אמר החכם. קרן המשכיל ענוה. קרן כסיל עזות. ועקב כל ענוה שלום:
78. THE wise man says, Diffidence is the diadem of the intelligent; the characteristic of the fool is boldness; and the result of all diffidence is peace.
2
ואמר החכם אני שומע דבר רע ולא אשגיח עליו אל. ולמה? אמר לו מפני שאני ירא שאשמע קשה ממנו:
79. He used to say, Evil words fall harmlessly on my ears. On being asked for a reason, he answered, It is from the dread of hearing epithets harsher still.
3
ואמר השתיקה לכסיל. היא תשובתו:
80. Silence is the reply adapted to folly.
4
ואמר שלשה דברים מי שאינם בו לא ימצא בו טעם האמונה. ענוה שישיב [בה ] אולת הכסיל. ויראה שתמנע מן העבירות. ודעת נוחה שיפייס בני אדם.
81. He who is deficient of the following three qualities cannot be said to have the least idea of faith:—First, meekness to reply to folly; second, piety to guard from sin; and third, gentleness to reconcile himself with mankind.
5
ואמר שאדם אחד בא בא לפני חכם אחד ואמר לו אני רואה בני אדם שהם מזיקים ונפשי יעצתני שלא אתערב עמהם. אמר לו לא תעשה כי לא תוכל לעמוד בלעדיהם. וגם הם אינם יכולים לעמוד בלעדך. כי הם צריכים לך ואתה צריך להם. אך היה בניהם חרש שומע. עור רואה. אלם מדבר:
82. A certain man thus addressed a philosopher: Mankind, I perceive, are prone to injure; hence mine ardent desire to shun their intercourse. The sage, however, replied, Do not so, for thou canst as little dispense with them as they with thee; but seem in their presence as one who hears and is deaf, who speaks and is dumb, and who sees and is blind.
6
ואמר אין זו טובה שתמנע מהזיק. אבל מדה טובה היא שתסבול הנזק.
83. There is no merit in sparing pain to others, but in our efforts to bear it patiently.
7
ושאלו לחכם מה המדות הטובות? אמר סבל. והמדות הרעות? אמר נקמה:
84. It was asked of the sage, In what one virtue are all the rest comprised? Patience, was his answer. And in what single vice are all others concentrated? Vindictiveness.
8
ואמר אדם אחד גדף אדם חכם. אמר לו אחד מתלמידיו רבי תן לי רשות בו. אמר לו החכם. אינו חכם מי שמרשה לרעה:
85. A wise man having been treated with contumely, one of his disciples asked permission to retaliate. No, replied the sage; he is no wise man who authorizes another to inflict injury.
9
ואמר מי שרב סבלו. רבי ענותנותו. ימעטו חומסיו וירבו עוזריו:
86. He who possesses abundant patience and meekness will witness the diminution of his oppressors, and the increase of his supporters.
10
ואמר אחרית כל קטטה חרטה. ואחרית כל ענוה שלום:
87. It was a favourite observation of the sage, that discord ends in regret, and meekness in harmony.
11
ואמר מי שהוא עניו יהיה אדון. ומי שיתבונן יוסיף לקח חכמה:
88. The unassuming acquire superiority, and the reflective wisdom.
12
ואמר אני מנשא עצמי שיהא שום עון שוקל יותר מפשעי:
89. I never prided myself on being a more rigorous scrutinizer to my least delinquencies,*Vide Appendix. than to the heaviest transgressions of my fellow-creatures.
13
אמר מי שאינו מושל בכעסו. אין שכלו שלם:
90. He who cannot control his anger does not possess perfect wisdom.
14
ואמר השתיקה מענות השוטה. טוב מענותו:
91. Silence is the fittest reply to folly.
15
ואמר איזה גבור? מי שמשיב את האולת מענותו וכובש את כעסו:
92. On asking the sage who may be truly termed a hero? he replied, He who can requite folly with meekness, and subdue his anger.
16
ואמר כל מי שאינו מושל [ברוחו בשעת] כעסו כל שכן שאינו מושל בזולתו:
93. For how can he rule over others who cannot govern himself?
17
ואמר העניו. מרכבת הכסיל:
94. Humility is often made the butt of folly.
18
ואמר מי שלא סבל דבר אחד. ישמע דברים הרבה.
95. Impatience under one wrong will necessitate the endurance of many more.
19
ואמר העוז והנצוח. לעניו:
96. Power and victory are often the lot of the humble.
20
ואמר תחלת ריוח העניו. שיעזרו אותו בני אדם על הסבל:
97. Modesty enlists mankind to combat the assaults of folly.
21
ואמר שאדם אחד גדף חכם. אמר לו אל תפליג בגדופינו. והנח לשלום מקום:
98. A wise man thus reproached one who vituperated him: Be lenient to my faults, and leave room for reconciliation.
22
ואמר מי ששמע דבר שאינו כרצונו ושותק עליו. יפסוק ממנו מה שמואס בו [ואם יענה עליו ישמע מה שמואס בו יותר]:
99. To bear quietly that which is unpleasant, will prevent harsher epithets.
23
ואמר מצאתי הענוה שהיא עוזרת לי מכל אנשי:
100. I find diffidence more valuable than the aid of mankind.
24
ואמר שאדם אחד גדף חכם אחד. ורדף אחריו עד ביתו הולך ומגדף. אמר לו החכם אמור פה מה שבלבך ושוב לך. קודם שישמעוך קצת מנבלינו ותשמע מה שתמאס ותקח מכות בשכר רוע מעלליך:
101. A sage was annoyed by the abuse of one who followed him to his door, heaping on him a torrent of reproachful epithets. Be brief, said the philosopher, and leave me, lest thy slander should be overheard by my menials, who may then compel thee to hear that which may displease thee, and repay thy slander with castigation.
25
ואמר שאדם אחד גדף חכם אחד. אמר לו החכם אתה לא הנחת מאומה ממה שידעת בי. ומה שידע בך הבורא יותר:
102. The following observation was made by the sage who was abused by a querulous man: Thou hast omitted none of my failings of which thou art cognizant; but those which God knows of thee are still more.
26
ואמר במשוך הכף אל תחטיאך:
103. Error is incompatible with regularity.*Vide Appendix.
27
ואמר דוחים בסבל צער מה שהוא גדול ממנו:
104. Patience under ordinary misfortunes lightens troubles more serious.
אמר החכם. קרן המשכיל ענוה. קרן כסיל עזות. ועקב כל ענוה שלום:
78. THE wise man says, Diffidence is the diadem of the intelligent; the characteristic of the fool is boldness; and the result of all diffidence is peace.
ואמר החכם אני שומע דבר רע ולא אשגיח עליו אל. ולמה? אמר לו מפני שאני ירא שאשמע קשה ממנו:
79. He used to say, Evil words fall harmlessly on my ears. On being asked for a reason, he answered, It is from the dread of hearing epithets harsher still.
ואמר השתיקה לכסיל. היא תשובתו:
80. Silence is the reply adapted to folly.
ואמר שלשה דברים מי שאינם בו לא ימצא בו טעם האמונה. ענוה שישיב [בה ] אולת הכסיל. ויראה שתמנע מן העבירות. ודעת נוחה שיפייס בני אדם.
81. He who is deficient of the following three qualities cannot be said to have the least idea of faith:—First, meekness to reply to folly; second, piety to guard from sin; and third, gentleness to reconcile himself with mankind.
ואמר שאדם אחד בא בא לפני חכם אחד ואמר לו אני רואה בני אדם שהם מזיקים ונפשי יעצתני שלא אתערב עמהם. אמר לו לא תעשה כי לא תוכל לעמוד בלעדיהם. וגם הם אינם יכולים לעמוד בלעדך. כי הם צריכים לך ואתה צריך להם. אך היה בניהם חרש שומע. עור רואה. אלם מדבר:
82. A certain man thus addressed a philosopher: Mankind, I perceive, are prone to injure; hence mine ardent desire to shun their intercourse. The sage, however, replied, Do not so, for thou canst as little dispense with them as they with thee; but seem in their presence as one who hears and is deaf, who speaks and is dumb, and who sees and is blind.
ואמר אין זו טובה שתמנע מהזיק. אבל מדה טובה היא שתסבול הנזק.
83. There is no merit in sparing pain to others, but in our efforts to bear it patiently.
ושאלו לחכם מה המדות הטובות? אמר סבל. והמדות הרעות? אמר נקמה:
84. It was asked of the sage, In what one virtue are all the rest comprised? Patience, was his answer. And in what single vice are all others concentrated? Vindictiveness.
ואמר אדם אחד גדף אדם חכם. אמר לו אחד מתלמידיו רבי תן לי רשות בו. אמר לו החכם. אינו חכם מי שמרשה לרעה:
85. A wise man having been treated with contumely, one of his disciples asked permission to retaliate. No, replied the sage; he is no wise man who authorizes another to inflict injury.
ואמר מי שרב סבלו. רבי ענותנותו. ימעטו חומסיו וירבו עוזריו:
86. He who possesses abundant patience and meekness will witness the diminution of his oppressors, and the increase of his supporters.
ואמר אחרית כל קטטה חרטה. ואחרית כל ענוה שלום:
87. It was a favourite observation of the sage, that discord ends in regret, and meekness in harmony.
ואמר מי שהוא עניו יהיה אדון. ומי שיתבונן יוסיף לקח חכמה:
88. The unassuming acquire superiority, and the reflective wisdom.
ואמר אני מנשא עצמי שיהא שום עון שוקל יותר מפשעי:
89. I never prided myself on being a more rigorous scrutinizer to my least delinquencies,*Vide Appendix. than to the heaviest transgressions of my fellow-creatures.
אמר מי שאינו מושל בכעסו. אין שכלו שלם:
90. He who cannot control his anger does not possess perfect wisdom.
ואמר השתיקה מענות השוטה. טוב מענותו:
91. Silence is the fittest reply to folly.
ואמר איזה גבור? מי שמשיב את האולת מענותו וכובש את כעסו:
92. On asking the sage who may be truly termed a hero? he replied, He who can requite folly with meekness, and subdue his anger.
ואמר כל מי שאינו מושל [ברוחו בשעת] כעסו כל שכן שאינו מושל בזולתו:
93. For how can he rule over others who cannot govern himself?
ואמר העניו. מרכבת הכסיל:
94. Humility is often made the butt of folly.
ואמר מי שלא סבל דבר אחד. ישמע דברים הרבה.
95. Impatience under one wrong will necessitate the endurance of many more.
ואמר העוז והנצוח. לעניו:
96. Power and victory are often the lot of the humble.
ואמר תחלת ריוח העניו. שיעזרו אותו בני אדם על הסבל:
97. Modesty enlists mankind to combat the assaults of folly.
ואמר שאדם אחד גדף חכם. אמר לו אל תפליג בגדופינו. והנח לשלום מקום:
98. A wise man thus reproached one who vituperated him: Be lenient to my faults, and leave room for reconciliation.
ואמר מי ששמע דבר שאינו כרצונו ושותק עליו. יפסוק ממנו מה שמואס בו [ואם יענה עליו ישמע מה שמואס בו יותר]:
99. To bear quietly that which is unpleasant, will prevent harsher epithets.
ואמר מצאתי הענוה שהיא עוזרת לי מכל אנשי:
100. I find diffidence more valuable than the aid of mankind.
ואמר שאדם אחד גדף חכם אחד. ורדף אחריו עד ביתו הולך ומגדף. אמר לו החכם אמור פה מה שבלבך ושוב לך. קודם שישמעוך קצת מנבלינו ותשמע מה שתמאס ותקח מכות בשכר רוע מעלליך:
101. A sage was annoyed by the abuse of one who followed him to his door, heaping on him a torrent of reproachful epithets. Be brief, said the philosopher, and leave me, lest thy slander should be overheard by my menials, who may then compel thee to hear that which may displease thee, and repay thy slander with castigation.
ואמר שאדם אחד גדף חכם אחד. אמר לו החכם אתה לא הנחת מאומה ממה שידעת בי. ומה שידע בך הבורא יותר:
102. The following observation was made by the sage who was abused by a querulous man: Thou hast omitted none of my failings of which thou art cognizant; but those which God knows of thee are still more.
ואמר במשוך הכף אל תחטיאך:
103. Error is incompatible with regularity.*Vide Appendix.
ואמר דוחים בסבל צער מה שהוא גדול ממנו:
104. Patience under ordinary misfortunes lightens troubles more serious.
ואמר מי שבחר בטוב. יברח מן הרע:
105. To choose good is to avoid evil.