ובבא משה אל אהל מועד למה נאמר לפי שהוא אומר וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר שומע אני מאהל מועד ממש, ת"ל (שם כה) ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת. אי אפשר לומר מאהל מועד שכבר נאמר מעל הכפורת ואי אפשר מעל הכפורת שכבר נאמר מאהל מועד, כיצד יתקימו שני כתובים. זו מדה בתורה, שני כתובים זה כנגד זה והרי הם סותרים זה את זה, יתקימו במקומם עד שיבא כתוב אחר ויכריע ביניהם. (ומה ת"ל) ובבא משה אל אהל מועד מגיד הכתוב שהיה משה נכנס ועומד באהל מועד והקול יורד משמי שמים לבין שני הכרובים והוא שומע את הקול מדבר אליו מבפנים. [לדבר אתו] ר' יהודה בן בתירא אומר הרי שלשה עשר מיעוטים מיעט אהרן מכל דברות שבתורה [א] ובבא משה ש אהל מועד לדבר אתו [ב] וישמע את הקול מדבר אליו [ג] וידבר אליו [ד] ונועדתי לך שם ודברתי אתך [ה] [אשר אועד לך] [ו] אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם [ז] [כאשר צוה ה' אל משה] [ח] ביום צותו [ט] [אשר צוה ה' את משה] (את אשר יצוה את כל אשר אצוה אליך) [כאשר דבר ה' ביד משה לו]. ואחת במצרים [ויהי ביום דבר ה' אל משה בארץ מצרים] ואחת בסיני [ואלה תולדות אהרן ומשה ביום דבר ה' את משה בהר סיני] ואחת באהל מועד [ויקרא אל משה וידבר אליו. הרי י"ג מעוטים מיעט אהרן מכולם.]:
(Bamidbar 7:89) "And when Moses came to the tent of meeting": (Why is this mentioned? We already know that the L-rd spoke to him from the tent of meeting.) From (Vayikra 1:1) "and the L-rd spoke to him from the tent of meeting," I understand directly from the tent of meeting. It is, therefore, written (Shemot 25:22) "And I will be appointed for you (to speak to you) there, and I will speak to you from above the kaporeth (the ark cover)." It is impossible to say from the tent of meeting, for it is already written "from above the kaporeth," and it is impossible to say "from above the kaporeth," for it is already written "from the tent of meeting." How, then, are these two verses to be reconciled? This is a rule in the Torah: Two verses which contradict each other are to "remain in their place" until a third verse comes and reconciles them, (the third verse, in this instance, being) "And when Moses came to the tent of meeting." Scripture hereby tells us that Moses would enter and stand in the tent of meeting, and the Voice would descend from the heaven of heavens to between the two cherubs (on the ark cover) and he would hear the Voice speaking to him from within. R. Yehudah b. Betheira says: Thirteen utterances were addressed to (both) Moses and Aaron, and, corresponding to these, thirteen "exclusions" (i.e., Aaron being excluded), to teach that they were not addressed to Aaron, but only to Moses to tell to Aaron. They are; (Shemot 25:22) "And I will be appointed for you there, and I will speak with you, all that I shall command you," (Shemot 30:6) "where I will be appointed for you," (Ibid.) "to speak to you there," (Shemot 31:18) "to speak with him," (Vayikra 7:38) "on the day that he commanded," (Bamidbar 7:89) "And when Moses came to the tent of meeting to speak with Him," (Ibid.) "speaking with him," (Vayikra 1:1) "And the L-rd spoke to him," and one in Egypt (Shemot 6:28) "And it was on the day that the L-rd spoke to Moses in the land of Egypt," and one in Sinai (Bamidbar 3:1) "on the day the L-rd spoke to Moses on Mount Sinai," and one in the tent of meeting (Bamidbar 7:89) "And He spoke to him." — Thirteen exclusions, Aaron being excluded in all instances.
2
וישמע את הקל שומע אני קול נמוך, ת"ל את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם קול גדול (דברים ה) כתוב אחד אומר (ויהי קולות וברקים) [קול גדול] וכתוב אחד אומר קול דממה דקה, כיצד יתקיימו שני כתובים הללו. כשהקב"ה מדבר הכל שותקין שנאמר (ישעיה כ"ג) דומו יושבי אי סוחר צידון עובר ים מלאוך, ואומר וידום אהרן דברי ר' יאשיה. ר' יונתן אומר כתוב אחד אומר קול גדול וכתוב אחד אומר קול דממה דקה. כיצד יתקיימו שני כתובים הללו כשהקב"ה מדבר בקול גדול ומלאכי השרת בקול נמוך, שנאמר לא יחשו המזכירים את ה' אל דמי לכם ואל תתנו דמי לו עד יכונן ועד ישים את ירושלים תהלה בארץ:
"and he heard the Voice": I might think, a low voice; it is, therefore, written "the voice" — the voice explicated elsewhere (Devarim 5:19) "These things the L-rd spoke to all of your congregation … a great voice," and (Shemot 19:16) "and there were thunders (lit., "voices") and lightnings, etc." One verse states "a great voice," and another, (I Kings 19:12) "a voice, silent, thin." How are these two verses to be reconciled? When the Holy One Blessed be He speaks (in His great voice), all are silent, as in (Isaiah 23:2) "Fall silent, you island dwellers. The merchants of Tziddon, the crossings of the sea, would fill you, etc.", and (Vayikra 10:3) "and Aaron was silent." These are the words of R. Yoshiyah. R. Yonathan says: One verse states "a great voice," and another, "a voice, silent, thin." How are these verses to be reconciled? When the Holy One Blessed be He speaks, it is with a great voice; and the angels, in a low voice, as it is written (Isaiah 62:6-7) "… they are never silent. You who 'remind' the L-rd (to rebuild Jerusalem) do not be silent," and (Ibid. 7) "And do not allow Him to be silent until He re-establishes Jerusalem and makes it a glory in the land."
ובבא משה אל אהל מועד למה נאמר לפי שהוא אומר וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר שומע אני מאהל מועד ממש, ת"ל (שם כה) ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת. אי אפשר לומר מאהל מועד שכבר נאמר מעל הכפורת ואי אפשר מעל הכפורת שכבר נאמר מאהל מועד, כיצד יתקימו שני כתובים. זו מדה בתורה, שני כתובים זה כנגד זה והרי הם סותרים זה את זה, יתקימו במקומם עד שיבא כתוב אחר ויכריע ביניהם. (ומה ת"ל) ובבא משה אל אהל מועד מגיד הכתוב שהיה משה נכנס ועומד באהל מועד והקול יורד משמי שמים לבין שני הכרובים והוא שומע את הקול מדבר אליו מבפנים. [לדבר אתו] ר' יהודה בן בתירא אומר הרי שלשה עשר מיעוטים מיעט אהרן מכל דברות שבתורה [א] ובבא משה ש אהל מועד לדבר אתו [ב] וישמע את הקול מדבר אליו [ג] וידבר אליו [ד] ונועדתי לך שם ודברתי אתך [ה] [אשר אועד לך] [ו] אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם [ז] [כאשר צוה ה' אל משה] [ח] ביום צותו [ט] [אשר צוה ה' את משה] (את אשר יצוה את כל אשר אצוה אליך) [כאשר דבר ה' ביד משה לו]. ואחת במצרים [ויהי ביום דבר ה' אל משה בארץ מצרים] ואחת בסיני [ואלה תולדות אהרן ומשה ביום דבר ה' את משה בהר סיני] ואחת באהל מועד [ויקרא אל משה וידבר אליו. הרי י"ג מעוטים מיעט אהרן מכולם.]:
(Bamidbar 7:89) "And when Moses came to the tent of meeting": (Why is this mentioned? We already know that the L-rd spoke to him from the tent of meeting.) From (Vayikra 1:1) "and the L-rd spoke to him from the tent of meeting," I understand directly from the tent of meeting. It is, therefore, written (Shemot 25:22) "And I will be appointed for you (to speak to you) there, and I will speak to you from above the kaporeth (the ark cover)." It is impossible to say from the tent of meeting, for it is already written "from above the kaporeth," and it is impossible to say "from above the kaporeth," for it is already written "from the tent of meeting." How, then, are these two verses to be reconciled? This is a rule in the Torah: Two verses which contradict each other are to "remain in their place" until a third verse comes and reconciles them, (the third verse, in this instance, being) "And when Moses came to the tent of meeting." Scripture hereby tells us that Moses would enter and stand in the tent of meeting, and the Voice would descend from the heaven of heavens to between the two cherubs (on the ark cover) and he would hear the Voice speaking to him from within. R. Yehudah b. Betheira says: Thirteen utterances were addressed to (both) Moses and Aaron, and, corresponding to these, thirteen "exclusions" (i.e., Aaron being excluded), to teach that they were not addressed to Aaron, but only to Moses to tell to Aaron. They are; (Shemot 25:22) "And I will be appointed for you there, and I will speak with you, all that I shall command you," (Shemot 30:6) "where I will be appointed for you," (Ibid.) "to speak to you there," (Shemot 31:18) "to speak with him," (Vayikra 7:38) "on the day that he commanded," (Bamidbar 7:89) "And when Moses came to the tent of meeting to speak with Him," (Ibid.) "speaking with him," (Vayikra 1:1) "And the L-rd spoke to him," and one in Egypt (Shemot 6:28) "And it was on the day that the L-rd spoke to Moses in the land of Egypt," and one in Sinai (Bamidbar 3:1) "on the day the L-rd spoke to Moses on Mount Sinai," and one in the tent of meeting (Bamidbar 7:89) "And He spoke to him." — Thirteen exclusions, Aaron being excluded in all instances.
וישמע את הקל שומע אני קול נמוך, ת"ל את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם קול גדול (דברים ה) כתוב אחד אומר (ויהי קולות וברקים) [קול גדול] וכתוב אחד אומר קול דממה דקה, כיצד יתקיימו שני כתובים הללו. כשהקב"ה מדבר הכל שותקין שנאמר (ישעיה כ"ג) דומו יושבי אי סוחר צידון עובר ים מלאוך, ואומר וידום אהרן דברי ר' יאשיה. ר' יונתן אומר כתוב אחד אומר קול גדול וכתוב אחד אומר קול דממה דקה. כיצד יתקיימו שני כתובים הללו כשהקב"ה מדבר בקול גדול ומלאכי השרת בקול נמוך, שנאמר לא יחשו המזכירים את ה' אל דמי לכם ואל תתנו דמי לו עד יכונן ועד ישים את ירושלים תהלה בארץ:
"and he heard the Voice": I might think, a low voice; it is, therefore, written "the voice" — the voice explicated elsewhere (Devarim 5:19) "These things the L-rd spoke to all of your congregation … a great voice," and (Shemot 19:16) "and there were thunders (lit., "voices") and lightnings, etc." One verse states "a great voice," and another, (I Kings 19:12) "a voice, silent, thin." How are these two verses to be reconciled? When the Holy One Blessed be He speaks (in His great voice), all are silent, as in (Isaiah 23:2) "Fall silent, you island dwellers. The merchants of Tziddon, the crossings of the sea, would fill you, etc.", and (Vayikra 10:3) "and Aaron was silent." These are the words of R. Yoshiyah. R. Yonathan says: One verse states "a great voice," and another, "a voice, silent, thin." How are these verses to be reconciled? When the Holy One Blessed be He speaks, it is with a great voice; and the angels, in a low voice, as it is written (Isaiah 62:6-7) "… they are never silent. You who 'remind' the L-rd (to rebuild Jerusalem) do not be silent," and (Ibid. 7) "And do not allow Him to be silent until He re-establishes Jerusalem and makes it a glory in the land."