שערי צדק 1

זה השער לה' צדיקים יבאו בו. דע כי ה' יתברך בחר בישראל כשהבדיל כל לשונות בדור הפלגה איש ללשונו למשפחותיהם לגויהם, ונתן לכל אומה ואומה שר ומושל עליהם, ונתן גם כן לכל אומה חלקה מן הארץ, ובדרך זה נתייחדו הגוים והארצות כל אחד לשר ידוע, ועל זה נאמר מאלה נפרדו איי הגוים בארצותם איש ללשונו למשפחותם בגויהם, וזהו סוד ענין הפלגה, ונשארו כל שבעים אומות מסורות ביד שבעים שרים למעלה, ואותם שבעים שרים סובבים חוץ לכסא הכבוד, והם הנקראים סוד הקליפות, ובהם נאחזות סוד הערלה, וכשבא אברהם אבינו עליו השלום באותו הסוג שהיה בו נתן מקום אחיזה לכתרים שהיו מצד הימין על על ידי ישמעאל משל כדמיון החוט המחבר חתיחות הבגד, ועל זה נאמר ולישמעאל שמעתיך וזהו סוד וידו בכל ויד כל בו, ועל פני כל אחיו ישכון, וכשבא יצחק באותו הסוג שהיה בו נתן מקום אחיזה לכתרים שהיו מצד שמאל על ידי עשו, משל כדמיון החוט שאמרנו לעיל, ועל זה נאמר זדון לבך השיאך שוכני בחגבי הסלע מרום שבתו וגו' נמצאת למד שישמעאל ועשו הם סוד אחיזה שבעים כתרים סביב המרכבה, וכולן נקראו קליפות חיצונות וערלה, ובמקרא נקראו חוצות שנאמר עד לא עשה ארץ וחוצות, וזהו סוד ויוצא אותו החוצה, ולא תהיה אשת המת החוצה, וכשבא יעקב אבינו עליו השלום עמד באמצע, אברהם בצד ימין ויצחק בצד שמאל,ויעקב באמצע, והסוד ויעקב איש תם יושב אוהלים, נמצאו אכרהם ויצחק תקנו כל המרכבה חצונית ופנימית, תקנו הפנימית, שמתאחזים ביעקב בתפארת בקו האמצעי, ותקנו חצונית, שהם מתאחזים שבעים כתרים בידו"ד יתברך על ידי ישמעאל ועשו, נמצא כשבא יעקב היה נקי בלי סיג, ולפיכך הוא באמצע, וזהו סוד שאמר שמא חס ושלום יש פסול במטתי, כאברהם שיצא ממנו ישמעאל, וכיצחק שיצא ממנו עשו, פתחו כולם ואמרו שמע ישראל וגו', נמצא יעקב ובניו נאחזים בקו האמצעי הנקרא נקודה פנימי, והיכל פנימי, וזה ההיכל הפנימי הוא הנקרא קו האמצעי, הוא הנקרא שם ידו"ד יתברך, והוא באמצע, ושבעים כתרים מקיפים אותו, זהו שאמר בספר יצירה היכל הקודש מכוון באמצע, וזהו סוד ארץ וחוצות שאמרנו לעיל, וזהו מקום הנקרא קו האמצעי, וצריכין אנו לידע באיזה מקום ובאיזה שער נכנסים לו:

"This is the gate of Hashem; the righteous shall enter through it." Know that Hashem, blessed be He, chose Israel when He separated all the languages in the Generation of the Division, each man according to his language, according to their families, in their nations. And He gave to each and every nation a minister and ruler over them, and He likewise gave to each nation its portion of the earth. And in this manner, the nations and the lands were singled out, each one to a known minister. And concerning this it is said: "From these the islands of the nations were separated in their lands, each man according to his language, according to their families, in their nations." And this is the secret of the matter of the Division [HaPalagah]. And all seventy nations remained delivered into the hands of seventy ministers above, and those seventy ministers surround the outside of the Throne of Glory, and they are what are called the secret of the shells [Klipot], and within them is grasped the secret of the uncircumcision [Orlah]. And when Abraham our father, peace be upon him, came in that category in which he was, he gave a place of grasping for the crowns that were on the right side through Ishmael—an analogy like the thread that connects pieces of cloth. And concerning this it is said: "And as for Ishmael, I have heard you," and this is the secret of: "And his hand shall be against every man, and every man's hand against him," and "over the face of all his brethren shall he dwell." And when Isaac came in that category in which he was, he gave a place of grasping for the crowns that were on the left side through Esau—an analogy like the thread we mentioned above. And concerning this it is said: "The pride of your heart has deceived you, you who dwell in the clefts of the rock, whose habitation is high, etc." You find yourself learning that Ishmael and Esau are the secret of the grasping of the seventy crowns around the Chariot [Merkavah], and all of them are called outer shells and uncircumcision, and in Scripture they are called "outside" [chutzot], as it is said: "While as yet He had not made the earth, nor the outside [chutzot]." And this is the secret of: "And He brought him outside [hachutzah]," and "The wife of the dead shall not be married outside [hachutzah]." And when Jacob our father, peace be upon him, came, he stood in the middle: Abraham on the right side, Isaac on the left side, and Jacob in the middle. And the secret is: "And Jacob was a wholesome man, dwelling in tents." It is found that Abraham and Isaac rectified the entire Chariot, outer and inner. They rectified the inner, which is grasped in Jacob, in the Beauty [Tiferet], in the middle line. And they rectified the outer, which is the seventy crowns grasped in YHWH, blessed be He, through Ishmael and Esau. It is found that when Jacob came, he was clean without dross, and therefore he is in the middle. And this is the secret of what he said [on his deathbed]: "Perhaps, Heaven forbid, there is a defect in my bed, like Abraham from whom issued Ishmael, and like Isaac from whom issued Esau?" They all opened [their mouths] and said: "Hear, O Israel, etc." It is found that Jacob and his sons are grasped in the middle line, which is called the inner point and the inner palace. And this inner palace is what is called the middle line; it is what is called the name YHWH, blessed be He, and it is in the middle, and seventy crowns surround it. This is what is said in the Book of Formation [Sefer Yetzirah]: "The holy palace is directed precisely in the middle." And this is the secret of "earth and outside" that we mentioned above, and this is the place called the middle line, and we need to know in what place and through which gate one enters into it.

ונאמר, דע כי מאחר שנתחלקו שבעים אומות לשבעים כתרים כל אומה וארצה שלה לשר ידוע ולא מצא השם יתברך חלק בכולם לפי שהוא טהור וכלם טמאים, וכתיב טהור עינים מראות ברע, ועל זה נאמר ויהי בנסעם מקדם, בודאי נסעו ונתפרדו מקדמונו של עולם, ולא היה לשם חלק בכל הגוים ובכל הארצות לפי שכולם היו טמאים עד שבא יעקב שהוא מכוון בין אברהם ויצחק, הוא חלק לידו"ד יתברך כי ידו"ד יתברך שוכן בהיכל פנימי והשרים מקיפים כסאו, כדמיון הפרי והקליפות וסוד הגדול הכולל את הכל טוב לחסות בידו"ד מבטוח באדם, טוב לחסות בידו"ד מבטוח בנדיבים וגומר, בשם ידו"ד כי אמילם סבוני גם סבבוני בשם ידו"ד כי אמילם, סבוני כדבורים דעכו כאש קוצים בשם ידו"ד כי אמילם, אמר שלשה פעמים אמילם, וארבעה פעמים סבוני סבבוני, וזהו סוד ארבע מחיצות שראה יחזקאל ושראה אליהו, והרביעי דקה. והנני רומז, הנרתיק הנקרא כסא החיצון, נקרא אדם, והכסא הפנימי נקרא אדנ"י, וסוד אלו ואלו כי תבאו אל הארץ וגו', וערלתם ערלתו וגו' (יס"ג סוד ג' פעמים ע' רד"ו.) שלש שנים יהי' וגו' והשנה הרביעית וגו', יהי' לכם כל פריו כו', ובשנה החמישית תאכלו את פריו וכו', וכשתזכה להבין מה שכתבנו תשיג סוד ארץ וחוצות, ותשיג טוב לחסות בידו"ד מבטוח בנדיבים, והסוד רמוז ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם, וסוד נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן, אוי להם לבריות מעלבון פסוק זה, ועל זה נאמר מפני הרעה נאסף הצדיק, וזהו שאמרה התורה זאת התורה אדם כי ימות באהל וגו':

And we say, know that since the seventy nations were divided into seventy crowns—each nation and its land to a known minister—and the Name, blessed be He, found no portion in any of them, because He is pure and they are all impure, and it is written: "You are of eyes too pure to behold evil." And concerning this it is said: "And it came to pass, as they journeyed from the east [mi-kedem]," they certainly journeyed and separated themselves from the Ancient One [Kedmono] of the world. And the Name had no portion in all the nations and in all the lands, because they were all impure until Jacob came, who is precisely aligned between Abraham and Isaac; he is the portion for YHWH, blessed be He. For YHWH, blessed be He, dwells in the inner palace, and the ministers surround His throne, like the imagery of the fruit and the shells [klipot]. And the great secret that encompasses everything: "It is better to take refuge in YHWH than to trust in man. It is better to take refuge in YHWH than to trust in princes, etc." "In the name of YHWH, for I will cut them off. They compassed me about, yea, they compassed me about; in the name of YHWH, for I will cut them off. They compassed me about like bees; they are quenched as the fire of thorns; in the name of YHWH, for I will cut them off." He said "I will cut them off" three times, and "they compassed me about / they compassed me" four times. And this is the secret of the four barriers that Ezekiel saw and that Elijah saw, and the fourth was thin. And behold, I am hinting: The casing that is called the outer throne is called Adam [man], and the inner throne is called ADNY. And the secret of these and those: "When you come into the land, etc., then you shall count its fruit as forbidden [uncircumcised]..." (The secret is 3 times 70, which equals 210 [RDU]). "Three years it shall be [forbidden] unto you... and in the fourth year... all the fruit thereof shall be holy... and in the fifth year you shall eat of the fruit thereof, etc." And when you merit to understand what we have written, you will attain the secret of "earth and outside," and you will attain "It is better to take refuge in YHWH than to trust in princes." And the secret is hinted at: "And upon the likeness of the throne was a likeness as the appearance of a man [Adam]." And the secret: "When a plague of leprosy is in a man [Adam], then he shall be brought unto the priest." Woe to mankind for the humiliation of this verse! And concerning this it is said: "The righteous is taken away from the evil to come." And this is what the Torah said: "This is the Torah: when a man [Adam] dies in a tent, etc."

ונחזור לכוונת פסוק, זה השער לידו"ד צדיקים יבאו בו כלומר צריכים אנו לבקש שער שבו נכנסים לידו"ד יתברך, מאחר שארבע מחיצות מקיפות סביב להיכלו:

And let us return to the intent of the verse: "This is the gate of YHWH; the righteous shall enter through it." That is to say, we must seek the gate through which one enters to YHWH, blessed be He, since four barriers surround His palace.

ונאמר מאחר שבאו אברהם יצחק ויעקב תקנו כל המרכבות עליונות ותחתונות החיצונות, החיצונות בחוץ והפנימית בפנים, ונמצא אברהם ויצחק קשרו המרכבה החיצונה בחוץ על ידי ישמעאל ועשו, ונקשר המרכבה הפנימית על ידי יעקב, וכשבא יעקב שלם בלי שמץ ודופי מזוקק שבעתים זקוקים על ידי שת ונח ושם אברהם יצחק ויעקב הוא השביעי, עליהם נאמר כסף צרוף מזוקק שבעתים, ונמצאת מטתו שלמה, לפיכך בחר בו השם שהוא קו האמצעי וכלל טהור את הטהור וינח טהור על הטהור ואז מצא לו ידו"ד חלק בנבראות וסימן כי יעקב בחר לו י"ה ישראל לסגולתו, וזהו חלקו שיצא לו בכל העולם, וזהו סוד כי חלק ידו"ד עמו יעקב חבל נחלתו וגו', וסוד ויוצא אותו החוצה וגו' ימצאהו בארץ מדבר, ידו"ד בדד ינחנו וגו', ומאחר שבחר ביעקב שהוא אמצעי בקו האמצעי נעשה יעקב כסא שלם להשם יתברך כי אברהם ויצחק לא נקראו אלא כסאות האברים וסימן אלקי אברה"ם אלקי יצחק ואלקי יעקב, ועל זה נאמר את ידו"ד האמרת היום וידו"ד האמירך והסוד שנים עשר שבטים, נגד שנים עשר שמות המצטרפים מן השם המיוחד יתברך, והפסוק מכריז ואומר כל אלה שבטי ישראל שנים עשר, וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם ואז נעשה יעקב כסא שלם למרכבה כלומר, כסא הגוף ולא כסא הארץ, כי לא שרתה שכינה למטה עד שבא הרגל הרביעי, כלומר במנוחה אלא לפי שעה אפילו בימי משה רבינו עליו השלום ועל זה נאמר במשוך היובל המה יעלו בהר:

And we say, since Abraham, Isaac, and Jacob came, they rectified all the Chariots [Merkavot], the upper ones and the lower outer ones: the outer ones on the outside, and the inner one on the inside. And it is found that Abraham and Isaac bound the outer Chariot on the outside through Ishmael and Esau, and the inner Chariot was bound through Jacob. And when Jacob came—complete, without a speck or blemish, refined sevenfold, refined through Seth, Noah, Shem, Abraham, Isaac, and Jacob who is the seventh—concerning them it is said: "As silver tried in a furnace of earth, purified seven times." And it is found that his bed was complete; therefore, the Name chose him, for he is the middle line, and He combined the pure with the pure, and rested the pure upon the pure. And then YHWH found for Himself a portion among the creations, and the sign is: "For Jah [YH] has chosen Jacob unto Himself, and Israel for His peculiar treasure." And this is His portion that fell to Him in all the world, and this is the secret of: "For the portion of YHWH is His people; Jacob is the lot of His inheritance, etc." And the secret of: "And He brought him outside, etc." "He found him in a desert land..." "YHWH alone did lead him, etc." And since He chose Jacob, who is middlemost in the middle line, Jacob became a complete throne for the Name, blessed be He, for Abraham and Isaac were only called thrones of the limbs, and the sign is: "The God of Abraham, the God of Isaac, and the God of Jacob." And concerning this it is said: "You have avouched YHWH this day... and YHWH has avouched you." And the secret is the twelve tribes, corresponding to the twelve names that are permuted from the Unique Name, blessed be He, and the verse proclaims and says: "All these are the twelve tribes of Israel; and this is it that their father spoke unto them, and blessed them." And then Jacob became a complete throne for the Chariot—that is to say, a throne of the body and not a throne of the earth, for the Shechinah did not dwell below until the fourth leg arrived (meaning, in permanent rest), but only temporarily, even in the days of Moses our teacher, peace be upon him. And concerning this it is said: "When the ram's horn sounds long, they shall come up to the mount."

ואחר שידעת זה דע כי כמו שבחר י' ביעקב משאר האומות, כך בחר בציון מן הארצות לשכון בירושלים מן המקומות וכמו שנפל לכל שר ושר חלק בדור הפלגה מן הגוים והארצות, כך עלה חלק י"י יתברך מן הגוים יעקב, ומן הארצות ארץ ישראל, ומן המקומות ירושלים, על זה נאמר כי שמך נקרא על עירך ועל עמך, וכמו שיעקב באמצע האבות כך ירושלים באמצע הישוב, ועל זה נאמר זאת ירושלים בתוך כל הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות נמצא סוד ארץ וחוצות מבואר, ועל זה נאמר את ידו"ד האמרת היום וידו"ד האמירך, נמצאת למד סוד ויוצא אותו החוצה, שאין לאברהם שורש ומקום אחיזה נראה אלא בחיצונית ובקליפות הנקראות ערלה, לפיכך תחלת מילה לאברהם סוד מילה וכשנעקר אברהם ממקום נטיעתו חזר הקדוש ברוך הוא ושתלו במקום פנימית, וסימן ואקח את אביכם מעבר הנהר וגו', ושמור העיקר הגדול הזה כי הוא סוד פנימי מחדרי תורה:

And after you have known this, know that just as Hashem [Y'] chose Jacob from among the other nations, so He chose Zion from among the lands, to dwell in Jerusalem from among the places. And just as there fell to each and every minister a portion during the Generation of the Division from among the nations and the lands, so did the portion of Hashem [Y"Y], blessed be He, ascend: from among the nations, Jacob; and from among the lands, the Land of Israel; and from among the places, Jerusalem. Concerning this it is said: "For Your name is called upon Your city and upon Your people." And just as Jacob is in the middle of the Patriarchs, so Jerusalem is in the middle of the inhabited world. And concerning this it is said: "This is Jerusalem; I have set her in the midst of the nations, and countries are round about her." It is found that the secret of "earth and outside" is explained. And concerning this it is said: "You have avouched YHWH this day, and YHWH has avouched you." You find yourself learning the secret of "And He brought him outside"—for Abraham had no apparent root and place of grasping except in the externality and in the shells [klipot] called uncircumcision [orlah]; therefore, the beginning of circumcision was for Abraham, the secret of circumcision. And when Abraham was uprooted from the place of his planting, the Holy One, blessed be He, returned and planted him in an inner place, and the sign is: "And I took your father Abraham from beyond the river, etc." And guard this great principle, for it is an inner secret from the chambers of the Torah.

ואחר שידעת זה, דע כי ידו"ד יתברך שמו ידו"ד הגדול יתברך נקרא ביעקב ומאחר שירש יעקב ירושת ידו"ד יתברך הגדול הודיע ידו"ד ליעקב באיזה שער יכנס בו כשיצטרך ליכנס בחדריו מה שאין כן בכל אומה ולשון, ועל זה נאמר מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן וגו', ומנין שהשם יתברך הודיע ליעקב לבא לשער שבו יכנס להיכלותיו כתיב ויפגע במקום וילן שם ויחלום והנה סולם מוצב ארצה, היה יודע מלכות ידו"ד יתברך ולא היה יודע באיזה שער יכנס לה הראהו השם יתברך דרך הכניסה מניין דכתיב ויחלום והנה סולם מוצב ארצה, וגו' והנה ידו"ד נצב עליו ויאמר הנה ראה השער שיכנס בו לסולם שכתוב בו והנה ידו"ד נצב עליו ומה כתיב אחריו וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ידו"ד במקום הזה וגו' וזה שער השמים, והנה זכה יעקב להשיג השער שבו יכנסו לחצרות ידו"ד ככתוב זה השער לידו"ד צדיקים יבאו בו, ומאחר שהשיג זה השער זכה ליכנס לשנים עשר גבולי אלכסון שהם סוד עולם עליון ותחתון והכל מתאחז בסוד שלשה עשר מדות שהתורה נדרשת בהן וסוד שנים עשר שבטים שהם שלשה עשר, וסוד שנים עשר חדשים שהם שלשה עשר בסוד העיבור:

And after you have known this, know that YHWH, blessed be His name—the Great YHWH, may He be blessed—is named upon Jacob. And since Jacob inherited the inheritance of the Great YHWH, blessed be He, YHWH made known to Jacob through which gate he should enter when he needs to enter into His chambers—which is not the case for any other nation or language. And concerning this it is said: "He declares His words unto Jacob, His statutes and His ordinances unto Israel. He has not dealt so [with any nation, etc.]." And from where do we know that the Name, blessed be He, made known to Jacob to come to the gate through which he should enter His palaces? It is written: "And he lighted upon the place, and tarried there all night... and he dreamed, and behold a ladder set up on the earth." He knew the kingship of YHWH, blessed be He, but he did not know through which gate he should enter it; so the Holy One, blessed be He, showed him the path of entry. From where [is this derived]? As it is written: "And he dreamed, and behold a ladder set up on the earth, etc., and behold, YHWH stood above it, and He said..." Behold, he saw the gate through which he would enter to the ladder, concerning which it is written: "and behold, YHWH stood above it." And what is written after it? "And Jacob awaked out of his sleep, and he said: 'Surely YHWH is in this place... and this is the gate of heaven.'" And behold, Jacob merited to attain the gate through which they enter into the courts of YHWH, as it is written: "This is the gate of YHWH; the righteous shall enter through it." And since he attained this gate, he merited to enter into the twelve diagonal boundaries, which are the secret of the upper and lower world. And everything is grasped within the secret of the Thirteen Attributes by which the Torah is expounded, and the secret of the twelve tribes which are thirteen, and the secret of the twelve months which are thirteen within the secret of the leap year [the intercalation].

ודע כשבא יעקב והשיג מקום השער עלה עד רום הסולם מה שלא זכו ולא השיגו אברהם ויצחק כי אברהם ויצחק הגיעו עד מקום הכתפים וזהו סוד מתחת זרועות עולם, ולא עלו יותר ואלמלא זה לא היה לזרעו של יעקב קימא בין האומות בין ישמעאל ועשו, ואותם הכתפים נקראין במתי ארץ, והסוד הגדול אלקי אברהם אלקי יצחק, אבל למעלה מהם ואלקי יעקב קו האמצעי העולה עד אחיזת הכת"ר, וזאת קומתך דמתה לתמר, אבל למעלה ושדיך לאשכולות, ירכיבהו על במתי ארץ ואתה על במותימו תדרוך מעונה אלקי קדם ומתחת זרועות עולם, ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד, וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב, ולא עין אברהם ויצחק לפי שאברהם ויצחק הם זרועות והם מתחת לפי שבהם נאחזים ישמעאל ועשו ושבעים כתרים, אבל יעקב שזכה להשיג השער ולעלות על דרך הסולם ונאחז בקו האמצעי עד רום מעלה עד אין סוף דרך הצואר, לפיכך באברהם ויצחק כתיב מצרים שא נא עיניך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה, וכן ביצחק, אבל ביעקב ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה, והוא נחלה בלי מצרים, ולפי שאין שר מכל שרי האומות עולה לאותו מקום, ועל זה נאמר כי יעקב בחר לו י"ה בודאי ישראל לסגולתו, וכתיב אז תתענג על ידו"ד בודאי, והרכבתיך על במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך, נחלת יעקב ולא נחלת אברהם ויצחק:

And know that when Jacob came and attained the location of the gate, he ascended to the height of the ladder—which Abraham and Isaac did not merit and did not attain, for Abraham and Isaac only reached as far as the location of the shoulders, and this is the secret of: "and underneath are the everlasting arms," and they did not ascend further. And were it not for this, the seed of Jacob would have no standing among the nations, between Ishmael and Esau. And those shoulders are called the high places of the earth [bamtei aretz]. And the great secret: "the God of Abraham, the God of Isaac"; but above them, "and the God of Jacob"—the middle line that ascends until it grasps the Crown [Keter]. "This your stature is like to a palm tree," but above, "and your breasts to clusters of grapes." "He made him ride on the high places of the earth [bamtei aretz]..." "and you shall tread upon their high places." "The eternal God is a dwelling-place, and underneath are the everlasting arms; and He thrust out the enemy from before you, and said: 'Destroy!' And Israel dwells in safety, the fountain [eye] of Jacob alone"—and not the fountain [eye] of Abraham and Isaac, because Abraham and Isaac are the arms, and they are "underneath," because within them Ishmael, Esau, and the seventy crowns are grasped. But Jacob, who merited to attain the gate and to ascend by way of the ladder, and was grasped in the middle line unto the height of the ascension, unto the Infinite [Ein Sof] by way of the neck—therefore, regarding Abraham and Isaac it is written with boundaries: "Lift up your eyes westward, and northward, and southward, and eastward," and likewise with Isaac; but regarding Jacob: "And you shall spread abroad to the west, and to the east, and to the north, and to the south," and it is an inheritance without boundaries [metzarim]. And because no minister of all the ministers of the nations ascends to that place, concerning this it is said: "For Jah [YH] has chosen Jacob unto Himself"—certainly—"and Israel for His peculiar treasure." And it is written: "Then shall you delight yourself in YHWH"—certainly—"and I will cause you to ride upon the high places of the earth, and feed you with the heritage of Jacob your father"—the heritage of Jacob, and not the heritage of Abraham and Isaac.

ואחרי שהודענוך אלו כללים דע כי סוד השער הזה שזכה יעקב והשיגו, הוא הסוד הספירה העשירית הנקראת - שכינה, וסימן וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב, וכשהשיג יעקב זה השער שהוא יסוד השכינה הנקראת צד"ק, אז הכתוב מכריז ואומר פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה י"ה וגומר, כי יעקב בחר לו י"ה, ועד איזה מקום אבא, עד המקום שנקרא צוואר, אבא בם אודה י"ה, כי יעקב בחר לו י"ה, וזהו סוד ואני בצדק אחזה פניך כלומר מאחר שזכיתי למצא השער אזי אכנס לראות פני המלך:

And after we have made known to you these principles, know that the secret of this gate, which Jacob merited and attained, is the secret of the tenth Sefirah, which is called Shechinah [the Divine Presence], and the sign is: "And Israel dwells in safety, the fountain [eye] of Jacob alone." And when Jacob attained this gate, which is the foundation of the Shechinah called Tzedek [Righteousness], then the Scripture proclaims and says: "Open to me the gates of righteousness [tzedek]; I will enter into them, I will praise Jah [YH], etc.", for "Jah [YH] has chosen Jacob unto Himself." And up to which place shall I enter? Until the place called the neck: "I will enter into them, I will praise Jah [YH]," for "Jah [YH] has chosen Jacob unto Himself." And this is the secret of: "As for me, in righteousness [b'tzedek] I shall behold Your face"—that is to say, since I have merited to find the gate, I shall then enter to see the face of the King.

ואחר שידעת זה דע כי זה השער שבו נכנסים להשיג ולראות פני המלך יתברך, הוא סוד ייחוד בוראינו יתברך, והוא סוד הברכה שמסר השם יתברך לאברהם, לפי שכל מיני השפע והאצילות הנמשכות מעדן העליון שנקרא כת"ר דרך התפארת הנקרא נה"ר כולן נכנסין בבריכה העשירי שהיא סוד מלכו"ת, ועל זה כתיב בארות אברהם ויצחק , ויי' יתברך מסר לאברהם הבריכה הזאת שיתברכו בו כל האומות, וזה שאמר ואעשך לגוי גדול וגומר והיה ברכה, מאי והיה ברכה כלומר בך אני משרה השכינה שהיא הבריכה, והיא הספירה העשירית שהיא מקבלת שפע מתשעה אספקלריאות המאירות, ואף על פי שמסר לאברהם הבריכה לא מסר לו השער, וכן ליצחק לפי שהיה בם פסולת ישמעאל ועשו, אבל יעקב שלא היה בו פסולת מסר לו השער כמו שביארנו, ומה שאמר יי' יתברך לאברהם ונברכו בך כל משפחות האדמה הכל מבואר, כי שבעים משפחות נאחזות באברהם ויצחק מלשון הבריך והרכבה, ואלמלא אברהם ויצחק אין לשבעים אומות אחיזה במרכבה, וזהו סוד שבעים פרי החג:

And after you have known this, know that this gate, through which they enter to attain and to see the face of the King, may He be blessed, is the secret of the unity of our Creator, may He be blessed. And it is the secret of the blessing [berachah] that the Name, blessed be He, delivered to Abraham, because all types of abundance and emanation that are drawn down from the Upper Eden, which is called Keter [Crown], by way of the Tiferet [Beauty], which is called Nahar [River]—all of them enter into the tenth pool [bereichah], which is the secret of Malchut [Kingship]. And concerning this it is written: "the wells of Abraham and Isaac." And Hashem, blessed be He, delivered this pool [bereichah] to Abraham, so that all the nations should be blessed through it; and this is what He said: "And I will make of you a great nation, etc., and you shall be a blessing [berachah]." What is "and you shall be a blessing"? That is to say: in you I cause the Shechinah to dwell, which is the pool [bereichah], and it is the tenth Sefirah, which receives abundance from the nine illuminating mirrors [aspeklariot]. And even though He delivered the pool to Abraham, He did not deliver the gate to him, and likewise to Isaac, because there was within them the dross of Ishmael and Esau. But Jacob, who had no dross within him—He delivered the gate to him, just as we have explained. And that which Hashem, blessed be He, said to Abraham: "And in you shall all the families of the earth be blessed," everything is explained; for seventy families are grasped in Abraham and Isaac, from the language of grafting [havrachah] and interlocking [harkavah]. And were it not for Abraham and Isaac, the seventy nations would have no grasping within the Chariot [Merkavah], and this is the secret of the seventy bulls of the Festival [Sukkot].

ואחר שידעת זה דע כי השער הנקרא צד"ק אף על פי שירש אברהם הספירה לא ירש את השער עד שבא יעקב, ועל השער הזה נאמר באברהם מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגליו, וזהו סוד שערי צדק:

And after you have known this, know that regarding the gate called Tzedek [Righteousness]—even though Abraham inherited the Sefirah, he did not inherit the gate until Jacob came. And concerning this gate, it is said of Abraham: "Who raised up one from the east, whom righteousness [tzedek] meets at his foot?" And this is the secret of the Gates of Righteousness.

ודע כי מזמן שידע יעקב השער ונטל המפתח אין לשום בריאה בעולם לכנס לשם יתברך, אלא על ידי יעקב ובניו כלומר עד שיתגיירו ויהיו מהולים וכיכנסו תחת כנפי השכינה ובאיזה שער יכנסו בשערי צדק ועל זה נקראים הגרים האמתים גירי הצדק, כלומר הגרים נכנסים להיכל ידו"ד יתברך על ידי שער צדק ושמור עיקר זה, לפי שירש אברהם ספירת צדק נקראים כל הגרים על שמו גירי הצדק והסוד ונברכו בך נברכו ממש:

And know that from the time Jacob knew the gate and took the key, no creature in the world can enter unto the Name, blessed be He, except through Jacob and his sons—that is to say, until they convert and are circumcised, and enter under the wings of the Shechinah. And through which gate shall they enter? Through the Gates of Righteousness [Sha'arei Tzedek]. And concerning this, the true converts are called converts of righteousness [gerei tzedek]—that is to say, the converts enter into the palace of YHWH, blessed be He, by way of the Gate of Righteousness. And guard this principle, because since Abraham inherited the Sefirah of Tzedek, all converts are called after his name, gerei tzedek, and the secret of "and [all the families of the earth] shall be blessed [venivrechu] in you" is that they are literally grafted [nivrechu].

ואחר שידעת זה צריכים אנו להאיר נתיב לפניך בספירה הזאת הנקראת שער לידו"ד, ונאמר שאין כל אדם ראוי ליכנס דרך קביעות בשער כזה זולתי ביאת עראי לכנס ולצאת אבל לא ישאר תמיד דירת קבע בפנים, אפילו אברהם יצחק ויעקב וכל הנביאים לא זכו להשאר תמיד בפנים, אלא נכנסים ויוצאים ולא נשאר דירת קבע לפנים מן השער הזה, אלא משה רבינו עליו השלום לבדו, ועל זה נאמר לך אמור להם שובו לכם לאהליכם ואתה פה עמוד עמדי, וזהו שאמרו כל הנביאים נסתכלו באספקלריא שאינה מצוחצחת ומשה נסתכל באספקלריא המצוחצחת, והטעם לפי שנכנס לפנים מן השער הזה, ונכנס ברשות וקבע שם דירתו, והסוד לא יכול משה לבא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן וכבוד ידו"ד מלא את המשכן, וקראו ידו"ד יתברך ונכנס ברשות, ועל זה נאמר ויקרא אל משה וידבר ידו"ד אליו מאהל מועד, וכתיב ואתה פה עמוד עמדי, ומאחר שקבע דירתו שם לא פסק, ועל זה נאמר ישקני מנשיקות פיהו, ולפי שנכנס משה לפנים מן השער וקבע שם דירתו היה רואה תמיד באספקלריא המצוחצחת, אבל שאר הנביאים שלא היו דירתם קבע לפנים מן השער אלא לפי שעה היו מסתכלין חוץ לבית שער, והיו רואין אחורי מחיצה העשירית והיא אספקלריא שאינה מצוחצחחת, וזהו סוד שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם וגומר, לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא, בכל ביתי ממש, שנכנס וקבע דירתו לפנים מן השער, ונמצא נאמן בכל נכסי המלך שהם החדרים שנקראים ביתו של מלך בכל ביתי נאמן הוא:

And after you have known this, we need to illuminate a path before you within this Sefirah, which is called "the gate of YHWH." And we say that not every person is worthy to enter through a gate such as this as a permanent fixture, but rather as a temporary entry, to enter and to depart; but he shall not remain always as a permanent dwelling within. Even Abraham, Isaac, and Jacob, and all the prophets, did not merit to remain always within, but rather they would enter and depart. And a permanent dwelling within this gate did not remain for anyone, except for Moses our teacher, peace be upon him, alone. And concerning this it is said: "Go say to them: 'Return to your tents.' But as for you, stand here by Me." And this is what they [the Sages] said: "All the prophets looked through a mirror that is not polished, but Moses looked through a polished mirror." And the reason is because he entered inward from this gate, and he entered with permission and established his dwelling there. And the secret is: "And Moses was not able to enter into the tent of meeting, because the cloud abode thereon, and the glory of YHWH filled the tabernacle." And YHWH, blessed be He, called him, and he entered with permission; and concerning this it is said: "And He called unto Moses, and YHWH spoke unto him out of the tent of meeting," and it is written: "But as for you, stand here by Me." And since he established his dwelling there, he did not cease, and concerning this it is said: "Let him kiss me with the kisses of his mouth." And because Moses entered inward from the gate and established his dwelling there, he would always see through the polished mirror. But the rest of the prophets, whose dwelling was not permanent inward from the gate but only temporary, would look outside the gatehouse, and they would see behind the tenth barrier—and that is the mirror that is not polished. And this is the secret of: "Hear now My words: If there be a prophet among you, etc. My servant Moses is not so; he is trusted in all My house." In all My house, literally—for he entered and established his dwelling inward from the gate, and he was found trusted with all the property of the King, which are the chambers called the house of the King: "he is trusted in all My house."

ואחר שידעת זה דע כי המדה הזאת הנקראת שער"י צד"ק שירש אותם יעקב מסר כל המפתחוחת שלה ביד בניו, והשער הזה יש לו שלשה עשר מפתחות, שנים עשר לשנים עשר חדרים, ומפתח הפנימית שהוא תשלום שלשה עשר מסר אותו ללוי, וזהו סוד ברכת כהנים שמשם הברכות מתפשטות ויוצאים לשנים עשר חדרים של שנים עשר מפתחות שבכל שבט ושבט, וזהו סוד כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו בירך אותם, וכשבא משה רבינו עליו השלום ובירך את ישראל הודיע כי מפתח שהוא כולל כל המפתחות הוא מסור ביד שבט לוי, כמו שאמר וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך, סוד אורים ותומים הוא סוד כל השערים, והנני רומז סוד אורה ויעקב איש תם, לפיכך אמר בתורה דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל, ושמו שמי על בני ישראל ואני אברכם, ולפיכך אמר הכתוב על כן לא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו ידו"ד הוא נחלתו, ושמור העיקר הגדול הזה כי השם יתברך בודאי נחלתו:

And after you have known this, know that regarding this attribute called Sha'arei Tzedek [Gates of Righteousness], which Jacob inherited, he delivered all of its keys into the hands of his sons. And this gate has thirteen keys: twelve for the twelve chambers, and the inner key, which is the completion of the thirteen, he delivered to Levi. And this is the secret of the Priestly Blessing, for from there the blessings spread out and go forth to the twelve chambers of the twelve keys that belong to each and every tribe. And this is the secret of: "All these are the twelve tribes of Israel; and this is it that their father spoke unto them, and blessed them; every one according to his blessing he blessed them." And when Moses our teacher, peace be upon him, came and blessed Israel, he made known that the key which encompasses all keys is delivered into the hand of the tribe of Levi, just as he said: "And of Levi he said: Your Thummim and Your Urim be with Your holy one"—the secret of the Urim and Thummim is the secret of all the gates. And behold, I am hinting at the secret of light [orah] and "And Jacob was a wholesome [tam] man." Therefore, He said in the Torah: "Speak unto Aaron and unto his sons, saying: In this wise you shall bless the children of Israel... and they shall put My name upon the children of Israel, and I will bless them." And therefore the Scripture said: "Wherefore Levi has no portion nor inheritance with his brethren; YHWH is his inheritance." And guard this great principle, for the Name, blessed be He, is certainly his inheritance.

ואחר שהודענוך זה דע כי אהל מועד שהוא סוד השכינה שירש יעקב והוא חלקו ונחלתו ירשוה לבניו לנחלה, ועל זה נאמר ונתתי משכני בתוככם והייתי לכם לאלהים, וכתיב השוכן אתם בתוך טומאתם ממש, אשרי העם שככה לו אשרי העם שידו"ד אלהיו:

And after we have made known to you this, know that the Tent of Meeting [Ohel Moed]—which is the secret of the Shechinah that Jacob inherited, and it is his portion and his inheritance—he bequeathed it to his sons as an inheritance. And concerning this it is said: "And I will set My tabernacle among you... and I will be your God." And it is written: "Who dwells with them in the midst of their uncleanness"—literally. Happy is the people that is in such a case; happy is the people whose God is YHWH.

והנה המדה הזאת יש לה מאה פינות, ולכל פינה ופינה בית קבול, ומכל פינה ופינה נובעת מעיינות ברכה לעולם, ומשם ינק יצחק אבינו עליו השלום מאה ברכות מיני שנתעשר, ועל זה נאמר ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ממש, ולפיכך ויברכהו ידו"ד, ולפיכך ויגדל האיש וגו', ולפיכך נתקנאו בו הפלשתים ומלכים לפי רוב ברכותיו, ואלו מאה שערים שמצא יצחק במה שנתברך הם מאה שערים ומעיינות סביב שערי צדק, שמשם יוצא ברכה ושפע ואצילות לכל הנבראים על ידי ישראל, ולפיכך תמצא באהל מועד מאה אדנים למאת הככר ככר לאדן, ואין לך אדן בכולם שלא היה בו בית קבול לעמוד, יסוד העמודים ידוע בתוך הווים, וסימן ווי העמודים, והסוד קו האמצעי, ואלהים יעקב ולפי שהוא דרך שבו יתברך כל אחד ואחד מישראל במאה מיני ברכות ומיני שפע ואצילות צריך כל אחד מישראל לברך בכל יום מאה ברכות, כלומר כל ברכה וברכה יש לה מעיין ומקור ממה שמהיא נשפעת ונאצלת, ואם ח"ו יחסר לאדם אחד ממאה ברכות בכל יום הוא פוגם את כל התורה כולה ונמצא מקלקל כל הצנורות, וסימנך נפ"ש רוח ונשמה, ישראל לוי כה"ן, והסוד לבני לוי נתתי את כל מעשר בני ישראל לנחלה חלף עבודתם וגומר, וכתיב אל הלוים תדבר ואמרת להם כי תקחו את המעשר וגומר והרמותם ממנו חתרומת ידו"ד מעשר מן המעשר, נמצא ישראל נותן ללוי עשרה מכל מאה, והלוי נותן לכהן אחד מכל עשר, אם אין מאה לישכאל אין עשרה ללוי אם אין עשרה ללוי אין אחד לכהן ונתפרדה החבילה ואין עוד כלי להריק, ובדרך זה אם אין הנפש מברכת מאה ברכות בכל יום לא יגיעו מן המעשר עשרה לרו"ח, וכשאין הרוח מקבל עשרה לא יגיע אחד לנשמ"ה, והנה אנחנו חייבים בכל יום לקשור הנפש ברוח והרוח בנשמה והנשמה דבקה בידו"ד יתברך, והסוד והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ידו"ד אלהיך, וזהו סוד ברכי נפשי את ידו"ד, וכתיב כל הנשמה תהלל י"ה, ועל דרך זה אנו אומרים כי כל אדם שאין משלים בכל יום מאה ברכות פוגם צורתו ומקצץ בנטיעות נפשו, ואוי לו על חסרונו, ואינו נכנס בשערי צד"ק לפי שהאדנים לעמודים אינם מסודרים ואין האהל פרוסה כסדר לפיכך אין השכינה שורה על דבר פגום, וזהו סוד אהל בל יצען בצעננים ובל יסע יתידותיו לנצח וכל חבליו בל ינתקו, נמצא כל הגומר מאה ברכות כאילו פורס אוהל ותקעו על מאה אדנים, ואז מתברך במאה ברכות, ולפי שמאה ברכות כנגד מאה אדנים למאת ככר וכולן נקובים נקב מפולש, נמצא מאה חלונות של אורה פתוחים לנגד מאה ברכות, והיודע זה יודע סוד תרומה וסוד תר"י ממאה שאם אין מאה אין תרי ממעשרות:

And behold, this attribute has one hundred corners, and for each and every corner there is a receptacle, and from each and every corner flow springs of blessing to the world. And from there Isaac our father, peace be upon him, drew the one hundred kinds of blessings through which he became wealthy. And concerning this it is said: "And Isaac sowed in that land, and found in the same year a hundredfold [literally, one hundred gates]"—literally—"and YHWH blessed him." And therefore: "And the man waxed great, etc." And therefore the Philistines and kings envied him because of the abundance of his blessings. And these one hundred gates that Isaac found, through which he was blessed, are one hundred gates and springs around the Gates of Righteousness [Sha'arei Tzedek], from which go forth blessing, abundance, and emanation to all creations by means of Israel. And therefore you will find in the Tent of Meeting [Ohel Moed] one hundred sockets: "for the hundred talents, a talent for a socket." And there is not a single socket among all of them that did not have within it a receptacle for a pillar. The foundation of the pillars is known within the hooks, and the sign is: "the hooks [vavei] of the pillars," and the secret is the middle line, and the God of Jacob. And because this is the path by which each and every one of Israel is blessed with one hundred kinds of blessings and kinds of abundance and emanation, each one of Israel must bless one hundred blessings every day. That is to say, each and every blessing has a spring and a source from which it is flowed and emanated. And if, Heaven forbid, a person lacks one of the one hundred blessings each day, he blemishes the entire Torah as a whole, and is found ruining all the channels. And your sign is: Nefesh [Soul], Ruach [Spirit], and Neshamah [Highest Soul]; Yisrael [Israelite], Levi [Levite], Kohen [Priest]. And the secret: "And unto the children of Levi, behold, I have given all the tithe in Israel for an inheritance, in return for their service, etc." And it is written: "Moreover you shall speak unto the Levites, and say unto them: When you take of the children of Israel the tithe... then you shall set apart of it a gift for YHWH, even a tithe of the tithe." It is found that the Israelite gives to the Levite ten out of every hundred, and the Levite gives to the Priest one out of every ten. If there is no hundred for the Israelite, there is no ten for the Levite; if there is no ten for the Levite, there is no one for the Priest, and the bundle is separated, and there is no longer a vessel to empty into. And in this manner, if the Nefesh does not bless one hundred blessings every day, ten from the tithe will not reach the Ruach. And when the Ruach does not receive ten, one will not reach the Neshamah. And behold, we are obligated every day to bind the Nefesh to the Ruach, and the Ruach to the Neshamah, and the Neshamah cleaves to YHWH, blessed be He. And the secret: "Yet the soul [nefesh] of my lord shall be bound in the bundle of life with YHWH your God." And this is the secret of: "Bless YHWH, O my soul [nafshi]," and it is written: "Let everything that has breath [heneshamah] praise Jah [YH]." And in this manner we say that any person who does not complete one hundred blessings every day blemishes his form and cuts down the plantings of his soul, and woe to him for his deficiency! And he does not enter into the Gates of Righteousness [Sha'arei Tzedek], because the sockets for the pillars are not arranged, and the Tent is not spread out according to order; therefore, the Shechinah does not dwell upon a blemished thing. And this is the secret of: "A tent that shall not be removed [literally, yitz'an, via those who are loaded/exiled], the stakes thereof shall never be plucked up, neither shall any of the cords thereof be broken." It is found that anyone who completes one hundred blessings, it is as if he spreads out a tent and fixes it upon one hundred sockets, and then he is blessed with one hundred blessings. And because the one hundred blessings correspond to the one hundred sockets for the one hundred talents, and all of them are bored with a completely open hole, it is found that one hundred windows of light are opened opposite the one hundred blessings. And he who knows this knows the secret of the heave-offering [terumah] and the secret of Tari [two] out of a hundred, for if there is no hundred, there are no two from the tithes.

ואחר שביארנו זה דע כי השער הזה נקרא בכל מקום בתורה - אדני, והוא היכל של ידו"ד יתברך ולפיכך נקרא בו תמיד כי גר ידו"ד בביתו תמיד והבן זה מאד, ולפי שזו הספירה כנגד ארץ סודה דבר האיש אדוני כו', ולפי שאדם הראשון גרם ונסתלקה ממנו למטה עד שבא נח והחזירה שעה אחת ולא עוד, אז נאמר נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלהי"ם התהלך וגומר, וזהו סוד שעליו נקרא נח מלשון נחה רוח אליהו על אלישע, ויקרא שמו נח לאמר זה ינחמינו וגומר, ונח מצא חן בעיני ידו"ד, ויבן נח מזבח וירח ידו"ד את ריח הניחוח, ויאמר ידו"ד אל לבו לא אוסיף וגומר, כל זה נעשה אף על פי כן לא נתברכה עד שבא אברהם וסיים להם סימן מקומות של ברכות, ויבן שם מזבח לידו"ד ויקרא בשם ידו"ד, ואברהם אבינו עליו השלום תיקן עצמו ועשה ימינו כסא למרכבה ושרתה עליו המדה הזאת, לפיכך נאמר והיה ברכה, וכשנכנס לארץ וסיים מקומות לשכינה והתחיל לקרא בשם ידו"ד על שם הארץ שהיא חלקה, ועל זה אמרו ז"ל והאר פניך על מקדשך השמם למען אדני, למען מי שקראך אדון, וזהו אברהם אבינו עליו השלום, וכשתבין ענינים הללו יפתחו לפניך כמה שערי אורה, ותדע ותשכיל מן מוצא דבר ותראה בו בכל מקום שתמצא בתורה שם ידו"ד כתוב אדנ"י כי הוא סוד הספירה העשירית והיא אספקלריא שאינה מאירה, והיא צריכה מאד ממה שעליה, לפיכך תמצא שאברהם תיקן לה מקום כמי שמחזיק בדבר, אמנם לא נקבע דירת קבע בקרקע עד רגל הרביעי, ועל אותה שעה אמרה זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי אויתיה, שהוא סוד כי שמך נקרא על עירך ועל עמך והבן זה מאד:

And after we have explained this, know that this gate is called everywhere in the Torah—ADNY. And it is the palace of YHWH, blessed be He, and therefore He is always named within it, for YHWH dwells in His house always; and understand this very well. And because this Sefirah corresponds to the earth, its secret is: "The man, the lord [adonei] of [the land], spoke, etc." And because the first man [Adam] caused [a blemish] and it was withdrawn from below, until Noah came and brought it back for a single hour and no more, it was then said: "Noah was a righteous [tzaddik] man, wholesome in his generations; Noah walked with God, etc." And this is the secret for which he was named Noah, from the language of "The spirit of Elijah rested [nachah] upon Elisha," "And he called his name Noah, saying: 'This same shall comfort us [yenachamenu], etc.,'" "But Noah found grace in the eyes of YHWH," "And Noah built an altar... and YHWH smelled the sweet savor [the savor of rest—hanichoach], and YHWH said in His heart: 'I will not again, etc.'" All of this was done, yet nevertheless, [the earth] was not blessed until Abraham came and designated for them the sign of the places of blessings: "And he built there an altar unto YHWH, and called upon the name of YHWH." And Abraham our father, peace be upon him, rectified himself and made his right side a throne for the Chariot, and this attribute dwelt upon him; therefore it is said: "and you shall be a blessing." And when he entered into the land, he designated places for the Shechinah and began to call upon the name of YHWH because of the land, which is its portion. And concerning this they [the Sages], of blessed memory, said: "'And cause Your face to shine upon Your sanctuary that is desolate, for the Lord's [ADNY] sake'—for the sake of the one who called You Master [Adon]," and that is Abraham our father, peace be upon him. And when you understand these matters, several gates of light [sha'arei orah] will open before you, and you will know and comprehend from the source of the matter. And through it, you will see that in every place you find the name YHWH written in the Torah, it is read as ADNY, because it is the secret of the tenth Sefirah, and it is the mirror that does not illuminate. And it is in great need of that which is above it. Therefore, you will find that Abraham rectified a place for it, like one who holds onto a matter; however, a permanent dwelling was not fixed in the ground until the fourth leg arrived. And concerning that hour it was said: "This is my resting-place for ever and ever; here will I dwell, for I have desired it," which is the secret of: "For Your name is called upon Your city and upon Your people"; and understand this very well.

ואחר שבארנו לך זה הדבר, דע שהמדה הזאת נקרא בשיר השירים כלה, והסוד כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה, אתי מלבנון כלה, והוא כחתן יצא מחופתו:

And after we have explained this matter to you, know that this attribute is called in the Song of Songs Kallah [Bride]. And the secret is: "as a bridegroom decks himself with a garland, and as a bride [kallah] adorns herself with her jewels," "Come with me from Lebanon, my bride [kallah]," and "He is as a bridegroom coming out of his chamber."

ודע והבן כי המדה הזאת נקראת בכל מקום תורה שבעל פה לפי שהיא בת זוג לתורה שבכתב, ומטעם זה נקרא אצל היודעים סוד הלבנה, וטעם שני עניינים הללו שוה, לפי שאין ללבנה מאור בעצמה אלא מן החמה, ואין לתורה שבעל פה עיקר אלא מתורה שבכתב, לפיכך לא נתנה תורה שבעל פה בסיני לכתוב שלא לקבוע לה מקום אלא על התורה שבכתב, מפני סוד הנשיקה, וזהו סוד טעם ישקני מנשיקות פיהו, והיא נכתבה אחר כך גזירה שמא תשתכח תורה מישראל מפני השמדות:

And know and understand that this attribute is called everywhere the Oral Torah [Torah she-be'al peh], because she is the mate of the Written Torah [Torah she-bi-chtav]. And for this reason, it is called among those who know [the mysteries] the secret of the Moon [ha-levanah]. And the reason for these two matters is identical, because the moon has no light of its own except from the sun, and the Oral Torah has no foundation except from the Written Torah. Therefore, the Oral Torah was not given at Sinai to be written down, so as not to fix a place for it except upon the Written Torah, because of the secret of the kiss, and this is the secret of the reason for: "Let him kiss me with the kisses of his mouth." And it was written down afterward as a decree, lest the Torah be forgotten from Israel due to the persecutions [ha-shmadot].

והנני רומז ראש וסוף שבכל מקום דיבור סוד תורה שבכתב אמירה סוד תורה שבעל פה זו היא הנאמר בכל התורה כולה וידבר ידו"ד אל משה לאמר, זו היא נאחזת בזו, וזו צריכה שערי צדק בזו, ואין זו מתפרדת מזו, ומי שקורא מקרא בלא משנה ותלמוד דומה כמי שאין לו אלוה, ונרגן מפריד אלוף, וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ידו"ד, וזה הנקרא בכל מקום - עטרה וסימן בתורה והיית עטר"ת תפארת ביד ידו"ד, בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו, והמבין לא תקח האם על הבנים יבין סוד בעטרה שעטרה לו אמו, וזהו הייחוד ביום חתונתו בודאי:

And behold, I am hinting at the beginning and the end: that everywhere, "speech" [dibbur] is the secret of the Written Torah, and "saying" [amirah] is the secret of the Oral Torah. This is what is stated throughout the entire Torah: "And YHWH spoke [vayidabber] unto Moses, saying [lemor]"—this one is grasped in that one, and this one requires the Gates of Righteousness within that one, and this one does not separate from that one. And he who reads the Scripture without Mishnah and Talmud is like one who has no God, and "a whisperer separates a chief friend." "And God spoke [vayidabber] unto Moses, and said [vayomer] unto him: I am YHWH." And this is what is called everywhere—Atarah [the Crown/Diadem], and the sign in the Torah is: "And you shall be a crown [atert] of beauty in the hand of YHWH," "with the crown wherewith his mother crowned him in the day of his espousals." And he who understands "you shall not take the dam [the mother] with the young [the children]" will understand the secret of "with the crown wherewith his mother crowned him," and this is the unity "in the day of his espousals"—certainly.

ולפעמים נקרא - צדק, והסוד צדק תחתון וצדק עליון, צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ, ולפי שהוא בית דין של מטה והיא המצדקת המקום כתיב צדק ילין בה ועתה מרצחים, או האי או האי, אני בצדק אחזה פניך, כי הצדק התחתון הוא נקרא אחורים, ובודאי יש צדק עליון שנקרא פנים, ולא הגיע משה להשגת פניו לפי שהוא סוד השגת הפנים העליונים:

And sometimes it is called—Tzedek [Righteousness], and the secret is lower Righteousness and upper Righteousness: "Righteousness, righteousness shall you pursue, that you may live, and inherit the land." And because it is the court of law below, and it is that which justifies the place, it is written: "Righteousness lodged in it, but now murderers"—either this one or that one. "As for me, in righteousness I shall behold Your face," for the lower Righteousness is called "back parts" [achorayim], and certainly there is an upper Righteousness which is called "face" [panim]. And Moses did not arrive at the attainment of His face, because it is the secret of the attainment of the Upper Face.

והמדה הזאת נקראת ירושלים, שציון וירושלים הם סוד יסוד ומלכות, עיר דוד היא ציון, ואין ישיבה בעזרה אלא למלכות בית דוד בלבד, והכתוב מכריז ואומר ברוך ידו"ד מציון שוכן ירושלים, לפי שהוא שער השמים:

And this attribute is called Jerusalem, for Zion and Jerusalem are the secret of Foundation [Yesod] and Kingship [Malchut]; the City of David is Zion. And there is no sitting in the Temple Courtyard except for the kings of the House of David alone. And the Scripture proclaims and says: "Blessed be YHWH out of Zion, who dwells in Jerusalem," because it is the gate of heaven.

והמדה הזאת נקרא - נשר לפי שבהיותה מיוחדת לישראל והם צדיקים וישרים אוהבי עליון אז המדה הזאת שהיא חלקם מתחדש בחדוש הלבנה ועליה כתיב תתחדש כנשר נעורייכי, ואם ח"ו ישראל עברו תורה חלפו חק הפרו ברית עולם אז המדה הזאת נמרטת וננערת ועליה נושרין, ונקרא נשר בודאי, ובכל מקום נקרא המדה הזאת בת שב"ע, והיא בת זוגו של דוד, והטעם לפי שמספירת הבינ"ה היא מושכת ויונקת ועל ידי ששה הספירות האמצעיות, וסימן כי ששת ימים עשה ידו"ד את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש, ואמרו בבראשית רבה לפי שאין לה בת זוג אמרו לה כנסת ישראל תהא בת זוגך, וזהו סוד דוד ובת שבע, לפיכך זכה דוד למלכות, ואמרו ראויה היתה בת שבע לדוד מששת ימי בראשית אלא שאכלה פגה, מששת בודאי, והנה המדה הזאת נקראת - ארץ חמדה, והטעם בהיות הייחוד שלם האמתי ונמצא בשבת בזכור ושמור בסוד איש אביו ואמו תיראו ואת שבתותי תשמורו, וכן הוא אומר ויכל אלהים ביום השביעי, ותרגום יונתן וחמיד חמדת ימים אותו קראת, ונחמד העץ להשכיל שכל טוב וחן:

And this attribute is called—Nesher [Eagle]. Because when she is unified with Israel, and they are righteous and upright, lovers of the Most High, then this attribute, which is their portion, renews herself like the renewal of the moon. And concerning her it is written: "so that your youth is renewed like the eagle’s." But if, Heaven forbid, Israel transgressed the Torah, changed the ordinance, and broke the everlasting covenant, then this attribute is plucked and stripped, and upon her [the feathers] fall away [noshring]; and she is called Nesher [Eagle], certainly. And everywhere this attribute is called Bat Sheva [the Daughter of Seven], and she is the mate of David. And the reason is because from the Sefirah of Binah [Understanding] she draws down and nurses, by way of the six middle Sefirot, and the sign is: "For in six days YHWH made heaven and earth, and on the seventh day He rested, and was refreshed." And they said in Bereishit Rabbah: "Since [the Sabbath] has no mate, He said to her: 'The Assembly of Israel shall be your mate.'" And this is the secret of David and Bathsheba; therefore David merited kingship. And they [the Sages] said: "Bathsheba was fitting for David from the six days of Creation, but he enjoyed her as an unripened fruit [prior to the proper time]." From the "six" [Sefirot], certainly. And behold, this attribute is called—Eretz Chemdah [A Coveted/Desirable Land]. And the reason is, when the true and complete unity exists, it is found on the Sabbath through "Remember" [Zachor] and "Keep" [Shamor], in the secret of: "You shall fear every man his mother and his father, and keep My sabbaths." And likewise He says: "And God finished on the seventh day," and the Targum of Jonathan [translates]: "and coveted [the Sabbath], the most desirable of days did You call it." "And the tree was desirable to make one wise," with good understanding and grace.

ולפעמים נקראת - הארץ הטובה, כלומר בהיות המדה נקראת טובה שוכן בתוכה נקראת על שמו טובה, וכן הוא אומר את האור כי טוב ויבדל אלהים וגומר, כשהאור בתוכה שהוא טוב, ונקראת טוב גם ידו"ד יתן הטוב וארצינו תתן יבולה, וכן לשאול ונתנו לריעך הטוב ממך, ונקראת אורה וכשאין האור שהוא טוב בתוכה נקראת חושך ונקראת לילה, וכן הוא אומר בכה תבכה בלילה, ולפעמים נקראת המדה הזאת ארץ רחבה, והטעם כשהיא יונקת במילוי שלם מרחובות הנה"ר שהיא מדה שמינית עליה אז היא מתרחבת והולכת, וסימן ורחבה ונסבה למעלה, וזהו סוד עומדים צפופים ומשתחוים רווחים, עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים, הרחיבי מקום אהליך, והתבונן עיקר גדול שהספירה הזאת נקראת בכמה מקומות על שם המדה שהיא יונקת ממנה באותה שעה, והבן זה מאד כי צורך גדול הוא לך בכמה מקומות:

And sometimes she is called—HaAretz HaTovah [The Good Land]. That is to say, when the attribute called "Good" [Tovah] dwells within her, she is called after his name "Good." And likewise He says: "the light, that it was good [tov]; and God divided, etc." When the light is within her—which is good—she is called good. Also: "YHWH shall give that which is good [hatov], and our land shall yield her increase." And likewise to Saul: "and has given it to a neighbor of yours, who is better [hatov] than you." And she is called Orah [Light], and when the light—which is good—is not within her, she is called Choshech [Darkness] and she is called Laylah [Night]. And likewise He says: "She weeps sorely in the night [balaylah]." And sometimes this attribute is called Eretz Rechavah [A Broad Land]. And the reason is, when she nurses in full measure from the broad ways of the River [Rechovot HaNahar]—which is the eighth attribute above her—she then expands and goes onward. And the sign is: "And it was broader and wound about higher up." And this is the secret of: "They stood crowded together, yet prostrated themselves with wide spaces," "There shall yet old men and old women sit in the broad places [berechovot] of Jerusalem," "Enlarge the place of your tent." And contemplate this great principle: that this Sefirah is called in several places after the name of the attribute from which she is nursing at that moment. And understand this very well, for it is a great necessity for you in several places.

ולפעמים נקראת - ארץ יבשה, כלומר כשישראל מתרפין ידיהם מן המצות ומדות הטוב מסתלקת ממנה אז נמצאת גם היא חסרה, שהרי בעבור העבירה וביטול המצות ישתברו הצנורות ויפסקו ההמשכות, כי העבירות משברות הצינורות, וכן הוא אומר לך רד כי שחת עמך, חבר הוא לאיש משחית, ושחת ארצה, ובביטול המצות יפסקו ההמשכות, וכן הוא אומר על מה אבדה הארץ נצתה כמדבר על עזבם את תורתי וגומר, וכן הוא אומר צמאה נפשי לאל חי כמה לך בשרי, ומטעם זה אמר בתורה אם בחקותי תלכו ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה, כלומר בעשותכם המצות תתקנו הצנורות וימשכו הבריכות מאין סוף, ונמצאו עליונים ותחתונים מתברכים שנאמר אשר המתברך בארץ יתברך באלהי אמ"ן, ואם חס ושלום עברו תורה מה כתיב אם בחוקותי תמאסו כולי אף אני אעשה זאת לכם ונתתי שמיכם כברזל וארצכם כנחושה, ומטעם הזאת נקראת המדה הזאת לפעמים יבשה, כלומר כשנשתברו הלוחות והצנורות נפסקו הבריכות וההמשכות, והנני רומז ויקרא אלהים ליבשה ארץ וכתיב וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים, הראייה היא סוד הפקידה:

And sometimes she is called—Eretz Yeveshah [A Dry Land]. That is to say, when Israel slackens their hands from the commandments, and the attributes of the Good withdraw from her, she too is then found lacking. For on account of transgression and the neglect of the commandments, the channels are broken and the flows are cut off, because transgressions break the channels. And likewise He says: "Go, get down; for your people... have dealt corruptly," "he is a companion to a destroyer," and "he spilled it on the ground [corrupted it earthward]." And by the neglect of the commandments, the flows are cut off. And likewise He says: "Wherefore is the land perished and burnt up like a wilderness... because they have forsaken My Torah, etc." And likewise He says: "My soul thirsts for You, my flesh longs for You [in a dry and weary land]." And for this reason He said in the Torah: "If you walk in My statutes... then I will give your rains in their season, and the land shall yield her increase." That is to say, when you perform the commandments, you rectify the channels and the pools draw down from the Infinite [Ein Sof], and thus upper and lower beings are blessed, as it is said: "He who blesses himself in the earth shall bless himself by the God of truth [Amen]." But if, Heaven forbid, they transgressed the Torah, what is written? "And if you shall reject My statutes, etc., I also will do this unto you... and I will make your heaven as iron, and your earth as brass." And for this reason, this attribute is sometimes called Yeveshah [Dry Land]—that is to say, when the tablets were broken and the channels were severed, the pools and flows ceased. And behold, I am hinting: "And God called the dry land [yeveshah] Earth," and it is written: "And God saw the children of Israel, and God knew." This seeing is the secret of the visitation [pekindah].

ולפעמים נקראת המדה הזאת - ים, והוא בהיותם כל הצינורות וההמשכות הולכת אליה במרוצה מעומק אין סוף, וזהו סוד כל הנחלם הולכים אל הים, אבל מכל מקום והים איננו מלא, לפי שהיא אספקלריא שאינה מאירה, וצריך מאור מצד היסוד כמה שרמזנו בפסוק ברוך ידו"ד מציון שוכן ירושלים, וזהו סוד ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים, וזהו סוד מילוי הלבנה ותוספת המים בתוספת הלבנה וחסרונה בחסרון הלבנה, לפי שבהיות כנסת ישראל נשפעת ונתמלאת ומתלחלחת אזי בברכתה יתברכו כל הנבראים עליונים ותחתונים:

And sometimes this attribute is called—Yam [Sea]. And this is when all the channels and the flows go toward her in a rush from the depth of the Infinite [Ein Sof], and this is the secret of: "All the rivers run into the sea." But nevertheless: "yet the sea is not full," because she is the mirror that does not illuminate, and she requires illumination from the side of the Foundation [Yesod], just as we hinted regarding the verse: "Blessed be YHWH out of Zion, who dwells in Jerusalem." And this is the secret of: "And God called the dry land Earth, and the gathering together of the waters called He Seas [Yamim]." And this is the secret of the fullness of the moon, and the increase of the waters corresponds to the increase of the moon, and its deficiency corresponds to the deficiency of the moon; for when the Assembly of Israel is flowed upon, filled, and moistened, then through her blessing all creations—upper and lower—are blessed.

והמדה הזאת נקראת בתורה - חדש, וסימן זאת עולת חדש בחדשו, עולת בודאי, והטעם שעירי ראשי חדשים ואמר בו לחטאת לידו"ד, וזהו סוד פגימת הלבנה ומלואה וסוד קטרוג הלבנה על החמה, והטעם אין שני מלכים משמשין בכתר אחד, והנני רומז אלמלא ישתמשו שניהם בכתר אחד אין תולדות בעולם הזה, וזהו טעם לכי ומעטי את עצמך, והיודע טעם זה יודע מה טעם נתלו המאורות ברביעי, בתחלה שני המאורות הגדולים ולבסוף את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן וגומר, ולפיכך פעולת החמה והלבנה במאמר השם בתחתונים, וזהו טעם ויתן אותם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ ולמשול ביום ובלילה, וסוד ממגד תבואות שמש וממגד גרש ירחים, ומטעם זה שבת לחמה ומועדים ללבנה, והסוד הגדול הודו לידו"ד כי טוב הודו לאלהי האלהים הודו לאדוני האדונים, וזהו סוד מידי חדש בחדש"ו מיד"י שבת בשבתו יבא כל בשר, היודע טעם זה יודע סוד קידוש החדש על פי בית דין הגדול ועל פי בית דין הקטן, וסימן פר"ץ וזר"ח, והעיקר והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים, וסוד שבעתים שהוא ארבעים ותשעה שערים, וארבעים ותשעה ימים למתן תורה, וארבעים ותשעה שנים ליובל, ואז גאולה תתנו לארץ, גאולה תהיה לו וביובל יצא, והמבין טעמים גדולים שרמזנו בכאן יבין סוד בין לובן העליון ללובן התחתון, יפה כלבנה ברה כחמה, וסוד עשה ירח למועדים, וסוד אגן הסהר אל יחסר המזג:

And this attribute is called in the Torah—Chodesh [Month / New Moon], and the sign is: "This is the burnt-offering of every month in its month [chodesh b'chodsho]"—a burnt-offering [olat, which also means 'ascending'], certainly. And the reason for the male goats of the New Moons, concerning which it said: "for a sin-offering unto YHWH," and this is the secret of the blemish of the moon and its fullness, and the secret of the moon’s complaint against the sun, and the reason: "Two kings cannot serve with one crown." And behold, I am hinting: were they both to serve with one crown, there would be no offspring in this world, and this is the reason for [the divine command]: "Go and diminish yourself." And he who knows this reason knows what the reason was that the luminaries were hung on the fourth day—at first, "the two great luminaries," and ultimately, "the greater luminary to rule the day, and the lesser luminary, etc." And therefore, the operation of the sun and the moon upon the lower beings is by the word of the Name; and this is the reason for: "And God set them in the firmament of the heaven to give light upon the earth, and to rule over the day and over the night," and the secret of: "And for the precious things of the fruits of the sun, and for the precious things of the growth of the moons." And for this reason, the Sabbath belongs to the sun and the Festivals belong to the moon, and the great secret: "O give thanks unto YHWH, for He is good... O give thanks unto the God of gods... O give thanks to the Lord of lords." And this is the secret of: "from one month to another [mi-dei chodesh b'chodsho], and from one sabbath to another, shall all flesh come." He who knows this reason knows the secret of the Sanctification of the Month according to the Great Court and according to the Small Court, and the sign is Peretz and Zerach. And the core principle: "Moreover the light of the moon shall be as the light of the sun, and the light of the sun shall be sevenfold," and the secret of "sevenfold" is forty-nine gates, and forty-nine days until the Giving of the Torah, and forty-nine years until the Jubilee, and then "you shall grant a redemption for the land," "he shall have redemption, and in the jubilee it shall go out." And he who understands the great reasons we have hinted at here will understand the secret of [the relationship] between the upper whiteness and the lower whiteness: "fair as the moon, clear as the sun," and the secret of: "He appointed the moon for seasons," and the secret of: "Your navel is like a round goblet [agan hasahar, also 'the crescent basin'] wherein mixed wine is not wanting."

והמדה הזאת לפעמים נקראת - אחרית, והטעם לפי שהיא אחרית של הספירות, וסימן וראית את אחורי, והמבין טעם זה יבין והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ידו"ד בראש הרים, והבין הבנה גדולה לבסוף כתיב כי מציון תצא תורה, וזהו עיקר הגאולה והתוחלת לישראל, ולפי שהשכינה תמיד עם ישראל בארץ ובחוצה לארץ כתיב השוכן אתם בתוך טומאותם, וזהו שאמר רבי שמעון בן יוחי חביבין ישראל שבכל מקום שגלו גלה שכינה עמהם, גלו למצרים שכינה עמהם, גלו לבבל שכינה עמהם, והמבין סוד גלות מצרים יבין סוד ועברתי בארץ מצרים ולא אמר וירדתי, מלך אסור ברהטים, ובהר סיני אמר למשה וירד ידו"ד בענן ויתיצב עמו שם ויקרא ואחר כך ויעבור ידו"ד על פניו ויקרא, ולפי שהשכינה עם ישראל ואם הם צדיקים הרי הוא אם הבנים שמחה וכתיב ישמח אביך ותגל יולדתך, ואם חס ושלום ישראל חוטאים כעס לאביו ובן כסיל תוגת אמו, וכתיב בן חכם ישמח אב ובן כסיל וכו', וכבר רמזו משל לתינוק שמלכלך הבגדים אמר המלך תבא מניקתו ותקנח הצואה, והסוד ובפשעכם שולחה אמכם, ולפי שכנסת ישראל סובלת הליכלוך שעושין ישראל מה כתיב בתורה בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים, ולפיכך ושבת עד ידו"ד אלהיך:

And sometimes this attribute is called—Acharit [End / Latter Time]. And the reason is because she is the end of the Sefirot, and the sign is: "and you shall see my back parts [achorai]." And he who understands this reason will understand: "And it shall come to pass in the end of days [be-acharit ha-yamim], that the mountain of the Lord’s house shall be established as the top of the mountains," and understand the great insight that at the end it is written: "For out of Zion shall go forth the Torah." And this is the core of the redemption and the hope for Israel. And because the Shechinah is always with Israel, both in the land and outside the land, it is written: "Who dwells with them in the midst of their uncleanness." And this is what Rabbi Shimon bar Yochai said: "Precious are Israel, for in every place they were exiled, the Shechinah went into exile with them. They were exiled to Egypt, the Shechinah was with them; they were exiled to Babylon, the Shechinah was with them." And he who understands the secret of the exile of Egypt will understand the secret of: "And I will pass through the land of Egypt," and He did not say, "And I will go down." "A king is held captive in the tresses." And at Mount Sinai He said to Moses: "And YHWH descended in the cloud, and stood with him there, and proclaimed," and afterward: "And YHWH passed by before him, and proclaimed." And because the Shechinah is with Israel, if they are righteous, behold, she is "a joyful mother of children," and it is written: "Let your father and your mother be glad, and let her that bore you rejoice." But if, Heaven forbid, Israel sins, it is "a grief to his father, and bitterness to her that bore him," and it is written: "A wise son makes a glad father, but a foolish son is the heaviness of his mother." And they [the Sages] have already hinted at an analogy: to a child who soils his garments, where the king said, "Let his nurse come and wipe away the filth." And the secret is: "and for your transgressions was your mother put away." And because the Assembly of Israel endures the soiling that Israel causes, what is written in the Torah? "In your distress, when all these things are come upon you, in the end of days [be-acharit ha-yamim]..." and therefore: "...you shall return to YHWH your God."

והנני פותח לך שערי אורה, דע לפי שנקרא המדה הזאת אחרית אנו עתידין לחזור לציון דרך תשובה, והנני רומז המדה הנקראת אחרית דבוקה בקו האמצעי על ידי תקות חוט השני, והכתוב מכריז ואומר ויש תקוה לאחריתך נאום ידו"ד ושבו בנים לגבולם, על פי התקוה הקשורה באחרית קשורה בישראל, ולפיכך ושבו בנים לגבולם, וכל תקוה לשון קו, וכן רומז על יד יסוד הפנימי בבניינה של יחזקאל וקו שלשים באמה, וקוה כתיב, וכתיב בנבואת האחרונות וקו ינטה על ירושלים, והמבין עיקרים גדולים יבין חסוד תקו"ה בכל מקום ועל ידי התקוה נחזור עד קו האמצעי, וקו ינטה על ירושלים:

And behold, I am opening for you the gates of light [sha'arei orah]: know that because this attribute is called Acharit [End], we are destined to return to Zion by way of repentance. And behold, I am hinting: the attribute called Acharit is cleaved to the middle line by means of the hope of the scarlet thread [literally, tikvat chut hashani]. And the Scripture proclaims and says: "And there is hope [tikvah] for your future [le-acharitech], says YHWH, and the children shall return to their own border." By virtue of the hope that is bound up with the End, it is bound up with Israel; and therefore, "and the children shall return to their own border." And every expression of hope [tikvah] is a language of a line [kav, from kavah], and likewise it hints by way of the inner Foundation [Yesod] in the building of Ezekiel: "and a line [kav] of thirty cubits," and it is written kaveh [with a hei]. And it is written in the prophecies of the latter times: "and a line [kav] shall be stretched forth over Jerusalem." And he who understands these great principles will understand the secret of Tikvah [Hope / Measuring Line] in every place. And by means of the hope, we shall return unto the middle line, "and a line shall be stretched forth over Jerusalem."

והמדה הזאת נקרא לפעמים - ארון הברית, היודע סוד זה יודע סוד הלוחות שמונחות בארון, וזהו סוד הנה ארון הברית אדון כל הארץ, זאת נקראת אדני, ויסוד נקרא אדון כל הארץ בודאי, ובהיות הלוחות בארון אזי שכינה שרויה בישראל נחלת עולם, ובכל מקום שהולכים הם נחלתו של מקום, ואינם יכולין להפרד ממנו לעולם, ואין שם גט כריתות, וזהו סוד איזה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה, ואם תאמר והרי כתיב אחר כך ואראה כי על כל אודות אשר נאפה משובה ישראל שלחתיה ואתן ספר כריתות אליה, חס ושלום, זה היא מלכות ירבעם שאין לה חזרה, וכן מלכות שומרון, אבל יהודא שהיא סוד כנסת ישראל והשכינה שורה בירושלים וביהודה על ידי דוד, לפיכך אמר הפסוק זה ולא יראה בגדה אחותה יהודה ותלך ותזן גם היא, וזהו סוד איזה ספר כריתות אמכם וגומר, ושמור העיקר הגדול מאד, ועל ידי יהודה תחזור שומרון, אבל לא תחזור למלכות, לפי שספר כריתות נתן לה השם על המלכות, וזהו סוד ועשית אותם לגוי אחד בארץ בהרי ישראל ומלך אחד יהיה להם ולא יהיו לשני גוים ולא יחצו לשני ממלכות עוד עבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהיה לכולם, והבן זה מאוד, והטעם לפי שהכתוב שכתב ה' לכנסת ישראל ונתן אותם מלכי יהודה שומרים אותה בקדש הקדשים, ועל ידי ישראל שקבלו התורה והלוחות והכניסום בארון נתקשרו ט' ספירות בעשירית בסוד הלוחות הנתונות בארון ושעשו ישראל ולפיכך על ידי ישראל נתאחדו כל הספירות, ואלמלא לא קבלו תורה מלמטה אין לספירות יחוד מלמעלה, לפי שמקומה של שכינה היה בארץ ההיא, וזהו שאמר בבראשית רבה עיקר שכינה בתחתונים היתה, ואם אין עוד קו האמצעי מתפשט למטה לבא עד מקום השכינה אין שם עוד ייחוד כלל, כי בהיות השכינה שלא במקומה למטה אין שם יחוד אמתי, והנה כשנברא העולם היה קו התפארת למעלה מושך שפע למטה למקום השכינה ואז היו השמים והארץ נאחזים, וזהו סוד ויכלו השמים והארץ וכל צבאם, מלשון חתן וכלה, ותרגום ואשתכללו, כלומר התחתונים נעשו מרכבה לעליונים ונכנסים אלו עם אלו ומתחברים יחד אז אלו עם אלו, ואז ה' יתברך אחד בעולם בשלם, וכשבא אדם הראשון וקלקל הצורות נסתלקה השכינה ונתפרדה החבילה, ונמצא חורבות העולם, עד שבאו ישראל וקבלו התורה שבכתב, וזה סוד קו האמצעי והמשיכוה למטה ותקנו ארון דוגמא לשכינה, ונמצא על ידי ישראל ידו"ד אחד ושמו אחד, וזהו סוד ידו"ד אחד, וכתיב מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ, וזהו סוד מה תעשה לשמך הגדול כביכול על ידי ישראל נעשה ידו"ד אחד, והסוד שתי הלוחות הנתונות בארון, והמבין סוד זה יבין כמה היה כח קיבול תורה, והסוד מן השמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה, וכתיב השמים כסאי והארץ הדום רגלי, וכתיב מקום רגלי אכבד, והמבין הדברים העיקרים הגדולים שרמזנו יבין טעם שמך נקרא על עירך ועל עמך, וסוד תקרא לי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי וגומר, והסוד וארשתיך לי בצדק וגומר, וסוד כי ידו"ד אלהיך בקרבך, והסוד לא אבא בקרבך, בקרבך ממש, וסוד בקרבך קדוש לא אבא בעיר, ומה שאמר לא אבא בירושלים של מעלה עד שאבא בירושלים של מטה, והמבין זה יבין סוד גניזת הארון, והסוד והשימותי את מקדשיכם, ומה שאמרו חז"ל אף על פי שהן שוממין בקדושתן הן עומדים לפניו, פירוש שהארון והברית אדון כל הארץ והלוחות שם גנוזים, וזהו סוד אדון כל הברית אדון כל הארץ הכל רמוז ומבואר למי שחנן לו השם יתברך דעת:

And this attribute is sometimes called—Aron HaBrit [the Ark of the Covenant]. He who knows this secret knows the secret of the Tablets that are placed within the Ark. And this is the secret of: "Behold, the ark of the covenant, the Lord [Adon] of all the earth." This [attribute, Malchut] is called ADNY, and Foundation [Yesod] is certainly called "the Lord of all the earth." When the Tablets are inside the Ark, the Shechinah dwells among Israel as an eternal inheritance. In every place they walk, they are the inheritance of the Place [God], and they can never be separated from Him; there is no bill of divorcement [get keritut] there. This is the secret of: "Where is the bill of your mother’s divorcement, wherewith I have put her away?" And if you should say, "But behold, it is written afterward: 'And I saw, when, forasmuch as backsliding Israel had committed adultery, I had put her away and given her a bill of divorcement'?" Heaven forbid! That refers to the Kingdom of Jeroboam [the Northern Kingdom], which has no return, and likewise the Kingdom of Samaria. But Judah—which is the secret of the Assembly of Israel, where the Shechinah dwells in Jerusalem and in Judah through David—concerning this, the verse proclaims: "yet her treacherous sister Judah feared not; but she also went and played the harlot." And this is the secret of: "Where is the bill of your mother’s divorcement, etc." Guard this very great principle! By means of Judah, Samaria will return, but it will not return to kingship, because the Name gave it a bill of divorcement regarding the kingship. And this is the secret of: "And I will make them one nation in the land, upon the mountains of Israel, and one king shall be king to them all; and they shall be no more two nations, neither shall they be divided into two kingdoms any more at all... and My servant David shall be king over them, and they all shall have one shepherd." Understand this very well! The reason is because the writ that the Lord wrote to the Assembly of Israel was given to the kings of Judah, who guard it in the Holy of Holies. And by means of Israel—who received the Torah and the Tablets and placed them into the Ark—the nine Sefirot became bound to the tenth, through the secret of the Tablets placed within the Ark that Israel made. Therefore, through Israel, all the Sefirot became unified. Were they not to receive the Torah from below, the Sefirot would have no unity from above, because the place of the Shechinah was in that land. This is what they said in Bereishit Rabbah: "The essential dwelling of the Shechinah was among the lower beings." And if the middle line no longer stretches downward to reach the place of the Shechinah, there is no longer any unity there at all; for when the Shechinah is not in her proper place below, there is no true unity. Behold, when the world was created, the line of Tiferet [Beauty] from above drew abundance downward to the place of the Shechinah, and then the heavens and the earth were grasped together. This is the secret of: "And the heaven and the earth were finished [vayechullu], and all the host of them," from the language of bridegroom and bride [chatan ve-kallah], which the Targum translates as ve-ishtachlalu [were perfected/adorned]. That is to say, the lower beings became a Chariot for the upper beings, entering into one another and joining together. At that time, the Lord, blessed be He, was One in the world in perfection. But when the first man came and corrupted the forms, the Shechinah withdrew, the bundle was separated, and the ruins of the world were found—until Israel came and received the Written Torah (which is the secret of the middle line), drew her down, and fashioned the Ark as a counterpart to the Shechinah. Thus, by means of Israel, "YHWH is One and His name One." This is the secret of "YHWH is One," and it is written: "And who is like Your people Israel, a nation one in the earth?" And this is the secret of: "And what will You do for Your great name?"—as it were, by means of Israel, YHWH is made One. The secret lies in the two Tablets placed in the Ark. He who understands this secret will understand how great the capacity to receive the Torah was. And the secret: "You did cause sentence to be heard from heaven; the earth feared, and was still," and it is written: "The heaven is My throne, and the earth is My footstool," and it is written: "and I will make the place of My feet glorious." He who understands these great, fundamental matters that we have hinted at will understand the reason for: "Your name is called upon Your city and upon Your people," and the secret of: "you shall call Me 'My husband' [Ishi], and shall call Me no more 'My master' [Ba'ali], etc.," and the secret of: "And I will betroth you unto Me in righteousness [be-tzedek], etc.," and the secret of: "For YHWH your God is in your midst," and the secret of: "I will not enter into your midst"—literally in your midst—and the secret of: "The Holy One in your midst; and I will not enter into the city." Regarding what the Sages said: "I will not enter the heavenly Jerusalem until I enter the earthly Jerusalem"—he who understands this will understand the secret of the hiding of the Ark, and the secret of: "And I will bring your sanctuaries unto desolation." And as our Sages, of blessed memory, said: "Even though they are desolate, they still stand in their holiness before Him." The explanation is that the Ark, the Covenant, the Lord of all the earth, and the Tablets are hidden there. This is the secret of "the Lord of all the Covenant, the Lord of all the earth." Everything is hinted at and clarified for the one to whom the Name, blessed be He, has granted knowledge.

והמדה הזאת נקראת לפעמים - אלהים והנני רומז המדה השמינית נכתבת ידו"ד ונקראת אלהים שהיא סוד גבורת ידו"ד והיא המושכת הדינין למטה וממנה נאצלת מדת הגבורה הנקראת בכל מקום אלהים והמבין סוד אלדי"ם יבין סוד בראשית ברא אלהי"ם איזה ראשית אמר כעניין נאמר אלהים צבאות ומן הגבורה נאצלת מדת הדין להוד ועל זה נאמר אלהים צבאות וכשישתכללו כל הספירות העליונות מצד החס"ד ויריקו על העשירית נקרא ידו"ד וכשישתכללו מדת הדין והגבורהויריקקו בה נקראת גם הוא אלהים ומלשון כי שמי בקרבו ועניינים הללו עמוקים עוד מהם תכנס לסוד שאמרה תורה בראשיתח ברא אלהים כי מלת בראשית כולל כל מיני ראשית כל אחד לפי עניינו ומלת אלהים גם היא כוללת שבפסוק בראשית כל שם אלהים שנזכר בתורה כל אחד לפי עניינו וכשאמרה תורה בראשית ברא רומזת להתפשטות בינה מחכמה כי משם מתחיל שם אלהים בעולם הדין והנה בינה ראשית לז' ספירותת ורומז' לבריאת עולם המלאכים ושאר כל העולמות וממלכות הנקרא ראשית ונקראת אלהים וכשתבין זה תזכה להבין כל מה שדרשו רז"ל במלת בראשית שאמרו אין ראשית אלא חכמה אין ראשית אלא תורה אין ראשית אלא ישראל ושאר כל הדברים שנקראו ראשית ותבין מה שאמר כי בזכות משה נברא העולם שנאמר וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקק ספון והכל גנוז בגנזי התורה והכל מבואר למי שיש לו עינים לראות כי מן הנגלות יכנסו בעלי עינים לנסתרות וסימן תפוחי זהב במשכיות כסף וגו' ואם כן התבונן כי בזמן שמדת מלכו"ת נקרא אלהים היא בשעה שמדת מלכות מתמלאת מן הגבורה סוף דבר בכל מקום היא נקרא על שם הדבר שהיא מתמלאת ממנו וסימן עץ הדעת טוב ורע, ואתה שמור העיקר זה הגדול לכל לכל מקום התורה שהמדה הזאת נקראת על שם הדבר שמקבלת ממנו על שם כי שמי בקרבו לפי' כשישראל טהורים וצדיקים ממלאות אותה אספקלריא שעליה שכולם הם צנורות תרי"ג מצות ואם ח"ו ישראל נוטים מן הדרך הישר וחוטאים ומטמאין עולם אזי היא מתמלאת מאותן דברים החיצונים שהם צורות העבירות ואז נקראת חרב מלאה דם וכתיב מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים סוף דבר אינה ריקנית לעולם או מלאתי משפט או מרצחים וזו שאמרו ז"ל מיום שחרב בית המקדש אף על פי שארבע מיתות בטלו דיניהם לא בטלו מה טעם או צדק או מרצחים ושמור עיקר זה ממנו תוכל להשיג כמה כח המקיים מצות ומטהר עולם וזוכה ומזכה את הרבים ומדריכם בדרך ישרה או אותן העוברים עבירה ומטמא עולם וחוטא ומחטיא עד היכן יגיע כח רעתו שחטא ופגם בכנסת ישראל וזהו כעס לאבי ובן כסיל וממר ליולדתו בן חכם ישמח אב ובן כסיל תוגת אמו ובפשעכם שולחה אמכם וסוד בני חכם לבך ישמח לבי גם אני וסוד וישם כסא לאם המלך ושמור עיקר זה מה שכתב אם הבנים שמחה וסוד ישמח אביך ואמך ותגל יולדתיך ואחר שביארנו לך העיקרים האלו הגדולים דע כי המדה הזאת נקרא גם כן שדי והטעם לפי שממנה יבא השפע לכל הנמצאות שבעולם והיא המפרנסת לכל הנבראות וממנה מקבלת כל בריה כח וקיום והעמדה וחיים ופרנסה לפי שהוא שער לכל הספירות ואין צד בענין בעולם לקבל משאר כל הספירות כלום אלא על ידה והסוד ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן עד הגן הוא מקום השפע והאצילות והיניקה ומשם ולמטה הוא עולם הפירוד כך ממלכות ולמטה יתפרדו כל הנבראים למיניהם ויקבלו השפע והכח כל אחד ואחד לפי מיני מקבלים ממדת המלכות כל אחד מקבל שמחה וקיום וחיים ממנה איש לפי אכלו ולפי מינו לפיכך נקרא מדה זו שדי שיש בה די פרנסה וחיים וקיום ועמידה לכל הנמצאים שבעולם ולא חסר כל בה והכל יונקים ממנה וזהו שאמ"ר בחגיגה בשם שדי מי שאמר לעולם די כלומר במדה הזאת יש די ותיקון ועמידה וקיום לכל הנמצאים לכל אחד לפי עניינו וזאת המדה שהנביאים מתנבאים ע"י תיקון וישראל עושים רצונו של מקום אז יבואו כל הצינורות מלמעלה אליה במילוי שלם והבריכות נשפעות בישראל תחלה ומשם ואילך הבריכות נמשכות לשאר כל הנבראים הנמצאות שבעולם איש לפי מינו והדמיון ענין השדיים שהתינוק יונק מהם ואם חס ושלום חוטאים ומכעיסים אזי הצינורות נפסקות מלמעלה ואין ברכה נמצאת בנבראים והסוד אחות לנו קטנה ושדים אין לה מה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף מלובן העליון ואם דלת היא דלה היא נצור עליה לוח ארז ולא עץ ארז אני חומה ושדי כמגדלות אני עזה במצות ושדי כמגדלות כנדגלות אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום הכל רומז בפסוק זה ואם חס ושלום טמאו ישראל את המקדש וההיכל ומכניסין בה את כחות הטומאה אז במדה הנקראת שדי מכניסין באותו מקום כחות הטומאה הנקראת שדים מקטב ישוד צהרים ישליו אהלים לשודדים אוי לאותה שעה אזי היא טומאת המקדש לו האמינו מלכי ארץ וכל יושבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלים כי לא יוסיף יבא בך ערל וטמא וגם הגילולים ורוח הטומאה אעביר מן הארץ התבונן רוח הטומאה והשדים נקראים רוחות כמו שאמר בחגיגה ובכמה מקומות והסוד הלא כי קרוב יום ידו"ד כשוד משדי יבא סוף דבר כשנפסקה יניקת יו"ד משדי אזי היא שדודה ולפיכך נקראת אספקלריא שאינה מאירה פירוש מעצמה אלא מן השפע הבא אליה מן הצנורות והנה בשעה שנתמלאת נקרא שדי ויש בה לכל העולם די ואם חס ושלום יפסקו הצינורות אזי שוד נמצא ולפיכך נקראת אספקלריא שאינה מאירה מעצמה אלא על ידי אות יוד כשנקרא שדי והנה כל הנביאים לא נכנסו בתוכה אלא הגיעו עד בית השער והיא היתה הפרוכת שעדי' הגיעו הנביאים ואחריה רואין מה שרואין והיו שומעין קול ידו"ד צבאות יתברך במראה הנבואה ולפיכך אין הדברים מתבררין להן לפי שהוא מחיצה עומדת לפניהן וזה סוד מראות הצובאות אשר צבאו פתח אוהל מועד ועל זה נאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם ידו"ד במראה אליו אתוודע בחלום אדבר בו אבל משה רבינו עליו השלום נכנס בתוכה והשיג תוך אספקלריא מצוחצחת שהרי נכנס לפנים מאספקלריא שאינה מצוחצחת מה כתיב באברהם וירא אליו ידו"ד באלוני ממרא והוא יושב פתח האהל כחם היום ובמשה כתיב ויקרא אל משה וידבר ידו"ד אליו מאהל מועד לאמר ולפכך נבואת משה נבדלת מכל הנביאים כי יל הניאים רואים מפתח האוהל ומשה ראה מתוך האהל וזהו שאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם ידו"ד במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא וכבר ידעת כי ביתו של תפאר"ת שדי והוא אהל מועד לפיכך אמר הכתוב למשה וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ידו"ד לו נודעתי להם כלום ראו שמי ידו"ד מתוך אל שדי ומתוך אספקלריא שאינה מצוחצחת לפיכך לא נודעתי להם בתכלית הבאור שלא השיגו אמתתי אלא אחר הפרוכת והסוד העמודים עם האדנים והמבין סוד זה מה שביארנו במדת שדי יבין סוד החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצא זה סוד וארא אל אברהם ושמי י"י כו' פקח עיניך ותראה נפלאות אם תזכה תראה:

And sometimes this attribute is called—Elohim. And behold, I am hinting: the eighth attribute is written YHWH but read as Elohim, which is the secret of the might [Gevurah] of YHWH, and she is the one that draws down the judgments below. From her is emanated the attribute of Gevurah, which is called everywhere Elohim. And he who understands the secret of Elohim will understand the secret of "In the beginning Elohim created"—which "beginning" [Reshit]? It is spoken of in the sense of "Elohim of Hosts" [Elohim Tzevaot], and from Gevurah the attribute of judgment is emanated to Hod [Splendor], and concerning this it is said: Elohim Tzevaot. When all the upper Sefirot are integrated from the side of Chesed [Lovingkindness] and empty into the tenth Sefirah, it is called YHWH. But when the attribute of judgment and Gevurah are integrated and empty into her, she too is called Elohim, in accordance with the expression: "for My name is in his midst." And these matters are exceedingly deep; from them you will enter the secret of what the Torah said, "In the beginning Elohim created," for the word "In the beginning" [Bereishit] includes all types of "beginning," each according to its context, and the word Elohim in the verse of Bereishit also includes every name Elohim mentioned in the Torah, each according to its context. When the Torah says "In the beginning [He] created," it hints at the expansion of Binah [Understanding] from Chachmah [Wisdom], for from there the name Elohim begins in the world of judgment. Behold, Binah is the beginning [Reshit] of the seven Sefirot, and it hints at the creation of the world of angels and all other worlds and kingdoms called Reshit, and she is called Elohim. When you understand this, you will merit to understand all that our Sages, of blessed memory, expounded upon the word Bereishit, when they said: "There is no Reshit but Wisdom [Chachmah].", "There is no Reshit but the Torah.", "There is no Reshit but Israel." ...and all other things that are called Reshit. And you will understand what was said, that for the sake of Moses the world was created, as it is said: "And he chose a first part [Reshit] for himself, for there a portion of a ruler was hidden," and everything is hidden within the treasures of the Torah. Everything is clarified for the one who has eyes to see, for from the revealed matters those with eyes will enter into the hidden mysteries, and the sign is: "A word fitly spoken is like apples of gold in settings of silver, etc." If so, contemplate this: at the time the attribute of Malchut [Kingship] is called Elohim, it is because the attribute of Malchut is filled from Gevurah. The bottom line is that in every place, she is called after the name of the thing by which she is filled, and the sign is: "the tree of the knowledge of good and evil." And you, guard this great principle for every place in the Torah: that this attribute is named after the thing she receives from, because "My name is in his midst." Therefore, when Israel is pure and righteous, they fill that mirror above her, all of which are the channels of the 613 commandments. But if, Heaven forbid, Israel turns from the straight path, sins, and defiles the world, she then becomes filled with those external forces, which are the forms of the transgressions. Then she is called "a sword filled with blood," and it is written: "I was full of justice; righteousness lodged in it, but now murderers." The bottom line is that she is never empty: she is either "full of justice" or "murderers." And this is what our Sages, of blessed memory, said: "From the day the Temple was destroyed, even though the four types of death-penalties were abolished, their judgments were not abolished." What is the reason? It is either "justice" or "murderers." Guard this principle! From it you will be able to grasp how great the power is of one who fulfills commandments, purifies the world, merits and brings merit to the masses, and guides them in a straight path; or conversely, those who commit a transgression, defile the world, sin and cause others to sin—to what extent the power of their wickedness reaches, for they have sinned and blemished the Assembly of Israel. And this is: "a grief to his father, and bitterness to her that bore him," "A wise son makes a glad father, but a foolish son is the heaviness of his mother," "and for your transgressions was your mother put away." And the secret: "My son, if your heart be wise, my heart will be glad, even mine," and the secret of: "and he caused a throne to be set for the king’s mother." Guard this principle regarding what is written: "a joyful mother of children," and the secret of: "Let your father and your mother be glad, and let her that bore you rejoice." And after we have explained to you these great principles, know that this attribute is also called Shaddai. The reason is because from her comes the abundance to all existences in the world, and she is the one who sustains all creations. From her, every creature receives strength, existence, establishment, life, and sustenance, because she is the gate to all the Sefirot, and there is no way for any aspect in the world to receive anything from the rest of the Sefirot except through her. And the secret: "And a river went out of Eden to water the garden"—up to the garden [Gan] is the place of abundance, emanation, and nursing, and from there downward is the world of separation [olam ha-perud]. Thus, from Malchut downward, all creations separate into their various kinds, and they receive abundance and strength, each and every one according to the types of recipients from the attribute of Malchut. Each one receives joy, existence, and life from her, "every man according to his eating" and according to his kind. Therefore, this attribute is called Shaddai, because there is in her enough [Dai] sustenance, life, existence, and establishment for all existences in the world, and nothing is lacking in her, and all nurse from her. This is what they said in tractate Chagigah regarding the name Shaddai: "He who said to the world, 'Enough!' [Dai]"—that is to say, in this attribute there is enough, rectification, establishment, and existence for all existences, for each one according to its context. And this is the attribute through which the prophets would prophesy by way of rectification. When Israel does the will of the Place [God], all the channels come from above to her in a complete fullness, and the pools flow into Israel first, and from there onward the pools are drawn down to the rest of all the creations and existences in the world, each according to its kind. The analogy is the matter of the breasts [shadayim] from which an infant nurses. But if, Heaven forbid, they sin and provoke anger, then the channels are cut off from above, and no blessing is found among creations. And the secret: "We have a little sister, and she has no breasts [shadayim]; what shall we do for our sister in the day when she shall be spoken for? If she be a wall, we will build upon her a turret of silver—from the upper whiteness—and if she be a door [or dalah, meaning poor/impoverished], we will enclose her with boards of cedar." And it says: "I am a wall, and my breasts [shadayim] like towers"—I am strong in the commandments, and my breasts are like towers, like banner-bearing hosts—"then was I in his eyes as one that found peace." Everything is hinted at in this verse. But if, Heaven forbid, Israel defiled the Sanctuary and the Palace, and brought into it the forces of impurity, then within the attribute called Shaddai they bring in those forces of impurity which are called demons [shedim]: "from the destruction [ketev] that wastes [yashud] at noonday," "The tents of robbers prosper [literally, yishlayu ohalim la-shodedim]." Woe to that hour! For that is the defilement of the Sanctuary: "The kings of the earth believed not, neither all the inhabitants of the world, that the adversary and the enemy would enter into the gates of Jerusalem," "there shall no more come into you the uncircumcised and the unclean," and "and also I will cause the prophets and the unclean spirit to pass out of the land." Contemplate this: the unclean spirit and the shedim [demons] are called spirits [ruchot], just as is said in Chagigah and in several places. And the secret: "Alas! for the day of YHWH is at hand, and as a destruction from the Almighty [ke-shod mi-Shaddai] shall it come." The bottom line is, when the nursing of the letter Yod is cut off from Shaddai, she becomes destroyed [shedudah]. Therefore, she is called a mirror that does not illuminate—meaning from herself, but rather from the abundance that comes to her from the channels. Behold, at the time she is filled, she is called Shaddai, and there is in her enough [Dai] for the whole world; but if, Heaven forbid, the channels are cut off, then destruction [shod] is found. Therefore, she is called a mirror that does not illuminate from herself, but rather by means of the letter Yod when she is called Shaddai. Behold, all the prophets did not enter inside her, but only reached as far as the gatehouse. She was the veil [Parochet] up to which the prophets reached, and behind her they would see what they saw, and they would hear the voice of YHWH of Hosts, blessed be He, in the vision of prophecy. Therefore, matters were not fully clear to them, because she is a barrier standing before them. This is the secret of "the mirrors of the serving women who served [hatzove'ot] at the door of the tent of meeting," and concerning this it is said: "Hear now My words: If there be a prophet among you, I YHWH will make Myself known unto him in a vision, I will speak with him in a dream." But Moses our teacher, peace be upon him, entered inside her, and attained within the polished mirror, for he entered inward from the mirror that is not polished. What is written concerning Abraham? "And YHWH appeared unto him by the terebinths of Mamre, as he sat in the tent door in the heat of the day." But regarding Moses it is written: "And He called unto Moses, and YHWH spoke unto him out of the tent of meeting, saying." Therefore, the prophecy of Moses is separated from all the prophets, for all the prophets saw from the door of the tent, but Moses saw from within the tent. And this is what He said: "Hear now My words: If there be a prophet among you, I YHWH will make Myself known unto him in a vision, I will speak with him in a dream. My servant Moses is not so; he is trusted in all My house." And you already know that the house of Tiferet [Beauty] is Shaddai, and it is the Tent of Meeting. Therefore, the Scripture said to Moses: "And I appeared unto Abraham, unto Isaac, and unto Jacob, as God Almighty [El Shaddai]; but by My name YHWH I was not known to them." Did they see My name YHWH from within El Shaddai and from within the mirror that is not polished? Therefore, "I was not known to them" with ultimate clarity, for they did not attain My truth except from behind the veil, and the secret is: the pillars with the sockets. He who understands this secret of what we have explained regarding the attribute of Shaddai will understand the secret of: "Can you by searching find out God? Can you find out the Almighty [Shaddai] unto perfection?" This is the secret of "And I appeared unto Abraham... and My name YHWH, etc." Open your eyes and see wonders; if you merit, you shall see.

והמדה הזאת נקראת מטה והטעם הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה מגבורי ישראל לפי שסביבותיה כל מיני מקטרגים ומשחיתים שבעולם וכמה מיני משחית ופורענות סביבותיה וסימן כשושנה בין החוחים זאת ירושלים בתוך הגוים שמתיה ארץ וחוצות ואם חס ושלום נוטה קצת האמצע כלומר מעץ החיים בתוך הגן הרי העלין שלה נאחזים בחוחים ומתקרעין אבל בשעה שישראל הגונים ושלמים ועושים זבחי שלמים כהוגן אזי מתקיים הפסוק ונתתי שלום בארץ ואז היה מטתו שלשלמה שלימה ודאי:

And this attribute is sometimes called—Mitah [Bed/Couch]. And the reason is: "Behold, it is the couch [mitato] of Solomon; threescore mighty men are about it, of the mighty men of Israel," because surrounding her are all kinds of accusers and destroyers in the world, and several kinds of destruction and retribution surround her. And the sign is: "As a lily among thorns," for "this is Jerusalem, in the midst of the nations I have set her, and countries are round about her." And if, Heaven forbid, the center tilts slightly—that is to say, away from the Tree of Life in the midst of the garden—behold, her leaves are caught in the thorns and torn apart. But at the time when Israel is worthy and whole, and they offer peace-offerings properly, then the verse is fulfilled: "And I will give peace in the land," and then the couch of Solomon was certainly complete.

ודע כי המטה הזאת היא ירושת העקב אבינו עליו השלום לגמרי מכל לפי שהיה בכור שלם שנאמר בניבכורי ישראל לפיכך ירש יעקב את המטה הזאת ולא ירשה אברהם שהיתה בו פגימת ישמעאל ולא ירשה יצחק לפי שהיתה בו פגימת עשו שהחוחים והברקנים סביבות המטה זה עם שאר כחות החיצוניות ושרי האומות בבל יעקב שהוא שלם והוא באמצע ירש מטה זו שנאמר בני בכורי ישראל לפיכך חזרה לו מטה זו בתחלת ברייתו של עולם ולפיכך וישתחו ישראל על ראש המטה מה טעם כתיב ויהי בשלם סכו וכתיב ויעקב איש תם יושב אוהלים ומתרגמינן גבר שלם לפיכך הנה מטתו שלשלמה ואם תאמר באברהם כתיב והיה תמים מתרגם והוה שלים התהלך לפני כתיב ביה על ידי הליכה ולא על ידי ישיבה שלא ישב על כסא ידו"ד אבל יעקב כתיב איש תם יושב אוהלים על ידי ישיבה שישב יעקב על כסא ידו"ד וסימן ישדראל אשר בך אתפאר כתפארת אדם לשבת בית ולפיכך כתיב בי' איש תם יושב אהלים בודאי זאת התורה אדם כי ימות באוהל ולפיכך אמר באברהם לא היתה מטתו שלמה וכן ביצחק זכרונו לברכה אבל יעקב שאמר חס ושלום יש פסול במטתי כמו באברהם שיצא ממנו ישמעאל וכגון יצחק שיצא ממנו עשו ענו כולם ואמרו שמע ישראל ידו"ד אלהינו ידו"ד אחד נמצא מטתו שלימה לפיכך בשעת פטירתו נדבק בו לגמרי וזהו ויאסוף רגליו אל המטה ויגוע ויאסף אל עמיו ובכל מקום בצדיקים אסיפה הוא מקום המטה הוא מקום הטהרה כי חוץ למטה זו הכל מקומות של טומאה לצדדין לפיכך כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה וכתיב ושלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב ובמרים כתיב תסגר שבעה ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף פקח עיניך וראה נפלאות ובנעמן כתיב ואספתו מצרעתו והסוד הגדול כי מפני הרעה נאסף הצדי"ק אספו לי חסידי ואנשי החסד נאספו והמבין סוד זה יודע סוד ויאסוף רגליו אל המטה וגומר לפיכך צריך כל אדם להזהר בשעת מותו שלא ישאר כלום מאבריו חוץ למטה זו כי כל הנשאר ממנו חוץ למטה זו עליו נאמר לא יאסף ולא יקבר לחיית השדה ולעוף השמים נתתיך לאכלה לפי שסביבות המטה הזאת הם כל מיני משחית ופורעניות והנשאר מאבריו של אדם לחוץ ממטה זו מת בצער גדול וזהו סוד שאמרנו הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה מגבורי ישראל כלם אחוזי חרב מלומדי מלחמה איש חרבו על יריכו מפחד בלילות כלומר מפחד גיהנם שדומה ללילה לפיכך כתיב ביעקב ויאסף רגליו אל המטה לכך צריך כל אדם לתקן עצמו אסיפה שאלמלא זה היה בצער גדול והתבונן עיקרים גגדולים שפתחנו לך במקום הזה ומשם תראה כמה סודות נפלאות כמו שאמרנו אין בין גן עדן לגיהנם אלא כחוט השערה וסימן וסביביו נשערה מאד לפיכך צריך אדם שלא ישאר בחוץ אלא יאסף אל עמיו ומטעם זה תבין כל מיני אסיפה שנאמר בעניין זה בצדיקים:

And know that this couch [Mitah] is the inheritance of Jacob our father, peace be upon him, completely and above all, because he was a perfect firstborn, as it is said: "Israel is My son, My firstborn." Therefore, Jacob inherited this couch, whereas Abraham did not inherit it because there was in him the blemish of Ishmael, and Isaac did not inherit it because there was in him the blemish of Esau. For the thorns and briers around the couch are Esau, along with the rest of the external forces and the guardian angels of the nations. But Jacob, who is complete and stands in the center [the middle line], inherited this couch, as it is said: "Israel is My son, My firstborn." Consequently, this couch returned to him as it was at the beginning of the creation of the world, and therefore: "And Israel bowed upon the bed's head [vayashtachu Yisrael al rosh ha-mitah]." What is the reason? It is written: "In Salem also is His tabernacle [sukko, meaning his cover/booth]," and it is written: "And Jacob was a wholesome [tam] man, dwelling in tents," which the Targum translates as gvar shlim [a complete/perfect man]. Therefore: "Behold, it is the couch of Solomon." And if you should say: regarding Abraham it is written, "and be you wholehearted [tamim]," which the Targum translates as v'hvei shlim—[note that] "walk before Me" is written concerning him, meaning by way of walking and not by way of sitting, for he did not sit upon the Throne of YHWH. But regarding Jacob it is written, "a wholesome man, dwelling [sitting] in tents"—by way of sitting, for Jacob sat upon the Throne of YHWH. And the sign is: "Israel, in whom I will be glorified," "like the beauty of a man, to dwell in a house." Therefore it is written of him, "a wholesome man, dwelling in tents," certainly—"This is the Torah: when a man dies in a tent." Therefore, he [Jacob] said: "Heaven forbid, is there any defect in my couch, as occurred with Abraham, from whom issued Ishmael, or like Isaac, from whom issued Esau?" They all answered and said: "Hear, O Israel: YHWH our God, YHWH is One." Thus, his couch was found to be complete. For this reason, at the time of his passing, he cleaved to it entirely, and this is: "And he gathered up his feet into the bed [ha-mitah], and expired, and was gathered unto his people." In every place regarding the righteous, "gathering" [asifah] refers to the place of the couch, which is the place of purity. For outside of this couch, all are places of impurity on the outer sides. Therefore: "If there be among you any man, that is not clean by reason of that which chances him by night, then shall he go abroad outside the camp, he shall not come within the camp." And it is written: "that they put out of the camp every leper, and every one that has an issue." And regarding Miriam it is written: "Let her be shut up without the camp seven days, and after that she shall be brought in [te'asef, gathered] again." Open your eyes and see wonders! And regarding Naaman it is written: "and you shall recover him [ve-asafto, gather him] of his leprosy." And the great secret: "that the righteous is taken away [ne'esaf, gathered] from the evil to come," "Gather [isfu] My godly ones together unto Me," and "and men of piety are taken away [ne'esafim]." He who understands this secret knows the mystery of "And he gathered up his feet into the bed, etc." Therefore, every person must be careful at the time of their death that nothing of their limbs remains outside of this couch; for regarding anyone of whom there remains anything outside of this couch, it is said: "they shall not be gathered [lo ye'asef], nor be buried; I have given you for food to the beasts of the field and to the fowls of the heaven." For surrounding this couch are all kinds of destroyers and retributions, and whatever remains of a man's limbs outside of this couch dies in great torment. And this is the secret of what we said: "Behold, it is the couch of Solomon; threescore mighty men are about it, of the mighty men of Israel. They all handle the sword, and are expert in war; every man has his sword upon his thigh, because of fear in the night"—that is to say, because of the fear of Gehenna, which resembles the night. Therefore, it is written of Jacob: "And he gathered up his feet into the bed." For this reason, every person needs to prepare themselves for "gathering," for were it not for this, one would be in great torment. Contemplate the great principles we have opened for you in this place, and from there you will see many wondrous secrets. As we have said: "There is nothing between the Garden of Eden and Gehenna but a hair's breadth," and the sign is: "and it shall be very tempestuous [nis'arah, related to sa'arah, hair] round about Him." Therefore, a man must ensure he does not remain outside, but rather is "gathered unto his people." And by virtue of this reason, you will understand every type of "gathering" [asifah] that is stated in this context regarding the righteous.

והמדה הזאת נקרא ים סוף ולפיכך נקרא לקבל את בניו ולהצילם מיד אויביו הלא אמרתי לך כי סביב המטה חוחים וסרבים וסלונים והנה ארץ מצרים היא ארץ שנייה לארץ ישראל ולפיכל נקרא מצרים כלומר לשון מצרים הסמוכה לנחלה כי המיצר הוא מפסיק בתחומין והנה הכתוב מכריז וחברון שבע שנים נבנתה וגומר שחובר יחדיו שבע שנים נבנתה בית שבע היא וצוען מצרים סמוכה לה וזהו שאמרו ארץ מצרים שנייה לארץ ישראל כי שר של מצרים שני הוא במרכבה וירכב אותו במרכבת המשנה אשר לו ולפיכך הוצרך השם יתברך לעשות האותות והמופתים בארץ מצרים לפי שהוא שר עליון על כל השרים שנייה מצרים לארץ ישראל כגן ידו"ד כארץ מצרים לפיכך נתן ידו"ד יתברך האותות והמופתים באותו שר הגדול שר מצרים כדי שלא יאמרו יש שר גדול במרום שאין השם יתברך יכול לו לפיכך הך הכפתור וירעשו הסיפים לפיכך אמרה התורה למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך כדי שנהיה בטוחים שאין שר ומושל בכל האומות שאין הקדוש ברוך הוא יכול לו וכתיב בכל אלהי מצרים אעשה שפטים לפיכך השם יתברך בעצמו עשה שפטים בכל אלהי מצרים שאין שום שר ומשל שיכול לו אלא השם בלבד ולפיכך ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני ולא שליח לפיכך המכה בבכורות והמכה במזל טלה שהוא ראש י"ב מזלות והמכה בניסן שהוא ראש י"ב חדשים וכתיב שמור את חודש האביב פי' אב י"ב והנה מצרים המיצר הסמוך לארץ ישראל רדפו אחרי ישראל עד שהגיעו לים סוף וכשהגיעו לאותה מקום קבלה אותה מדה הנקראת ים סוף שהוא סוד ים הנקרא סוף המדריגות בעשר ספיראת והסוד ושתי את גבולך מים סוף עד ים פלשתים פקח עיניך וראה לפיכך נקרא המדה הזאת סופ"ה כתיב ה' בסופ"ה ובסערה דרכו סוד גדול רמוז סופה הוא סוף עשר ספירות וסימן סוף וסמיך לה סערה מקום הבדיל התחומין וסימן וסביביו נשערה מאד ויען י"י את איוב מן השערה אשר בשערה ישופני והלך בסערות תימן ולפיכך בסופ"ה ובסערה דרכו וזה שאמרו חז"ל הקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה לפי שסביב הצדיקים הוא סוד השערה וסימן ידו אוחזת בעקב עשו והוא שער והוא מקום פירוד התחומין ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים לפי כשמדת סופ"ה עוברת בודקת בכל מקום שהיא מוציא שער קדקד שער מתהלך באשמיו וכשהיו מוצאת רשעים מבערת אותם מן העולם והסוד בעבור סופה ואין רשע צדיק יסוד עולם כי הנה י"י באש יבא ובסופה מרכבותיו להשיב בחימה אפו וגערתו כגחלי אש ולפיכך תמצא ביציאת מצרים רדפו מצרים את ישראל עד הים סוף ובים סוף נעשה להם הנס שהוא מקום הנסים ושם נפרע מן המצרים ונעשה הנס לישראל ימינך י"י נאדרי בכח ימינך י"י תרעץ אויב ימינו משקעתם ומצלת אתכם והטעם מפני שנקרא סופ"ה מפני שיש לה פנים ואחור במדה אחת מבפנים רחמים מבחוץ פורעניות וכן עתיד להיות באדום בשעת הגאולה שתבא לבער השער סביבותיה שזהו אדום שהוא שעיר משם ואילך יגלח קדקד שעיר למעלה כו' ולא ישאר להם כלום מכחם למטה יפקוד י"י על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה באדמה כו' מי זה בא מאדום וגו' ואז כתיב הרחיבי מקום אהלך ויגלח י:י בתער השכירה וכתיב אך אלהים ימחץ אויביו קדקד שעיר מתהלך באשמיו וכשלא ישאר שער בשעיר אז ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לי"י המלוכה ואז והיה י"י למלך על כל הארץ וזה סוד מלחמה לי"י בעמלק מי זה בא מאדום וכמו שהיתה מלחמת מצרים אהיא מצרנית לארץ ישראל כך עתיגה להיות מלחמת שעיר מצרנית לארץ ישראל כתיב והיה לכם פאת נגב ממדבר צין על יד אדום וזה סוד וידו אוחזת בעקב עשו ולפיכך כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות ואז יגלח קדקד שעיר וישוב עמלו בראשו ועל קדקדו חמסו ירד לפי' אומר בגאולה אחרונה כי הנה י"י באש יבא ובסופה מרכבותיו להשיב בחימה אפו וגערתו כלהבי אש וסמיך ליה כי באש י"י נשפט ובחרבו את כל בשר וזהו כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד חרב לי"י מלאה דם מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מדוע אדום ללבושיך הרי לך מבוארים סודות מופלאים בענין תחומי ארץ ישראל וכולן עתידים להתבער ואז כי ירחיב י"י אלהי"ך את גבולך וגו' הרחיבי מקום אהליך ואז והיה י"י למלך על כל הארץ וממקום זה תבין סוד שני שעירים ביום הכיפורים ונשא השעיר עליו את כל עונותם אל ארץ גזרה וגו' ושלח את השעיר במדבר והיה לכם פאתנגב ממדבר צין ע"י אדום ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי ואשים אתך הריו שממה ואת נחלתו לתנות מדבר הנה לך הסוד מה שאמרו חז"ל השם יתברך מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה לפי ששעיר חולק גבול עם המדה מנקרא צדק ולפיכך יעקב ועשו נולדו באחד ולפיכך כתיב אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו היושבים בשעיר ויראו מכם ונשמרתם מאוד אל תתגרו בם כי ירושה נתתי לעשו את הר שעיר והטעם השם יתברך הניחם לרדות בהם את ישראל ולדקדק עמהם כחוט השערה וסביביו נשערה מאוד ואלה הגוים אשר הניח י"י לנסות בהם את ישראל אבל בסוף הכל ועלו מושיעים בהר ציון לשפיט את הר עשו והיתה לי"י המלוכה אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קניך משם אורידך נאום י"י הרי ביארנו לך עיקרים גדולים בעניין ים סוף ובענין סופה שמור אותם כי בכמה מקומות הם גנוזים בתורה וסימן על כן יאמר בספר מלחמות י"י את והב בסופ"ה ואת הנחלים ארנון ופירוש הפסוק זה כי בים סוף היה מלחמות י"י ובנחלי ארנון סוד השותפות עיסת ארנונא בהמת ערנונא היודע סוד זה יודע סוד מעברות ארנון והניסים הגדולים שנעשו בהם וארנון הוא סוד מקום מצרנית שבין מואב ובין ישראל כתיב כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמורי וישראל ירשו את האמורי כתב וישב ישראל בארץ האמורי לפיכך ואת הנחלים ארנון כלומר המלחמה שנלחם מלכות בים סוף נקרא בשם זה ומעברות ארנון נקרא ארנון אצל האמוריים ונלחמה בעבו' ישראל בכל המקומות הראוי לפי השם שלה הראוי לה ים סוף אצל המצרים ארנון אצל אמורים ומכאן תכנס לסוד כשושנה בין החוחים וסוד זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות וסוד ששים גבורים סביב לה כולם אחוזי חרב ובדרך זה תבין כמה נסתרות מן התורה:

And this attribute is called Yam Suf [the Reed Sea / Red Sea]. Therefore, it was ready to receive her children and rescue them from the hand of His enemies. Did I not tell you that surrounding the couch are briers, thorns, and briars? Behold, the land of Egypt is the "second land" to the Land of Israel. Therefore, it is called Mitzrayim [Egypt]—which is from the language of meitzar [a narrow strait/borderland] adjacent to the inheritance, for the strait divides the boundaries. And behold, the Scripture proclaims: "Now Hebron was built seven years before Zoan in Egypt," meaning it was joined together (chubar yachdav)—built seven years, which is Bat Sheva [the Daughter of Seven, Malchut], and Zoan in Egypt is adjacent to her. And this is why they said that the land of Egypt is second to the Land of Israel, for the guardian angel of Egypt is second in the Chariot: "And he made him to ride in the second chariot [mirkavat hamishneh] which he had." Therefore, the Name, blessed be He, needed to perform signs and wonders in the land of Egypt, because its guardian angel is a supreme prince over all the princes, Egypt being second to the Land of Israel, as in: "like the garden of YHWH, like the land of Egypt." Therefore, YHWH, blessed be He, placed signs and wonders upon that great prince, the prince of Egypt, so that they would not say, "There is a great prince in the heights whom YHWH, blessed be He, cannot overcome." Therefore: "Smite the capital, that the posts may shake." Therefore, the Torah said: "that you may remember the day when you came forth out of the land of Egypt all the days of your life," so that we may be confident that there is no prince or ruler among all the nations whom the Holy One, blessed be He, cannot overcome. And it is written: "and against all the gods of Egypt I will execute judgments." Therefore, YHWH, blessed be He, Himself executed judgments against all the gods of Egypt, for there is no prince or ruler who can withstand Him, but the Name alone. And therefore: "And I will pass through the land of Egypt"—"I, and not an angel"; "and against all the gods of Egypt I will execute judgments"—"I, and not a messenger." Consequently, He smote the firstborn, and smote the constellation of Aries (Taleh), which is the head of the twelve constellations, and smote in Nisan, which is the head of the twelve months, as it is written: "Observe the month of Abib," meaning Av [the father/head] of the twelve. Behold, Egypt—the strait adjacent to the Land of Israel—pursued Israel until they reached Yam Suf. When they reached that place, that attribute called Yam Suf received them, which is the secret of the Sea [Yam] called Suf [the End] of the levels within the Ten Sefirot. And the secret is: "And I will set your border from the Red Sea [Yam Suf] even unto the sea of the Philistines." Open your eyes and see! Therefore, this attribute is called Sufah [Storm/Whirlwind], as it is written: "YHWH has His way in the whirlwind [ba-sufah] and in the storm." A great secret is hinted at here: Sufah is the end (sof) of the Ten Sefirot, and adjacent to it is the storm (se'arah), the place where the boundaries are divided. And the sign is: "and it shall be very tempestuous [nis'arah] round about Him," "Then YHWH answered Job out of the whirlwind [min ha-se'arah]," "He breaketh me with a tempest [be-se'arah]," and "and shall go with whirlwinds [be-sa'arot] of the south." Therefore: "in the whirlwind [ba-sufah] and in the storm [u-ve-se'arah] is His way." And this is what our Sages, of blessed memory, said: "The Holy One, blessed be He, is exacting with the righteous even to a hair's breadth [ke-chut ha-se'arah]," because surrounding the righteous is the secret of the hair [se'arah], and the sign is: "and his hand took hold on Esau’s heel," and he is hairy (se'ir), and it is the place where boundaries divide. "And they shall no more offer their sacrifices unto the satyrs [la-se'irim]." For when the attribute of Sufah passes, it inspects every place; it finds "the hairy scalp [kodkod se'ar] of such a one as goeth on still in his guiltiness." And when it finds the wicked, it consumes them from the world. And the secret is: "When the whirlwind [sufah] passeth, the wicked is no more; but the righteous is an everlasting foundation," for "behold, YHWH will come with fire, and His chariots shall be like the whirlwind [ka-sufah], to render His anger with fury, and His rebuke with flames of fire." Therefore, you will find at the Exodus from Egypt that the Egyptians pursued Israel until the Yam Suf, and at Yam Suf the miracle was performed for them, for it is the place of miracles. There He exacted punishment from the Egyptians and performed the miracle for Israel: "Your right hand, O YHWH, glorious in power, Your right hand, O YHWH, dashes in pieces the enemy." His right hand submerges them and rescues you. The reason she is called Sufah is because she has a front and a back within a single attribute: from within, mercy; from without, retribution. And so it is destined to be with Edom at the time of the redemption, which will come to consume the hair (se'ar) surrounding her—for that is Edom, who is Seir. From that time onward, "He will shave the hairy scalp above, etc.," and nothing of their power below will remain for them: "YHWH will punish the host of the high heaven on high, and the kings of the earth upon the earth, etc.," "Who is this that cometh from Edom, etc." And then it is written: "Enlarge the place of your tent," and "In that day shall YHWH shave with a razor that is hired," and it is written: "But God shall smite through the head of His enemies, the hairy scalp [kodkod se'ar] of such a one as goeth on still in his guiltiness." And when no hair (se'ar) remains on Seir, then: "And saviors shall come up on mount Zion to judge the mount of Esau; and the kingdom shall be YHWH's," and then: "And YHWH shall be King over all the earth." This is the secret of: "YHWH will have war with Amalek," and "Who is this that cometh from Edom." Just as the war of Egypt was with a nation bordering the Land of Israel, so the future war of Seir will be with a nation bordering the Land of Israel. It is written: "your south quarter shall be from the wilderness of Zin close by the side of Edom," and this is the secret of: "and his hand took hold on Esau’s heel." Therefore: "According to the days of your coming forth out of the land of Egypt will I show unto him marvelous things." Then He will shave the hairy scalp of Seir, "his mischief shall return upon his own head, and his violence shall come down upon his own scalp." Therefore, it says concerning the final redemption: "For, behold, YHWH will come with fire, and His chariots shall be like the whirlwind [ka-sufah], to render His anger with fury, and His rebuke with flames of fire." And adjacent to it: "For by fire will YHWH plead, and by His sword, with all flesh," and this is: "For My sword hath drunk its fill in heaven; behold, it shall come down upon Edom," and "The sword of YHWH is filled with blood," and "Who is this that cometh from Edom, with dyed garments... wherefore is Your apparel red?" Behold, wondrous secrets regarding the boundaries of the Land of Israel have been clarified for you, and all of them are destined to be consumed. And then: "And when YHWH your God shall enlarge your border, etc.," "Enlarge the place of your tent," and then: "And YHWH shall be King over all the earth." From this place, you will understand the secret of the two male goats on the Day of Atonement: "And the goat shall bear upon him all their iniquities unto a land which is cut off [eretz gizerah]... and he shall let the goat go in the wilderness." And "your south quarter shall be from the wilderness of Zin close by the side of Edom," and "but Jacob I loved, and Esau I hated, and I made his mountains a desolation, and gave his heritage to the jackals of the wilderness." Here is the secret of what our Sages, of blessed memory, said: "The Name, blessed be He, is exacting with the righteous even to a hair's breadth," because Seir shares a border with the attribute called Tzedek [Righteousness]. Therefore, Jacob and Esau were born as one. Therefore it is written: "You are to pass through the border of your brethren the children of Esau, that dwell in Seir; and they will be afraid of you; take good heed unto yourselves therefore; contend not with them; for I will not give you of their land... because I have given mount Seir unto Esau for a possession." The reason is that YHWH, blessed be He, left them to rule over Israel with them, and to be exacting with them to a hair's breadth—"and it shall be very tempestuous [nis'arah] round about Him." And: "Now these are the nations which YHWH left, to prove Israel by them." But at the end of all things: "And saviors shall come up on mount Zion to judge the mount of Esau; and the kingdom shall be YHWH's." "Though you mount on high as the eagle, and though your nest be set among the stars, I will bring you down from thence, saith YHWH." Behold, we have explained to you great principles regarding the matter of Yam Suf and the matter of Sufah. Guard them, for they are hidden in several places in the Torah, and the sign is: "Wherefore it is said in the book of the Wars of YHWH: Vaheb in Sufah [be-sufah], and the valleys of Arnon." The explanation of this verse is that at Yam Suf were the wars of YHWH, and in the valleys of Arnon is the secret of partnership (the dough-tax of arnona, the livestock of arnona). He who knows this secret knows the mystery of the fords of Arnon and the great miracles that were performed in them. And Arnon is the secret of the borderland place between Moab and Israel, as it is written: "for Arnon is the border of Moab, between Moab and the Amorites," and Israel inherited the Amorites, as it is written: "And Israel dwelt in the land of the Amorites." Therefore: "and the valleys of Arnon"—that is to say, the war that Malchut fought at Yam Suf is called by this name, and the fords of Arnon are called Arnon among the Amorites. She fought on behalf of Israel in all the appropriate places according to her fitting name: Yam Suf against the Egyptians, Arnon against the Amorites. And from here, you will enter the secret of "As a lily among thorns," and the secret of "this is Jerusalem, in the midst of the nations I have set her, and countries are round about her," and the secret of the "threescore mighty men about it, all handling the sword." In this manner, you will understand many hidden things from the Torah.

והמדה הזאת נקרא עץ הדעת כלומר העץ שהוא כסא לדעת ושואבת בה חיים ושפע וממשלה מן הדעת שהוא תפארת כמו שאור הלבנה שואבת אור מן החמה ואם חס ושלום יפסקו הצינורות לבא לה מן הדעת אף אותם החוחים ומיני הטומאה וערלה סביבותיה ואותם סרבנים וסלונים מתאחזים בה ואזהצלם עומד בהיכל והזוהמא מוטלת וזהו כי יבא צר ואויב בשערי ירושלים כי ראתה גוים באו מקדשה אשר צוית לא יבאו בקהל לך וגו' לפי' עץ הדעת טוב ורע בעוד שהוא מושכת מן הדעת מושכת ע"י צדק שנקרא טוב אמרו לצדיק כי טוב אז הלבנה במילואה והמקדש בטהרה ועץ הדעת טוב גמלתהו טוב ולא בע כל ימי חייה כלומר בעוד הספירות מושכות מעולם החיים ע"י המשיחה המתדבקת במלכות גמלתה טוב ולא רע כל ימי חייה ואם חס ושלום יפסקו צינורות הדעת מלבא למלכות אז מסתלקת מדת הטוב ויבא הרע וזהו הסוד גם בלא דע"ת נפש לא טוב לפי שזה נאחז בזה כשישפיעו הכחות הטומאה והערלות והזוהמא אזי הצדיק מתאסף כי מפני הרעה נאסף הצדיק כי ירד רע מאת השם לשערי ירושלים בוודאי מאת י"י מאותן מחימות הנאחזות מבחוץ במרכבה אשר צוית לא יבאו בקהל לך ולפיכך נקרא המדה הזת ע"ץ הדעת טוב ורע ושמור עוקר זה לפי ששניהם מתאחזים בה כתיב הנה נתתי לפניכם את החיים ואת הטוב את המות ואת הרע ברכה וקללה והכל על ידי ישראל איזה דבר שירצו היו ממשיכים המדה הזאת אם טוב אם רע הכל על ידיה' כתיב ישמח ואמך וכתיב בן כסיל תוגת אמו ובפשעכם שולחה אמכם ולפיכך תמצא בברית מילה טוב ורע נאחזים והערלה מקפת את הטוב הוסרה הערלה הופיע ויתגלה הטוב ועצ הדעת טוב ורע שמור עיקר זה מאד והנה אדם הראשון נצטווה שישתמש לבד במלכות ע"י הטוב ונשתמש ע"י הרע והכניס צלם בהיכל את מקדש י"י טמא נסתלקה שכינה ונתפרדה חבילה ונתקללה האדמה וסימן וחטאתיכם מנעו הטוב מכם מנעו הטוב בוודאי ונמצא הרע רבה בארץ ונמצא קללה משתלחת באדמה ולפיכך אפלו המחשבה מטמאה כשהכהן נכנס ביום הכיפורים לקדש הקדשים ולפיכך אל יבא בכל עת אל הקודש כי יש עיתים לטוב ויש עתים לרעה וכתיב בזאת יבא אהרן אל הקדש זאת ירושלים זאת התורה וזאת הברכה זאת נחלת עבדי י"י וצדקת' ולפיכך נענשו הזקנים ויחזו את האל"הים ויאכלו וישתו וכתיב בבני אהרן ויקריבו לפני י"י אש זרה ללמדך ולשמרך מאשה זרה סוף דבר בעוד שהערלה דבוק בטוב הטוב מסתתר ונעלם ולפיכך כי תבא ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל את פריו שלש קליפות של ערלה הם ונקרא רעה חולה והרביעית ממוצעת ולפיכך ובשנה החמשית היא סוד המלכות היא סוד ה"א אחרונה הכל טהור ומותר לאכול את פריו להוסיף לכם תבואתו שהכל טוב ואין בו רע הרי לך מבואר קצת נפלאות בענין עץ הדעת טוב ור"ע וממנו תכנס בכמה חדרים:

והמדה הזאת נקראת בשיר השירים - כלה וסוד כלה כשנתרחקה ממנה הרעה והוסרו כל הקליפות והיא שלימה במלוכה אין בה פגם ולא יחס' כל בה שהרי היא מן המדה שהיא יסוד הכל ופוקד את הכל ויבאו לה מיני שפע ואצילות וברכות מראש הכתר כלה מלשון כל שיש בה שפע ואצילות וברכה וחיים וזה סוד גן נעול אחותי כלה כלומר שלא יכנסו בה כחות הטומאה ואז היא מתקדשת ומתקשטת כל מיני תכשיטים הבאין אליה תשע אספקלריאות כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה כשהחתן יכהן פאר ממש אזי היא ככלה תעדה כליה לפיכך שוש אשיש בה' לא יאמר לך עוד עזובה ולארצך לא יאמר עוד שממה התבונן סוד באתי לגני אכותי כלה לגני ממש ולפכך ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלה"יך ואם ח"ו טמאה בעבירות אזי מתגרשת ממקומה וחרב לי"י מלאה דם השם יתברך יצילנו מעונש זה והנני רומז כשהקליפה יוצאות לחוץ והכלה מתייחדת בחופה ואין זר אתם בבית אז כל מיני הערלות והקליפות מבחוץ וכתיב ופרשת כנפיך על אמתיך כי גואל אתה וסימן גאולה תהיה לו וביובל יצא יובל היא שנת החמישים שנתפרד כל מיני השפע וההמשכות הבאים ליסוד עולם הנקרא כ"ל וכשמתיחד עם המלכות שהוא סוד ה"א אחרונה אזי נקרא כלה ידו"ד אחד י"י שמו וזכרו שמענה ואתה דע לך:

והמדה הזאת נקרא - זאת, וזאת הברכה אשר ברך משה איש האל"הים וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם וסימן להניח ברכה אל תוך ביתך והנני רומז לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת וזה סוד גדול מסודות האמונה יסוד זה נקרא מלכות נקרא זאת לפי שכל גנזי המלך בידה מא' ועד תי"ו זאת נחלת עבדי י"י וצדקתם מאתי נאם י"י את י"י אלה"יך תירא זאת עולת חודש בחדשו ויהודה ירש אותה וזכה למלכות וז"את ליהודה ויאמר ודוד מכריז זאת היתה לי כי פקודיך נצרתי לפי' הצדיקים הם נדבקו במדה זאת לכך נקרא זאת התורה אשר שם משה וכל כהן גדול שנכנס לפני ולפנים ביום הכפורים אינו נכנס אלא על מדה זאת והסוד בזאת יבא אהרן אל הקודש שאם אינה נכנסת עמו לא יפיק כלום מכל צרכיו ולא יראה פני המלך יתברך אלא על ידי מדה זאת וזה שאמר כי אם בז"את יתהלל המתהלל והסוד הגדול אנה הלך דודך היפה בנשים אנא פנה דודך ונבקשנו עמך כלומר אם אנו רוצים לבקש פני השם יתברך לא נוכל להשיגו אלא עמך והיה כל מבקש י"י יצא אל אהל מועד ונועדתי לך שם ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם מי זאת הנשקפה כמו שחר על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא. לעת מצא ממש והנה המדה הזאת קראו חכמים המקובלים בכל מקום חכמה אחרונה והטעם לפי שהמחשבה הדבקה בכתר עליון הוא סוד אות יו"ד של שם ה' נקרא חכמה ובאותה חכמ"ה אין כל בריה בעולם יכולה לדעת איזה מקומה כל שכן שישיגוה על זה נאמר החכמה מאין תמצא מאין ממש מן המקום שנקרא אין ואותה חכמה נקראת עצם המחשבה והיא תחילת האצילות ועליה אמר עמוק עמוק מי ימצאנו ולפיכך אמר תהום אמר לא בי היא וים אמר אין עמדי אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה אלה"ים הבין דרכה והוא ידע את מקומה אלה"ים בוודאי הבין דרכה והוא ידע את מקומה ועליה נאמר מאוד עמקו מחשבותיך וכתיב ועמוק עמוק מי ימצאנו ועל אותה המדה אין כל בריה יכולה לעמוד ועליה נאמר נובלות חכמה של מעלת התורה אמנם הצינורות וההמשכות הנשפעות ממנה בהגיעם דרך הצינורות עד המלכות אז היא מתמלאת ממנה בסוד כי מלאה הארץ דעת י"י כמים לים מכסים ואז אותה השפע הבא אליה מן החכמה העליונה ומתמלאת הימנו נקרא גם היא על שמו חכמ"ה וקורא לה חכמ"ה אחרונה וזה חכמה שנאמר בו ובלב כל חכם לב נתתי חכמה וזהו החכמה שנתנה לשלמה אבל חכמ"ה ראשונה אין כל אדדם שבעולם שיכול לעמוד עליה ועליה אומר שלמה כל זה נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני אלא כך אמר שלמה אף על פי שנמסרה לי חכמה אחרונה במתנה השתדלתי להכנס אולי אשיג אל החכמה עליונה וראיתי כל השבילים וכל הצינורות סתומות לפני ואין להכנס לחכמה עליונה לפי שאינה נמסרת לשום ברייה ועליה נאמר אלה"ים הבין דרכה והוא ידע את מקומה נמצאת למד שלא השיג שלמה אלא בחכמ"ה אחרונה וזה סוד וישב על כסא י"י מלך ועל זה נאמר ותרב חכמת שלמה מכל חכמחת בני קדם ומכל חכמת חצרים וכבר ידעת שאמרנוו לך שמצרים שניה לארץ ישראל ובני קדם גדולה היתה חכמתם שקבלוה בדור הפלגה כענין ויהי בנסעם מקדם והם אמרו נעשה לנו שם וראה עד היכן הגיע חכמתם שלאותו מקום גלו כלי בית המקדש והמבין זה יבין הצלם שעשה נבוכדנאצר וצוה לכל האומות להשתחות לפניו ועליו נאמר ופקדתי על בל בבבל וכו' והסוד הוא ונעשה לנו שם ועל זה קרא שמו בבל וזו היא חכמת בני קדם ובלעם הרשע היה בקי בחכמה זו מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם ודע כי יש הפרש בין הררי קדם ובין מראש הררי קדם כיתרון האור מן החושך ועוד תשיג בזה בגזירת הש"י:

והמדה הזאת נקראת - ספר החיים המדה המקבלת החיים מן הבינה שהיא מדה שמינית לה ונקראת הבינה חיים וכשהמדה מתמלאת מאותה חיים ונקראת ספר ונקרא עץ החיים כלומר הארץ המקבלת שפע החיים מן הבינה על ידי א"ל חי שהוא יסוד ועל זה נאמר תוצא הארת נפש חיה למינה ואמרו רז"ל זה נפשו של משיח וכשבני אדם מטהרין עצמן ומקיימין המצות הנמשכין מן הבינה שהיא עצם החיים אזי זוכים למלאות המדה הזאת חיים ומתדבקים בה ועל זה נאמר ואתם הדבקים בי"י אלה"יכם חיים כולכם היום וזה סוד הנה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב כלומר החיים באין למדה זאת על ידי צדיק הנקרא טוב לפיכך נקרא ספר החיים כלומר על ידי הצדיקים הסופרים את התורה ומאצילים אליה טוב מן בינה וטעם זה כטעם כל הכתוב לחיים בירושלים והנה הצדיקים מחברים עץ החיים בעץ הדעת ומתאחדים ואז הם נכתבים בספר החיים ושמור עיקר זה מאוד וזה סוד גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה בעוד שהחיים נשפעים לה על ידי הטוב וזה סוד ובנייהו בן איש חי רב פעלים מקבצאל עניין נפלאות גדולות רמוז בזה הפסוק וזהו ספר החיים הפתוח בראש השנה שהצדיקים גמורים נכתבים ונחתמים ממש בו שנאמר כל הכתוב לחיים בירושלים:

והמדה הזאת נקראת - שמיני עצרת והנני פותח לפניך שערים גדולים פקח עיניך והט אזניך ותראה מושכלות מושגות במורגשות כתוב בפסח ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לי"י אלה"יך יאמרו כי שביעי של פסח הוא עצרת אבל הוא לי"י ולא לישראל ובחג הסוכות אומר ביום השמיני עצרת תהיה לכם אומר כי ביום שמיני עצרת והיא שלנו ממש ועתה התבונן כי השביעי עצרת וביום שלו הוא כי הוא הצדיק יסוד עולם והוא שביעי והוא מכלל תשע אספקלריאות העליונות המאירות ובחג הסוכות אומר כי השמיני עצרת שלנו וזו היא מלכות שהיא שכינה השרויה בישראל והיא ב"ת שבע שהיא שמינית ממש הרי עצרת של פסח שלו ועצרת של סוכות שלנו ודע כי עצרת שלו שביעי שלנו ביום קודם שנתנה תורה נתאחדה למעלה ולמטה אחר מתן תורה שמיני חג עצרת שלנו ושמור עיקר מאוד ותמצא כי לשון עצרת מוא לשון מלכות שנאמר זה יעצור בעמי ודע כי עצרת של פסח ושל סוכות שניהם מתאחדים על ידי השבת זכור ושמור זכור ליום ושמור ללילה ולפיכך שבת אין לה בן זוג וכנסת ישראל היא בת זוגו וסוד חג שבועות שמתאחדים במתן תורה עצרת עליונה עם התחתונה כלומר יסו"ד עם מלכו"ת פקח עיניך וראה סוד הטעמים שבתיבות שבתורה כי כל תיבה שיש לה שני טעמים על ידי הפסוק הוא סוד חיבור שני דברים כאחד וכתיב וביום הביכורים במקריבכם מנחה חדשה לי"י בשבעותיכם בכאן הכל מפורש שלו ושלנו מתאחדים כאחד שנאמר ביום חתונתו וביום שמחת לבו זה בניין בית המקדש ביום חתונתו זה מתן תורה ובדרך זה ותאמרנה כי אתך נשוב לעמך והאחת עיקר והשנייה טפלה וכן ותען רחל ולאה ותאמרנה לו ובדרך זה כל מקום שתמצא תיבה מתחלקת לשני טעמים על דרך זה והבן זה כי בחג השבועות נתנה התורה ונתאחדו תפארת עם מלכות ביום חתונתו וקודם מתן תורה שהוא הפסח וביום השביעי עצרת לי"י אלה"יך בסוכות שהוא אחר מתן תורה עצרת תהיה לכם הרי שלו ושלנו הכל שלנו ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם וכבר אמרו משל למלך שהיתה לו בת יחידה והשיאה וחזר המלך לדור עמה כך ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם מאחר שנתן להם השם יתברך שמיני חג עצרת שהיא ב"ת שבע בא לדור עמנו והרי שביעי של פסח גם שלנו כשהוא מתאחד עם מלכות שהיא מדה הנתונה לנו ושמור זה העיקר הגדול ותמצא כח המועדים והחגים כמה הוא גדול אמנם יש לנו לעוררך ענין גדול על מה שאמרו כי שמיני חג עצרת הוא רגל בפני עצמו באמת הפסח הוא רגל אברהם שבועות רגל יצחק סוכות רגל יעקב שמיני חג עצרת רגל בפני עצמו והוא רגל ד' והוא של דוד וזה סוד מגן דוד ושמור זה עיקר הגדול:

והמדה הזאת נקראת - תפלה והיא מזמרת לפני ה' תדיר כדי להבעיר כל מיני חוחים וקמשונים ולסקל האבנים ולתקן מהמסילה לישראל וזה סוד אלה"ים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקוט כי הנה אויביך יהמיון וזה סוד תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה אוי להם לבריות מעבונה של תורה והנני רומז לך למה נקרא תפל"ה כלומר שאין לה כח ולא מאור ולא קיום ושמחה מעצמה אלא על ידי שפע התפארת וסימנך מיאכל תפל מבלי מלח וכאלו אינו דבר בפני עצמה אלא היא תפל אצל היסוד שהוא המלח הכורת ברית ולפיכך מלכות בית דוד היא ברית מלח וכמו שהמלח טעם לכל המאכלות כך יסוד טעם לכל כוחות המלכות וכל מעדניה ומעלותיה וכל ענייניה וזה סוד צורך התפלה ומעלתה כי הוא סוד יחוד אמתי (יס"ג רשומה) בשומה עצם אמיתתה תפל אצל התפאר"ת כדמיון תורה שבכתב ותורה שבעל פה בדמיון מאור הלבנה מן החמה ולפיכך נקראת תפלה עבודה עובד אדמתה ישבע לחם שמחבר מלכות ליסוד וכן כל אדם המתפלל הוא מעיד על עצמו שיש לו אדון שהוא מפרנתו ומכלכלו ואין לו צד קיום אלא ע"י האדון וזהוסוד התפלה היאכל תפל מבלי מלח וכל מי שאינו מתפלל הרי כופר בעיקר כמי שאין לו אדון ואין לו צורך לשאול כלום מאלה"ותו וזה שאמר הכתוב ואותי השלכת אחר גיוך וזה סוד קבלת עול מלכות שמים כלומר שעושה עצמו תפל והשם ית' הוא עיקר ועל זה נאמר מרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים יטול ידיו ויניח תפילין ויקרא ק"ש ויתפלל וזו הוא עול מלכות שמים שלמה נמצא למד כמה הוא גדול כח תפלה או כמה הוא כח עונש המבטלה ומדרך התפלה שאדם עושה למטה מעורר המרכבות העליונות ופותח כמה צינורות מן הכתר ובאות על מלכות ומתברכת ע"י המתפלל וזה שאמר אשר המתברך בארץ מתברך באלה"י אמן כלומר קודם לכן מתברכת מדת המלכות וכשהיא מתברכת משפעת כח הברכה על המתפלל וזה סוד והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי וסודות עעמוקים גנוזים במקום הזה באמרם מניין שהקדוש ברוך הוא מתפלל והכל רמוז לזוכים להשיג ואחר שעמדנו באלו הענינים המופלאים:

דע כי המדה הזאת נקרא - בית א"ל והטעם לפי שהוא ביתו של א"ל והנני אומר לך דע כשנברא העולם ונשתכללו כל המערכות העליונות והתחתונות ונזדווגו בשביעי כל המערכות על דרך מקבל ומשפיע אז נעשה כל העולם אחד לאדון אחד ותפארת למעלה נמשך עד למטה עד מעיין השכינה שהיא בתחתונים שנאמר השמים כסאי והארץ הדום רגלי והיה השם אחד והעולם אחד וכל הדברים על סדר המערכת האמיתית עד שבא אדם הראשון וקלקל כל הצינורות ונתפרדה החבילה על ידו עד שבא אברהם אבינו עליו השלום וראה קילקול הסדרים והבין וידע האיך נסתלקת השכי"נה על ידי החטא שחטא אדם הראשון התחיל אברהם לסדר הצינורות מצד הימין ותיקן חסד מצד ימין של בורא עולם יתברך להאציל ולהשפיע' בשכינה מן כתר עליון עד המלכות וזה סוד ויעתק משם ההרה מקדם לבית א"ל מקדם שהוא סוד כתר עליון עד בית א"ל שהוא סוד מלכו"ת והוא סוד ביתו של א"ל וכל מסעיו של אברהם אבינו עליו השלום הוא לתקן השכינה מצד הימין לפי שאדם הראשון קלקל מצד השמאל ולפיכך ויסע אברהם הלוך ונסוע הנגבה וכתיב מצפון תפתח הרעה לפיכך התחיל אברהם לתקן הצינורות המקולקלים להביא השפע מצד הימין כדאומר שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני וכשראה השם יתברך מעשיו של אברהם אבינו עליו השלום אומר שב לימיני ועשה ימינו של אברהם כסא למרכבה העלויונה ונמצאת מלכות נשפעת על ידי אברהם מצד תיקון הימין באמרו ויעתק משם ההרה מקדם לבית א"ל בא יצחק וגדר בצפו"ן הפרצו"ת לרוח צפון שהוא מקום מפחד כדי שלא יהא לכחות הטומאה מקום ליכנס שהרי אדם מראשון פרצו וזהו פחד יצחק כלומר כמו שמפחד מן האויב והצורר עד שעמד יעקב אבינו עליו השלום וגדר כל הפרצות שבצד צפון מפני כחות הטומאה בעניין הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה מגבורי ישראל וכבר ידעת כי יצחק הוא סוד הגבורה והפח"ד קודם שנולדו יעקב ועשו הכין יצחק ששים גבורים לצד צפון ויצחק בן ששים שנה בלדס אותם וכשבא יצחק ותקן בגבורים אזי כתיב כולם אחוזי חרב מלומדי מלחמה איש חרבו על ירכו מפחד בלילות מפחד יצחק ממש ופחד יצחק אברהם המשיך להתחיל הצינורות מן הימין יצחק גדר כל הפרצות שבצד שמאל מפני פחד הטומאה בא יעקב ובנה בניינים לפנים מן החומה שעשה יצחק נמצא אברהם ויצחק שומרים הן הצדדין ויעקב באמצע אז קבע יעקב לשכינה מקום כאמרו ויצא יעקב מבאר שבע ויפגע במקום והנה סולם מוצב ארצה והנה י"י נצב עליו ויאמר אני י"י אלה"י אברהם אביך ואלה"י יצחק וייקץ יעקב משנתו ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלה"ים ממש וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשתיו ויקרא את שם המקום ההוא בית א"ל והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלה"ים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך הרי יעקב שמטתו שלמה תיקן לשכינה מקום וקבע לה מנוחה ואמר שימשיך כל עשר ספירות ויתקן הצינורות על הסדר בייחוד שלם ומה שהתחיל אברהם זקינו מקדם לבית א"ל אמר שהוא יסדר כל עשר ספירות ויעשה סדר לתקן כל הקלקולים עד שמתאחד מלכות שהוא העשירית והוא בית א"ל בכתר עליון שהוא קד"ם והאבן אשר שמתי מצבה יהיה בית אלה"ים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך עשר ספירות המסודרות הרי תיקן יעקב השכינ"ה וסדרה עד הכתר בייחוד עשר ספירות מסודרות מה שלא יכלו אברהם ויצחק אבינו ע"ה לעשות כי אברהם ויצחק עלו עד הכתוים ולא עוד ויעקב עלה עד הכתו בסוד קו האמצעי בסוד הסולם ממטה למעלה עלה מן המלכות עד הכתר נמצאו אברהם ויצחק נקראו זרועות עולם אבל יעקב שהוא קו האמצעי עלה ונאחז בראש ונמצאו כל עשר ספירות מתאחזות בו על ידי אברהם ויצחק שהם ב' זרועות ונמצא יעקב עולה עד הכתר וזה סוד אז תתענג על י"י והרכבתיך על במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך וזהו חיי עולם הבא מן הבינה נחלת יעקב ולא נחלת אברהם ויצחק וזה סוד ג' ספירות והם כת"ר חכמ"ה בינה וזהו והאכלתיך נחלת יעקב אביך שזהו חיי עולם הבא מן הבינה ולמעלה ואין לא"ה דרך במקום הכזה וזהו סוד זרק"א מק"ף סגו"ל והסוד כי ייעקב בחר לו י"ה י"ה ממש הוא סוד הסגולה לפיכך ישראל לסגולתו פקח עיניך וראה נפלאות וזה סוד י"י בדד ינחנו ואין עמו א"ל נכר כלומר כי השרים העליונים הנקראים אל נכר אין להם עלייה למקום יעקב שהוא מן הזרועותולמעלה וזהו שסמך לו ירכיבהו על במותי ארץ תבין נפלאות נמצא יעקב מייחד כל הספירות מלמטה למעלה ומשפיע מלמעלה למטה ממטה למעלה ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלה"ים עולים ויורדים בו והנה י"י נצב עליו ויאמר אני י"י וגו' מלמעלה למטה וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשותיו וישם אותה מצבה ויצוק שמן על ראשה וזה סוד כשמן הטוב יורד על הזקן זק"ן אהרן שיורד ע"פ מדותיו כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה י"י את הברכה חיים עד העולם וכבר ידעת הסוד שאמר יורד על הררי ציון ואומר יעקב אחר כי השפיע בהרקב השמן והטובה במקום הזה הוא ע"י ע"ס מקדם עד בית אל וזה שאמר עשר אעשרנו לך ומה שקרא יעקב למקום הזה בית אל בפרשה הזאת פעמים ולפעמים בית אלה"ים הוא על סדר ב' תקונין שעשו אברהם ויצחק למלכות וכשהוא מזכיר בית אל הוא סוד התיקון שעשה אברהם לשכינה שמצד הימין שנקרא א"ל ולפיכך קראה על שמו בית אל א"ל מלך יושב על כסא רחמים ויקרא שם בשם י"י א"ל עולם וכשקרא אותה בית אלה"ים הוא קורא אותה על שם התיקון שעשה יצחק שהוא מדת אלה"ים בסוד הגבורה והפח"ד ושמור ב' שמות שקרא יעקב למקום הזה בית א"ל בית אלה"ים אל תשכח כי צורך גדול הוא לך כבר כתבתי לך למעלה מן המדה שנקרא על שם הדבר שמתמלאות ממנה על שם כי שמי בקרבו והרי זה מבואר:

והמדה הזאת בהתחברה ע"י הצינורות המערכות בינה נקראו שתיהן ד"ר וסוחרת מלכות נקרא דר שהיא בית דירה לה' והיא דרה ביננו כענין השוכן אתם בתוך טומאותם ונתתי משכני בתוכ' הבן זה מאוד הח' שהיא בינה היא מייחד הכתר המקיף כל הספירות ואת כל המערכות ונקרא סוחר"ת מלשון סחו"ר סחו"ר וזה שלקח אברהם אבינו עליו השלום מערת המכפלה לעלות משם למעלה מן הזרועות עד מקום הכתר וזהו סוד ד' מאות שקל עובר לסוחר הנה המקום הזה להכניס משם לע"ה כי הוא הפתח העומד לזרועות עולם ומשם נכנסים לחיי העולם הבא וזה סוד עובר לסוח"ר וסוד דר וסוחרת פקח עיניך וראה כמה היא מעלת שדה המכפלה שהיא בית שער לעדן העליון להכנס למקום הבינה שמור ואתה דע לך וסוד ב' האבנים האלה הם סוד ולקחת את שני אבני השהם ופתחת עליהם שמות בני ישראל והסוד כי הזוכה להכנס למלכות זוכה לחיי העולם הבא והזוכה לדר זוכה לסוחרת וזהו שאומר כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא וזהו צדק צדק תרדוף למען תחיה וגו' וזה סוד ב' אבנים וסוד ד"ר וסוחר"ת:

והמדה הזאת נקראת - מזבח העולה והנני רומז על דרך מזבח העולה זוכין ישראל לעלות לעלייה והוא סוד עליית שער בית קדש הקדשים וזהו סוד חיי עולם הבא ודע כי מזבח העולה היא החצר ועלידו מתכפרים יעראל והשם יתברך צוה ואמר מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עולתיך ואת שלמיך ממש לפי שהיא המשלמת בין יעראל לאביהם שבשמים ועוד נאמר אבנים שלימות תבנה את מזבח ידו"ד אלה"יך והעלית עליו עולות וזהו סוד גדול שלא תבנה אתהן גזית והטעם כי המדה הזאת רוצה בטובתן של ישראל ואינה מדקדקת עמהם על רוב חטאם ופשעם לפיכך אמר אבנים שלימות תבנה ואף על פי שאין האבן מצויירת בצורה מכוונת אלא מצד זה רחבה ומצד זה קצרה ומצד זה גבה ומצד זה דקה כך ישראל מה שמביאים היא רצויה למזבח העולה כלומר שאין מדה זו מדקדקת עמהם בבואם להקריב קרבן אפילו אם יהיה רשע ופריץ ובליעל הכל מקבל ברצון אבל אבני גזית הן עשוין בדקדוק גדול ובמדה ידועה ואם יש בהם מקומות שאינן שוין מכה בפטיט עד שישוו כך אבני גזית אמר שאינם ראוין למזבח העולה ולפכך אמר מזבח אדמה תעשה לי לא תבנה אתהן גזית והטעם גזית כי גזית נקראים כל הכחות המקטרגים על ישראל והמדקדקים עליהם לכל עון ולכל חטאת ולפיכך אינם ראויות למזבח כפרה לפי שמקטרגים על ישראל הרבה וזהו שאמר מכתוב גדר דרכי בגזית כענין כי אם עונותיכם היו מבדילים וגו' אבל יאמר בניין הבית היה באבני גזית לפי שהמדה הזאת נקראת בי"ת אלב"ים הוא בית דין שלמטה ולפיכך ויצו המלך ויסיעו אבנים גדולות אבני גזית והטעם לפי שהם לפעמים מדת הדין הקשה כשלא יבאו לה הצינורות מעולם הרחמים הרי היא מחרבת והורגת ועוקרת וזהו סוד ויסרתי אתכם גם אני שבע על חטאתיכם וזהו סוד הנקרא חרב נוקמת נקם ברית ולפיכך יסודה גזית וכן המקום שהיו יושבין סנהדרין גדולה לדון היה בלשכת הגזית שאין מרחמין בדין ודמיון הדין לדהיון הגזית כל שהיו יכולין לחקור ולדקדק אחר הדין ושמור העיקרים הללו כי במקום הדין הפך מזבח העולה לפי שהדין אין שם רחמים ומזבח כולה כפרה ורחמים ודע כי מדת מזבח הקטורת היא סוד הבינה שהוא סוד קשר כל המרכבה ועדיין נבאר בעזר השם יתברך:

והמדה הזאת נקרא - באר שבע כלומר הבריכה נתמלאה מז' ספירות שעליה בסוד בת שב"ע וכבר נתבאר זה לעיל ונקרא גם כן עדן והנני מבאר כי ה' נטע גן בעדן ומאין נטע מקדם כלומר כל הספירות הנאצלות מהכתר הנקרא קדם כלם נטיעות במלכות והנה התפארת שהוא עץ החיים במקום שהוא נטוע בו כי הוא סוד מלכותך וסימן מעשה ידי להתפאר וזהו סוד גדול מסודות הייחוד ובמקום הזה הוא עניין עמוק והוא סוד קציצה בנטיעות כי כל המפריד נטיעה ממקום חיבורה נקרא מקצץ בנטיעות והטעם לפי שהמלכות היא סודה מקום שהספירות כולן נטועות בו לעשות ענף ולעשות פרי והנני רומז ועץ החיים בתוך הג"ן באמת כי החיים בתוך הגן ממש וזהו נצר מטע ה' להתפאר וזהו סוד החבור והייחוד אבל עץ הדעת טוב ורע לא אמר שהוא בגן והבן זה מאוד לפי שעץ הדעת והגן ענין אחר אבל עץ החיים נטוע בתוך הגן וסי' ווי העמודים והנה המקצץ באחד מכל הנטיעות בגן עליו נאמר חבר הוא לאיש משחית חבר הוא לירבעם בן נבט שהשחית לישראל בין אביהם שבשמים לך רד כי שחת עמך כי השחית כל בשר דרכו על הארץ לפיכך וירא אלה"ים את הארץ והנה נשחתה וכן והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה והסוד הכולל לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן שחת לו לא בניו מומם זרע מרעים בנים משחיתים והמבין עניין זה יבין סוד תוצא הארץ נפש חיה למינה:

והמדה הזאת נקראת גם כן כוס של ברכה, והטעם לפי שהמדה המתמלאת ממנה השפע והאצילות מלמעלה בהתאחד עשר ספירות וזהו סוד שאמרו בכו"ס של ברכ"ה טעון עשרה דברים, והמבין עיקר זה יבין סוד עשר דברים. ודע והאמן כי יש חוץ למחיצת היחוד כוס אחד שהוא כוס של פורענות, וזהו שאמר הכתוב (תהילים עה ט) כי כוס ביד ידו"ד ויין חמר מלא מסך ויגר מזה, והנה כוס של ברכה מבפנים והוא של דוד, וזהו שאמר הכתוב (שם כו ה) דשנת בשמן ראשי כוסי רויה, (שם קטז יג) כוס ישועות אשא ובשם ידו"ד אקרא, אבל כוס של פורענות שהוא סורי הגפן נכריה שהיא נטועה מבחוץ וכשישראל חוטאים שותים מאותו הכוס, וזהו שנאמר (ישעיה נא יז) את קובעת כוס התרעלה שתית מצית, ואותו היין הוא הנעשה מגפן סדום מתמצית חמת סמי המות השוכנים בחוץ, וזהו סוד (דברים לב לג) חמת תנינים יינם וגו', ודע והאמן כי אותם שאינם זריזין בכוס של ברכה חומסים נפשם ומפסידים כמה מיני ברכות, ואילולי האריכות היינו מבארים כמה עניינים גדולים בענין זה:

והמדה הזאת נקראת "תפילין של יד", והסוד (שמות יג טז) והיה לאות על ידכה ולטוטפות בין עיניך, והנה תפילין של ראש סוד קשר תפארת בכת"ר על ידי (הש"ת) בינה, ותפילין של יד סוד קשר של (העשירית) מלכות בתפארת על ידי היסו"ד ובעזרת השם יתעלה במדת תפארת נודיעך עקרים גדולים בענין התפילין ומעשיהם ועניניהם:

והמדה הזאת גם כן נקרא - פתח עינים ונקרא פתח האהל לעיקרים גדולים שעדיין תשיג בעזרת מש"י ונקרא פתח עינים להשגת הפתח והאהל לתורה וארא כעין חשמל שבעה אלה עיני ידו"ד זאת התורה אדם כי ימות באהל:

ונקרא גם כן - מערב והטעם שהוא סוד מקום הנטיעות וצמיחות הזרעים והנני רומז ממזרח אביא זרעך וממערב אקבצך והנני מוסיף רמז חמה ולבנה וכבר אמרו רבותינו זכרונם לברכה שכינ"ה במער"ב ודע כי מיום שחרב בית המקדש ניטל טעם פירות ואין ענבים בגפן ואין תאנה בתאנה והעלה נבל ובמעשה בראשית רומז הכל ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד יום אחד ממש ומטעם זה אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף וילן שם כי בא השמש:

ונקרא גם כן - עת וצריכין אנו לבאר דע כי כבר בארנו הטעם שנקרא עץ הדעת טוב ורע וכשתבין אותו הדרך תוכל להבין סוד ואני תפלתי לך ידו"ד עת רצון כי בהתחבר דעת עם רצון אז כל העולמות מתוקנות והספירות באחדות וכנסת ישראל בשלימות והלבנה במלואה וזהו סוד ואני תפלתי לך ידו"ד עת רצון ודע והאמן שבאותה שעה אין מדת הדין מושלת כי כל עולמות כולם ברחמים ואין שטן ואין פגע רע לפי דרך זה אמרה תורה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש ודע שיש עיתות שאינם מכלל הטובות בהתאחז הטומאה בהיכל הקדש ועל זה נאמר לכן המשכיל בעת ההיא ידום כי עת רעה הוא ולפיכך היו החסידים הראשונים מתקנים הצינורות בבואם לבקש מאת ידדו"ד עד הגיעם לעת רצון ודע כי בהתאחד מדת הטוב עם המלכות אז כל המלכות למיניהם מקבלים פרנסה וקיום ומזון וחיים מן המלכות והסוד עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעת"ו בעתו ממש ולא בכל עת מה כתיב אחריו פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון עת רצון וזהו שאמר הכתוב יפתח ידו"ד לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידיך וגו' וכתיב והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו וזהו סוד זכור ושמור אמרו חכמינו ז"ל עונה של תלמידי חכמים מלילי שבת ללילי שבת ולפיכך הגשמים בלילי שבת סימן ברכה לעולם וכתיב איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמרו וכשירד שלמה עליו השלו ם לעומק הידיעה זו פירש כמה דברים ואמר עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור ושאר כל העתים שפירש באותן פסוקים ובא ופירש פסוק אחד לתקן כל מיני עתים ואמר בכל עת יהיו בגדיך לבנים כלומר למשוך הלובן העליון על ידי הרצוןן ואז יהיו כל העתים בטובה ובשפע וכיצד הוא המריק השמן מלמעלה דרך הצינורות העליונות ואמר בסוף הפסוק ושמן על ראשך אל יחסר ואמר כשמן הטוב היורד על הזקן זקן אהרן בודאי שמושך עולם החסד והרחמים ולפכך היה נכנס לקדש הקדשים ביום הכפורים בבגדי לבן ולפי שהם מרצים ומתקנים כל העתים כתיב אל יבא בכל ע"ת אל הקדש וכתיב בכל עת יהיו בגדיך לבנים וכתיב בזאת יבא אהרן אל הקדש כתנת בד קדש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו בגדי קדש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם בכאן הודיע סוד בכל עת יהיו בגדיך לבנים ואלו הם העיקרים הגדולים הנקראים ע"ת רצו"ן:

ואחר שהודענוך אלו העקרים הגדולים במלת מלכות דע שיש להן גם שמות הרבה מיוחדים לה לפי רוב מעלותיה לפי שהם תכשיטיה ותקוניה ואם באנו לפרש כל אחד ואחד בפרט צריך זה טורח גדול אמנם ממה שכתבתי לך בזה השער תכנס לכמה חדרים פנימים פקח עיניך וראה כמה סודות שהם סתומים לפניך ובעזרת השש"י גם בזכרנו בחבור זה שאר מעלות המרכבה והמערכה בסדר הספירות נזכיר גם שמות הסמוכים למדת מלכו"ת וכבר ידעת כי יחוד כל הספירות על דרך מאמת בהתאחדם כולם במדת המלכות והסוד והיה ידו"ד למלך על כל הארץ וזהו שאמר בספר יצירה עשר ולא תשע וכבר ידעת כי תשעה אספקלריאות מאירות ואחת אינה מאירות ואין תקון כולם אלא זאת מאירה והסוד שלהבת קשורה בגחלת והיא כסא לכולם בסוד גדול ועמוק וחתום:

ודע כי הספירות הזאת היא אות אחרונה שבשם המיוחד והיא בסוד ייחוד השם לגמרי ובה יתאחדו כל הספירות ואליה ימשכו כל הצינורות וזהו סוד ה' אחרונה של שם המיוחד:

ודע והאמן כי כל תרי"ג מצוה שבתורה נארגות בעשר ספירות כדמיון הצורה שנעשית במעשה חושב ובמעשה רוקם כ"א לפי מינוט ויש מצות שהם נחזות במדת המלכות כגון תכלת שבציצית שיש בה חוט אחד תכלת ושבעה לבן והסוד ב"ת שבע באר שבע והסוד הזאת של יום הכפורים אחת ואחת אחת ושתים אחת ושלש אחת וארבע אחת וחמש אחת ושש אחת ושבע שזו היא הבינ"ה וזו הספירה מתאחזת בשבעה שעליה שזהו הייחוד השם השלם וכשמתאחזות בשבע מתאחזות בתשעה שהוא בשביעי מתאחזות השלש בסוד י"ה ובסוד סגולה וסימן כי יעקב בחר לו י"ה ישראל לסגולתו והנני רומז לך ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת בכאן כלל שלשה מקומות הייחוד והנני מפרש עליון אינו אלא העולה לתהלה כי עד הגדולה והגבורה עולין כל שרי האומות בסוד אברהם ויצחק ונקראין זרועות ונקראין במות ואתה על במותימו תדרוך והאכלתיך נחלת יעקב אביך ולא נחלת אברהם ויצחק ומתחלה הולכים הנחלים עד שם אשר הוא סוד המלכות והנני רומז אמר בנביאים להעלות משם ארון האלה"ים אשר נקרא שם שם אלה"ים ידו"ד צבאו"ת יושב הכרובים עליו ובדברי הימים כתיב אשר נקרא שם ולא עוד ביאר הכל ביאור גדול ודור הפלגה ידעו עיקרים הללו ורצו להפריד אלום אמרו ונעשה לנו שם שם רצו להפריד מלכות מיסוד לפיכך דור הפלגה ועליהם כתיב ואנשי דהים ומרמה לא יחצו ימיהם וביסוד כולו רמוז שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ בימיו ממש אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ונשאר פלג אלהי"ם מלא מים והם לא יראו בפלגות נהרי נחלי דבש וחמאה אף על פי כן שם נגנזו הכלים על ידי גולה ומה שהתחילו לא יבצר מהם ושם הם עד שיבר משיח וישיבו הדברים לתקנן וזהו שאמרו חכמינו ז"ל כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה שנאמר בבל יובאו ושמה יהיו עד יום פוקדי אותם והבן זה מאד אמר אחר כך לתפארת כי התפארת הוא קו האמצעי הקושר הכל בין תהלה לשם כדמיון ידו"ד אלה"ים והסוד תהלת ידו"ד ידבר פי ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד ובדרך זה דע כי יש מצות מיוחדת למדת מלכו"ת ויש מצות מיוחדת ליסוד כגון עריות וברית מילה וכמה מסודרות לנצח והוד וכן לתפארת וכן לגדולה וכן לבינה וכן לחכמה וכן לכתר העליון ובדרך זה נארגות מצות התורה אשרי היודע והמקיימם והיודע סוד זה הכתוב שאמר עת לעשות לידו"ד עת לעשות ממש כביכול כל העושה מצוה למטה כאלו מקיים התורה שהיא למעלה וזהו סוד שאמר או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי סוד גדול מופלא ומכוסה וזהו סוד אין כא"ל ישורון רוכב שמים בעזרך בעזרך ממש מכאן ואילך ובגאותו שחקים והיודע סודות הללו יבין סוד עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורתי:

ודע והאמין כי יש לך לחקור על הצורה שנקראת כסא לכסא ויש כסא חיצון לכסא פנימי וכסא החיצון נקרא אדם וחוץ לכסא החיצון יש קליפות ומיני כיסואין שאינן ראויים ליכנס לפנים ועמידתן בחון ואם ח"ו נכנסו לפנים נתקלקלה השורה ונטמא ההיכל אשר צויתה לא יבאו בקהל לך ויש מצות הרבה שהן מורות על כסא חיצון ועל קליפות החיצונות כענין גיד הנשה שמורה על כסא חיצון וכענין חוט חלב הדם והשאר כמה דברים ויש מצות הרבה שהן מורות על הקליפות כענין ערלות הפירות וערלות הבשר וכענין בהמות ועופות ודגים טמאים שאלו ענינים כולם נצטוו על סדר הקליפות החיצונות שהם נקראים כסאות הטומאה בשעה שכוחות הטומאה מבחוץ והטהורה מבפנים אזי כל הדברים עומדים על הסדר ואם ח"ו נתהפך הסדר ונכנסו טמאים בעזרה אז כל הטהורים יוצאים לחון לפי שאין שניהם נכנסים בחדר אחד והסוד כי קצר המצע מהשתרע והמסכה צרה כהתכנס וכמה הפליגו חכמינו זכרונם לברכה להודיענו הפסוק זה והדומה לו:

וראוי אתה לפקוח עיניך בדברים שאמרנו לך בענין המצות לפי שהם כבשונו של עולם ומהם תבין כח המקיים המצוה או כמה הוא מקולקל העובר עבירה והכל רמוז בענין הנדה והזבה כי הנדה יש לה קצת טומאה ולפיכך אין לה שבעת ימים והזבה שופעת חוץ למקום לפיכך וספרה לה שבעה ימים ולפיכך וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש שלש מדרגות של טומאה שנו כאן כנגד שלש מחנות אוי להם לבריות מעלבונה של תורה ואלו ידעו ויבינו בני אדם במקום שהם מקלקלים ושיעור שהם מקלקלים ידע כמה הוא כח העבירה ויהיו נשמרים בנפשותם ושמור עיקר הגדול הזה לכל התורה כולה ואחר שהודענוך דברים הללו תוכל לדעת מהו כח הקדושה שהוא סוד הטהרה השפע והתוספת קדוש ומהו כח הטומאה שהוא סוד התוספת והריחוק הטומאה הפך הטהרה זו ריחוק וזו קירוב והמבין זה יוכל להבין סוד טומאתה בשוליה וסוד את מקדש ידו"ד טמא ודי לך במה שרמזנו לך בענין מלכו"ת וידו"ד למען רחמיו וחסדיו הרבים יפתח לבנו בתורתו ויורנו נפלאות ואמר גל עיני ואביטה נפלאות מתורתיך: