וזאת הברכה (דברים לג א). זש"ה רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה (משלי לא כט), זו ברכתו של משה, שהרי הדורות הראשונים ברכו כל אחד ואחד את דורו, ולא היה בכולם כברכתו של משה. נח בירך את בניו, היה בה מחלוקת, בירך אחד וקילל אחד, יפת אלהים ליפת (בראשית ט כז), ויאמר ארור כנען (שם שם כה). יצחק בירך ליעקב, היה בה קטטה, שאמר לעשו בא אחיך במרמה (שם כז לה), וכתיב וישטם עשו את יעקב (שם שם מא). יעקב בירך את השבטים היתה בהם קטטה, שאמר לראובן פחז כמים (שם מט ד), וכן שמעון ולוי (שם שם ה). ומנין למדו האבות לברך כל אחד ואחד את דורו, [למדו] מן הקב"ה, כשברא את האדם ברכו, שנאמר ויברך אותם אלהים (בראשית א כח), [והיה העולם מתנהג באותה ברכה, עד שבא דור המבול ובטלוה, שנאמר ויאמר ה' אמחה את האדם אשר בראתי (שם ו ז), כיון שיצא נח מן התיבה, ראה הקב"ה שבטלה מהם אותה ברכה, חזר וברך את נח ואת בניו, שנאמר ויברך אלהים את נח ואת בניו (שם ט א), והיה העולם מתנהג באותה ברכה, עד שבא אברהם לעולם, והוסיף לו הקב"ה ברכה אחת, שנאמר ואעשך לגוי גדול וגו' (שם יב ב), כיון שבא אברהם, אמר הקב"ה אינו דרך כבוד לפני שאהיה אני זקוק לברך את בריותי, אלא הריני מוסר את הברכות לאברהם ולזרעו, וכל מי שקובעין בו ברכה, אני חותם על ידיהם, שנאמר והיה ברכה (שם שם), ואברכה מברכיך וגו' (שם שם ג), מהו ואברכה מברכיך, אמר הקב"ה הריני מוסר את הברכות לכל מי שאתה מברך ואני חותם על ידיך, וכי מאחר (שנאמרו) [שנמסרו] הברכות לאברהם, למה לא בירך את יצחק, לפי שראה אברהם שעשו יוצא ממנו, אמר אם אני מברך את יצחק הרי עשו מתברך, ונמצא יעקב חסר, משל למה הדבר דומה, לבעל הבית שהיה לו כרם, נתנו לאריס, והיה באותו הכרם אילן של חיים, והיה מודלה על גב אילן של סם מות, ואינו יודע מה לעשות, אמר אם אעדור אותו כרם, הרי אילן של סם המות מתגדל, ואם אינו עודר אותו כרם, הרי אילן של חיים מת, אלא מה אעשה, אגלגל בכרם הזה, עד שיבא בעל הכרם ויעשה בכרמו מה שירצה, ואף כך אמר אברהם, אם אברך את יצחק, נמצא עשו מתברך, ויעקב מפסיד, אלא הריני מניחו עד שיבא הקב"ה ויעשה את שלו], בא יעקב וקיבל חמש ברכות, שתים מאביו, ואחת של אברהם, ואחת מן המלאך, ואחת של הקב"ה, שים מאביו, שנאמר ויחרד יצחק (שם כז לג), למה ויחרד, אמר ר' אלעזר בן פדת שראה גיהנם פתוח לעשו, ביקש לומר ארור, חזר והוסיף ברכה, ואמר גם ברוך יהיה (שם שם), הרי אחת, שניה ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו (שם כח א), [וברכת של אברהם, ויתן לך את ברכת אברהם וגו' (שם שם ד), וברכת מן המלאך, ויברך אותו שם (שם לב ל), וברכה של הקב"ה, וירא אלהים אל יעקב עוד וגוק ויברך אותו (שם לה ט)], כשבא יעקב לברך את השבטים, ברכן חמש ברכות שהיו בידו, והוסיף להם ברכה אחת, שנאמר כל אלה שבטי ישראל וגו' ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אותם (שם מט כח). בא משה לברך את ישראל הוסיף להם ברכה שביעית, שנאמר וזאת הברכה, תוספת על הברכות שבלעם בירך את ישראל שהיה ראוי לברך שבע ברכות, כנגד שבע מזבחות, ולא ברכן אלא שלש, שנאמר והנה ברכת ברך זה שלש [פעמים (במדבר כד י), אמר לו הקב"ה רשע אתה עינך צרה לברכן, אף אני איני מספיק על ידך שתשלים ברכתך על ישראל, יבא משה שעינו יפה, ויברך את ישראל, ועליו אמר שלמה טוב עין הוא יבורך (משלי כב ט), אל תקרי יבורך, אלא יברך, זה משה רבינו שעיניו יפה בברכתו את ישראל, וברכן ארבע ברכות,
(Deut. 33:1:) AND THIS IS THE BLESSING. This text is related (to Prov. 31:29): MANY DAUGHTERS HAVE DONE VALIANTLY, BUT YOU SURPASS THEM ALL. This is the blessing of Moses,1Tanh., Deut. 11:1; PRK 31:11. in respect to which you should note that in the case of the earlier generations each and every one blessed his generation, but compared to all of them none was like the blessing of Moses. Noah blessed his children, but it contained a divergence. He blessed one and cursed another. (Gen. 9:27:) MAY GOD ENLARGE (YPT) JAPHETH (YPT); but he said (vs. 25:) CURSED BE CANAAN. Isaac blessed Jacob. There was strife in it, in that he said to Esau (in Gen. 27:35): YOUR BROTHER CAME WITH DECEIT; and it is stated (in vs. 41): THEN ESAU HATED JACOB <…, AND ESAU SAID IN HIS HEART: LET THE DAYS OF MORNING FOR MY FATHER COME, AND I WILL KILL MY BROTHER JACOB>. Jacob blessed the tribes, but there was strife among them, in that he said to Reuben (in Gen. 49:4): UNSTABLE AS WATER; and similarly (in vs. 5): SIMEON AND LEVI <ARE BROTHERS; WEAPONS OF VIOLENCE ARE THEIR SWORDS>. And from where did each and every one of the patriarchs learn to bless his generation? [They learned] from the Holy One. When he created Adam, he blessed him, as stated (in Gen. 1:28): THEN GOD BLESSED THEM; [and2The other part of this bracket is several lines below. the world was maintained by that blessing, until the generation of the flood came, and they cancelled it out, as stated (in Gen. 6:7): AND THE LORD SAID: I WILL BLOT OUT THE HUMANITY WHICH I CREATED. When Noah left the ark, the Holy One saw that this blessing had passed from them. He blessed Noah and his children anew, as stated (in Gen. 9:1): THEN GOD BLESSED NOAH AND HIS CHILDREN. The world was maintained by this blessing, until Abraham came into the world. Then the Holy One added one blessing for him, as stated (in Gen. 12:2): FOR I WILL MAKE YOU INTO A GREAT NATION…. When Abraham came, the Holy One said: It is not a practice worthy of me, that I should be obliged to bless my creatures. Rather take note! I am handing over the blessings to Abraham and to his seed, so that for all who issue a blessing through him, I am placing my seal upon <those blessings>, as stated (in vs. 2, cont.): <I WILL BLESS YOU AND MAGNIFY YOUR NAME> AND SO BECOME A BLESSING. (vs. 3:) I WILL BLESS THOSE WHO BLESS YOU…. What is the meaning of I WILL BLESS THOSE WHO BLESS YOU. The Holy One said: Take note. I am handing over the blessings to ALL WHOM YOU BLESS, and I am sealing <them> through you. But if from then on the blessings were {spoken} [handed over] to Abraham, why did he not bless Isaac? It was because Abraham saw that Esau would issue from him. He said: If I bless Isaac, then Esau will be blessed, and Isaac will be found lacking. A parable: To what is the matter comparable? To the head of a household that had a vineyard.3See Gen. R. 61:6; Numb. R. 11:2; M. Pss. 1:5; also Matthew 13:24–30.: He gave it to a tenant. And in that vineyard was a tree of life, but it had overgrown a tree having a deadly poison. Now he did not know what to do. He said: If I cultivate that vineyard, then the tree having a deadly poison will flourish; but if I do not cultivate that vineyard, then the tree of life will die. So what shall I do? I will bear with that vineyard until the owner of the vineyard comes. Then he may do what he wants with his vineyard.4Cf. Matthew 13:24–30. And so also did Abraham say: If I bless Isaac, Esau will end up being blessed and Jacob will lose out. Look here. It is simply that he is leaving him alone until the Holy One comes, when he will deal with what belongs to him.] Jacob came and received five blessing: two from his father, one from Abraham, one from the angel, and one from the Holy One.5Cf. Gen. R. 94:5.: Two from his father, according to what is stated (in Gen. 27:33): THEN ISAAC TREMBLED (when he realized he had blessed Jacob instead of Esau). Why TREMBLED? R. Eleazar ben Padat said: <He did so> because he saw Gehinnom open for Esau. He wanted to say: Cursed. He repented and added a blessing when he said (ibid., end): HE ALSO SHALL BE BLESSED. Here is one blessing. A second (is in Gen. 28:1): SO ISAAC CALLED JACOB AND BLESSED HIM. [The blessing of Abraham (is in Gen. 28:4): AND MAY HE GRANT YOU THE BLESSING OF ABRAHAM…; the blessing of an angel is (in Gen. 32:30 [29]): AND HE (the angel) BLESSED HIM THERE; and the blessings of the Holy One (in Gen. 35:9): NOW GOD APPEARED UNTO JACOB AGAIN…, AND BLESSED HIM.] When Jacob came to bless the tribes, he blessed them with the five blessing that he had in hand and added one blessing to them, as stated (in Gen. 49:28): ALL THESE ARE THE TRIBES OF ISRAEL, <TWELVE IN NUMBER, AND THIS IS WHAT THEIR FATHER SPOKE TO THEM> WHEN HE BLESSED THEM, EACH ONE WITH HIS OWN BLESSING IS HOW HE BLESSED THEM.6The midrash notes that the words, HE BLESSED THEM, occur twice and interprets the verse to mean that one blessing, the fivefold blessing he had received, was for the tribes as a group while the other blessing was a specific blessing for each tribe. When Moses came to bless Israel, he added a seventh blessing to them. Thus it is stated (in Deut. 33:1): AND THIS IS THE BLESSING. < According to another interpretation, Moses made> an addition to the blessings with which Balaam had blessed Israel,7Cf. PRK 31(suppl. 1):4 since it was fitting for him to bless with seven blessings corresponding to the seven altars <he had built>;8On these altars, see Numb. 23:1, 14, 29. but <Balaam> only blessed them with three, as stated (in Numb. 24:10): BUT HERE YOU HAVE EVEN BLESSED THEM THESE THREE [TIMES]. The Holy One said to him: You are wicked. Your eye is too jaundiced for you to bless them. Moreover, I am not putting the power in your hand to finish your blessing over Israel. Moses will come, whose eye is fair. Then he will bless Israel, and it is about him that Solomon has said (in Prov. 22:9): HE THAT HAS A BENEVOLENT EYE SHALL BE BLESSED (YBRK). Do not read YBRK <with vowels meaning> SHALL BE BLESSED, but <with vowels meaning> SHALL BLESS. This refers to Moses our Master whose eyes were fair when he blessed Israel. He also blessed them with <the other> four blessings:
2
הראשונה וירא משה את כל המלאכה וגו' ויברך אותם משה (שמות לט מג), השניה ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם וגו' (ויקרא ט כג), השלישית ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם (דברים א יא), הרביעית וזאת הברכה,
The first is (in Exod. 39:43): WHEN MOSES SAW ALL THE WORK …; HE BLESSED THEM.
The second is (in Lev. 9:23): THEN MOSES AND AARON CAME UNTO THE TENT OF MEETING; AND WHEN THEY CAME OUT, THEY BLESSED THE PEOPLE….
The third is (in Deut. 1:11): MAY THE LORD GOD OF YOUR ANCESTORS ADD TO YOUR NUMBERS A THOUSAND TIMES MORE THAN YOU ARE AND BLESS YOU.
The fourth is (here in Deut. 33:1): AND THIS IS THE BLESSING.
3
לכך נאמר רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה.
It is therefore stated (in Prov. 31:29): MANY DAUGHTERS HAVE DONE VALIANTLY, BUT YOU SURPASS THEM ALL.
וזאת הברכה (דברים לג א). זש"ה רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה (משלי לא כט), זו ברכתו של משה, שהרי הדורות הראשונים ברכו כל אחד ואחד את דורו, ולא היה בכולם כברכתו של משה. נח בירך את בניו, היה בה מחלוקת, בירך אחד וקילל אחד, יפת אלהים ליפת (בראשית ט כז), ויאמר ארור כנען (שם שם כה). יצחק בירך ליעקב, היה בה קטטה, שאמר לעשו בא אחיך במרמה (שם כז לה), וכתיב וישטם עשו את יעקב (שם שם מא). יעקב בירך את השבטים היתה בהם קטטה, שאמר לראובן פחז כמים (שם מט ד), וכן שמעון ולוי (שם שם ה). ומנין למדו האבות לברך כל אחד ואחד את דורו, [למדו] מן הקב"ה, כשברא את האדם ברכו, שנאמר ויברך אותם אלהים (בראשית א כח), [והיה העולם מתנהג באותה ברכה, עד שבא דור המבול ובטלוה, שנאמר ויאמר ה' אמחה את האדם אשר בראתי (שם ו ז), כיון שיצא נח מן התיבה, ראה הקב"ה שבטלה מהם אותה ברכה, חזר וברך את נח ואת בניו, שנאמר ויברך אלהים את נח ואת בניו (שם ט א), והיה העולם מתנהג באותה ברכה, עד שבא אברהם לעולם, והוסיף לו הקב"ה ברכה אחת, שנאמר ואעשך לגוי גדול וגו' (שם יב ב), כיון שבא אברהם, אמר הקב"ה אינו דרך כבוד לפני שאהיה אני זקוק לברך את בריותי, אלא הריני מוסר את הברכות לאברהם ולזרעו, וכל מי שקובעין בו ברכה, אני חותם על ידיהם, שנאמר והיה ברכה (שם שם), ואברכה מברכיך וגו' (שם שם ג), מהו ואברכה מברכיך, אמר הקב"ה הריני מוסר את הברכות לכל מי שאתה מברך ואני חותם על ידיך, וכי מאחר (שנאמרו) [שנמסרו] הברכות לאברהם, למה לא בירך את יצחק, לפי שראה אברהם שעשו יוצא ממנו, אמר אם אני מברך את יצחק הרי עשו מתברך, ונמצא יעקב חסר, משל למה הדבר דומה, לבעל הבית שהיה לו כרם, נתנו לאריס, והיה באותו הכרם אילן של חיים, והיה מודלה על גב אילן של סם מות, ואינו יודע מה לעשות, אמר אם אעדור אותו כרם, הרי אילן של סם המות מתגדל, ואם אינו עודר אותו כרם, הרי אילן של חיים מת, אלא מה אעשה, אגלגל בכרם הזה, עד שיבא בעל הכרם ויעשה בכרמו מה שירצה, ואף כך אמר אברהם, אם אברך את יצחק, נמצא עשו מתברך, ויעקב מפסיד, אלא הריני מניחו עד שיבא הקב"ה ויעשה את שלו], בא יעקב וקיבל חמש ברכות, שתים מאביו, ואחת של אברהם, ואחת מן המלאך, ואחת של הקב"ה, שים מאביו, שנאמר ויחרד יצחק (שם כז לג), למה ויחרד, אמר ר' אלעזר בן פדת שראה גיהנם פתוח לעשו, ביקש לומר ארור, חזר והוסיף ברכה, ואמר גם ברוך יהיה (שם שם), הרי אחת, שניה ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו (שם כח א), [וברכת של אברהם, ויתן לך את ברכת אברהם וגו' (שם שם ד), וברכת מן המלאך, ויברך אותו שם (שם לב ל), וברכה של הקב"ה, וירא אלהים אל יעקב עוד וגוק ויברך אותו (שם לה ט)], כשבא יעקב לברך את השבטים, ברכן חמש ברכות שהיו בידו, והוסיף להם ברכה אחת, שנאמר כל אלה שבטי ישראל וגו' ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אותם (שם מט כח). בא משה לברך את ישראל הוסיף להם ברכה שביעית, שנאמר וזאת הברכה, תוספת על הברכות שבלעם בירך את ישראל שהיה ראוי לברך שבע ברכות, כנגד שבע מזבחות, ולא ברכן אלא שלש, שנאמר והנה ברכת ברך זה שלש [פעמים (במדבר כד י), אמר לו הקב"ה רשע אתה עינך צרה לברכן, אף אני איני מספיק על ידך שתשלים ברכתך על ישראל, יבא משה שעינו יפה, ויברך את ישראל, ועליו אמר שלמה טוב עין הוא יבורך (משלי כב ט), אל תקרי יבורך, אלא יברך, זה משה רבינו שעיניו יפה בברכתו את ישראל, וברכן ארבע ברכות,
(Deut. 33:1:) AND THIS IS THE BLESSING. This text is related (to Prov. 31:29): MANY DAUGHTERS HAVE DONE VALIANTLY, BUT YOU SURPASS THEM ALL. This is the blessing of Moses,1Tanh., Deut. 11:1; PRK 31:11. in respect to which you should note that in the case of the earlier generations each and every one blessed his generation, but compared to all of them none was like the blessing of Moses. Noah blessed his children, but it contained a divergence. He blessed one and cursed another. (Gen. 9:27:) MAY GOD ENLARGE (YPT) JAPHETH (YPT); but he said (vs. 25:) CURSED BE CANAAN. Isaac blessed Jacob. There was strife in it, in that he said to Esau (in Gen. 27:35): YOUR BROTHER CAME WITH DECEIT; and it is stated (in vs. 41): THEN ESAU HATED JACOB <…, AND ESAU SAID IN HIS HEART: LET THE DAYS OF MORNING FOR MY FATHER COME, AND I WILL KILL MY BROTHER JACOB>. Jacob blessed the tribes, but there was strife among them, in that he said to Reuben (in Gen. 49:4): UNSTABLE AS WATER; and similarly (in vs. 5): SIMEON AND LEVI <ARE BROTHERS; WEAPONS OF VIOLENCE ARE THEIR SWORDS>. And from where did each and every one of the patriarchs learn to bless his generation? [They learned] from the Holy One. When he created Adam, he blessed him, as stated (in Gen. 1:28): THEN GOD BLESSED THEM; [and2The other part of this bracket is several lines below. the world was maintained by that blessing, until the generation of the flood came, and they cancelled it out, as stated (in Gen. 6:7): AND THE LORD SAID: I WILL BLOT OUT THE HUMANITY WHICH I CREATED. When Noah left the ark, the Holy One saw that this blessing had passed from them. He blessed Noah and his children anew, as stated (in Gen. 9:1): THEN GOD BLESSED NOAH AND HIS CHILDREN. The world was maintained by this blessing, until Abraham came into the world. Then the Holy One added one blessing for him, as stated (in Gen. 12:2): FOR I WILL MAKE YOU INTO A GREAT NATION…. When Abraham came, the Holy One said: It is not a practice worthy of me, that I should be obliged to bless my creatures. Rather take note! I am handing over the blessings to Abraham and to his seed, so that for all who issue a blessing through him, I am placing my seal upon <those blessings>, as stated (in vs. 2, cont.): <I WILL BLESS YOU AND MAGNIFY YOUR NAME> AND SO BECOME A BLESSING. (vs. 3:) I WILL BLESS THOSE WHO BLESS YOU…. What is the meaning of I WILL BLESS THOSE WHO BLESS YOU. The Holy One said: Take note. I am handing over the blessings to ALL WHOM YOU BLESS, and I am sealing <them> through you. But if from then on the blessings were {spoken} [handed over] to Abraham, why did he not bless Isaac? It was because Abraham saw that Esau would issue from him. He said: If I bless Isaac, then Esau will be blessed, and Isaac will be found lacking. A parable: To what is the matter comparable? To the head of a household that had a vineyard.3See Gen. R. 61:6; Numb. R. 11:2; M. Pss. 1:5; also Matthew 13:24–30.: He gave it to a tenant. And in that vineyard was a tree of life, but it had overgrown a tree having a deadly poison. Now he did not know what to do. He said: If I cultivate that vineyard, then the tree having a deadly poison will flourish; but if I do not cultivate that vineyard, then the tree of life will die. So what shall I do? I will bear with that vineyard until the owner of the vineyard comes. Then he may do what he wants with his vineyard.4Cf. Matthew 13:24–30. And so also did Abraham say: If I bless Isaac, Esau will end up being blessed and Jacob will lose out. Look here. It is simply that he is leaving him alone until the Holy One comes, when he will deal with what belongs to him.] Jacob came and received five blessing: two from his father, one from Abraham, one from the angel, and one from the Holy One.5Cf. Gen. R. 94:5.: Two from his father, according to what is stated (in Gen. 27:33): THEN ISAAC TREMBLED (when he realized he had blessed Jacob instead of Esau). Why TREMBLED? R. Eleazar ben Padat said: <He did so> because he saw Gehinnom open for Esau. He wanted to say: Cursed. He repented and added a blessing when he said (ibid., end): HE ALSO SHALL BE BLESSED. Here is one blessing. A second (is in Gen. 28:1): SO ISAAC CALLED JACOB AND BLESSED HIM. [The blessing of Abraham (is in Gen. 28:4): AND MAY HE GRANT YOU THE BLESSING OF ABRAHAM…; the blessing of an angel is (in Gen. 32:30 [29]): AND HE (the angel) BLESSED HIM THERE; and the blessings of the Holy One (in Gen. 35:9): NOW GOD APPEARED UNTO JACOB AGAIN…, AND BLESSED HIM.] When Jacob came to bless the tribes, he blessed them with the five blessing that he had in hand and added one blessing to them, as stated (in Gen. 49:28): ALL THESE ARE THE TRIBES OF ISRAEL, <TWELVE IN NUMBER, AND THIS IS WHAT THEIR FATHER SPOKE TO THEM> WHEN HE BLESSED THEM, EACH ONE WITH HIS OWN BLESSING IS HOW HE BLESSED THEM.6The midrash notes that the words, HE BLESSED THEM, occur twice and interprets the verse to mean that one blessing, the fivefold blessing he had received, was for the tribes as a group while the other blessing was a specific blessing for each tribe. When Moses came to bless Israel, he added a seventh blessing to them. Thus it is stated (in Deut. 33:1): AND THIS IS THE BLESSING. < According to another interpretation, Moses made> an addition to the blessings with which Balaam had blessed Israel,7Cf. PRK 31(suppl. 1):4 since it was fitting for him to bless with seven blessings corresponding to the seven altars <he had built>;8On these altars, see Numb. 23:1, 14, 29. but <Balaam> only blessed them with three, as stated (in Numb. 24:10): BUT HERE YOU HAVE EVEN BLESSED THEM THESE THREE [TIMES]. The Holy One said to him: You are wicked. Your eye is too jaundiced for you to bless them. Moreover, I am not putting the power in your hand to finish your blessing over Israel. Moses will come, whose eye is fair. Then he will bless Israel, and it is about him that Solomon has said (in Prov. 22:9): HE THAT HAS A BENEVOLENT EYE SHALL BE BLESSED (YBRK). Do not read YBRK <with vowels meaning> SHALL BE BLESSED, but <with vowels meaning> SHALL BLESS. This refers to Moses our Master whose eyes were fair when he blessed Israel. He also blessed them with <the other> four blessings:
הראשונה וירא משה את כל המלאכה וגו' ויברך אותם משה (שמות לט מג),
השניה ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם וגו' (ויקרא ט כג),
השלישית ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם (דברים א יא),
הרביעית וזאת הברכה,
The first is (in Exod. 39:43): WHEN MOSES SAW ALL THE WORK …; HE BLESSED THEM.
The second is (in Lev. 9:23): THEN MOSES AND AARON CAME UNTO THE TENT OF MEETING; AND WHEN THEY CAME OUT, THEY BLESSED THE PEOPLE….
The third is (in Deut. 1:11): MAY THE LORD GOD OF YOUR ANCESTORS ADD TO YOUR NUMBERS A THOUSAND TIMES MORE THAN YOU ARE AND BLESS YOU.
The fourth is (here in Deut. 33:1): AND THIS IS THE BLESSING.
לכך נאמר רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה.
It is therefore stated (in Prov. 31:29): MANY DAUGHTERS HAVE DONE VALIANTLY, BUT YOU SURPASS THEM ALL.