תקוני הזהר 54

בגין דצדיק ח״י עלמין
איהו עני דאתקשר בימינא
דאיהו פסח.
כגוונא דישראל דאתמר בהון
ואת ערום ועריה.

because the Righteous-One^☉Yesod, ‘the life-force of the worlds’,
is the ‘poor man’ that is bound through the right-hand,
which is Passover,
just like Israel of whom it is stated:
(Ez. 16:7) ... and you were naked and bare.

והאי יונה איהי יונה דתיבת נח.

And this Jonah^∞Yonah is the dove^∞yonah of Noah’s ark.

ד״א
ויאמר ה׳ לדג ויקא את היונה אל היבשה.

Another word:
(Jon. 2:11) And Ha-Shem said to the fish and it vomited Jonah onto dry land...

קם סבא מבתר טולא
פתח ואמר.
והמן כזרע גד הוא
מאי כזרע גד.
אלא גד איהו ימינא ושמאלא
גמו״ל דלי״ם.
כזרע גד דא יונה.
י׳ ודאי. טפה חוורתא.
דביה אשתלים גד
ואתעביד *גיד.

An Elder arose from behind the shade,
he began and said:
(Num. 11:7) And the manna was like seed of coriander^∞gad ...
What is ‘seed of coriander’?
But ‘GaD’^∞coriander is right and left,
composed of Ge-mol^∞bestowing and Dalim^∞paupers.^lxixSee BT Shabbat 104a
... like seed of coriander... – this is Jonah^∞Yonah,
commencing with Yod^❖י specifically – the white drop,
through which gad is completed,
and is made into gyd^∞membrum^☉Yesod.

וע״ד האי זרעא דאיהי טפה קדישא
אתמר ויקא את יונה אל היבשה
דאיהי נוקבא.
וממה דהות יבשה ה׳
אתקריאת ארץ
לאפקא זרעין ואיבין
הה״ד ויקרא אלקים ליבשה ארץ

And therefore, of this seed, which is the holy drop,
it is stated:... and it vomited Jonah onto dry land, (Jon. 2:11)
which is the ‘female’.
And from that which was ‘dry land’ – Hei^❖ה
– is called ‘earth’^∞eretz,
to produce seeds and fruits.
It is this that is written: (Gen. 1:10) And ELQYM called the dry land ‘earth’...

ולמקוה המים קרא ימים
דא מקוה ישראל מושיעו בעת צרה.

... and the gathering^∞miqveh of waters He called ‘seas’ – this is:
(Jer. 14:8) The hope^∞miqveh of Israel is his saviour, in a time of trouble...

מקורא דנביעו
מההוא זרע דאתמשך ממוחא עלאה
והאי (נ״א וההיא) טפה איהי י׳ זעירא
כד נפקת א מן מוחא דאיהי חכמה
כל ספירה נטלת חלקהא
עד דאתפליגת לט׳ נקודין.

The source of the flow,
is from that seed that is drawn from ‘higher brain’,
and this [Var. and that] drop is a small Yod^❖י,
when Aleph^❖א emerges from the brain, which is Ḥokhmah,
every sephirah takes its portion,
until it is divided into 9 points.

וכד נטיל כל חד חולקיה
אשתארת עשורא *מכלהו טפין
דנטילת ההיא יבשה.
דאיהי עשירית האיפה סלת.
ובגינה מעשרין.

And when each one takes its portion,
a tenth remains of all those drops,
which is taken by that ‘dry land’,
which is: (Num. 28:5) ... a tenth of an eiphah of fine flour...
and because of that, we tithe.

וההיא טפה בעמודא דאמצעיתא אתארכת
ואתעבידת זרע.
ו׳. דכליל שית סטרין.
וכמה דכל ספירן נטלין חולקיהון מההוא טפה.
הכי נטלין מזרע (נ״א מההוא זרע) דאיהו ו׳.
כד איהו זעיר אתעביד שית.
כד נטיל ביו״ד סליק לשתין. שית זמנין עשר
אבל כל *ספירן כל חד איהו תשע
ומלכות בה אשתלים כל חד לעשר.

And that drop is lengthened in the Middle Pillar,
and is made into ‘seed’ –
a Vav^❖ו^△6 which includes six directions.
And just as all the sephirot take their portion from that drop Yod,
so they take from the seed [Var. from that seed] which is Vav^❖ו.
When it is small it is made into six,
when it takes of Yod^❖י^△10 it amounts to sixty: six times ten.
But each of all the sephirot is nine,
and with Malkhut, each one is completed to ten.

וכלא אתמשך לגביה דגיד
דאיהו צדיק.
ומניה לההוא יבשה.
ובההוא זמנא דאריק בה כלא.
אתקריאת תיבת נח.

And all is drawn towards the membrum^∞gyd
– which is the Righteous-One^☉Yesod –
and from it to that ‘dry land’.
And at that time, when it deposits all into her,
She is called ‘Noah’s ark’.

ורזא דמלה
ותנח התיבה בחדש השביעי.
מה דהות ה׳ יבשה אתעבידת ה״א
השביעי

And the mystery of the matter:
(Gen. 8:4) And the ark came to rest in the seventh month...
– that which was Hei^❖ה, the dry land, is made into HEi^❖ה־א
– ‘the’^❖ה^∞ha seventh^∞she-vi-’iy.

ודא איהו ותנח התיבה בחדש השביעי.
ותנח ודאי בחדש השביעי
ודא איהו גיד
צדיק ח״י עלמין.
בגין דמניה נפיק זרע להאי יבשה.

And this is... and the ark came to rest in the seventh month.
And it... came to rest... – specifically in the seventh month.
And this is: gyd^∞membrum^☉Yesod,
the Righteous-One, ‘the life-force of the worlds’,
because from there emerged seed, for ‘this dry land’.

וכל מאן דאפיק האי זרע
דאיהו נביעו מלעיל׳
דלא בהאי יבשה
גרים פרודא בההוא נביעו.
כביכול *כאלו אתפסק נביעו דשכינתא
ויתרבה נביעו דסטרא אחרא
דאינון מי טופנא.
הה״ד והמים גברו
מאד מאד על הארץ

And whoever brings out this seed,
which is the flow from above,
without bringing it to ‘this dry land’,
causes a separation in that flow.
It is as if, as it were, the flow of the Shekhinah has been interrupted,
and the flow of ‘the other side’ is increased,
which are the waters of the flood,
it is this that is written: And the waters prevailed, (Gen. 7:19)
exceedingly much, upon the earth...

בההוא זמנא
דלית נביעו בההיא יבשה דהיא כבדה
אתעבידת קלה
לאסתלקא מעל ישראל
ואתמר בה ותרם מעל הארץ
ולא נחתת עד ירחא שביעאה
דאתמליאת בזכוון דילה
ואיהי כבדה. נחתת.
הה״ד ותנח התיבה בחדש השביעי
דאיהו תשרי דרועא שמאלא.

At that time,
when there is no flow in that dry land which is ‘heavy’^∞kveidah,
it is made opposite-of-heavy ‘light’^∞qalah,
to be withdrawn from upon Israel,
and it is stated of it: (Gen. 7:17) ... and it lifted up from the earth.
And it did not descend until the seventh month,
when She becomes filled with Her merits,
and ‘heavy’ She descends,
it is this that is written: (Gen. 8:4) And the ark came to rest in the seventh month,
which is Tishrei, the left arm.

דאי הוו נפקין ביה
יפקון במיתה
ולא ישתארון אלא
חד מעיר ושנים ממשפחה.
חד מעיר כגון נח.
וב׳ ממשפחה כגון שם ויפת.
ומאחרנין. שנים שנים שבעה שבעה.
מאינון עמי הארץ
דדמיין לבעירן ועופין וחיוון

For if they Israel would emerge from exile in it Tishrei,
they would emerge in death,
and there would not remain except:
(Jer. 3:14) ... one from a town, and two from a family.
... one from a town... – like Noah,
... and two from a family... – like Shem and Japheth.
And from the others: (Gen. 7:9) Two, two... (Gen. 7:2) ... seven, seven...
– from those ‘people of the land’,
who are likened to animals and birds and beasts.

ואלין אינון דאוקרין ימים טובי׳ וחגין
דאינון שנים שנים. תרין יומין.
חד דראש השנה.
וחד דשבועות.
תרין יומין דפורים.
שבעה שבעה
אלין שבעה יומין דפסחא.
ושבעה יומין דסכות.

And these are they that honour holy days and festivals,
which are two, two – the two days:
one of New Year,
and one of the Festival of Weeks,
– the two days of Purim,^lxxSee BT Megillah 16b
... seven, seven...
– these are the seven days of Passover,
and the seven days of Tabernacles.

או
דמתפללין ח״י ברכאן דצלותא
בכל יומא

Or:
those who pray with the 18^∞ḥaiy^∞life blessings of prayer,
every day,

דסלקין לחושבן
שנים שנים
שבעה שבעה
ח״י.

which amount to the numeric-value of:
two, two and
seven, seven equalling
18^∞ḥaiy^∞life.

או
אלין דהוו נטרין י׳
דאיהו אות ברית מילה
דאיהו לשמנה
דכלא ח״י.

Or,
those who guard the Yod^❖י^△10,
which is the sign of the covenant of circumcision,
which is for the ‘eight’ days,
for all is 18^∞ḥaiy.

או
אלין דמנחן תפלי בכל יומא
דאינון אות י׳
כד״א והיה לאות כו׳
והוו קשרין ליה בח׳ בתי דתפלי
דאינון ד׳ בתי דתפלין דרישא
וד׳ פרשיין דתפלין דיד.

Or,
those who lay phylacteries^∞tephilin every day,
which are the letter Yod^❖י,
as it says: (Ex. 13:16) And it shall be for a sign... etc.
and they bind them with the 8 ‘housings’ of the phylacteries,
which are the 4 housings of the tephilin^∞phylacteries of the head,
and the 4 scrolls of the tephilin of the hand.

או
אינון דנטרין אות י׳ שבת
בתחומא דיליה דאיהו ח׳.
תרי אלפי אמין לכל סטר׳.
וכלא ח״י

Or,
those who preserve the letter Yod^❖י, the Sabbath,
in its domain, which is 8
– two thousand cubits in each direction –
and all is 18.

לאלין אינון מקבלין בתשובה
דאיהי תיבת נח יום הכפורים.
אבל לאחרנין לא יקבל לון בתיובתא.
ואם יפקון ביומא דדינ׳
אלין דלא הוו נטרין.
אתמר בהון
ויגוע כל בשר הרמש על הארץ.
ואלין אתקריאו רשעים גמורים
דנדונין לאלתר למיתה.
דבהון בשית יומין
הות שכינתא מתתרכא.

These they accept in repentance,
which is Noah’s ark – the Day of Atonement.
But others they do not accept in repentance,
and if they emerge on the Day of Judgement
– those that have not been observant –
it is stated of them:
(Gen. 7:21) And all the flesh that crawls on the earth perished...
And they are called ‘the completely wicked’,
who are judged immediately for death,^lxxiBT Rosh HaShanah 16b
for it is through them, in six days,
that the Shekhinah has wandered.

הה״ד
ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה
ואלין אינון יומין דחול.

It is this that is written: (Gen. 8:9)
And the dove^∞yonah did not find rest for her foot...
– and these are the weekdays.

צדיקים גמורים
אלין אינון דנטרין ח״י ושבתות וימין טבין.
עלייהו אתמר
ותשב אליו היונה לעת ערב
ודא ע״ש ויומין טבין.
דשכינתא קא אתיא לשריא עלייהו.
בגין דאינון קדש
כד״א קדש ישראל ליי׳.

The ‘completely righteous’
– these are they that observe ‘18’, and Sabbaths and festivals –
about them it is stated:
(Gen. 8:11) And the dove returned to him towards the evening
– and this is refers to Sabbath and Festival eves,
for the Shekhinah arrives to reside upon them,
because they are holy,
as it says: (Jer. 2:3) Holy is Israel to Y”Y...

ואתם הדבקים ביי׳ אלקיכם
חיים כלכם היום.
ואינון צדיקים גמורים
דנכתבין ונחתמין לאלתר לחיים
וכתיבין בספרא דחיי
כד״א ובספר חיים ברכה כו׳.

(Deut. 4:4) And you who cleave to Y”Y your God,
are all of you living^∞ḥayyim this day,
and they are ‘the completely righteous’,
who are written and sealed immediately for life,
and written in the Book of Life,
as it says:^lxxiiLiturgical: from the ‘Standing Prayer’ of the Ten Days of Repentance. ‘and in the Book of Life, blessing, etc.’

בינוניים דכלילן מחול וקדש
תליין עד יום הכפורים.
דאיהו כגוונא דתיבת נח.
אם תייבין בתיובתא יקבל לון
ויכתבון לחיי.
ואם לאו יכתבון למיתה
עם אחרנין דאתמר בהון
ויגוע כל בשר כו׳.

‘Average-ones’^∞beinonim, who are comprised of mundane and holy,
are suspended in judgement until the Day of Atonement,
which is like Noah’s ark.
If they return in repentance, it accepts them,
and they are written for life,
and if not, they are written for death
– with the others of whom it is stated:
(Gen. 7:21) And all flesh perished... etc.

ובינוניים
בגין דאית בהון פקודין וחובין
אתמר בהון ומכל החי מכל בשר כו׳.
מכל החי מסטרא דזכוון.
מכל בשר מסטרא דחובין.

And average people,
because there are, in them, precepts and sins,
it is stated of them: (Gen. 6:19) And from every living thing, from all flesh... etc.
... from every living thing... – from the aspect of merits,
... from all flesh... – from the aspect of sins.

*(ועוד
דבזמנא דייתי משיחא
כל אינון דנטרו אות ברית
ישזיב יתהון ממותנא
דבההו׳ זמנא יתבטל מותנא
דהוו מתנבאין אינון נביאיא
דאספקלריא דלא נהרא
דלא ישתארון
אלא חד מעיר ושנים ממשפחה
כגון ההוא דכתיב שנים שנים באו אל נח

[And furthermore:
for at the time that the messiah will arrive,
all those who guarded the sign of the covenant
will be saved from death,
for at that time death will be annulled,
as prophesied by those prophets
of ‘the looking glass that does not shine’
– that there would not remain
except... one from a town, and two from a family, (Jer. 3:14)
like that which is written: (Gen. 7:9) Two by two they came to Noah...

ואית מאן דאמר
ז׳ ז׳
מסטרא דבת שבע
ואלין אינון חד מעיר.
נח דא שבת
דביה נייחא דירית לה צדיק
שנים שנים תרין יומין
חד דר״ה וחד דיום הדין
דתניינא איהו מספק.
ויומא חדא דיום הכפורים.
ויומא חדא דשבועות.
ושבעה שבעה אינון
שבעה יומי דסכות ושבעה יומי דפסחא
דמאן דנטיר אינון יומין עתיד לאשתזבא בגלותא)

And there is the view that says:
(Gen. 7:2) ... seven by seven...
– from the aspect of Bat Sheva^∞‘daughter of-seven’.
And these are:... one from a town. (Jer. 3:14)
Noah – this is Sabbath,
in which is the rest inherited by a righteous-one.
Two by two... (Gen. 7:9) – two days:
one of New Year, and one of the Day of Judgement,
for the second day is from doubt,^lxxiiiSee BT Beitzah 4b
and one day of the Day of Atonement,
and one day of the Festival of Weeks,
and... seven by seven... (Gen. 7:2) ... are:
the seven days of Tabernacles, and the seven days of Passover,
for whoever observes these days is destined to be saved in the exile.]

ובגין דגלי כל דא קב״ה למשה.
שאיל רחמי עלייהו
ומסר גרמיה למיתה.
הה״ד
ואם אין מחני נא מספרך.
ובפיוסא דיליה אדבק במלכא
ואחיד בדרועא דימינא
ואמר זכור לאברהם.
ולבתר אחיד בשמאלא ואמר
זכור ליצחק.
ולבתר אחיד בגופא
ואמר ולישראל.

And because the blessed Holy One revealed all this to Moses,
he requested mercy for them,
and submitted himself for death,^lxxivSee BT Berakhot 32a and Sotah 14a
it is this that is written:
(Ex. 32:32) ... and if not, wipe me out please from Your book...
And through his appeasement, he cleaved to the King,
and he took hold of the right arm,
and said: (Ex. 32:13) Remember Abraham!
After which, he took hold of the left-side and said:
Remember Isaac!
After which, he took hold of the body and said:
... and to Israel...

ואמר קב״ה לאלין בינונים לגבייהו
תמה זכות אבות.
כיון דלא תאבו בתיובתא
הא אינון כרשעים גמורים.
ואם תאבין בתיובתא
אתמר לגבייהו חלה זכות אבות.

And the blessed Holy One had said, regarding those average-ones,
that ‘the merit of the Patriarchs has finished’,^lxxvSee BT Shabbat 55a
since they had not returned in repentance,
they are like the completely wicked,
and if they would return in repentance,
it is stated of them, that the merit of the Patriarchs does apply.

ובגין דלא יתאבידו אלין בינוניים
אמר משה וכי ימרון בני עלמא דאנא כנח
דלא בעא רחמי על דריה.
בההוא זמנא
מסר גרמיה עלייהו
הה״ד ואם אין מחני נא.

And so that these ‘average people’ would not be destroyed,
Moses said: ‘Should the world say that I am like Noah,
who did not request mercy upon his generation?’
At that time,
he submitted himself for them,
it is this that is written:... and if not, wipe me out please... (Ex. 32:32)

ובגין דא
עתיד רעיא מהימנא למהוי בגלותא בתראה
וביה יתקיים והוא מחולל מפשעינו
אתעביד חול בגינייהו.
מדוכא בעונותינו במכתשין דיסורין דעניותא.
בכמה דוחקין דסביל עלייהו.
ובגיניה וינחם יי׳ על הרעה וגו׳.
והה״ד ובחבורתו נרפא לנו.

And because of this,
the Faithful Shepherd Moses is destined to be in the final exile,^lxxviSee Midrash Tanḥuma, Ḥuqat Ch.10
and in him will be fulfilled: (Is. 53:5) And he was pained^∞me-ḥolal by our crimes...
He was made ‘mundane’^∞ḥol because of us,
afflicted in our iniquities – plagued by the afflictions of poverty,
with many oppressions that he suffered because of them.
And because of him: (Ex. 32:14) And Y”Y repented of the evil... etc.
And it is this that is written: (Is. 53:5) ... and with his wound we were healed.

ובגיניה
שמאל דוחה לבינוניים
דאיהי ראש השנה
וימין מקרב לון בתיובתא
דאיהו פסח

And of Moses’ merit, because of it,
the left-side rejects the average-ones
– which is New Year,
and the right-side draws them near in repentance
– which is Passover