[א] "ובמלאת" – אינה מביאה בתוך מלאת. ואם הביאה בתוך מלאת – לא יצא. יכול לא יביא בתוך מלאת על הולדות הראשונות? תלמוד לומר "תביא". "לבן" – לחייב על כל בן ובן; "לבת" – לחייב על כל בת ובת. וכשהוא אומר "או לבת" להביא את המפלת אור לשמונים ואחד שתהא חייבת בקרבן כדברי בית הלל, שבית שמאי פוטרין מן הקרבן. אמרו להם בית הלל לבית שמאי: אי אתם מודים לנו ברואה אור לשמונים שהיא טמאה?! אמרו להם בית שמאי: אי אתם מודים במפלת לשמונים ואחד שהיא חייבת בקרבן?! אמרו להם בית הלל: מאי שנא אור לשמונים ואחד מיום שמונים ואחד?! אם שוה לו לטומאה, לא ישוה לו לקרבן?! אמרו להם בית שמאי: לא! אם אמרתם במפלת יום פ"א – שכן יצאה לשעה שהיא ראויה להביא בה קרבן! אמרו להם בית הלל: והרי המפלת יום פ"א שחל להיות בשבת תוכיח! שלא יצא בשעה שהיא ראויה להביא בה קרבן וחייבת בקרבן. אמרו להם בית שמאי: לא! אם אמרתם במפלת יום פ"א שחל להיות בשבת – שאף על פי שאינה ראויה לקרבן יחיד ראויה לקרבן צבור! תאמרו במפלת אור פ"א שהרי הלילות אינן ראוים לא לקרבן יחיד ולא לקרבן ציבור!
1) (Vayikra 12:6) ("And when the days of her purification are fulfilled (melos), for a son or for a daughter, she shall bring a lamb in its first year for a burnt-offering, and a young pigeon or a turtle-dove for a sin-offering, to the door of the tent of meeting, to the Cohein.") "when they are fulfilled": She does not bring it in the midst of melos; if she does, she has not fulfilled her obligation. I might think that she may not bring it in the midst of melos (for this birth, even) for (the unfulfilled obligations for) previous births; it is, therefore, written "she shall bring." "for a son": she is liable for each son. "for a daughter": she is liable for each daughter. "or for a daughter": to include a woman who miscarried on the eve of the eighty-first day (of melos for a girl) as being liable for an offering, in accordance with the view of Beth Hillel. For Beth Shammai exempt her from an offering (for the miscarriage, even though it took place after melos [the end of the eightieth day]. For since an offering cannot be offered at night, it is considered as if it took place in the midst of melos). Beth Hillel queried Beth Shammai: How is the night preceding the eighty-first day different from the eighty-first day itself? (Furthermore,) if the former is equivalent to the latter for purposes of tumah (i.e., niddah), why should it not be so for purposes of an offering? Beth Shammai responded: No, if this is true of the eighty-first day, it is because she arrived at a time that she could bring an offering (for her first birth). Would you say the same for the night preceding the eighty-first day, when she has not arrived at a time that she can bring an offering? Beth Hillel: But this is refuted by the instance of a woman's miscarrying on the eighty-first day that falls on a Sabbath, in which instance she is liable for an offering even though that day (Sabbath) is not fit for an offering! Beth Shammai: No, for in that instance, even though it is not fit for an individual offering, it is fit for a communal offering, as opposed to the instance of a woman's miscarrying on the night preceding the eighty-first day, the night being fit neither for an individual offering nor for a communal offering.
[א] "ובמלאת" – אינה מביאה בתוך מלאת. ואם הביאה בתוך מלאת – לא יצא. יכול לא יביא בתוך מלאת על הולדות הראשונות? תלמוד לומר "תביא". "לבן" – לחייב על כל בן ובן; "לבת" – לחייב על כל בת ובת. וכשהוא אומר "או לבת" להביא את המפלת אור לשמונים ואחד שתהא חייבת בקרבן כדברי בית הלל, שבית שמאי פוטרין מן הקרבן. אמרו להם בית הלל לבית שמאי: אי אתם מודים לנו ברואה אור לשמונים שהיא טמאה?! אמרו להם בית שמאי: אי אתם מודים במפלת לשמונים ואחד שהיא חייבת בקרבן?! אמרו להם בית הלל: מאי שנא אור לשמונים ואחד מיום שמונים ואחד?! אם שוה לו לטומאה, לא ישוה לו לקרבן?! אמרו להם בית שמאי: לא! אם אמרתם במפלת יום פ"א – שכן יצאה לשעה שהיא ראויה להביא בה קרבן! אמרו להם בית הלל: והרי המפלת יום פ"א שחל להיות בשבת תוכיח! שלא יצא בשעה שהיא ראויה להביא בה קרבן וחייבת בקרבן. אמרו להם בית שמאי: לא! אם אמרתם במפלת יום פ"א שחל להיות בשבת – שאף על פי שאינה ראויה לקרבן יחיד ראויה לקרבן צבור! תאמרו במפלת אור פ"א שהרי הלילות אינן ראוים לא לקרבן יחיד ולא לקרבן ציבור!
1) (Vayikra 12:6) ("And when the days of her purification are fulfilled (melos), for a son or for a daughter, she shall bring a lamb in its first year for a burnt-offering, and a young pigeon or a turtle-dove for a sin-offering, to the door of the tent of meeting, to the Cohein.") "when they are fulfilled": She does not bring it in the midst of melos; if she does, she has not fulfilled her obligation. I might think that she may not bring it in the midst of melos (for this birth, even) for (the unfulfilled obligations for) previous births; it is, therefore, written "she shall bring." "for a son": she is liable for each son. "for a daughter": she is liable for each daughter. "or for a daughter": to include a woman who miscarried on the eve of the eighty-first day (of melos for a girl) as being liable for an offering, in accordance with the view of Beth Hillel. For Beth Shammai exempt her from an offering (for the miscarriage, even though it took place after melos [the end of the eightieth day]. For since an offering cannot be offered at night, it is considered as if it took place in the midst of melos). Beth Hillel queried Beth Shammai: How is the night preceding the eighty-first day different from the eighty-first day itself? (Furthermore,) if the former is equivalent to the latter for purposes of tumah (i.e., niddah), why should it not be so for purposes of an offering? Beth Shammai responded: No, if this is true of the eighty-first day, it is because she arrived at a time that she could bring an offering (for her first birth). Would you say the same for the night preceding the eighty-first day, when she has not arrived at a time that she can bring an offering? Beth Hillel: But this is refuted by the instance of a woman's miscarrying on the eighty-first day that falls on a Sabbath, in which instance she is liable for an offering even though that day (Sabbath) is not fit for an offering! Beth Shammai: No, for in that instance, even though it is not fit for an individual offering, it is fit for a communal offering, as opposed to the instance of a woman's miscarrying on the night preceding the eighty-first day, the night being fit neither for an individual offering nor for a communal offering.