ראובן טוען על שמעון הנה אני ואתה שותפים בבית העומד ויש לך בו חלק שביעי, והנה בניתי הבית והשבחתיו עד שהוא שוה יותר מכפלים ותן לי חלקך כי ראית שבניתי בניינים גדולים ושתקת ש"מ שהיה ניחא לך במה שבניתי בבית ושמעון משיב לא אמרתי לך לבנות כלום ומה ששתקתי לפי שהייתי סבור שלא היית תובע ממני כלום כי אם שהיית יושב בבית ע"כ השאלה.
Q - A and B jointly own a house, and one-seventh thereof belongs to the latter. A improved and renovated the house, and as a result, it was worth more than double its original value. A claims that B approved the actions of the former since the latter saw that the building was being renovated and remained silent. A therefore demands that B should pay his share of the expenses. B contends that he did not order A to make any improvements whatsoever on the house. B maintains that the reason he remained silent was because he thought A would not demand money from the former, but would dwell in the house [rent free].
2
תשובה. הדין עם שמעון אעפ"י שקיימא לן כשמואל (ב"ב מ"ב ב') דשותף כיורד ברשות דמי לומר שנוטל בשבח המגיע לכתפים ובשדה שאינה עשויה ליטע כשדה העשויה ליטע ופר"ח זצ"ל שהשותף שלא טרח נוטל בשבח המגיע לכתפים דהיינו ענבים העומדות לבצר ותבואה לקצר אעפ"י שזה טרח בגופו ובכתפיו עד שהשביחו ובשדה שאינה עשויה ליטע כשדה העשויה ליטע פירוש שאם הוציא הוצאות על שנטעה אין חברו יכול לומר כיון שאינה עשויה ליטע לא היה דעתי לנוטעה ולא אפרע מה שהוצאת דשותף כיורד ברשות ופירוש זה עיקר דלפי זה מתיישבות הגירסות שפי' וא"כ ה"נ שמעון חייב לפרוע חלקו ועוד הרי שמעון מודה דניחא ליה אלא שלא רצה ליתן לו כלום כי אם שרצה להניחו לישב בבית, וכיון דניחא ליה חייב מידי דהוי אהיכא דאמר ליה רבינא (ב"ב ה' א') גלית אדעתך דניחא לך ופרק קמ' דב"ב ופ' השואל דאמר ליה רב לההוא דגדר ומנטר ליה גלית אדעתך דניחא לך אעפ"כ נ"ל כאן דהדין עם שמעון שישב בבית כשיעור יציאותיו ואינו חייב לפרוע לו מעות מזומנים כדאמר' בב"מ (קי"ז א') הבית והעלייה של שנים שנפלו ואמר בעל העליה לבעל הבית לבנות והוא אינו רוצה הרי בעל העליה בונה את הבית ויושב בתוכה עד שיתן לו יציאותיו ועתה בין לרבנן בין לר' יהודה כיון דע"כ ברשותו בנה הבית לעליה משתעבד, ויפרע לו מיד מעות מזומנים אלא יכול לומר לו תשב בבית עד כדי יציאותיך דהא אין ידו על התחתונה ואפילו ביש לו מיירי התם מדקאמר והוא אינו רוצה, ה"ה כאן. ושלום כחפץ חיים בן הרב ר' יצחק נב"ה.
A - B conceded that he was satisfied with the improvements that were made and asserted that he did not want to pay his share of the expense, but would permit A to dwell in the house. Therefore, B is required to pay his share of the expense. However, B need not pay actual cash to A, but could tell the latter to dwell in the house rent-free, for a period of time that would be equivalent to his expenditure in making the improvements.
ראובן טוען על שמעון הנה אני ואתה שותפים בבית העומד ויש לך בו חלק שביעי, והנה בניתי הבית והשבחתיו עד שהוא שוה יותר מכפלים ותן לי חלקך כי ראית שבניתי בניינים גדולים ושתקת ש"מ שהיה ניחא לך במה שבניתי בבית ושמעון משיב לא אמרתי לך לבנות כלום ומה ששתקתי לפי שהייתי סבור שלא היית תובע ממני כלום כי אם שהיית יושב בבית ע"כ השאלה.
Q - A and B jointly own a house, and one-seventh thereof belongs to the latter. A improved and renovated the house, and as a result, it was worth more than double its original value. A claims that B approved the actions of the former since the latter saw that the building was being renovated and remained silent. A therefore demands that B should pay his share of the expenses.
B contends that he did not order A to make any improvements whatsoever on the house. B maintains that the reason he remained silent was because he thought A would not demand money from the former, but would dwell in the house [rent free].
תשובה. הדין עם שמעון אעפ"י שקיימא לן כשמואל (ב"ב מ"ב ב') דשותף כיורד ברשות דמי לומר שנוטל בשבח המגיע לכתפים ובשדה שאינה עשויה ליטע כשדה העשויה ליטע ופר"ח זצ"ל שהשותף שלא טרח נוטל בשבח המגיע לכתפים דהיינו ענבים העומדות לבצר ותבואה לקצר אעפ"י שזה טרח בגופו ובכתפיו עד שהשביחו ובשדה שאינה עשויה ליטע כשדה העשויה ליטע פירוש שאם הוציא הוצאות על שנטעה אין חברו יכול לומר כיון שאינה עשויה ליטע לא היה דעתי לנוטעה ולא אפרע מה שהוצאת דשותף כיורד ברשות ופירוש זה עיקר דלפי זה מתיישבות הגירסות שפי' וא"כ ה"נ שמעון חייב לפרוע חלקו ועוד הרי שמעון מודה דניחא ליה אלא שלא רצה ליתן לו כלום כי אם שרצה להניחו לישב בבית, וכיון דניחא ליה חייב מידי דהוי אהיכא דאמר ליה רבינא (ב"ב ה' א') גלית אדעתך דניחא לך ופרק קמ' דב"ב ופ' השואל דאמר ליה רב לההוא דגדר ומנטר ליה גלית אדעתך דניחא לך אעפ"כ נ"ל כאן דהדין עם שמעון שישב בבית כשיעור יציאותיו ואינו חייב לפרוע לו מעות מזומנים כדאמר' בב"מ (קי"ז א') הבית והעלייה של שנים שנפלו ואמר בעל העליה לבעל הבית לבנות והוא אינו רוצה הרי בעל העליה בונה את הבית ויושב בתוכה עד שיתן לו יציאותיו ועתה בין לרבנן בין לר' יהודה כיון דע"כ ברשותו בנה הבית לעליה משתעבד, ויפרע לו מיד מעות מזומנים אלא יכול לומר לו תשב בבית עד כדי יציאותיך דהא אין ידו על התחתונה ואפילו ביש לו מיירי התם מדקאמר והוא אינו רוצה, ה"ה כאן. ושלום כחפץ חיים בן הרב ר' יצחק נב"ה.
A - B conceded that he was satisfied with the improvements that were made and asserted that he did not want to pay his share of the expense, but would permit A to dwell in the house. Therefore, B is required to pay his share of the expense. However, B need not pay actual cash to A, but could tell the latter to dwell in the house rent-free, for a period of time that would be equivalent to his expenditure in making the improvements.