[שלח לך אנשים]. זש"ה לא ידעו ולא יבינו (בחשיכה יתהלכו) כי טח מראות עיניהם (ישעיה מד יח), מה ראה לומר אחר מעשה מרים, שלח לך, אלא שהיה צפוי לפני הקב"ה שהם באין ואומרין לשון הרע על הארץ, אמר הקב"ה שלא יאמרו לא היינו יודעין עונשו של לשון הרע מהו, לפיכך סמך את הענין [זה] לזה, ולפי שדיברה מרים באהיה, לקתה בצרעת, כדי שיהו הכל יודעין עונשו של לשון הרע, שנאמר ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן (במדבר יב טז), שאם באו לומר לשון הרע יהיו מסתכלין במעשה מרים, ואעפ"כ לא רצו ללמד, לכך נאמר לא ידעו ולא יבינו, לכך כתב הקב"ה שילוח מרגלים, אחר מעשה מרים.
[(Numb. 13:2:) SEND MEN.] This text is related (to Is. 44:18): THEY NEITHER KNOW NOR UNDERSTAND; {THEY WALK IN DARKNESS,} FOR THEIR EYES ARE STUCK SHUT SO THAT THEY CANNOT SEE. What is the reason for saying, YOU YOURSELF SEND <MEN>, after the episode of Miriam (in Numb. 12:1ff.)?12Numb. R. 16:6; see Tanh., Numb. 4:5. It is simply that it was anticipated by the Holy One that they would come and utter slander against the land.13Sot. 34a. The Holy One had said that they should not <be able to> say: We did not know what the penalty for slander was. For that reason he put this <story> next to the one <in which> Miriam was afflicted with leprosy, because she had spoken <slander> against her brother. <This affliction happened> so that everyone would know the punishment for slander. Thus it is stated (in Numb. 12:1–16, which ends): THEN AFTER THAT THE PEOPLE JOURNEYED FROM HAZEROTH14Where they had waited seven days for Miriam to be cleansed from leprosy. AND ENCAMPED IN THE DESERT OF PARAN. <It was a warning> so that if they came to speak slander, they would consider the episode of Miriam; but even so, they did not desire to learn. It is therefore stated (in Is. 44:18): THEY NEITHER KNOW NOR UNDERSTAND. Therefore the Holy One wrote <about> the sending out of the spies after the episode of Miriam.
[שלח לך אנשים]. זש"ה לא ידעו ולא יבינו (בחשיכה יתהלכו) כי טח מראות עיניהם (ישעיה מד יח), מה ראה לומר אחר מעשה מרים, שלח לך, אלא שהיה צפוי לפני הקב"ה שהם באין ואומרין לשון הרע על הארץ, אמר הקב"ה שלא יאמרו לא היינו יודעין עונשו של לשון הרע מהו, לפיכך סמך את הענין [זה] לזה, ולפי שדיברה מרים באהיה, לקתה בצרעת, כדי שיהו הכל יודעין עונשו של לשון הרע, שנאמר ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן (במדבר יב טז), שאם באו לומר לשון הרע יהיו מסתכלין במעשה מרים, ואעפ"כ לא רצו ללמד, לכך נאמר לא ידעו ולא יבינו, לכך כתב הקב"ה שילוח מרגלים, אחר מעשה מרים.
[(Numb. 13:2:) SEND MEN.] This text is related (to Is. 44:18): THEY NEITHER KNOW NOR UNDERSTAND; {THEY WALK IN DARKNESS,} FOR THEIR EYES ARE STUCK SHUT SO THAT THEY CANNOT SEE. What is the reason for saying, YOU YOURSELF SEND <MEN>, after the episode of Miriam (in Numb. 12:1ff.)?12Numb. R. 16:6; see Tanh., Numb. 4:5. It is simply that it was anticipated by the Holy One that they would come and utter slander against the land.13Sot. 34a. The Holy One had said that they should not <be able to> say: We did not know what the penalty for slander was. For that reason he put this <story> next to the one <in which> Miriam was afflicted with leprosy, because she had spoken <slander> against her brother. <This affliction happened> so that everyone would know the punishment for slander. Thus it is stated (in Numb. 12:1–16, which ends): THEN AFTER THAT THE PEOPLE JOURNEYED FROM HAZEROTH14Where they had waited seven days for Miriam to be cleansed from leprosy. AND ENCAMPED IN THE DESERT OF PARAN. <It was a warning> so that if they came to speak slander, they would consider the episode of Miriam; but even so, they did not desire to learn. It is therefore stated (in Is. 44:18): THEY NEITHER KNOW NOR UNDERSTAND. Therefore the Holy One wrote <about> the sending out of the spies after the episode of Miriam.