כיצד היו שרויין, הלוים יחנו סביב למשכן העדות, משה ואהרן ובניו מן המזרח, שנאמר והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה [ו]אהרן ובניו (במדבר ג לח), וסמוכים להם יהודה יששכר וזבולון, מכאן אמרו אשרי הצדיק ואשרי שכיניו, אלו ג' שבטים שהיו סמוכים למשה ואהרן נעשו גדולים בתורה, שנאמר לא יסור שבט מיהודה [וגו'] (בראשית מט י), [יששכר כתיב] ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתים (דה"א יב לב), אלו מאתים ראשי סנהדראות שיצאו מיששכר, [וכל אחיהם על פיהם (שם), שהיו מסכימים הלכה על פיהם. מזבולון כתיב], ומזבולון מושכים בשבט סופר (שופטים ה יד), על שהיו שכיני תורה, נעשו כולם בני תורה, ומן הדרום בני קהת, וסמוכים להם ראובן ושמעון וגד, מכאן אמרו אוי לרשע אוי לשכנו, אלו שלשה השבטים שהיו שכנים לקרח ולעדתו בדרום, אבדו עמו במחלוקתו, ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם ואת בתיהם וגו' (במדבר טז לב), מן המערב בני גרשום, וסמוכים להם אפרים ומנשה ובנימין. ומן הצפון ובני מררי, וסמוכים להם דן ונפתלי ואשר, והיו [שבעה ענני כבוד מקיפין אותם, וכן היתה נסיעתם, סימן היה למשה בענן אימתי היה מסתלק, כיון שהיה מסתלק היה אומר קומה ה' ויפוצו אויביך (שם י לה), והענן מסתלק, נסתלק הענן, והיו כולם מתקינין ליסע ומישבין כליהם, מי שהיה לו בהמה, ואם לא היה לו, הענן נוטל את השאר, כיון שנתיישבו תקעו בחצוצרות, ונסע יהודה ודגלו תחלה נשיאו ושבטו אחריו, וסימניות על כל נשיא ונשיא מפה, [ומהם למדו המלכות להית עושה לה מפה], וצבע שעל כל מפה ומפה, כצבע של אבנים טובות שהיו על לבו של אהרן, כל שבט ושבט היתה צבועה מפה שלו כצבע של אבנו, ועננים היו על גביהם, (עד שהיו מתיישבין תקעו חצוצרות הלכו, וכך היו מהלכין על גביהם), וכמין קורה יוצא מן הענן שהיו יודעין לאיזה רוח הם נוסעין, כך היה מסע של כל דגל ודגל, גמרו להלך עד היכן שהוא רוצה שיחנו, אותו הענן שהיה נראה כמין קורה היה כנוסע עצמו, והן יודעין שבאותו המקום הן חונין, עמדו להן ענני כבוד, התחילו מיישבין באהליהם היכן ישרו, והענן שהיה על גבי המשכן היה מהלך על גבי מחנה הלוים באמצע המחנות, הוא היה עומד תחלה, כיון שהיה עומד לו, היו בני קהת ובני לוי מעמידין את המשכן קודם לכל המחנות עד שלא היו באים, שנאמר והקימו את המשכן עד בואם (במדבר י כא), וכיון שהיו מעמידין את המשכן היו מעמידים כל אחד ואחד במקומו, וענני כבוד עומדין על גביהם, זו היתה גדולה ביד משה, שלא היה ענן כבוד השכינה יורד למשכן, עד שהיה משה אומר שובה ה' רבבות אלפי ישראל (שם שם לו), וענני כבוד היו מקיפין אותן, ורוח הקדש אומרת על ידי שלמה יפה את רעיתי כתרצה (שה"ש ו ד), מהו כתרצה, שאני מתרצה לכם.
How were they encamped? The Levites camped around the Tabernacle of Witness, with Moses, Aaron, and his children on the east.76Tanh., 1:12, cont.; see Numb. R. 2:10. It is so stated (in Numb. 3:38): THOSE WHO CAMPED BEFORE THE TABERNACLE, IN FRONT BEFORE THE TENT OF MEETING TO THE EAST, WERE MOSES, AARON, AND HIS CHILDREN. And adjacent to them were Judah, Issachar, and Zebulun. Hence they said: Blessed is the righteous person and blessed are his neighbors.77Suk. 56b. See below, Numb. 5:8. This refers to the three tribes (rt.: ShBT) which were adjacent to Moses and Aaron.78Gen. R. 3:13; Numb. R. 3:12. They became great in the Torah, as stated (in Gen. 49:10): THE SCEPTER (ShBT) SHALL NOT DEPART FROM JUDAH […. In the case of Issachar it is written] (in I Chron. 12:33 [32]): AND FROM THE CHILDREN OF ISSACHAR, THOSE WHO HAD AN UNDERSTANDING OF THE TIMES,79The midrash regards UNDERSTANDING as synonymous with Torah. TO KNOW WHAT ISRAEL SHOULD DO; THEIR HEADS NUMBERED TWO HUNDRED. These were two hundred heads of <tribal> sanhedria80Gk.: synedria. that would come out of Issachar. [(Ibid., cont.:) AND ALL THEIR KINDRED UNDER THEIR COMMAND ('al pihem), <i.e., because they harmonize law (halakhah) at their command ('al pihem). Of Zebulun it is written] (in Jud. 5:14): AND FROM ZEBULUN THOSE WHO WIELD THE SCRIBAL PEN. Because they were neighbors of Torah, they all became children of Torah (i.e., Torah scholars). Now on the south were the children of Kohath (ben Levi), and adjacent to them were Reuben, Simeon, and Gad. Hence they say: Woe to the wicked person; and woe to his neighbor.81Suk. 56b; Numb. R. 18:5; ARN, A, 9:1; see Avot 1:7. These are the three tribes which were neighbors of Korah (the grandson of Kohath) and his community in the South. These were destroyed with him in his dissension (as stated in Numb. 16:32): AND THE EARTH OPENED ITS MOUTH AND SWALLOWED THEM, THEIR HOUSEHOLDS, <EVERY PERSON THAT BELONGED TO KORAH, AND THEIR PROPERTY>…. On the west were the children of Gershom (i.e., Gershon ben Levi), with Ephraim, Manasseh, and Benjamin being adjacent to them; and on the North also were the children of Merari (ben Levi), with Dan, Naphtali, and Asher being adjacent to them. [Seven] clouds of glory were surrounding them, and this was their <method> of travel. There was a sign82Gk.: semeion. for Moses in the cloud when it departed. When it departed, he would say (in Numb. 10:35): RISE UP, O LORD, AND MAY YOUR ENEMIES BE SCATTERED. Then the cloud would depart. When the cloud departed, they all prepared to travel and put away their implements. Whoever had a domestic beast <put them on it>83The bracketed words are from the parallel in Tanh., Numb. 1:12.; and if <a person> had none, the cloud took the remainder. When they were settled, they blew the trumpets. Then Judah and its standard moved out, first its prince and his tribe after him.84CF. Numb. R. 2:7. And as signs for each and every prince there was a flag.85Lat. (from the Punic): mappa. [And from them the empire learned to make a flag.] <There was> also a color for each and every flag, like the color of the precious stones which were on the heart of Aaron. Each and every tribe had its flag dyed like the color of its stone. Then over them were the clouds. {Until they were settled, they blew the trumpets. They traveled, and likewise <the clouds> traveled over them.} Moreover, something like a kind of beam came out of the cloud, so that they would know in which direction they would be traveling. So was the journey of each and every standard. <When> they finished going to where it wanted them to camp, <since> that cloud which appeared like a kind of beam had, as it were, been traveling independently, they knew that they would camp in that place. <When> clouds of glory stood still for them, they began putting <things> away in their tents where they were to rest. Then the cloud which was over the Tabernacle, moved over the camp of the Levites in the middle of the camps. First it stood still. When it stood still, the children of Kohath and the children of Levi set up the Tabernacle in the presence of all the camps before they came, as stated (in Numb. 10:21): AND THEY WOULD SET UP THE TABERNACLE BEFORE THEY CAME. When they had set up the Tabernacle, each and every one set up <camp> in his <proper> place. Then the clouds of glory stood over them. This was grandeur in the hands of Moses, for the cloud of the glorious Divine Presence did not come down to the Tabernacle, until Moses had said (in Numb. 10:36): RETURN, O LORD, TO THE MYRIAD THOUSANDS OF ISRAEL. Then the clouds of glory encompassed them. Moreover, the Holy Spirit says through Solomon (in Cant. 6:4): YOU ARE AS BEAUTIFUL, MY DARLING, AS TIRZAH. What is the meaning of AS TIRZAH (KTRTsH, rt.: RTsH)? That I am pleasing (MTRTsH, rt.: RTsH) to you.86Numb. R. 2:5.
2
ד"א כתרצה, כשם שאתם מתרצין לי בקרבנות, שנאמר ונרצה לו לכפר עליו (ויקרא א ד), נאוה כירושלים, (שה"ש שם), כאותן מלאכי השרת שהן יראים ומושלמים לי, איומה כנדגלות (שם), כדגלים שנתתי לך, ודוד רואה ואומר לא עשה כן לכל גוי (תהלים קמז כ), אלא לעמו.
Another interpretation (of Cant. 6:4). AS TIRZAH (rt.: RTsH) <means> just as you are pleasing (rt.: RTsH) to me in the sacrifices. Thus it is stated (in Lev. 1:4): AND IT SHALL BE PLEASING (rt.: RTsH) FOR HIM TO ATONE FOR HIM. (Cant. 6:4, cont.:) AS COMELY AS JERUSALEM (YRUShLYM) <means> like these ministering Angels, in that they feared (rt.: YR') <me> and were reconciled (rt.: ShLM) to me. (Ibid., cont.:) AWESOME AS <HOSTS> WITH STANDARDS, like the standards which I gave you. So when David sees <them>, he says (in Ps. 147:20): HE HAS NOT DONE SO FOR ANY NATION, only for his people.
כיצד היו שרויין, הלוים יחנו סביב למשכן העדות, משה ואהרן ובניו מן המזרח, שנאמר והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה [ו]אהרן ובניו (במדבר ג לח), וסמוכים להם יהודה יששכר וזבולון, מכאן אמרו אשרי הצדיק ואשרי שכיניו, אלו ג' שבטים שהיו סמוכים למשה ואהרן נעשו גדולים בתורה, שנאמר לא יסור שבט מיהודה [וגו'] (בראשית מט י), [יששכר כתיב] ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתים (דה"א יב לב), אלו מאתים ראשי סנהדראות שיצאו מיששכר, [וכל אחיהם על פיהם (שם), שהיו מסכימים הלכה על פיהם. מזבולון כתיב], ומזבולון מושכים בשבט סופר (שופטים ה יד), על שהיו שכיני תורה, נעשו כולם בני תורה, ומן הדרום בני קהת, וסמוכים להם ראובן ושמעון וגד, מכאן אמרו אוי לרשע אוי לשכנו, אלו שלשה השבטים שהיו שכנים לקרח ולעדתו בדרום, אבדו עמו במחלוקתו, ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם ואת בתיהם וגו' (במדבר טז לב), מן המערב בני גרשום, וסמוכים להם אפרים ומנשה ובנימין. ומן הצפון ובני מררי, וסמוכים להם דן ונפתלי ואשר, והיו [שבעה ענני כבוד מקיפין אותם, וכן היתה נסיעתם, סימן היה למשה בענן אימתי היה מסתלק, כיון שהיה מסתלק היה אומר קומה ה' ויפוצו אויביך (שם י לה), והענן מסתלק, נסתלק הענן, והיו כולם מתקינין ליסע ומישבין כליהם, מי שהיה לו בהמה, ואם לא היה לו, הענן נוטל את השאר, כיון שנתיישבו תקעו בחצוצרות, ונסע יהודה ודגלו תחלה נשיאו ושבטו אחריו, וסימניות על כל נשיא ונשיא מפה, [ומהם למדו המלכות להית עושה לה מפה], וצבע שעל כל מפה ומפה, כצבע של אבנים טובות שהיו על לבו של אהרן, כל שבט ושבט היתה צבועה מפה שלו כצבע של אבנו, ועננים היו על גביהם, (עד שהיו מתיישבין תקעו חצוצרות הלכו, וכך היו מהלכין על גביהם), וכמין קורה יוצא מן הענן שהיו יודעין לאיזה רוח הם נוסעין, כך היה מסע של כל דגל ודגל, גמרו להלך עד היכן שהוא רוצה שיחנו, אותו הענן שהיה נראה כמין קורה היה כנוסע עצמו, והן יודעין שבאותו המקום הן חונין, עמדו להן ענני כבוד, התחילו מיישבין באהליהם היכן ישרו, והענן שהיה על גבי המשכן היה מהלך על גבי מחנה הלוים באמצע המחנות, הוא היה עומד תחלה, כיון שהיה עומד לו, היו בני קהת ובני לוי מעמידין את המשכן קודם לכל המחנות עד שלא היו באים, שנאמר והקימו את המשכן עד בואם (במדבר י כא), וכיון שהיו מעמידין את המשכן היו מעמידים כל אחד ואחד במקומו, וענני כבוד עומדין על גביהם, זו היתה גדולה ביד משה, שלא היה ענן כבוד השכינה יורד למשכן, עד שהיה משה אומר שובה ה' רבבות אלפי ישראל (שם שם לו), וענני כבוד היו מקיפין אותן, ורוח הקדש אומרת על ידי שלמה יפה את רעיתי כתרצה (שה"ש ו ד), מהו כתרצה, שאני מתרצה לכם.
How were they encamped? The Levites camped around the Tabernacle of Witness, with Moses, Aaron, and his children on the east.76Tanh., 1:12, cont.; see Numb. R. 2:10. It is so stated (in Numb. 3:38): THOSE WHO CAMPED BEFORE THE TABERNACLE, IN FRONT BEFORE THE TENT OF MEETING TO THE EAST, WERE MOSES, AARON, AND HIS CHILDREN. And adjacent to them were Judah, Issachar, and Zebulun. Hence they said: Blessed is the righteous person and blessed are his neighbors.77Suk. 56b. See below, Numb. 5:8. This refers to the three tribes (rt.: ShBT) which were adjacent to Moses and Aaron.78Gen. R. 3:13; Numb. R. 3:12. They became great in the Torah, as stated (in Gen. 49:10): THE SCEPTER (ShBT) SHALL NOT DEPART FROM JUDAH […. In the case of Issachar it is written] (in I Chron. 12:33 [32]): AND FROM THE CHILDREN OF ISSACHAR, THOSE WHO HAD AN UNDERSTANDING OF THE TIMES,79The midrash regards UNDERSTANDING as synonymous with Torah. TO KNOW WHAT ISRAEL SHOULD DO; THEIR HEADS NUMBERED TWO HUNDRED. These were two hundred heads of <tribal> sanhedria80Gk.: synedria. that would come out of Issachar. [(Ibid., cont.:) AND ALL THEIR KINDRED UNDER THEIR COMMAND ('al pihem), <i.e., because they harmonize law (halakhah) at their command ('al pihem). Of Zebulun it is written] (in Jud. 5:14): AND FROM ZEBULUN THOSE WHO WIELD THE SCRIBAL PEN. Because they were neighbors of Torah, they all became children of Torah (i.e., Torah scholars). Now on the south were the children of Kohath (ben Levi), and adjacent to them were Reuben, Simeon, and Gad. Hence they say: Woe to the wicked person; and woe to his neighbor.81Suk. 56b; Numb. R. 18:5; ARN, A, 9:1; see Avot 1:7. These are the three tribes which were neighbors of Korah (the grandson of Kohath) and his community in the South. These were destroyed with him in his dissension (as stated in Numb. 16:32): AND THE EARTH OPENED ITS MOUTH AND SWALLOWED THEM, THEIR HOUSEHOLDS, <EVERY PERSON THAT BELONGED TO KORAH, AND THEIR PROPERTY>…. On the west were the children of Gershom (i.e., Gershon ben Levi), with Ephraim, Manasseh, and Benjamin being adjacent to them; and on the North also were the children of Merari (ben Levi), with Dan, Naphtali, and Asher being adjacent to them. [Seven] clouds of glory were surrounding them, and this was their <method> of travel. There was a sign82Gk.: semeion. for Moses in the cloud when it departed. When it departed, he would say (in Numb. 10:35): RISE UP, O LORD, AND MAY YOUR ENEMIES BE SCATTERED. Then the cloud would depart. When the cloud departed, they all prepared to travel and put away their implements. Whoever had a domestic beast <put them on it>83The bracketed words are from the parallel in Tanh., Numb. 1:12.; and if <a person> had none, the cloud took the remainder. When they were settled, they blew the trumpets. Then Judah and its standard moved out, first its prince and his tribe after him.84CF. Numb. R. 2:7. And as signs for each and every prince there was a flag.85Lat. (from the Punic): mappa. [And from them the empire learned to make a flag.] <There was> also a color for each and every flag, like the color of the precious stones which were on the heart of Aaron. Each and every tribe had its flag dyed like the color of its stone. Then over them were the clouds. {Until they were settled, they blew the trumpets. They traveled, and likewise <the clouds> traveled over them.} Moreover, something like a kind of beam came out of the cloud, so that they would know in which direction they would be traveling. So was the journey of each and every standard. <When> they finished going to where it wanted them to camp, <since> that cloud which appeared like a kind of beam had, as it were, been traveling independently, they knew that they would camp in that place. <When> clouds of glory stood still for them, they began putting <things> away in their tents where they were to rest. Then the cloud which was over the Tabernacle, moved over the camp of the Levites in the middle of the camps. First it stood still. When it stood still, the children of Kohath and the children of Levi set up the Tabernacle in the presence of all the camps before they came, as stated (in Numb. 10:21): AND THEY WOULD SET UP THE TABERNACLE BEFORE THEY CAME. When they had set up the Tabernacle, each and every one set up <camp> in his <proper> place. Then the clouds of glory stood over them. This was grandeur in the hands of Moses, for the cloud of the glorious Divine Presence did not come down to the Tabernacle, until Moses had said (in Numb. 10:36): RETURN, O LORD, TO THE MYRIAD THOUSANDS OF ISRAEL. Then the clouds of glory encompassed them. Moreover, the Holy Spirit says through Solomon (in Cant. 6:4): YOU ARE AS BEAUTIFUL, MY DARLING, AS TIRZAH. What is the meaning of AS TIRZAH (KTRTsH, rt.: RTsH)? That I am pleasing (MTRTsH, rt.: RTsH) to you.86Numb. R. 2:5.
ד"א כתרצה, כשם שאתם מתרצין לי בקרבנות, שנאמר ונרצה לו לכפר עליו (ויקרא א ד), נאוה כירושלים, (שה"ש שם), כאותן מלאכי השרת שהן יראים ומושלמים לי, איומה כנדגלות (שם), כדגלים שנתתי לך, ודוד רואה ואומר לא עשה כן לכל גוי (תהלים קמז כ), אלא לעמו.
Another interpretation (of Cant. 6:4). AS TIRZAH (rt.: RTsH) <means> just as you are pleasing (rt.: RTsH) to me in the sacrifices. Thus it is stated (in Lev. 1:4): AND IT SHALL BE PLEASING (rt.: RTsH) FOR HIM TO ATONE FOR HIM. (Cant. 6:4, cont.:) AS COMELY AS JERUSALEM (YRUShLYM) <means> like these ministering Angels, in that they feared (rt.: YR') <me> and were reconciled (rt.: ShLM) to me. (Ibid., cont.:) AWESOME AS <HOSTS> WITH STANDARDS, like the standards which I gave you. So when David sees <them>, he says (in Ps. 147:20): HE HAS NOT DONE SO FOR ANY NATION, only for his people.