תקוני הזהר 143

מַעֲנִישִׁין לְתַתָּא וְלָא לְעִילָא, וְאִית חוֹבִין דְּמַעֲנִישִׁין לְעִילָא וְתָבְעִין לוֹן לְעִילָא בֵּי דִינָא רַבְרְבָא, וּבְגִינַיְיהוּ מְמַשְׁכְּנִין נִשְׁמָתָא לְעִילָא, וְלָא מַנִּיחִין לָהּ לְנָחֲתָא לְתַתָּא, אֲבָל בְּחוֹבִין דְּמַעֲנִישִׁין עֲלַיְיהוּ לְתַתָּא, לָא מַעֲנִישִׁין לָהּ לְעִילָא, וְלָא מְעַכְּבֵי לֵיהּ תַּמָּן, וְאִית חוֹבִין דְּנִשְׁמָתָא דְּגָבִין מִנַּיְיהוּ בְּכָל אֲתַר, כְּגוֹן (שמות כא יז) וּמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ, דְאִתְּמַר בֵּיהּ מוֹת יוּמָת, מִבֵּי דִינָא דִלְעִילָא וּמִבֵּי דִינָא דִלְתַתָּא, דְּאִתְדַּנַּת בִּתְרֵין דִּינִין, וּבְגִין חוֹבָא דָא בְכָל אֲתַר דְּאַשְׁכְּחִין לָהּ לְעִילָא גָבִין מִינָהּ, וּבְכָל אֲתַר דְּאַשְׁכְּחִין לָהּ לְתַתָּא גָבִין מִינָהּ, וְלֵית פִּקּוּדָא דְלֵית לָהּ רְשׁוּ לְאַגָּנָא עֲלָהָא, דְּאִית חוֹבִין דְּדַיְינִין לָהּ בְּדִינִים חֲמוּרִים לְנִשְׁמָתָא, וְיֵתֵי מִצְוָה דְאִיהִי מַטְרוֹנִיתָא כְּגוֹן מִצְוַת תְּפִלִּין, וְאַגִּינַת עֲלֵיהּ וּפְרִישַׂת גַּדְפָהָא עֲלָהּ, וְלֵית רְשׁוּ לִמְקַטְרֵג לְקָרְבָא תַּמָּן, וְאִית חוֹבִין דְּמַטְרוֹנִיתָא לֵית לָהּ רְשׁוּ לְאַגָּנָא עֲלַיְיהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שם יד) מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת.

אֲבָל פִּקּוּדִין אִית דְּאִינוּן שְׁפָחוֹת, מֵאִלֵּין פִּקּוּדִין דְּאִינוּן עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אַף עַל גַּב דְּיֵיתוּן לְאַגָּנָא עֲלָהּ, נָטְלֵי לוֹן מְקַטְרְגִין תְּחוֹת רְשׁוּתַיְיהוּ, (נ"א נפקין לה מקטרגין מרשותייהו), וְאִית חוֹבִין אָחֳרָנִין דְּאִתְקְרִיאוּ חֲלוּקֵי דַיָּינִין, עַל חוֹבִין דְּחוֹלְקִין בְּהוֹן, מִנְּהוֹן מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד, וְדַיְינִין לָהּ לְנִשְׁמָתָא בְּמָמוֹן דְּאִיהוּ דִינֵי מָמוֹנוֹת, וְאִית אָחֳרָנִין דְּחוֹלְקִין עֲלַיְיהוּ וְאִינוּן נוֹטִין כְּלַפֵּי חוֹבָה, לְמֵידַן לָהּ בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת, אִם זַכְוָון מִתְגַּבְּרִין עַל חוֹבִין דָּנִין לָהּ בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, וְגָבִין מִזַּכְוָון דְּאִינוּן גְּמִילוּת חֲסָדִים דִּילֵיהּ, וְאִם חוֹבִין מִתְגַּבְּרִין דַּיְינִין לָהּ בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה, וְגָבִין בָּהּ נֶפֶשׁ וְרוּחַ.

וּלְעִילָא לֵית מַשּׂוֹא פָּנִים בֵּין זַכָּאָה לְחַיָּבַיָּא, וְכֵן צָרִיךְ לְהַשְׁווֹת לְתַתָּא גַבֵּי דִינָא זַכָּאָה עִם חַיָּיבָא, מִסִּטְרָא דֶאֱמֶת עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְלָא יְהֵא דַיָּינָא רַשַּׁאי לְמֶעֱבַד מַשּׂוֹא פָנִים לְחַד מִנַּיְיהוּ בְדִינָא, דִבְדַיָּינָא דִלְעִילָא אִתְּמַר בֵּיהּ (דברים י יז) לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד, וַוי לֵיהּ לְדַיָּינָא לְתַתָּא דְאִשְׁתַּנֵּי מִדַּיָּינָא דִלְעִילָא, דְאַכְחִישׁ עוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, וְלָא יֵימָא דָא מְהֵימְנָא מִדָּא, דִּכְמָה דְאִיהוּ לְתַתָּא (שם טז יח) שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ, לְדַיְינָא גוּפִין, הָכִי אִית לְעִילָא שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים לְדַיְינָא נִשְׁמָתָא, וְלָא יוֹקִיר לְדָא יַתִּיר מִדָּא, אֶלָּא תַרְוַיְיהוּ בְּהַשְׁוָאָה בְדִינָא, וְאִינוּן צְרִיכִין לְמִשְׁמַע קֳדָם דַּיָּינָא, וְלָא יְמַלְּלוּן עַד דְּשָׁאִיל לוֹן דַּיָּינָא, וְיָהִיב לוֹן רְשׁוּ לְמַלְּלָא, וִיהוֹן קֳדָמֵיהּ בִּדְחִילוּ, בְּגִין דִּשְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא עֲלַיְיהוּ, וּמָאן דְּתָבַע קְשׁוֹט כְּאִלּוּ מְקַיֵּים עַל עָלְמָא דַיָּין אֱמֶת (ס"א דין אמת), וְכָל שֶׁכֵּן מָאן דְּדָן דִּין אֱמֶת, כְּאִלּוּ מְקַיֵּים (תהלים פ יב) אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח, וַוי לֵיהּ לְמָאן דְּאוֹקִים שִׁקְרָא וְאַפִּיל אֱמֶת, דְּגָרִים (דניאל ח יב) וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה, וּמָאן גָּרִים דָּא דַּיָּינָא דְלָא דָן דִּין אֱמֶת, וּבְוַדַּאי דַּיָּין דְּדָן דִּין אֱמֶת כְּאִלּוּ הוּא אַפִּיק לִשְׁכִינְתָּא וּלְיִשְׂרָאֵל מִגָּלוּתָא, וְאוֹקִים לוֹן מֵאַרְעָא.

קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן עַל רַגְלוֹי, וְסָלִיק יְדוֹי לְגַבֵּי עִילָא, וְשַׁבַּח לְמָארֵי עָלְמָא, וְאָמַר, רִבּוֹן עָלְמָא עֲבֵיד בְּגִין שְׁכִינְתָּא דְאִיהִי בְגָלוּתָא, וְאִם אִיהִי בְּאוֹמָאָה הָא אַבָּא וְאִמָּא דְאִינוּן חָכְמָה וּבִינָה יָכְלִין לְמֶעֱבַד הַתָּרָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה יד כז) יהו"ה צְבָאוֹ"ת יָעָץ וּמִי יָפֵר, אִם הַתַּלְמִיד אוֹמֵי הָרַב יָכִיל לְמֶעֱבַד הַתָּרָה.

וְאִם נָדַר אוֹ נִשְׁבַּע בֵּן דְּאִיהוּ ו' דְּלָא יִפְרוֹק לָהּ אֶלָּא דִתְהֵי בְּגָלוּתָא עַד זִמְנָא יְדִיעָא, וְנֶדֶר אוֹ שְׁבוּעָה אִיהוּ בְּי"ה דְּאִינוּן חָכְמָה וּבִינָה, וְאִיהוּ אִתְחָרֵט, הָא תְּלַת בְּנֵי נָשָׁא יָכְלִין לְמִפְטַר לֵיהּ, וְאִינוּן תְּלַת אֲבָהָן לְעִילָא לְקִבְלַיְיהוּ, וְאִם לָא תִּתְחָרֵט, אֲנָא בָּעִינָא מִינָךְ, וּמִכָּל אִינוּן דִּמְתִיבְתָּא דִלְעִילָא וְתַתָּא, דְתַעֲבֵיד בְּגִין רַעֲיָא מְהֵימְנָא דְלָא זָז מִשְּׁכִינְתָּא בְּכָל אֲתַר, וְאִיהוּ עָאל שְׁלָם בֵּינָךְ וּבֵינָהּ זִמְנִין

"Bereshit, in the beginning" (Genesis 1:1). This includes two fires ("trei esh"), which are the two flames [referred to in the blessing] "Blessed is the Creator of the lights of fire". And in this regard it is written (Song of Songs 2:5) "Sustain me with cakes (ashishot)", that is, with two fires (eishot). Why is 'sustain me' said in this context? This refers to the eves of the Shabbat, when an additional soul descends in order to support the lower Shechina in exile, of whom it is said (Amos 5:2) "Fallen, not to rise again [is the maiden of Israel.]" When Shabbat reaches its end, this additional soul leaves, of which it is written (Exodus 31:17) "[God was] refreshed (vayinafash)". [This is the meaning of ] vayinafash? As soon as it leaves, woe to the soul! (vay nefesh!), for nobody is left to support her. In such moments, she cries out to Israel "Support me with ashishot", that is, with lights of fires. What are these fires? Two Torahs, carved of fire, which are ELOHIM, the aspect of might. These are known as (Isaiah 54:13) "Teachings of the Lord," two lips of burning flames, or two apples out of which the spirit of the Messiah comes, of which is said (Isaiah 11:2) "The spirit of the Lord shall alight on him."

סַגִּיאִין, וּמָסַר גַּרְמֵיהּ לְמִיתָה בְּגִינָהּ וּבְגִין בְּנָהָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב לב) וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ.

[This can be compared] to a princess confined in sickness because of her love for her husband. When her husband left she fell to her bed, crying out and saying "Support me with cakes,ashishot)". So too, she [the Shechina] is confined in sickness, and says (Song of Songs 2:5) "Refresh me..." With what? "...with apples," which flourish in the trees of the forest - and these are the fragrant plants.

וְאִם הוּא נֶדֶר מִסִּטְרָא דְאַבָּא וְאִמָּא, וְלָא בָּעִי, אֲנָא סָלִיק לְגַבֵּי הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ (דברים יז ח) כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ בְּמוּפְלָא מִמָּךְ אַל תִּדְרוֹשׁ, דְּיִפְטוֹר נֶדֶר, וְאַף עַל גַּב דִּשְׁכִינְתָּא אִיהִי בְגָלוּתָא לְגַבֵּי בַּעִִלָהּ כְּנִדָּה, דְּאִיהִי יַפְרִישׁ בֵּין דָּם לְדָם, וְאִתְפַּתַּח מְקוֹרָא דִילָהּ, לְדַכָּאָה לָהּ בְּמַיִם דְּאוֹרַיְיתָא, מַיִם חַיִּים דְּלָא פָסְקִין, וְאַפְרֵישׁ מִינָהּ דַּם נִדָּה דְּאִיהִי לִילִי"ת, דְּלָא אִתְקְרִיבַת בַּהֲדָהּ, דְּאִיהִי חוֹבָא דְנִשְׁמָתָא דְסָאִיבַת לָהּ, וְלֵית לָהּ רְשׁוּ לְסָלְקָא נִשְׁמָתָא לְגַבֵּי בַּעִִלָהּ, לְהַהוּא אֲתַר דְּאִתְיְיהִיבַת מִתַּמָּן, וְאִתְדָּנַת בֵּין דִּין לְדִין, בֵּין דִּינֵי נְפָשׁוֹת לְדִינֵי מָמוֹנוֹת, דְּאִית מָאן דְּפָרַע בְּמָמוֹנֵיהּ, וְאִית מָאן דְּפָרַע בְּנַפְשֵׁיהּ, וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ (איכה א א) אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד, דְּאִיהִי חֲשִׁיבָא שְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא כִּמְצוֹרָע, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (ויקרא יג מו) בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, מִחוּץ וַדַּאי, דָּא גָלוּתָא, דְּאִיהִי לְבָר מֵאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל, דְּאִיהִי מוֹתְבָא דְאָת ה'.

The third elder rose and said: Rabbi! Rabbi! Behold, we do the Havdalah ceremony with [all sorts of] fragrant plants, even though she specifically spoke about apples. Rather, we use fragrant plants, of which it is said (Song of Songs 7:9) "Your breath is like the fragrance of apples." Moreover, all sorts of fragrant plants are fit for [these Havdalah] blessings. [In fact,] we use myrtle branches, because they have [sets of] three leaves, known as the 'three hadassim', which hint at the three forefathers. The two nostrils [smelling the fragrance], however, represent the two apples, the two true prophets, from whom the holy spirit - the faithful shepherd - is destined to issue. Thus it is written (Song of Songs 2:5) "Refresh me with apples, for I am faint with love."

וְאִי מְקוֹרָא לָא יָכִיל לְמִפְתַּח עַד דְּיִפְתַּח לֵיהּ הַהוּא דְסָגִיר לֵיהּ, אֲנָא מְפַיַּיסְנָא לֵיהּ בְּגִין יו"ד ה"א וא"ו ה"א, דְּאִיהוּ יִחוּדָא (דיחודיה תמן), וּבְגִין לְבוּשִׁין דְּאִתְלַבֵּשׁ, מִיָּד אִתְפַּתְּחַת מְקוֹרָהּ וְאִתְדַּכִּיאַת שְׁכִינְתָּא, וְרָזָא דְמִלָּה (ירמיה יד ח) מִקְוִה יִשְׂרָאֵל יהו"ה מוֹשִׁיעוֹ בְּעִת צָרָה, מוֹשִׁיעוֹ וַדַּאי, הַהוּא דְמָקוֹרָא דְמִקְוְה בִּידֵהּ.

(זהו תקון כ"ו)

בְּרֵאשִׁית תַּמָּן תְּרֵי אֵשׁ, וְאִלֵּין אִינוּן תְּרֵין אֵשִׁין דְּאִינוּן בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר (שיר ב ה) סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת, בִּתְרֵי אֵשׁוֹת, וְאַמַּאי אָמַר בְּהוֹן סַמְּכוּנִי, אֶלָּא בְלֵילֵי שַׁבָּת נְשָׁמָה יְתֵירָה קָא נָחֲתָא לְסָמְכָא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה בְגָלוּתָא, דְאִתְּמַר בָּהּ (עמוס ה ב) נָפְלָה וְלֹא תוֹסִיף קוּם, וְכַד אָתָא מוֹצָאֵי שַׁבָּת אִסְתַּלְקַת נִשְׁמָתָא יְתֵירָה דְבָהּ וַיִּנָּפַשׁ, וַיִּנָּפַשׁ מִיָּד דְּאִיהִי אִסְתַּלְקַת וַי נֶפֶשׁ, דְּלֵית מָאן דְּסָמִיךְ לָהּ, בְּהַהוּא זִמְנָא אִיהִי אָמְרַת לְיִשְׂרָאֵל סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת דְּאִינוּן מְאוֹרֵי הָאֵשׁ, וּמַאי נִיהוּ תְּרֵי תּוֹרוֹת, דְּאִינוּן חֲצוּבוֹת מֵאֵשׁ דְּאִיהִי אלהי"ם מִדַּת הַגְּבוּרָה, וּמַאי נִיהוּ לִמּוּדֵי יהו"ה תְּרֵין שִׂפְוָון דְּאִקְרוּן לַהֲבוֹת (דאוקדון בלהבות) אֵשׁ, וְאִינוּן תְּרֵין תַּפּוּחִין, דְּמִנְּהוֹן רוּחָא דִמְשִׁיחָא נָפִיק, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (ישעיה יא ב) וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יהו"ה.

לְבַת מֶלֶךְ דַּהֲוַת בְּבֵי מַרְעָא מֵרְחִימוּ דְבַעִִלָהּ, דְּאָזַל בַּעִִלָהּ אִיהִי נָפְלַת לְמִשְׁכָּבָה, צָוְוחַת וְאָמְרַת סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת, הָא אִיהִי בְּבֵי מַרְעָא, הִיא אוֹמֶרֶת רַפְּדוּנִי, בְּמַאי בַּתַּפּוּחִים דְּמִתְרַבִּים בַּעֲצֵי הַיַּעַר, וְאִלֵּין אִינוּן עֲצֵי בְשָׂמִים.

קָם סָבָא תְּלִיתָאָה וְאָמַר רַבִּי רַבִּי, הָא אֲנַן בַּעֲצֵי בְשָׂמִים מַבְדִּילִין, וְהָכָא אִיהִי לָא אָמְרַת אֶלָּא בַּתַּפּוּחִים, אֶלָּא אֲנַן מְבָרְכִין עַל עֲצֵי בְשָׂמִים בְּגִין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (שיר ז ט) וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים, וְלָא עוֹד אֶלָּא כָּל מִינֵי בְשָׂמִים אִינוּן טָבָאן לְבָרְכָא עֲלַיְיהוּ, וַאֲנַן דְּעָבְדִין בַּהֲדַס בְּגִין דְּאִית בֵּיהּ תְּלַת עַלִּין, דְּאִתְקְרִיאוּ תְּלַת הֲדַסִּים, דִּרְמִיזִין לִתְלַת אֲבָהָן, אֲבָל תְּרֵין נוּקְבִין דְּחוֹטָמָא אִינוּן לָקֳבֵל תְּרֵין תַּפּוּחִין דְּאִינוּן תְּרֵי נְבִיאֵי קְשׁוֹט, דִּי בְהוֹן עָתִיד לְאַפָּקָא רוּחָא דְקוּדְשָׁא דְאִיהוּ רַעִִיָא מְהֵימְנָא דִלְעִילָא, דְּבֵיהּ אִתְיַשְׁבַת נַפְשָׁא דִילָהּ, וּבְגִין דָּא אִיהִי אָמְרַת (שם ב ה) רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי