תקוני הזהר 57

לנטרא שבת
צריך לשנויי ליה מיומין דחולא
בלבושין. ומיכלין
דאינון ענג שבת.
דאם הוה רגיל למיכל ב׳ סעודות ביומא דחולא.
בשבת אכיל ג׳
דכתיב ויאמר משה אכלוהו היום
כי שבת היום ליי׳
היום לא תמצאוהו בשדה.

to observe the Sabbath,
then one needs to change it from weekdays,
in clothing,^xciiiBT Shabbat 113a and foods,
which are the ‘delight^∞’oneg of the Sabbath’,
for if he is accustomed to eating two meals on a weekday,
then on the Sabbath he eats three,^xcivBT Shabbat 117b
as it is written: (Ex. 16:25) And Moses said: ‘eat it today,
because today is a Sabbath to Y”Y,
today, you will not find it in the field.’

ובכלא צריך למעבד בשבת תוספת.
דאם הוה רגיל למיכל ביומ׳ דחולא נהמא וחמרא.
יוסיף בשבת בשרא
דא תוספ׳ שבת.

And in everything one needs to make ‘an addition’ on the Sabbath,
for if he was accustomed to eating bread and wine on weekdays,
then he should add meat on the Sabbath
– this is the ‘addition^∞tosephet of Sabbath’.

שנוי מעשה
דאם הוה רגיל
למעבד עובדא בחול
לא יעביד בשבת
הה״ד ששת ימים תעבוד וכו׳.

Changing one’s actions:
for if he was accustomed
to performing a certain act on weekdays,
he should not do it on the Sabbath,
it is this that is written: (Ex. 20:9) Six days you shall work... etc.

שנוי השם
לכל יומא קארי ליה מעשה
כד״א ששת ימי המעשה.
וליום השביעי קארי ליה שבת
דאיהו השבתת מעשה ביטולא דעובדא

Changing name:
each day is called a day of ‘action’^∞ma’aseh,
as it says: (Ez. 46:1) ... six working days...
and the seventh day is called ‘Sabbath’
– which is the cessation of action, the cancellation of work.

שנוי מקום
אם הוא רגיל לאוקדא נורא בחולא.
דישני ולא יוקיד ליה בשבת׳
הה״ד לא תבערו אש בכל מושבותיכם
ביום השבת.

Change of place:
if he is accustomed to light a specific candle on weekdays,
he should change this and not light it on the Sabbath,
it is this that is written: (Ex. 35:3) Do not burn fire in all your dwellings,
on the Sabbath day.

ועוד אית שינוי
דצריך לשנות מעבדא למטרוניתא
דלא יהון שוין
דמטרוניתא איהי מקומו דקב״ה
צריך לשנות למלכא
הה״ד
וישנה ואת נערותיה
ביום השבת
דאשתני יומא דשבתא מיומא דחול
דשלטא ביה עבד׳ דמלכא.

And there is a further change on the Sabbath,
for it needs to change from ‘servant’ to ‘Queen’
– that they not be equal.
For the Queen^∞matronita, She is the place of the blessed Holy One,
– it must be changed for the King^∞malka.
It is this that is written:
(Esth. 2:9) And he ‘changed her’ and her maidens
– on the Sabbath day,
for the day of Sabbath is different from the day of the mundane^∞ḥol,
over which rules the servant of the King.

ועוד
מושבותיכם מושב דבר נש איהו מקום דיליה.
ועוד
שנוי מקו׳ לתקנא ביתא בשבתא
תוספ׳ מבחול.

And furthermore:
Your dwellings (Ex. 35:3) – the dwelling of a person is his ‘place’,
and furthermore:
‘change of place’ means to arrange the house on Sabbath,
to be an ‘addition’ on the mundane.

ועוד
שנוי מעשה.
אם הוא עציב בחולא.
דיהא חדי בשבתא.
ואם אית ליה קטטה בחולא
עם בר נש או עם אתתיה.
דיהא ליה שלמא עמה בשבתא.

And furthermore:
‘a change of deed’,
if he is of sad disposition on the weekdays,
he should be joyous on the Sabbath.
If he has a quarrel on the weekdays^∞ḥol
– with some person or with his wife –
he should be at peace with her on the Sabbath.

ובדא לית רשו לקרבא
לסם המות חללה
ולבעלה דאיהו אל אחר חלול שבת
(לית לון רשו לקרבא)
ובגין דא אמרו קדמאי
אם ישראל הוו מקיימין שבת אחת כהלכתה
(נ״א שתי שבתות כהלכתן)
מיד הוו נגאלין.

And in this state, there is no permit to approach,
for the ‘poison of death’ – the slain corpse^∞ḥalalah,
or her husband ‘another god’ – the descration^∞ḥilul of the Sabbath,
[they have no permit to approach].
And because of this, did ‘the earlier-sages’ say:^xcvSee BT Shabbat 118b
‘If Israel would maintain one Sabbath according to its halakhah,
[Var. two Sabbaths according to their halakhah],
they would immediately be redeemed’.

וכן צריך לשנויי
בנר דליק ובמטה מוצעת ובפתורא.
כגוונא דא.
אם הוה רגיל ביומי דחול
לאדלקא שרגא בפתילה חד.
יוסיף בשבת תניינא.
ובפתורא
אם רגיל לברכא המוציא על נהמא חדא.
בשבת יוסיף תניינא.
דאינון כגוונא דלחם משנה
מטה הא אתמ
דאם הוה רגיל לשמש ביומא דחולא
בקטטה עם אתתיה
ובפרודא.
לא יזדווג לאתתיה בשבתא
אלא בשלמא.
ובגין דא ת״ח עונתן
מליל שבת לליל שבת.

And so one needs to differentiate:
with a lit candle, and a made-up bed, and with a set table,
just like this:
if he was accustomed, on weekdays,
to light a candle with one wick,
he should add a second on the Sabbath.
And of the table:
if he was accustomed to bless ‘Hamotzi’ on one bread,
then on the Sabbath he should add a second,
so that they are like ‘the double bread’ of the manna.^xcviSee BT Shabbat 117b
Of the bed, it has been stated,
that if he was accustomed ‘to sexually service’ on weekdays,
in the midst of argument with his wife
and with separation of minds,
then he should not couple with his wife on the Sabbath,
except in peace.
And because of this: ‘The sexual schedule of scholars,
is from Sabbath eve to Sabbath eve’.^xcviiBT Ketubot 62b

וצריך לשנויי שבת מיומא דחולא
בכלא.
ואם אית לון שלמא
בכל שית יומין דחולא.
יעבדון תוספת בשבתא
בפיוסא דא לדא ברחימו סגי.
כגוונא דלעילא
דאתמר לגבי שכינתא
פתחי לי אחותי
רעיתי יונתי תמתי
בתוספת מלין דפיוסא.
כגוונ׳ דא צריך בר נש לפייס׳ לאתתיה בשבת
בתוספת מלין דפיוסא.

And one needs to differentiate the Sabbath from the weekday,
in everything.^xcviiiSee BT Shabbat 119a
And if they have peace,
throughout all six weekdays,
they should make an addition on the Sabbath,
of appeasement one to the other, with much love,
like it is above,
for it is stated in relation to the Shekhinah:
(Song. 5:2) Open for me my sister,
my beloved, my dove, my perfect one...
– with additional words of appeasement.
Similarly, a person needs to appease his wife on the Sabbath,
with additional words of appeasement.

ובזמנא דאלקים אחרים חזיין
בשבת שנוייא בכלא.
לית לון רשו לקרבא.
הה״ד
והזר הקרב יומת.
בגין דקדש היא לכם
מחלליה מות יומת.
ובגין דא אתמר בקרא
את שבתותי תשמורו וגומר.

And when the ‘other gods’ see,
the differentiation on the Sabbath of everything,
they have no permission to approach.
It is this that is written:
(Num. 1:51) ... and the stranger^∞zar who approaches will die,
because: (Ex. 31:14) It is holy for you,
its desecrators^∞me-ḥalaleha will surely die...
And because of this, it is stated in scripture:
(Ex. 31:13) ... My Sabbaths you shall keep... etc.

ובאלין תוספת.
אתקריאת שכינתא מוסף שבת.
וכד מתרחקין מינה כל דרגין דחול
ולא אית רשו נוכראה בשבת
לאעלא בין קב״ה ושכינתיה
איהי אתקריאת קדושה דיליה.
וכד מברכין לה בברכת מזונא
אתקריאת ברכה דיליה.
ובתרויהו איהי יחוד דיליה כלה דיליה
בההוא זמנא איהי שבת שקולה ככל אוריתא.

And with these additions,
the Shekhinah is called ‘the additional service’^∞musaph of the Sabbath.
And when all the levels of the mundane are distanced from Her,
and there is no alien domain on the Sabbath,
to enter between the blessed Holy One and His Shekhinah,
She is called His ‘holiness’.
And when they bless Her with the blessing over food,
She is called His ‘blessing’.
And in both-of-them, She is His unity, His bride.
At that time: She, ‘the Sabbath, is equal to the whole Torah’.^xcixShemot Rabbah 25:12

ושרגא איהי דיוקנא דמנרתא
וצריך למהוי לימינא
ועלה אתמר
הרוצה להחכים ידרים.

And the Sabbath candle is the image of the Menorah,
and it needs to be to the right,
and about it is stated:^cBT Baba Batra 25b
‘One who wants to become wise should head southwards’.

ופתורא דשבת צריך למהוי לשמאלא.
ועלה אתמר
הרוצה להעשיר יצפין.

And the Sabbath table should be to the left,
and of it is stated:^ciibid
‘one who wishes to become wealthy should head northwards.’

מטה בין צפון לדרום.

The bed should be between north and south.^ciiBT Berakhot 5b

ושבת איהו אות ברית מילה
אות דתפלין
מאן דמחלל דא כאלו מחלל דא.

And the Sabbath is the sign of the covenant of circumcision,
the sign of the phylacteries^∞tephilin.
Whoever desecrates one, it is as if he desecrates the other.

תפלין דרישא לקבל זכור.
תפלין דיד לקבל שמור.

The phylacteries of the head correspond to: (Ex. 20:8) Remember,
the phylacteries of the hand correspond to: (Deut. 5:12) Observe.

מה רשות הרבים איהו חליל שבת.
אוף הכי אות ברית איהי חלול דיליה
זונה ודא רשו נוכראה

Just as carrying in the public domain is a desecration of the Sabbath,
so is the misuse of the sign of the covenant its desecration,
with a whore, who is ‘the alien domain’.

לית פקוד׳ דעשה ולא תעשה דלא

There is no positive or negative precept that is not

אשתכח בשבת.
ובגין דא
שבת היא שקולה ככל אורייתא כלה.

found in the Sabbath,
and, because of this,
the Sabbath is equal to the whole Torah.^ciiiShemot Rabbah 25:12

וכן שכינתא תתאה אתקריאת שופר
מסטרא דשכינתא עלאה
דאיהי שופר גדול.
תקע בשופר גדול לחירותנו.

And so, the Lower Shekhinah is also called ‘shophar’^∞ram’s horn,
from the aspect of the Higher Shekhinah,
which is the ‘the great shophar’:
as in ‘blow upon the great shophar for our freedom’.^civLiturgical: from the weekday ‘Standing’ Prayer

תקע שופר איהו לשון תקיעה.
דודאי שכינתא
תתאה איהי תקיע׳ דקב״ה
מסטרא דימינא.
ואתקריא׳ שברים דיליה
מסטרא דשמאלא
ואתקריאת תרוע׳ דיליה
מסטרא דעמודא דאמצעיתא
דאיהו דעת.

‘Blow^∞te-q’a the shophar’ is a term of te-q’iah single-blast note,
for surely the Lower Shekhinah
is the te-qi’ah of the blessed Holy One,
from the right-hand side,
and She is called His ‘she-varim’ broken note,
from the aspect of the left-hand side.
And She is called His te-ru’ah trilling note,
from the aspect of the Middle Pillar
– which is Da’at.

ובג״ד אתמר
אשרי העם יודעי תרועה
יודעי בדעת
דאתמר ביה
בדעתו תהומות נבקעו.
ובדע׳ חדרים ימלאו.

And because of this, it is stated:
(Ps. 89:16) Happy are the people, knowers of te-ru’ah...
‘knowers’^∞yod’ei – in knowledge,
of which it is stated:
(Prov. 3:20) With his knowledge^∞da’at , the depths are split,
(Prov. 24:4) And with knowledge, rooms are filled...

איהי שופר
וקב״ה קול השופר
ובזמנא דהיא סלקא לגביה
בתלת קטרין אלין.
אתמר ביה ויהי קול השופר
הולך וחזק מאד.
הולך בתקיעה.
וחזק בשברים.
מאד בתרועה

She is shophar,
and the blessed Holy One is the ‘sound’^∞qol of the shophar.
And when She ascends towards Him,
with these three ‘bindings’,
it is stated of Him: (Ex. 19:19) And the sound of the shophar,
was continuing very strongly,
continuously going^∞holekh – in te-qi’ah,
strongly^∞ḥazeq – in she-varim,
very^∞me-od – in te-ru’ah.

ואיהי יום הכפורים.
וכד אתקשטת קדמיה בלבושין שפירין
דאינון לבושי כפרה:
אתקריאת ציץ דיליה.
מצנפת דיליה.
אבנט דיליה.

And She is the Day of Atonements.
And when She is adorned before Him with beautiful garments,
– which are ‘the garments of atonement’ –
She is called His ‘diadem’,
His ‘turban’,
His ‘sash’.

איהי כלילא מארבע בגדי לבן
מסטרא דימינא
ומארבע בגדי זהב
מסטרא דשמאלא.

She is comprised of four garments of white,
from the right-hand side,
and of four garments of gold,
from the left-hand side.

בההוא זמנא
דאתקשטת באלין לבושין דכפרה.
אתמר בה ותלבש אסתר מלכות.
ובהון עאלת לפני לפנים
הה״ד
ותעמוד בחצר בית המלך הפנימית.
ובהון נשאה חן בעיניו.

At that time,
when She is adorned with these ‘garments of atonement’,^cvSee BT Zevaḥim 88b
it is stated of Her: (Esth. 5:1) ... and Esther dressed regally...
And with them She enters the innermost place.
It is this that is written:
... and she stood in the inner courtyard of the house of the King...
And with them, She: (Esth. 5:2) ... won favour in his eyes...

ורזא דמלה
וראיתיה לזכור ברית עולם.
ומיד יי׳ שמעה יי׳ סלחה
יי׳ הקשיבה ועשה אל תאחר.

And the mystery of the matter:
(Gen. 9:16) ... and I shall see it to remember the eternal covenant...
And immediately: (Dan. 9:19) Y”Y’ hear! Y”Y’ forgive!
Y”Y’ listen! And act without delay!

פורים אתקריאת
על שם יום הכפורים
דעתידין לאתענג׳ ביה
ולשנויי ליה מענוי לענג.
ומה דאיהי שכינתא
אסור ביה נעילת הסנדל.

She is called Purim,
after Yom ha-Ki-PuRiM^∞Day of Atonements,
in which they are destined to have delight,
and to change it from affliction to delight.
And because it is the Shekhinah,
it is forbidden to wear leather footwear.

בההוא זמנא אתמר בה
מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב.
וענוגא וחדוה וכמה טבין מזומנין לגבה.
ודא יהא בזמנא דפורקנא
בעגלא.

At that time, it is stated of Her:
(Song. 7:2) How beautiful are your steps in shoes, O noble daughter...
And delight and joy and many good things are prepared for Her.
And this will be at the time of redemption
– soon!

ומאן גרם ענוי לשכינתא בגלותא.
אלא רזא דמלה
ובכן אבא אל המלך
אשר לא כדת.
בגין דעאלת בלא בעלה.
דאתמר ביה מימינו
אש דת למו.
דבטילו בה אורייתא.
ודא גרם אבודא דבית ראשון ושני
הה״ד וכאשר אבדתי אבדתי.

And who causes affliction to the Shekhinah in exile?
But the mystery of the matter:
(Esth. 4:16) ... and thus I shall come to the king,
not according to the ‘law’^∞ke-dat ...
– because She enters without Her husband,
of Whom it is stated: (Deut. 33:2) ... from His right hand,
a ‘fiery law’^∞eish dat for them
– for they have neglected in Her the Torah,
and this caused the destruction of the First and Second Temple.
It is this that is written: (Esth. 4:16) ... and if I perish, I perish.

ועם כל דא
אע״ג דעאלת בלא בעלה
דאיהו ד״ת
עם כל דא עאלת באבהן
דאינון שלשת ימים לילה ויום
דאתענת בהון.
ואינון סהדין
דעולימת׳ עאלת ביה למלכא.
הה״ד
ובזה הנערה באה אל המלך.
נערה ודאי באה אל המלך
דאיש לא ידעה אלא בעלה
וכמה דבערב היא באה
נערה בתולה. ודאי
הכי נמי בבקר היא שבה
נערה בתולה ודאי.

And nevertheless,
even though She enters ‘without Her husband’
– Who is DaT^∞‘law’ –
even so, She enters through the Patriarchs,
who are the: (ibid.) ... three days, night and day,
in which she fasted.
And they are witnesses,
that a young maiden has entered the house of the King.
It is this that is written:
(Esth. 2:13) And thus would a maiden come to the king...
A maiden^∞na’arah, specifically, would come to the King,
whom (Gen. 24:16) no man had known Her – except Her husband.
And just like: (Esth. 2:14) In the evening she would arrive...
– a virgin girl, specifically,
here also: (ibid) ... in the morning she would return,
– a virgin girl, specifically.

ובה ערב ובקר פעמים
קורין לישראל בעלה
וסהדין עלה דלא חליפת ליה
היא ובנהא באחרא.

And for Her – evening and morning – twice,
they call to Higher Israel Her Husband,
and they witness of Her that She has not exchanged Him
– Her and children – for ‘another’.

ובגין דא ישראל אמרין בכל יומא
שמע ישראל יי׳ אלקינו יי׳ אחד.
שמ״ע אח״ד
ש״ם א״ח ע״ד.
א״ח נטיר לה.
בגין דאח לצרה יולד.
ועליה אתמר אתה סתר לי.
ברוך אתה בבואך.
יהודה אתה יודוך אחיך
בגין דביה יקוק
וביה ד׳.
ביה איהי נטירא.

And because of this, the People of Israel say every day:
(Deut. 6:4) Hear O Israel Y”Y ELoQeYNU Y”Y One
– Shm’a^∞Hear Eḥad^∞One,
whose letters form SheM^∞Name, AḤ^∞brother, ’EiD^∞witness.
‘Brother’^∞aḥ protects Her,
because: (Prov. 17:17) ... and a brother is born for adversity,
and about that it is stated: (Ps. 32:7) You are a ‘concealment’^∞seter for me,
(Deut. 28:6) Blessed are you in your coming...
(Gen. 49:8) Judah – you, your brothers will acknowledge...
– because in him Judah – YeHUDaH is YQVQ,
and in him is the the letter Dalet^❖ד,
– in Him, She is preserved.

ועליה אתמר
ויהי אמן את הדסה.
הוא אומן דילה
ואיהי אמונה דיליה.
ודא איהו דאתמ׳
כאשר היתה באמנה אתו
ולא נגע בה נוכראה דאיהו אח״שורוש.
בגין דאח עמה ודאי
ואיהו סתיר לה מניה.

And about Him it is stated:
(Esth. 2:7) And he was the guardian^∞omen of Hadassah...
He is Her oman^∞guardian,
and She is His emunah^∞ward^∞faith.
And this is that which is stated:
(Esth. 2:20) ... as she was in trust^∞omnah with him.
And no alien had touched her – by which is meant Aḥ-ashverosh,
because Her ‘brother’ is with Her surely.
And He hides^∞satir Her from him.

במאי סתיר לה מניה
בנקודה דאיהי קוצא דאת ד׳
מן אחד.
א״ח נטיר ד׳
דלא יתקריב לגבה אחר.
הה״ד אני יי׳ הוא שמי
וכבודי לאחר לא אתן.
והאי נקודה איהי אות ברית
דבה אשתלים א״ח לעשר.
ובה אתעביד י׳.

With what does He hide Her from him?
With the point which is the tip of the letter Dalet^❖ד
of the word EḤaD^∞One.
AḤ^∞brother protects Dalet^❖ד,
so that ‘another’^∞AḤeR does not approach Her.
It is this that is written: (Is. 42:8) I am Y”Y, That is My Name,
and My Glory I shall not give to another...
And this point is the sign of the covenant,
in which aḥ^∞brother^△9 is completed to ten,
and with Her is made Yod^❖י^△10.

ומאן דמשקר בברית מילה
גרים לאסתלקא מיניה

And one who is false with the covenant of circumcision,
causes to be withdrawn from Him,