וששאלתם על ראובן שטען על אפוטרופוס שלו שפשע שטען בבית דין מה שלא צוהו לטעון ובזה נתחייב ואם היה טוען כאשר אמר היה יוצא מבית דין זכאי. לא צהריתו ולא חווריתו ולא ביאורתם דבריכם כל הצורך. אחת שהאפוטרופא חייב בפשיעה. כמו שמוכיח ה"ר שמואל מווירדו"ם מפ' המפקיד (בבא מציעא דף מב) מעובדא דבקרא. מיהו מה אתם קורין פשיעה. אם טוען ראובן אם הייתה טוען כדבריי הוה משתבענא ושקילנא. או משתבענא ולא משלמנא. והשתא לפי דכריך שקיל שכנגדו או שקול בלא שבועה כל כי האי גוונא לאו פשיעה ואפילו דינא דגרמו לא הוי אלא גורם לממון כדאיתא פרק שבועת העדות (שבועות דף לב) מי יימר דמשתבעת או מי יימר דמישתבע ההוא גברא ולא קיימא לן כרבי שמעון דאמר דבר הגורם לממון כממון דמי. ולא מיקרי פשיעה אלא שכדברי ראובן הוה פטור בלא שבועה וכדברי האפוטרופא שקיל האיך בלא שבועה:
Q. A claims that his representative caused him to lose his case against B by willful neglect, for the representative pleaded in court those arguments which A asked him not to plead, and neglected to plead those arguments which he specifically asked him to. A, therefore, demands that his representative compensate him for the loss caused him. A. If A lost money through his representative's willful neglect, the latter must make good A's loss. But, if the case is such that had the representative pleaded A's arguments, A would have had to swear and be able to recover, or swear and be free from obligation, and now the case is that the oath has either been transferred to B, or that now B may collect without taking an oath, the representative is free from obligation, since the damage to A's interests is not clear and remains problematical, as no one can be sure that A would have taken the required oath. However, if the case is such that had the representative pleaded A's arguments, A would be free from obligation and would not be required to take an oath, and now B collects from A without being required to take an oath, the representative is guilty of willful neglect. SOURCES: Cr. 157; Pr. 242; Mord. B. M. 290; Rashba I, 1106.
וששאלתם על ראובן שטען על אפוטרופוס שלו שפשע שטען בבית דין מה שלא צוהו לטעון ובזה נתחייב ואם היה טוען כאשר אמר היה יוצא מבית דין זכאי. לא צהריתו ולא חווריתו ולא ביאורתם דבריכם כל הצורך. אחת שהאפוטרופא חייב בפשיעה. כמו שמוכיח ה"ר שמואל מווירדו"ם מפ' המפקיד (בבא מציעא דף מב) מעובדא דבקרא. מיהו מה אתם קורין פשיעה. אם טוען ראובן אם הייתה טוען כדבריי הוה משתבענא ושקילנא. או משתבענא ולא משלמנא. והשתא לפי דכריך שקיל שכנגדו או שקול בלא שבועה כל כי האי גוונא לאו פשיעה ואפילו דינא דגרמו לא הוי אלא גורם לממון כדאיתא פרק שבועת העדות (שבועות דף לב) מי יימר דמשתבעת או מי יימר דמישתבע ההוא גברא ולא קיימא לן כרבי שמעון דאמר דבר הגורם לממון כממון דמי. ולא מיקרי פשיעה אלא שכדברי ראובן הוה פטור בלא שבועה וכדברי האפוטרופא שקיל האיך בלא שבועה:
Q. A claims that his representative caused him to lose his case against B by willful neglect, for the representative pleaded in court those arguments which A asked him not to plead, and neglected to plead those arguments which he specifically asked him to. A, therefore, demands that his representative compensate him for the loss caused him.
A. If A lost money through his representative's willful neglect, the latter must make good A's loss. But, if the case is such that had the representative pleaded A's arguments, A would have had to swear and be able to recover, or swear and be free from obligation, and now the case is that the oath has either been transferred to B, or that now B may collect without taking an oath, the representative is free from obligation, since the damage to A's interests is not clear and remains problematical, as no one can be sure that A would have taken the required oath. However, if the case is such that had the representative pleaded A's arguments, A would be free from obligation and would not be required to take an oath, and now B collects from A without being required to take an oath, the representative is guilty of willful neglect.
SOURCES: Cr. 157; Pr. 242; Mord. B. M. 290; Rashba I, 1106.