בקצרה אשיב לכם אלופי ומיודעי ה"ר יצחק וה"ר אברהם הלוי על אודות ראובן שהשאיל לאשת שמעון מפתח של כסף ואומרת שהפסידה אותו ידעו כי בדבר התובע את אשת איש איכא פלוגתא טובא ביני רבוותא ורוב הגאונים הסכימו דאפי' באשה הנושאות ונותנת בתוך הבית פגיעתה רעה ולא משלם בעל הפקדון אשר הפקד אתה ואומרת שהפסידתו אמנם מחרימים סתם בבהכ"נ על כל מי שיש אצלו חפץ זה או אף לאחר זמן יבא לידו שיודה בב"ד ובכלל זה אף היא דחיישינן שמא עינה נתנה בו ואם לאו כותבין פסק דין לראובן עלי' שנתחייבה לפורעו לכשתתאלמן או תתגרש שויו של המפתח ואם אין ידוע שויו וזה אומר ככה תשבע גם היא לכשתתאלמן כמה שוה ותפרע שויו. כל זה יכתבו בפסק דין ואע"ג דמסיק רב אשי (ב"מ ד' ל"ה.) מי נשבע תחיל'לצ"ל מי. למי שהפקדון אצלו וכו' ומשמע דהמפקיד נשבע כמה הי' שוה שאני התם דהמפקיד הוא נשבע סלע הלויתיך שקל הי' שוה אבל הכא נפקדמנשבע כדתנן. כל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין (שבועות ד' מד:)
Q. A lent a silver key to B's wife. She says that she has lost the key. Has A any claim upon B, or his wife, for the value of the key? A. Most authorities agree that a person cannot collect from the husband the value of an object lent to, or deposited with, his wife, and lost by her, even in cases where she is a business woman conducting her husband's affairs with his full knowledge and consent. But a ban should be pronounced in the synagogue against those persons (including B's wife) who have the silver key in their possession and do not return it to A, and also against those persons who may receive such key in the future and will not return it to its owner. Moreover, A should receive a court decision entitling him to collect from B's wife, should she become widowed or divorced, an amount equal to the value of the key. A clause should be included in the decision providing that in case of a dispute between A and B's wife regarding the value of the key, it will be incumbent upon her to take an oath as to the value of the key. SOURCES: L. 206.
בקצרה אשיב לכם אלופי ומיודעי ה"ר יצחק וה"ר אברהם הלוי על אודות ראובן שהשאיל לאשת שמעון מפתח של כסף ואומרת שהפסידה אותו ידעו כי בדבר התובע את אשת איש איכא פלוגתא טובא ביני רבוותא ורוב הגאונים הסכימו דאפי' באשה הנושאות ונותנת בתוך הבית פגיעתה רעה ולא משלם בעל הפקדון אשר הפקד אתה ואומרת שהפסידתו אמנם מחרימים סתם בבהכ"נ על כל מי שיש אצלו חפץ זה או אף לאחר זמן יבא לידו שיודה בב"ד ובכלל זה אף היא דחיישינן שמא עינה נתנה בו ואם לאו כותבין פסק דין לראובן עלי' שנתחייבה לפורעו לכשתתאלמן או תתגרש שויו של המפתח ואם אין ידוע שויו וזה אומר ככה תשבע גם היא לכשתתאלמן כמה שוה ותפרע שויו. כל זה יכתבו בפסק דין ואע"ג דמסיק רב אשי (ב"מ ד' ל"ה.) מי נשבע תחיל'לצ"ל מי. למי שהפקדון אצלו וכו' ומשמע דהמפקיד נשבע כמה הי' שוה שאני התם דהמפקיד הוא נשבע סלע הלויתיך שקל הי' שוה אבל הכא נפקדמנשבע כדתנן. כל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין (שבועות ד' מד:)
Q. A lent a silver key to B's wife. She says that she has lost the key. Has A any claim upon B, or his wife, for the value of the key?
A. Most authorities agree that a person cannot collect from the husband the value of an object lent to, or deposited with, his wife, and lost by her, even in cases where she is a business woman conducting her husband's affairs with his full knowledge and consent. But a ban should be pronounced in the synagogue against those persons (including B's wife) who have the silver key in their possession and do not return it to A, and also against those persons who may receive such key in the future and will not return it to its owner. Moreover, A should receive a court decision entitling him to collect from B's wife, should she become widowed or divorced, an amount equal to the value of the key. A clause should be included in the decision providing that in case of a dispute between A and B's wife regarding the value of the key, it will be incumbent upon her to take an oath as to the value of the key.
SOURCES: L. 206.