תתקעו. אדוני שאל על מנהג הדיינים דאפקין ממונא ע"י אסמכתא בקנין בב"ד חשוב אין להם על מי [שיסמכו] אחרי שרב האי ור"ח חולקי' בדבר כמו שכתבת' הא מלתא תלי' באשלי רברבי. יש בידי תשו' רב צמח גאון דכל אסמכתא קנין בב"ד חשוב כפסקא בפ"ד דנדרי' (כ"ז ע"ב) וכן פירש"י בפ' איזהו נשך (בבא מציעא ס"ו ע"א) גמרא דהלוהו על שדהו וז"ל אפי' הבטיחו וא"ל אם אין קונה לך אפרע לך משלי ואין לו אלא אסמכתא הואיל ולא קנו מידו עכ"ל אלמא ס"ל דקנין מהני בכל אסמכתא אפי' להוציא ממון וכן פי' ריב"א פ' איזהו נשך גמרא דהלוהו על שדהו וז"ל דהא מהפך בזוזי לא קנה הא ודאי אין דעתו לקנות לו ואע"ג דעבר הזמן לא קניא דאסמכתא לא קני' וה"מ דלא קנו מידו בב"ד חשוב אבל קנו מידו בב"ד חשוב קני והכי מסקי' בנדרים עכ"ל ובפי' רשב"ם בפ' גט פשוט (בבא בתרא קס"ח ע"א) וז"ל ופסק תלמודא ואין הלכה כרבי יוסי אע"פ שנימוקו עמו דאסמכתא לא קניא אא"כ קנו מיני' בב"ד חשוב בדלא אניס כדאמר במס' נדרים עכ"ל וכן פי' ר"י בכמה דוכתי בתלמוד דאסמכתא קניא היכא דקנו מיניה בב"ד חשוב ודברי רב האי תמוהים בעיניף מאד שפי' דהלכתא אסמכתא קניא ואין [דבריו נראי' כלל דדברי] ר' יוסי הם וכל דבריו בזה הדין בטלו ואיך יתכן לומר [פסקו דקאמר] דפסיק סתמא דתלמויד והילכתא דלא הלכתא היא ולא סמכי' עלה בזה [דלא] נמצא בכל התלמוד. ושכתבת דזימני' דליכא אלא תרי סהדי ויכתוב הסופר [בקנין] ובב"ד חשוב ולכל הפחות לבעי ג' וחשובי העיר הא לא קשי' הא נמי ברוב פעמי' גבי מתנות דכתוב בהן וכך אמר לנו פלוני מתנה זו כתבוה בשוקא וחתמוה בברא כי היכי דלא תהוי מתנה טמירתא אע"ג דל א"ל הכי אלא י"ל כמ"ש התוס' בחזקת הבתים (מ' ע"ב ד"ה דאיכא) לפי שנוהגין עכשיו לכתוב בשטר מתנה ואמר לנו מתנה זו כתבוה בשוקא וכו' הלכך כי לא א"ל סתמא נמי בדעתו כמו שכותבי' בשטרות ובימי האמוראי' לא היו נוהגין כן א"כ כי היכא דהתם סמכי' אסהדי [סמכי' נמי הכי אסהדי] שמעידי' שהקנין הי' בפני ב"ד חשוב בפני ד' וה' חשובים אע"ג דלא חתימי אלא תרי שאינן חשובי' או אפי' אם לא הי' בב"ד חשוב כיון [דטופס] שטרות כן הוא לכתוב בב"ד חשוב וכך נהגו כולן לכתוב ואיהו אמר לסהדי לכתוב שטר [כדרך] שרגילי' לכתוב [הוי] כאלו הודה בפניהם שהקנו לו בב"ד חשוב והודאת בע"ד כמאה עדי' דמי אבל היכא דסהדי כתבו השטר ע"י קנין שבפניהם אע"ג דלא [אמר] כתבו לי שטרא [וכותבין] כך בקנין ב"ד חשוב והקנין לא הי' בב"ד חשוב אם הי' נודע דבר זה ע"פ שני עדי' שלא הי' בב"ד חשוב ושלא צוה להם לעדי' לכתוב השטר לא היינו מוציאי' ממנו ממון [בזה השטר] דתרי ותרי נינהו והיכי דליכא סהדי אחריני שאומרי' שלא הי' קנין בב"ד [חשוב] או של צוה להם לכתוב אנו ממ"נ [אעדי'] סמכי' שכתבו וחתמו והעידו שהקנין הי' בב"ד חשוב [ואם] הם עשו שלא כדין יהא הקולר תלוי בצוארם. מאיר ב"ר ברוך ז"ל ה"ה.
Q. It is the custom of judges to consider as valid conditional transactions classified as asmakhta, and even to enforce the collection of the money-fines stipulated in such transactions, when they were accompanied by a kinyan made before an authoritative court. How can the judges enforce the collection of such money when R. Hai Gaon and R. Hananel ruled that these transactions were invalid? Moreover, occasionally the conditional transaction is not concluded before an authoritative court, but the scribe inserts the phrases: "accompanied by a kinyan, made before an authoritative court", as a mere formality. Why should the signature of two witnesses to such writ suffice? Why not require the signatures of three persons, those of the prominent men of the community? A. The ruling that a conditional transaction accompanied by a kinyan made before an authoritative court is valid, is based on the weighty opinions of R. Zemah Gaon, Rashi, Rashbam, R. Tam, and Ri, while the opinion of R. Hai Gaon is untenable. As to your second objection, if the scribe was instructed by the contracting party (or parties) to draw up the contract, we assume that he was thus instructed to draw up a valid contract in accordance with accepted custom. Since it is customary to insert the phrase cited above in a conditional contract, the scribe was thus instructed to insert it in the contract, and we interpret such instruction as an admission by the defendant that the transaction had taken place before an authoritative court. Were two other witnesses to testify before us that the writ was drawn up by the undersigned witnesses who recorded an ordinary kinyan made in their presence, as a kinyan made before an authoritative court without their (the latter witnesses) having been instructed to draw up a valid contract, the contract would be void. Lacking such testimony we must rely on the signatures of the two witnesses as proof that the transaction was concluded before an authoritative court; the responsibility for any irregularity must rest upon such witnesses. This responsum is addressed to "my teacher and relative Rabbi Asher". SOURCES: Pr. 976; Am II, 107; Tesh. Maim. to kinyan, 4. Cf. Moses Minz, Responsa 11.
תתקעו. אדוני שאל על מנהג הדיינים דאפקין ממונא ע"י אסמכתא בקנין בב"ד חשוב אין להם על מי [שיסמכו] אחרי שרב האי ור"ח חולקי' בדבר כמו שכתבת' הא מלתא תלי' באשלי רברבי. יש בידי תשו' רב צמח גאון דכל אסמכתא קנין בב"ד חשוב כפסקא בפ"ד דנדרי' (כ"ז ע"ב) וכן פירש"י בפ' איזהו נשך (בבא מציעא ס"ו ע"א) גמרא דהלוהו על שדהו וז"ל אפי' הבטיחו וא"ל אם אין קונה לך אפרע לך משלי ואין לו אלא אסמכתא הואיל ולא קנו מידו עכ"ל אלמא ס"ל דקנין מהני בכל אסמכתא אפי' להוציא ממון וכן פי' ריב"א פ' איזהו נשך גמרא דהלוהו על שדהו וז"ל דהא מהפך בזוזי לא קנה הא ודאי אין דעתו לקנות לו ואע"ג דעבר הזמן לא קניא דאסמכתא לא קני' וה"מ דלא קנו מידו בב"ד חשוב אבל קנו מידו בב"ד חשוב קני והכי מסקי' בנדרים עכ"ל ובפי' רשב"ם בפ' גט פשוט (בבא בתרא קס"ח ע"א) וז"ל ופסק תלמודא ואין הלכה כרבי יוסי אע"פ שנימוקו עמו דאסמכתא לא קניא אא"כ קנו מיני' בב"ד חשוב בדלא אניס כדאמר במס' נדרים עכ"ל וכן פי' ר"י בכמה דוכתי בתלמוד דאסמכתא קניא היכא דקנו מיניה בב"ד חשוב ודברי רב האי תמוהים בעיניף מאד שפי' דהלכתא אסמכתא קניא ואין [דבריו נראי' כלל דדברי] ר' יוסי הם וכל דבריו בזה הדין בטלו ואיך יתכן לומר [פסקו דקאמר] דפסיק סתמא דתלמויד והילכתא דלא הלכתא היא ולא סמכי' עלה בזה [דלא] נמצא בכל התלמוד. ושכתבת דזימני' דליכא אלא תרי סהדי ויכתוב הסופר [בקנין] ובב"ד חשוב ולכל הפחות לבעי ג' וחשובי העיר הא לא קשי' הא נמי ברוב פעמי' גבי מתנות דכתוב בהן וכך אמר לנו פלוני מתנה זו כתבוה בשוקא וחתמוה בברא כי היכי דלא תהוי מתנה טמירתא אע"ג דל א"ל הכי אלא י"ל כמ"ש התוס' בחזקת הבתים (מ' ע"ב ד"ה דאיכא) לפי שנוהגין עכשיו לכתוב בשטר מתנה ואמר לנו מתנה זו כתבוה בשוקא וכו' הלכך כי לא א"ל סתמא נמי בדעתו כמו שכותבי' בשטרות ובימי האמוראי' לא היו נוהגין כן א"כ כי היכא דהתם סמכי' אסהדי [סמכי' נמי הכי אסהדי] שמעידי' שהקנין הי' בפני ב"ד חשוב בפני ד' וה' חשובים אע"ג דלא חתימי אלא תרי שאינן חשובי' או אפי' אם לא הי' בב"ד חשוב כיון [דטופס] שטרות כן הוא לכתוב בב"ד חשוב וכך נהגו כולן לכתוב ואיהו אמר לסהדי לכתוב שטר [כדרך] שרגילי' לכתוב [הוי] כאלו הודה בפניהם שהקנו לו בב"ד חשוב והודאת בע"ד כמאה עדי' דמי אבל היכא דסהדי כתבו השטר ע"י קנין שבפניהם אע"ג דלא [אמר] כתבו לי שטרא [וכותבין] כך בקנין ב"ד חשוב והקנין לא הי' בב"ד חשוב אם הי' נודע דבר זה ע"פ שני עדי' שלא הי' בב"ד חשוב ושלא צוה להם לעדי' לכתוב השטר לא היינו מוציאי' ממנו ממון [בזה השטר] דתרי ותרי נינהו והיכי דליכא סהדי אחריני שאומרי' שלא הי' קנין בב"ד [חשוב] או של צוה להם לכתוב אנו ממ"נ [אעדי'] סמכי' שכתבו וחתמו והעידו שהקנין הי' בב"ד חשוב [ואם] הם עשו שלא כדין יהא הקולר תלוי בצוארם. מאיר ב"ר ברוך ז"ל ה"ה.
Q. It is the custom of judges to consider as valid conditional transactions classified as asmakhta, and even to enforce the collection of the money-fines stipulated in such transactions, when they were accompanied by a kinyan made before an authoritative court. How can the judges enforce the collection of such money when R. Hai Gaon and R. Hananel ruled that these transactions were invalid? Moreover, occasionally the conditional transaction is not concluded before an authoritative court, but the scribe inserts the phrases: "accompanied by a kinyan, made before an authoritative court", as a mere formality. Why should the signature of two witnesses to such writ suffice? Why not require the signatures of three persons, those of the prominent men of the community?
A. The ruling that a conditional transaction accompanied by a kinyan made before an authoritative court is valid, is based on the weighty opinions of R. Zemah Gaon, Rashi, Rashbam, R. Tam, and Ri, while the opinion of R. Hai Gaon is untenable. As to your second objection, if the scribe was instructed by the contracting party (or parties) to draw up the contract, we assume that he was thus instructed to draw up a valid contract in accordance with accepted custom. Since it is customary to insert the phrase cited above in a conditional contract, the scribe was thus instructed to insert it in the contract, and we interpret such instruction as an admission by the defendant that the transaction had taken place before an authoritative court. Were two other witnesses to testify before us that the writ was drawn up by the undersigned witnesses who recorded an ordinary kinyan made in their presence, as a kinyan made before an authoritative court without their (the latter witnesses) having been instructed to draw up a valid contract, the contract would be void. Lacking such testimony we must rely on the signatures of the two witnesses as proof that the transaction was concluded before an authoritative court; the responsibility for any irregularity must rest upon such witnesses.
This responsum is addressed to "my teacher and relative Rabbi Asher".
SOURCES: Pr. 976; Am II, 107; Tesh. Maim. to kinyan, 4. Cf. Moses Minz, Responsa 11.