תקוני הזהר 20

חמש אָ אֵ אֹ אִ אֻ
דאנון אור אור אור אור אור. ה' זמנין.
ה' נהורין דעובד' דבראשית
ונקוד' דלהון אָ אֵ אֹ אֻ אִ
חמש דסלקין לעשר.

Five Alephs: אָ אֵ אֹ אִ אֻ
which are aur^∞light, aur, aur, aur, aur – 5^❖ה times.
5 lights of the act of creation
– and their vowel points אָ אֵ אֹ אֻ אִ
– five which add up to ten.

ורזא דמלה והנה אנחנו מאלמים וגו'
והנה קמה אלומתי. וגם נצבה
דא א' בחל"ם
דאיהו לעילא מכל נקודין בקומה זקיף.
וביה אסתלק (נ"א אסתכל) יוסף בחלמא

And the mystery of the word: (Gen. 37:7) And behold, we are sheaving etc...
... and behold my sheaf^∞alumah rose-up, and it also stood...
this is Aleph with vowel-point ḥolem^❖ֹ^∞dreaming,
which is above all vowel-points, with an upright stature,
and through it, Joseph ascended [Var. gazed] in a dream^∞ḥelma.

וכן יעקב
הה"ד ויחלם
והנה סלם מצב ארצה
וראשו מגיע השמימה
דא א דאיהו ראש.

And so, Jacob.
It is this that is written: (Gen. 28:12) And he dreamt,
and behold, a ladder was set in the earth,
and its ‘head’ reached to the heavens...
This is א^❖Aleph which is the ‘head’.

והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו.
אמרו מארי מתני'
עולים תרי
ויורדים תרי.
ואנון אָ אְ אִ אֻ
והאי את דאיהי אל"ף חל"ם
דאיהי באמצעיתא (דא ו') איהי כתר עלאה
דאסחר (נ"א דאסחר לון)
על רישא דעמודא דאמצעיתא.

... and behold angels of ELQYM ascending and descending upon it.
The Masters of the Mishnah have said:^xiiBT Ḥullin 91b
ascending^∞’olim – being plural indicates two,
and descending^∞yordim being plural indicates two,
and they are: אָ אְ אִ אֻ
And this letter, which is Aleph^❖א with ḥolem^❖ֹ,
which is in the middle, [this is Vav^❖ו ], is Higher Keter,
which encompasses [Var. which encompasses them]
the head of the Middle Pillar.

וכד שכינתא אסתלקת לגבי
(ובגין דא והנה תסבינה אלמתיכם
ותשתחוין לאלמתי)
האי כתרא אתמר בה
אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה

And when the Shekhinah ascends towards
[And because of this: (Gen. 37:7) ... and behold your sheaves leaned,
and bowed down to my sheaf ]
this crown, it is stated of it:
(Ps. 118:22) The stone which the builders refused, became the head of the corner.

*ואיהי אבנא דאתגזרת דלא בידין
הה"ד עד די התגזרת אבן
די לא בידין וגו'
ובגין דלא אשכחן לה אתר מאן אתגזרא
שאלין מלאכיא קדישיא
איה מקום כבודו להעריצו.
ולא אשכחין לה אתר. עד דאמרין
ברוך כבוד יי' ממקומו.

And She is ‘the stone that was hewn without hands’.
It is this that is written: (Dan. 2:34) ... until a stone was hewn,
without hands etc.
And because the place from where it is hewn is not found,
the holy angels ask:
‘Where is the place of His glory to praise Him?’
And a place for it is not found, such that they say:
(Ez. 3:12) ‘Blessed is the glory of Y”Y from His place.’

(נ"א אדהכי הא סבא לגביה ואמר
רבי רבי
האי בשכינתא תתאה
דלית לה תמן אלא אצילותא
ודא הוא אתגזרת אבן
בגין דאיהי גזרת מלכין
ובה גזרין דינ' רפיא
דא דין בתראה
וכתר מ' אתקריאן ספי'
דלית ספי' שלימה בר מינה לתתא)

[Var. Meanwhile, the Sava arrived and said:
Rabbi! Rabbi!
This is with the Lower Shekhinah,
that has nought there but ‘emanation’,
and this is ‘the hewn^∞it-gazrat stone’
– because it is ‘the decree^∞ge-zeirah of kings’,
and through it, they decree soft judgement.
This is the last judgement,
and ‘the crown of sovereignty’ is called ‘sephirah’,
for there is no complete sephirah below without it].

והאי אבן איהי סגולת מלכים.
איהי שיחת מלאכי השרת.
שיחת חיון ושרפים ואופנים.
שיחת כל עלאין ותתאין.
ידיעת שמשא וסיהרא בעתים.
(ובה איהי אית) עת וזמן לכלא.

And this stone is the unique treasure of kings,
it is the speech of the ministering angels,
the speech of ḥayot, and seraphim and ophanim,
the speech of all above and below,
the knowledge of the sun and moon in seasons,
[and in it, there is] the time and season for everything.

כל טעמי ונקודי ואתוון
כלילן בה.
קלא דבור ומחשבה.
(ס"א ושיחה דנפקא מגו מחשבה)
כלילן בה.
איהי כתר *תורה
וכתר כהונה
וכתר מלכות.
ואיהי תגא בריש כל אתוון
כגוונ' דא

All cantillation-notes, and vowel-points, and letters,
are included in it,
voice, speech, and thought,
[Var. and speech that emerges from within thought]
are included in it.
It is ‘the crown of Torah’,
and ‘the crown of Priesthood’,
and ‘the crown of Kingship’,^xiiiMishnah Avot 4:13
and it is the ‘crownlet’ at the top of all letters,
like this:

ועל האי אבנא
אמר רבי עקיבא לחברוי
כשתגיעו לאבני שיש טהור
אל תאמרו מים מים.

And about this stone,
Rabbi Aqiva said to his companions:^xivBT Ḥagigah 14b
‘When you arrive at the stones of marble,
do not say “water, water!”’

ואיהי קוצא דכל אתוון.
ב כגוונא דא דּ.
קוץ דכל את ואת
*שיעור קומה (נ"א דילה) ו.
מעילא לתתא ומתתא לעילא.

And it is the ‘tip’ of all letters:
ב^❖Beiyt like this דּ^❖Dalet with dagesh,
the tip of each-and-every letter,
[Var. Her] ‘dimension of structure’ is ו^❖Vav,
from above to below, and from below to above.

ורזא דמלה
מקצה השמים ועד קצה השמים.
ורזא דא לך יי'
הגדולה והגבורה והתפארת וגו'
לך יי' הממלכה דא מלכות
דאיהי בכלא

And the mystery of the word is:
(Deut. 4:32) ... from the edge of the heavens, to the edge of the heavens.
And this mystery is: (1 Chron. 29:11) To You Y”Y,
is the greatness, and the might, and the glory... etc.
... to You Y”Y is the kingdom... – this is Malkhut,
which is in everything.

ואיהו צפצוף עופין קדישין
דאתמר בהון כי עוף *השמים יוליך את הקול.
צפצופא דכל צפרין
דאינון נשמתין קדישין דמצפצפין בכמה צלותין.
שיחת חיוון דאינון ת"ח
ובגינה אתמר
ויצא יצחק לשוח בשדה וכו'
ולית שיחה אלא צלותא.

And it is the chirping of the sacred birds,
of whom it is said: (Ecc. 10:20) For a bird of the heavens shall carry the voice,
the chirping of all birds,
which are the holy souls, who chirp with many prayers,
the speech of the ḥayot, who are the scholars of Torah.
And because of it is stated:
(Gen. 24:63) And Isaac went out to converse^∞su-aḥ in the field... etc.
‘And there is no ‘conversation’^∞siḥah but prayer.’^xvBT Berakhot 26b

ובגינה אתמר (תפלת ערבית רשות)
תפלת שחרית חובה
(דאיהי רשות היחיד)
תפלת ערבית רשות
(הרבים דלית לה קביעותא).
דאיהו רשו דלילה
(נ"א כלילא) בפני עצמה.
ובג"ד לית לה קביעות בלילה
דדמיא לגלותא.
(דאיהי רשות הרבי'
דבה תרמש כל חיתו יער
דאינון כל אור דעלמא דעאלו בה)
אלא זמנין אשתכחת תמן
וזמנין לא אשתכחת.

And because of it is stated:^xviSee BT Berakhot 27b [‘the evening prayer is voluntary^∞reshut’]
‘the prayer service of the morning is an obligation’,
[which is ‘a private domain’]
the evening prayer service is a domain^∞reshut,
[of the public, which has no fixed-time]
because it is the domain of the night,
[Var. inclusive of] its own,
and therefore, it has no fixed time at night,
which is likened to exile,
[which is ‘a public domain’,
in which (Ps. 104:20) ... every beast of the forest moves about
– which are all the light of the world that enters it]
but sometimes it is present there,
and sometimes it is not present.

זכאה איהו מאן דפגע בה כגון יעקב
דאתמר ביה ויפגע במקום
וילן שם כי בא השמש
עד דאתא בעלה ונטיר לה
ובת תמן עמה.
מתמן ואילך
קבעוה חובה.

Worthy is he who encounters Her, like Jacob,
of whom it is stated: (Gen. 28:11) And he encountered the place,
and he sojourned there because the sun had set...
until Her Master came and watched over Her,
and he was there, with Her,
from there onwards
they established it night-prayer as an obligation.

אבל בשבת
*איהי רשות היחיד
דאיהי ברשותא דבעלה.
ולאו כגוונא דליליא
דהות יחידה ברשותא דילה.
הה"ד איכה ישבה בדד.

But on the Sabbath,
She is ‘a private domain’,
for She is in the domain of Her Husband,
and not like the night,
when She is alone, in Her own domain.
It is this that is written: (Lam. 1:1) How alone She sits...

ויעקב
בגין דקריב לה לבעלה בפגיע' דיליה
ודאי עביד לה חובה.
וכד אתא שמשא בשחרית
דאתמר ביה כי שמש ומגן יי' אלקים
אתמר ביה ויזרח לו השמש.

And Jacob,
because he drew Her near to Her Master with his encounter,
he certainly made it the evening prayer an obligation.
And when the sun comes in the morning,
of which it is stated: (Ps. 84:12) For a sun and a shield is Y”Y ELQYM,
then it is stated of him: (Gen. 32:32) ... and the sun rose upon him...

מתמן ואילך קשר לה עמיה
דאיהו קשר דתפלין דיד.
קשיר לה עמיה
דלא תזוז מיניה לעלמין.

From there onwards, he bound Her to him,
which is the knot of the tephilin^∞phylacteries of the hand,
he binds Her to him,
so that She would not move from him forever.

מסטרא דשמאלא
קשיר לה בתפלין דיד
דאינון בדרועא שמאלא.

From the left-hand side,
he binds Her with the phylacteries^∞tephilin of the hand,
which is on the left arm.

מסטרא דימינא
שוי לה *כתרא על רישיה
תפלין דרישא.

From the right-hand side,
he places for Her a crown upon his head,
the phylacteries of the head.

והאי. ביומא דאיהי קשירא עם

And this, on the day when She is bound with

בעלה
אתמר בה ישחרונני
ואז ימצאונני.

Her Master,
it is stated of Her: (Prov. 1:28) they shall seek me early
and then... they shall find me.

אבל בליליא דאיהי גלותא.
דאיהי לבר מבעלה
ואיהי רשות בפני עצמה
אתמר בה
אל תתודע לרשות.
ובגין דא אמר דוד
אם אתן שינת לעיני וגו'
עד אמצא מקום ליי'.

But at night, which is exile,
when She is without Her Master,
and She is a domain^∞reshut unto Herself,
it is stated of Her:^xviiMishnah Avot 1:10
‘Do not become known to the authorities^∞reshut’.
And therefore, did David say:
(Ps. 132:4–5) I will not give sleep to my eyes... etc...
Until I find a place for Y”Y.

עד כאן רזא דקמ"ץ
דאיהו רזא דמחשבה עלאה ותתאה
(נ"א עילא ותתא)
דאיהי נקודה ברשות בעלה
דאיהו ו' רקיע.

Until here is the mystery of qametz^❖ָ,
which is the mystery of higher and lower Thought
[Var. high and low],
which is ‘the point in the domain of Her Master’,
Who is ו^❖Vav – the firmament.

ופת"ח בלא נקודה
רשו בפני עצמו
ונקודה בלא פת"ח
רשו בפני עצמה.

And a pataḥ^❖ַ, which is without a point,
is a domain unto itself,
and a point without a pataḥ,
is a domain unto itself.

דכמה דאתוון אינון דכר ונוקבא.
הכי נקודין אינון דכר ונוקבא.
אבל אתוון אנהו לגבי נקודי
כגון *גופא לגבי רוחא.

For just as letters are male and female,
so are vowel-points male and female,
but letters are to vowel-points,
like the body in relation to the spirit.

וכן נקודה בו'
כגון חל"ם או חיר"ק או שור"ק
חלם לעילא מן ו' אתעביד ז'.
חיר"ק לתתא אתעביד זנב גימ"ל.
שורק באמצעיתא.
קוצא דאת ד' קוצא באמצעית'.
וכלא חד. אני ראשון ואני אחרון
ומבלעדי אין אלקים.

And so is a point in a Vav^❖ו,
such as ḥolem^❖ֹ or ḥireq^❖ִ or shureq^❖ּ.
A ḥolem above ו^❖Vav makes it a ז^❖Zayin,
a ḥireq below is made a tail – Gimel^❖ג.
A shureq in the middle,
the tip of the letter Dalet^❖ד, a tip in the middle.
And all is one: (Is. 44:6) I am first and I am last,
and besides Me there is no god.

שב"א מאן איהו
כאשר יהיה האופן בתוך האופן.
ואינון
את *המאור הגדול ואת המאור הקטן
ואינון גוף וברית
ולקבליהו חמה ולבנה
דאינון לקבל אימא עלאה ותתאה.

The shva^❖׃ – what is it?
(Ez. 1:16) ... as would be ‘a wheel^∞ophan within a wheel’...
And they are:
(Gen. 1:16) ... the great luminary...... and the small luminary...
And they are ‘body and covenant’,
and corresponding to them are sun and moon,
which correspond to Higher and Lower Mother.

והנה אופן אחד בארץ אצל החיות
דא נקוד' דתחות סגו"ל
נקודה דלתתא
אצל החיות דאינון צר"י
את שני *המאורות הגדולים.

(Ez. 1:15) And behold one wheel on the earth next to the ‘angelic-beasts’^∞ḥayot ...
This is the point under the segol^❖ֶ,
the point that is below,
next to the ḥayot which are tzerei^❖ֵ,
(Gen. 1:16) ... the two great luminaries...

וכן איהו בתוך האופנים שור"ק
אופן חד לעילא ואופן חד לתתא.
ואיהו עמודא דאמצעיתא בינייהו.

And so it is in the midst of the ophanim – shureq^❖וּ.
One ophan^∞wheel above, and one ophan below
– and the Middle Pillar, it is between them.

והנה אופן אחד בארץ
דא חירק דאיהו לתתא.

And behold one wheel on the earth... (Ez. 1:16)
– this is ḥireq^❖ִ, which is below.

כל ניצוץ איהו י'.
וכל רקיע ו'

Each ‘spark’ is a י^❖Yod,
and each ‘firmament’ is a ו^❖Vav.

יקוק (שב"א חל"ם קמ"ץ)
שב"א איהו דינא
קמ"ץ רחמי.
שמאלא וימינא דמתמן אורייתא אתייהיב
דאיהו עמודא דאמצעיתא.

YQVQ with shva^❖ְ , ḥolem^❖ֹ , qametz^❖ָ [shva, ḥolem, qametz]
shva^☉Gevurah is judgement,
qametz^☉Ḥesed is mercy,
left and right, from there the Torah is given,
which is the Middle Pillar^☉Tipheret.

ובזמנא דאינון שב"א קמ"ץ חל"ם.
איהו רמוז כי בי *חש"ק
ואפלטהו
רק באבותיך חש"ק יי'

And when It the Divine Name is vowelled shva, qametz, ḥolem,
It is alluded to by: (Ps. 91:14) For he has desired^∞ḤaShaQ Me,
and I will rescue him...
and (Deut. 10:15) Only in your fathers did Y”Y desire^∞ḤaShaQ ...

מסטרא דא דאיהו יו"י
דסליק יקוק
הוה קב"ה הוא ושמיה לחוד בכתרא
קדם דאתברי עלמא.
עד דסליק במחשבתיה למברי אדם
דאיהו י' ברישא דא
תגא לעילא ולתתא נקודה.

From the aspect of א^❖Aleph which is composed of יוי^❖Yod-Vav-Yod^△26,
which adds up to YQVQ^△26,
was the blessed Holy One, and His Name, alone with the crown^☉Keter
– before the world was created –
until it arose in thought to create Adam,
who is the י^❖Yod at the top of the א^❖Aleph,
a ‘crown’ above and a ‘point’ below.

ובנקודי דאתוון
אשתמודעאן כל ספירן.
דתשע נקודי אינון.
ובהון י"ד ניצוצין
ועליהו אתמר ובני ישראל
יוצאים בי"ד רמה

And through the vowel-points of the letters,
are made known all the sephirot.
For there are nine vowel-points,
and in them there are 14^∞YaD sparks,
and upon them is stated: (Ex. 14:8) ... and the Children of Israel,
went out with a high ‘hand’^∞yad^△14.

ואינון לקבל פרקין דה' אצבען
דאינון י"ד
וב' רקיעין תמן
חד מן קמ"ץ וחד מן פת"ח.
לקבל תרין קני דדרועי.
וכל ניצוץ איהו פרק ואיהו מדה
ורקיע אמה וקנה
וקו המדה.

And they correspond to the joints of the 5 fingers,
which are 14^∞YaD^∞hand.
And 2 ‘firmaments’ are there:
one from qametz^❖ָ, and one from pataḥ^❖ַ,
corresponding to the two limbs^∞qanei of the arm.
And each spark is a joint, and it is a measure,
and a ‘firmament’ is a ‘cubit’^∞amah of 6 tephaḥs and a ‘reed’^∞qaneh,
and ‘the line of measure’.

*טעמי אינון מן כתרא
ואינון ברישא דעמודא דאמצעיתא
נקודין מן מוחא
ואינון ברכאן על רישא דצדיק
כד"א *ברכות לראש צדיק
ואינון ג' *טפין דאתמשכו מן מוחא
לגבי ברית מילה.

The cantillation-notes are from the crown,
and they are the top of the Middle Pillar.
The vowel-points are from the brain,
and they are ‘the blessings upon the head of the righteous’,
as it says: (Prov. 10:6) Blessings to the head of the righteous-one...
And they are the 3 drops that are drawn from the brain,
towards the covenant of circumcision.

אתוון מסטרא דאימא עלאה.
וכלהו אתכלילן במלכותא.

The letters are from the aspect of Higher Mother,
and all are incorporated in Malkhut.

ונקודי לאתוון כנשמתא לגופא.
דגופא איהו כסוס לרוכב.
ואתוון אינון פתיחין לנקודי לקבלא לון
ועלייהו אתמר
וכנפיהם פרודות מלמעלה
לקבלא עליהו נקודי.
ונקודה בכל אתר
בת קול.

And the vowel-points to the letters are like a soul to the body.
For a body is like a horse to the rider.
And the letters are open to the vowel-points to receive them,
and upon them it is stated:
(Ez. 1:11) ... and their wings were separated from above...
to receive vowel-points upon them,
and a vowel-point, in every place,
is a heavenly echo^∞bat qol.

טעמי אינון מאני קרבא.

The cantillation-notes are weapons of war.

רפ"ה איהו לעילא מאתוון
ועליה אתמר ודמות על ראשי החיה
רקיע כעין הקרח הנורא
*נטוי על ראשיהם מלמעלה

Rapheh^❖ֿ is above the letters,
and upon it is stated: (Ez. 1:22) And the image upon the heads of the ḥayah,
was of a firmament, like the hue of the awesome ice,
extended over their heads from above.

נטוי. דא איהו רפ"ה
נטוי על ראשי חיון
דאינון (יקו"ק ד') אתוון ודאי,

‘Extended’ – this is rapheh,
... extended over the heads of the ḥayot,
which are [YQV”Q – 4] letters, surely.

דג"ש איהו מלגאו דאתוון כגוונא דא יּקּוּקּ
רפ"ה מלבר כגוונא דא יֿקֿוֿקֿ
ואינון כמתג ורסן לאותיות.
ובהון והחיות רצוא *ושוב
רצוא בדג"ש
ושוב ברפה:

Dagesh^❖ּ is inside the letters, like this: יּקּוּקּ,
Rapheh^❖ֿ is outside, like this: יֿקֿוֿקֿ,
and they are like ‘a bridle^∞meteg and curb’ for the letters,
and of them: (Ez. 1:14) And the ḥayot were running and returning...
running – with dagesh,
and returning – with rapheh.