על ששאלת על אודות הקהל שטענו עם ראובן שתקנו תקנה שכל מי שיבא לדור אצלנו בעיר בתוך שנה שיתן מס למפרע שנתנו בתחלת השנה והנה באת לדור בכפר תוך תחום ובכל יום יש לך משא ומתן בעיר כאחד מאתנו ואנו תובעים ממך מס למפרע לפי תקנתם, וראובן משיב אני יושב תחת שר ולו אני נותן מס גדול ולזה לא סייעו לי אפילו פרוטה אחת ואין לי עסק עמכם, ועוד אני חוץ לעיבור' של עיר ולא היה לי משא ומתן בעיר לכל היותר נגד י' ליטרין ואם לא שבעלי חובותי שהיו חייבים לי מקודם כשבאו לעיר שלחו אחרי ועשיתי עמהם חשבון ולא התריתם בי מעולם שלא לישא וליתן בעירכם ואני זוכר כבר שהיו יהודים דרים בכפרים בכל סביבותי תחת ממשלה האחרת ונשאו ונתנו כמותכם בעיר ולא נתנו כלום למס והיו לשם הרבה יותר מעתה, גם לי תתנו זה הדין כמותם, והקהל משיבים כי הראשונים מחלו להם מדעת, אנו אין דעתינו למחול לך כי בכל יום אתה הולך עם בני ביתך לבית הכנסת, לשאת עסקיך ולישא עסקיך יש לנו עין ממך שאתה קונה בעיר הן קטן הן גדול, ועוד הקהל טענו על ראובן בתוך השנה של תקנת השכרת בית אצלינו בעיר ורצית לבא להתיישב כאן מיד כשיעבור שנת התקנה ועוד מנינו אותך פרנס עמנו כשהיית בא לעיר, ובתוך כך שאלו מאתנו מס אחר גם זה אנו תובעים, ורחובן משיב מה שהשכרתי בית בעיר מזה נתחרטתי ונשארתי תחת שר שלי כבתחלה ומן הפרנסות הזה התניתם עמי אם לא הייתי בא לדור אצליכם ביום ר"ח כשיעבור שנת התקנה שאז הי' התנאי בטל וכך היה שלא באתי אצליכם ואין לי עסק עמכם וגם אין לכם שום עין ממני כי כל הגוים יודעים שאני דר בכפר שהוא של שר אחר ואינו שייך למלוכה ואתם נותנים מס למלך. ואתה מורי תאיר עינינו ותוציא לאור דיננו, כי עליך השלכנו יהבנו. ושלום כחשק מרדכי בר' אברהם שיחיה.
R. Hayyim Eliezer corresponded with R. Mordecai b. Abraham. Q - The inhabitants of town, T, claim that A settled in a village within Sabbath limits (2000 cubits) of T, and daily conducted his business in T. The community had passed an ordinance that whoever moved into T, during the year, must pay the tax retroactive from the beginning of the year. The community conceded that it had granted a release from taxes to Jews in the past, who had lived in the surrounding territory under another juridiction, and transacted business in T. However, the community refuses to grant A a release from taxes, as the latter and his family daily attended synagogue [in T]. Furthermore, during the year that the aforesaid ordinance was in effect, A leased a house in T, and wanted to settle in the city as soon as the ordinance had expired. In addition, the community had appointed A as a Parnas (an officer of the community). The inhabitants of T contend that A's business dealings, (regardless of whether they are on a small or large scale) increase the volume of Jewish business [and the overlord might thereupon demand more taxes because of this increase in trade]. The community therefore demands that A pay the tax retroactive from the beginning of the year. The overlord imposed another tax on T, and the community insists that A should also pay his share of this tax. A contends that he is under the jurisdiction of another overlord, and that he was obligated to pay the latter an enormous tax. He asserts that he received no assistance from the community regard to this tax, and consequently he refuses to participate with the inhabitants of T, in reference to paying taxes. A professes that his business transactions in T do not exceed 10 pounds and asserts that his debtors who previously owed him money contacted him, after they moved to T, and made arrangements with A concerning payments. A maintains that the community never admonished him about conducting business in T, and avers that in the past, Jews who lived under the jurisdiction of another overlord in the surrounding territory, would transact business in T, without being forced to pay taxes. A insists that there are fewer Jews living in the surrounding territory, than in former times, and demands the same privilege of transacting business in T, without being subject to its taxes. A claims that he regretted having leased a house in T, and instead, remained under the jurisdiction of his original overlord. Concerning his appointment to the position of Parnas, A avers that the community stipulated that the appointment as Parnas would be confirmed, only when he moved into T, by the first day of the month following the expiration of the aforesaid ordinance. A states that he never moved into T, and therefore never assumed the position of Parnas. A contends that his business dealings do not effect the inhabitants of T, and will not result in [the overlord's demand for] higher taxes because the Gentiles know that A does not live in T, but under the jurisdiction of another overlord. signed: Mordecai b. Abraham.
2
אני איני כדאי ששלחתם לי ונראה בעיני שאמת דינו של ראובן שפטור לגמרי, כיון שדר תחת שר אחר וכן אנו רואים בגוים שדרין ביישובן ומסתמא גם הם באים לעיר בכל יום וקונים כל צרכיהם ונושאים ונותנים בעיר כמוהו אעפ"י שהמלך שאל מס מבני העיר אין משתפין בני הכפר עמהם כ"ש היהודים שלא ימירו לרשעים ודעת המלך אינו כי אם ליטול מס מבני העיר ואם הם רוצים יכולים לומר למלך פלוני הדר בכפר אינו נותן עמנו כך השיב לנו מורינו ה"ר מאיר זצ"ל כי אנו חייבים להצילו בממונו אבל לא יאמרו למלך שנושא ונותן בעיר סתם כי אם י' ליטרא ונמצא שאין להם שום עין מחמתו ומה שעושה שם חשבון עם בעלי חובות שהלוה להם מקודם בזה נראה שאין לחייבו כלל וגם אם בעלי היישוב היו רוצים דבר זה למחות נראה שאין יכולים דלא גרע מההיא דלא יחפור (כ"ב א') דאמר מעלמא אתו ולעלמא ליזבנו אפילו אותן י' ליטרין שהלווה בעיר אם לא הלווה כי אם ביום שוק אין בני העיר יכולין לעכב ובלבד שלא ילווה לבני העיר מההיא גופא דלא יחפור, ואפילו לבני העיר נראה שיכול להלוות ק"ו לגוים שבאים ביום שוק ומוכרים אפילו לבני העיר ודינא דמלכותא הוא וכהנהו דקולאי דלא יחפור לא מצינו שחייבום לישא עמהם בעול. ונראה לפי עניות דעתי שאינו חייב ליתן עמהם והם יכולים לומר פלוני הדר בכפר אינו נותן. ומשכירות הבית ומינוי פרנס נראה שתשובה אמת, ואין צריך לברר כ"ד חיים בן הרב ר' יצחק נ"ע.
A - Insofar as A lived outside the city limits, under another overlord's jurisdiction, he is under no obligation to pay the taxes. We observe how Gentiles who live in the surrounding territory, do not pay their share of the king's taxes, together with the Gentile subjects of T, although the former apparently come daily to T, to purchase supplies and conduct business. Therefore, Jews who live outside of T, and conduct business in the city, should most certainly be exempt from participating with the inhabitants of T, in payment of taxes. It is the intention of the king to tax his own subjects, and not those of another jurisdiction. In order that A's transactions should not reflect on the volume of Jewish business in T, the inhabitants of T can inform the king that A, who lives outside T, does not pay a share of the tax. The community, however, should not simply mention to the king that A conducts business in T, but should explain that A's volume of business is but 10 pounds. The community can not force A to pay tax on the transactions with his debtors, nor can they restrain A from doing business in T, even on public market days. We accept A's explanation concerning the house he leased in T, and his appointment as Parnas.
3
מטעם עין אין לחייב שום אדם כמו שהשיב ר"ת זצ"ל דאפילו מחלק המלוה אין ליתן מן הדין רק שבני העיר יכולים לומר למלך פלוני יש בידו משל אחרים וכן משמע מלשון ראבי"ה שכתב בשם ר"ת ואי שייך בכרגא אם רוצה להיות שייך בכרגא מהו אם רוצה והלא על כרחו צריך להיות שייך עמהם בכרגא אלא וודאי מן הדין אינו חייב ליתן עמהם, כיון שאינו רוצה לדור עמהם וכן משמע מהנהו עמוראי דאמר להו רב כהנא (ב"ב כ"ב א') דינא הוא דמעכבי עלייכו וע"כ פי' שלא רצו ליתן עמהם לפי דברי ר"ת זצ"ל ועוד אם באנו לילך אחר העין א"כ מן הפקדונות לא ניתן. ומה שכתב מורינו הרב ר' מרדכי שדנים בשפירא ובריגנשפורק שממה שהלווה בעירם אחר התראה שמזה צריך ליתן טעם לדבר לא ידעתי שאם כן לא משכחת מה שפי' בכרגא כיון שהתרו בו והוא עובר משום דאטרחנהו לב"ד אין נראה כלל דמצו לעכובי עליה מכל הני טעמי נראה דמשום עין אין לחייבו כי אם שהקהל יכולים לומר למלך פלוני נושא ונותן בעירנו ואינו נותן עמנו אבל צדקה ואורחים ושאר עול העיר חייב ליתן עמהם ממה שהלווה בעירם כי בזה אין תקנה במה שיאמרו למלך, סוף דבר נראה לי כמו שכתבת שהשיב ר"י זצ"ל שבשעת מעשה לא רצה לחייב כי אם ליתן מעשר ממה שמרוויח בעירם לקצבתם.
A, however, must pay his "tithe" to the community charity fund, from the profits he earned in T.
על ששאלת על אודות הקהל שטענו עם ראובן שתקנו תקנה שכל מי שיבא לדור אצלנו בעיר בתוך שנה שיתן מס למפרע שנתנו בתחלת השנה והנה באת לדור בכפר תוך תחום ובכל יום יש לך משא ומתן בעיר כאחד מאתנו ואנו תובעים ממך מס למפרע לפי תקנתם, וראובן משיב אני יושב תחת שר ולו אני נותן מס גדול ולזה לא סייעו לי אפילו פרוטה אחת ואין לי עסק עמכם, ועוד אני חוץ לעיבור' של עיר ולא היה לי משא ומתן בעיר לכל היותר נגד י' ליטרין ואם לא שבעלי חובותי שהיו חייבים לי מקודם כשבאו לעיר שלחו אחרי ועשיתי עמהם חשבון ולא התריתם בי מעולם שלא לישא וליתן בעירכם ואני זוכר כבר שהיו יהודים דרים בכפרים בכל סביבותי תחת ממשלה האחרת ונשאו ונתנו כמותכם בעיר ולא נתנו כלום למס והיו לשם הרבה יותר מעתה, גם לי תתנו זה הדין כמותם, והקהל משיבים כי הראשונים מחלו להם מדעת, אנו אין דעתינו למחול לך כי בכל יום אתה הולך עם בני ביתך לבית הכנסת, לשאת עסקיך ולישא עסקיך יש לנו עין ממך שאתה קונה בעיר הן קטן הן גדול, ועוד הקהל טענו על ראובן בתוך השנה של תקנת השכרת בית אצלינו בעיר ורצית לבא להתיישב כאן מיד כשיעבור שנת התקנה ועוד מנינו אותך פרנס עמנו כשהיית בא לעיר, ובתוך כך שאלו מאתנו מס אחר גם זה אנו תובעים, ורחובן משיב מה שהשכרתי בית בעיר מזה נתחרטתי ונשארתי תחת שר שלי כבתחלה ומן הפרנסות הזה התניתם עמי אם לא הייתי בא לדור אצליכם ביום ר"ח כשיעבור שנת התקנה שאז הי' התנאי בטל וכך היה שלא באתי אצליכם ואין לי עסק עמכם וגם אין לכם שום עין ממני כי כל הגוים יודעים שאני דר בכפר שהוא של שר אחר ואינו שייך למלוכה ואתם נותנים מס למלך. ואתה מורי תאיר עינינו ותוציא לאור דיננו, כי עליך השלכנו יהבנו. ושלום כחשק מרדכי בר' אברהם שיחיה.
R. Hayyim Eliezer corresponded with R. Mordecai b. Abraham.
Q - The inhabitants of town, T, claim that A settled in a village within Sabbath limits (2000 cubits) of T, and daily conducted his business in T. The community had passed an ordinance that whoever moved into T, during the year, must pay the tax retroactive from the beginning of the year. The community conceded that it had granted a release from taxes to Jews in the past, who had lived in the surrounding territory under another juridiction, and transacted business in T. However, the community refuses to grant A a release from taxes, as the latter and his family daily attended synagogue [in T]. Furthermore, during the year that the aforesaid ordinance was in effect, A leased a house in T, and wanted to settle in the city as soon as the ordinance had expired. In addition, the community had appointed A as a Parnas (an officer of the community). The inhabitants of T contend that A's business dealings, (regardless of whether they are on a small or large scale) increase the volume of Jewish business [and the overlord might thereupon demand more taxes because of this increase in trade]. The community therefore demands that A pay the tax retroactive from the beginning of the year. The overlord imposed another tax on T, and the community insists that A should also pay his share of this tax.
A contends that he is under the jurisdiction of another overlord, and that he was obligated to pay the latter an enormous tax. He asserts that he received no assistance from the community regard to this tax, and consequently he refuses to participate with the inhabitants of T, in reference to paying taxes. A professes that his business transactions in T do not exceed 10 pounds and asserts that his debtors who previously owed him money contacted him, after they moved to T, and made arrangements with A concerning payments. A maintains that the community never admonished him about conducting business in T, and avers that in the past, Jews who lived under the jurisdiction of another overlord in the surrounding territory, would transact business in T, without being forced to pay taxes. A insists that there are fewer Jews living in the surrounding territory, than in former times, and demands the same privilege of transacting business in T, without being subject to its taxes. A claims that he regretted having leased a house in T, and instead, remained under the jurisdiction of his original overlord. Concerning his appointment to the position of Parnas, A avers that the community stipulated that the appointment as Parnas would be confirmed, only when he moved into T, by the first day of the month following the expiration of the aforesaid ordinance. A states that he never moved into T, and therefore never assumed the position of Parnas. A contends that his business dealings do not effect the inhabitants of T, and will not result in [the overlord's demand for] higher taxes because the Gentiles know that A does not live in T, but under the jurisdiction of another overlord.
signed: Mordecai b. Abraham.
אני איני כדאי ששלחתם לי ונראה בעיני שאמת דינו של ראובן שפטור לגמרי, כיון שדר תחת שר אחר וכן אנו רואים בגוים שדרין ביישובן ומסתמא גם הם באים לעיר בכל יום וקונים כל צרכיהם ונושאים ונותנים בעיר כמוהו אעפ"י שהמלך שאל מס מבני העיר אין משתפין בני הכפר עמהם כ"ש היהודים שלא ימירו לרשעים ודעת המלך אינו כי אם ליטול מס מבני העיר ואם הם רוצים יכולים לומר למלך פלוני הדר בכפר אינו נותן עמנו כך השיב לנו מורינו ה"ר מאיר זצ"ל כי אנו חייבים להצילו בממונו אבל לא יאמרו למלך שנושא ונותן בעיר סתם כי אם י' ליטרא ונמצא שאין להם שום עין מחמתו ומה שעושה שם חשבון עם בעלי חובות שהלוה להם מקודם בזה נראה שאין לחייבו כלל וגם אם בעלי היישוב היו רוצים דבר זה למחות נראה שאין יכולים דלא גרע מההיא דלא יחפור (כ"ב א') דאמר מעלמא אתו ולעלמא ליזבנו אפילו אותן י' ליטרין שהלווה בעיר אם לא הלווה כי אם ביום שוק אין בני העיר יכולין לעכב ובלבד שלא ילווה לבני העיר מההיא גופא דלא יחפור, ואפילו לבני העיר נראה שיכול להלוות ק"ו לגוים שבאים ביום שוק ומוכרים אפילו לבני העיר ודינא דמלכותא הוא וכהנהו דקולאי דלא יחפור לא מצינו שחייבום לישא עמהם בעול. ונראה לפי עניות דעתי שאינו חייב ליתן עמהם והם יכולים לומר פלוני הדר בכפר אינו נותן. ומשכירות הבית ומינוי פרנס נראה שתשובה אמת, ואין צריך לברר כ"ד חיים בן הרב ר' יצחק נ"ע.
A - Insofar as A lived outside the city limits, under another overlord's jurisdiction, he is under no obligation to pay the taxes. We observe how Gentiles who live in the surrounding territory, do not pay their share of the king's taxes, together with the Gentile subjects of T, although the former apparently come daily to T, to purchase supplies and conduct business. Therefore, Jews who live outside of T, and conduct business in the city, should most certainly be exempt from participating with the inhabitants of T, in payment of taxes. It is the intention of the king to tax his own subjects, and not those of another jurisdiction.
In order that A's transactions should not reflect on the volume of Jewish business in T, the inhabitants of T can inform the king that A, who lives outside T, does not pay a share of the tax. The community, however, should not simply mention to the king that A conducts business in T, but should explain that A's volume of business is but 10 pounds.
The community can not force A to pay tax on the transactions with his debtors, nor can they restrain A from doing business in T, even on public market days. We accept A's explanation concerning the house he leased in T, and his appointment as Parnas.
מטעם עין אין לחייב שום אדם כמו שהשיב ר"ת זצ"ל דאפילו מחלק המלוה אין ליתן מן הדין רק שבני העיר יכולים לומר למלך פלוני יש בידו משל אחרים וכן משמע מלשון ראבי"ה שכתב בשם ר"ת ואי שייך בכרגא אם רוצה להיות שייך בכרגא מהו אם רוצה והלא על כרחו צריך להיות שייך עמהם בכרגא אלא וודאי מן הדין אינו חייב ליתן עמהם, כיון שאינו רוצה לדור עמהם וכן משמע מהנהו עמוראי דאמר להו רב כהנא (ב"ב כ"ב א') דינא הוא דמעכבי עלייכו וע"כ פי' שלא רצו ליתן עמהם לפי דברי ר"ת זצ"ל ועוד אם באנו לילך אחר העין א"כ מן הפקדונות לא ניתן. ומה שכתב מורינו הרב ר' מרדכי שדנים בשפירא ובריגנשפורק שממה שהלווה בעירם אחר התראה שמזה צריך ליתן טעם לדבר לא ידעתי שאם כן לא משכחת מה שפי' בכרגא כיון שהתרו בו והוא עובר משום דאטרחנהו לב"ד אין נראה כלל דמצו לעכובי עליה מכל הני טעמי נראה דמשום עין אין לחייבו כי אם שהקהל יכולים לומר למלך פלוני נושא ונותן בעירנו ואינו נותן עמנו אבל צדקה ואורחים ושאר עול העיר חייב ליתן עמהם ממה שהלווה בעירם כי בזה אין תקנה במה שיאמרו למלך, סוף דבר נראה לי כמו שכתבת שהשיב ר"י זצ"ל שבשעת מעשה לא רצה לחייב כי אם ליתן מעשר ממה שמרוויח בעירם לקצבתם.
A, however, must pay his "tithe" to the community charity fund, from the profits he earned in T.