[ויקרא אל משה וגו' דבר אל בני ישראל אדם כי יקריב מכם קרבן]. ילמדנו רבינו העובר לפני התבה וטעה [ולא אמר ברכת קללת המינין, מהו שמחזירין אותו, כך שנו רבותינו העובר לפני התבה וטעה] בכל הברכות כולן אין מחזירין אותו, בברכת המינין מחזירין אותו בעל כרחו, חיישינן שמא מין הוא, ולכך מחזירין אותו שאם יהיה בו צד מינות יהיה מקלל את עצמו והקהל עונין אמן, וכן מי שלא אמר בונה ירושלים מחזירין אותו, דחיישינן שמא כותי הוא, אמר ר' יוסי גר שקיבל עליו דברי תורה חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו, ולא עוד אלא אפילו דקדוק אחד מדקדוקי תורה או מדקדוקי סופרים. אמר ר' יהודה בר שלום אתה מוצא ארבעים ושמונה פעמים בתורה הזהיר התורה על הגרים, וכנגדן הזהיר על ע"ז, אמר הקב"ה דיו שהוא מניח ע"ז שלו ובא אצלך, לפיכך אני מזהירך עליו שאני אוהבו, שנאמר ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה (דברים י יח).
[(Lev. 1:1–2:) THEN <THE LORD> CALLED UNTO MOSES <AND SPOKE UNTO HIM>…: SPEAK UNTO THE CHILDREN OF ISRAEL <…>: WHEN ONE OF YOU PRESENTS AN OFFERING.] Let our master instruct us: When the one who leads the prayers makes a mistake by not saying the benediction on the cursing of the heretics (minim), is it necessary to have him repeat <the benediction>?10Tanh., Lev. 1:2. Thus have our masters taught: When the one leading the prayers makes a mistake in any of the <other> benedictions, they do not have him repeat; <if he does so> in the <twelfth> benediction concerning the heretics, they force him to repeat it.11yBer. 5:4 (19c) (bar.); Ber. 29a (bar.)]. See Justin Martyr, Dialogue with Trypho, 16:4; 47:4; 93:4; 95:4; 96:2; 108:31; 117:3; 137:2; Epiphanius, Panarion (Haereses), 29:9; Jerome on Is. 2:18; 49:7; 52:4. This benediction has been the subject of much scholarly debate by many interpreters, including myself in “The Gospel of John and the Jews: The Story of a Religious Divorce,” AntiSemitism and the Foundations of Christianity, edited by Alan T. Davies (New York, Paulist, 1979), pp. 84–88, 95–97, and in “The Date of Luke-Acts,” Luke-Acts: New Perspectives from the Society of Biblical literature Seminar, edited by Charles H. Talbert (New York: Crossroad, 1984), 56, 61, 62. We suspect that he may be a heretic and therefore have him repeat, so that if there is a heretical side to him, he will be cursing himself with the community responding: Amen. So also <do we treat> whoever does not say <benediction 14>, "Who builds Jerusalem," since they will suspect that he may be a Samaritan. R. Jose said: If a proselyte takes upon himself <all> the words of Torah except for one, they do not accept him.12Cf. TDem. 2:6; Bek. 30b. And not only that, but <the same rule applies> even in the case of a single minute detail out of <all> the minute details in the Torah or out of the minute details from the scribes. R. Judah bar Shallum said: You find forty-eight times in the Torah where the Torah warns against <harming> the proselytes and, with reference to them, it warns against idolatry.13BM 59b; see Hor. 13:a. The Holy One said: It is enough that he forsakes his idolatry and comes to you; therefore I am warning you about him, because I love him, as stated (in Deut. 10:18): AND <HE> LOVES THE PROSELYTE14Heb.: ger. Although this word meant “sojourner” in biblical times, it had come to mean “proselyte” and is so understood here. IN GIVING HIM FOOD AND CLOTHING.
[ויקרא אל משה וגו' דבר אל בני ישראל אדם כי יקריב מכם קרבן]. ילמדנו רבינו העובר לפני התבה וטעה [ולא אמר ברכת קללת המינין, מהו שמחזירין אותו, כך שנו רבותינו העובר לפני התבה וטעה] בכל הברכות כולן אין מחזירין אותו, בברכת המינין מחזירין אותו בעל כרחו, חיישינן שמא מין הוא, ולכך מחזירין אותו שאם יהיה בו צד מינות יהיה מקלל את עצמו והקהל עונין אמן, וכן מי שלא אמר בונה ירושלים מחזירין אותו, דחיישינן שמא כותי הוא, אמר ר' יוסי גר שקיבל עליו דברי תורה חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו, ולא עוד אלא אפילו דקדוק אחד מדקדוקי תורה או מדקדוקי סופרים. אמר ר' יהודה בר שלום אתה מוצא ארבעים ושמונה פעמים בתורה הזהיר התורה על הגרים, וכנגדן הזהיר על ע"ז, אמר הקב"ה דיו שהוא מניח ע"ז שלו ובא אצלך, לפיכך אני מזהירך עליו שאני אוהבו, שנאמר ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה (דברים י יח).
[(Lev. 1:1–2:) THEN <THE LORD> CALLED UNTO MOSES <AND SPOKE UNTO HIM>…: SPEAK UNTO THE CHILDREN OF ISRAEL <…>: WHEN ONE OF YOU PRESENTS AN OFFERING.] Let our master instruct us: When the one who leads the prayers makes a mistake by not saying the benediction on the cursing of the heretics (minim), is it necessary to have him repeat <the benediction>?10Tanh., Lev. 1:2. Thus have our masters taught: When the one leading the prayers makes a mistake in any of the <other> benedictions, they do not have him repeat; <if he does so> in the <twelfth> benediction concerning the heretics, they force him to repeat it.11yBer. 5:4 (19c) (bar.); Ber. 29a (bar.)]. See Justin Martyr, Dialogue with Trypho, 16:4; 47:4; 93:4; 95:4; 96:2; 108:31; 117:3; 137:2; Epiphanius, Panarion (Haereses), 29:9; Jerome on Is. 2:18; 49:7; 52:4. This benediction has been the subject of much scholarly debate by many interpreters, including myself in “The Gospel of John and the Jews: The Story of a Religious Divorce,” AntiSemitism and the Foundations of Christianity, edited by Alan T. Davies (New York, Paulist, 1979), pp. 84–88, 95–97, and in “The Date of Luke-Acts,” Luke-Acts: New Perspectives from the Society of Biblical literature Seminar, edited by Charles H. Talbert (New York: Crossroad, 1984), 56, 61, 62. We suspect that he may be a heretic and therefore have him repeat, so that if there is a heretical side to him, he will be cursing himself with the community responding: Amen. So also <do we treat> whoever does not say <benediction 14>, "Who builds Jerusalem," since they will suspect that he may be a Samaritan. R. Jose said: If a proselyte takes upon himself <all> the words of Torah except for one, they do not accept him.12Cf. TDem. 2:6; Bek. 30b. And not only that, but <the same rule applies> even in the case of a single minute detail out of <all> the minute details in the Torah or out of the minute details from the scribes. R. Judah bar Shallum said: You find forty-eight times in the Torah where the Torah warns against <harming> the proselytes and, with reference to them, it warns against idolatry.13BM 59b; see Hor. 13:a. The Holy One said: It is enough that he forsakes his idolatry and comes to you; therefore I am warning you about him, because I love him, as stated (in Deut. 10:18): AND <HE> LOVES THE PROSELYTE14Heb.: ger. Although this word meant “sojourner” in biblical times, it had come to mean “proselyte” and is so understood here. IN GIVING HIM FOOD AND CLOTHING.