האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי (דברים לב א), זש"ה נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו (משלי טז כו), מה ראה משה לקרוא לשמים ולארץ בשעת פטירתו, אלא ללמדך שקרא אותם לצוותן על עצמו, אמר להם הרי גזר עלי הקב"ה שאמות תנו דעתכם היאך תהיו מקבלין אותי בכבוד, שתהיו מסתכלין בי, כאילו אני חי, ומדבר דברי תורה לעולם, האזינו השמים שכבר אמרתי לכם, העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ (דברים ד כו), תנו דעתכם שלא תהיו מקטרגים על ישראל לאחר מותי, אלא כך תהיו זכורים כאילו אני חי, עומד ומבקש רחמים על ישראל.
(Deut. 32:1:) GIVE EAR, O HEAVENS, AND LET ME SPEAK; LET THE EARTH HEAR THE WORDS OF MY MOUTH. This text is related (to Prov. 16:26): THE SOUL OF A LABORER LABORS FOR HIM, BECAUSE HIS MOUTH (i.e., hunger) URGES HIM ON. Why did Moses call to the heavens and the earth at the time of his passing away?1Tanh, Deut. 10:2. <It was> simply to teach you that he called them to charge them concerning himself. He said to them: Behold, the Holy One has decreed over me that I am to die. Set your mind on how you will receive me in glory, so that you look at me, as if I were alive and speaking words of Torah for the world. (Deut. 32:1:) GIVE EAR, O HEAVENS to what I have already told you (in Deut. 4:26): I HAVE CALLED HEAVEN AND EARTH TO WITNESS AGAINST YOU TODAY. See to it that you do not accuse2Rt.: QTRG, from the Greek verb kategorein. Israel after my death,3See III Enoch 26:12 = Sefer Enoch: Seder Ruhot, in A. Jellinek, Beth ha-Midrasch (Leipzig: C. W. Vollfath, 1853–57), vol. 5, pp. 179–180. but be mindful in this way, as if I were alive, standing up to ask mercy for Israel.
האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי (דברים לב א), זש"ה נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו (משלי טז כו), מה ראה משה לקרוא לשמים ולארץ בשעת פטירתו, אלא ללמדך שקרא אותם לצוותן על עצמו, אמר להם הרי גזר עלי הקב"ה שאמות תנו דעתכם היאך תהיו מקבלין אותי בכבוד, שתהיו מסתכלין בי, כאילו אני חי, ומדבר דברי תורה לעולם, האזינו השמים שכבר אמרתי לכם, העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ (דברים ד כו), תנו דעתכם שלא תהיו מקטרגים על ישראל לאחר מותי, אלא כך תהיו זכורים כאילו אני חי, עומד ומבקש רחמים על ישראל.
(Deut. 32:1:) GIVE EAR, O HEAVENS, AND LET ME SPEAK; LET THE EARTH HEAR THE WORDS OF MY MOUTH. This text is related (to Prov. 16:26): THE SOUL OF A LABORER LABORS FOR HIM, BECAUSE HIS MOUTH (i.e., hunger) URGES HIM ON. Why did Moses call to the heavens and the earth at the time of his passing away?1Tanh, Deut. 10:2. <It was> simply to teach you that he called them to charge them concerning himself. He said to them: Behold, the Holy One has decreed over me that I am to die. Set your mind on how you will receive me in glory, so that you look at me, as if I were alive and speaking words of Torah for the world. (Deut. 32:1:) GIVE EAR, O HEAVENS to what I have already told you (in Deut. 4:26): I HAVE CALLED HEAVEN AND EARTH TO WITNESS AGAINST YOU TODAY. See to it that you do not accuse2Rt.: QTRG, from the Greek verb kategorein. Israel after my death,3See III Enoch 26:12 = Sefer Enoch: Seder Ruhot, in A. Jellinek, Beth ha-Midrasch (Leipzig: C. W. Vollfath, 1853–57), vol. 5, pp. 179–180. but be mindful in this way, as if I were alive, standing up to ask mercy for Israel.