[ואחרי מות שני בני אהרן]. ר' אבא בר כהנא פתח לשחוק אמרתי מהולל [ולשמחה מה זו עושה] (קהלת ב ב). מה מעורבב שחוק של אומות העולם שעושין [בבתי] טרטיאות ובתי קרקסיאות שלהם. ולשמחה מה זו עושה מה טיבתן של תלמידי חכמים שם.
[(Lev. 16:1:) AFTER THE DEATH OF AARON'S TWO SONS.] R. Abba bar Kahana opened (with Eccl. 2:2): OF LAUGHTER I SAID: IT IS MAD! [AND OF REJOICING, WHAT DOES THAT DO?] How confused is the laughter of the peoples of the world,2Tanh., Lev. 6:1; Eccl. R. 2:2:1; PRK 26(27):2. which they produce in their theater3Gk.: theatra. [houses] and racing arenas.4Lat.: circi; cf. Gk.: kirkoi (“circles”). AND OF REJOICING, WHAT DOES THAT DO? What enjoyment would the disciples of the sages have there?5I.e., what confused, popular enjoyment can compare to the delights of Torah study?
2
ד"א לשחוק אמרתי מהולל. אמר ר' אחא אמר שלמה דברים ששחקה עליהם מדת הדין, כתיב לא ירבה לו נשים (דברים יז יז), וכתיב ויהי לו נשים שרות שבע מ אות וגו' (מ"א יא ג), כתיב לא ירבה לו סוסים (דברים שם טז), וכתיב ויהי לשלמה ארבעים אלף אורות סוסים (מ"א ה ו), [כתיב] וכסף וזהב לא ירבה לו מאד (דברים יז), וכתיב ויתן המלך את הכסף וגו' (מ"א י כז), ולא היו נגנבות, אמר ר' יוסי בר חנינא היו כאבני עשר אמות, וכאבני שמונה אמות, תני ר' שמעון בן יוחי אפילו משקלות שהיו בימי שלמה של זהב היו. ולשמחה מה זו עושה, א"ל הקב"ה מה העטרה הזו בידך, רד מכסאך, מיד ירד מלאך בדמות שלמה וישב על כסאו, והיה שלמה מחזר בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ואומר אני קהלת הייתי מלך [על ישראל בירושלים] (קהלת א יב), והם אומרים לו שלמה המלך יושב על כסאו, ואתה הולך ומשתטה, והיו מכין אותו בקנה, ונותנין לפניו קערה של גריסין, באותה שעה אמר שלמה וזה היה חלקי מכל עמלי (קהלת ב י).
Another interpretation (of Eccl. 2:2): OF LAUGHTER I SAID: IT IS MAD! R. Aha said: Solomon has said: There are things over which divine justice laughs. It is written (in Deut. 17:17): HE SHALL NOT MULTIPLY WIVES FOR HIMSELF; but it is written (in I Kings 11:3): SO HE HAD SEVEN HUNDRED ROYAL WIVES….6Cf. above, Tanh., (Buber) Exod. 2:2; Eccl. R. 2:2:3; PRK 26(27):2; ySanh. 2:6 (20c). It is written (in Deut. 17:16): HE SHALL NOT MULTIPLY HORSES FOR HIMSELF; but it is written (in I Kings 5:6): NOW SOLOMON HAD FORTY THOUSAND STALLS OF HORSES. It is written (in Deut. 17:17, cont.:) HE SHALL NOT MULTIPLY SILVER AND GOLD FOR HIMSELF; but it is written (in I Kings 10:27): AND THE KING MADE SILVER < IN JERUSALEM AS PLENTIFUL AS STONES >. However, were < the ingots > not stolen? R. Jose bar Hanina said: They were like stones of ten cubits and like stones of eight cubits.7I.e., they were too heavy to be stolen. R. Simeon ben Johay said in a baraita: Even the weights which they had in the days of Solomon were of gold. (Eccl. 2:2:) AND OF REJOICING, WHAT DOES THAT DO? The Holy One said: What is this crown doing in your hand? Get down off your throne. Immediately an angel in the likeness of Solomon descended and sat upon his throne. Then Solomon went around among the synagogues and academies and said (in Eccl. 1:12): I, KOHELETH, WAS KING [OVER ISRAEL IN JERUSALEM]; but they said to him: King Solomon is sitting on his throne, and you are getting crazier and crazier. Then they smote him with a rod and set a bowl of grits before him.8I.e., they fed him like a beggar. In that hour Solomon said (in Eccl. 2:10): AND THIS WAS MY PORTION FROM ALL MY LABOR.
3
ד"א לשחוק אמרתי מהולל. מה מעורבב היה השחוק ששחקה מדת הדין על דור המבול, [דכתיב] שורו עיבר וגו' (איוב כא י), ישלחו כצאן עויליהם (שם שם יא), ישאו (תוף) [בתוף] וכנור וגו' (שם שם יב), יבלו בטוב [ימיהם] (שם שם יג), כיון שאמרו מה שדי כי נעבדנו (שם שם טו), אמר להם הקב"ה ולשמחה מה זו עושה, חייכם אני מאבד זכרוניכם מן העולם, [דכתיב] וימח את כל היקום (בראשית ז כג).
Another interpretation (of Eccl. 2:2): OF LAUGHTER I SAID: IT IS MAD! How confused was the laughter, when divine justice laughed over the generation of the flood! [Thus it is written] (in Job 21:10–13): THEIR BULL BREEDS < AND DOES NOT FAIL….9TSot. 3:6–7; Eccl. R. 2:2:1; PRK 26(27):2; cf. Gen. R. 36:1. THEY SEND FORTH THEIR LITTLE ONES LIKE A FLOCK, < AND THEIR CHILDREN DANCE ABOUT >. THEY {TAKE UP} [SING TO] TIMBREL AND HARP…. THEY SPEND [THEIR DAYS] IN PROSPERITY. When they said (in vs. 15): WHAT IS THE ALMIGHTY THAT WE SHOULD SERVE HIM? the Holy One said to them (in Eccl. 2:2): AND OF REJOICING, WHAT DOES THAT DO? By your life, I am destroying your memory from the world, as stated (in Gen. 7:23): AND HE WIPED OUT ALL LIVING THINGS.
4
[ד"א לשחוק אמרתי מהולל. מה מעורבב השחוק ששחקה מדת הדין על אנשי סדום, ארץ ממנה יצא להם ותחתיה נהפך כמו אש (איוב כח ה), מקום ספיר אבניה וגו' (שם שם ו), נתיב לא ידעו עיט וגו' (שם שם ז), ולא הדריכוהו בני שחץ וגו' (שם שם ח), כיון שאמרו נשכח את הרגל מבינותינו, דכתיב פרץ נחל מעם גר הנשכחים מני רגל וגו' (שם שם ד), א"ל הקב"ה ולשמחה מה זו עושה, חייכם שאשכח אתכם מן העולם, הה"ד וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש וגו' ויהפוך את הערים האל וגו' (בראשית יט כד כה)].
[Another interpretation (of Eccl. 2:2): OF LAUGHTER I SAID: IT IS MAD! How confused was the laughter, when Divine justice laughed over the people of Sodom!10See also TSot. 3:11. (Job 28:5–8:) AS FOR THE EARTH, OUT OF IT COMES FORTH BREAD; BUT UNDERNEATH IT IS CHANGED AS IF INTO FIRE. ITS STONES ARE THE PLACE OF SAPPHIRES…. NO BIRD OF PREY KNOWS A PATH < TO IT >…. PROUD BEASTS HAVE NOT TRODDEN IT…. When they said: Let us forget the traveler in our midst, as it is written (in Job 28:4): ONE BREAKS OPEN A SHAFT AWAY FROM WHERE PEOPLE DWELL; < IN PLACES > FORGOTTEN BY THE TRAVELER….; the Holy One said to them: (Eccl. 2:2): AND OF REJOICING, WHAT DOES THAT DO? By your life, I will make you forgotten by the world. This is what is written (in Gen. 19:24–25): THEN THE LORD RAINED DOWN UPON SODOM AND UPON GOMORRAH BRIMSTONE AND FIRE…; AND HE DESTROYED THOSE CITIES….]
5
ד"א לשחוק אמרתי מהולל. אמר ר' פנחס מה מעורבב השחוק ששחקה מדת הדין על אלישבע בת עמינדב, שראתה ארבע שמחות ביום אחד, ראתה יבמה מלך, ובעלה כהן גדול, ואחיה נשיא, ושני בניה סגני כהונה, כיון שנכנסו להקריב קרבן יצאו שרופים, ונהפכה שמחתה לאבל, [הה"ד וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן].
Another interpretation (of Eccl. 2:2): OF LAUGHTER I SAID: IT IS MAD! R. Pinhas said: How confused was the laughter, when Divine Justice laughed over Elisheba bat Amminadab,11Aaron’s wife and Naashon’s sister according to Exod. 6:23. when she saw four joys in one day.12Above, Tanh. (Buber), Lev. 3:3; Lev. R. 20:2; Eccl. R. 2:2:2. She saw her brother-in-law (Moses) a king, her husband a high priest, her brother (Naashon) a prince (nasi),13Naashon is here being identified with Nahshon ben Amminadab, whom Numb. 2:3; 7:11f.; and I Chron. 2:10 call a prince (nasi). and her two sons deputy high priests. When they went in to offer sacrifice, they came out destroyed by fire; and her joy turned into sorrow. [This is what is written (in Lev. 16:1): NOW THE LORD SPOKE UNTO MOSES AFTER THE DEATH OF AARON'S TWO SONS.]
[ואחרי מות שני בני אהרן]. ר' אבא בר כהנא פתח לשחוק אמרתי מהולל [ולשמחה מה זו עושה] (קהלת ב ב). מה מעורבב שחוק של אומות העולם שעושין [בבתי] טרטיאות ובתי קרקסיאות שלהם. ולשמחה מה זו עושה מה טיבתן של תלמידי חכמים שם.
[(Lev. 16:1:) AFTER THE DEATH OF AARON'S TWO SONS.] R. Abba bar Kahana opened (with Eccl. 2:2): OF LAUGHTER I SAID: IT IS MAD! [AND OF REJOICING, WHAT DOES THAT DO?] How confused is the laughter of the peoples of the world,2Tanh., Lev. 6:1; Eccl. R. 2:2:1; PRK 26(27):2. which they produce in their theater3Gk.: theatra. [houses] and racing arenas.4Lat.: circi; cf. Gk.: kirkoi (“circles”). AND OF REJOICING, WHAT DOES THAT DO? What enjoyment would the disciples of the sages have there?5I.e., what confused, popular enjoyment can compare to the delights of Torah study?
ד"א לשחוק אמרתי מהולל. אמר ר' אחא אמר שלמה דברים ששחקה עליהם מדת הדין, כתיב לא ירבה לו נשים (דברים יז יז), וכתיב ויהי לו נשים שרות שבע מ אות וגו' (מ"א יא ג), כתיב לא ירבה לו סוסים (דברים שם טז), וכתיב ויהי לשלמה ארבעים אלף אורות סוסים (מ"א ה ו), [כתיב] וכסף וזהב לא ירבה לו מאד (דברים יז), וכתיב ויתן המלך את הכסף וגו' (מ"א י כז), ולא היו נגנבות, אמר ר' יוסי בר חנינא היו כאבני עשר אמות, וכאבני שמונה אמות, תני ר' שמעון בן יוחי אפילו משקלות שהיו בימי שלמה של זהב היו. ולשמחה מה זו עושה, א"ל הקב"ה מה העטרה הזו בידך, רד מכסאך, מיד ירד מלאך בדמות שלמה וישב על כסאו, והיה שלמה מחזר בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ואומר אני קהלת הייתי מלך [על ישראל בירושלים] (קהלת א יב), והם אומרים לו שלמה המלך יושב על כסאו, ואתה הולך ומשתטה, והיו מכין אותו בקנה, ונותנין לפניו קערה של גריסין, באותה שעה אמר שלמה וזה היה חלקי מכל עמלי (קהלת ב י).
Another interpretation (of Eccl. 2:2): OF LAUGHTER I SAID: IT IS MAD! R. Aha said: Solomon has said: There are things over which divine justice laughs. It is written (in Deut. 17:17): HE SHALL NOT MULTIPLY WIVES FOR HIMSELF; but it is written (in I Kings 11:3): SO HE HAD SEVEN HUNDRED ROYAL WIVES….6Cf. above, Tanh., (Buber) Exod. 2:2; Eccl. R. 2:2:3; PRK 26(27):2; ySanh. 2:6 (20c). It is written (in Deut. 17:16): HE SHALL NOT MULTIPLY HORSES FOR HIMSELF; but it is written (in I Kings 5:6): NOW SOLOMON HAD FORTY THOUSAND STALLS OF HORSES. It is written (in Deut. 17:17, cont.:) HE SHALL NOT MULTIPLY SILVER AND GOLD FOR HIMSELF; but it is written (in I Kings 10:27): AND THE KING MADE SILVER < IN JERUSALEM AS PLENTIFUL AS STONES >. However, were < the ingots > not stolen? R. Jose bar Hanina said: They were like stones of ten cubits and like stones of eight cubits.7I.e., they were too heavy to be stolen. R. Simeon ben Johay said in a baraita: Even the weights which they had in the days of Solomon were of gold. (Eccl. 2:2:) AND OF REJOICING, WHAT DOES THAT DO? The Holy One said: What is this crown doing in your hand? Get down off your throne. Immediately an angel in the likeness of Solomon descended and sat upon his throne. Then Solomon went around among the synagogues and academies and said (in Eccl. 1:12): I, KOHELETH, WAS KING [OVER ISRAEL IN JERUSALEM]; but they said to him: King Solomon is sitting on his throne, and you are getting crazier and crazier. Then they smote him with a rod and set a bowl of grits before him.8I.e., they fed him like a beggar. In that hour Solomon said (in Eccl. 2:10): AND THIS WAS MY PORTION FROM ALL MY LABOR.
ד"א לשחוק אמרתי מהולל. מה מעורבב היה השחוק ששחקה מדת הדין על דור המבול, [דכתיב] שורו עיבר וגו' (איוב כא י), ישלחו כצאן עויליהם (שם שם יא), ישאו (תוף) [בתוף] וכנור וגו' (שם שם יב), יבלו בטוב [ימיהם] (שם שם יג), כיון שאמרו מה שדי כי נעבדנו (שם שם טו), אמר להם הקב"ה ולשמחה מה זו עושה, חייכם אני מאבד זכרוניכם מן העולם, [דכתיב] וימח את כל היקום (בראשית ז כג).
Another interpretation (of Eccl. 2:2): OF LAUGHTER I SAID: IT IS MAD! How confused was the laughter, when divine justice laughed over the generation of the flood! [Thus it is written] (in Job 21:10–13): THEIR BULL BREEDS < AND DOES NOT FAIL….9TSot. 3:6–7; Eccl. R. 2:2:1; PRK 26(27):2; cf. Gen. R. 36:1. THEY SEND FORTH THEIR LITTLE ONES LIKE A FLOCK, < AND THEIR CHILDREN DANCE ABOUT >. THEY {TAKE UP} [SING TO] TIMBREL AND HARP…. THEY SPEND [THEIR DAYS] IN PROSPERITY. When they said (in vs. 15): WHAT IS THE ALMIGHTY THAT WE SHOULD SERVE HIM? the Holy One said to them (in Eccl. 2:2): AND OF REJOICING, WHAT DOES THAT DO? By your life, I am destroying your memory from the world, as stated (in Gen. 7:23): AND HE WIPED OUT ALL LIVING THINGS.
[ד"א לשחוק אמרתי מהולל. מה מעורבב השחוק ששחקה מדת הדין על אנשי סדום, ארץ ממנה יצא להם ותחתיה נהפך כמו אש (איוב כח ה), מקום ספיר אבניה וגו' (שם שם ו), נתיב לא ידעו עיט וגו' (שם שם ז), ולא הדריכוהו בני שחץ וגו' (שם שם ח), כיון שאמרו נשכח את הרגל מבינותינו, דכתיב פרץ נחל מעם גר הנשכחים מני רגל וגו' (שם שם ד), א"ל הקב"ה ולשמחה מה זו עושה, חייכם שאשכח אתכם מן העולם, הה"ד וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש וגו' ויהפוך את הערים האל וגו' (בראשית יט כד כה)].
[Another interpretation (of Eccl. 2:2): OF LAUGHTER I SAID: IT IS MAD! How confused was the laughter, when Divine justice laughed over the people of Sodom!10See also TSot. 3:11. (Job 28:5–8:) AS FOR THE EARTH, OUT OF IT COMES FORTH BREAD; BUT UNDERNEATH IT IS CHANGED AS IF INTO FIRE. ITS STONES ARE THE PLACE OF SAPPHIRES…. NO BIRD OF PREY KNOWS A PATH < TO IT >…. PROUD BEASTS HAVE NOT TRODDEN IT…. When they said: Let us forget the traveler in our midst, as it is written (in Job 28:4): ONE BREAKS OPEN A SHAFT AWAY FROM WHERE PEOPLE DWELL; < IN PLACES > FORGOTTEN BY THE TRAVELER….; the Holy One said to them: (Eccl. 2:2): AND OF REJOICING, WHAT DOES THAT DO? By your life, I will make you forgotten by the world. This is what is written (in Gen. 19:24–25): THEN THE LORD RAINED DOWN UPON SODOM AND UPON GOMORRAH BRIMSTONE AND FIRE…; AND HE DESTROYED THOSE CITIES….]
ד"א לשחוק אמרתי מהולל. אמר ר' פנחס מה מעורבב השחוק ששחקה מדת הדין על אלישבע בת עמינדב, שראתה ארבע שמחות ביום אחד, ראתה יבמה מלך, ובעלה כהן גדול, ואחיה נשיא, ושני בניה סגני כהונה, כיון שנכנסו להקריב קרבן יצאו שרופים, ונהפכה שמחתה לאבל, [הה"ד וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן].
Another interpretation (of Eccl. 2:2): OF LAUGHTER I SAID: IT IS MAD! R. Pinhas said: How confused was the laughter, when Divine Justice laughed over Elisheba bat Amminadab,11Aaron’s wife and Naashon’s sister according to Exod. 6:23. when she saw four joys in one day.12Above, Tanh. (Buber), Lev. 3:3; Lev. R. 20:2; Eccl. R. 2:2:2. She saw her brother-in-law (Moses) a king, her husband a high priest, her brother (Naashon) a prince (nasi),13Naashon is here being identified with Nahshon ben Amminadab, whom Numb. 2:3; 7:11f.; and I Chron. 2:10 call a prince (nasi). and her two sons deputy high priests. When they went in to offer sacrifice, they came out destroyed by fire; and her joy turned into sorrow. [This is what is written (in Lev. 16:1): NOW THE LORD SPOKE UNTO MOSES AFTER THE DEATH OF AARON'S TWO SONS.]