לדוד אליך ה' נפשי אשא. זהו שאמר הכתוב (דברים כד טו) ביומו תתן שכרו. אמר לו הקב"ה לדוד דוד למה אתה נושא נפשך אלי. אמר לו מפני שאני שכיר בעולמך. שנאמר (איוב ז ב) כעבד ישאף צל וכשכיר יקוה פעלו. וכתיב בתורה ביומו תתן שכרו וגו' ואליו הוא נושא את נפשו. אם הפועל הזה שהוא שכירו וחייב ליתן לו כתב ואליו הוא נושא את נפשו. אנו שנפשותינו תלויות בך על אחת כמה וכמה. דבר אחר אליך ה'. זה דורו של שמד שנתמשכנו על קדושת השם. כענין שנאמר (דברים כד י) כי תשה ברעך משאת מאומה:
"To David, to You, O Lord, I lift up my soul." This is what the verse (Deuteronomy 24:15) says, "On his day you shall give him his wage." The Holy One, Blessed be He, said to David, "David, why do you lift up your soul to Me?" He replied, "Because I am an employee in Your world," as it says (Job 7:2), "Like a servant who longs for the shade, and like a hireling who awaits his pay." And it is written in the Torah (Deuteronomy 24:15), "On his day you shall give him his wage," etc., and to Him, he (David) lifts up his soul. If this worker who is his employer's hired hand is obligated to pay him on time and to him he lifts up his soul, how much more so are our souls dependent upon You! Another interpretation: "To You, O Lord." This refers to the generation of the destruction of the Temple, who suffered because of the desecration of God's name, as it says (Deuteronomy 24:10), "If you lend your neighbor a loan," etc.
2
דבר אחר אליך ה'. זהו שאמר הכתוב (תהלים לא ו) בידך אפקיד רוחי. בנוהג שבעולם אדם מפקידין אצלו פקדונות והוא מחליף את של זה בזה ואת של זה בזה. אבל הקב"ה אינו כן אלא (ירמיה י י) וה' אלקים אמת. שמא עמד אחד שחרית וביקש נפשו ולא מצאה. או שמא מצא נפשו ביד אחר או נפשו של אחר בידו. הוי אומר וה' אלקים אמת. אמר רבי אלכסנדראי בשר ודם מפקידים בידו חדשים והוא מחזירן בלויים ושחוקים. אבל הקב"ה מפקידים בידו בלויים ושחוקים והוא מחזירן חדשים. תדע לך שכן הפועל הזה עושה מלאכה כל היום ונפשו יגעה עליו ושחוקה. וכשהוא ישן הוא יגע ומשלים נפשו להקב"ה ונפקדת אצלו ולשחרית היא חוזרת בגופו בריה חדשה שנאמר (איכה ג כג) חדשים לבקרים רבה אמונתך. ר' שמעון בשם רבי סימון אמר ממה שאתה מחדשנו לבקרים אנו יודעין שאמונתך רבה לגאלנו. בזמן שבית המקדש קיים אדם חוטא נושא ומביא קרבן ומתכפר לו. עכשיו שאין לנו קרבן הרי נפשנו נשואה לך אין לנו להתלות אלא על רחמיך. הוי אליך ה' נפשי אשא. ר' יהודה אומר אף הקב"ה ויתר לנו סליחות הרבה משלו (ישעיה נה ז) ואל אלקינו כי ירבה לסלוח:
Another thing to you, God. This is what the scripture says (Psalms 31:6): "Into Your hands I entrust my spirit." In the custom of the world, people entrust their deposits to someone, and that person replaces one person's deposit with another's. However, the Holy One, blessed be He, is not like that, as it says (Jeremiah 10:10): "But the Lord is the true God." Perhaps someone stood up in the morning and sought his soul and did not find it. Or maybe he found his soul in someone else's hand, or someone else's soul was in his hand. Therefore, it is said, "But the Lord is the true God." Rabbi Alexander said that people entrust flesh and blood with new things, and he returns them worn out and broken. However, the Holy One, blessed be He, entrusts worn out and broken things, and He returns them renewed. You should know that this worker works all day, and his soul is exhausted from it and happy. And when he sleeps, he is exhausted and completes his soul for the Holy One, blessed be He, and it is entrusted to Him. And in the morning, it returns in a new creation, as it says (Lamentations 3:23): "New every morning, great is Your faithfulness." Rabbi Shimon said in the name of Rabbi Simon that from the fact that You renew us every morning, we know that Your faith in our redemption is great. When the Temple stood, if a person sinned, he brought a sacrifice and atoned for himself. Now that we have no sacrifice, our soul is entrusted to You, and we have nothing to rely on but Your mercy. "To You, God, I entrust my soul." Rabbi Yehuda says that even the Holy One, blessed be He, grants us more forgiveness than we deserve (Isaiah 55:7): "And to our God, for He will abundantly pardon."
3
דבר אחר אליך ה'. אמר שלמה (משלי כה כה) מים קרים על נפש עיפה. היה דוד מתיעף והיתה נפשו משתוקקת ומבקשת להיות בבית המקדש שנאמר (תהלים כו ח) אהבתי מעון ביתך. (שם פד ג) נכספה וגם כלתה נפשי. (שם יא) כי טוב יום בחצריך מאלף. (שם כד ג) מי יעלה בהר ה'. אמר לו הקב"ה אין אתה יודע. נקי כפים ובר לבב. מי שיש בידו שתי מדות הללו. מיד שמח ואמר יש בי. וכן הוא אומר (שמואל-א יג יד) בקש ה' לו איש כלבבו. לכך נאמר מים קרים על נפש עיפה. ואומר (תהלים קיט קו) נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך. נוטל שני שכרים שכר עשייה ושכר שבועה. לכך נאמר בך בטחתי. אמר רבי יצחק ב"ך בתורתך בעשרים ושתים אותיות:
Another thing from you, God. Solomon said (Proverbs 25:25) "Cool water to a weary soul". David was tired and his soul yearned to be in the Temple, as it says (Psalms 26:8) "I love the house where you dwell" and (Psalms 84:3) "My soul longed, and even pined for the courts of God". (Psalms 27:4) "One thing I ask from the Lord, this only do I seek: that I may dwell in the house of the Lord all the days of my life". God said to him, "You don't know who will ascend the mountain of the Lord." He should keep his hands clean and his heart pure. One who possesses these two qualities should immediately be happy and say "I have them". As it says (1 Samuel 13:14) "The Lord has sought out a man after his own heart". Therefore it is said, "Cool water to a weary soul." And it says (Psalms 119:106) "I have sworn and confirmed that I will keep your righteous laws." He receives two rewards: the reward for action and the reward for oath. Therefore it is said of you, "I have trusted." Rabbi Yitzhak said, "In your Torah there are twenty-two letters."
4
דבר אחר אלקי בך בטחתי. מעשה בקיסטון אחד והיה שם אדם גדול והיה לו שם במדינה. והיה שם אדם אחר והיו שומרי המדינה עוברין ומצאו אכסנאי אחד ותפסוהו ואמר אל תכוני כי בן ביתו של מלך אני. כיון ששמעו כן הניחוהו ושמרוהו עד הבקר. בבקר הביאוהו אצל המלך ואמרו לו בן ביתך מצאנו אמש. אמר לו המלך בני מכיר אתה אותי. אמר לו לאו. ואם כן היאך אתה בן ביתי. אמר לו בבקשה ממך איני בן ביתך אלא בך בטחתי. שאלמלא לא אמרתי כן היו מכים אותי. אמר להם הואיל ובטח בי הניחו לו. וכן דוד אומר אלקי בך בטחתי. ובשביל כך אל יעלצו אויבי לי. ולא אני בלבד אלא גם כל קויך לא יבושו:
Another thing, O Lord, I have trusted in You. There was a story about a man named Kiston who was a great person and had a name in the country. There was another man there, and the guards of the country passed by and found one innkeeper and captured him. He said, "Do not do this to me, for I am a son of the king's house." When they heard this, they released him and kept him until morning. In the morning, they brought him to the king and said, "We found your son last night." The king said to him, "My son, do you know me?" He said, "No." The king said, "Then how are you my son?" He said, "I beg you, I am not your son, but I trusted in you." He said to them, "Since he trusted in me, leave him alone." And so David says, "In You, O God, I have trusted, so let not my enemies rejoice over me. And not only me, but all those who hope in You shall not be ashamed."...
5
יבשו הבוגדים ריקם. רבי פנחס אמר אמר דוד רבונו של עולם בשעה שאני עומד בתפלה לפניך אל תהי תפלתי מאוסה לפניך מפני שעיניהם של ישראל תלויות בי ועיני תלויות בך ואלו שמעת תפלתי כאילו שמעת תפלתם. וכן את מוצא בתענית צבור בשעה שהצבור מתענין שליח צבור יורד לפני התיבה ועיניהם של צבור תלויות בו והוא עיניו תלויות להקדוש ברוך הוא והוא שומע תפלתם. לכך נאמר גם כל קויך לא יבשו:
The traitors shall dry up in vain. Rabbi Pinchas said that King David, our Master of the world, said, "When I stand in prayer before You, may my prayer not be despised before You, because the eyes of Israel are dependent on me and my eyes are dependent on You. If You hear my prayer, it is as if You have heard their prayer." And similarly, we find in the public fast, when the congregation is fasting, the cantor goes down before the ark, and the eyes of the congregation are dependent on him, while his eyes are dependent on the Holy One, blessed be He, and He hears their prayer. Therefore it is said, "None of your petitioners shall be desolate."
6
דרכיך ה' הודיעני. ר' ברכיה בשם ר' יוחנן אמר משל לרופא אחד שהיה לו תלמיד ולימדו כל מיני רפואות חוץ ממכה פלונית. אמר לו כל מיני רפואות גלית לי חוץ ממכה פלונית בבקשה ממך גלה אותה לי. כך אמר משה להקדוש ברוך הוא (שמות לג יג) הודיעני נא את דרכיך. והודיעו שנאמר (תהלים קג ז) יודיע דרכיו למשה. (שמות לג יח) הראני נא את כבודך. כלומר מנהג שאתה מנהג בעולם. אמר לו אין אתה יכול לעמוד על מדותי. רבי זעירא בשם ריש לקיש אמר אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא כשאמרתי לך (שם יז ד) עוד מעט וסקלוני. אתה מפייס אותי עליהם. וכן כשהתנית עמי כשאהיה עם בני בכעס. אתה מפייס אותי עליהן. מה כתיב (שמות לג ז) ומשה יקח את האהל ונטה. וכן דרש מנודה לרב מנודה לתלמיד. ר' יהודה אומר (שם) והיה כל מבקש משה אין כתיב כאן אלא כל מבקש ה'. מלמד שכל מי שמבקש פני זקן כאילו מקבל פני שכינה. אמר לו הקב"ה משה תרין אפין מרגזין רתחין. הרב בכעס והתלמיד בכעס. אם כן מה תהא עליהם חזור בך. נכנס למחנה שנאמר (שם יא) ודבר ה' אל משה פנים אל פנים. איני יודע מקרא זה מהו. כשהוא אומר ושב אל המחנה. מלמד שהתיר לו נדרו והכניס את האהל למחנה. אמר רבי אחא באותה שעה מצא משה את ידו לפני הקדוש ברוך הוא להתפלל על ישראל להודיעם דרכיו של הקב"ה. שנאמר (דברים לב ד) הצור תמים פעלו וגו'. וכן מצינו בשמואל הרמתי שהיה שקול כמשה. שנאמר (ירמיה טו א) אם יעמד משה ושמואל. ונאמר (תהלים צט ו) משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו. ואתה מוצא כל מה שכתוב בזה כתוב בזה. זה לוי וזה לוי. זה אמר שירה וזה אמר שירה. זה מלך על ישראל וזה מלך על ישראל. זה מלך מ' שנה וזה מלך מ' שנה. זה עשה מלחמות וזה עשה מלחמות. זה הרג מלכים וזה הרג מלכים. זה בנה מזבחות וזה בנה מזבחות. זה הקריב וזה הקריב. זה בקריאה וזה בקריאה. זה התפלל על ישראל וזה התפלל על ישראל. זה שמש בכהונה וזה שמש בכהונה. דבר אחר הודיעני נא את דרכיך. אמר לפניו הודיעני באיזו מדה אתה נוהג עם אומות העכו"ם. הדריכני באמתך ולמדני כי אתה אלקי ישעי אותך קויתי כל היום. וכי אפשר לו לאדם להתפלל כל היום. אלא לפי שהעולם הזה יום של אומות העכו"ם ולילה לישראל. לכך אותך קויתי כל היום:
"Make known to me Your ways, O Lord." Rabbi Berachiah said in the name of Rabbi Yochanan: "It is compared to a physician who had a disciple and taught him all types of healing except for a certain wound. The physician said to the disciple, 'You have taught me all types of healing except for this particular wound. Please teach it to me.' Similarly, Moses said to God, 'Make known to me Your ways.' And it says, 'He made known His ways to Moses' (Psalms 103:7) and 'Show me Your glory' (Exodus 33:18), meaning the way that You conduct the world."God replied to Moses, "You cannot comprehend My ways." Rabbi Zeira said in the name of Resh Lakish: "Moses said to the Holy One, blessed be He, 'When I said to You, "They will soon stone me" (Exodus 17:4), You appeased me. And likewise when I argued with the Israelites, You appeased me. As it says, 'And Moses took the tent and pitched it outside the camp' (Exodus 33:7). And it teaches us to learn from the humble, to be like the disciple to his teacher. Rabbi Yehuda said, 'It says, "Anyone who seeks out Moses" (Exodus 33:7), but it should have said, "Anyone who seeks out God." This teaches us that whoever seeks out the face of an elder is considered as if he seeks out the face of the Divine Presence.'" God said to Moses, "You have two hot-headed individuals in your midst, the teacher and the disciple. If that is the case, go back to them." As it says, 'And the Lord spoke to Moses face to face' (Exodus 33:11). I don't know what this verse means. When it says, 'And return to the camp' (Exodus 33:14), it teaches us that God allowed Moses to rescind his vow and brought the tent back into the camp. At that moment, Rabbi Acha found his opening to pray to God to make known to Israel the ways of God." As it is said (Deuteronomy 32:4), "The Rock! — His work is perfect." And similarly, we find in Samuel the Ramathite that he was held in the same esteem as Moses, as it is said (Jeremiah 15:1), "Even if Moses and Samuel stood before Me..." And it is said (Psalm 99:6), "Moses and Aaron were among His priests, and Samuel among those who called on His name." And you can find that everything written about one is also written about the other. This one is Levi, and this one is Levi. This one sang a song, and this one sang a song. This one was king over Israel, and this one was king over Israel. This one reigned for forty years, and this one reigned for forty years. This one waged wars, and this one waged wars. This one killed kings, and this one killed kings. This one built altars, and this one built altars. This one offered sacrifices, and this one offered sacrifices. This one read from the Torah, and this one read from the Torah. This one prayed for Israel, and this one prayed for Israel. This one served as a priest, and this one served as a priest. Another thing: "Inform me, please, of Your ways" (Exodus 33:13). He said before Him, "Inform me, in what manner do You deal with the nations of the world?" He directed me in His truth and taught me, for You are my God, and for You, I waited all day long. And is it possible for a person to pray all day long? Rather, since this world is a day for the nations of the world and a night for Israel, therefore, I waited for You all day long....
7
זכור רחמיך ה' וחסדיך. אמר רבי יהושע בן לוי חסידות שנהגת עם אדם הראשון. שכך אמרת (בראשית ב יז) כי ביום אכלך ממנו מות תמות. ואילולי שנתת לו יום אחד משלך שהוא אלף שנה. היאך היה נזקק להעמיד תולדות. הוי כי מעולם המה. מימות אדם הראשון:
Remember your mercy, Lord, and your steadfast love. Rabbi Yehoshua ben Levi said that this is a practice of piety that was observed by Adam, the first man. For it is written (Genesis 2:17), "for on the day you eat from it you will certainly die." But had it not been for the one day that You, God, granted to him, which was like a thousand years, how could he have produced offspring? Indeed, from the beginning of time they have existed, from the days of Adam.
8
חטאת נעורי ופשעי אל תזכור. אמר רבי יודן אמר דוד רבונו של עולם יהיו חטאי ופשעי כחטאת נעורי מה חטאת נעורי אין בהם ממש כך כל הפשעים שאני עושה לא יהיו בהם ממש. כחסדך זכר לי אתה. אמר רבי אלעזר משל למלך שעשה סעודה גדולה ואמר לאפטרופוס שלו זמן לי בני אדם חכמים (ולא) תגרים ולא בעלי מלאכה. אמר לו אדוני המלך סעודתך גדולה ותגרים לא יספיקו לך אלא עם בעלי מלאכה. כך אמר דוד כחסדך זכר לי אתה למה למען טובך ה'. שנאמר (תהלים קמה ט) טוב ה' לכל. רבי יוסי בר חנינא אמר משל למלך שעשה סעודה זימן את האורחים הגיעו ארבע שעות חמש ושש ולא באו. לעתותי הערב התחילו האורחין ממשמשין ובאין. אמר להן טובה גדולה אני צריך להחזיק לכם אילולא שבאתם כל הסעודה הייתי משליך לכלבים שלא היה מי לאכול. כך אומר הקב"ה לצדיקים טובה גדולה אני מחזיק לכם שבשבילכם בראתי את עולמי. שאלמלא אתם כל הטובה שהתקנתי לעתיד לבוא למי הייתי נותנה. שנאמר (תהלים לא כ) מה רב טובך אשר צפנת ליראיך:
"Do not remember the sins of my youth or my transgressions," said Rabbi Yudan in the name of King David. "May my sins and transgressions be as my sins of youth. Just as my sins of youth were not actual sins, so too all my sins will not be actual sins." "Remember me according to your kindness," he said. Rabbi Elazar gave a parable of a king who made a great feast and said to his steward, "Invite wise men and not common people or laborers." The steward said to him, "My lord the king, your feast is so great that only common people and laborers will suffice." So David said, "Remember me according to your kindness, for the Lord is good to all." Rabbi Yosei bar Hanina gave a parable of a king who made a feast and invited guests who were supposed to arrive at four, five, and six o'clock, but did not come. As the evening wore on, the guests began to show up. The king said to them, "I need to hold a great feast for you, for if you had not come, I would have thrown the food to the dogs." So too, the Lord said to the righteous, "I am holding a great good for you, for I created my world for you. For if not for you, to whom would I have given all the good that I have prepared for the future?" As it is said (Psalm 31:20), "How great is your goodness, which you have laid up for those who fear you."...
9
טוב וישר ה'. על כן שהוא מורה חטאים בדרך שיעשו תשובה. דבר אחר למה טוב שהוא ישר. ולמה ישר שהוא טוב. שהוא מורה דרך לשבים שנתן לרצחנים ערי מקלט. רבי אבין אמר על כל מיל ומיל היה עומד בורגן ועל כל בורגן צלם והיתה ידו עקומה ומראה להיכן ערי מקלט. הוי על כן יורה חטאים בדרך. וכן פרעה הכה אותו בברד ואמר לו (שמות ט יט) שלח העז את מקנך:
"Good and upright is the Lord; therefore, He instructs sinners in the way. Another explanation: Why is He good? Because He is upright. Why is He upright? Because He instructs the repentant in the way. Rabbi Avin said: On every word and every letter, he [Moses] stood and made a crown, and on every crown, he engraved the divine image [of God], and his hand was bent [from the effort], showing the place where the cities of refuge were to be located. Therefore, instruct sinners in the way. Similarly, Pharaoh struck him with hail and said to him (Exodus 9:19), 'Send away your livestock.' All the ways of the Lord are loving-kindness and truth. One may study any Talmud [teaching]."
10
כל אורחות ה' חסד ואמת. יכול לכל תלמוד לומר לנוצרי בריתו. דבר אחר כל ארחות ה'. בשעה שאמר להן משה לישראל (דברים יג ה) אחרי ה' אלקיכם תלכו. אמרו משה רבינו מי יכול לילך אחריו. שנאמר (נחום א ג) ה' בסופה ובסערה דרכו. ואומר (תהלים עז כ) בים דרכך ושבילך במים רבים. אמר להם אני אומר לכם דרכיו של הקב"ה כל ארחות ה' חסד ואמת. חסד זו גמילות חסדים. אמת זו תורה. שנאמר (משלי כג כג) אמת קנה ואל תמכור. ולמי נתן לנוצרי בריתו. אמר רבי שמלאי מצינו שהקב"ה מקשט כלות ומבקר חולים וקובר מתים. מקשט כלות שנאמר (בראשית ב כב) ויבן ה' אלקים את הצלע. מלמד שקילעה את חוה והביאה לאדם שכן בכרכי הים קורין לקלעיתא בניתא. מבקר חולים מאברהם. שנאמר (שם יח א) וירא אליו ה'. לבקר את החולה. קובר מתים ממשה. שנאמר (דברים לד ו) ויקבור אותו בגיא:
"All the ways of the Lord are kindness and truth. You can say to the Christian his covenant. Another explanation: 'All the ways of the Lord' - when Moses said to Israel (Deuteronomy 13:5) 'After the Lord your God shall you walk,' they asked, 'Who can follow Him?' As it is said (Nahum 1:3) 'The Lord hath his way in the whirlwind and in the storm.' And it is said (Psalm 77:20) 'Thy way was in the sea, and thy path in the great waters.' Moses said to them, 'I tell you, the ways of the Holy One, blessed be He, are all kindness and truth. Kindness - this is acts of kindness. Truth - this is the Torah. As it is said (Proverbs 23:23) 'Buy truth, and sell it not.' And to whom did He give His covenant? Rabbi Shemlai said, 'We find that the Holy One, blessed be He, adorned brides, visited the sick, and buried the dead.' Adorned brides - as it is said (Genesis 2:22) 'And the Lord God built the side.' This teaches that He fashioned Eve and brought her to Adam. Just as in the rings of the sea they call the little ring 'banita.' Visited the sick - as Abraham did, as it is said (Genesis 18:1) 'And the Lord appeared unto him.' To visit the sick. Buried the dead - as Moses did, as it is said (Deuteronomy 34:6) 'And he buried him in the valley.'"
11
מי זה האיש. זה אברהם. שנאמר (בראשית כ ז) השב אשת האיש כי נביא הוא. ירא ה'. זה אברהם. שנאמר (שם כב יב) כי עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה. יורנו בדרך יבחר. שהורהו דרך טובה להכיר את שמו. שנאמר (שם יז א) התהלך לפני והיה תמים. נפשו בטוב תלין. בקבר. וזרעו יירש ארץ (שם כד ז) לזרעך אתן את הארץ הזאת:
Who is this man? This is Abraham, as it says (Genesis 20:7), "Now therefore, restore the man's wife, for he is a prophet, and he will pray for you, and you will live." He feared the Lord. This is Abraham, as it says (Genesis 22:12), "Now I know that you fear God, since you have not withheld your son, your only one, from Me." He will guide us in the way to choose, as he was taught a good way to know God's name, as it says (Genesis 17:1), "Walk before Me and be perfect." His soul leaned toward good. He is buried in the cave, and his descendants will inherit the land, as it says (Genesis 24:7), "The Lord, the God of heaven, Who took me from my father's house and from the land of my birth, and Who spoke to me and Who swore to me, saying, 'To your offspring will I give this land'."
12
דבר אחר מי האיש. זה יוסף. שנאמר (שם לז טו) וימצאהו איש. ירא ה' (שם מב יח) את האלקים אני ירא. יורנו בדרך יבחר. שלא חטא עם אשת אדוניו. נפשו בטוב תלין. בקבר. וזרעו יירש ארץ (שם נ כג) גם בני מכיר בן מנשה:
Another man, who is he? This is Joseph, as it says (Genesis 37:15), "And a man found him, and behold! he was wandering in the field, so the man asked him, saying, 'What do you seek?'" He feared the Lord, as it says (Genesis 42:18), "On the third day, Joseph said to them, 'Do this and you will live, for I fear God.'" He will guide us in the way to choose, as he did not sin with his master's wife. His soul leaned toward good. He is buried in the cave, and his descendants will inherit the land, as it says (Numbers 32:33), "So Moses gave to them, to the sons of Gad and to the sons of Reuben and to half the tribe of Manasseh the son of Joseph, the kingdom of Sihon, the king of the Amorites, and the kingdom of Og, the king of Bashan, the entire land with its cities and the territory surrounding them."
13
דבר אחר מי האיש. זה לוי. שנאמר (דברים לג ח) לאיש חסידך. ירא ה' (מלאכי ב ה) ואתנם לו מורא וייראני. נפשו בטוב תלין. בקבר. וזרעו יירש ארץ (במדבר כה יג) והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת:
Another man, who is he? This is Levi, as it says (Deuteronomy 33:8), "About Levi he said: 'Your Thummim and Urim belong to the man of your kindness, whom you tested at Massah and with whom You quarreled at the waters of Meribah." He feared the Lord, as it says (Malachi 2:5), "My covenant was with him, life and peace, and I gave them to him, and the fear with which he feared Me, he was in awe of My Name." His soul leaned toward good. He is buried in the cave, and his descendants will inherit the land, as it says (Numbers 25:13), "It shall be for him and his descendants after him as a covenant of an eternal priesthood, because he was zealous for his God and atoned for the children of Israel."...
14
סוד ה' ליראיו. בתחלה ליראיו ואחרי כן נתן לישרים. שנאמר (משלי ג לב) ואת ישרים סודו. אמר רבי סימון אין סוד לעליונים אבל לתחתונים יש סוד. מעשה בר' יוסי בן דורמסקית שהלך להקביל פני רבי אליעזר בלוד ואמר לו מה חידוש היה בבית המדרש היום. אמר לו נמנו וגמרו עמון ומואב מעשרים מעשר עני בשביעית. אמר לו יוסי פשוט ידיך וקבל את עיניך. אף הוא פשט את ידיו וקבל את עיניו. בכה ר' אליעזר ואמר סוד ה' ליראיו. צא ואמור להם אל תחושו למנינכם כך מקובלני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו הלכה למשה מסיני עמון ומואב מעשרים מעשר עני בשביעית. כשנתישבה דעתו עליו אמר יהי רצון שיחזרו עיני יוסי למקומן וחזרו להם:
The secret of the Lord is with those who fear Him. Initially, He reveals it to those who fear Him, and afterwards, to the righteous. As it is said, "The secret of the Lord is with the upright." Rabbi Simon said, "There are no secrets for the upper ones, but there are secrets for the lower ones." It once happened that Rabbi Yosi ben Durmaskis went to greet Rabbi Eliezer in Lod and asked him, "What new thing was taught in the study hall today?" Rabbi Eliezer replied, "They counted and concluded that Ammon and Moab tithe the tithe of the poor in the Sabbatical year." Rabbi Yosi said to him, "Your hands are extended, and your eyes are open." Rabbi Eliezer also extended his hands and received his eyesight. Then Rabbi Eliezer wept and said, "The secret of the Lord is with those who fear Him. Go out and tell them not to be confident in their counting, for this is the tradition I received from Rabbi Yochanan ben Zakkai, who heard it from his teacher, and his teacher heard it from Moses at Sinai: Ammon and Moab tithe the tithe of the poor in the Sabbatical year." When Rabbi Yosi's vision was restored, he returned to the people and related the tradition to them.
15
פנה אלי וחנני כי יחיד ועני אני. וכי יחיד [ועני] היה דוד. והלא כתיב (דברי הימים-א ב טו) דוד השביעי. וכתיב (שם כב יד) והנה בעניי הכינותי לבית ה'. אלא אמר דוד לפני הקב"ה לפי שנתמניתי מלך על בניך עיניהם תלויות בי ועיני תלויות בך שהן בניך רבים ואני יחיד כנגדן. לכך כי יחיד ועני אני. ראה אויבי כי רבו ושנאת חמס שנאוני. אם עשו שונא ליעקב שנטל ממנו הבכורה והדין עמו. לברבריים ולענתותים מה עשה:
Turn to me and be gracious to me, for I am lonely and afflicted. Was David really both lonely and poor? But isn't it written (1 Chronicles 7:15) that David was the seventh son? And it is written (2 Samuel 22:28) "You save an afflicted people, but your eyes are on the haughty to bring them down." Rather, David said before God, "Since I have been appointed king over Your people, their eyes are upon me, and my eyes are upon You, for they are many and I am alone against them." Therefore, "I am lonely and afflicted." My enemies see me and they multiply, hating me with unjustified hatred. If Esau hated Jacob because he took the birthright, he still had to deal with him through the law. But what did David do to the barbarians and the Antonites?
לדוד אליך ה' נפשי אשא. זהו שאמר הכתוב (דברים כד טו) ביומו תתן שכרו. אמר לו הקב"ה לדוד דוד למה אתה נושא נפשך אלי. אמר לו מפני שאני שכיר בעולמך. שנאמר (איוב ז ב) כעבד ישאף צל וכשכיר יקוה פעלו. וכתיב בתורה ביומו תתן שכרו וגו' ואליו הוא נושא את נפשו. אם הפועל הזה שהוא שכירו וחייב ליתן לו כתב ואליו הוא נושא את נפשו. אנו שנפשותינו תלויות בך על אחת כמה וכמה. דבר אחר אליך ה'. זה דורו של שמד שנתמשכנו על קדושת השם. כענין שנאמר (דברים כד י) כי תשה ברעך משאת מאומה:
"To David, to You, O Lord, I lift up my soul." This is what the verse (Deuteronomy 24:15) says, "On his day you shall give him his wage." The Holy One, Blessed be He, said to David, "David, why do you lift up your soul to Me?" He replied, "Because I am an employee in Your world," as it says (Job 7:2), "Like a servant who longs for the shade, and like a hireling who awaits his pay." And it is written in the Torah (Deuteronomy 24:15), "On his day you shall give him his wage," etc., and to Him, he (David) lifts up his soul. If this worker who is his employer's hired hand is obligated to pay him on time and to him he lifts up his soul, how much more so are our souls dependent upon You! Another interpretation: "To You, O Lord." This refers to the generation of the destruction of the Temple, who suffered because of the desecration of God's name, as it says (Deuteronomy 24:10), "If you lend your neighbor a loan," etc.
דבר אחר אליך ה'. זהו שאמר הכתוב (תהלים לא ו) בידך אפקיד רוחי. בנוהג שבעולם אדם מפקידין אצלו פקדונות והוא מחליף את של זה בזה ואת של זה בזה. אבל הקב"ה אינו כן אלא (ירמיה י י) וה' אלקים אמת. שמא עמד אחד שחרית וביקש נפשו ולא מצאה. או שמא מצא נפשו ביד אחר או נפשו של אחר בידו. הוי אומר וה' אלקים אמת. אמר רבי אלכסנדראי בשר ודם מפקידים בידו חדשים והוא מחזירן בלויים ושחוקים. אבל הקב"ה מפקידים בידו בלויים ושחוקים והוא מחזירן חדשים. תדע לך שכן הפועל הזה עושה מלאכה כל היום ונפשו יגעה עליו ושחוקה. וכשהוא ישן הוא יגע ומשלים נפשו להקב"ה ונפקדת אצלו ולשחרית היא חוזרת בגופו בריה חדשה שנאמר (איכה ג כג) חדשים לבקרים רבה אמונתך. ר' שמעון בשם רבי סימון אמר ממה שאתה מחדשנו לבקרים אנו יודעין שאמונתך רבה לגאלנו. בזמן שבית המקדש קיים אדם חוטא נושא ומביא קרבן ומתכפר לו. עכשיו שאין לנו קרבן הרי נפשנו נשואה לך אין לנו להתלות אלא על רחמיך. הוי אליך ה' נפשי אשא. ר' יהודה אומר אף הקב"ה ויתר לנו סליחות הרבה משלו (ישעיה נה ז) ואל אלקינו כי ירבה לסלוח:
Another thing to you, God. This is what the scripture says (Psalms 31:6): "Into Your hands I entrust my spirit." In the custom of the world, people entrust their deposits to someone, and that person replaces one person's deposit with another's. However, the Holy One, blessed be He, is not like that, as it says (Jeremiah 10:10): "But the Lord is the true God." Perhaps someone stood up in the morning and sought his soul and did not find it. Or maybe he found his soul in someone else's hand, or someone else's soul was in his hand. Therefore, it is said, "But the Lord is the true God." Rabbi Alexander said that people entrust flesh and blood with new things, and he returns them worn out and broken. However, the Holy One, blessed be He, entrusts worn out and broken things, and He returns them renewed. You should know that this worker works all day, and his soul is exhausted from it and happy. And when he sleeps, he is exhausted and completes his soul for the Holy One, blessed be He, and it is entrusted to Him. And in the morning, it returns in a new creation, as it says (Lamentations 3:23): "New every morning, great is Your faithfulness." Rabbi Shimon said in the name of Rabbi Simon that from the fact that You renew us every morning, we know that Your faith in our redemption is great. When the Temple stood, if a person sinned, he brought a sacrifice and atoned for himself. Now that we have no sacrifice, our soul is entrusted to You, and we have nothing to rely on but Your mercy. "To You, God, I entrust my soul." Rabbi Yehuda says that even the Holy One, blessed be He, grants us more forgiveness than we deserve (Isaiah 55:7): "And to our God, for He will abundantly pardon."
דבר אחר אליך ה'. אמר שלמה (משלי כה כה) מים קרים על נפש עיפה. היה דוד מתיעף והיתה נפשו משתוקקת ומבקשת להיות בבית המקדש שנאמר (תהלים כו ח) אהבתי מעון ביתך. (שם פד ג) נכספה וגם כלתה נפשי. (שם יא) כי טוב יום בחצריך מאלף. (שם כד ג) מי יעלה בהר ה'. אמר לו הקב"ה אין אתה יודע. נקי כפים ובר לבב. מי שיש בידו שתי מדות הללו. מיד שמח ואמר יש בי. וכן הוא אומר (שמואל-א יג יד) בקש ה' לו איש כלבבו. לכך נאמר מים קרים על נפש עיפה. ואומר (תהלים קיט קו) נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך. נוטל שני שכרים שכר עשייה ושכר שבועה. לכך נאמר בך בטחתי. אמר רבי יצחק ב"ך בתורתך בעשרים ושתים אותיות:
Another thing from you, God. Solomon said (Proverbs 25:25) "Cool water to a weary soul". David was tired and his soul yearned to be in the Temple, as it says (Psalms 26:8) "I love the house where you dwell" and (Psalms 84:3) "My soul longed, and even pined for the courts of God". (Psalms 27:4) "One thing I ask from the Lord, this only do I seek: that I may dwell in the house of the Lord all the days of my life". God said to him, "You don't know who will ascend the mountain of the Lord." He should keep his hands clean and his heart pure. One who possesses these two qualities should immediately be happy and say "I have them". As it says (1 Samuel 13:14) "The Lord has sought out a man after his own heart". Therefore it is said, "Cool water to a weary soul." And it says (Psalms 119:106) "I have sworn and confirmed that I will keep your righteous laws." He receives two rewards: the reward for action and the reward for oath. Therefore it is said of you, "I have trusted." Rabbi Yitzhak said, "In your Torah there are twenty-two letters."
דבר אחר אלקי בך בטחתי. מעשה בקיסטון אחד והיה שם אדם גדול והיה לו שם במדינה. והיה שם אדם אחר והיו שומרי המדינה עוברין ומצאו אכסנאי אחד ותפסוהו ואמר אל תכוני כי בן ביתו של מלך אני. כיון ששמעו כן הניחוהו ושמרוהו עד הבקר. בבקר הביאוהו אצל המלך ואמרו לו בן ביתך מצאנו אמש. אמר לו המלך בני מכיר אתה אותי. אמר לו לאו. ואם כן היאך אתה בן ביתי. אמר לו בבקשה ממך איני בן ביתך אלא בך בטחתי. שאלמלא לא אמרתי כן היו מכים אותי. אמר להם הואיל ובטח בי הניחו לו. וכן דוד אומר אלקי בך בטחתי. ובשביל כך אל יעלצו אויבי לי. ולא אני בלבד אלא גם כל קויך לא יבושו:
Another thing, O Lord, I have trusted in You. There was a story about a man named Kiston who was a great person and had a name in the country. There was another man there, and the guards of the country passed by and found one innkeeper and captured him. He said, "Do not do this to me, for I am a son of the king's house." When they heard this, they released him and kept him until morning. In the morning, they brought him to the king and said, "We found your son last night." The king said to him, "My son, do you know me?" He said, "No." The king said, "Then how are you my son?" He said, "I beg you, I am not your son, but I trusted in you." He said to them, "Since he trusted in me, leave him alone." And so David says, "In You, O God, I have trusted, so let not my enemies rejoice over me. And not only me, but all those who hope in You shall not be ashamed."...
יבשו הבוגדים ריקם. רבי פנחס אמר אמר דוד רבונו של עולם בשעה שאני עומד בתפלה לפניך אל תהי תפלתי מאוסה לפניך מפני שעיניהם של ישראל תלויות בי ועיני תלויות בך ואלו שמעת תפלתי כאילו שמעת תפלתם. וכן את מוצא בתענית צבור בשעה שהצבור מתענין שליח צבור יורד לפני התיבה ועיניהם של צבור תלויות בו והוא עיניו תלויות להקדוש ברוך הוא והוא שומע תפלתם. לכך נאמר גם כל קויך לא יבשו:
The traitors shall dry up in vain. Rabbi Pinchas said that King David, our Master of the world, said, "When I stand in prayer before You, may my prayer not be despised before You, because the eyes of Israel are dependent on me and my eyes are dependent on You. If You hear my prayer, it is as if You have heard their prayer." And similarly, we find in the public fast, when the congregation is fasting, the cantor goes down before the ark, and the eyes of the congregation are dependent on him, while his eyes are dependent on the Holy One, blessed be He, and He hears their prayer. Therefore it is said, "None of your petitioners shall be desolate."
דרכיך ה' הודיעני. ר' ברכיה בשם ר' יוחנן אמר משל לרופא אחד שהיה לו תלמיד ולימדו כל מיני רפואות חוץ ממכה פלונית. אמר לו כל מיני רפואות גלית לי חוץ ממכה פלונית בבקשה ממך גלה אותה לי. כך אמר משה להקדוש ברוך הוא (שמות לג יג) הודיעני נא את דרכיך. והודיעו שנאמר (תהלים קג ז) יודיע דרכיו למשה. (שמות לג יח) הראני נא את כבודך. כלומר מנהג שאתה מנהג בעולם. אמר לו אין אתה יכול לעמוד על מדותי. רבי זעירא בשם ריש לקיש אמר אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא כשאמרתי לך (שם יז ד) עוד מעט וסקלוני. אתה מפייס אותי עליהם. וכן כשהתנית עמי כשאהיה עם בני בכעס. אתה מפייס אותי עליהן. מה כתיב (שמות לג ז) ומשה יקח את האהל ונטה. וכן דרש מנודה לרב מנודה לתלמיד. ר' יהודה אומר (שם) והיה כל מבקש משה אין כתיב כאן אלא כל מבקש ה'. מלמד שכל מי שמבקש פני זקן כאילו מקבל פני שכינה. אמר לו הקב"ה משה תרין אפין מרגזין רתחין. הרב בכעס והתלמיד בכעס. אם כן מה תהא עליהם חזור בך. נכנס למחנה שנאמר (שם יא) ודבר ה' אל משה פנים אל פנים. איני יודע מקרא זה מהו. כשהוא אומר ושב אל המחנה. מלמד שהתיר לו נדרו והכניס את האהל למחנה. אמר רבי אחא באותה שעה מצא משה את ידו לפני הקדוש ברוך הוא להתפלל על ישראל להודיעם דרכיו של הקב"ה. שנאמר (דברים לב ד) הצור תמים פעלו וגו'. וכן מצינו בשמואל הרמתי שהיה שקול כמשה. שנאמר (ירמיה טו א) אם יעמד משה ושמואל. ונאמר (תהלים צט ו) משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו. ואתה מוצא כל מה שכתוב בזה כתוב בזה. זה לוי וזה לוי. זה אמר שירה וזה אמר שירה. זה מלך על ישראל וזה מלך על ישראל. זה מלך מ' שנה וזה מלך מ' שנה. זה עשה מלחמות וזה עשה מלחמות. זה הרג מלכים וזה הרג מלכים. זה בנה מזבחות וזה בנה מזבחות. זה הקריב וזה הקריב. זה בקריאה וזה בקריאה. זה התפלל על ישראל וזה התפלל על ישראל. זה שמש בכהונה וזה שמש בכהונה. דבר אחר הודיעני נא את דרכיך. אמר לפניו הודיעני באיזו מדה אתה נוהג עם אומות העכו"ם. הדריכני באמתך ולמדני כי אתה אלקי ישעי אותך קויתי כל היום. וכי אפשר לו לאדם להתפלל כל היום. אלא לפי שהעולם הזה יום של אומות העכו"ם ולילה לישראל. לכך אותך קויתי כל היום:
"Make known to me Your ways, O Lord." Rabbi Berachiah said in the name of Rabbi Yochanan: "It is compared to a physician who had a disciple and taught him all types of healing except for a certain wound. The physician said to the disciple, 'You have taught me all types of healing except for this particular wound. Please teach it to me.' Similarly, Moses said to God, 'Make known to me Your ways.' And it says, 'He made known His ways to Moses' (Psalms 103:7) and 'Show me Your glory' (Exodus 33:18), meaning the way that You conduct the world."God replied to Moses, "You cannot comprehend My ways." Rabbi Zeira said in the name of Resh Lakish: "Moses said to the Holy One, blessed be He, 'When I said to You, "They will soon stone me" (Exodus 17:4), You appeased me. And likewise when I argued with the Israelites, You appeased me. As it says, 'And Moses took the tent and pitched it outside the camp' (Exodus 33:7). And it teaches us to learn from the humble, to be like the disciple to his teacher. Rabbi Yehuda said, 'It says, "Anyone who seeks out Moses" (Exodus 33:7), but it should have said, "Anyone who seeks out God." This teaches us that whoever seeks out the face of an elder is considered as if he seeks out the face of the Divine Presence.'" God said to Moses, "You have two hot-headed individuals in your midst, the teacher and the disciple. If that is the case, go back to them." As it says, 'And the Lord spoke to Moses face to face' (Exodus 33:11). I don't know what this verse means. When it says, 'And return to the camp' (Exodus 33:14), it teaches us that God allowed Moses to rescind his vow and brought the tent back into the camp. At that moment, Rabbi Acha found his opening to pray to God to make known to Israel the ways of God." As it is said (Deuteronomy 32:4), "The Rock! — His work is perfect." And similarly, we find in Samuel the Ramathite that he was held in the same esteem as Moses, as it is said (Jeremiah 15:1), "Even if Moses and Samuel stood before Me..." And it is said (Psalm 99:6), "Moses and Aaron were among His priests, and Samuel among those who called on His name." And you can find that everything written about one is also written about the other. This one is Levi, and this one is Levi. This one sang a song, and this one sang a song. This one was king over Israel, and this one was king over Israel. This one reigned for forty years, and this one reigned for forty years. This one waged wars, and this one waged wars. This one killed kings, and this one killed kings. This one built altars, and this one built altars. This one offered sacrifices, and this one offered sacrifices. This one read from the Torah, and this one read from the Torah. This one prayed for Israel, and this one prayed for Israel. This one served as a priest, and this one served as a priest. Another thing: "Inform me, please, of Your ways" (Exodus 33:13). He said before Him, "Inform me, in what manner do You deal with the nations of the world?" He directed me in His truth and taught me, for You are my God, and for You, I waited all day long. And is it possible for a person to pray all day long? Rather, since this world is a day for the nations of the world and a night for Israel, therefore, I waited for You all day long....
זכור רחמיך ה' וחסדיך. אמר רבי יהושע בן לוי חסידות שנהגת עם אדם הראשון. שכך אמרת (בראשית ב יז) כי ביום אכלך ממנו מות תמות. ואילולי שנתת לו יום אחד משלך שהוא אלף שנה. היאך היה נזקק להעמיד תולדות. הוי כי מעולם המה. מימות אדם הראשון:
Remember your mercy, Lord, and your steadfast love. Rabbi Yehoshua ben Levi said that this is a practice of piety that was observed by Adam, the first man. For it is written (Genesis 2:17), "for on the day you eat from it you will certainly die." But had it not been for the one day that You, God, granted to him, which was like a thousand years, how could he have produced offspring? Indeed, from the beginning of time they have existed, from the days of Adam.
חטאת נעורי ופשעי אל תזכור. אמר רבי יודן אמר דוד רבונו של עולם יהיו חטאי ופשעי כחטאת נעורי מה חטאת נעורי אין בהם ממש כך כל הפשעים שאני עושה לא יהיו בהם ממש. כחסדך זכר לי אתה. אמר רבי אלעזר משל למלך שעשה סעודה גדולה ואמר לאפטרופוס שלו זמן לי בני אדם חכמים (ולא) תגרים ולא בעלי מלאכה. אמר לו אדוני המלך סעודתך גדולה ותגרים לא יספיקו לך אלא עם בעלי מלאכה. כך אמר דוד כחסדך זכר לי אתה למה למען טובך ה'. שנאמר (תהלים קמה ט) טוב ה' לכל. רבי יוסי בר חנינא אמר משל למלך שעשה סעודה זימן את האורחים הגיעו ארבע שעות חמש ושש ולא באו. לעתותי הערב התחילו האורחין ממשמשין ובאין. אמר להן טובה גדולה אני צריך להחזיק לכם אילולא שבאתם כל הסעודה הייתי משליך לכלבים שלא היה מי לאכול. כך אומר הקב"ה לצדיקים טובה גדולה אני מחזיק לכם שבשבילכם בראתי את עולמי. שאלמלא אתם כל הטובה שהתקנתי לעתיד לבוא למי הייתי נותנה. שנאמר (תהלים לא כ) מה רב טובך אשר צפנת ליראיך:
"Do not remember the sins of my youth or my transgressions," said Rabbi Yudan in the name of King David. "May my sins and transgressions be as my sins of youth. Just as my sins of youth were not actual sins, so too all my sins will not be actual sins." "Remember me according to your kindness," he said. Rabbi Elazar gave a parable of a king who made a great feast and said to his steward, "Invite wise men and not common people or laborers." The steward said to him, "My lord the king, your feast is so great that only common people and laborers will suffice." So David said, "Remember me according to your kindness, for the Lord is good to all." Rabbi Yosei bar Hanina gave a parable of a king who made a feast and invited guests who were supposed to arrive at four, five, and six o'clock, but did not come. As the evening wore on, the guests began to show up. The king said to them, "I need to hold a great feast for you, for if you had not come, I would have thrown the food to the dogs." So too, the Lord said to the righteous, "I am holding a great good for you, for I created my world for you. For if not for you, to whom would I have given all the good that I have prepared for the future?" As it is said (Psalm 31:20), "How great is your goodness, which you have laid up for those who fear you."...
טוב וישר ה'. על כן שהוא מורה חטאים בדרך שיעשו תשובה. דבר אחר למה טוב שהוא ישר. ולמה ישר שהוא טוב. שהוא מורה דרך לשבים שנתן לרצחנים ערי מקלט. רבי אבין אמר על כל מיל ומיל היה עומד בורגן ועל כל בורגן צלם והיתה ידו עקומה ומראה להיכן ערי מקלט. הוי על כן יורה חטאים בדרך. וכן פרעה הכה אותו בברד ואמר לו (שמות ט יט) שלח העז את מקנך:
"Good and upright is the Lord; therefore, He instructs sinners in the way. Another explanation: Why is He good? Because He is upright. Why is He upright? Because He instructs the repentant in the way. Rabbi Avin said: On every word and every letter, he [Moses] stood and made a crown, and on every crown, he engraved the divine image [of God], and his hand was bent [from the effort], showing the place where the cities of refuge were to be located. Therefore, instruct sinners in the way. Similarly, Pharaoh struck him with hail and said to him (Exodus 9:19), 'Send away your livestock.' All the ways of the Lord are loving-kindness and truth. One may study any Talmud [teaching]."
כל אורחות ה' חסד ואמת. יכול לכל תלמוד לומר לנוצרי בריתו. דבר אחר כל ארחות ה'. בשעה שאמר להן משה לישראל (דברים יג ה) אחרי ה' אלקיכם תלכו. אמרו משה רבינו מי יכול לילך אחריו. שנאמר (נחום א ג) ה' בסופה ובסערה דרכו. ואומר (תהלים עז כ) בים דרכך ושבילך במים רבים. אמר להם אני אומר לכם דרכיו של הקב"ה כל ארחות ה' חסד ואמת. חסד זו גמילות חסדים. אמת זו תורה. שנאמר (משלי כג כג) אמת קנה ואל תמכור. ולמי נתן לנוצרי בריתו. אמר רבי שמלאי מצינו שהקב"ה מקשט כלות ומבקר חולים וקובר מתים. מקשט כלות שנאמר (בראשית ב כב) ויבן ה' אלקים את הצלע. מלמד שקילעה את חוה והביאה לאדם שכן בכרכי הים קורין לקלעיתא בניתא. מבקר חולים מאברהם. שנאמר (שם יח א) וירא אליו ה'. לבקר את החולה. קובר מתים ממשה. שנאמר (דברים לד ו) ויקבור אותו בגיא:
"All the ways of the Lord are kindness and truth. You can say to the Christian his covenant. Another explanation: 'All the ways of the Lord' - when Moses said to Israel (Deuteronomy 13:5) 'After the Lord your God shall you walk,' they asked, 'Who can follow Him?' As it is said (Nahum 1:3) 'The Lord hath his way in the whirlwind and in the storm.' And it is said (Psalm 77:20) 'Thy way was in the sea, and thy path in the great waters.' Moses said to them, 'I tell you, the ways of the Holy One, blessed be He, are all kindness and truth. Kindness - this is acts of kindness. Truth - this is the Torah. As it is said (Proverbs 23:23) 'Buy truth, and sell it not.' And to whom did He give His covenant? Rabbi Shemlai said, 'We find that the Holy One, blessed be He, adorned brides, visited the sick, and buried the dead.' Adorned brides - as it is said (Genesis 2:22) 'And the Lord God built the side.' This teaches that He fashioned Eve and brought her to Adam. Just as in the rings of the sea they call the little ring 'banita.' Visited the sick - as Abraham did, as it is said (Genesis 18:1) 'And the Lord appeared unto him.' To visit the sick. Buried the dead - as Moses did, as it is said (Deuteronomy 34:6) 'And he buried him in the valley.'"
מי זה האיש. זה אברהם. שנאמר (בראשית כ ז) השב אשת האיש כי נביא הוא. ירא ה'. זה אברהם. שנאמר (שם כב יב) כי עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה. יורנו בדרך יבחר. שהורהו דרך טובה להכיר את שמו. שנאמר (שם יז א) התהלך לפני והיה תמים. נפשו בטוב תלין. בקבר. וזרעו יירש ארץ (שם כד ז) לזרעך אתן את הארץ הזאת:
Who is this man? This is Abraham, as it says (Genesis 20:7), "Now therefore, restore the man's wife, for he is a prophet, and he will pray for you, and you will live." He feared the Lord. This is Abraham, as it says (Genesis 22:12), "Now I know that you fear God, since you have not withheld your son, your only one, from Me." He will guide us in the way to choose, as he was taught a good way to know God's name, as it says (Genesis 17:1), "Walk before Me and be perfect." His soul leaned toward good. He is buried in the cave, and his descendants will inherit the land, as it says (Genesis 24:7), "The Lord, the God of heaven, Who took me from my father's house and from the land of my birth, and Who spoke to me and Who swore to me, saying, 'To your offspring will I give this land'."
דבר אחר מי האיש. זה יוסף. שנאמר (שם לז טו) וימצאהו איש. ירא ה' (שם מב יח) את האלקים אני ירא. יורנו בדרך יבחר. שלא חטא עם אשת אדוניו. נפשו בטוב תלין. בקבר. וזרעו יירש ארץ (שם נ כג) גם בני מכיר בן מנשה:
Another man, who is he? This is Joseph, as it says (Genesis 37:15), "And a man found him, and behold! he was wandering in the field, so the man asked him, saying, 'What do you seek?'" He feared the Lord, as it says (Genesis 42:18), "On the third day, Joseph said to them, 'Do this and you will live, for I fear God.'" He will guide us in the way to choose, as he did not sin with his master's wife. His soul leaned toward good. He is buried in the cave, and his descendants will inherit the land, as it says (Numbers 32:33), "So Moses gave to them, to the sons of Gad and to the sons of Reuben and to half the tribe of Manasseh the son of Joseph, the kingdom of Sihon, the king of the Amorites, and the kingdom of Og, the king of Bashan, the entire land with its cities and the territory surrounding them."
דבר אחר מי האיש. זה לוי. שנאמר (דברים לג ח) לאיש חסידך. ירא ה' (מלאכי ב ה) ואתנם לו מורא וייראני. נפשו בטוב תלין. בקבר. וזרעו יירש ארץ (במדבר כה יג) והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת:
Another man, who is he? This is Levi, as it says (Deuteronomy 33:8), "About Levi he said: 'Your Thummim and Urim belong to the man of your kindness, whom you tested at Massah and with whom You quarreled at the waters of Meribah." He feared the Lord, as it says (Malachi 2:5), "My covenant was with him, life and peace, and I gave them to him, and the fear with which he feared Me, he was in awe of My Name." His soul leaned toward good. He is buried in the cave, and his descendants will inherit the land, as it says (Numbers 25:13), "It shall be for him and his descendants after him as a covenant of an eternal priesthood, because he was zealous for his God and atoned for the children of Israel."...
סוד ה' ליראיו. בתחלה ליראיו ואחרי כן נתן לישרים. שנאמר (משלי ג לב) ואת ישרים סודו. אמר רבי סימון אין סוד לעליונים אבל לתחתונים יש סוד. מעשה בר' יוסי בן דורמסקית שהלך להקביל פני רבי אליעזר בלוד ואמר לו מה חידוש היה בבית המדרש היום. אמר לו נמנו וגמרו עמון ומואב מעשרים מעשר עני בשביעית. אמר לו יוסי פשוט ידיך וקבל את עיניך. אף הוא פשט את ידיו וקבל את עיניו. בכה ר' אליעזר ואמר סוד ה' ליראיו. צא ואמור להם אל תחושו למנינכם כך מקובלני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו הלכה למשה מסיני עמון ומואב מעשרים מעשר עני בשביעית. כשנתישבה דעתו עליו אמר יהי רצון שיחזרו עיני יוסי למקומן וחזרו להם:
The secret of the Lord is with those who fear Him. Initially, He reveals it to those who fear Him, and afterwards, to the righteous. As it is said, "The secret of the Lord is with the upright." Rabbi Simon said, "There are no secrets for the upper ones, but there are secrets for the lower ones." It once happened that Rabbi Yosi ben Durmaskis went to greet Rabbi Eliezer in Lod and asked him, "What new thing was taught in the study hall today?" Rabbi Eliezer replied, "They counted and concluded that Ammon and Moab tithe the tithe of the poor in the Sabbatical year." Rabbi Yosi said to him, "Your hands are extended, and your eyes are open." Rabbi Eliezer also extended his hands and received his eyesight. Then Rabbi Eliezer wept and said, "The secret of the Lord is with those who fear Him. Go out and tell them not to be confident in their counting, for this is the tradition I received from Rabbi Yochanan ben Zakkai, who heard it from his teacher, and his teacher heard it from Moses at Sinai: Ammon and Moab tithe the tithe of the poor in the Sabbatical year." When Rabbi Yosi's vision was restored, he returned to the people and related the tradition to them.
פנה אלי וחנני כי יחיד ועני אני. וכי יחיד [ועני] היה דוד. והלא כתיב (דברי הימים-א ב טו) דוד השביעי. וכתיב (שם כב יד) והנה בעניי הכינותי לבית ה'. אלא אמר דוד לפני הקב"ה לפי שנתמניתי מלך על בניך עיניהם תלויות בי ועיני תלויות בך שהן בניך רבים ואני יחיד כנגדן. לכך כי יחיד ועני אני. ראה אויבי כי רבו ושנאת חמס שנאוני. אם עשו שונא ליעקב שנטל ממנו הבכורה והדין עמו. לברבריים ולענתותים מה עשה:
Turn to me and be gracious to me, for I am lonely and afflicted. Was David really both lonely and poor? But isn't it written (1 Chronicles 7:15) that David was the seventh son? And it is written (2 Samuel 22:28) "You save an afflicted people, but your eyes are on the haughty to bring them down." Rather, David said before God, "Since I have been appointed king over Your people, their eyes are upon me, and my eyes are upon You, for they are many and I am alone against them." Therefore, "I am lonely and afflicted." My enemies see me and they multiply, hating me with unjustified hatred. If Esau hated Jacob because he took the birthright, he still had to deal with him through the law. But what did David do to the barbarians and the Antonites?