למנצח לדוד אמר נבל. זה שאמר הכתוב (ירמיה יז י) אני ה' חוקר לב בוחן כליות. למה הזכיר את הלב ואת הכליות מכל האיברים. אלא העינים הולכות אחר הלב והאזנים ומאתים וארבעים ושמונה איברים שבאדם כולם הולכים אחר הלב. והכליות יועצות את הלב והלב גומר. לפיכך אינו מזכיר אלא הלב והכליות בלבד והקב"ה חוקר את הלב ובוחן את הכליות. וכן הוא אומר (דברי הימים-א כח ט) ואתה שלמה בני דע את אלקי אביך ועבדהו בלב שלם וגו' כי כל לבבות דורש ה'. מהו כי כל לבבות אלו שני לבבות שיש לו לאדם יצר טוב ויצר רע. דבר אחר אני ה' חוקר לב הרשעים אומרים אנו חורשין בלבנו כביכול שאין הקב"ה יודע בהן. אומר להם הקב"ה ממני אתם מטמינים (ישעיה כט טו) הוי המעמיקים מה'. אתם סבורים שאני כמותכם שאתם מדמים צורה ליוצרה נטיעה לנוטעה. (שם טז) הפככם אם כחומר היוצר יחשב. אמר ר' לוי למה הדבר דומה לארכיטקטון שבנה מדינה ועשה בה מטמוניות ומחבואות וחדרים ולבסוף נעשה שלטון בא לתפוש הליסטין והם בורחין ומטמינין עצמן באותן החדרים. אמר להן שוטים מלפני מי אתם מטמינים ואני האומן שבניתי המדינה ואני מכיר כל מטמוניה יותר מכם. כך אמר הקב"ה לרשעים שוטים מפני מי אתם מטמינין ואני בראתי את האדם ואני יודע כל החדרים שבו. הוי המעמיקים מה'. א"ר ירמיה מאי דכתיב (ירמיה יז ט) עקוב הלב מכל ואנוש הוא. וכתיב בתריה (שם י) אני ה' חוקר לב. אני שמחפש את הלבבות ומגלה את הנסתרות. וכן דניאל אומר (דניאל ב כב) והוא גלי עמיקתא ומסתרתא:
"To the leader; a psalm of David," says Nabal. Why does the verse mention the heart and kidneys out of all the organs? Because the eyes follow the heart, and the ears, intestines, and 248 organs in a person all follow the heart. The kidneys advise the heart, and the heart decides. Therefore, only the heart and kidneys are mentioned, and the Lord examines the heart and tests the kidneys. Similarly, it says, "And you, Solomon, my son, know the God of your fathers and serve him with a perfect heart, for all hearts seek the Lord" (1 Chronicles 28:9). What are these "all hearts"? They are the two hearts that a person has, the good inclination and the evil inclination. Another explanation: "I am the Lord who searches the heart." The wicked say, "We dig deep in our hearts as if the Lord does not know." The Lord says to them, "Woe to those who hide their plans from me" (Isaiah 29:15). You think I am like you, that you can make a likeness to the Creator and plant it for the planter? "Will you be accounted as clay?" (Isaiah 29:16). Rabbi Levi said, "What is this like?" It is like an architect who built a city and made hiding places and chambers, but in the end, a ruler came to take the listers, and they fled and hid themselves in those rooms. He said to them, "Fools, before whom are you hiding? I am the artist who built the city, and I know all of its hiding places better than you." So too, the Lord says to the wicked, "Fools, before whom are you hiding? I created man, and I know all the chambers within him. Woe to those who dig deep to hide their plans from the Lord" (Isaiah 29:15). Rabbi Jeremiah said, "What is meant by 'The heart is deceitful above all things, and it is exceedingly perverse: who can know it?' (Jeremiah 17:9)?" And it is written afterward, "I the Lord search the heart" (Jeremiah 17:10). I search for the hearts and reveal the hidden things. And so Daniel says, "He reveals deep and secret things" (Daniel 2:22).
2
דבר אחר אמר נבל בלבו. הרשעים ברשות לבן והצדיקים לבן ברשותן. הרשעים ברשות לבן (בראשית כז מא) ויאמר עשו בלבו. (אסתר ו ו) ויאמר המן בלבו. (מלכים-א יב כו) ויאמר ירבעם בלבו. (ישעיה יד יג) ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה. מה היה לו (דניאל ד כח) עוד מילתא בפום מלכא קל מן שמיא נפל. וכן אמר נבל בלבו. ויאמר עשו בלבו. מה חשב אמר אין דרך העולם שאהרוג את אבא אלא אני אומר לישמעאל אחיו והוא הורגו ואני הורג את יעקב אחי ואנו יורשים את העולם. כך לא היה עשו אומר בפיו אלא בלבו היה מחשב מאחר שישמעאל הורג את אבי ואני את אחי אנא בא בדין עם ישמעאל ואהרוג אותו ואני יורש את העולם. לכך הוא אומר בלבו והקב"ה פרסמו שנאמר (ירמיה מט י) כי אני חשפתי את עשו גליתי את מסתריו. אמר לו הקב"ה חייך יודע אני מה שחשבת בלבך שנאמר (יחזקאל לה י) יען אמרך את שני הגוים ואת שתי המשפחות לי תהיינה וירשנוה. ומי הודיע (שם) וה' שם היה:
Another thing the fool said in his heart. The wicked are under the authority of the son of white, and the righteous are under their own authority. The wicked are under the authority of the son of white (Genesis 27:41), and Esau said in his heart (Esther 6:6), and Haman said in his heart (1 Kings 12:26), and Jeroboam said in his heart (Isaiah 14:13), and you said in your heart, "I will ascend to heaven" (Daniel 4:28). Another saying is in the mouth of the king of heaven: "What else is there for me to say?" And so Nabal said in his heart, and Esau said in his heart: "What do I think?" He said, "There is no way in the world that I will kill my father, but I will tell Ishmael, his brother, and he will kill him, and I will kill Jacob, his brother, and we will inherit the world." Thus, Esau did not say with his mouth, but in his heart he thought, "Since Ishmael kills my father and I kill my brother, I will come to court with Ishmael and kill him, and I will inherit the world." Therefore, he said in his heart, and the Lord revealed it, as it is written, "For I have exposed Esau and uncovered his hiding places" (Jeremiah 49:10). The Lord said to him, "I know what you thought in your heart," as it is written, "Because you said, 'These two nations and these two countries shall be mine, and we will possess them'" (Ezekiel 35:10), and who declared it? "And the Lord was there."...
3
דבר אחר אמר נבל זה עשו הרשע שהוא אומר אחד בפה ואחד בלב. בלבו אומר (בראשית כז מא) יקרבו ימי אבל אבי. ובפיו הוא אומר (שם א) הנני. אמר לו הקב"ה רשע אתה מחנן את דבריך לאביך. (שם לח) הברכה אחת הוא לך אבי. זה שאמר הכתוב (משלי כו כה) כי יחנן קולו אל תאמין בו כי שבע תועבות בלבו. כל מה ששנאתי הוא אוהב. (שם ו טז) שש הנה שנא ה' ושבע תועבת נפשו. דבר אחר אמר נבל בלבו. אמר הקב"ה לרשעים אתם מחשבים בלבבכם אף אני איני פורע לכם אלא בלבבכם שנאמר (תהלים לז טו) חרבם תבא בלבם:
Nabal also said about Esau, the wicked one who speaks one thing with his mouth and another in his heart, that in his heart he said (Genesis 27:41), "Behold, now I am old, I know not the day of my death." But with his mouth, he said (Genesis 27:1), "Behold, I am here." The Lord said to him, "You are a wicked man, you flatter your father with your words," as it is said (Genesis 27:34), "Bless me, even me also, O my father." This is what the scripture means when it says (Proverbs 26:25), "When he speaketh fair, believe him not, for there are seven abominations in his heart." Everything that I hate, he loves, as it is said (Proverbs 6:16-19), "These six things doth the Lord hate: yea, seven are an abomination unto him." Another thing that Nabal said in his heart was that the Lord said to the wicked, "You think in your heart, so I will not punish you, but the sword shall enter into your heart," as it is said (Psalm 37:15), "Their sword shall enter into their own heart."
4
דבר אחר אמר נבל בלבו זה עשו הרשע. ולמה נקרא שמו נבל. ר' יהודה בשם ר' שמואל אומר על שמילא כל העולם כולו נבלות העמיד בתי קוצין ובתי קלקלין ובתי טרטראות ובתי קרקסאות ובתי עבודה זרה. ר' הונא אמר על שם שמילא כל ארץ ישראל מנבלתן של ישראל שנאמר (שם עט ב) נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים. ר' אבא אמר על שהוא מנוול העמיד אנדרטינוס שלו על פתח הזונה על בתי כסאות ובתי מרחצאות. הדא הוא דכתיב (ירמיה מט טז) תפלצתך השיא אותך זדון לבך. ר' יעקב אומר שעתיד הקב"ה להשירו כנובלות שהן נושרות מן האילן שנאמר (תהלים יח מו) בני נכר יבולו. א"ר סימון הוא נבל הוא לבן אתוהי דדין כאתוהי דדין. מה נבל הוא רמאי אף לבן היה רמאי. ועליהם אמר שלמה (משלי יב כ) מרמה בלב חורשי און. אבל לצדיקים (שם) וליועצי שלום שמחה. ולמי נתן השלום לישראל. שנאמר (תהלים כט יא) ה' עוז לעמו יתן וגו':
Another explanation for Nabal's name is that Rabbi Yehuda said in the name of Rabbi Shmuel that he made the entire world into "nabalot," meaning foolishness. He built houses of thorns and houses of destruction, houses of prostitution, and houses of idolatry. Rabbi Huna said that the Land of Israel became "nablatain" (as the word is used in the feminine form) because of the wickedness of the people of Israel, as it says, "They gave your servants' food to the birds of the sky" (1 Samuel 25:11).Rabbi Abba said that Nabal was vile because he erected a monument in front of the door of a prostitute and in front of public baths and latrines. This is what is meant by the verse, "Your wickedness has turned you away, your own arrogance has made you stumble" (Jeremiah 2:19).Rabbi Yaakov said that the Lord will sing over the wicked like "nabolot" that are plucked from the tree, as it says, "The sons of foreigners will serve me" (Psalm 18:46). Rabbi Simon said that Nabal was Laban, and he was judged as Laban was judged. Just as Nabal was deceitful, so was Laban. Concerning such people, Solomon said, "Deceit is in the hearts of those who plot evil, but for those who plan peace, there is joy" (Proverbs 12:20). To whom did the Lord grant peace to Israel? As it says, "The Lord gives strength to His people, the Lord blesses His people with peace" (Psalm 29:11).
5
הלא ידעו כל פועלי און אוכלי עמי אכלו לחם. פת לישה ופת ערוכה. ר' שמואל פתר קרא באומות העכו"ם. את מוצא בשעה שנכנסו גוים להיכל מצאו טלאים בלשכת תמידים ושחטום ואכלום ומצאו לחם הפנים מסודר על השלחן ואכלו אותו. ומהו ה' לא קראו שלא קראו (ירמיה ב ג) קדש ישראל לה' ראשית תבואתו. אוכלי עמי אכלו לחם. כל שלא אכל ממונם של ישראל כאלו לא טעם טעם לחם וכל האוכל מנכסיהם טעם טעם לחם:
Did not all the workers and consumers of the nation know that they ate bread? Coarse bread and fine bread. Rabbi Samuel interpreted the verse concerning the nations of the world (Jeremiah 2:3). When they found tattered clothing in the chamber of the perpetual lamp and slaughtered and ate them, they found bread arranged on the table and ate it. And what is "And the Lord did not call them"? (Jeremiah 2:3) "Israel is holy to the Lord, the first of His harvest." Those who do not eat from the money of Israel are as if they did not taste bread, but whoever eats from their possessions tastes bread....
6
שם פחדו פחד. ולהלן כתיב לא היה פחד. פחדו פחד בעשרה השבטים שגלו. לא היה פחד שבט יהודה ובנימין. דבר אחר שם פחדו פחד אלו הצדיקים שמתפחדים בעולם הזה מן הקב"ה ועושין צוייו לפיכך לא היה פחד שאין מתפחדין מדינו לעולם הבא. דבר אחר אלו הרשעים שמתפחדין לעתיד לבוא שנאמר (ישעיה לג יד) פחדו בציון חטאים. מי גרם להם שלא פחדו מן הקב"ה בעולם הזה. (ירמיה ב יט) תיסרך רעתך ומשובותיך תוכיחוך. מי גרם להם (שם) ולא פחדתי אליך:
There they feared with fear, but later it is written "there was no fear." Fear was in the ten tribes who were exiled, but there was no fear in the tribes of Judah and Benjamin. Another explanation is that "there they feared with fear" refers to the righteous who fear God in this world and fulfill His commandments, therefore there was no fear that they would not fear Him in the world to come. Another explanation is that it refers to the wicked who will fear in the future, as it is said "The sinners in Zion are afraid" (Isaiah 33:14). What caused them not to fear God in this world? "Your own wickedness will correct you, and your apostasies will reprove you" (Jeremiah 2:19). What caused God not to fear them? "And you did not fear Me" (Jeremiah 2:19).
7
מי יתן מציון ישועת ישראל. א"ר לוי כל הברכות והנחמות והטובות שהקב"ה מביא על ישראל כולם מציון. תורה מציון שנאמר (ישעיה ב ג) כי מציון תצא תורה. ברכה מציון שנאמר (תהלים קלד ג) יברכך ה' מציון. הופעה מציון שנאמר (שם נ ב) מציון מכלל יופי אלקים הופיע. סעידה מציון שנאמר (שם כ ג) ומציון יסעדך. חיים מציון שנאמר (שם קלג ג) כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם. גדולה מציון שנאמר (שם צט ב) ה' בציון גדול. ישועה מציון שנאמר (שם יד ז) מי יתן מציון ישועת ישראל. את מוצא שני פעמים כתוב בספר תהלים מי יתן מציון אחד בספר ראשון ואחד בספר שני. ולמה א"ר לוי הרב אמר אחד והתלמיד אמר אחד. הרב אמר אחד (דברים ה כו) מי יתן והיה לבבם זה להם. והתלמיד אמר (במדבר יא כט) ומי יתן את כל עם ה' נביאים. לא דברי הרב ולא דברי התלמיד מתקיימין בעולם הזה אבל לעולם הבא שניהם מתקיימין. דברי הרב מנין שנאמר (יחזקאל לו כו) ונתתי לכם לב חדש. דברי התלמיד מנין שנאמר (יואל ג א) והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר. דבר אחר למה שני פעמים. ר' יודן בשם ר' יהושע בן לוי אמר לפי שהתינוקות אומרים שני פעמים ביום אחד שחרית ואחד ערבית (דברי הימים-א טז לה) הושיענו אלקי ישענו. לפיכך שני פעמים מי יתן מציון. אמר ר' תנחומא אמרית יתיה לפני ר' נחוניא ואמר לי לא מן השם הוא זה אלא מפני שכתוב הושיענו אלקי ישענו אחד בספר תהלים ואחד בדברי הימים. לפיכך שתי פעמים. משל לבן מלך שארס בת מלך וקבעו פרוסטגמיא ביום פלוני. בנו של מלך מצפה לשמחתו ובתו של מלך מצפה לשמחתה. מי מעכב פרוסטגמיא. שנאמר (ישעיה סג ד) כי יום נקם בלבי:
"Who will give from Zion the salvation of Israel." Rabbi Levi said: All the blessings, comforts, and goodness that the Holy One, blessed be He, brings upon Israel, come from Zion. Torah comes from Zion, as it is said: "For out of Zion shall go forth the law" (Isaiah 2:3). Blessing comes from Zion, as it is said: "May the Lord bless you out of Zion" (Psalm 134:3). Appearance comes from Zion, as it is said: "Out of Zion, the perfection of beauty, God appears" (Psalm 50:2). Support comes from Zion, as it is said: "May the Lord support you from Zion" (Psalm 20:3). Life comes from Zion, as it is said: "For there the Lord commanded the blessing—life forevermore" (Psalm 133:3). Greatness comes from Zion, as it is said: "The Lord is great in Zion" (Psalm 99:2). Salvation comes from Zion, as it is said: "Who will give from Zion the salvation of Israel?" (Psalm 14:7). You find this phrase twice in the book of Psalms, once in the first book and once in the second book. But why? Rabbi Levi said: The master said one, and the disciple said the other. The Master said: "Would that this heart of theirs were in them" (Deuteronomy 5:26). And the disciple said: "Would that all the Lord's people were prophets" (Numbers 11:29). Neither the words of the master nor the words of the disciple are fulfilled in this world, but both are fulfilled in the world to come. The words of the master are fulfilled, as it is said: "And I will give you a new heart" (Ezekiel 36:26). From where [do we know that] the words of the disciple [are fulfilled]? As it is said: "And it shall come to pass afterward, that I will pour out my spirit upon all flesh" (Joel 2:28). Another reason: Why it is said two times? Rabbi Yudan said in the name of Rabbi Joshua ben Levi: Because children say twice a day, once in the morning and once in the evening, "Save us, O God, who saves us" (I Chronicles 16:35). Therefore, "Who will give from Zion," is [said] two times. Rabbi Tanchuma said: I said this before Rabbi Nechuniah, and he said to me, "That is not the basis of it. Rather it is because, 'Save us, O God, who saves us,' is said once in the book of Psalms and once in the book of Chronicles. Therefore, [it is said] two times. It is comparable to a king's son who betroths the daughter of another king, and they set up preliminaries on a certain day. The son of the king is awaiting his party, and the daughter of the king is awaiting her party. What is delaying [it]? The preliminaries, as it is said: 'For the day of vengeance is in my heart' (Isaiah 63:4)."
8
יגל יעקב ישמח ישראל. יגל אברהם ישמח יצחק אין כתיב כאן אלא יעקב. למה לפי שיעקב שמח מכל האבות. א"ר שמעון בן לקיש בשעה שישראל חוטאין מרגיש יעקב ממערת המכפלה שנאמר (הושע ה ג) כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל. וכן לכשתבוא השמחה לישראל שמח יעקב מכל האבות לפי שהוא מזומן לסעודה שנאמר (ישעיה מח יב) שמע אלי יעקב וישראל מקוראי. מהו מקוראי מזומני. כמה דאמר (שמואל-א ט כב) ויתן להם מקום בראש הקרואים. ורב אמר משל למי שמשיא את בתו מי שמח אלא אביה של כלה שנאמר (ישעיה כט כב) לכן כה אמר ה' אל בית יעקב. הוי אומר כשתבוא הגאולה לישראל יעקב שמח בה מכל האבות. לכך נאמר יגל יעקב ישמח ישראל:
"Yigal, son of Yaakov, will rejoice Israel. Yigal, son of Avraham, is not written here, only Yaakov. Why is it that Yaakov is happier than all the other patriarchs? Rabbi Shimon ben Lakish said that when Israel sins, Yaakov feels it from the Cave of Machpelah, as it is written (Hoshea 5:3), "For now, O Ephraim, you have committed harlotry; Israel is defiled." And so, when joy comes to Israel, Yaakov is happier than all the other patriarchs because he is prepared for the feast, as it is said (Isaiah 48:12), "Hearken unto me, O Jacob and Israel, My called; I am He; I am the first, I also am the last." What does it mean, "My called"? It means those who are prepared for the feast, as it says (I Samuel 9:22), "And he gave them a place at the head of the called ones." And Rav said that it is like a father who marries off his daughter. Who is happy? Only the father of the bride, as it says (Isaiah 29:22), "Therefore, thus says the Lord unto the house of Jacob, who redeemed Abraham." So you can say that when redemption comes to Israel, Yaakov is happier than all the other patriarchs. That is why it says, "Yigal Yaakov Yismach Yisrael" (Yaakov will rejoice and Israel will be glad)."
למנצח לדוד אמר נבל. זה שאמר הכתוב (ירמיה יז י) אני ה' חוקר לב בוחן כליות. למה הזכיר את הלב ואת הכליות מכל האיברים. אלא העינים הולכות אחר הלב והאזנים ומאתים וארבעים ושמונה איברים שבאדם כולם הולכים אחר הלב. והכליות יועצות את הלב והלב גומר. לפיכך אינו מזכיר אלא הלב והכליות בלבד והקב"ה חוקר את הלב ובוחן את הכליות. וכן הוא אומר (דברי הימים-א כח ט) ואתה שלמה בני דע את אלקי אביך ועבדהו בלב שלם וגו' כי כל לבבות דורש ה'. מהו כי כל לבבות אלו שני לבבות שיש לו לאדם יצר טוב ויצר רע. דבר אחר אני ה' חוקר לב הרשעים אומרים אנו חורשין בלבנו כביכול שאין הקב"ה יודע בהן. אומר להם הקב"ה ממני אתם מטמינים (ישעיה כט טו) הוי המעמיקים מה'. אתם סבורים שאני כמותכם שאתם מדמים צורה ליוצרה נטיעה לנוטעה. (שם טז) הפככם אם כחומר היוצר יחשב. אמר ר' לוי למה הדבר דומה לארכיטקטון שבנה מדינה ועשה בה מטמוניות ומחבואות וחדרים ולבסוף נעשה שלטון בא לתפוש הליסטין והם בורחין ומטמינין עצמן באותן החדרים. אמר להן שוטים מלפני מי אתם מטמינים ואני האומן שבניתי המדינה ואני מכיר כל מטמוניה יותר מכם. כך אמר הקב"ה לרשעים שוטים מפני מי אתם מטמינין ואני בראתי את האדם ואני יודע כל החדרים שבו. הוי המעמיקים מה'. א"ר ירמיה מאי דכתיב (ירמיה יז ט) עקוב הלב מכל ואנוש הוא. וכתיב בתריה (שם י) אני ה' חוקר לב. אני שמחפש את הלבבות ומגלה את הנסתרות. וכן דניאל אומר (דניאל ב כב) והוא גלי עמיקתא ומסתרתא:
"To the leader; a psalm of David," says Nabal. Why does the verse mention the heart and kidneys out of all the organs? Because the eyes follow the heart, and the ears, intestines, and 248 organs in a person all follow the heart. The kidneys advise the heart, and the heart decides. Therefore, only the heart and kidneys are mentioned, and the Lord examines the heart and tests the kidneys. Similarly, it says, "And you, Solomon, my son, know the God of your fathers and serve him with a perfect heart, for all hearts seek the Lord" (1 Chronicles 28:9). What are these "all hearts"? They are the two hearts that a person has, the good inclination and the evil inclination. Another explanation: "I am the Lord who searches the heart." The wicked say, "We dig deep in our hearts as if the Lord does not know." The Lord says to them, "Woe to those who hide their plans from me" (Isaiah 29:15). You think I am like you, that you can make a likeness to the Creator and plant it for the planter? "Will you be accounted as clay?" (Isaiah 29:16). Rabbi Levi said, "What is this like?" It is like an architect who built a city and made hiding places and chambers, but in the end, a ruler came to take the listers, and they fled and hid themselves in those rooms. He said to them, "Fools, before whom are you hiding? I am the artist who built the city, and I know all of its hiding places better than you." So too, the Lord says to the wicked, "Fools, before whom are you hiding? I created man, and I know all the chambers within him. Woe to those who dig deep to hide their plans from the Lord" (Isaiah 29:15). Rabbi Jeremiah said, "What is meant by 'The heart is deceitful above all things, and it is exceedingly perverse: who can know it?' (Jeremiah 17:9)?" And it is written afterward, "I the Lord search the heart" (Jeremiah 17:10). I search for the hearts and reveal the hidden things. And so Daniel says, "He reveals deep and secret things" (Daniel 2:22).
דבר אחר אמר נבל בלבו. הרשעים ברשות לבן והצדיקים לבן ברשותן. הרשעים ברשות לבן (בראשית כז מא) ויאמר עשו בלבו. (אסתר ו ו) ויאמר המן בלבו. (מלכים-א יב כו) ויאמר ירבעם בלבו. (ישעיה יד יג) ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה. מה היה לו (דניאל ד כח) עוד מילתא בפום מלכא קל מן שמיא נפל. וכן אמר נבל בלבו. ויאמר עשו בלבו. מה חשב אמר אין דרך העולם שאהרוג את אבא אלא אני אומר לישמעאל אחיו והוא הורגו ואני הורג את יעקב אחי ואנו יורשים את העולם. כך לא היה עשו אומר בפיו אלא בלבו היה מחשב מאחר שישמעאל הורג את אבי ואני את אחי אנא בא בדין עם ישמעאל ואהרוג אותו ואני יורש את העולם. לכך הוא אומר בלבו והקב"ה פרסמו שנאמר (ירמיה מט י) כי אני חשפתי את עשו גליתי את מסתריו. אמר לו הקב"ה חייך יודע אני מה שחשבת בלבך שנאמר (יחזקאל לה י) יען אמרך את שני הגוים ואת שתי המשפחות לי תהיינה וירשנוה. ומי הודיע (שם) וה' שם היה:
Another thing the fool said in his heart. The wicked are under the authority of the son of white, and the righteous are under their own authority. The wicked are under the authority of the son of white (Genesis 27:41), and Esau said in his heart (Esther 6:6), and Haman said in his heart (1 Kings 12:26), and Jeroboam said in his heart (Isaiah 14:13), and you said in your heart, "I will ascend to heaven" (Daniel 4:28). Another saying is in the mouth of the king of heaven: "What else is there for me to say?" And so Nabal said in his heart, and Esau said in his heart: "What do I think?" He said, "There is no way in the world that I will kill my father, but I will tell Ishmael, his brother, and he will kill him, and I will kill Jacob, his brother, and we will inherit the world." Thus, Esau did not say with his mouth, but in his heart he thought, "Since Ishmael kills my father and I kill my brother, I will come to court with Ishmael and kill him, and I will inherit the world." Therefore, he said in his heart, and the Lord revealed it, as it is written, "For I have exposed Esau and uncovered his hiding places" (Jeremiah 49:10). The Lord said to him, "I know what you thought in your heart," as it is written, "Because you said, 'These two nations and these two countries shall be mine, and we will possess them'" (Ezekiel 35:10), and who declared it? "And the Lord was there."...
דבר אחר אמר נבל זה עשו הרשע שהוא אומר אחד בפה ואחד בלב. בלבו אומר (בראשית כז מא) יקרבו ימי אבל אבי. ובפיו הוא אומר (שם א) הנני. אמר לו הקב"ה רשע אתה מחנן את דבריך לאביך. (שם לח) הברכה אחת הוא לך אבי. זה שאמר הכתוב (משלי כו כה) כי יחנן קולו אל תאמין בו כי שבע תועבות בלבו. כל מה ששנאתי הוא אוהב. (שם ו טז) שש הנה שנא ה' ושבע תועבת נפשו. דבר אחר אמר נבל בלבו. אמר הקב"ה לרשעים אתם מחשבים בלבבכם אף אני איני פורע לכם אלא בלבבכם שנאמר (תהלים לז טו) חרבם תבא בלבם:
Nabal also said about Esau, the wicked one who speaks one thing with his mouth and another in his heart, that in his heart he said (Genesis 27:41), "Behold, now I am old, I know not the day of my death." But with his mouth, he said (Genesis 27:1), "Behold, I am here." The Lord said to him, "You are a wicked man, you flatter your father with your words," as it is said (Genesis 27:34), "Bless me, even me also, O my father." This is what the scripture means when it says (Proverbs 26:25), "When he speaketh fair, believe him not, for there are seven abominations in his heart." Everything that I hate, he loves, as it is said (Proverbs 6:16-19), "These six things doth the Lord hate: yea, seven are an abomination unto him." Another thing that Nabal said in his heart was that the Lord said to the wicked, "You think in your heart, so I will not punish you, but the sword shall enter into your heart," as it is said (Psalm 37:15), "Their sword shall enter into their own heart."
דבר אחר אמר נבל בלבו זה עשו הרשע. ולמה נקרא שמו נבל. ר' יהודה בשם ר' שמואל אומר על שמילא כל העולם כולו נבלות העמיד בתי קוצין ובתי קלקלין ובתי טרטראות ובתי קרקסאות ובתי עבודה זרה. ר' הונא אמר על שם שמילא כל ארץ ישראל מנבלתן של ישראל שנאמר (שם עט ב) נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים. ר' אבא אמר על שהוא מנוול העמיד אנדרטינוס שלו על פתח הזונה על בתי כסאות ובתי מרחצאות. הדא הוא דכתיב (ירמיה מט טז) תפלצתך השיא אותך זדון לבך. ר' יעקב אומר שעתיד הקב"ה להשירו כנובלות שהן נושרות מן האילן שנאמר (תהלים יח מו) בני נכר יבולו. א"ר סימון הוא נבל הוא לבן אתוהי דדין כאתוהי דדין. מה נבל הוא רמאי אף לבן היה רמאי. ועליהם אמר שלמה (משלי יב כ) מרמה בלב חורשי און. אבל לצדיקים (שם) וליועצי שלום שמחה. ולמי נתן השלום לישראל. שנאמר (תהלים כט יא) ה' עוז לעמו יתן וגו':
Another explanation for Nabal's name is that Rabbi Yehuda said in the name of Rabbi Shmuel that he made the entire world into "nabalot," meaning foolishness. He built houses of thorns and houses of destruction, houses of prostitution, and houses of idolatry. Rabbi Huna said that the Land of Israel became "nablatain" (as the word is used in the feminine form) because of the wickedness of the people of Israel, as it says, "They gave your servants' food to the birds of the sky" (1 Samuel 25:11).Rabbi Abba said that Nabal was vile because he erected a monument in front of the door of a prostitute and in front of public baths and latrines. This is what is meant by the verse, "Your wickedness has turned you away, your own arrogance has made you stumble" (Jeremiah 2:19).Rabbi Yaakov said that the Lord will sing over the wicked like "nabolot" that are plucked from the tree, as it says, "The sons of foreigners will serve me" (Psalm 18:46). Rabbi Simon said that Nabal was Laban, and he was judged as Laban was judged. Just as Nabal was deceitful, so was Laban. Concerning such people, Solomon said, "Deceit is in the hearts of those who plot evil, but for those who plan peace, there is joy" (Proverbs 12:20). To whom did the Lord grant peace to Israel? As it says, "The Lord gives strength to His people, the Lord blesses His people with peace" (Psalm 29:11).
הלא ידעו כל פועלי און אוכלי עמי אכלו לחם. פת לישה ופת ערוכה. ר' שמואל פתר קרא באומות העכו"ם. את מוצא בשעה שנכנסו גוים להיכל מצאו טלאים בלשכת תמידים ושחטום ואכלום ומצאו לחם הפנים מסודר על השלחן ואכלו אותו. ומהו ה' לא קראו שלא קראו (ירמיה ב ג) קדש ישראל לה' ראשית תבואתו. אוכלי עמי אכלו לחם. כל שלא אכל ממונם של ישראל כאלו לא טעם טעם לחם וכל האוכל מנכסיהם טעם טעם לחם:
Did not all the workers and consumers of the nation know that they ate bread? Coarse bread and fine bread. Rabbi Samuel interpreted the verse concerning the nations of the world (Jeremiah 2:3). When they found tattered clothing in the chamber of the perpetual lamp and slaughtered and ate them, they found bread arranged on the table and ate it. And what is "And the Lord did not call them"? (Jeremiah 2:3) "Israel is holy to the Lord, the first of His harvest." Those who do not eat from the money of Israel are as if they did not taste bread, but whoever eats from their possessions tastes bread....
שם פחדו פחד. ולהלן כתיב לא היה פחד. פחדו פחד בעשרה השבטים שגלו. לא היה פחד שבט יהודה ובנימין. דבר אחר שם פחדו פחד אלו הצדיקים שמתפחדים בעולם הזה מן הקב"ה ועושין צוייו לפיכך לא היה פחד שאין מתפחדין מדינו לעולם הבא. דבר אחר אלו הרשעים שמתפחדין לעתיד לבוא שנאמר (ישעיה לג יד) פחדו בציון חטאים. מי גרם להם שלא פחדו מן הקב"ה בעולם הזה. (ירמיה ב יט) תיסרך רעתך ומשובותיך תוכיחוך. מי גרם להם (שם) ולא פחדתי אליך:
There they feared with fear, but later it is written "there was no fear." Fear was in the ten tribes who were exiled, but there was no fear in the tribes of Judah and Benjamin. Another explanation is that "there they feared with fear" refers to the righteous who fear God in this world and fulfill His commandments, therefore there was no fear that they would not fear Him in the world to come. Another explanation is that it refers to the wicked who will fear in the future, as it is said "The sinners in Zion are afraid" (Isaiah 33:14). What caused them not to fear God in this world? "Your own wickedness will correct you, and your apostasies will reprove you" (Jeremiah 2:19). What caused God not to fear them? "And you did not fear Me" (Jeremiah 2:19).
מי יתן מציון ישועת ישראל. א"ר לוי כל הברכות והנחמות והטובות שהקב"ה מביא על ישראל כולם מציון. תורה מציון שנאמר (ישעיה ב ג) כי מציון תצא תורה. ברכה מציון שנאמר (תהלים קלד ג) יברכך ה' מציון. הופעה מציון שנאמר (שם נ ב) מציון מכלל יופי אלקים הופיע. סעידה מציון שנאמר (שם כ ג) ומציון יסעדך. חיים מציון שנאמר (שם קלג ג) כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם. גדולה מציון שנאמר (שם צט ב) ה' בציון גדול. ישועה מציון שנאמר (שם יד ז) מי יתן מציון ישועת ישראל. את מוצא שני פעמים כתוב בספר תהלים מי יתן מציון אחד בספר ראשון ואחד בספר שני. ולמה א"ר לוי הרב אמר אחד והתלמיד אמר אחד. הרב אמר אחד (דברים ה כו) מי יתן והיה לבבם זה להם. והתלמיד אמר (במדבר יא כט) ומי יתן את כל עם ה' נביאים. לא דברי הרב ולא דברי התלמיד מתקיימין בעולם הזה אבל לעולם הבא שניהם מתקיימין. דברי הרב מנין שנאמר (יחזקאל לו כו) ונתתי לכם לב חדש. דברי התלמיד מנין שנאמר (יואל ג א) והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר. דבר אחר למה שני פעמים. ר' יודן בשם ר' יהושע בן לוי אמר לפי שהתינוקות אומרים שני פעמים ביום אחד שחרית ואחד ערבית (דברי הימים-א טז לה) הושיענו אלקי ישענו. לפיכך שני פעמים מי יתן מציון. אמר ר' תנחומא אמרית יתיה לפני ר' נחוניא ואמר לי לא מן השם הוא זה אלא מפני שכתוב הושיענו אלקי ישענו אחד בספר תהלים ואחד בדברי הימים. לפיכך שתי פעמים. משל לבן מלך שארס בת מלך וקבעו פרוסטגמיא ביום פלוני. בנו של מלך מצפה לשמחתו ובתו של מלך מצפה לשמחתה. מי מעכב פרוסטגמיא. שנאמר (ישעיה סג ד) כי יום נקם בלבי:
"Who will give from Zion the salvation of Israel." Rabbi Levi said: All the blessings, comforts, and goodness that the Holy One, blessed be He, brings upon Israel, come from Zion. Torah comes from Zion, as it is said: "For out of Zion shall go forth the law" (Isaiah 2:3). Blessing comes from Zion, as it is said: "May the Lord bless you out of Zion" (Psalm 134:3). Appearance comes from Zion, as it is said: "Out of Zion, the perfection of beauty, God appears" (Psalm 50:2). Support comes from Zion, as it is said: "May the Lord support you from Zion" (Psalm 20:3). Life comes from Zion, as it is said: "For there the Lord commanded the blessing—life forevermore" (Psalm 133:3). Greatness comes from Zion, as it is said: "The Lord is great in Zion" (Psalm 99:2). Salvation comes from Zion, as it is said: "Who will give from Zion the salvation of Israel?" (Psalm 14:7). You find this phrase twice in the book of Psalms, once in the first book and once in the second book. But why? Rabbi Levi said: The master said one, and the disciple said the other. The Master said: "Would that this heart of theirs were in them" (Deuteronomy 5:26). And the disciple said: "Would that all the Lord's people were prophets" (Numbers 11:29). Neither the words of the master nor the words of the disciple are fulfilled in this world, but both are fulfilled in the world to come. The words of the master are fulfilled, as it is said: "And I will give you a new heart" (Ezekiel 36:26). From where [do we know that] the words of the disciple [are fulfilled]? As it is said: "And it shall come to pass afterward, that I will pour out my spirit upon all flesh" (Joel 2:28). Another reason: Why it is said two times? Rabbi Yudan said in the name of Rabbi Joshua ben Levi: Because children say twice a day, once in the morning and once in the evening, "Save us, O God, who saves us" (I Chronicles 16:35). Therefore, "Who will give from Zion," is [said] two times. Rabbi Tanchuma said: I said this before Rabbi Nechuniah, and he said to me, "That is not the basis of it. Rather it is because, 'Save us, O God, who saves us,' is said once in the book of Psalms and once in the book of Chronicles. Therefore, [it is said] two times. It is comparable to a king's son who betroths the daughter of another king, and they set up preliminaries on a certain day. The son of the king is awaiting his party, and the daughter of the king is awaiting her party. What is delaying [it]? The preliminaries, as it is said: 'For the day of vengeance is in my heart' (Isaiah 63:4)."
יגל יעקב ישמח ישראל. יגל אברהם ישמח יצחק אין כתיב כאן אלא יעקב. למה לפי שיעקב שמח מכל האבות. א"ר שמעון בן לקיש בשעה שישראל חוטאין מרגיש יעקב ממערת המכפלה שנאמר (הושע ה ג) כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל. וכן לכשתבוא השמחה לישראל שמח יעקב מכל האבות לפי שהוא מזומן לסעודה שנאמר (ישעיה מח יב) שמע אלי יעקב וישראל מקוראי. מהו מקוראי מזומני. כמה דאמר (שמואל-א ט כב) ויתן להם מקום בראש הקרואים. ורב אמר משל למי שמשיא את בתו מי שמח אלא אביה של כלה שנאמר (ישעיה כט כב) לכן כה אמר ה' אל בית יעקב. הוי אומר כשתבוא הגאולה לישראל יעקב שמח בה מכל האבות. לכך נאמר יגל יעקב ישמח ישראל:
"Yigal, son of Yaakov, will rejoice Israel. Yigal, son of Avraham, is not written here, only Yaakov. Why is it that Yaakov is happier than all the other patriarchs? Rabbi Shimon ben Lakish said that when Israel sins, Yaakov feels it from the Cave of Machpelah, as it is written (Hoshea 5:3), "For now, O Ephraim, you have committed harlotry; Israel is defiled." And so, when joy comes to Israel, Yaakov is happier than all the other patriarchs because he is prepared for the feast, as it is said (Isaiah 48:12), "Hearken unto me, O Jacob and Israel, My called; I am He; I am the first, I also am the last." What does it mean, "My called"? It means those who are prepared for the feast, as it says (I Samuel 9:22), "And he gave them a place at the head of the called ones." And Rav said that it is like a father who marries off his daughter. Who is happy? Only the father of the bride, as it says (Isaiah 29:22), "Therefore, thus says the Lord unto the house of Jacob, who redeemed Abraham." So you can say that when redemption comes to Israel, Yaakov is happier than all the other patriarchs. That is why it says, "Yigal Yaakov Yismach Yisrael" (Yaakov will rejoice and Israel will be glad)."