אם שכיר יום המשועבד לחבירו אדם כמוה כך, ק"ו בעבודתינו להש"י שהוא נאמן ליתן שכר שצריכין אנחנו לשמור עבודתינו ביום ובלילה, כי שכיר יום ושכיר לילה אנחנו. ויש סוד גדול בדבר שלא יאבד זמן מן הזמנים לישב בטל, כי כל זמן וזמן הוא ענין בפני עצמו בסוד התפשטות ענף מענפי שם ידו"ד, ועל זה בא הרמז בפרשת וארא (שמות ו, ב) אני ידו"ד, ופירש רש"י אני ידו"ד, נאמן לשלם שכר. כי זמן זמנים זמניהם כולם סובבים על שם ידו"ד בשרשו ובהתפשטות ענפיו:
If the obligation of a laborer hired for a day's labor is as great as the Talmud described, how much greater must be our obligation to be dedicated in our service to the Lord, who is guaranteed to pay us our reward! Surely we must serve Him both by day and by night, for do we not combine within ourselves the status of day- and night-laborer? The subject matter of wasting time is fraught with profound mystical significance, as every particle of time is a separate unit and none of it must be lost. A particle of time is perceived as an extension of G–d's eternity, or a mini-branch of the branches represented by His Ineffable Name. G–d Himself alludes to this when He says in Parshat Va'eira 6,2 אני י-ה-ו-ה. Rashi explains that this means that G–d can be trusted to pay the reward of those who walk before Him. All aspects of "time" are anchored in a mystical dimension of this name of G–d.
אם שכיר יום המשועבד לחבירו אדם כמוה כך, ק"ו בעבודתינו להש"י שהוא נאמן ליתן שכר שצריכין אנחנו לשמור עבודתינו ביום ובלילה, כי שכיר יום ושכיר לילה אנחנו. ויש סוד גדול בדבר שלא יאבד זמן מן הזמנים לישב בטל, כי כל זמן וזמן הוא ענין בפני עצמו בסוד התפשטות ענף מענפי שם ידו"ד, ועל זה בא הרמז בפרשת וארא (שמות ו, ב) אני ידו"ד, ופירש רש"י אני ידו"ד, נאמן לשלם שכר. כי זמן זמנים זמניהם כולם סובבים על שם ידו"ד בשרשו ובהתפשטות ענפיו:
If the obligation of a laborer hired for a day's labor is as great as the Talmud described, how much greater must be our obligation to be dedicated in our service to the Lord, who is guaranteed to pay us our reward! Surely we must serve Him both by day and by night, for do we not combine within ourselves the status of day- and night-laborer? The subject matter of wasting time is fraught with profound mystical significance, as every particle of time is a separate unit and none of it must be lost. A particle of time is perceived as an extension of G–d's eternity, or a mini-branch of the branches represented by His Ineffable Name. G–d Himself alludes to this when He says in Parshat Va'eira 6,2 אני י-ה-ו-ה. Rashi explains that this means that G–d can be trusted to pay the reward of those who walk before Him. All aspects of "time" are anchored in a mystical dimension of this name of G–d.