תתרה. יורינו מורינו על עסקי ד' יורשי' שירשו מאביהם ערבונות שעומדי' ק"י זקוקי' כסף צרוף והם של השר הלנט גרינ"א ותובע האחד לחלוק כי אין לו מה לאכול ולבניו אם לא שיחלקו עמו והם אינם חפצים לחלוק כי יראים שהשר יעליל עליהם ועל הקהל כי אין יכולים לחלוק אם לא שיחתכו החגור ושאר חפצים לד' חלקים והשר הוא מוזחק בכל המלכות ואם יחתכו החגור ושאר חפצים יעליל עליהם ועל הקהל ועוד [אומרי'] שערבונות אינם שוין הקרן ויש להם להפסיד בחלוקה כי ]אומרי'] להמתין עד שיתרווח המלכות מן התגור ויעשו ע"י שחדים שיפדם ויתן [קרן] ופירי והלה משיב זה כבר ג' שנים שעלה עליהם רבית יותר מד' זקוקי' ומה יוכל להעליל כי עלה עליהם כלפי כפים משוים ועוד אומר עד מתי ימתין כי כבר המתין יותר משנה אחרי מות אביהם ועוד אומר שיתנו לו הקרן או פחות כפי שומת העולם כי אין לו אלא [דירתו] וזה אינו יכול למכור ואין לו מה יאכל הוא ובניו ואין לו פרנסה ממקום אח הם אינם יכולי' לקנות שמא יוחלטו ולא יוכלו למוכרו מפני עילת השר ודברי מי יכשר הודיענו.
Q. A father left to his four sons a girdle and other objects which were pledged by the landgraf*The Mordecai Hagadol reads: הלנטנרווא instead of the הלנט נרינא of Pr. Therefore it must mean landgraf, or landgrave. For a discussion of the identity of the landgraf and the amount of accrued interest, see Zimmels, Beiträge zur Geschichte der Juden in Deutschland, p. 113 foot note 389. as security for a loan of one hundred and ten marks. One son, A, who owns a house but has no income, demands that the pledges be divided among the brothers since he and his family are starving for want of bread. The other brothers refuse to do so for the following reasons: 1) The pledges can not be divided among the brothers unless the girdle and the other objects be cut into pieces; 2) the debtor is powerful throughout the kingdom and if his pledges were damaged he would persecute the brothers and the entire community; 3) the pledges are worth less than the debt due. They, therefore, believe that it would pay to wait till peace is established in the country, at which time they might be able to induce the lord, through bribery, to pay his debt together with the accrued interest thereon. A, on the other hand, claims that in the last three years interest of more than four (hundred) marks*The Mordecai Hagadol reads: הלנטנרווא instead of the הלנט נרינא of Pr. Therefore it must mean landgraf, or landgrave. For a discussion of the identity of the landgraf and the amount of accrued interest, see Zimmels, Beiträge zur Geschichte der Juden in Deutschland, p. 113 foot note 389. has accrued; that the interest is four times the value of the pledges; that consequently the lord can have no reason for persecution even if the pledges be cut; and that he, A, can wait no longer since he must feed his children. A. Under the circumstances, A cannot force his brothers to divide the pledges among themselves. If he is pressed for money, he may sell his interest in the pledges and the loan either to his brothers or to a stranger. Moreover, if A will receive the lord's consent to the division of the pledges or a guarantee from him (which the community will consider sufficient) that he will not persecute the brothers for such divison, A will be entitled to his part of the pledges. SOURCES: Pr. 1005; Mordecai Hagadol, p. 258b.
2
תשובה חזרתי בכל צדי תורה ולא מצאתי מגמרא ומסברא שיוכל שותף לכוף את חבירו לחלוק היכא דאיכא פסידא ואפי' לא ברי הזיקא וכ"ש היכא דברי הזיקא טובא לארבעי אריא אמצרא דאמרי' בפ' כל הגט (גיטין ל"א ע"ב) בג' פרקים [בודקין] היין בפרוס הפסח כו' עד למאי הלכתא לשותפי' פי' דשלא בפרקים הללו אין שותף יכול לכוף את חבירו למכור ולחלק דאיכא פסידא וגדולה מזו אמרי' בפ' הגוזל (בבא קמא קי"ד ע"א) האי בר ישראל דזבין ארעא כו' דשמתינן ליה משום דארבעי' אריא אמצרא כ"ש הכא שלא יכול לכופם לשמוע לו ולסייע' לארבעי אריא אתרוייהו אנפשי' ואאחברי' ועוד אמרי' (ב"ק קי"ז ע"ב) ההוא גברא דהוי מפקיד כסא דכספא סליקו גנבי עלי' כו' עד ואי לא אמיד אדעתא דכסא דכספא אתו ופטור והכא אנן סהדי וברור שאם ימכרו החפצים אדעתא דחפצים הללו יעליל עלילות עליהם שלא יוכלו להמלט ממנה בדבר גדול ואמרי' (ב"ב ז' ע"ב ח' ע"א) כופי' בני חצר זה את זה לבנות להם בית שער ודלת לחצר וכופי' בני העיר זא"ז לבנות להם חומה דלתים ובריח ולפרשאה [ולטרזינא] וכו' וכהנה רבות דכופין שותפי' זא"ז סייע בכל מילי דנטירותא דלא לימטי פסידא. ואם ראובן צריך למעות ואין יכול להמתין יטול חלקו וימכרנו בפחות משויו לאחיו או לאחר שיכניס עצמו בספק זה או יעשה עם השר שיהא אחיו מסולקים ממנו מכל עלילות וערעורים שיאמר כן לשר חלקתי עם אחי והגיע לחלקי משכונך ולא יהא לך עסק זולתי עמדי או בשום ענין שיוכל לעושת שיאמרו הקהל שיש די שלא יצטרכו אחיו לירא משום עלילה ואם יתבע אז ראובן לחלוק שומעי' לו לחלוק בדמי ולא לחתוך החגורות דא"כ קמפסדי ליה.
תתרה. יורינו מורינו על עסקי ד' יורשי' שירשו מאביהם ערבונות שעומדי' ק"י זקוקי' כסף צרוף והם של השר הלנט גרינ"א ותובע האחד לחלוק כי אין לו מה לאכול ולבניו אם לא שיחלקו עמו והם אינם חפצים לחלוק כי יראים שהשר יעליל עליהם ועל הקהל כי אין יכולים לחלוק אם לא שיחתכו החגור ושאר חפצים לד' חלקים והשר הוא מוזחק בכל המלכות ואם יחתכו החגור ושאר חפצים יעליל עליהם ועל הקהל ועוד [אומרי'] שערבונות אינם שוין הקרן ויש להם להפסיד בחלוקה כי ]אומרי'] להמתין עד שיתרווח המלכות מן התגור ויעשו ע"י שחדים שיפדם ויתן [קרן] ופירי והלה משיב זה כבר ג' שנים שעלה עליהם רבית יותר מד' זקוקי' ומה יוכל להעליל כי עלה עליהם כלפי כפים משוים ועוד אומר עד מתי ימתין כי כבר המתין יותר משנה אחרי מות אביהם ועוד אומר שיתנו לו הקרן או פחות כפי שומת העולם כי אין לו אלא [דירתו] וזה אינו יכול למכור ואין לו מה יאכל הוא ובניו ואין לו פרנסה ממקום אח הם אינם יכולי' לקנות שמא יוחלטו ולא יוכלו למוכרו מפני עילת השר ודברי מי יכשר הודיענו.
Q. A father left to his four sons a girdle and other objects which were pledged by the landgraf*The Mordecai Hagadol reads: הלנטנרווא instead of the הלנט נרינא of Pr. Therefore it must mean landgraf, or landgrave. For a discussion of the identity of the landgraf and the amount of accrued interest, see Zimmels, Beiträge zur Geschichte der Juden in Deutschland, p. 113 foot note 389. as security for a loan of one hundred and ten marks. One son, A, who owns a house but has no income, demands that the pledges be divided among the brothers since he and his family are starving for want of bread. The other brothers refuse to do so for the following reasons: 1) The pledges can not be divided among the brothers unless the girdle and the other objects be cut into pieces; 2) the debtor is powerful throughout the kingdom and if his pledges were damaged he would persecute the brothers and the entire community; 3) the pledges are worth less than the debt due. They, therefore, believe that it would pay to wait till peace is established in the country, at which time they might be able to induce the lord, through bribery, to pay his debt together with the accrued interest thereon. A, on the other hand, claims that in the last three years interest of more than four (hundred) marks*The Mordecai Hagadol reads: הלנטנרווא instead of the הלנט נרינא of Pr. Therefore it must mean landgraf, or landgrave. For a discussion of the identity of the landgraf and the amount of accrued interest, see Zimmels, Beiträge zur Geschichte der Juden in Deutschland, p. 113 foot note 389. has accrued; that the interest is four times the value of the pledges; that consequently the lord can have no reason for persecution even if the pledges be cut; and that he, A, can wait no longer since he must feed his children.
A. Under the circumstances, A cannot force his brothers to divide the pledges among themselves. If he is pressed for money, he may sell his interest in the pledges and the loan either to his brothers or to a stranger. Moreover, if A will receive the lord's consent to the division of the pledges or a guarantee from him (which the community will consider sufficient) that he will not persecute the brothers for such divison, A will be entitled to his part of the pledges.
SOURCES: Pr. 1005; Mordecai Hagadol, p. 258b.
תשובה חזרתי בכל צדי תורה ולא מצאתי מגמרא ומסברא שיוכל שותף לכוף את חבירו לחלוק היכא דאיכא פסידא ואפי' לא ברי הזיקא וכ"ש היכא דברי הזיקא טובא לארבעי אריא אמצרא דאמרי' בפ' כל הגט (גיטין ל"א ע"ב) בג' פרקים [בודקין] היין בפרוס הפסח כו' עד למאי הלכתא לשותפי' פי' דשלא בפרקים הללו אין שותף יכול לכוף את חבירו למכור ולחלק דאיכא פסידא וגדולה מזו אמרי' בפ' הגוזל (בבא קמא קי"ד ע"א) האי בר ישראל דזבין ארעא כו' דשמתינן ליה משום דארבעי' אריא אמצרא כ"ש הכא שלא יכול לכופם לשמוע לו ולסייע' לארבעי אריא אתרוייהו אנפשי' ואאחברי' ועוד אמרי' (ב"ק קי"ז ע"ב) ההוא גברא דהוי מפקיד כסא דכספא סליקו גנבי עלי' כו' עד ואי לא אמיד אדעתא דכסא דכספא אתו ופטור והכא אנן סהדי וברור שאם ימכרו החפצים אדעתא דחפצים הללו יעליל עלילות עליהם שלא יוכלו להמלט ממנה בדבר גדול ואמרי' (ב"ב ז' ע"ב ח' ע"א) כופי' בני חצר זה את זה לבנות להם בית שער ודלת לחצר וכופי' בני העיר זא"ז לבנות להם חומה דלתים ובריח ולפרשאה [ולטרזינא] וכו' וכהנה רבות דכופין שותפי' זא"ז סייע בכל מילי דנטירותא דלא לימטי פסידא. ואם ראובן צריך למעות ואין יכול להמתין יטול חלקו וימכרנו בפחות משויו לאחיו או לאחר שיכניס עצמו בספק זה או יעשה עם השר שיהא אחיו מסולקים ממנו מכל עלילות וערעורים שיאמר כן לשר חלקתי עם אחי והגיע לחלקי משכונך ולא יהא לך עסק זולתי עמדי או בשום ענין שיוכל לעושת שיאמרו הקהל שיש די שלא יצטרכו אחיו לירא משום עלילה ואם יתבע אז ראובן לחלוק שומעי' לו לחלוק בדמי ולא לחתוך החגורות דא"כ קמפסדי ליה.