ויאמר אלהים אני אל שדי פרה ורבה וגו' [ומלכים מחלציך יצאו] (בראשית לה יא), אמרו חכמים מכאן דרש אבנר והמליך את איש בושת בן שאול, שבנימן עתיד להעמיד שני מלכים, שאמר לו ומלכים מחלציך יצאו (שם), ועד עכשיו לא עמד אלא שאול, לפיכך המליך את איש בשת בן שאול, ולא עוד אלא בפלגש בגבעה [קרבוהו]. אמר ר' שמואל בר נחמן מכאן קרבו אותו בשעה שחלקו עליו ואמרו איש ממנו לא יתן בתו לבנימן לאשה (שופטים כא א), שנידו אותו, ואחר כך חזרו וקבלו אותו, אמרו אילולי שהוא מעולה מן השמים, לא היה הקב"ה אומר ליעקב אבינו כשהיה בא מחוצה לארץ, ומלכים מחלציך יצאו, הרי מכאן קרבו אותו.
(Gen. 35:11:) AND GOD SAID < TO HIM >: I AM GOD ALMIGHTY; BE FRUITFUL AND MULTIPLY … [AND KINGS SHALL COME OUT OF YOUR LOINS]. The sages have said: On the basis of this text Abner drew an interpretation, as a result of which he enthroned Saul's son Ishbosheth,88Gen. R. 82:4. namely, that Benjamin was going to produce two kings, since < God > had said to him: AND KINGS (in the plural) SHALL COME OUT OF YOUR LOINS.89Abner’s argument was that, as a promise, the passage refers to the future and that the next event mentioned (in vss. 16-18) is the birth of Jacob’s last son, Benjamin. Now until then only Saul had arisen (as a king out of Benjamin). He therefore enthroned Saul's son Ishbosheth. And not only that, but also in < the incident of > the concubine at Gibeah (Jud. 19-21), {< the Israelites > had readmitted him (i.e., Benjamin)}. R. Samuel bar Nahman said: < They did so > on the basis of this text. When they had opposed him, they had said (in Jud. 21:1): NONE OF US SHALL GIVE HIS DAUGHTER IN MARRIAGE TO BENJAMIN. Thus they had banished him, but they later repented and accepted him. They said: If he were not more exalted than the heavens, the Holy One would not have said to our father Jacob (in Gen. 35:11), when he came < back > to the land from abroad: AND KINGS SHALL COME OUT OF YOUR LOINS. Thus on the basis of this text they readmitted him.
ויאמר אלהים אני אל שדי פרה ורבה וגו' [ומלכים מחלציך יצאו] (בראשית לה יא), אמרו חכמים מכאן דרש אבנר והמליך את איש בושת בן שאול, שבנימן עתיד להעמיד שני מלכים, שאמר לו ומלכים מחלציך יצאו (שם), ועד עכשיו לא עמד אלא שאול, לפיכך המליך את איש בשת בן שאול, ולא עוד אלא בפלגש בגבעה [קרבוהו]. אמר ר' שמואל בר נחמן מכאן קרבו אותו בשעה שחלקו עליו ואמרו איש ממנו לא יתן בתו לבנימן לאשה (שופטים כא א), שנידו אותו, ואחר כך חזרו וקבלו אותו, אמרו אילולי שהוא מעולה מן השמים, לא היה הקב"ה אומר ליעקב אבינו כשהיה בא מחוצה לארץ, ומלכים מחלציך יצאו, הרי מכאן קרבו אותו.
(Gen. 35:11:) AND GOD SAID < TO HIM >: I AM GOD ALMIGHTY; BE FRUITFUL AND MULTIPLY … [AND KINGS SHALL COME OUT OF YOUR LOINS]. The sages have said: On the basis of this text Abner drew an interpretation, as a result of which he enthroned Saul's son Ishbosheth,88Gen. R. 82:4. namely, that Benjamin was going to produce two kings, since < God > had said to him: AND KINGS (in the plural) SHALL COME OUT OF YOUR LOINS.89Abner’s argument was that, as a promise, the passage refers to the future and that the next event mentioned (in vss. 16-18) is the birth of Jacob’s last son, Benjamin. Now until then only Saul had arisen (as a king out of Benjamin). He therefore enthroned Saul's son Ishbosheth. And not only that, but also in < the incident of > the concubine at Gibeah (Jud. 19-21), {< the Israelites > had readmitted him (i.e., Benjamin)}. R. Samuel bar Nahman said: < They did so > on the basis of this text. When they had opposed him, they had said (in Jud. 21:1): NONE OF US SHALL GIVE HIS DAUGHTER IN MARRIAGE TO BENJAMIN. Thus they had banished him, but they later repented and accepted him. They said: If he were not more exalted than the heavens, the Holy One would not have said to our father Jacob (in Gen. 35:11), when he came < back > to the land from abroad: AND KINGS SHALL COME OUT OF YOUR LOINS. Thus on the basis of this text they readmitted him.