למנצח על הגתית. זה שאמר הכתוב (יואל ד יג) שלחו מגל כי בשל קציר. למי אומר שלחו מגל רבי פינחס בשם ר' חלקיה אמר למלאכים. ורב אמר לישראל. אין מזמרין לא על הקציר ולא על המסיק אלא על הגת (שאמר) [שנאמר] על הגתית. קציר זו בבל (ירמיה נא לג) בת בבל כגורן עת הדריכה. מסיק זה מדי שנאמר (אסתר ז י) ויתלו את המן על העץ. בציר זה יון שנאמר (זכריה ט יג) כי דרכתי לי יהודה קשת מלאתי אפרים. את מוצא בארבע לשונות נתנה הגאולה בבציר בקציר ביולדה בבשמים. אם מעבירן אדם שלא בעונתן הוא מאבדם ואף בעליהן אינן נהנין מהן כלום. הדא הוא דכתיב (יואל ד יג) שלחו מגל כי בשל קציר. בבציר (ירמיה מט ט) אם בוצרים באו לך. ביולדה (מיכה ה ב) לכן אתנם עד עת יולדה ילדה. בבשמים (שיר השירים ח יד) על הרי בשמים. וכן הוא אומר (יואל ד יג) בואו רדו כי מלאה גת. הכל רואין את הגת. יואל חמי ליה שנאמר (שם) שלחו מגל. ישעיה חמי ליה שנאמר (ישעיה כז ב) והיה ביום ההוא כרם חמר ענו לה. אסף חמי ליה שנאמר (תהלים פא א) על הגתית. דוד חמי ליה שנאמר למנצח על הגתית:
To the conductor over the Gittith. This refers to what is said in the scripture (Joel 4:13) "Send forth the sickle, for the harvest is ripe." Rabbi Pinchas said in the name of Rabbi Chelkia, "To whom was it said, 'Send forth the sickle?' The angels said to God, and Rabbi said to Israel. We do not sing about the harvest or the vintage, but about the Gittith (as it is written) [Psalms 8:1], 'For the Gittith.' The harvest refers to Babylon (Jeremiah 51:33) 'The daughter of Babylon is like a threshing floor at the time when it is trodden.' The vintage refers to Media, as it is said (Zechariah 9:13) 'For I have bent Judah as my bow, I have filled the bow with Ephraim.' Redemption was found in the four languages during the harvest, in the vintage, and in childbirth. If a person passes over them at the wrong time, he loses them, and even their owners do not benefit from them at all. This is what is written (Joel 4:13) "Send forth the sickle, for the harvest is ripe." In the harvest (Jeremiah 49:9) "If grape-gatherers came to you." In childbirth (Micah 5:2) "Therefore will he give them up, until the time that she who travaileth hath brought forth." In the balsam (Song of Solomon 8:14) "On the mountains of spices." Similarly, it is said (Joel 4:13) "Come down; for the press is full, the fats overflow." Everyone sees the Gittith. Joel speaks about it as it is said (Joel 4:13) "Send forth the sickle." Isaiah speaks about it as it is said (Isaiah 27:2) "And it shall come to pass in that day, that a vineyard of wine, red and good, shall be planted." Asaph speaks about it as it is said (Psalms 81:1) "For the Gittith." David speaks about it as it is said, "To the conductor over the Gittith."
2
ה' אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ. א"ר מצינו בשלשה מקומות שהיו המלאכים מדיינין כנגד הקב"ה. באדם ובמשכן ובתורה. באדם מנין כשבקש לבראת את האדם נמלך במלאכים. אמר להם (בראשית א כו) נעשה אדם. התחילו לומר לו מה אנוש כי תזכרנו. אמר להם למחר תדעו חכמתו. כיון שבראו מה עשה הקב"ה כינס כל בהמה חיה ועוף לפני מלאכי השרת התחיל שואל להן שם כל אחד ואחד ולא היו יודעין. אמר להם הקב"ה מבקשים אתם לידע חכמתו של אדם שאני שואל אותו ואומר לי שמותן וקורא שמות לכולם. מה עשה כינס כל בהמה וחיה ועוף והעבירן לפניו שנאמר (שם ב יט) ויצר ה' אלקים מן האדמה. א"ר אחא והלא כבר נאמר (שם א כה) ויעש אלקים את חית הארץ. ומה תלמוד לומר ויצר. אלא להלן כתיב ויעש אלקים שבראן. וכאן כתיב ויצר לשון כינוס כענין שנאמר (דברים כ יט) כי תצור אל עיר. (בראשית ב יט) ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכי אין הכל צפוי לפניו. אלא מהו לראות מה יקרא לו. להראות למלאכי השרת חכמתו של אדם. ומה הוא שמו שהתקין לו הקב"ה הוא שמו שקרא אותו אדם הראשון שם לכל דבר. אמר לו הקב"ה ואתה מה שמך. אמר לו אני נאה להקראות אדם ולמה שנבראתי מן האדמה. ואני מה שמי אתה נאה להקראות ה' שאתה אדון על כל העולם לפיכך הוא אומר (ישעיה מב ח) אני ה' הוא שמי. שקראני אדם הראשון. מיד אמר הקב"ה למלאכים ראו חכמה שבלבו של אדם ואתם אומרים לי מה אנוש כי תזכרנו. וכן את מוצא במתן תורה כשבא הקב"ה ליתן תורה לישראל התחילו המלאכים מדיינין ואומרים לפניו מה אנוש כי תזכרנו. ואמרו לפניו אישורך שתתן תורה בשמים למה שאנו קדושים ותורתך קדושה אנו טהורים ותורתך טהורה אנו חיים ותורתך חיים. אמר להם אינה ראויה להתקיים בכם שנאמר (איוב כח יג) לא תמצא בארץ החיים. וכי יש ארץ למעלה. והיכן היא מתקיימת בתחתונים שנאמר (ישעיה מה יב) אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי. ר' נחוניא בשם ר' יהודה אמר משל לאדם שהיה לו בן והיה אותו הבן חסר אצבע אחת והלך ללמדו אומנות (וכל עיסקה של אומנות) והיתה שם אומנות אחת שצריך כל האצבעות. אחר ימים בא אביו אצלו ומצאו שלא למד אותה האומנות. אמר לרבו לא למדתו אומנות זו. אמר לו אומנות זו צריכה כל האצבעות בנך חסר אצבע ואינו יכול ללמדה. כך אמר הקב"ה למלאכים אין התורה מתקיימת בכם למה שאין ביניכם פריה ורביה לא מיתה ולא טומאה ולא חולי אלא כולכם קדושים. וכתיב בתורה (במדבר יט יד) אדם כי ימות באהל. (ויקרא יד ב) זאת תהיה תורת המצורע. (שם יב ב) אשה כי תזריע. (שם טו יט) ואשה כי תהיה זבה. וכן (שם יא ט) את זה תאכלו. וכל הדברים האלה אין ביניכם. לכן נאמר (איוב כח יג) לא תמצא בארץ החיים. ועשה הקב"ה חסדו ונתן אותה למשה ככלותו לדבר כל הדברים אל המלאכים וכיון שירד משה ועשו ישראל אותו מעשה ונשתברו הלוחות שמחו מלאכי השרת ואמרו עכשיו תחזור תורה אלינו. וכשעלה משה לקבל פעם שניה את הלוחות אמרו מלאכי השרת רבונו של עולם והלא אתמול עברו עליה שכתבת בה (שמות כ ג) לא יהיה לך אלקים אחרים. אמר להם הקב"ה בכל שעה קטיגטין ביני ובין ישראל והלא אתם כשירדתם אצל אברהם אכלתם בשר בחלב שנאמר (בראשית יח ח) ויקח חמאה וחלב ובן הבקר. ותינוק שלהם כשהוא בא מבית רבו ואמו נותנת לו פת ובשר וגבינה והוא אומר לה היום למדני רבי (שמות לד כו) לא תבשל גדי בחלב אמו. לא מצאו לו מענה. באותה שעה אמר הקב"ה למשה (שם כז) כתב לך את הדברים האלה. עד שאין להם מענה ותשובה. וכשביקש הקב"ה לשרות במשכן אמרו מלאכי השרת לפניו מה אנוש כי תזכרנו. רבי יהודה בשם ר' איבו ורבי יהודה ברבי סימון אמרו שניהם מפסוק אחד פיתקין היו משליכין שנאמר (תהלים סח יג) מלכי צבאות ידודון ידודון ונות בית תחלק וגו'. כענין שנאמר (יואל ד ג) ועל עמי ידו גורל. ר' יודן ברבי איבו אמר אמר להן הקב"ה חייכם אני עושה שנאמר (חבקוק ג ג) כסה שמים הודו. תדע לך שכן הוא אומר (תהלים קמח א) הללויה הללו את ה' מן השמים. לכך אמר דוד ה' אדונינו מה אדיר שמך:
"The LORD is our Master, how mighty is Your Name in all the earth." Rav said: "We find three places where the angels prosecuted God; the creation of man, the tabernacle, and the giving of the Torah." Where do we find [this phenomenon] regarding man? When God wished to create man he consulted the angels as it says (Genesis 1:26) "Let Us make man." They began to say "What is man that you recall him?!" [God] replied " Tomorrow you'll see how smart he is." When He created man what did God do? He brought all animals before the angels and asked them the names of all the animals and they did not know. God said to them "Do you want to know the wisdom of Man? I will ask him and he will tell me what all their names." What did God do? He brought all the animals and birds before Adam as it says (ibid. 2:19) "And the LORD formed from the earth." Rabbi Acha said, Did it not already say (ibid. 1:25) "And God made the beasts of the land?" What does the word "and He formed" come to teach us? Rather there it says "and He made" i.e. created them and here it says יצר from the root that connotes convergence as in (Deuteronomy 20:19) "when you besiege a city. (Genesis 2:19) "And He came to Adam to see what to call them" Isn't God omniscient? Rather "to see" means "to show the angels Adam's wisdom [by showing what Adam would call them]," and Adam independently came up with the same name as God for each and every animal. Then God asked him, "And you, what is your name?" He replied, "it is appropriate to call me Adam because I was created from the earth (Adamah)." God asked, "And what's My name?" Adam replied "It is appropriate to call you the LORD because you are the Lord of the entire world." That is why He says (Isaiah 42:8) "I am the LORD, this is My name." [Alternative: "Lord, our God, how majestic is your name in all the earth." Rabbi Meir said that we find in three places where the angels protested against God: in creating man, in the building of the Tabernacle, and in giving the Torah. Regarding man, when God wanted to create him, He took counsel with the angels. He said to them (Genesis 1:26), "Let us make man." They began to say to Him, "What is man that You are mindful of him?" He said to them, "Tomorrow you will know his wisdom." Once God created man, He gathered all the animals, beasts, and birds before the ministering angels and began asking each one its name. They did not know. God said to them, "Do you want to learn the wisdom of man, whom I am about to ask his name and he will tell Me the name of all of you?" God then gathered all the animals, beasts, and birds, and He passed them before Adam, as it says (Genesis 2:19), "And the Lord God formed from the ground every beast of the field." Rabbi Aha asked, "Didn't God already create the animals, as it says (Genesis 1:25), 'And God made the beasts of the earth'?" Why does it say here, "And the Lord God formed?" It is to teach us that He gathered them together, as it says (Deuteronomy 20:19), "When you besiege a city." (Genesis 2:19) "And He brought [the animals] to Adam to see what he would call them." Why did God want to see what he would call them? To show the ministering angels the wisdom of man. What was Adam's name? God gave him the name that Adam himself called everything. God said to him, "And what is your name?" He said to Him, "I am worthy to be called 'Adam' because I was created from the earth. And what is Your name?" He said to him, "I am worthy to be called 'Lord,' for I am the Master of the entire world." Therefore, it says (Isaiah 42:8), "I am the Lord; that is My name. And My glory I give to no other, nor My praise to idols." Immediately, God said to the angels, "See the wisdom in the heart of man, and you say to Me, 'What is man that You are mindful of him?'" Similarly, when God came to give the Torah to Israel, the ministering angels protested and said to Him, "What is man that You are mindful of him?" (Psalms 8:5-6) Similarly, we find in the giving of the Torah that when the Lord came to give the Torah to Israel, the angels began to argue and said before Him, "What is man that you should remember him?" And they said before Him, "Let your Torah be given in the heavens, for we are holy and your Torah is holy; we are pure and your Torah is pure; we are living and your Torah is life." He said to them, "It is not fitting to be upheld in you, as it is said, 'It is not found in the land of the living.' And is there an earth above?" "And where does it exist below? As it is said (Isaiah 45:12): "I made the earth and created man upon it." Rabbi Nahonia said in the name of Rabbi Yehuda: It is analogous to a man who had a son, and that son was missing one finger. He went to teach him a craft (and all crafts) and there was one craft that required all fingers. After some days, his father came to him and found that he had not learned that craft. He said to his teacher, "Did you not teach him this craft?" He replied, "This craft requires all fingers, and your son is missing one, so he cannot learn it." Similarly, the Holy One, blessed be He, said to the angels, "The Torah cannot be fulfilled among you, for there is no procreation, death, impurity, or illness among you; rather, you are all holy." And it is written in the Torah (Numbers 19:14): "This is the law of a man who dies in a tent," (Leviticus 14:2) "This shall be the law of the leper," (Leviticus 15:25) "And if a woman has a discharge," and also (Leviticus 11:9) "These shall you eat," and all of these things are not among you. Therefore, it is said (Job 28:13): "It cannot be found in the land of the living." And the Holy One, blessed be He, did His kindness and gave it to Moses when he completed it, to speak all these things to the angels. And when Moses came down and Israel did that deed, the Tablets were broken, and the ministering angels rejoiced and said, "Now the Torah will return to us." And when Moses ascended to receive the Tablets a second time, the ministering angels said to the Holy One, blessed be He, "Master of the Universe! Did you not write in it yesterday (Exodus 20:3): 'You shall have no other gods before Me'?" The Holy One, blessed be He, said to them, "At every moment, [there are] accusations between Me and Israel. Were you not there when you came down to Abraham and ate meat with milk, as it is said (Genesis 18:8) And he took butter and milk and the calf which he had dressed. And their child, when he comes from his teacher's house, and his mother gives him bread and meat and cheese, and he says to her, "Today my teacher taught me (Exodus 34:26) 'Thou shalt not seethe a kid in its mother's milk.'" She has no response for him. At that moment, the Holy One, blessed be He, said to Moses (Exodus 34:27) "Write thou these words." Until they had no response or reply. And when the Holy One, blessed be He, sought to have service in the Tabernacle, the ministering angels said to Him, "What is man that You should remember him?" Rabbi Judah in the name of Rabbi Ivu and Rabbi Judah, son of Rabbi Simon, both said that they would take two slips of paper from the same verse (Psalms 68:13): "Kings of armies flee, they flee, and she who waits at home divides the spoil." Like it is written (Joel 4:3), "And they cast lots for my people." Rabbi Yudan, son of Rabbi Ivu, said, "The Holy One, blessed be He, said to them, 'I will perform your wish,' as it is stated (Habakkuk 3:3), 'His glory covers the heavens.'" Until they have no response and answer. And when the Holy One, blessed be He, sought to serve in the Tabernacle, the ministering angels said before Him, "What is man that You should remember him?" Rabbi Yehuda in the name of Rabbi Yivvo and Rabbi Yehuda the son of Rabbi Simon said that they would cast lots with a single verse, as it is said, "Kings of armies flee, they flee, and she who sits at home divides the spoil" (Psalms 68:13), like the verse that says, "And upon My people they cast lots" (Joel 4:3). Rabbi Yudan the son of Rabbi Yivvo said that the Holy One, blessed be He, said to them, "By My life, I will do it," as it is said, "His glory covered the heavens" (Habakkuk 3:3). Know that it is as it is said, "Praise the Lord from the heavens" (Psalms 148:1). Therefore, David said, "The Lord our God, how majestic is Your name."]
3
מפי עוללים ויונקים יסדת עז למען וגו'. זה שאמר הכתוב (משלי ו א) בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך. בתלמידי חכמים הכתוב מדבר בשעה שהזקן נתמנה אומר לו הקב"ה עד שלא נתמנית לא היית ערב על הצבור עכשיו שנתמנית נעשית ערב שנאמר אם ערבת לרעך. זה הקב"ה שנאמר (שיר השירים ה טז) זה דודי וזה רעי. ואומר (משלי כז י) רעך ורע אביך אל תעזוב. וכן (תהלים קכב ח) למען אחי ורעי. ומה אתה עושה שלא תאמר על הטמא טהור ועל הטהור טמא ועל האסור מותר ועל המותר אסור ותתחייב באמרי פיך. ומה תעשה עסוק בתורה. שנאמר (משלי ו ג) עשה זאת איפא בני והנצל. ואין זאת אלא תורה שנאמר (במדבר יט יד) זאת התורה אדם. (משלי ו ג) לך התרפס ורהב רעך. עשה לך רב ומדייש עליך כעפר והמליכהו עליך שנאמר ורהב רעך. ואין רהב אלא מלכות שנאמר (תהלים פז ד) אזכיר רהב ובבל. ואם עשית כן תנצל כצבי מיד. דבר אחר בני אם ערבת לרעך. בישראל הכתוב מדבר בשעת מתן תורה שהיו ערבים זה לזה. שבשעה שביקש הקב"ה ליתן את התורה לישראל אמר להן תנו לי ערבים שתקיימו את התורה. אמרו לו הרי אבות ערבים בנו. אמר להן הקב"ה חייבין הן לי ולואי שיעמדו בעצמן. משל למה הדבר דומה למי שהולך ללוות אמר לו הבא לי ערב הלך והביא את מי שחייב לו. אמר לו ולואי שיעמוד בעצמו הבא לי מי שאינו חייב לי. כך אמר הקב"ה לישראל הבאתם לי ערבים וכמה חובות יש לי עליהם אלא תנו לי ערבים שאינן חייבין לי כלום. וכן הוא אומר (דברים ה ג) לא את אבותינו כרת ה' את הברית הזאת. אמרו לו מי הן שאינן חייבין לך. אמר להן התינוקות. מיד הביאו לו התינוקות מדדי אמותיהן ומעוברות שלהן ועמדה כריסן של אמן כמראה של זכוכית והיו רואין להקב"ה מתוך כריסן ומדברין עמו. שנאמר מפי עוללים ויונקים. וכתיב (איוב ג טז) כעוללים לא ראו אור. אמר להם הקב"ה ערבים אתם על אבותיכם שאם אינן מקיימין את התורה שאתם נתפסין עליהן. אמרו לו הן. אמר להם (שמות כ ב) אנכי ה' אלקיך. אמרו לו הן. אמר להם (שם ג) לא יהיה לך אלקים אחרים. אמרו לו הן. וכן על כל דבור ודבור היו משיבים לו על לאו לאו ועל הן הן. אמר להן מפיכם אני נותן את התורה להן שנאמר מפי עוללים ויונקים יסדת עז. ואין עז אלא תורה שנאמר (תהלים כט יא) ה' עוז לעמו יתן. לכך כשיבטלו ישראל את התורה הן נתפסין עליהן שנאמר (הושע ד ו) נדמו עמי מבלי דעת ואומר (שם) ותשכח תורת אלקיך אשכח בניך גם אני. מה הוא גם אני מצטער אני עליהם שהם מחסירים עצמם ואינם מקיימין את התורה. דבר אחר מה הוא גם אני. אמר ר' חייא כביכול אף אני משתכח שיהו התינוקות מברכין אותי שנאמר גם אני. מהו עוללים ר"י אמר עוללים אלו שבחוץ. שנאמר (איכה ד ד) עוללים שאלו לחם. יונקים אלו שבמעי אמן. ר"י אמר עוללים אלו שבפנים. שנאמר (איוב ג טז) כעוללים לא ראו אור. יונקים אלו שבחוץ. רב ולוי. רב אמר נעשו כריסותיהן של אמן כאיספקלרייא המאירה. מיד התינוקות פרשו מדדי אמותיהן והעוללים פרשו מטבורן. א"ר לוי הנס האחרון גדול מן הראשון שחזרו כריסן של אמותיהן לכמות שהיו והתינוקות חזרו לדדיהן ועוללים חזרו לטבורן. פתחו פיהם אלו ואלו ואמרו שירה הדא הוא דכתיב מפי עוללים ויונקים יסדת עז. למען צורריך שנים. להשבית אויב ומתנקם שנים. הרי ד' מלכיות. דבר אחר למען צורריך בגין שנאיכון יהבית לכון אורייתא:
"You have established strength from the mouths of babes and sucklings, etc." This is what the scripture says (Proverbs 6:1), "My son, if you have become surety for your neighbor, if you have struck your hand for a stranger." Regarding scholars of the wise, the scripture speaks of the moment when an elder is appointed, and the Lord says to him, "Before you were appointed, you were not a guarantor for the community, but now that you have been appointed, you are a guarantor," as it is said, "If you have become surety for your neighbor." This is the Lord, as it is said (Song of Songs 3:3), "This is my beloved and this is my friend," and it is said (Proverbs 27:10), "Do not forsake your friend or your father's friend." It is also said (Psalm 122:8), "For the sake of my brothers and my friends." What should you do so that you will not say that the impure is pure, and the pure is impure, that the forbidden is permitted, and the permitted is forbidden, and you will be obligated to the words of your mouth? You should be occupied with the Torah, as it is said (Proverbs 6:3), "Do this now, my son, and deliver yourself, etc." This is only referring to the Torah, as it is said (Numbers 19:14), "This is the Torah: a man who dies." (Proverbs 6:3) "Go humble yourself, and importune your neighbor." Make for yourself a teacher and acquire for yourself a friend, and let his honor be as dear to you as your own, as it is said, "Importune your neighbor." This is only referring to royalty, as it is said (Psalm 87:4), "I will make mention of Rahab and Babylon." If you do this, you will be delivered like a gazelle from the hunter's hand. Another interpretation of "My son, if you have become surety for your neighbor" is regarding the time when the Torah was given to Israel, and they became guarantors for one another. When the Lord sought to give the Torah to Israel, He said to them, "Give me guarantors who will uphold the Torah." They said to Him, "Our fathers were guarantors for us." He said to them, "They are already obligated to me, but I wish for them to stand on their own." This can be compared to a person who goes to borrow money and says, "Bring me a guarantor." He went and brought someone who was already indebted to him. He said to him, "I wish that he could stand on his own and bring me someone who is not indebted to me." Thus spoke the Lord to Israel: "You brought me guarantors and how many obligations do I have over them? Give me guarantors who are not obligated to me at all." And so it is said (Deuteronomy 5:3), "Not with our ancestors did the Lord make this covenant." They asked him who are those who are not obligated to you? He said to them, "The infants." Immediately the infants were brought to him, measuring their cubits and the circumferences of their heads, and they stood like a brick of an artisan, like the appearance of glass, and they saw the Lord from within the brick and spoke with him, as it is said (Psalms 8:3), "From the mouths of babes and sucklings hast Thou founded strength." And it is written (Job 3:16), "As infants who never saw light." The Lord said to them, "You are responsible for your ancestors, for if they do not uphold the Torah, you are held accountable for their actions." They said to him, "Yes." He said to them (Exodus 20:2), "I am the Lord your God." They said to him, "Yes." He said to them (Exodus 20:3), "You shall have no other gods before me." They said to him, "Yes." And on every word and commandment they responded to him with "yes" and "yes indeed." He said to them, "From your mouths I give the Torah to them," as it is said (Psalms 8:3), "From the mouths of babes and sucklings hast Thou founded strength." "And there is no strength except in Torah, as it is said (Psalms 29:11) 'The Lord gives strength to His people.' Therefore, when Israel neglects the Torah, they are held accountable, as it is said (Hosea 4:6) 'My people are destroyed for lack of knowledge,' and it is also said (Deuteronomy 32:20) 'And I will hide My face from them, and see what their end shall be, for they are a very perverse generation, children in whom is no faithfulness.' What does it mean by 'children in whom is no faithfulness'? I am sorry for them, for they deprive themselves and do not uphold the Torah. Another interpretation of 'children in whom is no faithfulness' is that even I forget that infants bless me, as it is said 'also I.' Who are the 'infants'? Rabbi Yitzhak said, 'They are the ones outside,' as it is said (Lamentations 4:4) 'The tongue of the suckling cleaves to its palate for thirst; young children ask for bread, but no one breaks it for them.' 'The sucklings' are those in the womb, and 'young children' are those outside. Rabbi Yitzhak said that the 'young children' are those inside, as it is said (Job 3:16) 'Or as an untimely birth, I had not been, as infants that never saw light.' 'The sucklings' are those in the womb, and 'young children' are those outside. Rav and Levi differ on the interpretation of this verse. Rav said that the children became like the beams of a palace, shining like the brightness of the firmament. Immediately, the infants left their swaddling cloths, and the young children left their graves. Levi said that the last miracle was greater than the first, as the beams of their palaces returned to their original length, and the infants returned to their swaddling cloths, and the young children returned to their graves. Both groups opened their mouths and sang a song, as it is written (Psalms 8:3) 'From the mouths of babes and sucklings You have founded strength, because of Your enemies, to make the enemy and the avenger cease.' Behold, there are four kingdoms. Another interpretation is for your enemies, so that they will give you the Torah."
4
כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך. רבי איבו אמר שלש כתות הן. אחת אומרת אילו לא בראני אלא לראות השמים והארץ והמזלות דיינו. שנאמר כי אראה שמיך. והשניה אומרת כל מה שיש לי ליתן לעתיד לבוא. והשלישית של פועלים עצלים אומרת תן לנו של אבות. מעשה אצבעותיך:
"For I will behold Your heavens, the work of Your fingers." Rabbi Ibbo said there are three opinions: One says, "If He had created me only to contemplate the heavens and the earth and the constellations, it would have been sufficient for me," as it is said, "For I will behold Your heavens." The second says, "Whatever I have to give for the future, let me give it now." And the third, of lazy workers, says, "Give us what our fathers had." This is the meaning of "the work of Your fingers."
5
מה אנוש כי תזכרנו. א"ר ברכיה כשברא הקב"ה את עולמו ביקש להראות למלאכים שבח מעשה הצדיקים אמרו לו מה אנוש. א"ר יהושע בן לוי לפי שהקב"ה אומר להם (ירמיה כג כד) הלא את השמים ואת הארץ אני מלא. עליונים ותחתונים אין להם (אלא) משמוש אצבעות. מה אנוש זה אברהם שנאמר (בראשית יט כט) ויזכור אלקים את אברהם. ובן אדם זה יצחק שנאמר (שם כא א) וה' פקד את שרה. ותחסרהו מעט מאלקים זה יעקב (שם ל לט) ויחמו הצאן. מלמד שלא היה חסר אלא ליתן בהן את הנפשות. ואומר (הושע יב ה) וישר אל מלאך ויוכל. וכבוד והדר תעטרהו. זה משה. שנאמר (שמות לד כט) ומשה לא ידע כי קרן עור פניו. תמשילהו במעשה ידיך. זה יהושע שאמר (יהושע י יב) שמש בגבעון דום. כל שתה תחת רגליו. זה דוד שנפלו לפניו כל שונאיו שנאמר (שמואל-ב כב מג) ואשחקם כעפר ארץ. צונה ואלפים כלם. זה שלמה. (מלכים-א ה יג) וידבר על העצים. וגם בהמות שדי זה שמשון. אמר רבי הונא בר פפא הראה להם שמשון (כשחל) (שופטים טו ד) לוכד שלש מאות שועלים. ר' סימון אמר הראה להן דניאל (דניאל ו יז) יורד לגוב אריות ויושב על צואריהם ואינו ניזוק. צפור שמים זה אליהו שמסבב את העולם כצפור. שנאמר (מלכים-א יז ו) והעורבים מביאים לו לחם ובשר. ודגי הים זה יונה. שנאמר (יונה ב א) ויהי יונה במעי הדג. עובר ארחות ימים אלו ישראל. שנאמר (שמות טו יט) ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים. אמרו המלאכים ה' אדונינו מה אדיר שמך. כבודך הוא לדור על בניך שנאמר מה אדיר שמך בכל הארץ:
What is man, that You should remember him? Rabbi Berechiah said, when God created the world, He wished to show the angels the praise of the righteous. They said to Him, "What is man?" Rabbi Joshua ben Levi said, because God says to them, "Do I not fill heaven and earth?" The upper and lower beings have nothing but the use of their fingers. "What is man?" This is Abraham, as it says, "And God remembered Abraham." And "son of man" is Isaac, as it says, "And the Lord remembered Sarah." And "little less than the angels" is Jacob, as it says, "And the flocks were heated with Jacob." This teaches that he was only lacking in giving his soul for them. And it says, "And he wrestled with an angel and prevailed; he wept and besought him." This is Moses, as it says, "And Moses knew not that the skin of his face shone." "Thou shalt rule over the work of Thy hands." This is Joshua, who said, "Sun, stand thou still upon Gibeon." "All that tread upon him shall be put to death." This is David, as all his enemies fell before him, as it says, "And I have smitten them as small as the dust of the earth." "And he spoke of trees." This is Solomon. And "with the jawbone of an ass, heaps upon heaps." This is Samson. Rabbi Huna bar Pappa said he showed them that Samson, when he caught three hundred foxes. Rabbi Simon said: Show them Daniel, who descended into the lions' den and sat on their necks without being harmed. The birds of the air refer to Elijah, who travels around the world like a bird, as it is said, "And the ravens brought him bread and meat" (1 Kings 17:6). The fish of the sea refers to Jonah, as it is said, "And Jonah was in the belly of the fish" (Jonah 2:1). The "crossing of the sea" refers to the Israelites, as it is said, "The children of Israel went on dry land in the midst of the sea" (Exodus 14:29). The angels said, "O Lord our God, how majestic is Your name in all the earth! Your glory is above the heavens!" (Psalms 8:1)
6
דבר אחר על הגתית. אמר ישעיה (ישעיה ה טז) ויגבה ה' צבאות במשפט. אימתי הקב"ה גבוה כשיעשה משפט באומות העכו"ם. מה כתיב למעלה מזה (שם טו) וישח אדם וישפל איש. אותה שעה ויגבה ה' צבאות במשפט. וכן הוא אומר (יחזקאל לח יח) והיה ביום ההוא ביום בוא גוג. וכן יואל אומר (יואל ד ט-יא) קראו זאת בגוים קדשו מלחמה. עושו ובואו כל הגוים. (שם ב) וקבצתי את כל הגוים והורדתים אל עמק יהושפט. ואין עמק ששמו יהושפט ומהו עמק יהושפט שישפוט הקב"ה את הגוים. כן הוא אומר (שם יד) המונים המונים בעמק החרוץ. ולא המונים אלא (ירמיה כה לג) חללי ה' ביום ההוא. וכן הוא אומר (יואל ד יב) כי שם אשב לשפוט את כל הגוים. ואחר כך (שם יז) וידעתם כי אני ה' אלקיכם שוכן בציון הר קדשי. אימתי כשיראה הקב"ה על הגת. וכן הוא אומר (שם יג) בואו רדו כי מלאה גת. אותה שעה נותנין לו נצחון. למנצח על הגתית ארבע גתות הן - לבני קרח על הגתית (ויואל) בואו רדו כי מלאה גת זה אומר גת וזה אומר גתית למנצח על הגתית:
Another interpretation regarding the Gittite. Isaiah said (Isaiah 5:16) "And the LORD of hosts shall be exalted in justice". When will the Lord be exalted? When he executes judgment on the nations of the world. What is written above this (Isaiah 5:15)? "And the mean man shall be brought down, and the mighty man shall be humbled". At that time, the Lord of hosts shall be exalted in judgment. Similarly, it is said (Ezekiel 38:18), "And it shall come to pass at the same time when Gog shall come against the land of Israel..." and Joel says (Joel 4:9-11) "Proclaim ye this among the nations; prepare war; stir up the mighty men; let all the men of war draw near; let them come up. Beat your plowshares into swords and your pruning hooks into spears; let the weak say, I am strong. Assemble yourselves, and come, all ye heathen, and gather yourselves together round about: thither cause thy mighty ones to come down, O LORD." (Joel 4:2) "And I will also gather all nations, and will bring them down into the valley of Jehoshaphat, and will plead with them there for my people and for my heritage Israel, whom they have scattered among the nations, and parted my land." What is the valley called Jehoshaphat? It is the valley in which the Lord will judge the nations. Similarly, it is said (Joel 3:14), "Multitudes, multitudes in the valley of decision: for the day of the LORD is near in the valley of decision." The multitudes refer to (Jeremiah 25:33) "And the slain of the LORD shall be at that day from one end of the earth even unto the other end of the earth". And then (Joel 4:17), "So shall ye know that I am the LORD your God dwelling in Zion, my holy mountain." When will the Lord be seen upon Gath? Similarly, it is said (Micah 1:10), "Declare ye it not at Gath, weep ye not at all: in the house of Aphrah roll thyself in the dust." At that time, victory will be given to Him. "To the chief Musician upon Gittith" - there are four Gittiths: for the sons of Korah (Psalm 8), "For the Chief Musician upon Gittith", "Come down", and "For the Chief Musician, set to the Gittith" (Psalm 81) "Sing aloud unto God our strength, make a joyful noise unto the God of Jacob." This one is "upon Gittith."
למנצח על הגתית. זה שאמר הכתוב (יואל ד יג) שלחו מגל כי בשל קציר. למי אומר שלחו מגל רבי פינחס בשם ר' חלקיה אמר למלאכים. ורב אמר לישראל. אין מזמרין לא על הקציר ולא על המסיק אלא על הגת (שאמר) [שנאמר] על הגתית. קציר זו בבל (ירמיה נא לג) בת בבל כגורן עת הדריכה. מסיק זה מדי שנאמר (אסתר ז י) ויתלו את המן על העץ. בציר זה יון שנאמר (זכריה ט יג) כי דרכתי לי יהודה קשת מלאתי אפרים. את מוצא בארבע לשונות נתנה הגאולה בבציר בקציר ביולדה בבשמים. אם מעבירן אדם שלא בעונתן הוא מאבדם ואף בעליהן אינן נהנין מהן כלום. הדא הוא דכתיב (יואל ד יג) שלחו מגל כי בשל קציר. בבציר (ירמיה מט ט) אם בוצרים באו לך. ביולדה (מיכה ה ב) לכן אתנם עד עת יולדה ילדה. בבשמים (שיר השירים ח יד) על הרי בשמים. וכן הוא אומר (יואל ד יג) בואו רדו כי מלאה גת. הכל רואין את הגת. יואל חמי ליה שנאמר (שם) שלחו מגל. ישעיה חמי ליה שנאמר (ישעיה כז ב) והיה ביום ההוא כרם חמר ענו לה. אסף חמי ליה שנאמר (תהלים פא א) על הגתית. דוד חמי ליה שנאמר למנצח על הגתית:
To the conductor over the Gittith. This refers to what is said in the scripture (Joel 4:13) "Send forth the sickle, for the harvest is ripe." Rabbi Pinchas said in the name of Rabbi Chelkia, "To whom was it said, 'Send forth the sickle?' The angels said to God, and Rabbi said to Israel. We do not sing about the harvest or the vintage, but about the Gittith (as it is written) [Psalms 8:1], 'For the Gittith.' The harvest refers to Babylon (Jeremiah 51:33) 'The daughter of Babylon is like a threshing floor at the time when it is trodden.' The vintage refers to Media, as it is said (Zechariah 9:13) 'For I have bent Judah as my bow, I have filled the bow with Ephraim.' Redemption was found in the four languages during the harvest, in the vintage, and in childbirth. If a person passes over them at the wrong time, he loses them, and even their owners do not benefit from them at all. This is what is written (Joel 4:13) "Send forth the sickle, for the harvest is ripe." In the harvest (Jeremiah 49:9) "If grape-gatherers came to you." In childbirth (Micah 5:2) "Therefore will he give them up, until the time that she who travaileth hath brought forth." In the balsam (Song of Solomon 8:14) "On the mountains of spices." Similarly, it is said (Joel 4:13) "Come down; for the press is full, the fats overflow." Everyone sees the Gittith. Joel speaks about it as it is said (Joel 4:13) "Send forth the sickle." Isaiah speaks about it as it is said (Isaiah 27:2) "And it shall come to pass in that day, that a vineyard of wine, red and good, shall be planted." Asaph speaks about it as it is said (Psalms 81:1) "For the Gittith." David speaks about it as it is said, "To the conductor over the Gittith."
ה' אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ. א"ר מצינו בשלשה מקומות שהיו המלאכים מדיינין כנגד הקב"ה. באדם ובמשכן ובתורה. באדם מנין כשבקש לבראת את האדם נמלך במלאכים. אמר להם (בראשית א כו) נעשה אדם. התחילו לומר לו מה אנוש כי תזכרנו. אמר להם למחר תדעו חכמתו. כיון שבראו מה עשה הקב"ה כינס כל בהמה חיה ועוף לפני מלאכי השרת התחיל שואל להן שם כל אחד ואחד ולא היו יודעין. אמר להם הקב"ה מבקשים אתם לידע חכמתו של אדם שאני שואל אותו ואומר לי שמותן וקורא שמות לכולם. מה עשה כינס כל בהמה וחיה ועוף והעבירן לפניו שנאמר (שם ב יט) ויצר ה' אלקים מן האדמה. א"ר אחא והלא כבר נאמר (שם א כה) ויעש אלקים את חית הארץ. ומה תלמוד לומר ויצר. אלא להלן כתיב ויעש אלקים שבראן. וכאן כתיב ויצר לשון כינוס כענין שנאמר (דברים כ יט) כי תצור אל עיר. (בראשית ב יט) ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכי אין הכל צפוי לפניו. אלא מהו לראות מה יקרא לו. להראות למלאכי השרת חכמתו של אדם. ומה הוא שמו שהתקין לו הקב"ה הוא שמו שקרא אותו אדם הראשון שם לכל דבר. אמר לו הקב"ה ואתה מה שמך. אמר לו אני נאה להקראות אדם ולמה שנבראתי מן האדמה. ואני מה שמי אתה נאה להקראות ה' שאתה אדון על כל העולם לפיכך הוא אומר (ישעיה מב ח) אני ה' הוא שמי. שקראני אדם הראשון. מיד אמר הקב"ה למלאכים ראו חכמה שבלבו של אדם ואתם אומרים לי מה אנוש כי תזכרנו. וכן את מוצא במתן תורה כשבא הקב"ה ליתן תורה לישראל התחילו המלאכים מדיינין ואומרים לפניו מה אנוש כי תזכרנו. ואמרו לפניו אישורך שתתן תורה בשמים למה שאנו קדושים ותורתך קדושה אנו טהורים ותורתך טהורה אנו חיים ותורתך חיים. אמר להם אינה ראויה להתקיים בכם שנאמר (איוב כח יג) לא תמצא בארץ החיים. וכי יש ארץ למעלה. והיכן היא מתקיימת בתחתונים שנאמר (ישעיה מה יב) אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי. ר' נחוניא בשם ר' יהודה אמר משל לאדם שהיה לו בן והיה אותו הבן חסר אצבע אחת והלך ללמדו אומנות (וכל עיסקה של אומנות) והיתה שם אומנות אחת שצריך כל האצבעות. אחר ימים בא אביו אצלו ומצאו שלא למד אותה האומנות. אמר לרבו לא למדתו אומנות זו. אמר לו אומנות זו צריכה כל האצבעות בנך חסר אצבע ואינו יכול ללמדה. כך אמר הקב"ה למלאכים אין התורה מתקיימת בכם למה שאין ביניכם פריה ורביה לא מיתה ולא טומאה ולא חולי אלא כולכם קדושים. וכתיב בתורה (במדבר יט יד) אדם כי ימות באהל. (ויקרא יד ב) זאת תהיה תורת המצורע. (שם יב ב) אשה כי תזריע. (שם טו יט) ואשה כי תהיה זבה. וכן (שם יא ט) את זה תאכלו. וכל הדברים האלה אין ביניכם. לכן נאמר (איוב כח יג) לא תמצא בארץ החיים. ועשה הקב"ה חסדו ונתן אותה למשה ככלותו לדבר כל הדברים אל המלאכים וכיון שירד משה ועשו ישראל אותו מעשה ונשתברו הלוחות שמחו מלאכי השרת ואמרו עכשיו תחזור תורה אלינו. וכשעלה משה לקבל פעם שניה את הלוחות אמרו מלאכי השרת רבונו של עולם והלא אתמול עברו עליה שכתבת בה (שמות כ ג) לא יהיה לך אלקים אחרים. אמר להם הקב"ה בכל שעה קטיגטין ביני ובין ישראל והלא אתם כשירדתם אצל אברהם אכלתם בשר בחלב שנאמר (בראשית יח ח) ויקח חמאה וחלב ובן הבקר. ותינוק שלהם כשהוא בא מבית רבו ואמו נותנת לו פת ובשר וגבינה והוא אומר לה היום למדני רבי (שמות לד כו) לא תבשל גדי בחלב אמו. לא מצאו לו מענה. באותה שעה אמר הקב"ה למשה (שם כז) כתב לך את הדברים האלה. עד שאין להם מענה ותשובה. וכשביקש הקב"ה לשרות במשכן אמרו מלאכי השרת לפניו מה אנוש כי תזכרנו. רבי יהודה בשם ר' איבו ורבי יהודה ברבי סימון אמרו שניהם מפסוק אחד פיתקין היו משליכין שנאמר (תהלים סח יג) מלכי צבאות ידודון ידודון ונות בית תחלק וגו'. כענין שנאמר (יואל ד ג) ועל עמי ידו גורל. ר' יודן ברבי איבו אמר אמר להן הקב"ה חייכם אני עושה שנאמר (חבקוק ג ג) כסה שמים הודו. תדע לך שכן הוא אומר (תהלים קמח א) הללויה הללו את ה' מן השמים. לכך אמר דוד ה' אדונינו מה אדיר שמך:
"The LORD is our Master, how mighty is Your Name in all the earth." Rav said: "We find three places where the angels prosecuted God; the creation of man, the tabernacle, and the giving of the Torah." Where do we find [this phenomenon] regarding man? When God wished to create man he consulted the angels as it says (Genesis 1:26) "Let Us make man." They began to say "What is man that you recall him?!" [God] replied " Tomorrow you'll see how smart he is." When He created man what did God do? He brought all animals before the angels and asked them the names of all the animals and they did not know. God said to them "Do you want to know the wisdom of Man? I will ask him and he will tell me what all their names." What did God do? He brought all the animals and birds before Adam as it says (ibid. 2:19) "And the LORD formed from the earth." Rabbi Acha said, Did it not already say (ibid. 1:25) "And God made the beasts of the land?" What does the word "and He formed" come to teach us? Rather there it says "and He made" i.e. created them and here it says יצר from the root that connotes convergence as in (Deuteronomy 20:19) "when you besiege a city. (Genesis 2:19) "And He came to Adam to see what to call them" Isn't God omniscient? Rather "to see" means "to show the angels Adam's wisdom [by showing what Adam would call them]," and Adam independently came up with the same name as God for each and every animal. Then God asked him, "And you, what is your name?" He replied, "it is appropriate to call me Adam because I was created from the earth (Adamah)." God asked, "And what's My name?" Adam replied "It is appropriate to call you the LORD because you are the Lord of the entire world." That is why He says (Isaiah 42:8) "I am the LORD, this is My name." [Alternative: "Lord, our God, how majestic is your name in all the earth." Rabbi Meir said that we find in three places where the angels protested against God: in creating man, in the building of the Tabernacle, and in giving the Torah. Regarding man, when God wanted to create him, He took counsel with the angels. He said to them (Genesis 1:26), "Let us make man." They began to say to Him, "What is man that You are mindful of him?" He said to them, "Tomorrow you will know his wisdom." Once God created man, He gathered all the animals, beasts, and birds before the ministering angels and began asking each one its name. They did not know. God said to them, "Do you want to learn the wisdom of man, whom I am about to ask his name and he will tell Me the name of all of you?" God then gathered all the animals, beasts, and birds, and He passed them before Adam, as it says (Genesis 2:19), "And the Lord God formed from the ground every beast of the field." Rabbi Aha asked, "Didn't God already create the animals, as it says (Genesis 1:25), 'And God made the beasts of the earth'?" Why does it say here, "And the Lord God formed?" It is to teach us that He gathered them together, as it says (Deuteronomy 20:19), "When you besiege a city." (Genesis 2:19) "And He brought [the animals] to Adam to see what he would call them." Why did God want to see what he would call them? To show the ministering angels the wisdom of man. What was Adam's name? God gave him the name that Adam himself called everything. God said to him, "And what is your name?" He said to Him, "I am worthy to be called 'Adam' because I was created from the earth. And what is Your name?" He said to him, "I am worthy to be called 'Lord,' for I am the Master of the entire world." Therefore, it says (Isaiah 42:8), "I am the Lord; that is My name. And My glory I give to no other, nor My praise to idols." Immediately, God said to the angels, "See the wisdom in the heart of man, and you say to Me, 'What is man that You are mindful of him?'" Similarly, when God came to give the Torah to Israel, the ministering angels protested and said to Him, "What is man that You are mindful of him?" (Psalms 8:5-6) Similarly, we find in the giving of the Torah that when the Lord came to give the Torah to Israel, the angels began to argue and said before Him, "What is man that you should remember him?" And they said before Him, "Let your Torah be given in the heavens, for we are holy and your Torah is holy; we are pure and your Torah is pure; we are living and your Torah is life." He said to them, "It is not fitting to be upheld in you, as it is said, 'It is not found in the land of the living.' And is there an earth above?" "And where does it exist below? As it is said (Isaiah 45:12): "I made the earth and created man upon it." Rabbi Nahonia said in the name of Rabbi Yehuda: It is analogous to a man who had a son, and that son was missing one finger. He went to teach him a craft (and all crafts) and there was one craft that required all fingers. After some days, his father came to him and found that he had not learned that craft. He said to his teacher, "Did you not teach him this craft?" He replied, "This craft requires all fingers, and your son is missing one, so he cannot learn it." Similarly, the Holy One, blessed be He, said to the angels, "The Torah cannot be fulfilled among you, for there is no procreation, death, impurity, or illness among you; rather, you are all holy." And it is written in the Torah (Numbers 19:14): "This is the law of a man who dies in a tent," (Leviticus 14:2) "This shall be the law of the leper," (Leviticus 15:25) "And if a woman has a discharge," and also (Leviticus 11:9) "These shall you eat," and all of these things are not among you. Therefore, it is said (Job 28:13): "It cannot be found in the land of the living." And the Holy One, blessed be He, did His kindness and gave it to Moses when he completed it, to speak all these things to the angels. And when Moses came down and Israel did that deed, the Tablets were broken, and the ministering angels rejoiced and said, "Now the Torah will return to us." And when Moses ascended to receive the Tablets a second time, the ministering angels said to the Holy One, blessed be He, "Master of the Universe! Did you not write in it yesterday (Exodus 20:3): 'You shall have no other gods before Me'?" The Holy One, blessed be He, said to them, "At every moment, [there are] accusations between Me and Israel. Were you not there when you came down to Abraham and ate meat with milk, as it is said (Genesis 18:8) And he took butter and milk and the calf which he had dressed. And their child, when he comes from his teacher's house, and his mother gives him bread and meat and cheese, and he says to her, "Today my teacher taught me (Exodus 34:26) 'Thou shalt not seethe a kid in its mother's milk.'" She has no response for him. At that moment, the Holy One, blessed be He, said to Moses (Exodus 34:27) "Write thou these words." Until they had no response or reply. And when the Holy One, blessed be He, sought to have service in the Tabernacle, the ministering angels said to Him, "What is man that You should remember him?" Rabbi Judah in the name of Rabbi Ivu and Rabbi Judah, son of Rabbi Simon, both said that they would take two slips of paper from the same verse (Psalms 68:13): "Kings of armies flee, they flee, and she who waits at home divides the spoil." Like it is written (Joel 4:3), "And they cast lots for my people." Rabbi Yudan, son of Rabbi Ivu, said, "The Holy One, blessed be He, said to them, 'I will perform your wish,' as it is stated (Habakkuk 3:3), 'His glory covers the heavens.'" Until they have no response and answer. And when the Holy One, blessed be He, sought to serve in the Tabernacle, the ministering angels said before Him, "What is man that You should remember him?" Rabbi Yehuda in the name of Rabbi Yivvo and Rabbi Yehuda the son of Rabbi Simon said that they would cast lots with a single verse, as it is said, "Kings of armies flee, they flee, and she who sits at home divides the spoil" (Psalms 68:13), like the verse that says, "And upon My people they cast lots" (Joel 4:3). Rabbi Yudan the son of Rabbi Yivvo said that the Holy One, blessed be He, said to them, "By My life, I will do it," as it is said, "His glory covered the heavens" (Habakkuk 3:3). Know that it is as it is said, "Praise the Lord from the heavens" (Psalms 148:1). Therefore, David said, "The Lord our God, how majestic is Your name."]
מפי עוללים ויונקים יסדת עז למען וגו'. זה שאמר הכתוב (משלי ו א) בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך. בתלמידי חכמים הכתוב מדבר בשעה שהזקן נתמנה אומר לו הקב"ה עד שלא נתמנית לא היית ערב על הצבור עכשיו שנתמנית נעשית ערב שנאמר אם ערבת לרעך. זה הקב"ה שנאמר (שיר השירים ה טז) זה דודי וזה רעי. ואומר (משלי כז י) רעך ורע אביך אל תעזוב. וכן (תהלים קכב ח) למען אחי ורעי. ומה אתה עושה שלא תאמר על הטמא טהור ועל הטהור טמא ועל האסור מותר ועל המותר אסור ותתחייב באמרי פיך. ומה תעשה עסוק בתורה. שנאמר (משלי ו ג) עשה זאת איפא בני והנצל. ואין זאת אלא תורה שנאמר (במדבר יט יד) זאת התורה אדם. (משלי ו ג) לך התרפס ורהב רעך. עשה לך רב ומדייש עליך כעפר והמליכהו עליך שנאמר ורהב רעך. ואין רהב אלא מלכות שנאמר (תהלים פז ד) אזכיר רהב ובבל. ואם עשית כן תנצל כצבי מיד. דבר אחר בני אם ערבת לרעך. בישראל הכתוב מדבר בשעת מתן תורה שהיו ערבים זה לזה. שבשעה שביקש הקב"ה ליתן את התורה לישראל אמר להן תנו לי ערבים שתקיימו את התורה. אמרו לו הרי אבות ערבים בנו. אמר להן הקב"ה חייבין הן לי ולואי שיעמדו בעצמן. משל למה הדבר דומה למי שהולך ללוות אמר לו הבא לי ערב הלך והביא את מי שחייב לו. אמר לו ולואי שיעמוד בעצמו הבא לי מי שאינו חייב לי. כך אמר הקב"ה לישראל הבאתם לי ערבים וכמה חובות יש לי עליהם אלא תנו לי ערבים שאינן חייבין לי כלום. וכן הוא אומר (דברים ה ג) לא את אבותינו כרת ה' את הברית הזאת. אמרו לו מי הן שאינן חייבין לך. אמר להן התינוקות. מיד הביאו לו התינוקות מדדי אמותיהן ומעוברות שלהן ועמדה כריסן של אמן כמראה של זכוכית והיו רואין להקב"ה מתוך כריסן ומדברין עמו. שנאמר מפי עוללים ויונקים. וכתיב (איוב ג טז) כעוללים לא ראו אור. אמר להם הקב"ה ערבים אתם על אבותיכם שאם אינן מקיימין את התורה שאתם נתפסין עליהן. אמרו לו הן. אמר להם (שמות כ ב) אנכי ה' אלקיך. אמרו לו הן. אמר להם (שם ג) לא יהיה לך אלקים אחרים. אמרו לו הן. וכן על כל דבור ודבור היו משיבים לו על לאו לאו ועל הן הן. אמר להן מפיכם אני נותן את התורה להן שנאמר מפי עוללים ויונקים יסדת עז. ואין עז אלא תורה שנאמר (תהלים כט יא) ה' עוז לעמו יתן. לכך כשיבטלו ישראל את התורה הן נתפסין עליהן שנאמר (הושע ד ו) נדמו עמי מבלי דעת ואומר (שם) ותשכח תורת אלקיך אשכח בניך גם אני. מה הוא גם אני מצטער אני עליהם שהם מחסירים עצמם ואינם מקיימין את התורה. דבר אחר מה הוא גם אני. אמר ר' חייא כביכול אף אני משתכח שיהו התינוקות מברכין אותי שנאמר גם אני. מהו עוללים ר"י אמר עוללים אלו שבחוץ. שנאמר (איכה ד ד) עוללים שאלו לחם. יונקים אלו שבמעי אמן. ר"י אמר עוללים אלו שבפנים. שנאמר (איוב ג טז) כעוללים לא ראו אור. יונקים אלו שבחוץ. רב ולוי. רב אמר נעשו כריסותיהן של אמן כאיספקלרייא המאירה. מיד התינוקות פרשו מדדי אמותיהן והעוללים פרשו מטבורן. א"ר לוי הנס האחרון גדול מן הראשון שחזרו כריסן של אמותיהן לכמות שהיו והתינוקות חזרו לדדיהן ועוללים חזרו לטבורן. פתחו פיהם אלו ואלו ואמרו שירה הדא הוא דכתיב מפי עוללים ויונקים יסדת עז. למען צורריך שנים. להשבית אויב ומתנקם שנים. הרי ד' מלכיות. דבר אחר למען צורריך בגין שנאיכון יהבית לכון אורייתא:
"You have established strength from the mouths of babes and sucklings, etc." This is what the scripture says (Proverbs 6:1), "My son, if you have become surety for your neighbor, if you have struck your hand for a stranger." Regarding scholars of the wise, the scripture speaks of the moment when an elder is appointed, and the Lord says to him, "Before you were appointed, you were not a guarantor for the community, but now that you have been appointed, you are a guarantor," as it is said, "If you have become surety for your neighbor." This is the Lord, as it is said (Song of Songs 3:3), "This is my beloved and this is my friend," and it is said (Proverbs 27:10), "Do not forsake your friend or your father's friend." It is also said (Psalm 122:8), "For the sake of my brothers and my friends." What should you do so that you will not say that the impure is pure, and the pure is impure, that the forbidden is permitted, and the permitted is forbidden, and you will be obligated to the words of your mouth? You should be occupied with the Torah, as it is said (Proverbs 6:3), "Do this now, my son, and deliver yourself, etc." This is only referring to the Torah, as it is said (Numbers 19:14), "This is the Torah: a man who dies." (Proverbs 6:3) "Go humble yourself, and importune your neighbor." Make for yourself a teacher and acquire for yourself a friend, and let his honor be as dear to you as your own, as it is said, "Importune your neighbor." This is only referring to royalty, as it is said (Psalm 87:4), "I will make mention of Rahab and Babylon." If you do this, you will be delivered like a gazelle from the hunter's hand. Another interpretation of "My son, if you have become surety for your neighbor" is regarding the time when the Torah was given to Israel, and they became guarantors for one another. When the Lord sought to give the Torah to Israel, He said to them, "Give me guarantors who will uphold the Torah." They said to Him, "Our fathers were guarantors for us." He said to them, "They are already obligated to me, but I wish for them to stand on their own." This can be compared to a person who goes to borrow money and says, "Bring me a guarantor." He went and brought someone who was already indebted to him. He said to him, "I wish that he could stand on his own and bring me someone who is not indebted to me." Thus spoke the Lord to Israel: "You brought me guarantors and how many obligations do I have over them? Give me guarantors who are not obligated to me at all." And so it is said (Deuteronomy 5:3), "Not with our ancestors did the Lord make this covenant." They asked him who are those who are not obligated to you? He said to them, "The infants." Immediately the infants were brought to him, measuring their cubits and the circumferences of their heads, and they stood like a brick of an artisan, like the appearance of glass, and they saw the Lord from within the brick and spoke with him, as it is said (Psalms 8:3), "From the mouths of babes and sucklings hast Thou founded strength." And it is written (Job 3:16), "As infants who never saw light." The Lord said to them, "You are responsible for your ancestors, for if they do not uphold the Torah, you are held accountable for their actions." They said to him, "Yes." He said to them (Exodus 20:2), "I am the Lord your God." They said to him, "Yes." He said to them (Exodus 20:3), "You shall have no other gods before me." They said to him, "Yes." And on every word and commandment they responded to him with "yes" and "yes indeed." He said to them, "From your mouths I give the Torah to them," as it is said (Psalms 8:3), "From the mouths of babes and sucklings hast Thou founded strength." "And there is no strength except in Torah, as it is said (Psalms 29:11) 'The Lord gives strength to His people.' Therefore, when Israel neglects the Torah, they are held accountable, as it is said (Hosea 4:6) 'My people are destroyed for lack of knowledge,' and it is also said (Deuteronomy 32:20) 'And I will hide My face from them, and see what their end shall be, for they are a very perverse generation, children in whom is no faithfulness.' What does it mean by 'children in whom is no faithfulness'? I am sorry for them, for they deprive themselves and do not uphold the Torah. Another interpretation of 'children in whom is no faithfulness' is that even I forget that infants bless me, as it is said 'also I.' Who are the 'infants'? Rabbi Yitzhak said, 'They are the ones outside,' as it is said (Lamentations 4:4) 'The tongue of the suckling cleaves to its palate for thirst; young children ask for bread, but no one breaks it for them.' 'The sucklings' are those in the womb, and 'young children' are those outside. Rabbi Yitzhak said that the 'young children' are those inside, as it is said (Job 3:16) 'Or as an untimely birth, I had not been, as infants that never saw light.' 'The sucklings' are those in the womb, and 'young children' are those outside. Rav and Levi differ on the interpretation of this verse. Rav said that the children became like the beams of a palace, shining like the brightness of the firmament. Immediately, the infants left their swaddling cloths, and the young children left their graves. Levi said that the last miracle was greater than the first, as the beams of their palaces returned to their original length, and the infants returned to their swaddling cloths, and the young children returned to their graves. Both groups opened their mouths and sang a song, as it is written (Psalms 8:3) 'From the mouths of babes and sucklings You have founded strength, because of Your enemies, to make the enemy and the avenger cease.' Behold, there are four kingdoms. Another interpretation is for your enemies, so that they will give you the Torah."
כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך. רבי איבו אמר שלש כתות הן. אחת אומרת אילו לא בראני אלא לראות השמים והארץ והמזלות דיינו. שנאמר כי אראה שמיך. והשניה אומרת כל מה שיש לי ליתן לעתיד לבוא. והשלישית של פועלים עצלים אומרת תן לנו של אבות. מעשה אצבעותיך:
"For I will behold Your heavens, the work of Your fingers." Rabbi Ibbo said there are three opinions: One says, "If He had created me only to contemplate the heavens and the earth and the constellations, it would have been sufficient for me," as it is said, "For I will behold Your heavens." The second says, "Whatever I have to give for the future, let me give it now." And the third, of lazy workers, says, "Give us what our fathers had." This is the meaning of "the work of Your fingers."
מה אנוש כי תזכרנו. א"ר ברכיה כשברא הקב"ה את עולמו ביקש להראות למלאכים שבח מעשה הצדיקים אמרו לו מה אנוש. א"ר יהושע בן לוי לפי שהקב"ה אומר להם (ירמיה כג כד) הלא את השמים ואת הארץ אני מלא. עליונים ותחתונים אין להם (אלא) משמוש אצבעות. מה אנוש זה אברהם שנאמר (בראשית יט כט) ויזכור אלקים את אברהם. ובן אדם זה יצחק שנאמר (שם כא א) וה' פקד את שרה. ותחסרהו מעט מאלקים זה יעקב (שם ל לט) ויחמו הצאן. מלמד שלא היה חסר אלא ליתן בהן את הנפשות. ואומר (הושע יב ה) וישר אל מלאך ויוכל. וכבוד והדר תעטרהו. זה משה. שנאמר (שמות לד כט) ומשה לא ידע כי קרן עור פניו. תמשילהו במעשה ידיך. זה יהושע שאמר (יהושע י יב) שמש בגבעון דום. כל שתה תחת רגליו. זה דוד שנפלו לפניו כל שונאיו שנאמר (שמואל-ב כב מג) ואשחקם כעפר ארץ. צונה ואלפים כלם. זה שלמה. (מלכים-א ה יג) וידבר על העצים. וגם בהמות שדי זה שמשון. אמר רבי הונא בר פפא הראה להם שמשון (כשחל) (שופטים טו ד) לוכד שלש מאות שועלים. ר' סימון אמר הראה להן דניאל (דניאל ו יז) יורד לגוב אריות ויושב על צואריהם ואינו ניזוק. צפור שמים זה אליהו שמסבב את העולם כצפור. שנאמר (מלכים-א יז ו) והעורבים מביאים לו לחם ובשר. ודגי הים זה יונה. שנאמר (יונה ב א) ויהי יונה במעי הדג. עובר ארחות ימים אלו ישראל. שנאמר (שמות טו יט) ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים. אמרו המלאכים ה' אדונינו מה אדיר שמך. כבודך הוא לדור על בניך שנאמר מה אדיר שמך בכל הארץ:
What is man, that You should remember him? Rabbi Berechiah said, when God created the world, He wished to show the angels the praise of the righteous. They said to Him, "What is man?" Rabbi Joshua ben Levi said, because God says to them, "Do I not fill heaven and earth?" The upper and lower beings have nothing but the use of their fingers. "What is man?" This is Abraham, as it says, "And God remembered Abraham." And "son of man" is Isaac, as it says, "And the Lord remembered Sarah." And "little less than the angels" is Jacob, as it says, "And the flocks were heated with Jacob." This teaches that he was only lacking in giving his soul for them. And it says, "And he wrestled with an angel and prevailed; he wept and besought him." This is Moses, as it says, "And Moses knew not that the skin of his face shone." "Thou shalt rule over the work of Thy hands." This is Joshua, who said, "Sun, stand thou still upon Gibeon." "All that tread upon him shall be put to death." This is David, as all his enemies fell before him, as it says, "And I have smitten them as small as the dust of the earth." "And he spoke of trees." This is Solomon. And "with the jawbone of an ass, heaps upon heaps." This is Samson. Rabbi Huna bar Pappa said he showed them that Samson, when he caught three hundred foxes. Rabbi Simon said: Show them Daniel, who descended into the lions' den and sat on their necks without being harmed. The birds of the air refer to Elijah, who travels around the world like a bird, as it is said, "And the ravens brought him bread and meat" (1 Kings 17:6). The fish of the sea refers to Jonah, as it is said, "And Jonah was in the belly of the fish" (Jonah 2:1). The "crossing of the sea" refers to the Israelites, as it is said, "The children of Israel went on dry land in the midst of the sea" (Exodus 14:29). The angels said, "O Lord our God, how majestic is Your name in all the earth! Your glory is above the heavens!" (Psalms 8:1)
דבר אחר על הגתית. אמר ישעיה (ישעיה ה טז) ויגבה ה' צבאות במשפט. אימתי הקב"ה גבוה כשיעשה משפט באומות העכו"ם. מה כתיב למעלה מזה (שם טו) וישח אדם וישפל איש. אותה שעה ויגבה ה' צבאות במשפט. וכן הוא אומר (יחזקאל לח יח) והיה ביום ההוא ביום בוא גוג. וכן יואל אומר (יואל ד ט-יא) קראו זאת בגוים קדשו מלחמה. עושו ובואו כל הגוים. (שם ב) וקבצתי את כל הגוים והורדתים אל עמק יהושפט. ואין עמק ששמו יהושפט ומהו עמק יהושפט שישפוט הקב"ה את הגוים. כן הוא אומר (שם יד) המונים המונים בעמק החרוץ. ולא המונים אלא (ירמיה כה לג) חללי ה' ביום ההוא. וכן הוא אומר (יואל ד יב) כי שם אשב לשפוט את כל הגוים. ואחר כך (שם יז) וידעתם כי אני ה' אלקיכם שוכן בציון הר קדשי. אימתי כשיראה הקב"ה על הגת. וכן הוא אומר (שם יג) בואו רדו כי מלאה גת. אותה שעה נותנין לו נצחון. למנצח על הגתית ארבע גתות הן - לבני קרח על הגתית (ויואל) בואו רדו כי מלאה גת זה אומר גת וזה אומר גתית למנצח על הגתית:
Another interpretation regarding the Gittite. Isaiah said (Isaiah 5:16) "And the LORD of hosts shall be exalted in justice". When will the Lord be exalted? When he executes judgment on the nations of the world. What is written above this (Isaiah 5:15)? "And the mean man shall be brought down, and the mighty man shall be humbled". At that time, the Lord of hosts shall be exalted in judgment. Similarly, it is said (Ezekiel 38:18), "And it shall come to pass at the same time when Gog shall come against the land of Israel..." and Joel says (Joel 4:9-11) "Proclaim ye this among the nations; prepare war; stir up the mighty men; let all the men of war draw near; let them come up. Beat your plowshares into swords and your pruning hooks into spears; let the weak say, I am strong. Assemble yourselves, and come, all ye heathen, and gather yourselves together round about: thither cause thy mighty ones to come down, O LORD." (Joel 4:2) "And I will also gather all nations, and will bring them down into the valley of Jehoshaphat, and will plead with them there for my people and for my heritage Israel, whom they have scattered among the nations, and parted my land." What is the valley called Jehoshaphat? It is the valley in which the Lord will judge the nations. Similarly, it is said (Joel 3:14), "Multitudes, multitudes in the valley of decision: for the day of the LORD is near in the valley of decision." The multitudes refer to (Jeremiah 25:33) "And the slain of the LORD shall be at that day from one end of the earth even unto the other end of the earth". And then (Joel 4:17), "So shall ye know that I am the LORD your God dwelling in Zion, my holy mountain." When will the Lord be seen upon Gath? Similarly, it is said (Micah 1:10), "Declare ye it not at Gath, weep ye not at all: in the house of Aphrah roll thyself in the dust." At that time, victory will be given to Him. "To the chief Musician upon Gittith" - there are four Gittiths: for the sons of Korah (Psalm 8), "For the Chief Musician upon Gittith", "Come down", and "For the Chief Musician, set to the Gittith" (Psalm 81) "Sing aloud unto God our strength, make a joyful noise unto the God of Jacob." This one is "upon Gittith."