פרק (ס"ו) [ס"ז] תורה. [א] ויהי מקץ שנתים ימים (בראשית מא א). זש"ה כחלום מהקיץ ה' בעיר צלמם תבזה (תהלים עג כ), אין הקדוש ברוך הוא נגלה לרשעים ביום, ולמה בשביל לבזותן, כחלום מהקיץ, ולמה בלילה, לפי שמעשיהן חשך ואפילה. שנאמר והיה במחשך מעשיהם (ישעי' כט טו), לפיכך נגלה להן בחושך כחלו' מהקיץ, ואף לא בלילה היו ראוין שיגלה להן הקדוש ברוך הוא, אלא שהוא עושה עצמו שליח לרשעים, כדי לעשות רצונן של צדיקים, וכן את מוצא בפרעה הראשון, כשנטל שרה, לא שלח הקב"ה עליו לא מלאך ולא שרף, אלא הוא כביכול הלך, וינגע ה' את פרעה וגומר (בראשית יב יז), יכול בזכותה, ת"ל על דבר שרי אשת אברם (שם שם), טובים השנים מן האחד. וכן כשנטלה אבימלך, כביכול הוא הלך ונראה לו בלילה, שנאמר ויבוא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה (שם כ ג), וכן בלבן ויבוא אלהים אל לבן הארמי בחלום הלילה (שם לא כד), אף כך פרעה הראה לו בחלום מה שעתיד לעשות, ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חולם. וכן נבוכדנצר חלם חלומות, ולמה נגלה להן בחלומות, בשביל לבזותן, כחלום מהקיץ ה' בעיר צלמם תבזה.
Chapter (66) 67: Torah [1] After two years’ time, (Genesis 41:1). Like Scriptures say: "As an endless dream [(with no awakening, so was their end [viz. Isaiah 37:36])]. The Lord (אֲ֝דֹנָ֗י), in the city [that they violated (Jerusalem)], despised their form [(burning them all)]." (Psalm 73:20). The Holy One, blessed be He, God does not reveal himself to the wicked during the day, and why is that? To shame them, like a dream in the summer, and why at night? Because their deeds are darkness and obscurity, as it is written, "And it shall be in the darkness of their deeds" (Isaiah 29:15). Therefore, He reveals Himself to them in darkness, like a dream in the summer. And even at night, the wicked are not worthy of having God revealed to them. However, He makes Himself a messenger to the wicked in order to fulfill the wishes of the righteous. This is also evident in the case of Pharaoh. When he took Sarah, God did not send an angel or a fiery seraph, but rather He Himself, as it were, went and struck Pharaoh and finished with him, as it is written, "And the Lord afflicted Pharaoh and his household with great plagues" (Genesis 12:17). This was in the merit of Sarah, as it is written, "On account of the matter of Sarah, the wife of Abraham" (ibid. 18). Two are better than one. And similarly, when Abimelech took Sarah, God appeared to him in a dream at night, as it is written, "Then God came to Abimelech in a dream at night" (Genesis 20:3). And so it was with Laban, as it is written, "Then God came to Laban the Aramean in a dream at night" (Genesis 31:24). Similarly, Pharaoh showed him in a dream what he was going to do, and it came to pass at the end of two full years that Pharaoh dreamed. And so it was with Nebuchadnezzar, who dreamed dreams. Why did God reveal Himself to them in dreams? To shame them, "Like a dream of summer, O Lord, may their city be put to shame." [Psalm 73:20]
2
[ב] ד"א ויהי מקץ. זש"ה כי מבית הסורים יצא למלוך (קהלת ד יד), זה אברהם, שיצא מכבשן האש ונתגדל בעולם, שנאמר אני ה' אשר הוצאתיך וגו' (בראשית טו ז). ד"א כי מבית הסורים. זה יצחק, שהצילו הקב"ה מחרבו של אביו, שנאמר ויאמר אל תשלח ידך אל הנער וגו' (שם כב יב), יצא ונתגדל בעולם, שנאמר ויצא יצחק לשוח וגומר (שם כד סג). ד"א כי מבית הסורים. זה יעקב, שיצא מבית אביו כשברח מן עשו, שנאמר ויצא יעקב (שם כח י), ומה כתיב בו, ויפרוץ האיש מאוד (שם ל מג), אלא כי גם במלכותו נולד רש (קהלת שם), בשעה שבא עשו ונטל שלו עזים מאתים וגו' (בראשית לב טו). ד"א כי מבית הסורים, זה יוסף, שיצא מבית האסורים ומלך, שנאמר שלח מלך ויתירהו וגומר, שמו אדון לביתו וגו' (תהלים קה כ וכא), אלא כי גם במלכותו נולד רש (קהלת שם). שמלך ולא הגביה את עצמו, אלא כשם שהיה לבו כשהיה חבוש בבית האסורים, שנאמר ויוסף הוא השליט וגו' והוא המשביר (בראשית מב ו), וכי איני יודע שהוא השליט והוא המשביר, אלא ללמדך שהוא היה בנערותו והוא היה כשמלך, לפיכך שלמה אומר אם רוח המושל וגו' (קהלת י ד).
[2] Another interpretation: "And there will be an end..." Like scriptures says: "For from the house of bondage he went out to reign" (Ecclesiastes 4:14), referring to Abraham who left Ur of the Chaldeans and was raised in the world, as it says, "I am the Lord who brought you out" (Genesis 15:7). Alternatively, "from the house of bondage" refers to Isaac, whom God saved from the sword of his father, as it is written: "And he said, 'Do not stretch out your hand against the lad'" (Genesis 22:12). Isaac went out into the world and grew up, as it is written: "And Isaac went out to meditate" (Genesis 24:63). Additionally, regarding "from the house of the prisoners," this refers to Jacob, who left his father's house when he fled from Esau, as it says "And Jacob went out" (Genesis 28:10). And what is written about him? "And the man broke out exceedingly" (Genesis 30:43). However, even in his kingship he was born poor (Ecclesiastes 4:14), as when Esau came and took his goats and more (Genesis 32:15). Alternatively: "Regarding Joseph, who came from the house of prisoners and became king, as it is said 'The king sent and released him, even the ruler of peoples, and set him free.' (Psalms 105:20). However, even in his kingship, he was born poor, as it says 'A poor man who became king.' (Ecclesiastes 4:14). He did not elevate himself to become king, but just as his heart was when he was imprisoned, as it says 'And Joseph was the ruler...and he was the provider' (Genesis 42:6). And do not think that I only know him as the ruler and provider, but rather to teach you that he was both in his youth and as a king. As Solomon says: "If the spirit [of judgment] of the Ruler arises against you..."(Ecclesiastes 10:4)."
3
[ג] ד"א ויהי מקץ זש"ה כי אעלה ארוכה לך וגו' (ירמי' ל יז). אין מידותיו של הקב"ה כמדת בשר ודם, ב"ו מכה בחרב, ומרפא ברטייה, אבל אינו יכול להכות בחרב ולרפאות בחרב, אבל הקב"ה אינו כן, מרפא בחרב ומכה בחרב, את מוצא במה שלקו ישראל בו בדבר מרפא אותן, חטאו בענן, דכתיב סכותה בענן (איכה ג מד), ולקו בענן, דכתיב הנה כעננים יעלה וגומר (ירמי' ד יג), ומתרפאין בענן, דכתיב מי אלה כעב תעופנה וגו' (ישעי' ס ח), וכן וברא ה' על מכון הר ציון ועל מקראה ענן יומם (שם ד ה). חטאו בעב, דכתיב ומכביד עליו עב - טיט (חבקוק ב ו), ולקו בעב, איכה יעיב באפו וגו' (איכה ב א), ומתרפאין בעב, מי אלה כעב תעופינה (ישעי' ס ח). חטאו במשפט, ומשפט אביונים לא שפטו (ירמי' ה כח), ולקו במשפט, וידבר אתו משפטים (שם לט ה), ומתרפאין במשפט, ציון במשפט תפדה (ישעי' א כז). לקו בחלומות כחלום מהקיץ (תהלים ע"ג כ), ומתרפאין בחלומות זקניכם חלומות יחלומון (יואל ג א). כך אף יוסף לא נמכר אלא בשביל חלומות, שנאמר [הנה בעל החלומות הלזה בא] ועתה לכו ונהרגהו וגו' (בראשית לז יט כ), ונתרפא בחלום ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חולם, הה"ד כי אעלה ארוכה לך וממכותיך ארפאך (ירמי' ל יז).
[3] Another interpretation: "And there will be an end..." Like Scriptures say: "For I will restore health to you, and I will heal you of your wounds" (Jeremiah 30:17). The measures of God are not like the measures of flesh and blood, for He can strike with a sword and heal with a sword. He is able to heal Israel in the very thing in which they sinned. For example, when they sinned with a cloud, it is written, "He has covered Himself with a cloud" (Lamentations 3:44), and they were struck with a cloud, as it is written, "Behold, he shall come up like clouds" (Jeremiah 4:13), and they were healed with a cloud, as it is written, "Who are these that fly as a cloud?" (Isaiah 60:8). Similarly, it is written, "And the Lord will create upon every dwelling place of mount Zion, and upon her assemblies, a cloud and smoke by day" (Isaiah 4:5). When they sinned with a thick darkness, it is written, "And darkness shall cover the earth" (Isaiah 60:2), and they were struck with darkness, as it is written, "He has made my skin black and my bones to shake" (Lamentations 3:4), and they were healed with darkness, as it is written, "Who are these that fly as a cloud?" (Isaiah 60:8). When they sinned with justice, it is written, "They judge not the cause, the cause of the fatherless" (Jeremiah 5:28), and they were struck with justice, as it is written, "He will speak judgment to the Gentiles" (Isaiah 42:1), and they were healed with justice, as it is written, "Zion shall be redeemed with judgment" (Isaiah 1:27). They were struck in dreams, "as a dream when one awakens" (Psalms 73:20), and they were healed in dreams, "Your old men shall dream dreams" (Joel 3:1). Similarly, Joseph was not sold except for the sake of dreams, as it is written, "Behold, this dreamer comes" (Genesis 37:19), and he was healed in a dream, as it is written, "And it came to pass at the end of two full years, that Pharaoh dreamed" (Genesis 41:1), "For I will restore health to you, and I will heal you of your wounds" (Jeremiah 30:17).
פרק (ס"ו) [ס"ז] תורה.
[א] ויהי מקץ שנתים ימים (בראשית מא א). זש"ה כחלום מהקיץ ה' בעיר צלמם תבזה (תהלים עג כ), אין הקדוש ברוך הוא נגלה לרשעים ביום, ולמה בשביל לבזותן, כחלום מהקיץ, ולמה בלילה, לפי שמעשיהן חשך ואפילה. שנאמר והיה במחשך מעשיהם (ישעי' כט טו), לפיכך נגלה להן בחושך כחלו' מהקיץ, ואף לא בלילה היו ראוין שיגלה להן הקדוש ברוך הוא, אלא שהוא עושה עצמו שליח לרשעים, כדי לעשות רצונן של צדיקים, וכן את מוצא בפרעה הראשון, כשנטל שרה, לא שלח הקב"ה עליו לא מלאך ולא שרף, אלא הוא כביכול הלך, וינגע ה' את פרעה וגומר (בראשית יב יז), יכול בזכותה, ת"ל על דבר שרי אשת אברם (שם שם), טובים השנים מן האחד. וכן כשנטלה אבימלך, כביכול הוא הלך ונראה לו בלילה, שנאמר ויבוא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה (שם כ ג), וכן בלבן ויבוא אלהים אל לבן הארמי בחלום הלילה (שם לא כד), אף כך פרעה הראה לו בחלום מה שעתיד לעשות, ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חולם. וכן נבוכדנצר חלם חלומות, ולמה נגלה להן בחלומות, בשביל לבזותן, כחלום מהקיץ ה' בעיר צלמם תבזה.
Chapter (66) 67: Torah [1] After two years’ time, (Genesis 41:1). Like Scriptures say: "As an endless dream [(with no awakening, so was their end [viz. Isaiah 37:36])]. The Lord (אֲ֝דֹנָ֗י), in the city [that they violated (Jerusalem)], despised their form [(burning them all)]." (Psalm 73:20). The Holy One, blessed be He, God does not reveal himself to the wicked during the day, and why is that? To shame them, like a dream in the summer, and why at night? Because their deeds are darkness and obscurity, as it is written, "And it shall be in the darkness of their deeds" (Isaiah 29:15). Therefore, He reveals Himself to them in darkness, like a dream in the summer. And even at night, the wicked are not worthy of having God revealed to them. However, He makes Himself a messenger to the wicked in order to fulfill the wishes of the righteous. This is also evident in the case of Pharaoh. When he took Sarah, God did not send an angel or a fiery seraph, but rather He Himself, as it were, went and struck Pharaoh and finished with him, as it is written, "And the Lord afflicted Pharaoh and his household with great plagues" (Genesis 12:17). This was in the merit of Sarah, as it is written, "On account of the matter of Sarah, the wife of Abraham" (ibid. 18). Two are better than one. And similarly, when Abimelech took Sarah, God appeared to him in a dream at night, as it is written, "Then God came to Abimelech in a dream at night" (Genesis 20:3). And so it was with Laban, as it is written, "Then God came to Laban the Aramean in a dream at night" (Genesis 31:24). Similarly, Pharaoh showed him in a dream what he was going to do, and it came to pass at the end of two full years that Pharaoh dreamed. And so it was with Nebuchadnezzar, who dreamed dreams. Why did God reveal Himself to them in dreams? To shame them, "Like a dream of summer, O Lord, may their city be put to shame." [Psalm 73:20]
[ב] ד"א ויהי מקץ. זש"ה כי מבית הסורים יצא למלוך (קהלת ד יד), זה אברהם, שיצא מכבשן האש ונתגדל בעולם, שנאמר אני ה' אשר הוצאתיך וגו' (בראשית טו ז). ד"א כי מבית הסורים. זה יצחק, שהצילו הקב"ה מחרבו של אביו, שנאמר ויאמר אל תשלח ידך אל הנער וגו' (שם כב יב), יצא ונתגדל בעולם, שנאמר ויצא יצחק לשוח וגומר (שם כד סג). ד"א כי מבית הסורים. זה יעקב, שיצא מבית אביו כשברח מן עשו, שנאמר ויצא יעקב (שם כח י), ומה כתיב בו, ויפרוץ האיש מאוד (שם ל מג), אלא כי גם במלכותו נולד רש (קהלת שם), בשעה שבא עשו ונטל שלו עזים מאתים וגו' (בראשית לב טו). ד"א כי מבית הסורים, זה יוסף, שיצא מבית האסורים ומלך, שנאמר שלח מלך ויתירהו וגומר, שמו אדון לביתו וגו' (תהלים קה כ וכא), אלא כי גם במלכותו נולד רש (קהלת שם). שמלך ולא הגביה את עצמו, אלא כשם שהיה לבו כשהיה חבוש בבית האסורים, שנאמר ויוסף הוא השליט וגו' והוא המשביר (בראשית מב ו), וכי איני יודע שהוא השליט והוא המשביר, אלא ללמדך שהוא היה בנערותו והוא היה כשמלך, לפיכך שלמה אומר אם רוח המושל וגו' (קהלת י ד).
[2] Another interpretation: "And there will be an end..." Like scriptures says: "For from the house of bondage he went out to reign" (Ecclesiastes 4:14), referring to Abraham who left Ur of the Chaldeans and was raised in the world, as it says, "I am the Lord who brought you out" (Genesis 15:7). Alternatively, "from the house of bondage" refers to Isaac, whom God saved from the sword of his father, as it is written: "And he said, 'Do not stretch out your hand against the lad'" (Genesis 22:12). Isaac went out into the world and grew up, as it is written: "And Isaac went out to meditate" (Genesis 24:63). Additionally, regarding "from the house of the prisoners," this refers to Jacob, who left his father's house when he fled from Esau, as it says "And Jacob went out" (Genesis 28:10). And what is written about him? "And the man broke out exceedingly" (Genesis 30:43). However, even in his kingship he was born poor (Ecclesiastes 4:14), as when Esau came and took his goats and more (Genesis 32:15). Alternatively: "Regarding Joseph, who came from the house of prisoners and became king, as it is said 'The king sent and released him, even the ruler of peoples, and set him free.' (Psalms 105:20). However, even in his kingship, he was born poor, as it says 'A poor man who became king.' (Ecclesiastes 4:14). He did not elevate himself to become king, but just as his heart was when he was imprisoned, as it says 'And Joseph was the ruler...and he was the provider' (Genesis 42:6). And do not think that I only know him as the ruler and provider, but rather to teach you that he was both in his youth and as a king. As Solomon says: "If the spirit [of judgment] of the Ruler arises against you..."(Ecclesiastes 10:4)."
[ג] ד"א ויהי מקץ זש"ה כי אעלה ארוכה לך וגו' (ירמי' ל יז). אין מידותיו של הקב"ה כמדת בשר ודם, ב"ו מכה בחרב, ומרפא ברטייה, אבל אינו יכול להכות בחרב ולרפאות בחרב, אבל הקב"ה אינו כן, מרפא בחרב ומכה בחרב, את מוצא במה שלקו ישראל בו בדבר מרפא אותן, חטאו בענן, דכתיב סכותה בענן (איכה ג מד), ולקו בענן, דכתיב הנה כעננים יעלה וגומר (ירמי' ד יג), ומתרפאין בענן, דכתיב מי אלה כעב תעופנה וגו' (ישעי' ס ח), וכן וברא ה' על מכון הר ציון ועל מקראה ענן יומם (שם ד ה). חטאו בעב, דכתיב ומכביד עליו עב - טיט (חבקוק ב ו), ולקו בעב, איכה יעיב באפו וגו' (איכה ב א), ומתרפאין בעב, מי אלה כעב תעופינה (ישעי' ס ח). חטאו במשפט, ומשפט אביונים לא שפטו (ירמי' ה כח), ולקו במשפט, וידבר אתו משפטים (שם לט ה), ומתרפאין במשפט, ציון במשפט תפדה (ישעי' א כז). לקו בחלומות כחלום מהקיץ (תהלים ע"ג כ), ומתרפאין בחלומות זקניכם חלומות יחלומון (יואל ג א). כך אף יוסף לא נמכר אלא בשביל חלומות, שנאמר [הנה בעל החלומות הלזה בא] ועתה לכו ונהרגהו וגו' (בראשית לז יט כ), ונתרפא בחלום ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חולם, הה"ד כי אעלה ארוכה לך וממכותיך ארפאך (ירמי' ל יז).
[3] Another interpretation: "And there will be an end..." Like Scriptures say: "For I will restore health to you, and I will heal you of your wounds" (Jeremiah 30:17). The measures of God are not like the measures of flesh and blood, for He can strike with a sword and heal with a sword. He is able to heal Israel in the very thing in which they sinned. For example, when they sinned with a cloud, it is written, "He has covered Himself with a cloud" (Lamentations 3:44), and they were struck with a cloud, as it is written, "Behold, he shall come up like clouds" (Jeremiah 4:13), and they were healed with a cloud, as it is written, "Who are these that fly as a cloud?" (Isaiah 60:8). Similarly, it is written, "And the Lord will create upon every dwelling place of mount Zion, and upon her assemblies, a cloud and smoke by day" (Isaiah 4:5). When they sinned with a thick darkness, it is written, "And darkness shall cover the earth" (Isaiah 60:2), and they were struck with darkness, as it is written, "He has made my skin black and my bones to shake" (Lamentations 3:4), and they were healed with darkness, as it is written, "Who are these that fly as a cloud?" (Isaiah 60:8). When they sinned with justice, it is written, "They judge not the cause, the cause of the fatherless" (Jeremiah 5:28), and they were struck with justice, as it is written, "He will speak judgment to the Gentiles" (Isaiah 42:1), and they were healed with justice, as it is written, "Zion shall be redeemed with judgment" (Isaiah 1:27). They were struck in dreams, "as a dream when one awakens" (Psalms 73:20), and they were healed in dreams, "Your old men shall dream dreams" (Joel 3:1). Similarly, Joseph was not sold except for the sake of dreams, as it is written, "Behold, this dreamer comes" (Genesis 37:19), and he was healed in a dream, as it is written, "And it came to pass at the end of two full years, that Pharaoh dreamed" (Genesis 41:1), "For I will restore health to you, and I will heal you of your wounds" (Jeremiah 30:17).