שער הקדושה 17

אחר שדברנו בקדושת הברית, צריך לבאר מהו הפוגם בו, ומה תהיה תקנתו. ראשונה נדבר בענין המוציא שכבת זרע לבטלה, שהוא היותר מצוי, שכמעט אין אדם בדורנו נמלט ממנו.

After we spoke about the holiness of the covenant (Brit), we need to explain the issue of the one who damages the Brit and what is his correction. First we will talk about the issue of wasting sperm, which is most common and there is almost not one person in our generation that is safe from this.

ובמסכת נדה (דף יג ע"א) החמירו בחומר העון, זה לשונם גופא, רבי אליעזר אומר כל האוחז באמה ומשתין כאלו מביא מבול לעולם, אמרו לו לרבי אליעזר והרי ניצוצות נתזין על רגליו ונראה ככרות שפכה, ונמצא מוציא לעז על בניו שהם ממזרים, אמר להם מוטב שיוציא לעז על בניו שהם ממזרים ואל יעשה עצמו רשע שעה אחת לפני המקום. תניא אידך, אמר להם רבי אליעזר לחכמים אפשר יעמוד אדם במקום גבוה וישתין או ישתין בעפר תיחוח ואל יעשה עצמו רשע שעה אחת לפני המקום. הי אמר להו ברישא, אילימא קמייתא אמר להו, בתר דאמר להו איסורא הדר אמר להו תקנתא, אלא הא אמר להו ברישא, ואמרי ליה אין לו מקום גבוה ועפר תיחוח מאי, אמר להן מוטב שיוציא לעז על בניו ואל יעשה עצמו רשע שעה אחת לפני המקום.

In Tractate Niddah (page 13a) they were very stringent with regards to this sin, and this is what it says: “Rabbi Eliezer says, anyone who grabs his organ to pee it’s as if he brings flood to the world. But, they said to Rabbi Eliezer, would not the spray bespatter his feet and he would appear to be maimed in his privy parts so that he would be the cause of casting upon his children the reflection of being illegitimate? — It is preferable, he answered them, that a man should be the cause of casting upon his children the reflection of being illegitimate than that he should make himself a wicked man, even for a moment, before the Omnipresent. Another [Braita] taught: R. Eliezer replied to the Sages. It is possible for a man to stand on a raised spot and to pee or to pee in loose earth and thus to avoid making himself wicked, even for a moment, before the Omnipresent. Which did he tell them first? If it were suggested that it was the first mentioned statement that he gave them first [is it likely, it may be objected], that after he spoke to them of a prohibition he would merely offer a remedy? — The fact is that it was the last mentioned statement that he gave them first, and when they asked him, 'What is he to do when he can find no raised spot or loose earth', he answered them, 'It is preferable that a man should be the cause of casting upon his children the reflection of being illegitimate than that he should make himself a wicked man, even for a while, before the Omnipresent."

וכל כך למה, מפני שמוציא שכבת זרע לבטלה, דאמר רבי יוחנן כל המוציא שכבת זרע לבטלה חייב מיתה, שנאמר (בראשית לח, י) וירע בעיני ה' אשר עשה וימת גם אותו. רבי יצחק ורבי אמי אמרי כאלו שופך דמים, שנאמר (ישעיה נז, ה) הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שוחטי הילדים בנחלים תחת סעיפי הסלעים, אל תקרי שוחטי אלא סוחטי. רב אשי אמר כאלו עובד ע"א, כתיב הכא תחת כל עץ רענן, וכתיב התם (דברים יב, ב) על ההרים הרמים ותחת כל עץ רענן.

And why all these precautions? — Because otherwise one might emit semen in vain, and Rabbi Yochanan stated: Whosoever emits semen in vain deserves death, since it says (Genesis 38:10) “What he did was unfavorable in the eyes of God and He killed him as well (referring to Onan).” Rabbi Yitzchak and Rabbi Ami said it’s as if he murders, since it says “enflaming yourselves with idols under every green tree, slaying (Shochtei) the children in the valleys under the clefts of the rocks?” (Isaiah 57:5), do not read Shochtei but rather Sochtei (squeeze out).” Rav Asi said: He is like an idol-worshipper; for here it is written, 'Under every green tree' and elsewhere it is written, ‘You shall utterly destroy from all the places where the nations, that you shall possess, worshipped their gods, upon the lofty mountains and upon the hills, and under every green tree.’

ועוד אמר לקמיה (דף יג ע"ב) אמר רב המקשה עצמו לדעת יהא בנדוי, ולימא אסור, דקא מגרי יצר הרע אנפשיה, ורבי אמי אמר נקרא מומר שכך אומנות של יצר הרע, היום אומר עשה כך וכך, ולמחר אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו לך עבוד ע"א, והולך ועובד. איכא דאמרי אמר רבי אמי כל המביא עצמו לידי הרהור אין מכניסין אותו במחיצתו של הקדוש ברוך הוא, כתיב הכא (בראשית לח, י) וירע בעיני ה' אשר עשה, וכתיב התם (תהלים ה, ה) כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע. ואמר רבי אלעזר מאי דכתיב (ישעיה א, טו) ידיכם דמים מלאו, אלו המנאפים ביד. תנא דבי רבי ישמעאל לא תנאף, לא תהא בך ניאוף, בין ביד בין ברגל. תנו רבנן הגרים והמשחקים בתינוקות מעכבים את המשיח, ופירשו שם בגמרא דנסיבי קטנות דלאו בנות אולודי נינהו, דאמר רבי יוסי אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף, שנאמר (שם נז, טז) כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי, עד כאן לשונו.

Rav stated: 'A man who willfully causes erection should be placed under the ban'. But why did he not say, 'This is forbidden'? Because the man merely incites his evil inclination against himself. Rav Ami, however, stated: He is called a renegade, because such is the art of the evil inclination: today it incites man to do one wrong thing, and tomorrow it incites him to worship idols and he proceeds to worship them. There are others who say that Rav Ami stated, He who excites himself by lustful thoughts will not be allowed to enter the division of the Holy One, blessed be He. For here it is written, “was evil in the eyes of Hashem" (Genesis 38:7), and elsewhere it is written, “For You are not El who has pleasure in wickedness; nor shall evil dwell with you” (Tehilim 5:5). Rav Elazar stated: Who are referred to in the Scriptural text, “Your hands are full of blood” (Isaiah 1:15)? Those that commit masturbation with their hands. It was taught at the school of Rabbi Yishmael, ‘Thou shalt not commit adultery’ implies, Thou shalt not practice masturbation either with hand or with foot. Our Rabbis taught: 'proselytes and those that play with children delay the advent of the Messiah', meaning: Those that marry minors who are not capable of bearing children, for Rav Yosi stated: The Son of David will not come until all the souls in Guf (Lit. 'Body' the region inhabited by the souls of the unborn) will have been disposed of, since it says, “For the spirit that humbles itself is from Me, and the souls which I have made” (Isaiah 57:16).

ובמסכת כלה (פ"א) אמרו, רבי אומר הנחמים באלים (ישעיה נז, ה), כל המחמם עצמו להוציא שכבת זרע לבטלה חשוב כבהמה, מה בהמה אינה מקפדת אלא לשחיטה ואין לה חלק לעולם הבא, אף הוא אין לו חלק לעולם הבא ועליו אמר שלמה בחכמתו (קהלת ג, כא) מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה, זו נשמתן של צדיקים שאין מחממין את עצמן ואין מוציאין שכבת זרע לבטלה. ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ, זו היא נשמתן של רשעים שמחממין עצמם ומוציאין שכבת זרע לבטלה, כל המחמם עצמו חייב מיתה וכל המקשה את עצמו הרי זה מומר, שנאמר (בראשית לח, י) וירע בעיני ה' אשר עשה, עד כאן לשונו.

In Tractate Kalah (Bride) its says: Rebbi says “’enflaming yourselves with idols’ (Isaiah 57:5), whoever enflames himself to emit semen in vain is considered to be like an animal. Just like an animal does not calculate its actions, has no knowledge of what can cause it death, and does not have a share in the World to Come, so too is he. About him, Solomon said in his wisdom, ‘Who knows the spirit of man whether it goes upward’ (Ecclesiastes 3:21) this alludes to the souls of the Righteous who do not enflame themselves and emit semen in vain. ‘and the spirit of the beast whether it goes downward to the earth?’ (ibid.), this alludes to the souls of the wicked who enflame themselves and emit semen in vain. And whoever enflames himself deserves death, and whoever arouses himself is a renegade, as it says ‘And what he did was evil in the eyes of Hashem" (Genesis 38:7).”

ובזוהר (פ' בראשית שלהי דף נו) החמירו גם כן בעונש העון, זה לשונו רבי יהודה פתח (תהלים ה, ה) כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע, האי קרא איתמר ואוקמוה, אבל תא חזי, מאן דאתדבק ביצר הרע ואתמשיך אבתריה איסתאב הוא, כמא דאתמר (בראשית ו, ה) כי רבה רעת האדם, כל בישין הוו עבדין ולא אשתלים חובייהו עד דהוו אושדין דמין למגנא על ארעא, ומאן אינון, דהוו מחבלי אורחייהו על ארעא, הדא הוא דכתיב רק רע כל היום, כתיב הכא רק רע, וכתיב התם לא יגורך רע, וכתיב (בראשית לח, י) ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה'.

In the Zohar they were very stringent about this sin, and this is what it says: (Zohar with Sulam commentary, Beresheet B) 393. Of the verse, "For You are not El who has pleasure in wickedness; nor shall evil dwell with you" (Tehilim 5:5), Rabbi Yehuda said: This verse has been discussed and explained, yet come and behold: he who cleaves to and is led by the Evil Inclination is defiled and will be led further into defilement, as we have learned. 394. "The wickedness of man was great," because men committed all sorts of sins and their guilt was complete when they spilled blood in vain upon the ground. This refers to those who pollute their ways upon the earth, THAT IS, THEY SPILL THEIR SPERM IN VAIN. Thus, it is written: "Only evil (Heb. ra) all day." In another place it is written: "And Er, the son of Judah, was evil (Heb. ra) in the eyes of Hashem" (Beresheet 38:7), BECAUSE HE SPILLED HIS SEED UPON THE EARTH. THIS INDICATES THAT THE WORD RA REFERS TO THE WASTE OF SEED.

אמר רבי יוסי וכי רע לאו איהו רשע, אמר ליה לא רשע אפילו ארים ידיה לגבי חבריה אף על גב דלא עביד ליה מדי אקרי רשע, כמא דכתיב (שמות ב, יג) ויאמר לרשע למה תכה רעך, הכית לא כתיב אלא תכה, אבל רע לא אקרי אלא מאן דמחבל אורחיה וסאיב גרמיה, וסאיב ארעא, ויהיב חילא ותוקפא לרוחא מסאבא דאיקרי רע, דכתיב רק רע כל היום, ולא עאל בפלטרין ולא חמי אפי שכינתא, בגין דבהאי אסתלק שכינתא מעלמא. מנא לן מיעקב, דכד אסתלק שכינתא מניה חשיב דבבנוהי הוה פיסול, דבגינייהו אתתקף רוחא מסאבא וגרע נהורא מן סיהרא ופגים לה, ואי תימא אמאי, בגין דדא סאיב מקדשא ואסתלקת שכינתא מעלוי דיעקב, כל שכן ההוא דמסאב אורחיה וסאיב גרמיה דהוא אתקיף ליה לרוחא מסאבא, ובגין כך כד אסתאב אקרי רע. תא חזי כד בר נש אסתאב לא יתפקד מעלם לטב, ובכל זמנא אתפקד מההוא דאתקרי רע לביש, הדא הוא דכתיב (משלי יט, כג) ושבע ילין בל יפקד רע, כד אזיל באורח מישור כדין בל יפקד רע, ועל דא כתיב רק רע כל היום, וכתיב לא יגורך רע, והא אקרי רע ולא אקרי רשע, וכתיב (תהלים כג, ד) גם כי אלך בגיא צלמות לא אירע רע כי אתה עמדי, עד כאן לשונו.

395. Rabbi Yosi then asked, "Is not evil (ra) the same as wicked (Heb. rasha)?" THAT YOU DETERMINE THAT RA IS USED SOLELY TO INDICATE THOSE WHO WASTE THEIR SEED? RABBI YEHUDA answered: No. Even he who lifts his hand against his friend is called wicked, even if he causes his friend no harm. It is written: "And he said to the wicked, why do you smite your fellow?" (Shemot 2:13), and not 'Why did you smite your fellow?' THE LATTER WOULD HAVE INDICATED THAT HE HAD ALREADY DONE SO. THUS, EVEN THOUGH HE HAD NOT YET HIT HIM, THE SCRIPTURE CALLS HIM WICKED. 396. Yet, only he who corrupts his ways, thereby defiling himself and the earth, gives strength and power to the spirit of defilement called Ra. As it is written: "Only evil all day." Such a person will not enter the palace OF HASHEM, nor gaze upon the face of the Shechinah, because this sin causes the Shechinah to depart from the world. 397. From where DO WE KNOW THAT THE SHECHINAH LEAVES BECAUSE OF THIS SIN? From Jacob. For when the Shechinah left him, he concluded that there was a defect in his sons AS A RESULT OF THEIR INDULGENCE IN THE ABOVE-MENTIONED SIN. Because of this sin, he concluded, the spirit of defilement was strengthened in the world and the light of the moon, WHICH IS THE NUKVA OF ZEIR ANPIN, was impaired and rendered defective. FOR THIS REASON, THE SHECHINAH WAS GONE FROM HIM. One might wonder why HE THOUGHT SO. It is because this SIN defiled the Temple, and hence the Shechinah left Jacob, EVEN THOUGH HE HIMSELF DID NOT SIN. One who actually defiles his ways and himself gives all the more strength to the unclean spirit. Consequently, when he is defiled, he is called ra (evil). 398. Come and behold: when a man is defiled BY THE ABOVE MENTIONED SIN, he is not remembered by the Holy One, for merit, and he is constantly remembered by THE SPIRIT OF DEFILEMENT, called 'evil', for evil. HENCE, THE SHECHINAH LEAVES HIM AS SOON AS HE IS VISITED BY THE SPIRIT OF DEFILEMENT. Thus, it is said, "he that has it shall abide satisfied; he shall not be visited with evil" (Mishlei 19:23), MEANING THAT he who follows the right path AND DOES NOT FALL PREY TO THE ABOVE MENTIONED SIN "shall not be visited with evil. Thus, it is written: "Only evil all day" and also, "nor shall evil dwell with You" (Tehilim 5:5), and they are called 'evil' and not 'wicked.' Also, it is written: "even though I walk through the valley of the shadow of death, I shall not fear evil, for You are with me" (Tehilim 23:4). THIS IS BECAUSE IT ALSO WORKS THE OTHER WAY: IF THE SHECHINAH IS ACCOMPANYING A MAN, HE NEED NOT FEAR THE SPIRIT OF DEFILEMENT, AS IT IS WRITTEN: "I SHALL NOT FEAR EVIL, FOR YOU ARE WITH ME." JUST AS THE SHECHINAH FLEES DEFILEMENT, SO DEFILEMENT FLEES FROM THE SHECHINAH.

הרי מבואר ענשו, שאינו רואה פני שכינה ולא עאל לפלטרין, וזה מפני הסבות הנזכרות במאמר, הא' שאמר סאיב גרמיה, על ידי שמעורר על כל אבריו רוח הטומאה בכח ההרתחה ההיא שהרתיח עצמו, שאי אפשר טפת הזרע לצאת אלא על ידי חמום כל אברים, נמצאו אבריו מטמאין. וזה דומה בקצת לעון הכעס, שפירש בפרשת תצוה (דף קפב ע"ב) שהמרתיח בכעס מטמא עצמו מבית ומחוץ.

Thus his punishment is explained that he does not see the face of the Shechinah and he does not go into the palace. This is because of the reasons mentioned in the first article that says “defiles himself” because he awakens the spirit of impurity on all of his organs by virtue of heating himself up, since a drop of sperm cannot leave the body unless all of the organs are warm; thus we find that all of the organs become impure. This is slightly similar to the sin of anger, which is explained in the portion of Tetzaveh: “the one who heats himself up in anger, defiles himself inside and out.”

ולכן פירש בזוהר (פ' וישב דף קפח ע"א) שאין לך עון שיטמא האדם בו יותר מעון זרע לבטלה, זה לשונו ותא חזי בכל אינון חובין דאסתאב בהו בר נש בהאי עלמא, דא איהו חובא דאסתאב ביה בר נש יתיר בהאי עלמא ובעלמא דאתי, מאן דאושיד זרעיה ברקנייא ואפיק זרעיה ברקנייא ואפיק זרעיה למגנא בידא או ברגלא ואסתאב ביה, כמא דאת אמר (תהלים ה, ה) כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע, בגין דא לא עאל לפרגודא ולא חמי סבר אפי עתיק יומין, כמא דתנינן, כתיב הכא לא יגורך רע, וכתיב התם ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה', ובגיני כך (ישעיה א, טו) ידיכם דמים מלאו. זכאה חולקיה דבר נש דדחיל למאריה ויהא נטיר מאורח בישא וידכי גרמיה לאשתדלא בדחילו דמאריה, עד כאן לשונו.

Therefore, the Zohar explains that there is no sin that defiles man like the sin of wasting sperm, and this is what it says (Vayeshev): 182. Come and behold: of all the sins that defile a man in this world, that which defiles him the most in this world and in the World to Come is spilling his semen in vain. Letting it out in vain by the hand or leg brings impurity on man, as it is written: “For you are not an El that has pleasure in wickedness: nor shall evil dwell with You” (Tehilim 5:5). 183. He therefore does not come inside the curtain OF THE HOLY ONE, BLESSED BE HE, or behold the presence of Atik Yomin, as is learned from the verses: “Nor shall evil dwell with You,” and “And Er, Judah’s firstborn, was wicked in the sight of Hashem” (Beresheet 38:7). BOTH VERSES INDICATE THAT HE DOES NOT BEHOLD THE FACE OF HASHEM. Hence, it is written: “Your hands are full of blood” (Yeshayah 1:15), WHICH REFERS TO LETTING SEMEN BY THE HAND, WHICH IS LIKENED TO SHEDDING BLOOD. Happy is the portion of the man who fears Hashem and is guarded from the evil path, and purifies himself to be occupied in the fear of his Master.

אמר עוד וסאיב ארעא, פירוש שמטמא הארץ העליונה, והטעם כי הארץ העליונה אינה מקבלת שפע אלא מצדיק העליון, והצדיק אינו משפיע אלא בה, וכאשר האדם מחמם עצמו לבטלה גורם שהברית העליון ישתעבד להשפיע שפע טוב העליון לחיצונים, כי סוד הקמתו בסוד (בראשית יז, כא) ואת בריתי אקים את יצחק, הוא על ידי התעוררות תורה ומעשים טובים להשפיע בה אור הלובן העליון, ובהיותו בעל קרי שהוא מתחמם על ידי לילית וכוחותיה, גם כן הוא לבטלה, וכל ריק ובטלה הם החיצונים, כאומה שהם משתחוים להבל וריק, נמצא שהשפע שהיה ראוי שתקבל אותו הגברת מקבלת אותו השפחה, נמצא שפחה כי תירש גברתה, והגברת מקבלת המותר שהוא הדין הקשה מצד השמאל, והיינו וסאיב ארעא. ומי שידע סוד הזווג העליון ידע כמה חומר העון הזה.

It also says “he defiles the land” meaning that he defiles the supernal land. The reason is that the supernal land only receives abundance from the supernal Tzaddik, and the Tzaddik only bestows to her, and when man heats himself up for no reason he causes that the supernal brit (the Tzaddik) will be forced to bestow the supernal good abundance to the external forces. The secret of its establishment (of the brit) in the secret of (Genesis 17:21)“I (God) shall establish My covenant, Isaac”, is by the awakening of Torah and good deeds to bestow to her (Shechinah, Malchut) the supernal white Light. Whilst he is “Bal Keri” (someone who is impure because of the release of sperm) that he is heated by the Lamed Yud Angel and her forces, it is also for waste, and anything wasteful or empty is the external forces like the nations that bow down to nothingness and emptiness. But it turns out that the abundance that was supposed to be received by the mistress (Shechinah, Malchut) is received by the maidservant (the Klippot). As said in Proverbs 30:23 “A maidservant, when she displaces her mistress.” And the mistress receives the left-overs which is the harsh judgment of the left side. Thus, “he defiles the land” and whoever knows the secret of the Supernal Zivug knows how grave this sin is.

ויהיב חילא ותוקפא לרוח מסאבא, מבואר במה שפי'. ולכן מדה כנגד מדה כמו שהיה הפגם בשכינה, לכך לא יקבל פני שכינה, וכמו שהשליט על עצמו רוח הטומאה כן לא תכנס נפשו לפלטרין שהוא סוד הקדושה.

“And he gives strength and power to the impure spirit.” This is clarified with what we explained. And therefore, measure for measure, just like he damaged the Shechinah, he does not receive the face of the Shechinah, and just like he allowed himself to be controlled by the impure spirit, his soul will not enter into the palace, which is the secret of holiness.

ואמר בסוף המאמר, תא חזי כד בר נש אסתאב לא אתפקד, פי' על דרך מה שפי' בגמרא במסכת ברכות (דף יד ע"א) אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל המשביע עצמו מדברי תורה ולן אין מבשרין אותו בשורות רעות, שנאמר (משלי יט, כג) ושבע ילין בל יפקד רע, עד כאן לשונו. ולפי דברי הרשב"י ע"ה, רע זה הנזכר בפסוק הוא המוציא זרע לבטלה, והיינו דשלא יבא לידי קרי בלילה כשיהיה שבע מדברי תורה, כי דברי תורה הם מרפא לחולי זה כמו שנבאר עוד. ורצה באומרו כד בר נש אסתאב וכו', שכל זמן שלא עשה תשובה מעון זה אינו נפקד בחלומו מעם הקדוש ברוך הוא לטוב, ואדרבה כיון ששלטו עליו החיצונים הוא מחלקם, ופוקדים אותו ברע ומטמאים אותו בקרי, וזה שאמר ובכל זמנא אתפקד מההוא דאתקרי רע לביש.

It says in the end of that article (Zohar Beresheet B verse 398): “Come and behold: when a man is defiled BY THE ABOVE MENTIONED SIN, he is not remembered by the Holy One, for merit.” This is explained by what it says in the Talmud, Tractate Brachot Chapter 2, “Rabbi Chiya Bar Abba said in the name of Rabbi Yochanan, whoever satisfies himself with words of Torah, and then sleeps, bad news does not come to him, as it says ‘He that has it shall abide satisfied; he shall not be visited with evil’ (Proverbs 19).” According to the words of Rabbi Shimon, this ‘evil’ that is mentioned in the verse is one who emits semen in vain, meaning that he will not come to wasting his seed at night if he is satisfied with words of Torah, because words of Torah is the remedy to this illness, as we will explain further. When it says “when man is defiled…” it means that as long as he does not do Teshuva about this sin he won’t be remembered for merit by the Creator in his dreams, and on the contrary, since the Chitzonim (external forces) controlled him they remember him for bad and defile him with Keri (semen). This is what it means when it says “and he is constantly remembered by THE SPIRIT OF DEFILEMENT, called ‘evil’, for evil. HENCE, THE SHECHINAH LEAVES HIM AS SOON AS HE IS VISITED BY THE SPIRIT OF DEFILEMENT”.

ובפרט אם רוצה להכנס בחכמה הפנימית במקום הסוד, והוא פגום במדת צדיק שהוא סוד, הרי הוא נדחה משם, ויטמאוהו להראותו לו שאינו ראוי ליכנס לשם, וכן מוכח בזוהר (פ' נשא דף קכג ע"א). וכן אמרו בתיקונים, תקונא קדמאה (דף יז ע"ב), זה לשונו בראשית, ב' ראשית, זה השער לה' צדיקים יבואו בו (תהלים קיח, כ), דא איהו תרעא דצדיקיא דאית לון רשו לאעלא תמן, ואחרנין דלאו אינון צדיקיא אתדחיין מתמן, עד כאן לשונו.

And specifically if he wants to enter the Inner Wisdom and Secrets, and if damages the aspect of the Tzaddik, which is the Yesod, he is rejected from there and they will defile him to show him that he is not fit to enter there. This is shown and proven in the Tikkunei Zohar, first Tikkun: 1. THE WORD Beresheet IS SPELLED WITH Bet, MALCHUT, beginning (Heb. resheet) WITH WHICH TO ENTER TO THE SUPERNAL GRADES, AS WRITTEN, “This is the gate of Hashem, into which the righteous shall enter” (Tehilim 118:20). This is the gate that only righteous people have permission to enter. And others who are not righteous are rejected from there.

עוד בזוהר (פ' נח דף סב ע"א) תא חזי כל חטאי דבר נש כלהו חבלותא דיליה תליין בתשובה, וחטאה דאושיד זרעיה ומחבל אורחיה ואפיק זרעא על ארעא מחביל ליה ומחביל ארעא, עליה כתיב (ירמיה ב, כב) נכתם עונך לפני, וכתיב ביה (תהלים ה, ה) כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע, וכתיב (בראשית לח, ז) ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה' וימתהו ה', והא אתמר, עד כאן לשונו. ובמקצת נוסחאות בספרים כתיבת יד כתוב, בר בחילא דתיובתא תקיפא.

It also says in the Zohar in Noach: 57. Come and behold: all of man’s sins and corruption can be atoned for by repentance. But by the sin of spilling his seed on the earth, man corrupts himself and the earth as well. And of such a person, it is written: “The stain of your iniquity is before Me,” (Yirmeyah 2:22) and “For You are not an El that has pleasure in wickedness, nor shall evil sojourn with You” (Tehilim 5:5). THIS MEANS THAT A PERSON WHO WASTES HIS SEMEN ON THE EARTH IS CALLED EVIL, AND HE SHALL NOT SOJOURN ANYMORE WITH THE HOLY ONE, BLESSED BE HE. IN OTHER WORDS, HE SHALL NOT ACCEPT HIS REPENTANCE, except after great penitence. It is also written that “Er, Judah’s firstborn, was wicked in the sight of Hashem; and Hashem slew him” (Beresheet 38:7), as was already explained elsewhere. (Some versions of the Zohar say ‘unless it is with very strong Teshuva’).

עוד בזוהר (פ' נח ריש דף סט) זה לשונו בכל חובין דחייבי עלמא דחיין לה לשכינתא, חד מנייהו מאן דמחבל אורחיה על ארעא כדאמרן, ובגין כך לא חמי אנפי שכינתא ולא עאל בפלטרין, ועל דא כתיב באלין (בראשית ז, כג) וימחו מן הארץ, איתמחון מן כולא. תא חזי, בההוא זימנא דזמין קודשא בריך הוא לאחייאה מיתיא, כל אינון מתין דאשתכחו לבר בשאר ארעין נוכראין קודשא בריך הוא יברא לון גופייהו כדקא חזי וכו', ולא יהיב לון קודשא בריך הוא נשמתין אלא בארעא דישראל, דכתיב (יחזקאל לז, יב) הנה אני פותח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת ישראל, דיתגלגלון תחות ארעא, ולבתר מה כתיב (שם לז, יד) ונתתי רוחי בכם וחייתם וגו', דהא בארעא דישראל יקבלון נשמתין כל בני עלמא, בר אלין דאסתאבו וסאיבו ארעא, באלין כתיב וימחו מן הארץ דייקא, ואף על גב דקשו ואיפליגו קדמאי על דא, וימחו כמא דאת אמר (תהלים סט, כט) ימחו מספר חיים. אמר ליה רבי שמעון ודאי לית לון חולקא לעלמא דאתי, דכתיב וימחו מן הארץ, וכתיב (ישעיה ס, כא) לעולם ירשו ארץ, אבל יקומון בדין, ועלייהו אתמר (דניאל יב, ב) ורבים מישיני אדמת עפר יקיצו אלה, עד כאן לשונו.

It also says in the Zohar (Noach verse 207): 207. So it is clear by now that the sins of the wicked caused the Shechinah to depart. One of those sins is the sin of man corrupting his way upon the earth, as we have previously explained. Such a person shall not see the face of the Shechinah, nor shall he enter the palace OF THE KING. This is why it is written that “they were destroyed from the earth,” destroyed completely. 208. Come and behold: When the time comes and the Holy One, blessed be He, resurrects the dead, He shall make all the dead in countries other than THE LAND OF YISRAEL rise and stand in their bodies, for one bone is left from the human body as it lies underground, and it is like a lump of dough from which the Holy One, blessed be He, shall rebuild the whole body. 209. But He shall not restore their souls to them until they are in the land of Yisrael, as it is stated: “Behold I will open your graves and cause you to come up out of your graves, My people, and I will bring you into the land of Yisrael.” They will roll through underground passages AND COME TO THE LAND OF YISRAEL. Next, it is written: “I will put My spirit in you and you shall live” (Yechezkel 37:12-14). Only in the land of Yisrael will they receive their souls, except those who have defiled themselves and the land, NAMELY THE GENERATION OF THE FLOOD. As for them, it has been declared, “They were destroyed from the earth.” From the earth MEANS PRECISELY THAT THEY SHALL NOT RISE DURING THE RESURRECTION OF THE DEAD AND SHALL NOT COME TO THE LAND OF YISRAEL TO RECEIVE THEIR SOULS. Although some of the ancient sages differ in their opinion, CLAIMING THAT THEY SHALL BE RESURRECTED, WHAT HAS BEEN SAID STANDS. FOR the term “destroyed” is similar to the expression: “Let them be blotted out of the book of the living” (Tehilim 69:28), MEANING THAT THEY SHALL NEVER BE RESURRECTED. 210. Rabbi Shimon said to him: Undoubtedly, THE GENERATION OF THE FLOOD will have no share in the World to Come, as it is written: “They were destroyed from the earth.” Analogously, it is written: “they shall inherit the land (earth) forever” (Yeshayah 60:21). AND WE LEARN THAT THE WORD “EARTH” HAS THE SAME MEANING IN BOTH SENTENCES. Nevertheless, they shall rise and stand for Judgment. As they are described: “and many of them that sleep in the dust of the earth shall awake, some to everlasting life and some to shame and everlasting contempt” (Daniel 12:2). Even though opinions differ on this matter, everything is as the friends have explained.

ועם היות שהמאמר הזה מדבר בדור המבול שאין להם חלק לעולם הבא, ולסברת רבי אבא שלא יקומו בתחיה ולא בדין, מכל מקום נלמוד ממנו כי מי שבדור הזה יעשה כמעשיהם ולא יעשה תשובה לא יהיה לו חלק לעולם הבא, ואם יקום בדין כסברת הרשב"י יהיה לחרפות, שכיון שנתן עיקר טעם לדור המבול שאין להם חלק לעולם הבא מפני שהיו שופכין זרעם על הארץ, כדכתיב (בראשית ו, יב) כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ, ולכך גרמו שימחו מן הארץ סתם בין למעלה בין למטה, כן יהיה לכל מי שיעשה כמותם ולא עשה תשובה.

Even though this article is talking about the generation of the flood that have no portion in the World to Come, and according to Rabbi Aba they will not resurrect, we will anyway learn from them because anyone in our generation that will do like they did and will not to Teshuva, will not have a place in the World to Come. And if they shall rise and stand for Judgment, like what Rabbi Shimon says, it will be with shame. And since it says that the main reason that the generation of the flood do not have a share in the World to Come is because they spilled their semen on the ground, as it says “Since all flesh corrupted their ways upon the earth” (Genesis 6:12), and therefore it caused that they will be blotted out from the land, above and below; so too, the same will happen to whoever does like them and does not do Teshuva.

ובזוהר (פ' ויחי דף ריט ע"ב) החמיר גם כן בחומר העון על פסוק (ישעיה ג, יא) אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו, זה לשונו אמאי כי גמול ידיו, אמר רבי יצחק לאכללא מאן דזני בידוי לאפקא ולחבלא זרעיה בריקניא, איקרי רע ולא חמי אפי שכינתא (תהלים ה, ה) כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע, וכתיב (בראשית לח, י) ויהי ער בכור יהודה רע, אוף הכא אוי לרשע רע, ווי לההוא חייבא דאיהו רע, דעביד גרמיה רע, כי גמול ידיו יעשה לו לאכללא מאן דזני בידוי לאפקא ולחבלא זרעיה בריקניא, ולהאי טרדין בההוא עלמא יתיר מכלא. תא חזי, דהא כתיב אוי לרשע רע, אמאי רע, אלא כמא דאמינן דעביד גרמיה רע, וכתיב לא יגורך רע, וכלהו סלקין והאי לא סליק. ואי תימא שאר חייבין דקטלו בני נשא, תא חזי כלהו סלקין והוא לא סליק, מאי טעמא אינון קטלו בני נשא אחרא, והאי קטיל בנוי ממש, ואושיד דמין סגיאין. תא חזי בשאר חייבי עלמא לא כתיב וירע בעיני ה' וכאן כתיב (בראשית לח, י) וירע בעיני ה' אשר עשה, מאי טעמא משום דכתיב (שם לח, ט) ושחת ארצה.

The Zohar in Vayechi was also very strict about this sin when talking about the verse “Woe to the wicked, it shall be ill with him, for according to the deserving of his hands shall be done to him” (Yeshayah 3:11): 191. What is “the deserving of his hands”? Rabbi Yitzchak said: It includes him who defiles with his hands by spilling his semen in vain. 192. For we have learned that he who spills his semen in vain is called evil (Heb. ra), and cannot behold the face of the Shechinah, as it is written: “For You are not an El that has pleasure in wickedness: nor shall evil dwell with You” (Tehilim 5:5) and also “And Er, Yehuda’s firstborn, was evil (Heb. ra)” (Beresheet 38:7). Here too, “Woe to the wicked...ill (Heb. ra)” ALLUDES TO HIM WHO SPILLS HIS SEMEN IN VAIN. Woe to the wicked who is evil and made himself evil (Heb. ra), “for according to the deserving of his hands shall be done to him.” This means that whoever whores himself by letting his semen spill in vain is punished in the world of truth more than any OTHER TRANSGRESSION. 193. Come and see it is written: “Woe to the wicked.” Since it says, “Woe to the wicked (Heb. rasha),” why add ‘evil (ra)’ SEEING THAT THE WICKED IS EVIL? This is as I said: that he has made himself evil, ESPECIALLY HE WHO SPILLED HIS SEMEN IN VAIN. ALSO: “...nor shall evil dwell with You.” Everyone ascends FROM GEHENOM save this one, who does not. HE ASKS: Would you say that other evil - doers who killed people ARE BETTER THAN HE, AND WILL ASCEND WHILE HE SHALL NOT? HE ANSWERS, Come and behold: everyone rises but he does not, because they killed other people, yet he killed his own children, and spilled much blood. Come and behold: it is not written of any other wicked man in the world that he “displeased Hashem” (Beresheet 38:10), only in this case where it says, “And the thing which he did displeased Hashem.” Why? Because, the verse says, “He spilled it on the ground” (Ibid. 9).

תנן אמר רבי יהודה לית לך חובה בעלמא דלא אית ליה תשובה בר מהאי, ולית לך חייביא דלא חמאן אפי שכינתא בר מהאי, דכתיב לא יגורך רע. אמר רבי יצחק זכאין אינון צדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי, עלייהו כתיב (ישעיה ס, כא) ועמך כלם צדיקים לעולם ירשו ארץ וגו', עד כאן לשונו.

194. We learned that Rabbi Yehuda said: There is no sin in the world for that one cannot repent other than the one OF SPILLING ONE’S SEMEN IN VAIN. There are no wicked men who shall not behold the face of the Shechinah IN THEIR DEATH, like this man of whom it says “nor shall evil dwell with You” at all. Rabbi Yitzchak said: Happy are the righteous in this world and in the World to Come, of whom scripture says, “Your people also shall be all righteous: they shall inherit the land for ever” (Yeshayah 60:21). Rabbi Yehuda said: It is also said in “I will walk before Hashem in the land of the living” (Tehilim 116:9), WHICH IS THE SHECHINAH, CALLED LAND; THE LAND HERE ALLUDES TO THE SHECHINAH.

עם היות שבמאמר הזה אמר סתם דלא אית ליה תשובה, צריכין אנו לתרץ ענין זה, שהרי יש להו שאין דבר שאין לו תשובה, שהרי אפילו מנשה קבלו הקדוש ברוך הוא (סנהדרין דף קג ע"א), אם כן מה ישתנה עון זה מהשאר.

Being that this article is says plainly “there is no Teshuva”, we need to address this issue since we learned that there is nothing that has no Teshuva, since the Creator even accepted Menashe, so what is the difference between this sin and the others?

ונראה לי לתרץ, שהכוונה הוא שאין הדבר תלוי בתשובה תתאה, כשאר הפוגמים שתחלתם בשובם הוא בתשובה תתאה, דהיינו בסור מרע מיד הם מקובלים, וכן מדוקדק בלשונו דסמיך ליה, ולית לך חייביא דלא חמאן אפי שכינתא בר מהאי. והטעם מפני שהחטא הזה הוא בצדיק ובשכינה כאחד כדפי', ולכן כיון שהשכינה קטיגורו אינו מקבלו בתשובה.

It seems to me to answer that intention is that it is not dependent on Teshuva from below, like the other damagers whose Teshuva starts from below, meaning to escape the evil (not to do that action anymore), and then they are immediately accepted. And as it specifies “there is no wicked man who shall not behold the face of the Shechinah like this man.” The reason is that this transgression is against the Tzadik and the Shechinah as one, as was explained, and therefore since he went against the Shechinah She does not accept him with Teshuva.

כי בזה יובן פסוק (תהלים לד, יז) פני ה' בעושי רע להכרית מארץ זכרם צעקו וה' שמע, כי עושה רע הם הנקראים המוציאים זרע לבטלה, והם נכרתים מארץ החיים מפני היות הפגם בה, אבל צעקו וחזרו בתשובה וה' שמע ומכל צרותם הצילם, שפירש בזוהר (פ' שמות דף כ ע"א) אמר רבי יהודה גדולה צעקה שקורעת גזר דינו של אדם מכל ימיו, רבי יצחק אומר גדולה צעקה שמושלת על מדת הדין של מעלה, רבי יוסי אומר גדולה צעקה שמושלת בעולם הזה ובעולם הבא, בשביל זעקה נוחל העולם הזה והעולם הבא, דכתיב (תהלים קז, ו) ויצעקו אל ה' בצר להם ממצוקותיהם יצילם, עד כאן לשונו. נמצא היות הצעקה למעלה מהתשובה תתאה לכל הפירושים, ולכך וה' שמע. והכוונה היא שתשובתו קשה עד שיגיע לתשובה עילאה.

With this we can understand the verse “Pnei Hashem Be’osei Ra” (The face of Hashem is against those who do evil; Psalms 34), because the ‘evil doers’ are the ones that emit semen in vain and they are cut off from the ‘land of life’ since they damaged there, but if they scream in prayer and do Teshuva “god will listen and will protect them from any trouble”, as the Zohar in Shemot explains: “356. Rabbi Yehuda said: Wailing has great value, for it tears the decreed judgment of a person from all his days. 357. Rabbi Yitzchak said: Wailing is of great value for it has power over the attribute of Judgment above. Rabbi Yosi said: Wailing is of great value for it has power in this world and in the World to Come. Because of wailing, a person acquires this world and the World to Come, as is written: “They wailed to Hashem in their distress. He delivered them from their afflictions” (Tehilim 107:6).” It turns out that since wailing is above the Teshuva from below according to all, and therefore “God listens”, the meaning is that his Teshuva is difficult until he will reach supernal Teshuva.

וכן כתב החכם כה"ר יהודה חלגואה ע"ה בספר צפנת פענח, שהכוונה באומרו שאין לו תשובה, פירוש שתשובתו קשה עד מאד, ואין מספיקין בידו לעשות תשובה, מפני שצריך סיגופים הרבה וילאה בעל תשובה ולא יעשה מה שראוי לעשות, זהו שאין לו תשובה. ועוד על דרך מה שאמרו ז"ל (ע"ז דף יז ע"א) כל באיה לא ישובון וגו' (משלי ב, יט) על מי שיש לו אפיקורסות, שקשה לו להניח דרכו ולא ישוב.

The wise Rav Yehuda Chagluah also wrote in his book ‘Tzafenat Pa’aneach’ that when it says that there is no Teshuva for him it means that his Teshuva is very difficult, and it is not enough for him to do Teshuva since he needs much infliction. And he does not have Teshuva means if he does not do all that is required for him to do. It is like what the sages teach about the verse “None that go unto her return, neither do they attain unto the paths of life” (Proverbs 2:19), which refers to a Non-believer that it is difficult for him to leave his ways.

ויש לסייע סברא זו, מדברי רשב"י עליו השלום (זוהר פ' ויקהל דף ריד ע"ב) שהחמיר שם בחומר הפוגם אות ברית, ואמר בסוף דבריו ווי ליה לההוא כסופא דנקמין מניה נקמת עלמין, נוקמא דעלמא דא ונוקמא דההוא פגימו, ואמר אחר כך והני מלי כד לא עבד תיובתא שלימתא, תיובתא דאיהי אתחזיא לחפייא על כל עובדוי, עד כאן לשונו.

We will support this from the words of Rabbi Shimon who wrote about the severity of the one who damages the Brit (Zohar Vayakhel): “386. Woe to the disgrace, for which there will be forever upon him the revenge of this world and of that impairment.” And in the end he says: “388. This is true only for those who did not repent completely, enough to wipe their misdeeds.”

והטעם שיצטרך תשובה שלימתא לחפייא על כל עובדוי, מפני שמדת הצדיק נקרא כ"ל, שכל המדות נכללות בו כמבואר בתיקונים (דף קמה ע"ב), וכן הפגם בברית הוא פגם בכל אותיות ידו"ד כדפירשו בתיקונים (דף קלא ע"א) מ'י' י'עלה' ל'נו' ה'שמימה', ראשי תיבות מיל"ה סופי תיבות ידו"ד, נמצא הפוגם בברית פגם בכל המדות הכלולות במדת צדיק, ובאותיות השם, וכאילו פגם כל השיעור קומה, ולזה יצטרך תשובה שלימתא דאיהי אתחזייא לחפאה על כל עובדוי, שאפילו פגם כל אבריו צריך שיעשה לתקן כל אבריו כמו שנבאר. ועתה יתורץ בזה באופן אחר, כי כל תשובה צריך התשובה באבר שבו חטא, אבל החטא בברית אינו תלוי בתשובת הברית לבדה כמו לישא אשה, אבל צריך תשובה תקיפא כאלו פגם כל אבריו כדפי', ועוד נאריך יותר לקמן.

The reason why he would need a complete Teshuva to wipe his misdeeds is because the attribute of Tzadik is called Kol (all), since all the attributes are included in it, as is explained in the Tikkunei Zohar. Thus, the one who damages the Brit damages all the letters of Yud-Kei-Vav-Kei, as is explained in the Tikkunei Zohar that “Mi Ya’ale Lanu Hashamayma” (who will ascend to heaven for us; Deuteronomy 30:12) is the acronym of ‘Milah’ (circumcision) and the backronym of Yud-Kei-Vav-Kei. It turns out that the one who damaged the Brit damaged all of the attributes that are included in the attribute of Tzadik and the Tetragrammaton, and it is as if he damaged the entire stature. This is why he would need a complete Teshuva that is enough to wipe his misdeeds, since even if he would damage all his limbs he would need to correct all his limbs, as we will explain. Now we will answer it in a different way, that every Teshuva needs Teshuva in the limb that sinned, but the sin of the Brit does not only depend on the Teshuva of the Brit alone, like marrying a woman, rather one needs a strong Teshuva as if he damaged all his limbs, and we will expand on this later on.

וראיה שגם מוציאי זרע לבטלה יש להם תשובה, שהרי דור המבול היו מוציאים זרעם לבטלה, ופירשו רבותינו זכרונם לברכה שנתעכב נח בעשיית התיבה כדי להכריז להם שיחזרו ויעשו תשובה, אמרו במדרש תנחומא בפרשת נח (סי' ה), אמר רבי הונא בשם רבי יוסי מאה ועשרים שנה היה מתרה הקדוש ברוך הוא בדור המבול שמא יעשו תשובה, כיון שלא עשו אמר לנח (בראשית ו, יד) עשה לך תיבת עצי גופר, עמד נח ונטע ארזים, עיין שם.

A proof that even those who emit semen in vain have Teshuva is that the generation of the flood spilled their semen in vain, and our Sages of blessed memory said that Noach slowed the process of building the ark so that he could announce to them to return and do Teshuva. This is what it says in Midrash Tanchuma, Portion of Noach: “Rav Huna said in the name of Rav Yosi: for 120 years the Creator waited for the generation of the flood, since maybe they will do Teshuva, but since they did not do Teshuva he told Noach “make for yourself an arc of gopher-wood” (Genesis 6:14). Noach stood and started planting seeds.”

ומורי ע"ה כתב בספר אלימה בענין תשובת עון זה, וכללתי, כלל דבריו הוא זה, שמצינו שנקרא רע והרע הוא הפך הטוב, והענין כי הצדיק נקרא טוב, שגורם להמשיך אור היסוד בנקבה, כי שם אשד נחלי הזרע אור העליון, וכיון שזה השפיעו לבטלה נזדמנה לילית שם שהיא נקראת ריק ובטלה, וגורם שהברית העליון ישתעבד להשפיע לחיצונים, וגורם שפחה כי תירש גברתה, שהשפע שהיה ראוי שיושפע לשכינה נשפע לחיצונים, ולכן נקרא רע, ולכן אינו רואה פני שכינה דהיינו הטוב הצפון הנשפע לה, כיון שפגם לה לא יזכה לאותו הטעם אחר שנכנס לגיהנם, מה שאין כן לשאר החוטאים, כי שאר החוטאים אחר שנשלמה שיעור מדת עונם בגיהנם נכנסים לגן עדן לקבל שכרם, מה שאין כן מי שפגם בהוצאת הזרע לבטלה. ואין לך עון שיטמא האדם נשמתו יותר מבהוצאת זרע לבטלה. וזה אם לא עשה תשובה, אמנם אם עשה תשובה אין לך דבר שעומד בפני התשובה, ומה שפירשו בזוהר שאינו תלוי בתשובה, הוא כי צריך לעשות דברים שהם למעלה ממקום התשובה, והטעם כי הפוגם בברית פוגם במוח כי משם נשפע הזרע והוא פגם בחכמה, ולכן צריך לעשות תשובה למעלה ממקום התשובה שהיא הבינה. וצריך לתיקון זה שלשה דברים, הראשון תשובה, השני חכמה, השלישי ענוה, התשובה להתרחק מהרע ולהתדבק בטוב, והיינו שיעשה קישוטין ויחודים לשכינה באופן שמה שנפרדה מהצדיק שתביט פניה לו והיסוד ישפיע בה. וכן התשובה הוא לסגף עצמו בסיגוף והכנעה גדולה, תחת אשר הרתיח עצמו, ובזה יזכה למדת הענוה שהיא למעלה ממקום התשובה, ואין לך דבר שלא יתוקן בהפכו. וכן כשיזכה לחכמה, וימשיך מחכמה אור התורה ליסוד להשפיע למלכות, כנגד טיפי הזרע הנמשכים מהמוח לברית. וכן בהמשכת הסודות העליונות מסוד הדעת ליסוד, גם כן מתקן הפגם, כי בזה השכינה מאירה על ידי היסוד, כדפי' בתיקונים (תז"ח צד ע"א). הכלל שאין לך דבר שלא יתוקן בתשובה, ומה שפירשו בזוהר שאינו תלוי בתשובה הוא שתשובתו קשה, ואף זה מכלל קושי התשובה שמראים לו שאינו תלוי בתשובה, ואין לך דבר שעומד לפני התשובה, ואף אם שמעת שובו בנים שובבים חוץ מפלוני כענין אלישע אחר, אל תחוש, שהרי אלישע אחר סוף סוף נתקבל אפילו שלא שב (חגיגה דף טו ע"ב), כל שכן אם היה שב שהיה מועיל לו יותר ויותר, אלא שסגרו דלתי התשובה בפניו, והיה צריך להפציר עד יפתח הפתח, וזהו מה שאמרו ז"ל (פסחים דף פו ע"ב) כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה חוץ מצא. בעל הבית דהיינו הקדוש ברוך הוא, כל מה שיאמר לך עשה מהמצות, עשה, חוץ מצא, שאם יאמר לך צא מביתי ואל תכנס כענין אלישע אחר, אל תשמע לו, אלא תכנס בתשובה כי זה חשקו של בעל הבית, אלא שמטעה אותך.

My Teacher, of blessed memory, wrote in the book ‘Eilimah’ about the Teshuva for this sin, and I summarized his words: we find that he is called ‘evil’, and evil is the opposite of good. The issue is that the Tzadik that is called ‘good’ causes to draw the light of Yesod to the female, since the supernal light goes there via the flow of semen. Since this person bestowed it in vain, the Lamed-Yud Angel arrives there since she is called ‘emptiness’ and ‘vain’, and he causes the Supernal Brit to be forced to bestow to the Chitzonim (Negative External Forces), and he causes “A maidservant, when she displaces her mistress” (Proverbs 30:23), that the abundance that was supposed to go to the Shechinah went to the Chitzonim. Therefore, he is called ‘evil’ and does not see the face of the Shechinah, which is the hidden goodness that is bestowed to her, since he damaged her he does not merit that taste after he enters Gehenom (hell), unlike the other sinners that after their measured time is up in Gehenom they enter the Garden of Eden to receive their rewards, unlike one who damaged emitting semen in vain since there is no greater sin that defiles man’s soul than emitting semen in vain; and this is if he does not do Teshuva. However, if he does Teshuva, nothing stand in the way of Teshuva, and what it explained in the Zohar that it does not depend on Teshuva means that he needs to do things that are above the place of Teshuva. The reason is that one who damages the Brit actually damages the mind, since the sperm is bestowed from there, and he damaged Chochmah. Therefore, he needs to do Teshuva above the place of Teshuva, which is Binah. He needs three things for this correction. The first is Teshuva, the second is wisdom, and the third is humility. Teshuva is to distance himself from evil and cleave to the good, which means to make ornaments and unifications for the Shechinah, in a way that that which She was once separated from the Tzadik, now She will face Him and the Yesod will bestow to Her. Also the Teshuva is to afflict himself with great afflictions and lowering himself, corresponding to that which he heated himself, and with this he will merit the attribute of humility, which is higher than the place of Teshuva, and there is nothing that can’t be fixed with its opposite. So too when he will merit wisdom, from the wisdom he will draw the light of Torah to the Yesod to bestow to Malchut, corresponding to the drops of sperm that are drawn from the brain to the Brit. Also when he draws the supernal secrets from the secret of Da’at to Yesod it corrects the damage, since with this the Shechinah shines by the Yesod, as is explained in the Tikkunei Zohar. In summary, there is nothing that can’t be corrected by Teshuva, and what it says in the Zohar that it is not dependent on Teshuva it means that his Teshuva is difficult, and also part of the difficulty of the Teshuva is when they show him that it does not depend on Teshuva. Nothing stands in the way of Teshuva, and even if you hear ‘Return, you mischievous sons, except for so and so’ like by Elisha (who was called ‘the other’), don’t give up, since Elisha the other eventually was accepted (by the prayers of others) even though he did not do Teshuva, and all the more so had he done Teshuva it would have helped him more and more, but they closed the doors of Teshuva on him and he should have insisted and pleaded until it would open. This is the understanding of what the Sages of blessed memory said that whatever they tell you to do in the World to Come do, besides ‘go out’. The World to Come means the Creator that whatever precept he tells you to do you should do, but not ‘go out’, that if he tells you ‘get out of my house and do not enter’, like by Elisha the other, do not listen and enter with Teshuva, since this is the desire of the owner of the house but he is just trying to mislead you.

וצריך להתמיד התשובה שנה אחר שנה, ואל ישכח כמה פעמים הכעיס לבוראו, כי כל עונותיו ספורים וכתובים, ואם לאו הרי לילית מזומנת לפרע ממנו סך עונותיו מה שנתחמם בין ירכותיה שם יפול ואין מקים, עד יעכל כל הרע, כי הקדוש ברוך הוא נותן כח ברשעים לסבול פורענותם, ועל כל חימום וחימום נפרעים ממנו מחדש. והטעם, כמו שנאמר (בראשית לט, י) לשכב אצלה להיות עמה, ואמרו (יומא דף לה ע"ב) לשכב אצלה בעולם הזה להיות עמה בעולם הבא, עד יקבל עונשו, כמו שאמר רשב"י ע"ה (זוהר פ' פקודי בהיכלות הטומאה היכל ב דף רסג ע"ב) ששם עונשו, ולא נעתיק לשונו, עיין שם. ולכך תשובתו קשה, שצריך לעשות תשובה על כל פעם ופעם שהרתיח עצמו בהוצאת זרע לבטלה.

One needs to persist in Teshuva year after year, and never forget how many times he angered his Creator, because all his sins are counted and written. If he does not (remember) then the Lamed-Yud Angel is ready to redeem back the same amount of sins he committed by warming himself up between her thighs—there he will fall and there will be no room until all the evil will be destroyed—since the Creator gives strength to the wicked to suffer their calamities, and for each and every warm arousal they are redeemed anew. The reason is as it says “To lie with her to be with her” (Genesis 39:10), and they say about it: “to lie with her” in this world, “to be with her” in the World To Come until he receives his punishment, as Rabbi Shimon Bar Yochai explained his punishment in Pekudei 853, and study it because we will not quote it here. Therefore, his Teshuva is difficult since he needs to do Teshuva for each and every time that he boiled himself by emitting semen in vain.

עוד כתב מורי ע"ה בענין ויהי ער בכור יהודה ואונן שנאמר בהם וימיתם ה', ופירשו רבותינו ז"ל (מסכת כלה פ"ג) מכאן שהמוציא זרע לבטלה חייב מיתה לשמים, והטעם הוא כדפי' לעיל, שהטפה ההיא היוצאת לבטלה כיון שלא באה בנקבה מיד החיצונית מזומנת שם ולוקחת חמום הרע ההוא, ועושקת הנשמה שהיתה ראוי לבא בטפה ההיא, נמצא שיש ביד החיצונית כל אותם הנשמות הראויות לבא באותם הטיפות. וכאשר האדם נושא אשה ולא עשה תשובה הראוי, החיצונה מזמנת שם אותם הנשמות הטהורות העשוקות בידה, ובניו מתים כשהם קטנים בתוקפא דאימהון, כדפי' בסבא (פ' משפטים דף צו ע"ב). ובהיותו מצטער במיתת בניו מתכפר לו מה שהיה חייב מיתה לשמים, שהרי גם כן הוא מת בקצת, ובלבד שיעשה תשובה מכאן ואילך.

My teacher of blessed memory also wrote about Er and Onan the sons of Yehuda, that about them it says that the Creator killed them, and our Sages say that from here we learn that whoever emits semen in vain deserves death by the heavens. The reason is like we stated above that that drop that comes out in vain, and doesn’t enter a female, is taken by the Chitzonim (external forces) that are ready to take the evil heat and kidnap the soul that was supposed to come from that drop; thus it turns out that the Chitzonim (external forces) have in their hand all the souls that were supposed to come from those drops. And when man marries a woman and did not yet do proper Teshuva, the Chitzonim invites there those pure souls that were kidnapped by her, and his sons die while they are young in the bosom of their mother, as it says in the article “the old sage” in the Zohar of Mishpatim. And as he suffers from the death of his sons, the punishment of death by the heavens is atoned, since he dies a little, and only on condition that he does Teshuva from here on.

ועל העון הזה נאמר (ירמיה ב, לג) גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים צדיקים. וכן מה שפירשו רבותינו ז"ל (נדה דף יג ע"א) שהעתקנו בראש הפרק, שוחטי הילדים (ישעיה נז, ה), שזה שוחט בניו ממש, וכדפירש הרשב"י ע"ה בפרשת ויחי (דף ריט ע"ב) שהעתקנו לשונו לעיל. ולכך אינו רואה פני שכינה, שאין שכינה מתגלה לו כמו שמתגלה לשאר הצדיקים, אלא אם יעשה תשובה הראויה וכמו שיתבאר, עד כאן קיצור כוונתו.

About this sin it says, “Also your clothing is stained with the blood of the innocent and the poor” (Jeremiah 2:34), and also as we said above “slaughterers of children” (Isaiah 57:5) that he literally slaughters his children, and as Rabbi Shimon Bar Yochai says in Vayechi, which we quoted above. Therefore, he does not see the face of the Shechinah, since the Shechinah does not reveal Herself to him as She does to the rest of the Tzadikim, unless he does proper Teshuva, as we will explain later on. Until here is the summary of his words.

עוד בענין המוציא זרע לבטלה, דברי הרשב"י ע"ה (זוהר פ' אמור דף צ ע"א) זה לשונו תא חזי כל מאן דאפיק זרע לבטלה לא זכי למיחמי אפי שכינתא ואקרי רע, דכתיב (תהלים ה, ה) כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע, האי מאן דאפיק ליה בידיה או במלה אחרא, ואי תימא דאפיק ליה באינתו דלא מתעברא הכי נמי, לא אלא כמא דאמרן, ועל דא יבעי בר נש מקודשא בריך הוא דיזמין ליה מאנא דכשרא דלא יפגום זרעיה, דמאן דאפיק זרעיה במאנא דלא כשרא פגים ליה לזרעיה, ווי למאן דפגים זרעיה, עד כאן לשונו.

More about one who emits semen in vain, from the words of Rabbi Shimon Bar Yochai of blessed memory (Zohar Emor): 33. He continued with the verse, “Neither shall he profane his seed among his people, for I Hashem do sanctify him”(Vayikra 21:15). Come and see, whoever ejaculates semen in vain is not worthy of beholding the face of the Shechinah, and is considered evil, as written, “For You are not an El that has pleasure in wickedness; nor shall evil dwell with You” (Tehilim 5:5). THIS REFERS TO one who emits it by hand or through another, unworthy woman. You may argue that one who ejaculates it within a woman who does not conceive IS also CONSIDERED TO BE EMITTING SEMEN IN VAIN. This is not so, but only those we mentioned. 34. A man should therefore ask the Holy One, blessed be He, to summon him a worthy vessel, THAT IS A WORTHY WOMAN, so as not to blemish his seed. Whoever ejaculates his seed in an unworthy vessel blemishes his seed. Woe to him who causes damage in his seed. And if this is true for other people, it is much more so to a priest that is below, CORRESPONDING to a likeness of above in utmost holiness. IT IS THEREFORE WRITTEN, “NEITHER SHALL HE PROFANE HIS SEED AMONG HIS PEOPLE.”

ובמעלת מי שהוא נזהר בהוצאת זרע לבטלה, נתבאר בתנא דבי אליהו הובא בילקוט בפרשת משפטים (סימן שסא דף צח ע"ג) בפסוק וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות, זה לשונו תאנא דבי אליהו, זה שאמר הכתוב (דברים לג, כו) אין כאל ישורון, אשרי אדם שיש בו דברי תורה לאמתו ולא יצאת ממנו שכבת זרע חנם, ואפילו הוא ישראל ראוי הוא להעלות עולה על גבי המזבח ככהן גדול, שנאמר (שמות כד, ה) וישלח את נערי בני ישראל. וכל הנעשה עצל מן העבירה ולא עשאה, הרי הוא ניזון מזיו השכינה, שנאמר (שם כד, יא) ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו, עד כאן לשונו.

The benefit of one who is cautious about emitting semen in vain was explained in Tana Devei Eliyahu in the portion of Mishpatim, in the verse “And he sent the young men of Israel who offered burnt-offerings” (Exodus 24:5), and this is what is says: “We learned in the school of Eliyahu about the verse “There is no one like God, O Yeshurun” (Deuteronomy 33:26), happy is the man who has words of Torah with him and that semen did not come out from him in vain. And even if he is an Israelite he is fit to give sacrifices on the altar like the High Priest, as it says “And he sent the young men of Israel” (Exodus 24:5). Whoever makes himself lazy to commit a sin and does not do it, he is nurtured from the radiance of the Shechinah, as it says “and they looked upon God, they ate and drank” (Exodus 24:11).”

וכשם שצריך לשמור הברית מהוצאת זרע לבטלה, כן צריך לשומרו מנדה שפחה נכרית זונה, ופירש ענין זה בזוהר (פ' בשלח דף ס ע"ב) זה לשונו אמר רבי יצחק ודאי מאן דזכי בצדיק זכי בנצח והוד, ואלין אינון תלתא דאתברכא בהון כנסת ישראל, ומאן דזכי בהו זכי במלכא קדישא, ועאל בכולהו ארבעה, ולקבל ד' אלין נטרא להאי רשימא קדישא מד' אלין, נטירו דכנסת ישראל אסתמרותא דנדה, נטירו דצדיק אסתמרותא דשפחה, נטירו דנצח אסתמרותא דנכרית, נטירו דהוד אסתמרותא דזונה.

Just like you need to guard the Brit from emitting semen in vain, you must also protect it from a Niddah, Maidservant, Gentile, and Prostitute. They explained this in the Zohar in Beshalach: 355. Rabbi Yitzchak said: Most certainly, one who merits the Righteous, WHICH IS YESOD, merits Netzach and Hod, BECAUSE YESOD INCLUDES NETZACH AND HOD. And they are three with which the Congregation of Yisrael, WHICH IS MALCHUT, is blessed. And he who merits them merits also the Holy King, THAT IS TIFERET, and attains all four SFIROT, TIFERET, NETZACH, HOD, YESOD AND MALCHUT. 356. And corresponding to these four, there is protection for the holy sign from four things: the protection of the Congregation of Yisrael, WHICH IS MALCHUT, which is protection from the impurity of menstruation; protection of the righteous, WHICH IS YESOD, that is protection from the maid servant; protection of Netzach, which is protection from a heathen woman; and protection of Hod, which is protection from a harlot. This is why “the voice of Hashem your Elohim,” is the Congregation of Yisrael, WHICH IS MALCHUT, WHICH THEY ENTERED THROUGH CIRCUMCISION.

ועל דא, לקול ה' אלהיך, דא כנסת ישראל אלהיך, במה זכאן ישראל לקבלא אנפי שכינתא, באסתמרותא מנדה, ועל דא תנינן כתיב (ויקרא יח, יט) ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב לגלות ערותה, מאי לגלות ערותה, דא כנסת ישראל, ובהאי אחידן ומתקשרן מלין אחרנין דכנסת ישראל אתקשרת בהו, והא אוקמוה מלי.

357. How did Yisrael merit to welcome the Shechinah? It is through guarding against the impurity of menstruation. And about this is written: “Also you shall not approach a woman in the impurity of her menstrual flow, to uncover her nakedness” (Vayikra 18:19). HE ASKS: “To uncover her nakedness” – of whom? HE ANSWERS: Of the Congregation of Yisrael, MEANING NOT TO BLEMISH HER. And in this way, other things that the Congregation of Yisrael is bound to join and connect to Her. And we have already explained this matter.

והישר בעיניו תעשה, דא צדיק, כמא דכתיב (תהלים לד, טז) עיני ה' אל צדיקים, לאסתמרא משפחה, והא אוקימנא מלי כמד"א (משלי ל, כג) ושפחה כי תירש גברתה, דגרים לצדיק לאתדבקא בשפחה.

358. “And will do that which is right in His sight.” This refers to the righteous, WHO IS YESOD, as is written: “The eyes of Hashem are toward the righteous” (Tehilim 34:16). We have discussed being wary of a maid servant in accordance with the verse: “And a handmaid that is heir to her mistress” (Mishlei 30:23), WHICH MEANS that it causes the righteous to cleave unto a handmaid.

והאזנת למצותיו, דא נצח, לאסתמרא דלא ישקר ביה, דלא יעול רשימא דא בבת אל נכר, לא ישקר בנצח דכתיב (שמ"א טו, כט) וגם נצח ישראל לא ישקר, ומאן דנטיר האי קיים מצותיו, דכתיב (שמות לד, יד) כי לא תשתחוה לאל אחר.

“And give ear to His commandments,” refers to Netzach, for one should not insert this sign into a heathen woman, nor be false with it to Netzach. For it is written: “And also the Eternal One (lit. ‘Netzach’) of Yisrael will not lie” (I Shmuel 15:29). And he who observes this, THE HOLY COVENANT, fulfills His commandments, as is written: “For you shall worship no other El” (Shemot 34:14).

ושמרת כל חקיו, דא הוד, לאסתמרא מן זונה, ואזלא הא כמה דתנינן אמר רבי יהודה מאי דכתיב (תהלים מה, ד) חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך, אלא כל מאן דמזרז גרמיה ושוי דחילו דחרבא שננא תקיפא לקבליה על ירך, מאי על ירך, דא רשימא קדישא, כמד"א (בראשית כד, ב) שים נא ידך תחת ירכי.

“And keep all His statutes.” This is Hod, to beware of a harlot. 359. This agrees with what we have learned. Rabbi Yehuda said: It is written: “Gird your sword upon your thigh, O mighty warrior: your glory and your majesty” (Tehilim 45:4). This refers to he who makes haste to place the fear of the strong sharpened sword, WHICH IS MALCHUT, before him, upon the thigh. What is “upon your thigh”? It means upon this holy sign, to guard it, as is written: “Put, I pray you, your hand under my thigh” (Beresheet 24:2).

דבר אחר חגור חרבך, כלומר זריז ואתקיף יצרך בישא, דאיהו חרבך, על ירך, על ההוא רשימא קדישא לנטרא ליה, ואי נטר ליה כדין אתקרי גבור, וקודשא בריך הוא אלביש ליה בלבושוי, ומאן לבושוי דקודשא בריך הוא הוד ונצח, דכתיב (תהלים קד, א) הוד והדר לבשת, אוף הכא הודך והדרך, וכדין אתדבק בר נש במלכא קדישא כדקא יאות, מכאן ולהלאה כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאיך, עד כאן לשונו. הרי מהמאמר הזה נלמוד ענין שמירת הברית בד' הנזכרים.

360. Another explanation for “Gird your sword.” It means expedite and strengthen yourself, overpower your Evil Inclination, which is your sword “upon your thigh,” upon that Holy Covenant, to guard it. If he guards it, then he is called ‘mighty’. And the Holy One, blessed be He, dresses him in His garments. What are the garments of the Holy One, blessed be He? They are Hod and Netzach, as is written: “You are clothed with glory and majesty” (Tehilim 104:1). Here also, “Your glory and your majesty.” Then the person cleaves unto the Holy King properly. 361. From here on: “I will put none of these diseases upon you, which I have brought upon Egypt; for I am Hashem your healer.” From this article we learn the matter of guarding the Brit from the 4 we mentioned.

והנה בכלל שמירת הנדה צריך ליזהר מליגע בה, כמו שהאריכו הפוסקים בזה, ולכן צריך להזהיר את האשה דיני הנדה לבישת כתונת לבן וחליפתה, ודיני החציצה והטבילה, שבכמה דברים אפשר שלא תדע האשה בהם ונמצא בועל נדה. ואפשר שלזה כיון רשב"י ע"ה באמרו במאמר בענין הנדה, ובהאי אחידן ומתקשרן מלין אחרנין דכנסת ישראל אתקשרת בהו.

The general guarding from Niddah is to be careful from touching her, as the Rabbis explained about this, and therefore you need to warn the woman about the laws of Niddah, wearing the white cloth and changing it, and the laws of interruption in the Mikve, since there are many aspects that can cause her not to know, and one can find himself having intercourse with a Niddah. It could be that this is what Rabbi Shimon Bar Yochai meant in the article of Niddah: “And in this way, other things that the Congregation of Yisrael is bound to join and connect to Her.”

גם כן מבואר במאמר מעלת השומר הברית הנקרא גבור, ומעלתו בעולם הבא, שהקדוש ברוך הוא מלבישו בלבושו שהם נצח והוד. וכן במעלתו כמ"ש בסוף המאמר, וכדין אתדבק בר נש במלכא קדישא, הוא התפארת, ומתקיים בו סוף הפסוק כל המחלה אשר שמתי במצרים וגו' כי אני ה' רופאך, כי כיון שמתדבק במלכא קדישא יונק הרפואה מאריך אנפין, ומכלל הן אתה שומע לאו חס ושלם.

This article also explains the benefit of one who protects his Brit, who is called ‘brave’, and that benefit in the World to Come is that the Creator dresses him with His clothing, which are Netzach and Hod. Also what it says in the end of the article: “And when one cleaves to the Holy King, THAT IS TIFERET, this verse will be fulfilled for him: “I will put none of these diseases upon you, which I have brought upon Egypt; for I am Hashem your healer,” since he cleaves to the Holy King and receives healing from Arich Anpin. From what can be achieved you can tell what you can lose, Heaven Forbid.

וכן במדרש ילקוט דרשו פסוק (שה"ש ג, ז) איש חרבו על ירכו, על אזהרת הברית, זה לשונו דבר אחר איש חרבו על ירכו, זו המילה. מפחד בלילות, שהם זהירים בחטא, שהוא משול בלילה, עד כאן לשונו.

Also in the Midrash they explained the verse “every man with his sword on his thigh” (Song of Songs 8:9) relating to being cautious of the Brit, “because of dread in the night” that they are cautious of sin, which is prevalent at night-time.

ובענין פגם הברית באשת איש או הבא על נשג"ז, נתבארו בזוהר ובמדרשי רבותינו בענין פגם הברית באשת איש או הבא על הנדה או השפחה או נכרית או זונה, ראינו להעתיק מקצת דבריהם כדי שירא החוטא בשומעו העונש.

Regarding the damage of the Brit by a married woman or by one who is with a Niddah, maidservant, gentile or prostitute; it was already explained in the Zohar and in the Midrash of our teachers, and we will quote some of their words so the transgressor will have awe when he hears the punishment.

אמרו במדרש רבה פרשת כי תשטה (במ"ר ט, ז) על פסוק (מיכה ב, י) קומו ולכו כי לא זאת המנוחה בעבור טמאה תחבל וחבל נמרץ, אמר להם הקדוש ברוך הוא על שאר עבירות הייתי מאריך אפי עמכם, כיון שפשטתם בניאוף קומו ולכו. מהו וחבל נמרץ, אני אמרתי (דברים לב, ט) כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו, אני נטלתי יעקב והוא היה חלקי, לפי שהיה זרעו דומה לחבל שהוא משולשל זה בזה, שהיו כלם מיוחסים בני אבותיהם ולא היה זרע אחר מפסיק ביניהם, שכולם שומרים עצמם מן הניאוף ולא היה שם ממזרות, כיצד כתוב (דה"א א, ה) אלעזר הוליד את פנחס ופנחס הוליד את אבישוע, וכן כלם, והשלשלת באה כך, ואתה נכנסת על אשת חבירך וטמאת את הנחלה, היאך הוא מונה פלוני בני והוא אינו בנו, שהוא ממזר, פסקת את החבל, הוי וחבל נמרץ. מהו נמר"ץ, *נואף *ממזר *רשע *צורר, הא למדת בעשרת השבטים שלא נחתם גזר דינם אלא בעון הניאוף.

It says in the Midrash Rabbah in Naso: “Arise and go, for this is no place to rest, because of uncleanness that destroys with a grievous destruction” (Michah 2:10). The Creator tells us: “for other sins I would extend my mercy towards you, but since you sinned with adultery, ‘arise and go’.” What is ‘a grievous destruction’ (Chevel Nimratz)? I have said ‘For the portion of the Creator is His people, Jacob the lot of His inheritance (Chevel Nachlato)’ (Deuteronomy 32:9). I took Jacob and he was my portion, since his offspring was likened to a rope/chain (Chevel) that is intertwined one with another, since they were all related by their fathers and not one offspring stopped the chain because they all protected themselves from adultery and not one was a bastard. How so? It says ‘Elazar gave birth to Pinchas, Pinchas gave birth to Avishua’ and so too by all of them that the chain goes like this, and you had relations with the wife of your friend and defiled the land, and now how can he say this one is my son and it is not his son, since he is a bastard, and now you stopped the chain, thus ‘a grievous destruction’ (Chevel Nimratz). What is ‘Nimratz’? it is the acronym of Noef, Mamzer, Rasha Tzorer (adulterer, bastard, wicked, enemy). We have learned that the negative decree of the 10 tribes was only signed because of the sin of adultery.

ומנין לשבט יהודה ובנימין שלא נחתם גזר דינם אלא על הניאוף, שכן ירמיה צווח לפני האלהים, בימי מנשה היו הבנים בני אבותם עכשיו בני זמה הם, הדא הוא דכתיב (ירמיה ד, כב) כי אויל עמי וגו', מה כתיב בסוף הפרשה (שם ה, ח) סוסים מיוזנים משכים היו איש אל אשת רעהו יצהלו, אף על פי שעברו על המצות כלם וכפרו בהקדוש ברוך הוא כמה דכתיב (שם ה, יב) כחשו בה', הוא מאריך אפו, ועל הניאוף נחתם עליהם גזר דין, שכן כתיב אחריו (שם ה, ט) העל אלה לא אפקד בם נאם ה', אמר הקדוש ברוך הוא על הכל אני כובש ועל הזמה אני כועס, הריני מוסרן למלכיות, הדא הוא דכתיב (שם ה, י) עלו בשרותיה ושחתו, עד כאן לשונו. עוד לקמן בפרשה עצמה (במ"ר ט, יב) עוברין על עשרת הדברות, וכן נאמר (קהלת ז, כו) ומוצא אני מר ממות את האשה, אוי לה לעבירה שעוברין בה על עשרת הדברות, עד כאן לשונו.

How do the tribes of Yehuda and Binyamin know that their negative decree was only signed because of adultery? Since Jeremiah screamed in front of the Creator in the times of Menasheh “even though they did all what you hate they did not sin with sexual misconduct, the sons were the sons of their fathers, and not they are sons of lust,” as it says “My people are foolish” (Jeremiah 4:22), and it says after “They were well-fed lusty horses, Each one neighing after his neighbor's wife” (Jeremiah 5:8). Even though they transgressed all of my precepts and they denied the Creator, as it says “they have denied God” (Jeremiah 5:12), he curbs his anger, and the negative decree against them was signed because of adultery. It says afterward “shall I not punish for these things, says the Lord” (Jeremiah 5:29), the Creator says ‘for everything I retrain [my anger] but for lust I get angry, thus I give them over to the kingdoms,’ as it says “Go through her vineyards and ravage them” (Jeremiah 5:10). They transgress the 10 commandments, and so it says “and I find the woman more bitter than death” (Ecclesiastes 7:26), woe to the sin that transgresses against the 10 commandments.

ובבראשית רבה (פרשה כו, ה) זה לשונו אמר רבי שמלאי כל מקום שאתה מוצא זנות, אנדרלמוסיא באה לעולם והורגת רעים וטובים. רבי עזריה ורבי יהודה בר' סימון בשם רבי יהושע בן לוי אמר, על הכל הקדוש ברוך הוא מאריך אפו חוץ מן הזנות, שנאמר (בראשית ו, ב) ויראו בני האלהים וגו', מה כתיב בתריה, (שם ו, ו) ויאמר ה' אמחה את האדם. רבי יהושע בן לוי בשם רבי פדיה אמר, כל אותה הלילה היה לוט מבקש רחמים על הסדומיים והיו מקבלים מידו, כיון שאמרו לו (בראשית יט, ה) הוציאם אלינו ונדעה אותם, לתשמיש, אמרו לו (שם יט, יב) עוד מי לך פה חתן, ללמד סניגוריא, מכאן ואילך אין לך ללמד סניגוריא עליהם, עד כאן לשונו.

It says in Beresheet Rabbah: Rabbi Simlai said: Wherever you find lust, an epidemic visits the world and slays both good and bad. Rabbi Azariah and Rabbi Yehuda son of Rabbi Simone said in the name of Rabbi Yehoshua ben Levi: The Creator is long-suffering for everything besides immorality, as it says “The sons of God saw the daughters of men” (Genesis 6:2) which is followed by, “And the Lord said I will blot out man (Genesis 6:8).” Rabbi Yehoshua ben Levi said in Rabbi Pedaya’s name: That whole night Lot prayed for mercy for the Sodomites, and they [the angels] would have heeded him, but as soon as they [the Sodomites] demanded “Bring them out unto us, that we may know them (Genesis 19:5)—for intercourse— they [the angels] said, “Who else is here” (Genesis 19:12) meaning, to plead in their defense, from now on you are no longer permitted to plead in their defense.

ובבבא מציעא (דף נח ע"ב) אמרינן שלשה יורדין לגיהנם ואינן עולין, ואלו הם, המכנה שם רע לחבירו, והמלבין פני חבירו ברבים, והבא על אשת איש, עד כאן לשונו.

In Bava Metzia (daf 58b) it says: three go down to hell and never return, they are: one who give a bad name to his friend, one who embarrasses his friend in public, and one who has relations with a married woman.

ובעונש הבא על השפחה אמר בויקרא רבה (פרשה ט, ה) זה לשונו דבר אחר, אם על תודה יקריבנו (ויקרא ז, יב), זה שאמר הכתוב (משלי יד, ט) אוילים יליץ אשם, אמר רבי יודן הטפש הזה מתרגם חובתו בפיו ואומר לא חטאת אני חייב ולא אשם אני חייב. רבי יודן בשם רבי לוי אמר אלו בני אדם שנוהגין בשפחות היתר בעולם הזה, הקדוש ברוך הוא תולה אותם בקדקודי ראשיהם לעתיד לבא (תהלים סח, כב) אך אלהים ימחץ ראש אויביו קדקד שער מתהלך באשמיו, כל עמא יימרון יזול ההוא גברא בחוביה, עד כאן לשונו.

The punishment of having relations with a maidservant is stated in Vayikra Rabbah: “If he offer it for a thanksgiving” (Leviticus 7:12), that which it says “Fools mock at making amends for sin” (Proverbs 14:9), Rabbi Yudan says that this fool states his punishment verbally to all and says ‘Do I not need to bring a sin-offering nor a guilt-offering?’ Rabbi Yudan said in the name of Rabbi Levi: these people that rule that it is permitted to have relations with maidservants in this World, the Creator hangs them by the crown of their head in the World to Come, as it says “Surely God will shatter the head of His enemies, The hairy crown of him who goes on in his guilty deeds.” (Psalms 68:22). Meaning that all will say: that man will perish because of his misdeed.

עוד אמרו במסכת דרך ארץ רבתי, נמצא אצלנו בכתיבת יד, והועתק בילקוט (פ' כי תצא סימן תתקלא) הבא על השפחה חייב עליה משום ארבע עשרה לאווין, וכרת בידי שמים, משום לא תזרע כרמך כלאים, ומשום לא תחרוש, ומשום לא תלבש שעטנז, ומשום לא תרצח, ומשום לא תנאף, ומשום לא תגנוב, ומשום לא תחמוד, ולא תענה, ומשום אשת אב, ומשום אשת אח, משום שפחה, משום זונה, משום נדה, משום נכרית, אם היה ישראל וחלל את עצמו וזרעו בכותית לא יהיה לו ער בחכמים ועונה בתלמידים, ואם היה כהן לא יהיה לו בן מגיש מנחה לה' צבאות, עד כאן לשונו.

It also says in Derch Eretz Rabbah and in Yalkut of Ki Tavo: One who has relations with a maidservant is guilty of 14 transgressions and Karet (early death) by the heavens, because of “you shall not sow the vineyard with two kinds of seed”, and “you shall not plow your field with an ox and donkey together”, and “you shall not wear whool and linen woven together”, and “you shall not murder”, and “you shall not commit adultery”, and “you shall not steal”, and “you shall not be jealous”, and “you shall not bear false witnesses”, and “the wife of your father”, and “the wife of your brother”, and “maidservant”, and “prostitute”, and “Niddah”, and “Gentile”. If he is an Israelite and he defiled himself and his offspring with a Cutite, he will not have vigilant children nor answering students. And if he is a Cohen, he will not have a son who will bring forth an offering to God.

עוד אמרו בסנהדרין (דף פב ע"א) על פסוק (מלאכי ב, יא) בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל, אמר רב, [בגדה] יהודה זה עבודת אלילים, וכן הוא אומר (ירמיה ג, כ) בגדתם בי בית ישראל נאם ה'. ותועבה נעשתה בישראל, זה משכב זכור, וכן הוא אומר (ויקרא יח, כב) ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה היא. כי חלל יהודה קדש ה' אשר אהב, זו זונה, וכן הוא אומר (דברים כג, יח) [ו]לא יהיה קדש בבני ישראל. ובעל בת אל נכר, זה הבא על הכותית. וכתיב בתריה יכרת ה' לאיש אשר יעשנה ער ועונה, אם תלמיד חכם הוא לא יהיה לו ער בחכמים ועונה בתלמידים, ואם כהן הוא לא יהיה לו בן מגיש מנחה לה' צבאות. אמר רבי חייא בר אבויה כל הבא על הכותית כאלו נתחתן בע"א, שנאמר ובעל בת אל נכר, עד כאן לשונו.

It also says in Tractate Sanhedrin, chapter 9, on the verse “Judah has become unfaithful, and an abomination was committed in Israel and Jerusalem” (Malachi 2:11): Rav Yehuda said: this is Idol Worship, and as it says “Surely, as a woman betrays her lover, So you have betrayed Me, O house of Israel, declares the LORD” (Jeremiah 3:20). “An abomination was committed in Israel” (Malachi 2:11), this is homosexual intercourse, like it says, “and you shall not lie with a man the like you lie with a woman, it is an abomination” (Leviticus 18:20). “for Judah has profaned the sanctuary of the LORD which He loves” (Malachi 2:11), this is prostitution, as it says “neither shall there be a sodomite of the sons of Israel” (Deuteronomy 23:18). “And he married the daughter of a strange god” (Malachi 2:11), this is one who has relations with a Cutite, as it says “As for the man who does this, may the LORD cut off from the tents of Jacob everyone who awakes and answers” (Malachi 2:12), if he is a wise man he will not have vigilant children nor answering students. And if he is a Cohen, he will not have a son who will bring forth an offering to God. Rabbi Chiya said in the name of Rabbi Aba: anyone who has relations with a Cutite, it is as if he married idol worship, as it says “And he married the daughter of a strange god” (Malachi 2:11).

עוד במדרש (משלי ה, ג) כי נפת תטפנה שפתי זרה, בני הזהר מאשה זונה שלא תטעה אותך בדבר שפתים, ושלא תשטה אותך אחר קולה, למה ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות, א"ל בני מה החרב אוכלת משני צדיה, כך היא מאבדת חייו של אדם מחיי העולם הזה ומחיי העולם הבא. מה כתיב אחריו, רגליה יורדות מות, שמורידה האדם לעומקה של מות, וזהו ייסורין רעים. שאול צעדיה יתמכו, אף על פי שנידון ביסורין בעולם הזה אינו ניצול מדינה של גיהנם, עד כאן לשונו.

It also says in the Midrash of Mishlei (Proverbs): “For the lips of a strange woman drop honey, and her mouth is smoother than oil” (Proverbs 5:3). My son, be careful from a harlot that she won’t mislead you with her lips and that she won’t lure you with her voice. Why? Because “her end is bitter as wormwood, sharp as a two-edged sword” (Proverbs 5:4), and just like the sword eats on both ends, so too a harlot makes man lose his life in this world and in the World to Come., as it says “Her feet go down to death” (ibid.) since she brings him down to the depths of death, and this is great torture; “her steps take hold on the nether-world” (ibid.), even though he is judged with great torture in this world he is not saved from the judgment of hell.

ובעונש הבא על אשת איש, ועל הפנויה בלא ז' ברכות, פירש בזוהר (פ' תזריע דף מד ע"ב) זה לשונו מכאן אוליפנא, חתן וכלה כיון דאתברכן בשבע ברכות אתדבקן כחדא כדוגמא דלעילא, ועל דא מאן דאתי לאתחברא באנתו אחרא, הא פגים זווגא, כביכול עביד ב' רשויות לעילא, דהא זווגא דכנסת ישראל בקודשא בריך הוא ביה בלחודוי, בזמנא דאיהו ברחמי ובזמנא דאיהו בדינא.

The punishment of one who has relations with a married woman or a single woman before the seven blessings [under the canopy] is stated in the Zohar in Tazria: 45. From this we learned that once a bride and a groom are blessed with seven blessings, they are united as the likeness of above WHERE MALCHUT IS BLESSED WITH SEVEN BLESSINGS BY CHESED, GVURAH, TIFERET, NETZACH, HOD, YESOD AND MALCHUT OF ZEIR ANPIN. 46. Therefore, whoever mates with another man’s wife blemishes the union, because the Congregation of Yisrael unites with the Holy One, blessed be He, alone BOTH at the time when He is of Mercy AND when He is of Judgment.

תא חזי, מאן דמתחבר באנתו אחרא כאלו משקר ביה בקודשא בריך הוא ובכנסת ישראל, ועל דא קודשא בריך הוא לא יהיב ליה תשובה, בתשובה תליא עד דיסתלק מעלמא, הדא הוא דכתיב (ישעיה כב, יד) אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון, ואימתי בשעתא דעאל בתשובה לההוא עלמא, ואית ליה לקבלא עונשא.

Come and see, whoever mates with another’s wife, it is as if he is false to the Holy One, blessed be He, and the Congregation of Yisrael. For this reason the Holy One, blessed be He, does not forgive him through repentance, and repentance impends until he dies. This is the meaning of, “shall not be forgiven you till you die” (Yeshayah 22:14). When IS HE FORGIVEN? When he repents coming into that world, WHERE he needs to receive punishment. THEN HE IS FORGIVEN.

רבי אלעזר אמר, האי מאן דמשקר בכנסת ישראל לא יתקבל בתשובה עד דאיתדן בדינא דגיהנם, כל שכן מאן דמשקר בכנסת ישראל ובקודשא בריך הוא, וכל שכן אי אטרח ליה לקודשא בריך הוא למעבד דיוקנא דממזר באנתו אחרא ואכחיש פמליא דמלכא.

47. Rabbi Elazar said, whoever is false to the Congregation of Yisrael BY MATING WITH ANOTHER MAN’S WIFE, HIS repentance is not accepted until he is punished in Gehenom. This is more true for whoever is false to the Congregation of Yisrael and the Holy One, blessed be He, and all the more so if he troubles the Holy One, blessed be He, to make the form of a bastard in another’s wife, and is false to the King in public, openly.

רבי חייא פתח ואמר, גוזל אביו ואמו (משלי כח, כד), אביו דא קודשא בריך הוא ואמו דא כנסת ישראל, מאי גוזל, כמא דאת אמר (ישעיה ג, יד) גזילת העני בבתיכם, ומאן איהו, מאן דחמיד אתתא אחרא דלאו איהי בת זוגיה. תנינן תמן כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאלו גוזל להקדוש ברוך הוא וכנסת ישראל, דכתיב גוזל אביו ואמו. כל הנהנה מן העולם הזה, כלל, דא איהו מאן דאתדבק באנתו למהני מינה, ואף על גב דאיהי פנויה ואהני מינה בלא ברכה, כאלו גוזל קודשא בריך הוא וכנסת ישראל, מאי טעמא בגין דזיווגא דילהון בשבע ברכות הוא. ומה על פנויה כך, מאן דאתדבק באינתו אחרא דקאים כגוונא דלעילא בזיווגא דשבע ברכות, על אחת כמה וכמה. חבר הוא לאיש משחית, דא ירבעם, כמה דאוקמוה. ואומר אין פשע, דאמר הא פנויה היא אמאי אסיר, בגין דא גוזל אביו ואמו, ולא עוד אלא דחבר הוא לאיש משחית, מאן הוא איש משחית, דפגים דיקונא ותקונא דלעילא, כל שכן מאן דחמיד לאנתו דחבריה לאתדבקא בה דפגים יתיר, ועל דא אתפגים הוא לעלמין, איש משחית - דפגים לעילא ופגים לתתא ופגים לנפשיה, הדא הוא דכתיב משחית, וכתיב (משלי ו, לב) משחית נפשו הוא יעשנה.

48. Rabbi Chiya opened with the words, “He who robs his father or his mother…” (Mishlei 28:24). His father is the Holy One, blessed be He, and his mother is the Congregation of Yisrael. “robs” is as in the words, “the robbery of the poor is in your houses” (Yeshayah 3:14). What is THE ROBBERY? It is man coveting another woman, who is not his wife. 49. We learned there that whoever derives any enjoyment from this world without blessing, it is as if he robs the Holy One, blessed be He, and the Congregation of Yisrael, as written, “He who robs his father or his mother, and says, It is no transgression; he is companion of a destroyer.” Whoever enjoys anything of this world, THE WORDS ‘WHOEVER ENJOYS’ include a woman. Whoever joins a woman to enjoy her without a blessing, NAMELY WITHOUT THE SEVEN BLESSINGS BESTOWED ON THE BRIDE, it is as if HE robs the Holy One, blessed be He, and the Congregation of Yisrael. What is the reason thereof? Because they are united by means of the seven blessings AND HE WHO DERIVES ENJOYMENT WITHOUT THEM BLEMISHES THE SUPERNAL SEVEN BLESSINGS. And if this is true to a single woman, it is all the more true for one who unites with another man’s wife, who has the likeness of above by means of the seven blessings THROUGH HER HUSBAND, all the more so. 50. “he is companion of a destroyer” (Mishlei 28:24) refers to Jeroboam, as was explained, who “says, It is no transgression” (Ibid.), saying, she is single, why should it be forbidden? Therefore, he “robs his father or his mother.” Moreover, “he is companion of a destroyer.” The destroyer is a man who blemishes the form and establishment of above, and all the more so whoever covets his neighbor’s wife to cling to her, who blemishes even more. He is thus blemished forever. He is a destroyer because he blemishes above, blemishes below, and blemishes his soul, as written, “a destroyer,” and, “he who does that destroys his soul” (Mishlei 6:32).

ובעונש הבא על הכותית פירש בזוהר (פ' חיי שרה דף קלא) מאן דאתדבק דאתתא דשאר עמין עובדי ע"א אסתאב איהו, וההוא ברא דאתיליד ליה יקבל עליה רוח מסאבא, ואי תימא הא מסטרא מאבוי קא אתיא אמאי יקבל עליה רוח מסאבא, תא חזי דהא בקדמיתא אסתאב אבוי בשעתא דאתדבק בההיא אתתא דאיהי מסאבא, וכיון דחב איהו אסתאב בההיא אתתא דאיהי מסאבא, כל שכן דאיהו ברא דאתיליד מינה יקבל רוח מסאבא, ולא עוד אלא דעבר על אורייתא, דכתיב (שמות לד, יד) כי לא תשתחוה לאל אחר כי ה' קנא שמו, בגין דקני על האי ברית. ואמר לקמיה, תא חזי האי מאן דעאל ברית קדישא בההיא איתתא דשאר עמין, גרים לאסתאבא איהו, וגרים לאסתאבא אתר אחרא, ועל דא כתיב (משלי ל, כא) תחת שלש רגזה ארץ, עד כאן לשונו.

The punishment of one who has relations with a Cutite is stated in the Zohar in Chayei Sarah: 214. For that reason, he who cleaves to a woman from the heathen nations is defiled, and the child that she bears him receives the spirit of defilement. You may ask, Is it not of Yisrael from the side of its father? If so, why should it receive the spirit of defilement? Come and behold: First its father was besmirched when he united with that tainted woman. All the more so, the child that she bears will receive the spirit of defilement upon it. Furthermore, he also transgressed the Torah, as it is written: “For you shall worship no other El; for Hashem whose name is jealous, is a jealous El” (Shemot 34:14), which means that He is zealous of the covenant, SO THAT IT WILL NOT BE TAINTED BY HEATHEN WOMEN. 216. Come and behold: Whoever puts the holy covenant in a woman of a heathen nation causes another place to be defiled; NAMELY, HE BLEMISHES THE SUPERNAL COVENANT AND CAUSES IT TO GIVE PLENTY TO THE HANDMAID. Thus, it is written: “For three things the earth is disquieted...” (Mishlei 30:21).

עוד בזוהר (פ' ואתחנן דף רסו ע"א) עד דהוו אזלי, אמר רבי אבא, מאי דכתיב (ירמיה ב, יג) אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בורות בורות נשברים וגו', אותי עזבו, דא הוא מאן דמשקר באת רשימא קדישא, ובמה משקר ביה, דעייל ליה ברשותא אחרא דאיקרי בורות נשברים, דהא אומין דעלמא עובדי ע"א איקרו בורות נשברים, ודישראל אקרי באר דמיין צלילן נפקי ונזלין מניה, כמד"א (שה"ש ד, טו) ונוזלים מן לבנון, ונוזלים מתוך בארך (משלי ה, טו), וכתיב (שה"ש ד, טו) מעין גנים באר מים חיים. אשר לא יכילו המים, מהו, אלא ההוא נהר דנגיד ונפיק אשקי לכל גנתא ורוי לכל אתר ואתר, כמא דאוקימנא, עד דמלי לההוא אתר גנתא דאיקרי באר מים חיים, ומתמן אתזנו עילאין ותתאין, כמד"א (בראשית ב, י) ומשם יפרד, וכל אינון סטרין דסטר שמאלא לא מתשקיין מההוא נביעו דמיין נבעין, בגין דאינון מסטרא דשאר עמין, ומאן דמשקר בשמא קדישא בההוא סטרא אתדבק בבורות נשברים אשר לא יכילו המים ולא עיילו לתמן, וההוא דזכי לנטרא ליה זכי לאתשקייא מההוא נביעו דנחלא בעלמא דין ובעלמא דאתי, הדא הוא דכתיב (ירמיה נח, יא) והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו, וזכי דאתמלי ההוא באר עילאה לנגדא ברכאן לעילא ותתא, ווי למאן דמשקר בשמא קדישא דהא משקר בשמא עלאה, ולא עוד אלא דגרים להאי באר דלא אתברכאו, קרינן עליה (דברים כב, יט) כי הוציא שם רע על בתולת ישראל, בתולת ישראל דייקא, עד כאן לשונו לעניננו.

It also says in the Zohar in Va’etchanan: 120. While they were walking Rabbi Aba said, In the verse, “they have forsaken Me, the fountain of living waters, and have hewn them out cisterns…” (Yirmeyah 2:13), “they have forsaken Me” refers to he who is false to the sign of the holy imprint. How is he false to it? By placing it in the domain of another, as written, “and has married the daughter of a strange El” (Malachi 2:11), who are called broken cisterns. For the idol worshiping nations are called broken cisterns. 121. That of Yisrael, WHICH IS MALCHUT, is called a well, “the fountain of living waters.” This is the holy domain of the holy Faith, WHICH IS MALCHUT that is called a well of springs of clear water that comes out and pours from it, as written, “and streams from Lebanon” (Shir Hashirim 4:15), AND ALSO, “running waters out of your own well” (Mishlei 5:15), and, “a fountain of gardens, a well of living waters” (Shir Hashirim 4:15). The Other Side is called, “broken cisterns, that can hold no water” (Yirmeyah 2:13). 122. Come and see, the river that flows and comes out, WHICH IS YESOD, waters the whole garden, MALCHUT, and waters each and every place, as we explained, until it fills the place of the garden that is called a well of living water, WHICH IS YESOD OF MALCHUT, whence the higher and lower are nourished, as written, “and from thence it was parted…” (Beresheet 2:10). 123. None of the aspects of the left side are watered from that spring of gushing water, because they are from the aspect of the other nations and are called broken cisterns. Whoever is false to the holy imprint by that side cleaves to “broken cisterns, that can hold no water,” because it does not flow in there. Whoever merits to keep it deserves to be watered by the stream of the river in the World to Come and merits that the supernal well will be filled and blessings will be drawn above and below. Happy is he in this world and in the World to Come. Of this it is written, “and you shall be like a watered garden, and like a spring of water, whose waters fail not” (Yeshayah 58:11). 124. Woe to him who is false to the holy imprint, because he is false to the Supernal Name. Moreover, he causes that well, MALCHUT, not to be blessed. He is called, “he has brought out an evil name upon a virgin of Yisrael” (Devarim 22:19). “A virgin of Yisrael” is precise, THAT IS, MALCHUT THAT IS CALLED THE VIRGIN OF YISRAEL, BECAUSE SHE ALWAYS REVERTS TO BEING A VIRGIN.

ובעונש הבא על נשכ"ז, אמר בתיקונים (דף נט ע"ב) זה לשונו וכל סירכאן דסם המות אינון רגלין דילה, ועלייהו אתמר (משלי ה, ה) רגליה יורדות מות, ואינון ח"י סרכות, ועלייהו כתיב (בראשית ח, כא) ולא אוסיף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי, לאינון דמצלין ח"י ברכאן דצלותין, ומאן דגרים דמי טופנא מתגברין, מאן דאריק מים דזרע ברית מילה בנדה שפחה כותית זונה, ולעולם טרפה אינה חיה, דבכל אתר דתתסרך בבר נש בחובין דילה קטלית, עד כאן לשונו.

The punishment of one who has relations with a Niddah, Maidservant, Gentile, and Prostitute was stated in the Tikkunei Zohar (21st Correction): 455. And all the adhesions (defect in the lungs) of the lethal poison, BECAUSE IT PREVENTS THE AIR FROM THE LUNGS TO BLOW ONTO THE HEART, are the legs OF THE FEMALE OF SAMAEL. Of whom is said, “Her feet go down to death” (Mishlei 5:5). And they are eighteen adhesions (defect of the lung). Of them is written, “Neither will I again smite all living (Heb. chai) things as I have done” (Bersheet 8:21), to those who pray eighteen blessings in the AMIDAH prayer. And always WHEREVER THERE DWELLS THE FEMALE KLIPAH CALLED T’refah (lit. ‘unkosher’), it is not Chayah (lit. ‘live’ BECAUSE THE LIGHT OF LIFE DEPARTS FROM THERE. For wherever she can grasp the person with her judgments, WHICH ARE THE SEVERE JUDGMENTS SHE kills him.

עוד בתיקונים (דף עח ע"ב) תלת קליפין דערלה אינון, משחית, ואף, וחמה, לקבל ערלה איהו עון, דתקינו בצלותא והוא רחום יכפר עון. ולא ישחית, דא משחית. והרבה להשיב אפו דא אף. ולא יעיר כל חמתו דא חמה. ומאן דאעיל אות ברית ברשו נוכראה אלין ארבעה שלטין עליה, הדא הוא דכתיב (בראשית ז, יט) והמים גברו מאד מאד על הארץ, על הארץ דא גופא דיליה, עד כאן לשונו.

Also in the Tikkunei Zohar in the 37th Correction: 8. HE EXPLAINS FURTHER, the three Klipot of the foreskin are CALLED destroyer, anger and wrath. Against the covered skin is THE KLIPAH iniquity AS THROUGH UNCOVERING ITS POWER IS VOIDED. This is why a part of the prayer was composed against them, THAT IS, TO VOID THEM, TO SAY, “But he was full of compassion, forgiving iniquity” (Tehilim 78:38), AGAINST THE KLIPAH OF iniquity; “and he did not destroy them” (Ibid.), is AGAINST THE KLIPAH OF the destroyer; “often he turned away his anger” AGAINST THE KLIPAH OF anger; “not stirring up all his wrath” (Ibid.) AGAINST THE KLIPAH OF wrath. Whoever inserts the sign of the covenant in a foreign domain, A MENSTRUATING WOMAN, A HANDMAID, A GENTILE WOMAN OR A PROSTITUTE, these four KLIPOT rule over him, as written, “And the waters prevailed exceedingly upon the earth” (Beresheet 7:19). The earth is one’s body, WHICH HE GIVES TO THE FOUR KLIPOT, BY WHOSE HANDS HE IS PUNISHED. It says four times in the portion of Noach, “And the waters prevailed” (Ibid. 18), WHICH MEANS THAT they prevailed against them, THAT IS, THESE FOUR MENTIONS ARE AGAINST THE TWO KLIPOT, INIQUITY AND DESTROYER, ANGER AND WRATH THAT PUNISH HE WHO INSERTS HIS MEMBER OF THE COVENANT INTO THE FOUR, A MENSTRUATING WOMAN, A HANDMAID, A GENTILE WOMAN OR A PROSTITUTE, as has already been explained.

עוד בתיקונים (דף פה ע"א) שעון זה הנזכר הוא דומה ממש לפוגם בשבת ומוציא מרשות היחיד לרשות הרבים, וזה לשונו מאן דאעקר חפץ מאתריה ואנח ליה לבר מאתריה, כאלו אעקר אילנא דחיי דאיהו ברית ואנח ליה ברשו נוכראה, מאן דעביד דא גרים דאעקר נשמתיה מרשות דילה ואנח לה ברשו אחרא, דאיהי מרה וטחול, ודא גרם לישראל דאתעקרו מארעא דישראל ואתגליאו בארעא נוכראה דאהי רשות הרבים, והכי היא מאן דאעייל אות ברית קדש דיליה ברשו נוכראה, עד כאן לשונו.

It also says in the Tikkunei Zohar (48th Correction) that this mentioned sin is similar to one who damages Shabbat by transferring from private domain to public domain. 7. Whoever lifts up something from its place and puts it out of its place and domain ON SHABBAT, IT IS CONSIDERED as if he uprooted the Tree of Life, which is the sign of the covenant, YESOD, and places it is a foreign domain, WHERE THE KLIPOT RULE. THEREFORE, whoever does it, WHO DESECRATES THE SHABBAT THROUGH TAKING FROM ONE DOMAIN INTO ANOTHER, causes his own soul to be uprooted from its own domain, THE DOMAIN OF HOLINESS and places it in another domain WHERE THE KLIPOT RULE, which is THE SECRET OF THE gall and the spleen AS MENTIONED. And this, THE DESECRATION OF SHABBAT, brought upon the uprooting of Yisrael from the land of Yisrael, THE PLACE OF THE DOMINION OF HOLINESS and they exiled in a foreign land, OUTSIDE THE LAND OF YISRAEL, which is public domain, WHERE THE KLIPOT RULE. It is the same, THIS EVIL IS ALSO BROUGHT ABOUT BY whoever inserts his sign of the holy covenant into a foreign domain, A GENTILE WOMAN. IT IS CONSIDERED AS IF HE TOOK THE DROPS FROM THE DOMAIN OF ‘THE ONLY ONE OF THE WORLD’ [GOD] INTO THE DOMAIN OF THE OTHER SIDE AND CAUSES THE HOLY SHECHINAH TO BE ABANDONED.

עוד בתיקונים (שם דף צז ע"ב) כגוונא דא מאן דנפיק מרשות היחיד ואזיל לרשות הרבים, או דאפיק זרע מניה מאות ברית קדש ואעיל ברשו נוכראה, כאלו האי נטע אילנא דטוב ורע, ובגין דא האי בר נש דנטע בנדה או שפחה או כותית או זונה, אתמר (שמות כ, ד) לא תעשה לך פסל וכל תמונה, ועל ברתא דאתעבידא כגוונא דא, אתקריאת מסכה, ועלייהו אתמר (דברים כז, טו) ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה וגו' ושם בסתר, מאי בסתר בסתרא דעלמא, עד כאן לשונו.

It also says in the Tikkunei Zohar (66th Correction): Similarly, one who takes out from private domain to public domain, or one who transfers his seed from the sign of the holy Brit to a strange domain, it is as if he planted the Tree of Good and Evil. Therefore, one who implants in a Niddah, Maidservant, Gentile or Harlot, it says about him “You must not make for yourself an idol of any kind or an image” (Exodus 20:3) and a daughter that is formed from this conception is call a “idol”, and about them it says “Cursed is anyone who carves or casts an idol and conceals setting it up” (Deuteronomy 27:15), what is ‘concealed?’, this is the Concealed One of the world.

עוד בעונש הבא על הכותית ועל הנדה, בזוהר (פ' שמות דף ג ע"א) זה לשונו תלת אינון דדחיין שכינתא מעלמא, וגרמי דדיוריה דקודשא בריך הוא לא הוי בעלמא, ובני נשא צווחין ולא אשתמע קליהון, ואלין אינון, מאן דשכיב בנדה, בגין דלית מסאבו תקיף בעלמא בר מסאבו דנדה, מסאבא דנדה קשייא מכל מסאבו דעלמא, אסתאב איהו, וכל דמקרב בהדיה יסתאבון עמיה, בכל אתר דאזלין אתדחייא שכינתא מן קמייהו. ולא עוד אלא דגרים מרעין בישין על גרמיה ועל ההוא זרעא דיוליד, דכיון דיקרב בר נש לגבי ההוא מסאבו דליג עלוי ואסתאב בכל שייפין דליה, זרעא דיוליד בההוא שעתא משכין עלוי רוח מסאבו, וכל יומוי יהא במסאבו, דהא בניינא ויסודא דיליה מסאבו רב ותקיף מכל מסאבו דעלמא, דמיד דאקרב בר נש לגבי נדה ההוא מסאבו דליג עלוי, דכתיב (ויקרא טו, כד) ותהי נדתה עליו.

Also regarding the punishment of one who has relations with a Gentile and a Niddah it says in the Zohar in Shemot: 24. There are three kinds of people who reject the Shechinah away from the world and prevent the dwelling of the Holy One, Blessed be He, from inhabiting this world, and then people cry out IN PRAYER but their voices are not heard. They are: 1) One who lies with a menstruating woman, for there is no stronger impurity in the world like the impurity of the menstruation. The impurity of the menstruating woman is more severe than all the impurities of the world. He WHO DOES SO becomes impure and all who are close to him become impure with him. Wherever they go, the Shechinah is repelled by them. 25. And in addition, he brings bad sicknesses upon himself and on the children that he will beget. As soon as a person comes near to a menstruating woman, that impurity leaps onto him and remains STUCK in all his limbs. The children that he begets at that moment draw on the Spirit of Impurity. And all his days he will be in impurity, because the edifice and foundation of the baby is greater and stronger than all the impurities of the world. And as soon as a man comes near to a menstruating woman, her impurity leaps on him, as is written: “And her menstrual flow be upon him” (Vayikra 15:24).

ומאן דשכיב בבת אל נכר, דאעיל ברית קדש ואת קיימא ברשו אחרא, דכתיב (מלאכי ב, יא) ובעל בת אל נכר, ותנינן לית קנאה קמי קודשא בריך הוא בר קנאה דברית קדישא, דאיהו קיימא דשמא קדישא ורזא דמהימנותא, מה כתיב (במדבר כה, א) ויחל העם לזנות אל בנות מואב, מיד ויחר אף ה' בישראל. רישי עמא דידעי ולא מיחו בידייהו אתענשו בקדמיתא, דכתיב (שם כה, ד) קח את כל ראשי העם והוקע אותם לה' נגד השמש. רבי אבא אמר מאי נגד השמש, נגד הברית דאיקרי שמש, ועלייהו אתמר (תהלים פד, יב) כי שמש ומגן ה' אלהים, שמש ומגן דא ברית קדישא, מה שמש זרח ואנהיר על עלמא, אוף הכי ברית קדישא זרח ואנהיר גופא דבר נש. מגן, מה מגן איהו לאגנא עליה דבר נש, אוף הכי ברית קדישא מגן עליה דבר נש. ומאן דנטיר ליה לית נזקא בעלמא דיכיל למקרב בהדיה. ודא הוא נגד השמש. רישי עמא יתפסון בכל דרא ודרא בחובא דא אי ידעין, בגין דחובה דא עלייהו, לקנאה ליה לקודשא בריך הוא בהאי ברית.

26. 2) One who lies with a daughter of a strange El, A GENTILE WOMAN, who inserts the sign of the holy Covenant into another domain, as written: “And has married the daughter of a strange El” (Malachi 2:11). We have learned that there is no jealousy before the Holy One, blessed be He, like the zeal for of the Covenant, which is the Covenant of the Holy Name and the secret of the Faith. It is written: “And the people began to commit harlotry with the daughters of Moab” (Bemidbar 25:1), and immediately, “the anger of Hashem was kindled against Yisrael” (Ibid. 3). 27. The leaders of the people who know this and do not protest are punished first, as is written: “Take all the chiefs of the people and hang them up before Hashem against the sun” (Ibid. 4). Rabbi Aba said: What is meant by, “against the sun”? It means against the Covenant that is called ‘sun’, of which it is said, “For Hashem Elohim is a sun and shield” (Tehilim 84:12). “A sun and shield” is the Holy Covenant. In the same way that the sun shines and illuminates the world, the Holy Covenant shines and illuminates the body of man. In the same way that a shield protects the man, so does the Holy Covenant protect the man. And there is no injury that can approach one who protects it. This is: “against the sun.” 28. The leaders of the people are punished in every generation if they know of this sin and are not zealous in guarding against it. It is is incumbent upon them to be zealous in upholding this responsibility, for the Holy One, blessed be He, in this Covenant against all who would bring this holiness in another domain.

מאן דאעיל קדושה דא ברשותא אחרא עליה כתיב (שמות כ, ג) לא יהיה לך אלהים אחרים על פני לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי ה' אלהיך אל קנא, וכלא קנאה חדא, ועל דא אתדחייא שכינתא מקמיה.

About this is written: “You shall have no other Elohim before Me, do not bow down to them and do not worship them, for I Hashem your Elohim am a zealous El” (Shemot 20:3-5). And it is all the same zeal, EITHER ONE WHO LIES WITH A GENTILE WOMAN OR ONE WHO WORSHIPS IDOLS. Therefore, the Shechinah is repelled by him.

מאן דמשקר בברית קדישא דחתים בבשריה דבר נש, כאלו משקר בשמא קדישא בריך הוא, מאן דמשקר בחותמא דמלכא משקר ביה במלכא, לית ליה חולקא באלהא דישראל אי לא בחילא דתיובתא תדיר.

One who is false to the Holy Covenant that is sealed in the flesh of a man is as though he is false to the Holy Name, because one who is false with the seal of the King, WHICH IS THE HOLY COVENANT, is false to the King himself. Therefore, he does not have any part with the Elohim of Yisrael, unless it is through the power of constant repentance.

רבי יוסי פתח ואמר, ויעזבו בני ישראל את ה' וימכור אותם וגו'. מאי ויעזבו, דדחו מינייהו ברית קיימא קדישא, הוו גזרין ולא פרעין, עד דאתת דבורה ונדיבת בהאי לכל ישראל, כמא דכתיב (שופטים ה, ב) בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה'.

29. Rabbi Yosi opened the discussion saying: “And when they forgot Hashem their Elohim” (I Shmuel 12:9), and “And they forsook Hashem” (Shoftim 2:13). AND HE ASKS: What is: “And when they forgot,” and “And they forsook”? AND HE ANSWERS: They repelled from themselves the Holy Covenant, they circumcised but did not uncover until Deborah came and offered this, BY INTRODUCING PRIAH (‘UNCOVERING OF THE CORONA’) throughout Yisrael, as it says, “In time of tumultuous strife (Heb. pra’ot) in Yisrael, when the people willingly offered themselves; praise Hashem” (Shoftim 5:2).

מאן דקטיל בנוי, ההוא דמתעברא אתתיה וגרים לקטלא ליה במעהא, דסתיר בניינא דקודשא בריך הוא ואומנותא דיליה, אית מאן דקטיל בר נש והאי קטיל בנוי. תלתא בישין עביד דכל עלמא לא יכיל למסבל, ועל דא עלמא מתמוגגא זעיר זעיר ולא ידיע, וקודשא בריך הוא אסתלק מעלמא, וחרבא וכפנא ומותנא אתייא על עלמא, ואלין אינון, קטיל בנוי. סתיר בניינא דמלכא, דחייא נשמתא דאזלא ומשטטא בעלמא ולא אשכחת נייחא, ועל דא רוחא דקודשא בריך הוא עביד כביכול בכיה, ועלמא אתדן בכל הני דינין, ווי לההוא בר נש ווי ליה, טב ליה דלא יתברי בעלמא. זכאין אינון ישראל דאף על גב דהוו בגלותא דמצרים אסתמרו מכל הני תלתא, עד כאן לשונו לעניננו.

30. 3) One who slays his children, meaning the embryo that his wife conceived, BY HAVING INTERCOURSE WITH HER ON THE NINETIETH DAY OF CONCEPTION, WHICH HE SLAYS THE EMBRYO and causes it to be killed in her belly, OR HE DOES SOME ACTION THAT CAUSES HER TO ABORT THE EMBRYO. He thus demolishes the building of the Holy One, blessed be He, and His craft. There are people who slay a person, and such a one slays his children. 31. The three evils done, AS EXPLAINED, the whole world cannot bear. Therefore, the world deteriorates little by little, although it is not known HOW IT COMES ABOUT. The Holy One, blessed be He, removes Himself from the world, and destruction and famine and death come to the world. These are THE THREE EVILS: he slays his children; he demolishes the structure of the King, NAMELY, HE STONS CONCEPTION WHICH IS THE STRUCTURE OF THE HOLY ONE, BLESSED BE HE; and he repels the Shechinah, who roves in the world but can find no rest. For these evils, the Holy Spirit weeps and the world is judged. Woe to that man, woe to him, better that he was not created in the world. 32. Fortunate are Yisrael. Even though they were exiled in Egypt, they were guarded against all these three: from the impurity of menstruation; from daughters of foreign deities; and from killing the children.

ובענין מה שאמר (תהלים מה, ד) חגור חרבך על ירך גבור, לפירוש הראשון, היינו שהחרב הנוקמת נקם ברית היא הנפרעת מהפוגם הברית, וכן פירש רשב"י עליו השלום (זוהר פ' וארא דף כו ע"א) בארוכה, זה לשונו פתח רבי שמעון ואמר (איוב יט, כט) גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדון, שדין כתיב, גורו לכם מפני חרב, מאן חרב, [דא חרב] נוקמת נקם ברית, דהא האי חרב קאים לאסתכלא מאן דמשקר בברית, דכל מאן דמשקר בברית נוקמא דנקמין מניה האי חרב הוא, דכתיב (איוב שם) כי חמה עונות חרב, מאי טעמא בגין דמאן דמשקר בברית פריש תיאובתא, ולא נטיר מאן דנטיר, ולא יהיב לאתריה, דהא לא אתער לגבי אתריה.

Relating to what it says in the verse “Gird Your sword on Your thigh, O Mighty One” (Psalms 45:4), in our original explanation that the sword that avenges the revenge of the Covenant for someone who damages the Brit (Covenant), as it says at length in the Zohar in Va’era: 77. One day, Rabbi Chiya and Rabbi Yosi were before Rabbi Shimon. Rabbi Shimon opened the discussion saying, “Be afraid of the sword. For wrath brings the punishments of the sword, that you may know that there is a judgment” (Iyov 19:29). HE ASKS, It is written: “Be afraid of the sword.” What sword? HE ANSWERS, This is “a sword…that shall avenge My covenant” (Vayikra 26:25). This sword, WHICH IS MALCHUT, stands to observe who is false to the covenant, WHICH IS YESOD, because anyone who is false to the covenant BLEMISHES IT WITH SEXUAL MISCONDUCT OR SPILLING SEMEN IN VAIN, it is this sword that takes vengeance on him. 78. This is the meaning of: “For wrath brings the punishments of the sword.” What is the reason? IT IS that anyone who is false to the covenant distances the desire OF MALCHUT TO RECEIVE SUSTENANCE FROM ZEIR ANPIN, and thus whoever should receive SUSTENANCE, NAMELY YESOD does not receive it, and does not give to his place, since his place, WHICH IS MALCHUT, is not awakened toward him. BECAUSE OF THE BLEMISH IN THE COVENANT THE DESIRE TO RECEIVE SUSTENANCE WAS TAKEN FROM HER.

וכל מאן דנטר ליה להאי ברית, איהו גרים לאתערא האי ברית לאתריה ואתברכאן עילאין ותתאין, מאן אתער האי ברית לאתריה, כד אשתכחו זכאין בעלמא, מנא לן מהכא (שמות ו, ד) וגם הקימותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגוריהם אשר גרו בה, מאי מגוריהם, כמד"א גורו לכם מפני חרב, בגין דאיהו אתר דאשרי מגור בעלמא, ועל דא גורו לכם מפני חרב, אשר גרו בה מיומא דאתקריבו לגבי קודשא בריך הוא דחילו בה דחילו, ודחילו עילאה בה למיטר פיקודוי, דאי בהאי לא ישדי דחילו על רישיה דבר נש, לא דחיל ליה לקודשא בריך הוא לעלמין, עד כאן לשונו.

Everyone who observes this covenant arouses the covenant towards its place, WHICH IS MALCHUT, and the upper and lower beings are blessed. 79. Who awakens this covenant to its place? When there are righteous people in the world, THEY AWAKEN IT. How do we know this? From the words: “And I have also established My covenant with them, to give them the land of Canaan, the land of their sojourns (Heb. megureihem)” (Shemot 6:4). What is ‘megureihem’? IT IS as written: “Be afraid (Heb. guru) of the sword”, WHICH IS MALCHUT AS MENTIONED. Because it is a place that causes fear in the world. Therefore IT SAYS: “Be afraid of the sword.” SO THE PATRIARCHS STIMULATED THE COVENANT TO ITS PLACE, WHICH IS MALCHUT, OF WHICH IT SAYS, “TO GIVE TO THEM THE LAND OF THEIR SOJOURNS,” AS EXPLAINED. 80. “in which they sojourned (Heb. garu)” (Ibid.). ‘GARU’ MEANS THAT from the day that they approached the Holy One, blessed be He, they had feared in it FROM HASHEM and it consisted of a supernal fear in observing His commandments. BECAUSE MALCHUT IS THE ASPECT OF FEAR, and if a person will not place fear over his head IN OBSERVING THE COVENANT, he will never fear of the Holy One, blessed be He, in the other precepts.

עוד במעלת השומר אות הברית ובעונש הפוגם בו נתבאר בזוהר (פ' לך לך דף צד ע"א) זה לשונו פתח אידך ואמר, לולי ה' עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי (תהלים צד, יז), תאנא במה זכאן ישראל דלא נחתי לגיהנם ולא אתמסרן בידוי דדומה, אלא בהאי את, דהכי תאנא בשעתא דבר נש נפיק מעלמא כמה חבילי טהירין אתפקדו עליה, זקפין וחמאן האי את דהוא קיימא דקודשא, אתפרשן מניה ולא אתייהב בידוי דדומה לתתא לגיהנם, דכל מאן דאתמסר בידוי נחית לגיהנם ודאי, ומהאי את דחילין עילאין ותתאין, ודינין בישין לא שלטין ביה בבר נש אי איהו זכי לנטורי ליה להאי את, בגין דאיהו אתאחיד בשמא דקודשא בריך הוא, כיון דדוד מלכא לא נטר את קיימא דא כדקא חזי אתעדי מניה מלכותא ואתטריד מירושלים, מיד דחיל וסביר דיחתון ליה לידוי דדומה וימות בההוא עלמא, עד דאתבשר ביה דכתיב (שמ"ב יב, יג) גם ה' העביר חטאתך לא תמות, ביה שעתא פתח ואמר לולי ה' עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי, עד כאן לשונו.

Also regarding one who protects his Brit and the punishment of one who damages it, it says in the Zohar in Lech Lecha: 404. Another continued the discussion with the verse, “Unless Hashem had been my help, my soul had soon dwelt in silence (Heb. Dumah)” (Tehilim 94:17). We have learned why Yisrael are saved from going down to Gehenom, unlike idol-worshipping nations, and are not handed over to the hands of Dumah, WHO IS THE GOVERNOR OF GEHENOM. They have merit because of the sign OF THE COVENANT. 405. Because we have learned that when a person passes from this world, hoards of Klipot fall upon him TO HURT HIM. But when they hold up their eyes and see this sign, which is the sacred covenant, they leave him and he is not handed over to the hands of Dumah to be taken down to Gehenom. Whoever is handed over to his hands shall definitely go down to Gehenom. 406. The upper and lower beings are afraid of this sign and do not inflict evil Judgments on the man who preserves it, because, by doing so, he becomes united with the Name of the Holy One, blessed be He. 407. Because David did not preserve this sign of the covenant as he should have, kingship was taken away from him and he was banished from Jerusalem. He was afraid that he would immediately be brought down to be handed over to Dumah and that he would die in the World of Truth WITHOUT MERITING SPIRITUAL LIFE. Then he was given the good news. As it is written: “Hashem also has commuted your sin, you shall not die” (II Shmuel 12:13). At that very moment he exclaimed, “Unless Hashem had been my help, my soul had soon dwelt in silence (Dumah),” MEANING THAT HE WOULD HAVE BEEN HANDED OVER TO THE ANGEL DUMAH.

ומעלת השומר הברית מבואר. גם בעונשו, שאמר שמפני שלא שמר אות הברית כדקא חזי סבר דיחתון בידוי דדומה אלולי לא היה הקדוש ברוך הוא אפוטרופוס סניגור עליו, כמבואר בזוהר (פ' בראשית דף ח ע"ב), ואם דוד היה מתירא מדומה עם היות שהיה הדבר בהיתר, שכל ההולך למלחמת בית דוד גט כריתות היה כותב לאשתו (שם, שבת דף נו ע"א), ועם כל זה שלא שמר אות ברית כראוי לא הספיקה תורתו להגן עליו מהיסורין, ואמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין דף צג ע"ב) שדוד המלך ע"ה ראש הסנהדרין והלכה כמותו בכל מקום, שנאמר (שמ"א טז, יח) ונבון דבר וה' עמו, שהלכה כמותו בכל מקום, מי שפגם בו בלי פקפוק מי יהיה עליו סניגור, הלא ודאי ימסר ביד דומה.

The benefit of one who protects his Brit is explained in the punishment, since he (King David) says that since he did not protect the sign of the covenant accordingly he would have been sent to Dumah had the Creator not been his defense attorney, as it says in the Prologue of the Zohar, (daf 8b verse 137). David was afraid of Dumah even when he did something that was permitted, since everyone who goes to war for the House of David writes his wife a divorce document. The fact that he did not properly guard the sign of the covenant (brit) properly, his Torah was not enough to protect him from the suffering, and our Sages say that King David was the head of the Sanhedrin and the law is according to him in all places, as it says about him “a man of understanding, and God is with him” (Shmuel A 16:18) meaning that the Halacha is according to him, so who would have been a defense attorney for him without knowing all the laws? Surely he would have been sent to Dumah.

והרי דוד עם כל זה מצינו שקבל סיגוף ויסורין בתעניות, כמו שנאמר (תהלים קט, כד) ברכי כשלו מצום, והלא מה שנטרד ממלכותו נראה שהיה על מה שחטא באוריה שהרגו בחרב בני עמון, שאמר שם בפרשת בראשית, אבל מה שחטא באוריה עונשא כתיבת עליה וקבל, ועונשא כתיבת היינו מה שאמר לו נתן הנביא (שמ"ב יב, יא) הנני מקים עליך רעה מביתך, מי שחטא בברית כמה צריך שיצטער בסיגוף ותענית כל ימיו כמו שעשה דוד.

With all this, we find that David accepted upon himself afflictions and fasts, as it says “My knees were week due to fasting” (Psalms 109:24), and that which he was troubled from his kingdom was because his sin was that he had Uriah killed with the sword of Ammon, as it says in the Zohar in Beresheet. But the punishment for what he sinned with Uriah was written and he accepted, meaning what Nathan the Prophet said to him “I will raise up evil against you out of your own house” (Shmuel B 12:11). One who damages his Brit must surely suffer afflictions and fasts all his life as David did.

ואם יאמר מי שיאמר שהתורה מכפרת עון, הלא דוד המלך ע"ה עוסק בתורה היה יותר ממה שאנו עוסקים, כדפירשו ז"ל, והיה בו רוח הקדש, למה סגף עצמו בחנם ולא סמך עצמו על עסק התורה יומם ולילה שיכפר לו עונו. אלא ודאי מה שאמרו שהתורה מכפרת הוא על דרך שפירש החסיד רבינו יונה ע"ה בשערי תשובה (ש"א אות מז) בענין מה שאמרו רבותינו ז"ל (ר"ה דף יח ע"א) שהעוסק בגמילות חסדים שמכפרים על עונותיו, שפירושו שתולין לו מהיסורין עד שובו, כן העוסק בתורה הכפרה היא שמאריכים לו עד שישוב, אבל ודאי שצריך לטהר מעונותיו בסגופים ובתעניות כדי שתהיה תורתו רצויה, כמו שהארכנו בשער התשובה (פ"ג). ובפרט מי שחטא בברית שהפגם בו שקול כנגד כל התורה כולה, שמהמעלות שאמרו בו רבותינו ז"ל נדע גודל עונש הפוגם בו, והאריכו במעלתו.

If you will say that one’s Torah study atones sin, we find that King David dealt with Torah more than we do, as our sages explain, and he had Ruach Hakodesh, so why did he torture himself for no reason and why didn’t he rely on his constant Torah study to atone his sin? Rather, when they say that Torah study atones sin it is as Rabbenu Yonah explains in Sha’arei Teshuva regarding what the sages say about dealing with acts of kindness atoning one’s sins that they wait on his punishment until he does Teshuva, so too with Torah study the atonement is that they lengthen his days so he can do Teshuva. However, one for sure needs to purify his sins with inflictions and fasts so that his Torah will be wanted, as is explained in Sha’arei Teshuva. And specifically one who damaged his Brit, which is equivalent to the entire Torah, that from the high importance (of the Brit) that the sages teach us we can understand the severity of the punishment of one who damages it.

בתיקונים (דף סה) ביאר גם כן במעלת השומר ברית, שעליו נאמר (דברים כח, י) וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך, כי ידו"ד רשום בברית, באמרו (דברים ל, יב) *מי *יעלה *לנו *השמימה*, ראשי תיבות מילה וסופי תיבות ידו"ד, וכל המקטרגים יראים ממנו. ואמר עוד בשלהי דף סד, ובגין דא מאן דנטיר ברית מילה דאיהו חותמא דיליה, זז מות מניה, דאיהו שטן, יצר הרע, טמא, צפוני, מלאך המות, ולא יתקריב לגביה ולא ימות על ידיה.

In the Tikkunei Zohar (22nd Tikkun, verse 84) it explains about the importance of one who guards his Brit, which about him is said “And the nations of the world will all see that the name of God [YKVK] is called upon you” (Deuteronomy 28:10), because the name YKVK is imprinted on the Brit, as it says “Mi Yaale Lanu Hashamayma” (who will go upwards to heaven for us; 30:12) which is the acronym of “Milah” (circumcision) and the backronym of YKVK, and all of the prosecutors are afraid of him. It also says: 84. Therefore, one who observes the covenant of circumcision, which is the seal OF THE HOLY ONE, BLESSED BE HE, AS THE NAME SHADAI, death moves away from him, which is the Satan, AND IS the Evil Inclination, AND IS CALLED evil, defiled, northern, the Angel of Death. It will not come close to such a one, and he will not die at his hand.

ומאן דמשקר בברית מילה, הוא משקר בחותמא דמלכא דאיהו רשים ביה שד"י מלבר ידו"ד מלגו, מנא לן, מהאי קרא משמע (דברים ל, יב) *מי *יעלה *לנו *השמימה* ראשי תיבות מילה סופי תיבות ידו"ד, ובודאי מאי דמשקר בברית מילה איסתלק מניה ידו"ד ושד"י ושריא עליה שטן, דאיהו אל אחר, חיויא שריא באתר דידו"ד מלגאו, וסם המות שריא באתר דשד"י מלבר, ודא איהו דאמר קרא (במדבר יט, כ) את מקדש ה' טמא, אם לא תב בתיובתא וסביל כמה יסורין לאעברא ההוא חיויא מתמן ולסם המות דיליה דאיהי צרעת ממארת בכמה מרעין ומכתשין עד דלא אשתאר ביה בשרא, דאיהי עפרא, ורזא דמלה (ויקרא יד, מב) ועפר אחר יקח וטח את הבית, בגין דנחש עפר לחמו (ישעיה סה, כה) עד דיתפרנס מההוא בשרא לא יזוז מניה. ועני חשוב כמת, מה מיתה אנפוי משתניין, כגוונא דא עני אנפוי משתניין, והא אוקמוה (ברכות דף ו ע"ב) כרום זלות לבני אדם (תהלים יב, ט), מאי כרום זלות, אלא מאן דאצטריך לברייתא אנפוי משתניין ככרום, וכמה נשוכין דיסורין נשיך ההוא חויא. ולא עוד אלא דעני חשוב כמצורע, מה מצורע וראשו יהיה פרוע וגו' (ויקרא יג, מה), כך עני. מה מצורע מחוץ למחנה מושבו (שם יג, מו), כך עני ערום ויחף, ועניותא איהו לישראל באתר דצרעתא.

85. But he who is false to the covenant of circumcision, THAT IS YESOD, is false to the King’s seal, WHO IS ZEIR ANPIN, because on it, YESOD, Shadai is marked on the outside, and Yud Hei Vav Hei on the inside. How do we know? It is evident from this passage AS WRITTEN, “Who shall go up for us to heaven” (Devarim 30:12). The initial letters spell milah (circumcision) and the end letters ARE Yud Hei Vav Hei. 86. And certainly one who is false to the covenant of circumcision, THE LIGHT OF THE NAMES Yud Hei Vav Hei and Shadai is gone from him, and the Satan dwells upon him, that is another El. AND HE IS the serpent that dwells where THE NAME Yud Hei Vav Hei is on the inside, while deadly poison is where THE NAME Shadai is on the outside. This is what the passage says, “Because he defiled the sanctuary of Hashem” (Bemidbar 19:20). 87. Unless he repents and suffers many afflictions to remove that serpent from there, FROM THE PLACE OF YESOD, and TO REMOVE his deadly poison, which is malignant leprosy with many illnesses and plagues, until there is no more flesh on him. 88. And the secret of the matter is THAT WHICH IS WRITTEN, “And he shall take other mortar, and shall plaster the house” (Vayikra 14:42). MEANING, HE IS REINCARNATED ANEW AND TAKES ANOTHER BODY FROM OTHER DUST. THE BODY IS CALLED HOUSE. Since “dust shall be the serpent’s food” (Yeshayah 65:25), and until he is sustained by that flesh, THAT IS, BY THE BODY OF THE DECEASED WHO WAS PLAGUED BY THE SERPENT, he will not leave it. LATER, “AND HE SHALL TAKE OTHER MORTAR (DUST), AND SHALL PLASTER THE HOUSE,” MEANING THAT HE BUILDS HIM BONES AND VEINS AND IS RENEWED LIKE AN OLD HOUSE THAT IS MADE INTO A NEW ONE. 89. ‘And a poor man is like dead,’ MEANING SOMETIMES A PERSON IS PUNISHED WITH POVERY. Just like a dead person’s face is altered, so is a poor man’s face altered. As OUR SAGES OF BLESSED MEMORY have interpreted THE VERSE, “when vileness is exalted (Heb. krum zulut) among the children of men” (Tehilim 12:9). What is THE EXPLANATION OF krum zulut – it is one who is dependent upon others, MEANING A POOR MAN, whose face turns green (Aramaic krum). And many kinds of bites of affliction does that serpent bite him. 90. Moreover, a pauper is like a leper. Just as BY a leper IT IS WRITTEN, “And the hair of his head shall grow long…” (Vayikra 13:45) so IT IS WITH the pauper. Just as BY the leper IS WRITTEN, “outside the camp shall his habitation be” (Ibid. 46), so the pauper is naked and barefoot. And poverty is to Yisrael in place of leprosy. 91. And there are four images IN THE KLIPAH OF THE SERPENT CORRESPONDING TO CHOCHMAH, BINAH, TIFERET AND MALCHUT, like the four colors of leprosy. They are white leprosy, CORRESPONDING TO CHOCHMAH, red, CORRESPONDING TO Binah, green, CORRESPONDING TO ZEIR ANPIN, a black bright spot, CORRESPONDING TO MALCHUT, altogether four. And they all have specific places on A PERSON’S body. And from them many illnesses afflict people. White and red ARE LOCATED IN THE BODY in the impure fat THAT IS WHITE and in the liver THAT IS RED. THE COLOR green IS LOCATED in the gall THAT IS GREEN. Black bright spots ARE LOCATED IN the spleen THAT IS BLACK BLOOD. And they are the sources of four kinds of gall: white gall, red gall, green gall and black gall THAT ARE DEMONS, ANGELS OF DESTRUCTION IN THE WORLD.

ואמר עוד לקמיה, ואם תב בתיובתא נחית עליה סם חיים דאיהי שכינתא, ואיתמר בה (ישעיה ו, י) ושב ורפא לו, מאלין מיני מרעין, ומסיא ליה ממיתא דעניותא, כמד"א (יחזקאל יח, לב) והשיבו וחיו, דישראל בזמנא דאינון עניים קרויים מתים ובגינייהו אתמר שובו וחיו. ולית עניותא כעניותא דאורייתא, דמאן דלית ביה אורייתא אקרי מת, אסוותא דיליה מאי הוא לההוא עלמא, אורייתא דאתמר בה (משלי ג, יח) עץ חיים היא למחזיקים בה, והיא אסוותא לכל מרעין, כמד"א (שם ג, ח) רפאות תהי לשרך וגו', עד כאן לשונו.

92. But if he repents, the potion of life THAT IS THE SHECHINAH descends upon him, MEANING MALCHUT, about which it is said, “and return, and be healed” (Yeshayah 6:10) of these kinds of illnesses, and revives from the death of poverty, as is said, “therefore turn, and live” (Yechezkel 18:32), because when Yisrael are poor they are called dead, and it is said of them, “turn yourselves” (Ibid. 30), and live. 93. And there is no poverty like the poverty of Torah, AS OUR SAGES OF BLESSED MEMORY SAID, ‘one is only poor in knowledge,’ because one who has no Torah is called dead. HE ASKS, what is his remedy that he may merit that world, MEANING THE WORLD TO COME, AND ANSWERS, Torah, BECAUSE MENDING THE COVENANT DEPENDS MOSTLY UPON THE STUDY OF TORAH. For it is said of the Torah, “She is a tree of life…” (Mishlei 3:18). And TORAH is a remedy for all illnesses, as you say, “It shall be health to your navel” (Ibid. 8).

ומכלל המאמר מובן, מי שפגם בברית שצריך שיסבול יסורין קשין קרובים למיתה עד יתעכל הבשר ההוא שבו רשום העון. ובפרט אם פגם בו בהוצאת זרע לבטלה שהוא חייב מיתה (נדה דף יג ע"א), צריך שיקבל עליו יסורין קרובים למיתה. והטעם, שהפגם בו גדול כולל, שהוא נוגע בעצם שם ידו"ד, כולל מצות עשה ומצות לא תעשה, שמ"י עם י"ה שס"ה זכר"י עם ו"ה רמ"ח (ת"ז שם דף סד ע"א), והרי הוא בפוגמו בברית פגם בכל עשה ולא תעשה, וצריך יסורין כאילו עבר כלם בפרט.

We understand from this article that one who damaged his Brit needs to suffer harsh afflictions that are close to death, until the meat on which is written the sin disintegrates. Specifically one who emits semen in vain, who deserves death, must accept upon himself suffering close to death. The reason is because the damages relates to the actual name of Yud-Kei-Vav-Kei, which includes the [248] Positive Precepts and the [365] Negative Precepts. “This is my name for ever, and this is my memorial to all generations” (Shemot 3:15). Sh’mi (eng. ‘my name’) plus Yud-Hei is 365 in numerical value, and Zichri (eng. ‘my memorial’) plus Vav-Hei equals 248. Thus he damages all of the Positive and Negative Precepts, and he needs afflictions like these for all of them specifically.

ומורי עליו השלום האריך הדבר יותר, לדקדק לשון המאמר שאמר ורזא דמלה ועפר אחר יקח וטח את הבית, ופסוק זה ביארו אותו בתיקונים (דף קב ע"ב - קג ע"א) לענין הגלגול. והנה לענין קבלת היסורין לתשובה הוא דומה למגולגל, שכשם שהמגולגל יצטרך לבנין אחר מפני היות הגוף הראשון משכן לחיצוני וצריך ביטולו, כן בשובו בתשובה הרי מעכל הבשר שנתגדל על ידי החיצוני בסיגופים ובתעניות.

My teacher, of blessed memory, expanded on this article since about the verse “And he shall take other mortar, and shall plaster the house” (Vayikra 14:42) it says in the Tikkunei HaZohar that it relates to reincarnation. Regarding accepting upon oneself afflictions for Teshuva it is likened to one who reincarnates, since just like the reincarnated needs a new building since the first body was a conduit of the Chitzonim and needs to be nullified, so too one who does Teshuva with mortification and fasts causes the deterioration of his flesh that grew because of the Chitzonim.

והוצרך הרשב"י ע"ה להביא עוד ענין עני חשוב כמת, לפרש שיהיה דומה אל המגולגל בכל עניניו, שכשם שהעני פניו ירוקין הרי בזה טעם המיתה שהמת פניו ירוקות. וכמה נשוכין דיסורין נשיך ליה, מפני שהעצמות והבשר שניהם מתתקנים במגולגל, שהחיצוני שלט בשניהם, כמ"ש לעיל שנסתלק ממנו ידו"ד ושד"י ושריא באתריה סמא"ל שהוא אל אחר ונקבתו. וכנגד ידו"ד שהיה מבפנים שלט אל אחר, וכנגד שד"י מבחוץ שלט סם המות דיליה בבשר, ולכך צריך לתקן שניהם, והנה על ידי העניות, בהיות העניות גדול, כמה נשוכין דעניות נשיך ליה, נמצא בזה העצמות משתברין גם כן, וכאילו שלט המיתה בהם, ובזה נתתקן הכל. ואמר שהעניות הרי הוא כמיתה וכמכת מצורע כמבואר שם. נמצא היות העניות כפרה לעון זה.

Rabbi Shimon Bar Yochai had to mention another concept of “a poor person is like a dead person”, to explain that he is like a reincarnated in all aspects, that just like the poor person’s face is green like a dead person, he thus tastes death. He also experiences different bites of suffering since the bones and the flesh are both corrected with reincarnation, since the Chitzonim controlled both of them. As it said above that the Yud-Kei-Vav-Kei and Shin-Dalet-Yud leave him and in their place rest the Samech-Mem angel, which is El Acher, and his female counterpart. In exchange for Yud-Kei-Vav-Kei, which was from the inside, is now El Acher that controls, and in exchange for Shin-Dalet-Yud, which was from the outside, is now their Sam Hamavet (potion of death) in the flesh, and therefore he needs to correct both of them. When he is stricken with great poverty, it is also like his bones break and it is as if they died, and by this everything is corrected. He also says there that poverty is like death and like the affliction of Metzora, and it turns out that poverty is an atonement to this sin.

גם ביאר בסוף המאמר שהתורה רפואה לכל המכות ולכל חלאי הנפש, כמד"א רפאות תהי לשרך, וזה אם שב בתשובה ולא חזר לעונו עוד.

It also explained in the end of the article that the Torah is a remedy for all afflictions and all diseases of the soul, as it says “It shall be health to your navel” (Proverbs 3:8), and this is if he does Teshuva and does not go back to sinning.

וכן מובן מכלל דבריו שהפגם בברית הוא גורם עניות ממון ועניות תורה, והטעם שכיון שסוד הברית הוא סוד נהר דנגיד ונפיק, הוא מושך כל מיני השפע, אם שפע גשמי למזון הגוף ואם מזון רוחני למזון הנשמות, וכיון שפגם בו הרי שניהם מסתלקים, וכיון שחזר בתשובה שניהם חוזרים, וזה שאמר ואם תב בתיובתא נחית עליה סם חיים דאיהי שכינתא ורפא לו מעניות התורה, שכיון שנתקן הברית יש לו עלייה להתאחז בעץ החיים שהוא עמודא דאמצעיתא מקום נביעת התורה.

It is also understood from his words that the damage of the Brit causes poverty of money and poverty of Torah. The reason is that since the secret of the Brit is the secret of the “river that continuously flows” that draws all types of abundance, physical abundance for the body and spiritual abundance for the soul. If he damages it then both leave him, and if he does Teshuva then they both return. When it says “But if he repents, the potion of life THAT IS THE SHECHINAH descends upon him” it means [the Shechinah] heals him from the poverty of Torah since now that the Brit was fixed he has an elevation to grasp the Tree of Life, which is the Central Column, where flow of the Torah comes from.

ושעור הלשון כך הוא, ולית עניותא כעניותא דאורייתא, פירוש כמו שאמרנו לעיל שמי שפגם בברית עניות רודף אחריו שיהיה חשוב כמת, אין עניות כעניות של תורה, והרי הוא חשוב כמת, אף על פי שיהיה עשיר. ותקנתו שישוב בתשובה, שלא יחזור לעונו ויעסוק בתורה כדי שיהיה צרי למכתו, כי בעלותו למעלה ממקום הפגם מביא סם חיים לרפאות הפגם אשר שם בברית הנקרא חי.

And this is how to read it: “And there is no poverty like the poverty of Torah”, as we said above that whoever damages the Brit causes poverty to chase him and he will be like a dead person, and there is no poverty like the poverty of Torah, and he can be like a dead person even though he may be rich. His correction is to do Teshuva to not go back to his sin and to deal with Torah so that it will be a cure for his illness, because when he rises above the place of the damage he brings the potion of life to heal the damage in the Brit, which is called Chai (life).

ומורי עליו השלם כתב שאין סם התורה מועיל אלא אחר התשובה שהוא עזיבת החטא, וקבלת היסורין אחר כך באהבה. והטעם, כי התורה היא סם חיים לטהר הקליפה שבפנים, והייסורין טיהרו הבשר מבחוץ, וכדפי' לעיל דאל אחר שריא באתר דידו"ד מלגאו וסם מות שריא באתר דשד"י מלבר.

My teacher, of blessed memory, wrote that the potion of life only helps after Teshuva, which is letting go of the sin and accepting pain with love. The reason is because the Torah is the potion of life to purify the Klippah from the inside, and the pain purifies the flesh from the outside, as it explained above that El Acher resides where the Yud-Kei-Vav-Kei was from the inside, and the potion of death resides where the Shin-Dalet-Yud was in the inside.

ומכל מקום נראה לעניות דעתי כאשר נדקדק בדבריו והיא אסוותא לכל מרעין, כמא דאת אמר רפאות תהי לשרך, שהכוונה היא שהתורה היא רפואה בין למה שבחוץ דהיינו הבשר, בין למה שבפנים שהם העצמות, והיינו רפאות תהי לשרך, שהוא הבשר, ושקוי לעצמותיך דהיינו מלת וגו', לדקדק סיום הפסוק שהוא מצטרך לכוונתו. והטעם, שהתורה היא כמו רטיה למכה, אחר שנעכל הבשר הרע ישימו מלוגמא ורטיה לגדל בשר טוב, כן היסורין טיהרו הקליפה בין מבפנים בין מבחוץ, ונשאר העני הזה מנוגע וכחוש ועצמותיו נצטמקו, ולכן יצטרך אל סם התורה שהיא שקוי לעצמות ללחלחם, והיא רטיה לבשר מחוץ, והיינו רפאות לשרך ושקוי לעצמותיך. וזה דומה למה שפירש בזוהר (פ' ויקהל דף ריא ע"ב) בענין (מלאכי ג, כ) וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה וגו', שפי' בשער היראה סוף פרק י"ג.

Nevertheless, it seems in my humble opinion that if we look closely at his words “And TORAH is a remedy for all illnesses, as it says, ‘It shall be health to your navel’”, it means that the Torah is a cure whether for what is outside, which is the flesh, or for what is inside, which are the bones. “It shall be health to your navel” means the flesh, and “marrow to your bones” are the bones, and since it was specific in the ending of the verse it surely is the meaning. The reason is because the Torah is like a bandage to an injury that after the evil flesh deteriorated you can put a bandage to help grow good flesh, and so too the pain purifies the Klippah from the inside and outside. It turns out that this poor person is left with afflictions, bruises, and his bones are shriveled, and therefore he will need the potion of Torah, which is the “marrow to your bones” to moisten them, and as a bandage to the flesh from the outside, thus “It shall be health to your navel and marrow to your bones” (Proverbs 3:8). This is similar to what it says in the Zohar in Vayakhel (verse 331) regarding “But to you who fear My name the sun of righteousness shall arise with healing in its wings” (Malachi 3:20), which I explained in the Gate of Awe, the end of chapter 13.

וכן מכלל תשובת העון הזה, הוא ליזהר בשמירת אות שבת ובאות תפלין ובאות ימים טובים, וכן פירשו בתיקונים (דף צה ע"א) זה לשונם אינון ה' עלאה ה' תתאה, ו' עמודא דאמצעיתא סביל תרוייהו, יסודא דכלא י' דא ברית, כל מאן דאעקר ושקר ביה אעקר כלא ונפיל ליה, והאי י' אבן השתיה וממנה הושתת עלמא, ועליה אתמר (תהלים קיח, כב) אבן מאסו הבונים וגו', ואיהי יסוד דכלא עליה אתבני, ומאן דחב באות שבת ובאות תפלין ובאות יומין טבין ובאות ברית מילה, כאלו אעקר ליה מאתריה ואהדר עלמא לתוהו ובהו, עד כאן לשונו.

Included in the Teshuva for this sin is being cautious to keep the “sign” of Shabbat, the sign of Tefilin and the sign of Holidays. This is explained in the Tikkunei Zohar (63rd Tikkun): They are the upper Hei, the lower Hei, the Vav that is the Central Column that carries both of them, and the foundation of it all is the Yud, which is the Brit. Whoever uproots and lies with [the Brit], uproots everything and makes the Yud fall. This Yud is the Foundation Stone, and the worlds was founded from this Stone, and about it is written “The stone which the builders rejected became the corner-stone” (Psalms 118:22), and it is the foundation upon which everything is built. Whoever transgresses the sign of Shabbat, the sign of Tefilin, the sign of the Holidays, and the sign of the Brit Milah – it is as if he uproots it from its place and he returns the world to “Tohu Vavohu” (formless and void; Genesis 1:2).

וכיון שמצינו שהקישו רשב"י עליו השלום אות ברית לאות שבת ואות תפלין ואות יום טוב, נראה שהפגם שוה בכלן ובכולן יש ליזהר. וכבר נודע שאמרו רבותינו ז"ל (שבת דף קיח ע"ב) שהשומר שבת כהלכתו מוחלין לו על כל עונותיו, שנאמר (ישעיה נו, ב) שומר שבת מחללו, אל תקרי מחללו אלא מחול לו.

Since we find that Rabbi Shimon related the sign of the Brit to the sign of Shabbat, Tefilin and Holidays, it seems that the damage is equal for all of them and we must be cautious with them all. The sages also say that whoever keeps Shabbat with all its laws all of his sins are atoned, as it says “keeping the Shabbat from profaning it (Mechalelo)” (Isaiah 56:2), don’t read Mechalelo but rather Machul Lo (he is atoned).

ובפרט בשמירת יום שבת צריך ליזהר הרבה, שהוא דומה בהרבה דברים לאות ברית, וכן הקישו רשב"י ע"ה, זה לשונו (זוהר פ' יתרו ריש דף צב) זכור את יום השבת לקדשו (שמות כ, ח) דא איהו רזא דברית קדישא, ובגין דבהאי ברית קיימין כל מקורין דשייפי גופא ואיהו כלל כלא, כגוונא דא שבת איהו כללא דאורייתא וכל רזין דאורייתא ביה תליין, וקיומא דשבת קיומא דכל אורייתא, דמאן דנטיר שבת כאילו נטיר אורייתא כלא, עד כאן לשונו.

Specifically regarding Shabbat it is important to be cautious since it is very related to the sign of the brit, as Rabbi Shimon said in the Zohar in Yitro: 527. “Remember the Shabbat day, to keep it holy” (Shemot 20:8). This is the secret of the Holy Covenant, WHICH IS YESOD, for in this Covenant lie all the sources of the limbs of the body, and it comprises everything. In the same manner, the Shabbat day includes all the Torah, all of its secrets originate in it. And he who keeps the Shabbat is considered as one who keeps the whole Torah.

אחר שדברנו בכלל הפגם בברית, ובעונש המוציא זרע לבטלה, צריכין אנו לבאר ענין אחר הפוגם גם כן בברית, והוא עון הקרי, שאחר שהוא הוצאת זרע לבטלה הרי הוא פגם בברית, ופי' קר"י קר"י שבברית הקדש ממקומו, שישפיע לחיצוני. ובזוהר (פ' פקודי דף רסד ע"א) היכל ב' מהיכלות הטומאה, שהוא ההיכל שבו נפרעין ממי שיטמא בריתו, בסוף ההיכל ביאר הרשב"י ע"ה, שיש שם ב' רוחות המתהפכים לזכרים ונקבות, ואלו מטמאין את האדם בחלום הלילה ומוציאין ממנו זרע לבטלה. ובענשו דומה בקצת לעונש עון המוציא זרע לבטלה, שהרי אמר (דברים כג, י) ונשמרת מכל דבר רע, שלא יהרהר ביום ויבא לידי טומאה בלילה (ע"ז דף כ ע"ב), וכבר העתקנו לעיל מאמרם ז"ל (נדה דף יג ע"ב) המביא עצמו לידי הרהור אין מכניסין אותו במחיצתו של הקדוש ברוך הוא.

After we spoke in general about the damage of the Brit and the punishment of emitting semen in vain, we need to explain another aspect also regarding the damage of the Brit, and that is the sin of Keri (semen) that is found after one emits semen in vain, which damages the brit, and the meaning of Keri is “taking out” from the place of the holy Brit to give to the Chitzonim. In the Zohar in Pekudei (verse 864) there is an article called “the second chamber of impurity”, which is the chamber where the ones who defile their Brit are repaid. In the end of this article Rabbi Shimon says that there are two spirits there that turn into males and females, and these spirits defile men when they dream at night and they cause them to emit semen in vain. The punishment for this is a bit similar to one who emits semen in vain, since it says “guard yourself from anything evil” (Deuteronomy 23:10), implying that one should not have negative thoughts during the day so that he won’t come to impurity at night. We have already quoted the words of sages above that one who cause himself to be aroused is not accepted in the courtyard of the Creator.

ובעונש המטמא עצמו נתבאר בזוהר (פ' מצורע דף נה ע"א) זה לשונו אמר רבי אלעזר כתיב (ויקרא טו, לא) והזרתם את בני ישראל מטומאתם וגו' בטמאם את משכני אשר בתוכם, והזרתם, כהאי זר דאיהו זר מכלהו, ולא אתחבר במה דליתיה דיליה. ותא חזי בשעתא דמסתאבי בני נשא לתתא, מסאבין לון בכלא, והא אתמר, אבל בשעתא דרוח מסאבא אתער חשבתון זר, אלא רוח מסאבא אתער רוח מסאבא אחרא, ואתייהיב ליה רשותא לנחתא לעלמא, מאי רשותא, רשותא דקדושה דהוה נחית ומחי ביה, לא אשתכח ואסתלק, וכדין אתגליא דינא לקבליהון דחייבין, ואוסיף דינא על דינא, וכדין תרין רוחין משתכחין בעלמא, חד רוחא דדינא וחד רוחא דמסאבא.

The punishment of one who defiles himself is stated in the Zohar in Metzora: 47. Rabbi Elazar cited that verse: “Thus shall you separate the children of Yisrael from their uncleanness...when they defile My tabernacle that is among them” (Vayikra 15:31). “Thus shall you separate” MEANS like a stranger who is a stranger to everyone and is not bonded with that which is not his. 48. HE EXPLAINS HIS WORDS: Come and behold: When men are defiled below, they are defiled in every respect, as we have already learned. When the Unclean Spirit is roused below, BY DRAWING THE ILLUMINATION OF THE LEFT SIDE FROM ABOVE DOWNWARDS, a strange spirit arises, FOR the Unclean Spirit below rouses another unclean spirit. It obtains permission to go down to the world. HE ASKS: What kind of permission DOES IT OBTAIN? HE ANSWERS: The same permission of Holiness that formerly ALWAYS came down and prevented THAT STRANGE SPIRIT FROM RULING. This spirit is no longer there BECAUSE OF THE UNCLEAN SPIRIT. For when it leaves, the Judgment, WHICH IS THE STRANGE SPIRIT, is revealed and confronts the sinners and augments Judgment. THEN THERE ARE two harmful spirits in the world, one is the spirit of Judgment NAMELY THE STRANGE SPIRIT and the Spirit of Defilement.

אמר רבי אלעזר, אצטריכנא הכא למימר מלה דאוליפנא מאבא, תא חזי הכי ילפינן מנגע דביתא, דכד רוחא מסאבא שריא בביתא, וקודשא בריך הוא בעי לדכאה ליה, שדר נגע צרעת בבית לקטרגא דא בדא, וההוא נגע לא אעדי מביתא ואף על גב דרוח מסאבא אסתלק מההוא ביתא, עד דינתצון ביתא אבנין ואעין וכלא, כדין אתדכי אתרא, כהאי גוונא מאן דאסתאב ואתער רוחא מסאבא ושארי עלוי, כד בעי קודשא בריך הוא לדכאה עלמא, אתער רוח דינא תקיפא ואשתכח בעלמא ושרייא על ההוא רוח מסאבא, ומקטרגו דא בדא עד דיתעבר מעלמא, וההוא רוח דינא תקיפא לא אסתלק מאתריה עד דינתץ אתר שייפין וגרמין וכלא, כדין אתדכי עלמא ואתעברו מניה רוחין מסאבין, ועלמא אשתכח בדכיו. ועל דא תנינן, אתא לאסתאבא, מסאבין ליה ודאי, ווי לגרמיה כד שארי עליה רוח מסאבא ואשתכח ביה בעלמא, דודאי לנדע דקודשא בריך הוא בעי לבערא ליה מן עלמא. זכאין אינון צדיקיא דכלהו קדישין, ואשתכחו בקדושא קמי מלכא קדישא, ושריא עלייהו רוח קדישא בהאי עלמא ובעלמא דאתי, עד כאן לשונו.

49. Rabbi Elazar said: Here I must say something that I have learned from my father. Come and behold: see what we learned here in relation to the plague in the house. When the Unclean Spirit rests upon a house and the Holy One, blessed be He, wants to purify that house, He sends a plague of leprosy there in order to make them denounce each other – THE SPIRIT OF THE PLAGUE FIGHTS THAT ONE OF THE UNCLEANNESS. Although the Unclean Spirit is gone from the house that plague does not depart from the house AFTER OVERPOWERING THE SPIRIT OF DEFILEMENT until the house is shattered, stones, timbers, and all. Only then is the place purified. 50. When a man is defiled and arouses the Unclean Spirit to rest upon him and the Holy One, blessed be He, wants to purify the world, He arouses AGAINST HIM a spirit of Stern Judgment that remains in the world and rests upon that Unclean Spirit. They fight each other until He removes THE UNCLEAN SPIRIT from the world. That spirit of harsh Judgment OF THE PLAGUE THAT IT CAUSED TO DEPART FROM THE WORLD does not depart from the place until it is completely shattered, NAMELY THE BODY, the limbs, the bones and everything. Only then is the world purified; the Unclean Spirits are removed, and the world is in a state of cleanliness. 51. Therefore, we have learned that when a man wants to defile himself, he is indeed defiled, FOR THE SECOND SPIRIT OF UNCLEANNESS REMOVES THE FIRST ONE, AS IT IS SAID ABOVE. Woe to the man upon whom rests an Unclean Spirit that dwells with him in the world, for it is well known that the Holy One, blessed be He, desires to remove it from the world; THEREFORE, HE DEFILES HIM MORE, AS SAID. Happy are the righteous who are Holy and appear before the Holy King in their Holiness, and upon whom a Spirit of Holiness rests in this world and in the World to Come.

ומהמאמר הזה גם כן יראה שצריך בעל תשובה לעשות סיגוף גדול לעון הקרי עד שיטהר עצמו מהטומאה, שקרי עד הטומאה, וצריך שישרה הדין עליו עד שיטהר כמבואר במאמר, אם לא יתוקן בתשובה כדרך שפי' בתיקונים במאמר שהעתקנו, שאמר וסביל כמה יסורין לאעברא ההוא חיויא מתמן, וכמו שפירש מורי ע"ה שהעתקנו פירושו לעיל.

From this article it seems that one who does Teshuva needs great mortification for the sin of Keri until he purifies himself from the impurity of Keri. The judgment needs to rest on him until he will be purified, as it is explained in the article, and this is if he does not correct himself with teshuva in the way that was explained in the Tikkunei Zohar that we quoted above: “and he suffers many pains to remove the snake from there”, and as we mentioned above regarding what my teacher said.

והנה הקרי יבא לכמה סבות, וצריכין אנו לבארם, הא' מהם הוא מה שפירש הרשב"י ע"ה בפרשת קדושים (דף פד ע"א) בענין אל תפנו אל האלילים (ויקרא יט, ד), והוא ענין ההסתכלות בנשים, שיבא מזה לידי הרהור וטומאה, והוא עובר על (ויקרא יט, ד) ואלהי מסכה לא תעשו לכם, שמאחר שכל גופו מתחמם ברוח הטומאה, נמצא עושה עצמו אלהי מסכה, ופירוש מלת לכם הוא כאילו אמר לא תעשו עצמכם אלהי מסכה, על דרך שפי'. וכן פי' בזוהר (פ' תצוה דף קפב ע"ב) בענין (שמות לד, יז) אלהי מסכה לא תעשה לך, על ענין הכעס, שאמר שהכעס משונה משאר הטומאות, זה לשונו אבל דא שניא מכלא וכל גופא סאיב מגאו ומבר ונפשא וכלא מסאב. ואמר לקמיה, ועל דא כתיב אלהי מסכה לא תעשה לך, לך בגין לאבאשא גרמך.

Keri comes because of a few reasons and we need to explain them. The first is what Rabbi Shimon said in the Zohar in Kedoshim regarding “Do not turn to the idols” and it is the issue of looking at women, since that leads a person to negative thoughts and impurity, and he goes against the precept of “do not make for yourself molten gods” (Leviticus 19:4) since after his entire body warms up from the spirit of defilement it is considered like he made himself into a molten god. And the meaning of “for yourself” is like saying “do not make yourself into a molten god”, as it explains in the Zohar in Tetzaveh regarding anger, that it says anger is different from all other defilements: 60. Other impurities are different, for they cannot do more THAN DEFILE HIM ON THE OUTSIDE, but one WHO GETS ANGRY is different from them all, for his whole body becomes defiled inside and out, and he contaminates the soul and everything else. 61. Therefore, it is written: “You shall make you no molten Elohim” (Shemot 34:17). “Make you” MEANS you shall NOT harm yourself.

ועד"ז אמר בזוהר (פ' קדושים שם), וכל מאן דאסתכל בשפירו דאנתתא ביממא אתי להרהורי בליליא, ואי סליק ההוא הרהורא בישא עילויה אעבר משום אלהי מסכה לא תעשו לכם, עד כאן לשונו. וענין ואי סליק ההוא הרהורא בישא עילויה, היינו שמשך עליו ההרהור עד שמתוך כך בא לידי טומאה, הרי הוא כעובד ע"א, מבואר בריש הפרק.

Similarly it says in the Zohar in Kedoshim, and this was explained in the beginning of the chapter: 72. Whoever look at the beauty of women during the day will have those thoughts coming to him at night. When those evil thoughts come upon him at night, he transgresses, because “nor make to yourselves molten Elohim.” FOR THE KLIPOT THAT NURTURE FROM THIS ARE CALLED ‘MOLTEN ELOHIM’.

גם צריך ליזהר מלהרבות שיחה עם שום אשה, בפרט עם אשתו נדה, ועל דרך אמרו בפרק קמא דאבות (מ"ה) ואל תרבה שיחה עם האשה, באשתו אמרו קל וחומר באשת חבירו, מכאן אמרו חכמים כל זמן שאדם מרבה שיחה אם האשה גורם רעה לעצמו. וענין גורם רעה לעצמו הוא שמושך לילית הנקראת רעה, ומטמאה אותו בקרי. וכן פי' בזוהר (פ' וישלח דף קסט ע"ב) בפסוק (תהלים צא, י) לא תאונה אליך רעה ונגע לא יקרב באהליך, כי כאשר האדם הולך בדרך ישר ומתנהג בקדושה, רעה שהיא לילית ונגע שהם נגעי בני אדם, אינם קריבים אליו, אבל אם חס ושלום אינו הולך בדרך ישר מטמאים אותו. ועל דרך זה נפרש "רעה לעצמו", שמושך לעצמו הרעה לילית להחטיאו. ולכך סופו יורד לגיהנם, לעכל הרע ההוא שנדבק בו. ובוטל מדברי תורה, קודם שבטלו לטבילותא לבעל קרי היה אסור בדברי תורה, וכן בתקנת עזרא, ועוד היום יש מחמירין שלא לעסוק בתורה כשהם טמאים.

You should also be careful from excessive speech with any woman, and especially with one who is a Niddah. Regarding this it says in the first chapter in Tractate Avot: “do not have excessive conversation with a woman, this is referring to his wife and all the more so with the wife of his friend; from this the sages said that as long as one has excessive speech with a woman he causes evil upon himself.” The matter of “causes evil upon himself” is that he draw the Lamed-Yud angel, who is called “evil”, and she defiles him with Keri. Similarly, it says in the Zohar in Beshalach regarding the verse “No evil will befall you, and no plague will come near your tent” (Tehilim 91:10), that when one follows the straight path and acts with holiness, evil—which is the Lamed-Yud angel—and Nega (plague)—which are the plagues of men—do not come close to him. But if, heaven forbid, he does not follow the straight path they defile him. This is how we understand “causes evil upon himself” that he draws to himself the evil Lamed-Yud angel to make him transgress, and eventually he will be lowered to hell to deteriorate the evil that stuck to him. He also causes that he postpones the study of Torah, since the rule used to be that you could not study Torah if you were impure according to Takanat Ezra, and even today there are some people who are strict and do not study Torah when they are impure.

והדבור באשתו נדה, נתבאר במדרש במדבר רבה פרשת נזיר (י, ח), זה לשונו למה אסרה תורה משרת ענבים, שהוא לא ישתכר מהם, וגם אסרה אכילת כל היוצא מן הגפן, דברים שלא ישתכר מהם, למה כך, מכאן שחייב אדם להרחיק עצמו מן הכעור ומן הדומה לכעור, מכאן שעשתה תורה סייג לדבריה. תמן תנינן (אבות פ"א מ"א) הוו מתונין בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו סייג לתורה, כיצד יעשה סייג לדבריו, כדרך שעשתה תורה סייג לדבריה, הרי הוא אומר (ויקרא יח, יט) ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב, יכול יחבקנה וישקנה וידבר עמה דברים בטלים, תלמוד לומר לא תקרב, תישן עמו בבגדיה, תלמוד לומר לא תקרב. יכול תרחץ את פניה, ותכחול את עיניה, ויטול הימנה את הכוס, תלמוד לומר (שם טו, לג) והדוה בנדתה, כל ימים שהיא דוה תהא בנדוי, מכאן אמרו כל המנבלת עצמה בימי נדתה רוח חכמים נוחה הימנה, וכל המקשטת עצמה בימי נדתה אין רוח חכמים נוחה הימנה.

Regarding conversation with a Niddah woman, it is explained in Midrash Rabbah (Bamidbar Rabbah 10:8): Why did the Torah prohibit grape extract and all that comes from grapes if one cannot get drunk from them? From here we learn that one must distance himself from anything repulsive and anything similar, and we also learn that the Torah made a safeguard/fence for its words. We also learned (Pirkei Avot chapter 1) “Be cautious in judgement, establish many pupils, and make a safety fence around the Torah.” How? Make a safety fence for your words just like the Torah did for its words, as it says “you may not come close to a woman during her Niddah period to reveal her nakedness” (Leviticus 18:19); I would think it would be permitted to hug and kiss her and speak to her about mundane things; we thus learn “you may not come close”. I would think it would be permitted to sleep next to her with her clothes on; we thus learn “you may not come close”. I would think it would be permitted if she washes her face and color her eyes blue and I would take a cup to drink from her hands; we thus learn, “and of her that is sick with her impurity” (Leviticus 15:33), all the days that she is impure she is “banned” (Nidui) from her husband. From here they say that one who makes herself look unattractive during her period pleases the spirit of the Sages, and one who puts ornaments and make-up during her period displeases the spirit of the Sages.

הרי הוא אומר (שם יח, ו) איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו, מכאן אמרו אל יתיחד אדם עם הנשים בפונדק אחד, אפילו עם אחותו, ואפילו עם בתו ועם חמותו, מפני טענת הבריות, כאן נאמר לא תקרבו, ולהלן הוא אומר לא תקרב, לדבר המביא לדבר עבירה לא תקרבו, הרחק מן הכיעור ומן הדומה לכעור, שכך אמרו חכמים הרחק מחטא הקל שמא יביאך לידי חמור, הוי רץ למצוה קלה שיביאך לחמורה, עד כאן לשונו.

It also says “each man should not come near his relative to reveal their nakedness” (Leviticus 18:6), and from here they say “one should not gather with only women, and outside his city even with his sister, daughter or mother-in-law, not to give rise to people’s suspicion”. Regarding relatives it says “do not come near” (plural) and regarding a man with his Niddah wife it says “do not come near” (singular), since it is coming to include anything that might lead to a sin, since one should distance himself from anything repulsive and anything similar, as the sages say “distance yourself from a minor sin since it may lead you to a major one, and run towards a minor Mitzva since it will lead you to a Major one”.

ובענין מה נקרא רבוי שיחה עם האשה, החמירו במסכת עירובין (דף ) זה לשונם רבי יוסי הגלילי הוה אזיל באורחא אשכחה לברוריה, אמר לה באי זה דרך נלך ללוד, אמרה ליה גלילי שוטה, כך אמרו חכמים אל תרבה שיחה עם האשה, היה לך לומר באיזו ללוד, עד כאן לשונם. ומכאן ידין הירא שמים למעט הדבור באשה כל האפשר, ובפרט באשתו נדה כמבואר במאמר. ומצאתי כתוב *נאלמתי *דומיה *החשיתי (תהלים לט, ג) ראשי תיבות נדה, להורות שצריך למעט הדיבור בה ביותר.

Regarding excessive speech with a woman, they were strict about it, as it says in Tractate Eruvin chapter 5: Rabbi Yossi Haglili was walking and saw Bruria. He asked her, “Which way shall one go to Lod?” She answered, “Glili, you fool, don’t you know it is written, “Do not engage a woman in too much conversation?” You should have said, “Where to Lod?” One who is has Awe of Heaven will learn from here to minimize speech with women as much as possible, and specifically with his wife on her period, as it is explained in the article. I also found it written in Psalms 39:3 “Ne’elamti Dumia Hecheshiti” (I was dumb with silence; I held my peace), which is the acronym of Niddah, to teach us to minimize speech especially with her.

וכמו שצריך ליהר מלהרבות הדבור, כן צריך ליזהר מליגע בה ושאר פרטי הדינין שכתב ר"י בטור יורה דעה, וכן מלהסתכל בה, כי בעוברו אחת מכל אלה מושך כח הטומאה אשר באשתו עליו ואפשר שיטמאוהו. ואזהרה לזו למדנו רשב"י עליו השלום (זוהר פ' בראשית דף כ) זה לשונו כגוונא דא, האי מאן דאתתיה ביומי מסאבו דילה ונטיר לה כדקא יאות, כל אינון יומין זווגא עילאה אשתכח בהדיה וישתכח דכר ונוקבא, עד כאן לשונו, ומכלל הן אתה שומע לאו דאי לא נטיר לה כדקא יאות שכינה מסתלקת ממנו. וכבר ידעת שהחיצונים נקראו אלה, שהם מזומנים לשרות מיד על האדם, כדפי' בפרשת ויחי (זוהר דף רכח ע"א), ואפשר שיטמאוהו.

Just like one should be careful not to be excessive in speech, so too one should be careful not to touch her, which includes all the laws that the sages brought down in Yore Deah, and also not to look at her. If he transgresses any of these he draws upon himself the power of impurity that is in his wife, and is can defile him as well. The warning for this was taught by Rabbi Shimon in the Zohar in Beresheet B: “230. Similarly, the supernal mate joins with a man whose wife is on her unclean days and who dutifully abides by the laws of family purity all those days, so that he remains male and female.” This means that if he does careful of this properly, then the Shechinah leaves him. You already know that the Chitzonim are called “Eleh” (these) who are ready to reside immediately on a person to defile him, as is explained in Zohar Vayechi.

ובפרט במקום שהיה בו קדושה ונסתלקה הקדושה, שם הם רצים להדבק, והעד בפטירת האדם שפי' בזוהר (שם פרשת ויחי דף רך ע"א) שמפני ששרתה שם קדושה רוצים להדבק שם. ומטעם זה היה אומר מורי עליו השלום שכל אדם שהוא מתנהג בפרישות וטהרה ואחר כך פורש מאותה הקדושה, שאפשר שיטמאוהו, מן הטעם האמור שהם רודפים אחר מקום שהיה בו קדושה. ואני מוסיף נופך, שהקליפות נקראים הבל וריק, ואינם רודפים אלא אחר דבר שהוא ריק כמותם, וכיון שמוצאים כלי שנתרוקן מהקדושה הם דבוקים בו, ובפרט במה שפי' בזוהר (פ' משפטים שלהי דף קיא) דכל כיסופא דילהון בתר ירך, וכל שכן ירך דרבנן, ולכן תלמידי חכמים צריכין אזהרה ביותר, כי אלו רצים לדבק בהם וכל איזה צד שימצאו לידבק מיד דבוקים בהם ויטמאו אותן, ועל זה נאמר (תהלים פט, לא) אם יעזבו בני תורתי ובמשפטי לא ילכון אם חוקותי יחללו ומצותי לא ישמורו ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם. ונגעים הם נגעי בני אדם שהם נעשים מהקריים, והרי בפירוש כי בהסתלק הקדושה מיד נפקד ביסורין אלו.

They especially want to cleave to an area where there was once holiness that left. You can testify this in the Zohar in Vayechi (verse 197) regarding the departure of man that they want to cleave there because that is where holiness dwelled. For this reason my teacher would say that one who acts in ways of seclusion and purity and then leaves that holiness, they can defile him because of the aforementioned reason that they chase after places that once had holiness. I add another depth to this that the Klippot are called ‘nothingness’ and ‘emptiness’, and they only chase after things that are empty like them, and since they find a vessel that was emptied out from the holiness they cleave to it; and specifically about what it says in the Zohar in Mishpatim (verse 327): “All these Chariots and its companions always desire the thigh and yearn for it. As a result the knees of the sages are weary from THE OTHER SIDE, as all its yearning is for the thigh, and particularly for the sage’s thigh.” Therefore, sages (Talmidei Chachamim) need an even bigger caution since these run to cleave to them, and any side they find to cleave to they immediately cleave there and defile them. About this is said “If his sons forsake My law And do not walk according to My rules, If they violate My statutes And do not keep My commandments, then I will punish their transgression with the rod And their iniquity with strokes” (Psalms 89:31-33); “with strokes” means the plagues of men that are created by the Keri. Thus it is explained that when the holiness leaves, immediately one is repaid by these afflictions (Keri emissions).

וטעם היות הפקידה בהוצאת זרע לבטלה על ידי הברית, מפני שהברית העליון כולל התורה והמצות בסוד כ"י כ"ל בשמים ובארץ (דה"א כט, יא) ומתרגמינן דאחיד בשמיא ובארעא, נמצא כי בפוגמו בתורה שלא עסק בה כראוי או במצות הרי חלל ברית קדש העליון, ולכן יפקד בטומאת בריתו.

The reason why the affect is emitting semen in vain via the Brit is because the Supernal Brit includes Torah and Mitzvot, in the secret of “Ki Kol” (because everything that is in the heavens and earth; Chronicles A 29:11) that is translated to Aramaic as “He is one in the heavens and Earth” (meaning that He is the attribute of ‘El Chai’ that includes everything and is also called Written Torah and Oral Torah); therefore, it turns out that when he damages the Torah and MItzvot since he didn’t deal with it properly, he desecrated the Supernal Holy Brit, and therefore he is repaid with the impurity of the Brit.

וענין זה נרמז בזוהר (פ' וישלח שלהי דף קעו) זה לשונו בענין מכל אבקת רוכל (שה"ש ג, ו), דבר אחר דא יוסף הצדיק וכו', דבר אחר אמאי רוכל, אלא מה חנווני דא סקטירי דקוסטרי ואבקי דפולמי כלהו בידיה, הכי נמי יוסף איהו קיומא דאורייתא, בגין דאיהו קיים לה, בגין דכל פיקודי אורייתא מתקשרן בנטירו דברית קדישא, עד כאן לשונו. וכן אמר בזוהר (פ' מקץ ריש דף קצז) ובגיני כך יוסף דנטיר ליה לברית זכה למלכותא דלעילא ולמלכותא דלתתא, ועל דא כל מאן דנטיר ברית קדישא כאלו קיים אורייתא קדישא כלא, דהא ברית שקיל ככל אורייתא.

This issue was hinted in the Zohar in Vayishlach: “227. Another explanation is that the “powders of the merchant” refers to Joseph the Righteous, for his coffin (lit. ‘ark’), YESOD, traveled by Her. He was called a merchant (Heb. rochel; also: ‘talebearer’) because he slandered his brothers (Heb. rechilut) before his father. According to another explanation, he was thus called because just as a merchant possesses all kinds of bundles of incense and perfumed herb powders, so Joseph maintained the Torah, for he observed it as all the precepts of the Torah are connected to keeping the Holy Covenant, WHICH HE DID.” Similar to this it says in the Zohar in Miketz: “83. By keeping the HOLY Covenant, Joseph merited to be adorned in his place, THAT IS, TO BECOME A CHARIOT TO YESOD OF ZEIR ANPIN, and attained the upper kingdom and the lower kingdom. Whoever guards the Holy Covenant, is considered to be observing the holy Torah in its entirety, for the Covenant corresponds to the whole Torah.”

ומוכרח לומר הטעם שפי' שהוא סוד כ"י כ"ל, שאם לא כן אם שמר אדם הברית ולא קרא קריאת שמע ולא הניח תפלין וכו' יחשב עליו כאלו קיים כל המצות, אתמהה, אלא ודאי כדפי'.

We must say that it is the secret of “Ki Kol” because if one guards the Brit but doesn’t read the Shema or put on Tefilin it wouldn’t make sense that he would be considered as if he kept the entire Torah. Therefore we must say that if one damages the Torah, meaning he doesn’t deal with it properly, he is lead to defiling the Brit (meaning if one connects to the Torah fully it includes everything since it will lead you on the right path).

גם סיבת הקרי עצמותו ועיקרו מפני החטא בברית הלשון, כדפי' לעיל (פי"א) בענין (תהלים לד, יד) נצור לשונך מרע. גם המגלה למי שאינו ראוי עונשו הקרי, והטעם שבית קיבול לסודות העליונים הנשפעים מצדי"ק הנקרא י', סו"ד הוא ליראיו שהם בשכינה, וזה הוא סוד ה' ליראיו, וכשאינו ראוי הרי משך אור התורה מבפנים ולא מצא כלי שבו ינוח ויצא לבטלה לחיצונים, ונמצא דש מבפנים וזורה מבחוץ, והוא עון ער ואונן, ולכך מדה כנגד מדה יושפך זרעו לבטלה ויטמאוהו.

Also the reason and source for Keri itself if because one transgressed the covenant of the mouth, as I explained above regarding “guard your tongue from evil” (Psalms 34:14). Also one who reveals [secrets of Torah] to those who are not worthy [and ready], his punishment is Keri. The reason is because the container of the supernal secrets, which come from “Tzadik” that is called “Yud”, is a secret for those who fear Him and are with the Shechinah; thus, “the secrets of Hashem are for those who fear him” (Psalms 25:14). When one is not ready and worthy it is as if he drew down the light of the Torah from inside and did not find a container for it to rest in, and it went out to the Chitzonim. Thus it turns out that he ‘worked’ inside and shot outside, which was the sin of Er and Onan, and therefore the cause and effect is that his semen will spill out in vain and get defiled.

גם המברך ברכות לבטלה כמוציא שכבת זרע לבטלה, ואפשר שיטמאוהו, וצריך ליזהר בזה, בפרט שליח צבור שלא יחזור תפלת י"ח אם אין תשעה שיענו אמן בודאי.

Also saying a blessing in vain is like emitting semen in vain, and they may defile him, and one should be careful with this especially a Chazan that should not repeat the Amida out loud if there are not for sure 9 men to answer ‘Amen’.

גם סבת הקרי בסבת התענוג בשינה כל הלילה כדפי' לעיל בפרק ה, וזה בכלל אם יעזבו בני תורתי. והטעם לזה כי כיון שהוא מתרפה מעסק התורה הרי הקדוש ברוך הוא אויבו, כדכתיב (משלי כד, י) התרפית ביום צרה צר כחכה, והוא מדה כנגד מדה, הוא לא רצה לידבק באשה יראת ה' על ידי עסק התורה, ידבק בחיצוניות אשה זרה, ויוליד שד לקטיגור לו, ומפרי מעלליו יאכל, כי אין רע יורד מלמעלה, אלא כיון שאדם דבק בסטרא אחרא הקדושה מסתלקת ממנו, ואז החיצונים שולטין בו שהם מזומנים, ונקרא אל"ה, שנאמר (דברים לא, יז) על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה. ולכן בהקיצו משנתו יזדרז לקום, שאם לא יקום ויחזור לישון אפשר שישן אפרקדן שהוא פניו למעלה, והוא מקולל מפי סופרים, כדאמרינן (ברכות דף יג ע"ב) לייט רבי יהושע בן לוי אמאן דגאני אפרקדן.

Another reason for Keri is the pleasure of sleeping all night, as I said in chapter 5, and this is included in “If his sons forsake My law” (Psalms 89:31). And the reason for this is since he relinquished himself from dealing with Torah the Creator becomes his enemy, as it says “if you are slack in the day of trouble, how small is your strength” (Proverbs 24:10). This is measure for measure, since he did not want to connect with the “God fearing woman” [the Shechinah] via the study of Torah, he in turn connects to the External and foreign woman. He thus will bare demons to prosecute him and he will eat the fruit of his doings, since no evil comes down unless man cleaves to the Other Side, which makes the holiness leave, and then the Chitzonim have control over him since they are always ready and available. They are also called “Eleh” (these), as it says “since I do not have God in my midst these evil things befall me” (Deuteronomy 31:17). Therefore, when he awakes he should hasten to get up, since if he does not wake up and goes back to sleep he might sleep on his back facing up, which is cursed by the Scribes, as it says “Rabbi Yehoshua Ben Levi curses those who sleep on their back facing up” (Tractate Brachot 13b).

גם סבת הקרי נתבאר בתורה במה שנאמר בפסוק (ויקרא כו, כא) ואם תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמוע לי וגו' וכתיב (שם כו, כח) והלכתי עמכם בחמת קרי וגו', ופירש רש"י ע"ה, רבותינו אמרו עראי במקרה שאינו אלא לפרקים, כך תלכו עראי במצותי. ומנחם פי' לשון מניעה, וכן (משלי כה, יז) הוקר רגלך מבית רעך, וכן (שם יז, כז) יקר רוח איש תבונה. וקרוב לשון זה לתרגומו של אונקלוס, קשיו, קושי, שמקשים לבם לימנע מלהתקרב אצלי, עד כאן לשונו, ושני הפי' באים לכוונה אחת.

Another reason for Keri is explained by what it says in the Torah “Then if you walk contrary (lit. Keri) to me and will not listen to me, I will continue striking you, sevenfold for your sins…then I will walk contrary (lit. Keri) to you in fury” (Leviticus 26:21-28). Rashi explains about this: Our teachers said that “Keri” here means ‘casual’, meaning by chance or something that happens sometimes, as if to say “if you are casual with my precepts”. And Menachem [Ben Saruk] explains “Keri” means and expression of ‘holding back’, which is similar to “Hokar Raglecha” (hold back your foot; Proverbs 25:17), and “Yekar Ruach” (withheld of spirit; Proverbs 17:27). This is also similar to Onkelos’s translation, which he explained it to mean “hardness” since they hardened their hearts to hold themselves back from bringing themselves close to Me. Both of these explanations come to one conclusion.

והרי מה כתיב אחריו, והלכתי אף אני עמכם בחמת קרי, ופירש הרשב"י ע"ה (זוהר פ' תרומה דף קל ע"א) זה לשונו בחמת קרי, בההוא רוגזא דנפיק מפתחא דקרי, ואלין אינון דמשטטי בליליא, ובשעתא דנשמתין נפקין לסלקא לאתחזאה לעילא, אלין נפקין ומקטרגין לון דלא יכלין לסלקא, בר אינון חסידי קדושי עליונין דאינון בקעי רקיעין ואוירין וסלקין. ואלין חבלי טהירין נפקן ומודיעין מילין כדיבין לבני נשא, ואיתחזיין להון בדיוקנין אוחרנין וחייכן בהו, עד דאושדין זרעא, ואיקרון מאריהון דקרי, בגין דאינון דנפקין מפתחא דקרי גרמי לון, עד כאן לשונו.

Thus what is written after: “then I will walk contrary (lit. Keri) to you in fury” (Leviticus 26:28). Rabbi Shimon Bar Yochai in the Zohar in Terumah explains about this: 66. This is the secret of that which is written: “And if you walk contrary (Heb. keri) to me” (Vayikra 26:21) and that which is written: “Then I will walk contrary to you also in fury” (Ibid. 28), MEANING with that anger that goes forth from the entrance CALLED ‘keri’. 67. There are those who float around during the night, IF THEY ARE NOT BEING NOURISHED FROM THE SMOKE AS MENTIONED EARLIER. When the souls emerge from the entrance to appear above, they go out and accuse them, so they are not able to ascend and appear above, except for those holy supernal pious ones who split the firmaments and airs and ascend. These camps of spirits go forth and inform people with falsehoods, and appear to them in other FEMALE forms and seduce them until they discharge semen. They are called men who have nocturnal emission of semen (Heb. keri), because it causes those who go forth from the entrance called ‘keri’ TO BE CALLED MEN OF NOCTURNAL EMISSION.

לכן ראוי לאדם שיהיה קיים בעבודה האלהית ונאמן בה כעמוד שלא יתמוטט ממנה, וכן מלת ברית פי' קיום, כענין (בראשית לא, מד) לכה ונכרתה ברית אני ואתה. ולכן הרוצה לזכות למדת צדיק צריך שיהיה נאמן וחזק בעבודה, ועל זה נאמר (קהלת ח, ה) שומר מצוה לא ידע דבר רע. וכבר ידעת מה שפי' לעיל בענין רע.

Therefore, it is proper for a man to fulfill the godly work and be trusted with it like a pillar that doesn’t shake, and likewise the word Brit means ‘fulfilling’ like what it says “Come now, let us make a covenant, you and I” (Genesis 31:44). Therefore, one who wants to merit the attribute of ‘Tzadik’ must be strong and trusted in his work, and about this is said “Whoever keeps a precept will know no evil thing (Ra)” (Ecclesiastes 8:5); and you already know based on what was said before what “Ra” (evil) means.

וכן אם פרץ איזה גדר מגדרי רבותינו, אפשר שיטמאוהו, שהגדרים שגדרו רבותינו ז"ל הם כדי שלא לתת מקום לחיצוני שיכנס פנימה לקדש, ואם יפרוץ גדר ישכנו נחש, שעל ידי הפרצה שפרץ נתן לו מקום שיכנס. וכן פי' בתיקונים (יח ע"ב), שהים הוא התורה, וחול לים פי' שהוא כמו השלשלת לכלב, והמתיר השלשלת גורם לכלב שינשכנו, והוא רמז לגדרים שגדרו רבותינו ז"ל, זה לשונו שם ושמרו בני ישראל את השבת (שמות לא, טז), דא בת יחידה דאיהי שמירה לישראל בכל שבת ושבת, ומאן דמחלל לה לאו איהו נטיר מקודשא בריך הוא, ולא עוד אלא דאתמר בה מחלליה מות יומת, מאן דאעיל ברשות דילה שפחה חללה זונה, דרשות דילה איהו תחום שבת, כגוונא דתחום וגבול דימא, דאתמר (ירמיה ה, כג) שמתי חול גבול לים, ומאי ניהו (הושע ב, א) והיה מספר בני ישראל כחול הים, ולית ים אלא אורייתא, מאן דאעבר עליה כאילו חזר עלמא לתוהו ובהו, ושבת שקילא לכל אורייתא מאן דאעבר עליה כאלו חזר עלמא לתוהו ובהו, ובגין דא קרא סמיך ליה (בראשית א, ב) והארץ היתה תוהו ובהו, דאיהו חול לים כחוליא דשלשלא לכלבא, מאן דאפיק ל[י]ה משלשלאיה גרים כמה נישוכין דיסורין דנשיך ליה, ובגיניה אמר דוד (תהלים כב, כא) הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי, ודא סמא"ל דאיהו תפיס בקולר שלשלא, בשבת איהו תפיס בקולר, עד כאן לשונו. הרי בפירוש שתחום שבת וחול לים שניהם ענין אחד להרחיק סמא"ל, ולהרחיקו מהקדושה, ופורץ הגדר גורם לסמא"ל שישכנו.

Similarly, if one breaks away from any fence or safeguards of the Sages might become defiled, since the safeguards that the Sages put up are for the sake of not letting the Chitzonim have space to enter the holiness. One who breaks away from the safeguard [of the Sages] will be bit by the snake, since he gives it place to enter by breaking the fence. This concept was brought in the Introduction of the Tikkunei Zohar: 262. “Thus, Yisrael should keep the Shabbat” (Shemot 31:16). This only daughter, Malchut, that is the safeguard to Yisrael each and every Shabbat. 263. And he, who desecrates the Shabbat, the Holy One, blessed be He, does not guard him. Furthermore, it says about it, “He who desecrates her should be put to death...” (Shemot 31:14). That means, anyone that places in her domain a profaned immoral maiden. As her domain is the border limits of Shabbat, similar to the limits and borders of the sea, as it says, “I placed sand (Heb. chol), a border limit to the sea” (Yirmeyah 5:22). MEANING FIXING THE DIVIDING CURTAIN, SO NO LIGHT WILL PASS FROM THE DIVIDING CURTAIN OF MALCHUT AND LOWER. 264. HE ASKS, Who is this border of the sea? AND ANSWERS. This is what is written, “And the number of the children of Yisrael will be like the sand (Heb. chol) of the sea (Heb. yam)” (Hoshea 2:1). MEANING TO SAY, THAT THE CHILDREN OF YISRAEL WATCH THEMSELVES NOT TO DRAW DOWN THE MOCHIN OF THE SHABBAT FROM ABOVE BELOW. And sea (Heb. yam) is only the Torah, THE MOCHIN IS CALLED TORAH. Whoever transgress over this, AND WISHES TO DRAW THE LIGHT FROM THE DIVIDING LINE AND LOWER, it is as if he returns the world to a shapeless and empty state. Therefore it is written proximate to this, BERESHEET – YERE – SHABBAT. The verse, “The earth was formless and empty” (Beresheet 1:2). 265. THIS EMENDATION, that like sand to the sea, MEANING NOT TO EXTEND THE MOCHIN FROM THE DIVIDING CURTAIN AND BELOW, IS like the ring that links the dog to the chain, whoever removes him from the chain causes many painful bites BY THE DOG THAT WILL BITE HIM. For this sake, did David say, “Save my soul from the sword, my special darling from the dog” (Tehilim 22:21). And this SPECIFIC DOG is Samael, who is seized in the collar chain, by the side of those who tie him up by the signpost of the Tefilin THAT IS CALLED OT (ENG. ‘SIGN’) and a strap on his arm, and is bound by two straps over his horns, SINCE SAMAEL is an ox, notoriously forewarned (with a liability to injure), ABOUT WHOM IT SAYS, “AND THE OX SHOULD BE STONED” (SHEMOT 21:29). Thus it has been explained that the domain of Shabbat and the sand of the sea are one aspect: to distance the Samech-Mem angel from the holiness, and anyone who penetrates the fence causes the Samech-Mem angel to bite him.

וכן מהדברים שצריך ליזהר שלא יטמאוהו, הוא אם נדר, שיקיים נדריו לעבודת השם כמ"ש (תהלים טו, ד) נשבע להרע ולא ימיר, ואם לא קיים המצוה והפר נדרו אפשר שנטמא, כדכתיב (קהלת ה, ה) אל תתן את פיך לחטיא את בשרך. ופי' במדרש פסוק זה על הנדרים, כמו שהעתקנו לשונם לעיל בפרק יד, עיין שם. ולדרך זה וחבל את מעשה ידיך הוא הברית, כמו שנתבאר בפרשת בראשית דף ח (ע"א) והעתקנו לשונו בפרק יא.

One of the things that one should be careful about if he does not want them to defile him, is if he made a promise he must fulfill the promise for the work of Hashem, as it says “who keeps an oath even when it hurts, and does not change their mind” (Psalms 15:4). If he does not fulfill the Mitzva and broke his promise he is able to be defiled, as it says “Do not let your mouth to lead you to sin” (Ecclesiastes 5:5), and in the Midrash it explains that it means about Nedarim (promises). And as it says in the Zohar in the Prologue: 138. Therefore, every person should be careful not to say what King David said, because he will not be able to say to THE ANGEL Dumah, “it was an error” (Kohelet 5:5), as it was with David. Because in David’s case, the Holy One, blessed be He, defeated (Dumah) in the case. “Wherefore should Elohim be angry at your voice” (Ibid.) refers to the voice that said, “and destroy the work of your hands” (Ibid.). This is the sacred flesh, WHICH IS the holy covenant that he damaged, and because of which he is to be dragged down to Gehenom by the angel Dumah.

והטעם, שהפסוק אמר (במדבר ל, ג) ככל היוצא מפיו יעשה, והטעם, שכבר פרשנו שהדבור הוא רוחני דומה לזרע הגשמי, וכמו שמהברית התחתון אין להוציא זרע לבטלה אלא בנקבה, כך אין להוציא הדבור לבטלה אלא להביאו למקום העשיה שהוא הנקבה, ונמצא בזה הקול היוצא מיחד ברית הלשון עם הנקבה, ואם ח"ו לא קיים הרי הוציא זרע לבטלה, שהוא קול ודיבור היוצא מברית הלשון, ולכן גם יפגום בברית המעור בזרע לבטלה, כי עבירה גוררת עבירה.

The reason is because the Torah says “He shall do according to all that proceeds out of his mouth” (Numbers 30:3), since the speech that is spiritual is similar to the sperm that is physical. Just like from the lower Brit one must not emit semen in vain, but only into a female, so too one must not say words in vain except for the sake of bringing oneself to a place of action, which is the female, and thus he unites the Brit of the tongue with the female. If he does not fulfill it, Chas Veshalom, then it is like he emitted semen in vain, which is the voice and speech that comes out of the Brit of the tongue, and therefore he will also damage the Brit with semen in vain, since a transgression leads to a transgression.

התיקון לעון הקרי, ראשונה צריך שיטבול במקוה מ' סאה כדי לטהר עצמו מטומאת החיצונית הארורה, ואפילו מי שמקל בטבילה לענין הזווג, אין ראוי להקל בזו. וכן פירש הרשב"י ע"ה (זוהר פ' בראשית דף נה ע"א) ובגין דבעל קרי אתי מסטרא דרוח מסאבא, בעי לאסחאה מניה לאתדכאה מניה, והא אוקמוה חבריא, עד כאן לשונו, ולעיל מזה מיירי בענין נעמה אימא דשידין דמצדה באין כל אותן העושים לבני אדם בעלי קריין.

The correction for the sin of Keri. Firstly, you need to immerse in the Mikve of 40 Se’ah to purify himself from the cursed external impurity, and even one who is lenient regarding the immersion for relations should not be lenient with this. Rabbi Shimon too explains in the Zohar in Beresheet B: 357. Come and behold: this Na’amah is the mother of demons. From her side originate all those demons who sexually arouse men, absorb the spirit of lust from them, seduce them, and eventually cause them to release semen in vain. And since this wastage of semen comes from the side of the spirit of defilement, one has to wash and to purify himself. This the friends have already explained.

ואם לא יהיה אפשר במ' סאה ישתדל להטיל עליו ט' קבין. ואם אפילו זה אי אפשר לו, לפחות ירחוץ מקום הטנוף, ובספר מעשה החסידים (ספר חסידים סימן קנז) כתב, שלא יחשוב בדברי תורה עד שישפשף ירכותיו במים, כן ראוי לעשות לכבוד התורה והתפלה.

If one cannot dunk in 40 Se’ah he should make an effort to pour on himself 9 Kavs of water (approx. 11-21 Liters, which is approx. a 3 minute shower), and if he can’t even do this then he must at least wash the place of the filth. In the book Sefer Chasidim (Siman 156) it says that one should not think of words of Torah until he washes his thighs with water, and this is proper to do out of respect for the Torah and the Tefilah.

ובפרשת מצורע בפרשת הזב, הביאו בילקוט תנא דבי אליהו, זה לשונו ראה אדם קרי חייב טבילה, אמר מי רואה אותי אין בכך כלום העבירו מנגד פניו, שוב ראה קרי אמר מי רואה אותי וכו', שלש פעמים, עבר על מה שכתוב (איוב לג, כט) פעמים שלש עם גבר, שהוא נעשה זב מתחלת דרכיו, שנאמר (ויקרא טו, ב) איש איש כי יהיה זב, מה תלמוד לומר איש איש, למקרה לילה, אם חזר ועשה תשובה מרפאין אותו, ואם לאו הרי הוא בחזקתו עד יום מותו, שנאמר (ויקרא טו, ג) וזאת תהיה טומאתו בזובו, עד כאן לשונו.

In the portion of Metzora regarding the Zav it says in the Yalkut Tana Devei Eliyahu: If one sees Keri he must immerse. Is he ignores it and says to himself “who see this? this is nothing”, and repeats this three times, and goes against what the verse says “God does all these things, twice, three times, with man” (Job 33:29), then he becomes a Zav, as it says “When any man has an issue (Zav) out of his flesh” (Leviticus 15:2), ‘any man’ means to include nocturnal emissions. If he does Teshuva they heal him, and if he does not then he is held responsible until he dies, as it says “And this shall be his uncleanness in his issue” (Leviticus 15:3).

ובמעלות הטבילה כבר כתבנו לעיל במקומו (שער אהבה פרק יא), ואמרנו כי מסגולתה הוא להחזיר הנשמה למקומה, כי מי שהוא טמא אין לו נשמה, והפוגם הברית נשמתו מסתלקת ממנו, וכן פירש בזוהר (פ' לך לך דף צד ע"א) זה לשונו דתניא, בכל זמנא דאתרשים בר נש בהאי רשימא קדישא דהאי את, מניה חמי לקודשא בריך הוא ממש, ונשמתא קדישא אתאחידא ביה, אי לא זכי דלא נטיר האי את, מה כתיב (איוב ד, ט) מנשמת אלוה יאבדו, דהא רשימא דקודשא בריך הוא לא אתנטיר, ואי זכי דנטיר לה שכינתא לא אתפרשת מניה, אימתי מתקיימת ביה כד אתנסיב והאי את עאל באתריה, עד כאן לשונו. ועיין עוד שם להבין הדבר על מתכונתו, וכדי שלא להאריך לא העתקנו כל לשונו.

The advantage of the immersion was already explained in the Gate of Love, chapter 11, and we said that its power is to return the soul to its place, since one who is impure has no soul (Neshamah), and one who damages the Brit his soul leaves him. And so they have said in the Zohar in Lech Lecha: “410. We have learned that as long as a man is stamped by the holy imprint of this sign, THAT THIS SIGN OF THE COVENANT IS STAMPED IN HIM AND GUARDS HIM ALWAYS, then from within it he can actually see the Holy One, blessed be He, and the holy soul remains attached to him in the sign of the covenant. 411. But if he is not deserving, because he did not preserve this sign, what is written of him? IT IS WRITTEN: “By the breath (or, soul) of Eloha they perish...” (Iyov 4:9), because the imprint of the Holy One, blessed be He, has not been preserved. If he has the merit of preserving it, then the Shechinah shall never depart from him. 412. AND HE ASKS: When does THE SHECHINAH reside within him? AND HE SAID: When he marries, and this sign enters to its place, TO THE SHECHINAH.” You should study there in depth to understand the matter, and we did not write it here as to not lengthen.

ואגב למדנו מהמאמר תיקון לאות ברית, הוא שישתדל לישא אשה בבחרותו כדי לטהר עצמו, ומטעם זה אמרו בקדושין (דף כט ע"ב) אמר רב חסדא האי דעדיפנא מחבראי דנסיבנא בשיתסר, ואי נסיבנא בארביסר הוה אמינא לשטנא גירא בעיניה, עד כאן לשונו.

We also learn from this that a correction for the sign of the Brit is to make an effort to marry a woman while he is young so he can purify himself, and this is why it says in the Talmud in Tractate Kidushin, chapter one: Rav Chisda said: The reason that I am superior to my colleagues is that I married at age sixteen. And had I married at fourteen, I would have said to Satan, “An arrow in your eye” (meaning: I defy you! being absolutely free from impure thoughts).

ובתיקונים (דף פב ע"ב) אמר ועוד עץ פרי (בראשית א, יא), דא עמודא דאמצעיתא, עושה פרי, דא צדיק, אשר זרעו בו על הארץ, דא שכינתא דכל זרעין איתכללן בה. והכא פקודא דפריה ורביה למעבד איבין וזרעין, דאתמר בה (ישעיה מה, יח) לא תוהו בראה לשבת יצרה, ומאן דאתבטל מפריה ורביה כאלו אחזר להאי ארץ יבשה, ומנע ברכאן מניה כל חד לפום דרגיה, מאן דפגים לתתא פגים לעילא לאתר דאתגזר נשמתיה, עד כאן לשונו. ואי הוא פגם ולא יכול לתקן את עצמו בעת הראוי, אם יזכהו האל לבן ישתדל להשיאו אשה קודם שיבא לידי חטא. ובדור הזה צריך האדם להרחיק את בנו ולשומרו מכל דבר שאפשר שיבוא לידי הרהור חטא קודם שישא אשה.

In the Tikkunei Zohar it says (43rd Correction): “5. WE SHOULD further EXPLAIN. A fruit tree is the Central Column, TIFERET; yielding fruit is the Righteous, YESOD, “whose seed was in itself” (Genesis 1:11); “upon the earth” is the Shechinah, MALCHUT, in which all seeds are included. ZEIR ANPIN PRODUCES SOULS OF THE RIGHTEOUS VIA YESOD THAT TRANSMITS THE SOULS TO MALCHUT, WHO IS IMPREGNATED THROUGH RECEIVING THE PLENTY OF ALL THE TEN SFIROT THAT IS DRAWN TO HER VIA YESOD, TO BEAR NEFESH, RUACH AND NESHAMAH FROM ALL THE LEVELS. And here IS ALLUDED TO the precept of being fruitful and multiplying, WHICH IS to produce fruit and seeds, THAT IS, TO BEGET RIGHTEOUS CHILDREN. This is the meaning of, “He did not create it a waste land, He formed it to be inhabited” (Yeshayah 45:18). Whoever neglects multiplying and being fruitful IS CONSIDERED as if he returned that earth, THAT IS, MALCHUT, CALLED EARTH WHEN IT RECEIVES ABUNDANCE, TO THE LEVEL OF dry land, FOR SHE IS DRY FROM LIGHT, and withholds blessings from it. HE EXPLAINS THAT each one FLAWS according to his own level, FOR whoever flaws below, flaws above, in the place where his soul was hewn FROM. IF THE ROOT OF HIS SOUL IS FROM A HIGH PLACE AND HE CREATES A FLAW THERE, HIS PUNISHMENT IS GREAT. THEREFORE THE HOLY ONE, BLESSED BE HE, IS STRICT WITH HIS PIOUS ONES, BECAUSE THE ROOT OF THEIR SOULS IS HIGH IN HEAVENS, AND HIS PUNISHMENT IS GREATER THAN OF A MAN OF A LOW LEVEL.” If he already damaged and cannot correct himself at the proper time, then if the Creator will give him the merit of bearing a son he should make an effort to marry him off to a woman before he comes to sin. And in this generation one should distance his son and protect him from anything that can lead him to a negative thought before he marries a woman.

עוד התיקון לאות ברית גם כן על ידי עסק התורה, כמבואר לעיל במאמר שהעתקנו מהתיקונים (דף סו ע"ב), וביארו בתיקונים (דף צח ע"ב) שמי שפגם בנשמה תיקונו על ידי עסק התורה בשש סדרי משנה, זה לשונו ולא עוד אלא מאן דאעיל זרעיה בנדה או שפחה או כותית או זונה כאלו מערב מה דאפריש קודשא בריך הוא, דכתיב (בראשית א, ו) ויהי מבדיל בין מים למים, דאינון מי נדה למי דכיא, דדא אסור ודא מותר, דא כשר ודא פסול, דא טומאה ודא טהרה, אלין אינון שית סדרין דאתייהבת בהון משנה לאפרשא בין טוב לרע דערב לון אדם ודרין דאתו אבתריה, עד כאן לשונו. עוד עיין בתיקון מ"ו.

Another correction for the sign of the Brit is also by dealing with Torah, as we explained above where we quoted the Tikkunei Zohar (67th Correction) that whoever damages the soul can correct himself with studying Torah and the six orders of the Mishnah: One who enters his seed in a Niddah, maidservant, Cutite or a prostitute, it is like he mixed what the Creator separated, as it says ““And let it divide water from water” (Genesis 1:6), which are the waters of Niddah and waters of purity. One is forbidden and one is permitted; one is proper and one is disqualified; one is defiled and one is pure. These are the six orders of the Mishnah to separate between good and bad, which Adam and the generations that followed mixed together. Also look in the Tikkunei Zohar in the 46th Correction.

ואם ישתדל לדעת שש סדרי משנה על פה מה טוב ומה נעים חלקו, שעיקר המשנה לדעת אותה על פה, שנאמר (שמות לד, כז) כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית, ודברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרם בכתב (ע' גיטין דף ס ע"ב), ולא נכתבו אלא משום עת לעשות לה' (תהלים קיט, קכו), והיודעם על פה אשריו, כמו שביאר הרשב"י ע"ה בהיכלא תנינא (זוהר פ' בראשית דף מב ע"א), אמר שם שיש בהיכל עצם השמים שרפים בשש כנפים, ואמר אחר כך אלין אינון דאוקידו לאינון דלא חיישי על יקרא דמאריהון ורזא דאשתמש בתגא חלף, מאן דקרי ותאני שית סדרי משנה דא הוא מאן דידע לסדרא ולקשרא ייחודא דמאריה כדקא יאות, עד כאן לשונו.

If one makes an effort to know the six orders of the Mishnah by heart, how great and how pleasant is his portion, since the main study of the Mishnah is to know it by heart, as it says “for in accordance with these words I have made a covenant with you and with Israel” (Exodus 34:27), and teachings that are Oral are not permitted to be said in writing, and they only wrote down [the Mishnah] because ‘the time has come to do for the Creator’ (meaning in those times they had to write them down or else it would have been forgotten). Those who know it by heart (orally) is meritorious, as Rabbi Shimon said in the Zohar in Beresheet B that in the Chamber of Etzem Hashamayim there are Serafim with six wings, and this is what it says: 77. From the totality of those lights, THROUGH THEIR JOINING, the Seraphim were created. Each has six wings, as is written: “Above it stood the Seraphim, each one had six wings” (Yeshayah 6:2). They all have six WINGS, because they originated from THIS CHAMBER CALLED etzem hashamayim. These Seraphim burn (Heb. sorphim) all those who do not revere their Master’s glory, THAT IS, THOSE WHO DEAL WITH THE THREE TOP SFIROT, and it is said that he who exploits the crown of Torah shall fade away, BECAUSE THE SERAPHIM BURN HIM. And whoever reads and learns the Six Orders of the Mishnah knows how to arrange and connect with his Master’s unity, as is fitting. It is he who knows how to sanctify his Master’s Holy Name each day always.

ועיקר ידיעת המשנה הוא שישתדל לדעת אותה בפירושה, ומי שיקרא אותה בפירושה לא תשכח ממנו במהרה, וכן אמר בירושלמי (ברכות פ"ה ה"א) אמר רבי תנחום כל הסובר תלמודו לא במהרה הוא שוכח. ועד"ה ידיעת התורה על פה הוא במדת הזכר, שכל זכירה הוא בזכר, וכיון שזה פגם אות הברית שהוא במקום הזכר, וירד למקום השכחה, ראוי שיתוקן על ידי זכירה לדעת תורה על פה.

The main study of the Mishnah is that one should make an effort to knowing it with its explanation, and if one learns it with its explanation it will not be forgotten from him quickly. They said this also in the Yerushalmi (Berachot chapter 5): “Rav Tanchum said, ‘one who has thoroughly analyzed his studies, does not quickly forget’”. Similarly, the knowledge of the Torah orally is the attribute is Zachar (male) since Zechira (memory) is always in the same place as Zachar (male). Since one damaged the sign of the Brit, which is in the place of Zachar, and he went down to the level of forgetfulness, his correction is by memorizing and knowing Torah orally.

וכן התורה הוא תיקון כדי שלא יבא לידי קרי, ונרמז ענין זה בזוהר (פ' וישב דף קץ ע"א) זה לשונו אמר רבי אלעזר, כד ההוא סטרא בישא אתי למפתי ליה לבר נש, יהא משיך ליה לגב אורייתא ותתפרש מניה, תא חזי דהא תנינן דכד האי סטרא בישא קיימא קמי דקודשא בריך הוא לאסטאה על עלמא בגין עובדין בישין, קודשא בריך הוא חס על עלמא ויהב עיטא לבני נשא לאישתזבא מניה ולא יכיל עליהון ולא על עובדיהון, ומאי איהו עיטא, לאשתדלא באורייתא ואשתזבא מניה, מנא לן, דכתיב (משלי ו, כג) כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר, מה כתיב בתריה לשמרך מאשה זרה מחלקת לשון נכריה, ודא הוא סטרא מסאבא סטרא אחרא דאיהי קיימא תדיר קמי קודשא בריך הוא לאסטאה על חוביהון דבני נשא, עד כאן לשונו לעניננו. והנה נודע כי כל כחות הקרי באים מאשה זרה, וכן פירשו בזוהר, כתיב כי נר מצוה ותורה אור וגו' לשמרך, נמצא התורה שמירה שתשמור את האדם מכחות אלו.

Torah is also a correction that can protect one from Keri, and this is hinted in the Zohar in Vayeshev: “223. Rabbi Yosi said that when a man notices that he is assailed by evil thoughts, he should study the Torah and they will pass. Rabbi Elazar said that when the Evil Side comes to crush man, he should draw it toward the Torah and it will part from him. 224. Come and behold: we have learned that when the Evil Side stands before the Holy One, blessed be He, and indicts the world for its evil sins, the Holy One, blessed be He, pities the world and advises men on how to be saved from it, so it will not control them or their deeds. The advice is to escape the Evil Side by studying the Torah diligently. HE ASKS: How do we know this? HE ANSWERS: From the verse, “For Your commandment is a lamp; and Torah is light; and reproofs of instruction are the way of life,” which is followed by the verse: “To keep you from the evil woman, from the smoothness of the tongue of a foreign woman” (Mishlei 6:23-24). THE TORAH THEN PRESERVES ONE FROM THE EVIL INCLINATION. 225. The Side of Defilement, the Other Side, is always before the Holy One, blessed be He, blaming men for their transgressions. It also stands below to accuse men for their sins. HE EXPLAINED THAT it stands above to remind men of their sins and to accuse them for their deeds, because they were given over to its power, as was Job WHEN THE HOLY ONE, BLESSED BE HE, SAID TO THE SATAN: “HE IS IN YOUR HAND” (IYOV 2:6).” It is known that the force of Keri comes from the ‘foreign woman’, as we have just quoted in the Zohar, and thus the Torah is a protection that protects man from these powers.

ובפרט מי שאינו נשוי שלא ישכב לעולם במטה לישון עד שיהא שבע מן התורה, כדאמרינן בברכות (דף יד ע"א) אמר רבי יוחנן כל המשביע עצמו מדברי תורה ולן אין מבשרים אותו בשורות רעות, שנאמר (משלי יט, כג) ושבע ילין בל יפקד רע, עד כאן לשונו. וכבר נודע כי רע נקרא המוציא שכבת זרע לבטלה, כענין (דברים כג, י) ונשמרת מכל דבר רע, שפירשו רבותינו ז"ל (ע"ז דף כ ע"ב) שלא יהרהר ביום וכו'. ולכן ראוי שלא לשכב עד שיקרא בתורה הרבה באופן שיהיה שבע, שכמו שהאדם שבע עצמו מהאכילה ישבע עצמו מהתורה עד אשר ילאה שלא יוכל ללמוד כאדם ששבע מרוב האכילה שלא יוכל לאכול יותר.

Especially one who is not married should never sleep on his bed until he is satiated with Torah, as it says in Tractate Berachot page 14: “Rav Yochanan said, whoever satiated himself with words of Torah and sleeps, does not get informed with bad news, as it says, “and whoever has it rests satisfied; he will not be visited by evil” (Proverbs 19:23).” It is already known that “evil” means one who emits semen in vain, as it says “guard yourself from anything evil” (Deuteronomy 23:10), which the sages explained to mean negative thoughts during the day. Therefore it is proper for one not to rest until he reads a lot of Torah in a way that he will be full, just like when one satiates himself with food one should satiate himself with the Torah until he can no longer study, like one who is so full from food that he can’t eat any more.

ומכל מקום אם עסק בתורה ביום והוא שבע ממנה, אין החיוב לו להאריך בתחלת הלילה בעסק התורה באופן שלא יוכל לקום באשמורת, והחכם עיניו בראשו ויכלכל דבריו במשפט, שיעסוק בתורה ביום עד שישבע, ובתחלת הלילה יעסוק בתורה גם כן כדי שתעלה הנשמה על ידי הבל התורה, אבל לא לשבעה, כדי שלא יבטל מלקום באשמורת שהוא עיקר עסק התורה כמו שנאמר (איכה ב, יט) קומי רוני בלילה, וכמו שפי' לעיל (פ"ז).

However, if one studies during the day and he is satiated, he does not have to lengthen his study at night in a way that he cannot wake up at midnight. And “the wise man, his eyes are in his head” (Ecclesiastes 2:14) and will “order his affairs rightfully” (Psalms 112:5) in a way that he will deal with Torah during the day until he is satiated, and in the beginning of the night he will deal with Torah as well so that his soul can elevate by the breath of the Torah, but not to the point that he is satiated so he will not miss waking up at dawn, which is the main time to deal with Torah, as it says “Arise, cry out in the night, at the beginning of the watches [last part of the night]” (Lamentations 2:19).

עוד התיקון לאות הברית הוא ליזהר בכל מדות שאדם נקרא בהם צדיק, שהם תלויים במדת צדיק העליון. והאחד מהם הוא שישתדל לקום בחצות לילה, או מחצות לילה ואילך, לעסוק בתורה, וישתדל לחבר לילה ביום על ידי התורה כנגד מה שהפריד ביניהם, שהקם בחצות נקרא צדיק כדפי' בפרשת אמור (דף צ ע"א) והעתקנו לשונו לעיל (פ"ז), וביאר שם שטרף נתן ליראיו (תהלים קיא, ה) נאמר על העוסקים בתורה מחצות לילה ואילך, והטעם שהם משתתפים עם מדת יראה.

Another correction for the sign of the Brit is to be cautious with all the attributes that relate to the aspect of ‘Tzadik’, which are dependent on the attribute of the Supernal Tzadik. The first one is to make an effort to wake up at midnight or from midnight on to deal with the Torah, and he should make an effort to unify ‘night’ with ‘day’ via the Torah, corresponding to that which he separated between them, since one who wakes at midnight is called Tzadik, as we have quoted above the Zohar in Emor, and it explains there that “He has given food to those who fear him” (Psalms 111:5) refers to those who deal with the Torah from midnight on. The reason is that they join together with the attribute of Awe.

וכן ביאר בזוהר (פ' מקץ דף קצד ע"ב) שפסוק רוצה ה' את יראיו את המיחלים לחסדו (תהלים קמז, יא) נאמר על הקמים מחצות לילה ואילך, וקושרים לילה ביום כדי לקבל חוט של חסד, זה לשונו למיחלים לחסדו, הוי אימא אינון דמשתדלי באורייתא בליליא ואשתתפו בהדי שכינתא, וכד אתי צפרא אינון מחכאן לחסדו וכו', עיין שם.

And as it says in the Zohar in Miketz. 33. “Those who hope for His mercy.” HE ASKS: Who are “those who hope for His mercy?” HE ANSWERS, They are the ones who study the Torah at night and join the Shechinah. When morning comes, they hope for His mercy.

ובמעלת הקושר לילה ביום על ידי עסק התורה ביאר הכתוב באומרו (תהלים לג, יח) הנה עין ה' אל יראיו למיחלים לחסדו להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב, ועין ה' פי' באדרת (נשא דף קכט ע"ב) שהוא עינא פקיחא דאריך וכו' עיין שם. ובודאי שהעושה זה הוא מתקן מדת צדיק עם השכינה שנמשך לו ולה חוט של חסד, כדפי' בכמה מקומות. וכנגד מה שהפריד לשכינה בהמשכת טיפה לחוץ, וסוד הטיפה היא חיוורא ונמשכת מצד הימין כדפי' בתיקונים (דף מא ע"א) בענין והמן כזרע גד הוא (במדבר יא, ז), כנגד זה קושר לילה ביום לקבל חוט של חסד. וכן פי' בזוהר (פ' ויגש דף רז ע"ב) בפסוק (תהלים פח, ב) ה' אלהי ישועתי יום צעקתי בלילה נגדך, שהקם בחצות ועוסק בתורה שהוא עומד במדריגת צדיק חי העולמים, ואז ביום זוכה אל חוט של חסד, והיינו אומרו אלהי ישועתי, כי חוט של חסד הוא ישועה כאומרו (תהלים ס, ז) הושיעה ימינך, ולא נעתיק לשונו כדי שלא להאריך.

The advantage of one who unifies ‘night’ with ‘day’ via the study of Torah is explained by the verse “Behold, the eye of Hashem is toward them that fear Him, toward them that wait for His mercy; To deliver their soul from death, and to keep them alive in famine" (Psalms 33:18). The “eye of Hashem” was explained in the Zohar in the Idra Rabba: “54. It is written: “Behold, the eye of Hashem is upon those who fear him” (Tehilim 33:18) and it is also written: “The eyes of Hashem, they rove to and fro through the whole earth” (Zechariah 4:10). MEANING: If they merit, “the eye of Hashem is upon those who fear him”: that is, the upper eye OF ARICH ANPIN. If they have no merit, “the eyes of Hashem, they rove to and fro”: THAT IS the lower eye OF ZEIR ANPIN.” Certainly one who does this corrects the attribute of ‘Tzadik’ with the Shechinah, since a thread of grace is drawn to him and Her, as it says in many places. That which he caused separation to the Shechinah with the drop in vain, and the secret of the drop is ‘white’, which corresponds to Chesed as it says in the Tikkunei Zohar about “and the manna was like coriander seed” (Numbers 11:7); corresponding to this he ties ‘night’ with ‘day’ to receive the thread of grace (Chesed). As it says in the Zohar in Vayigash (verse 48) about the verse “Hashem, God of my Salvation” (Psalms 88:2) that one who wakes up at midnight and deals with the Torah is established with the attribute of “Tzadik Chai Haolam”, and then during the day he merits the thread of grace, thus “God of my Salvation”, since the thread of grace is redemption, as it says “save with Your right hand, and answer me” (Psalms 60:7), and we will not quote it here as to not lengthen.

עוד צריך ליזהר שלא יזדווג באשתו כי אם משבת לשבת, ובראש חדש, ויום טוב, שאין יחוד למעלה על ידי צדיק אלא בזמנים האמורים, כדכתיב (ע' יחזקאל מו, א) שער הפונה קדים יהיה הסגור ששת ימי המעשה וביום השבת יפתח וביום החדש יפתח, וכן פי' בזוהר (פ' נח דף עה ריש ע"ב) ז"ל בפסוק זה האי קרא אית לאסתכלא ביה, דאיהו רזא במה דאתמר, יהיה סגור ו' ימי המעשה וביום השבת יפתח וביום החדש יפתח, אמאי יהיה סגור כל אינון ו' ימי המעשה, אלא אלין יומין דחול דתרעא דא יהיה סגור דלא לאשתמשא חול בקודשא. וביום השבת יפתח וביום החדש יפתח, דהא כדין שמושא דקודשא בקודשא, וכדין אתנהיר סיהרא לאיתחברא בשמשא, עד כאן לשונו לעניננו.

Also one should be careful to only have relations with this wife from Shabbat to Shabbat, and on Rosh Chodesh and Yom Tovs, since there is no unification of ‘Tzadik’ above except for those times, as it says “Thus said Hashem: The gate of the inner court that faces the east shall be shut the six working days; but on the Shabbat day it shall be opened, and in the day of the new moon it shall be opened” (Ezekiel 46:1). Similarly it says in the Zohar in Noach: 362. Because the six days are the non-holy mundane days, and the gate should be shut so that the ordinary does not make use of the sacred. “But on the Shabbat day it shall be opened, and on the day of the new moon it shall be opened,” because at those times, the sacred makes use of the sacred, and the moon, WHICH IS THE FEMALE PRINCIPLE, shines in order to unite with the sun, WHICH IS ZEIR ANPIN.

ומכל מקום היותר מוסכם בתיקון לעונת תלמידי חכמים הוא משבת לשבת, וכן אמר עוד בתיקונים (דף כא ע"א) ועוד בכל עץ דא צדיק דאיהו עץ פרי עושה פרי למינו (בראשית א, יא), ודא יום השבת, דתמן זווגא דשכינתא עם קודשא בריך הוא, ותמן אית ליה נייחא, ועליה אתמר (תהלים א, ג) והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו, דא עתו דצדיק דאיהו ליל שבת, דמניה פרחין נשמתין חדתין בישראל בערב שבת, דאתקריאו פנים חדשות, עד כאן לשונו.

And nevertheless, the more accepted thing for the correction of the relations of Talmidei Chachamim is from Shabbat to Shabbat. Similarly it says in the Tikkunei Zohar (Sixth Correction): 10. “In any tree” (Devarim 22.6) refers to the Tree of Life, MEANING ZEIR ANPIN, FROM THE CHEST AND UP. About it is said, “She is a tree of life to those who lay hold on her” (Mishlei 3:18). And about it, ZEIR ANPIN, CALLED MAN, IS SAID, “For is the tree of the field a man” (Devarim 20:19). “in any tree” could also BE EXPLAINED AS referring to the Righteous, MEANING YESOD, FROM THE CHEST AND BELOW, of which is said, “And fruit tree yielding fruit after its kind” (Beresheet 1:11). This is the Shabbat day, when the mating of the Shechinah with the Holy One, blessed be He, takes place, then she has rest. 11. And about it YESOD, THE RIGHTEOUS, is said, “And he shall be like a tree planted by streams of water, that brings forth its fruit in its season” (Tehilim 1:3). This is the righteous people’s time to perform marital duty, the night of Shabbat. Since from the Righteous, THAT IS YESOD, CALLED THE SIXTH DAY, new souls bloom in Yisrael on the eve of the Shabbat, referred to as ‘new faces.’

עוד בתיקונים (דף צ ע"א) דרש שם בענין העריות, ואמר אחר כך, ואף על גב דאיתמר כל אלין עריין בספירן ובשמא דידו"ד, לאו באתריה דלעילא, אלא כד שכינתא גלת כל ספירן נחתו עמה, ולית פרודא בה ובין עשר ספירן, וכד נחתו אתלבשו בשית יומין דחול שית ענפין וכו', ואמר אחר כך ואמאי אית פירודא, בגין דלית צדיק דא אות ברית תמן, ורזא דמלה אין צדיק בארץ דאיהו אות ברית תמן, ובשבת דאיהו יומא שביעאה תמן קריבו ויחודא דשמא דיוד"ד וכל ספירן, ובגין דא תלמידי חכמים זווגייהו מלילי שבת ללילי שבת, דהא עריין אינון ודאי לתתא, אבל לעילא איתמר (תהלים ה, ה) לא יגורך רע. וצדיק דקריב לאתתיה ביומין דחול, ההוא בן דעביד עליה אתמר צדיק ורע לו, דגרים דאתעביד קדש חול, דאיהו יום הז', ובההוא זמנא איהו רזא דצדיק ורע לו, אבל לעילא לית ערוה וקצוץ ופרוד, עד כאן לשונו.

Also in the Tikkunei Zohar (56th Correction) it teaches about the immoral relations, and after it says: 13. And though it is said THAT all these types of nakedness DAMAGE the Sfirot, they do not the Name Yud Hei Vav Hei. FOR, HEAVEN FORBIDS, THAT ONE DAMAGES his place above IN ATZILUT, but when the Shechinah, MALCHUT, exiled, all the Sfirot came down with her INTO THE WORLDS BRIYAH, YETZIRAH AND ASIYAH. There is no division in her and between the ten Sfirot, and when they went down they were clothed in the six workdays, THE SECRET OF METATRON, WHICH ARE THE SIX END SFIROT OF YETZIRAH. 15. HE ASKS, and why is there division DURING WEEKDAYS? Because there is no Righteous, the sign of the covenant, YESOD, there. And the secret of this IS THE VERSE, “For there is not a righteous man upon earth” (Kohelet 7:20), who is the sign of the covenant, YESOD, there. MATING IS DONE THROUGH YESOD; WITHOUT IT THERE IS DIVISION. And on Shabbat, which is the seventh day, MALCHUT, there is the closeness and union of the Name Yud Hei Vav Hei and all the Sfirot, FOR THEN IS THE TIME OF MATING OF YESOD AND MALCHUT. Due to this, the time for marital duty for the scholars of the Torah is on Shabbat night. FOR THEN THERE IS MATING ABOVE, NOT DURING WEEKDAYS. BY THAT, THEY WILL HAVE WORTHY CHILDREN, AND ALSO THEY MEND THE SIN OF ADAM, WHO DAMAGED A SUPERNAL PLACE. 16. These sexual misconducts, WHICH ARE SAMAEL AND THE SERPENT, are surely below, IN THE WORLDS BRIYAH, YETZIRAH AND ASIYAH. But above, IN THE WORLD OF ATZILUT, it says, “nor shall evil dwell with you.” YET IN BRIYAH, YETZIRAH AND ASIYAH, THEY CAUSE DIVISION BETWEEN THE SFIROT. AND THEREFORE when a righteous approaches his wife on weekdays, it says of the child he begets, ‘a righteous man for whom it is bad,’ for he causes holiness, the seventh day, to be not holy. At that time, it says, ‘a righteous to whom it is bad, and an evil man to whom it is good.’ FOR EVEN THOUGH HE IS RIGHTEOUS AND HIS INTENTION IS TO FULFILL THE PRECEPT OF ‘BE FRUITFUL AND MULTIPLY,’ NEVERTHELESS HE CAUSES HOLINESS TO BE A WEEKDAY. FOR THAT DROP, WHICH IS THE SECRET OF THE SEVENTH DAY, WHICH IS HOLINESS, IS INJECTED DURING A WEEKDAY. THEREFORE IT IS BAD FOR HIM, THOUGH HE BE RIGHTEOUS. FOR DURING WEEKDAYS THE TREE OF KNOWLEDGE OF GOOD AND EVIL DOMINATES, AND THUS THE CHILD IS MIXED OF GOOD AND EVIL. 17. But above, IN ATZILUT, there is no nakedness and cutting and separation and severance.

ומה שאמר דאתעביד קדש חול, פיר' כי מדת צדיק נקרא יום השביעי, וכן פי' בתיקונים (דף פד ע"א) אבל ממשלה דצדיק יום השביעי ביה אתקריאו כל ספירן שביעיות. והטעם מפורש בתיקונים תיקון תלתין תחלת התיקון (דף עג ע"ב) ע"ש שסודו סוד אות ז' שהוא בצדיק דהיינו י' על ו' עטרה על ראשו, וכיון שהוא שביעי הוא קדש כדפי' בתיקון מ"ז (דף פד ע"א), ואין להמשיכו בחול שלא לערב קדש בחול, עכ"ל.

When it says “he makes holiness to mundane”, it means that the attribute of ‘Tzadik’ is called “the seventh day”, and as it says in the Tikkunei Zohar (47th Correction, verse 20): “But the dominion of the Righteous, YESOD, WHICH IS the seventh day, in it all the Sfirot are called ‘sevenths’ AFTER IT.” The reason is explained in the 30th Correction (verse 5), study there, that it is the secret of the letter Zayin, which is in Tzadik, which is Yud on top of the Vav as a crown on his head. Since it is seventh it is holy, as it explains in the 47th Correction, and one should not draw it in the weekday as to not mix mundane with holiness.

וכן מתיקון אות ברית לגלות סוד למי שהוא צדיק וירא שמים, דכתיב (תהלים כה, יד) סוד ה' ליראיו. וכן אמר בתיקונים (תיקוני זוהר חדש דף ב ע"א) נמצא אצלינו בכתיבת יד, וכל מאן דמגלי רזין לצדיקיא גרים לצדיק לאנהרא ברזין דאורייתא ולשכינתא, דאור רז אתקרי, ובההוא זמנא (דניאל יב, ג) והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע, עד כאן לשונו.

Another correction for the sign of the Brit is to reveal secrets to one who is a Tzadik and has the Awe of Heaven, as it says ““the secrets of Hashem are for those who fear him” (Psalms 25:14). And so it says in the Tikkunei Zohar Chadash that is found by us in handwriting: “Whoever reveals secrets to Tzadikim causes the Tzadik to illuminate with secrets of Torah and to the Shechinah, which is called Or Raz (light and secret), and about that moment it says “and those who are wise shall shine as the brightness of the firmament” (Daniel 12:3).”

וגם המתלמד, יתקן נפשו בעסק התורה על ידי הסוד, כדפי' בתיקונים תיקון תלתין (דף עג ע"ב) בעונש המונעים עצמם מלקרות בחכמת הקבלה, זה לשונו בקיצור דאלין עבדין לאורייתא יבשה ולא בעאן לאשתדלא בחכמה בקבלה, דגרמין דאסתלק נביעו דאיהו יו"ד מינה ואשתארת ב' יבשה, ווי לון דגרמין עניותא וחרבא וביזא והרג ואבדן בעלמא, עד כאן לשונו, ושאר לשונו העתקנו בהקדמה.

Also the one who studies corrects his soul by dealing with the secrets of Torah , as is explained in the 30th Correction of the Tikkunei Zohar regarding the punishment of those who prevent themselves from reading the wisdom of Kabbalah: “11. Because those WHO NEGLECT THE STUDY OF THE KABBALAH make the Torah dry, and do not wish to deal with the wisdom of Kabbalah, they cause the source of wisdom, which is Yud, CHOCHMAH, to leave it, and Bet, MALCHUT, remains dry. Woe to them, who bring poverty, sword, looting and killing and loss to the world.” The rest of this passage was brought down in the introduction.

והמגלה רזין בתורה למי שאינו ראוי, מלבד עונשו בעולם הבא, גם עונשו בעולם הזה שעניות רודף אחריו, וכן אמר בזוהר (ריש פרשת ויקרא דף ב ע"ב) האי את קיימא על עונשא דמגלה רזין וסימנך ריש וקלון, עד כאן לשונו.

One who reveals the secrets of the Torah to one who is not ready, not only is his punishment in the World to Come but it is also in this world since poverty chases him, and this is stated in the Zohar in Vayikra: 11. This letter is prepared to punish those who reveal the secrets, as indicated by “poverty (Heb. reish) and shame” (Mishlei 13:18) AS THE NAME ‘REISH’ INDICATES JUDGMENTS.

וכן ברעיא מהימנא (פ' פנחס דף רמד ע"א) בענין מה שכתב שם שהזורק פירורין בארץ עניות רודף אחריו, אמר רעיא מהימנא מאן דמזלזל בפירורין דנהמא וזריק לון באתר דלא איצטריך, האי, כל שכן מאן דמזלזל בפירורין דמוחא דאינון דזרע דזריק לון בארעא, דאתמר (בראשית ו, יב) כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ, או דזריק לון בנדה או בבת אל נכר או בשפחה או בזונה, כל שכן וכל שכן מאן דמזלזל בפירורין דאורייתא דאינון קוצי אתוון ותגי אתוון דאתמר עלייהו כל המשתמש בתגא חלף, כל שכן מאן דמסר רזין דאורייתא וסתרי קבלה וסתרי מעשה בראשית או סתרי אתוון דשמא מפרש לאנשים דלאו אינון הגונים דשליט עלייהו יצר הרע אשה זונה דאתמר בה (משלי ו, כו) כי בעד אשה זונה עד ככר לחם, ולית לחם אלא אורייתא ולית ככר אלא הלכה אחת, עד כאן לשונו.

Similarly it says in the Faithful Sheppard in the Zohar in Pinchas B: 600. And in the first part, the Faithful Shepherd said: Whoever treats lightly crumbs of bread and throws them where they should not be, and even more so one who treats lightly pieces of marrow, that are drops of seed, and throws them on the ground, it is said about them: “for all flesh had corrupted its way upon the earth” (Beresheet 6:12). Or he who throws them to a menstruating woman, or the daughter of an idolater, or a bondwoman or a prostitute, and much more so one who treats lightly the crumbs of the bread of the Torah, which are THE SECRETS THAT ARE IN the tips of the letters and the crowns of the letters, about these it is said: He that makes worldly use of the crown shall perish. 601. And how much more so whoever transmits secrets of the Torah and the secrets of the Kabbalah and the secrets of the Works of Creation or secrets of the letters of the explicit Name to people who are not worthy, who are in the control of the Evil Inclination, a harlot, about whom it is written: “For by means of a harlot a man is brought to a piece of bread” (Mishlei 6:26). And whenever bread is mentioned the meaning is the 22 letters of the Torah, and whenever ‘piece’ is mentioned the meaning is even a single Halachah.

וברעיא מהימנא (פ' עקב דף ערב ע"א) פירש שכמו שעניות רודף אחריו בענין המזון כך עניות רודף אחריו להשגת התורה, זה לשונו ויו"ד אינון ניקודין דשמא קדישא אתקרו פירורי כזית, ואלין לקבל טפין דזרע, ומאן דמזלזל בהון וזריק לון באתר דלא אצטריך, עניותא קא רדיף אבתריה ואזיל נע ונד, הדא הוא דכתיב (איוב טו, כג) נודד הוא ללחם איה, ולית לחם אלא תורה, והוא צווח "איה" מאן דרחים עליה, ולא ישכח, ופירורין בכזית אינון בצדיק דאיהו כתוש כתישו מאינון זתים, עד כאן לשונו.

In the Faithful Sheppard in the Zohar of Ekev it says that just like poverty of sustenance chases him, so too the poverty of understanding Torah chases him: 22. In an esoteric interpretation, the landlord who breaks the bread is the central pillar, which is the Central Column, WHICH IS ZEIR ANPIN. On Shabbat, he needs to apportion from two loaves of challah bread, which are Hei-Hei OF YUD HEI VAV HEI. The house owner is Vav OF YUD HEI VAV HEI between THE TWO HEI’S. In order not appear a glutton, he may apportion to each one a piece the size of an egg. What is the size of an egg? It is Yud OF YUD HEI VAV HEI and Yud OF ADONAI, which are the dots of the Holy Name called crumbs the size of an olive, THAT IS, YUD OF YUD HEI VAV HEI IS THE SIZE OF AN EGG AND YUD OF ADONAI IS THE SIZE OF AN OLIVE. These CRUMBS correspond to drops of sperm. THEREFORE, poverty chases whoever belittles and disposes these crumbs in an inappropriate place, and he will constantly wander around. This is what is written: “he wanders abroad for bread, saying, where is it” (Iyov 15:23). Bread means Torah, and this verse implies that he cries out, looking for someone who will have mercy on him, but will find no one TO PITY HIM. 23. Crumbs the size of an olive belong to the Righteous YESOD, who presses these olives, WHICH ARE THE SFIROT, EXTRACTING OIL FROM THEM, WHICH IS THE SECRET OF ABUNDANCE.

גם מהמדות הזוכים למדת צדיק, המשכים להיות ראשון בבית הכנסת הוא עומד במדרגת צדיק, וכן פירש בזוהר (פ' תרומה דף קלא ע"א) זה לשונו וכל מאן דאקדים אתחבר בשכינתא בחיבורא חדא. תא חזי ההוא קדמאה דאשתכח בבי כנישתא ואוריך בבי כנישתא זכאה חולקיה, דאיהו קיימא בדרגא דצדיק בהדיה דשכינתא, ודא איהו (משלי ח, יז) ומשחרי ימצאונני, דא סליק בסליקו עילאה, עד כאן לשונו לעניננו.

Another habit that is included in the attribute of being a Tzadik is one who wakes up early to be the first one in the Bet Kneset, as it says in the Zohar in Terumah: 87. Then the holy people needs to join and come to the synagogue, and whoever comes first joins with the Shechinah in one union. Come and see that first one to be present in the synagogue. Blessed is his portion, for he stands in the level of the righteous in relation to the Shechinah, and this is the secret of: “And those who seek me early shall find me” (Mishlei 8:17). Such a person rises to the highest level.

עוד הזוכה למדת צדיק, להיות בעל צדקה, וזה פי' בפי' בתיקונים שהוא תיקון לאות ברית, וכן לקיים מצות עונג שבת, זה לשון התיקונים (דף נח ע"א) ועוד שכינתא אתקריאת צדקה וקודשא בריך הוא בעל צדקה, ובגלותא איהי עניה ובנהא עניים, וקודשא בריך הוא כביכול עני כד איהו בר מאתריה, ובגיניה אתמר (ישעיה לג, ז) הן אראלם צעקו חוצה, ובאן אתר איהו עני ואיהי עניה, בצדיק דאיהו ברית, ובגין דחבו ביה ישראל לתתא איהו נהר יחרב ויבש בבית ראשון ושני, ושכינתא איהי ביה חרבה ויבשה, ובגין דאינון גרמין דיתכנשון מניה מיין ושכינתא אשתארת יבשה, הדא הוא דכתיב (בראשית א, ט) יקוו המים אל מקום אחד ותראה היבשה, וכל מאן דעביד צדקה במסכנא גרים ההוא נהר דאתמשך מעדן דאיהי אימא עילאה להשקות את הגן דאיהי דלת, דלה מסכינא. ועני איהו יום שבת, ומאן דמקיים ביה עונג שבת גרים לאשקאה ההיא דלת, וההוא עני איתמלי ואיתקרי נהר, ומאן דאית ליה רשו למעבד עונג שבת ולא עביד אתהפך ליה עונג לנגע צרעת, וחריב ביתיה וממוניה, עד כאן לשונו. וכן בעונש זה, אמר בסוף דף יח.

Furthermore, to merit the attribute of Tzadik one should give Tzedaka regularly, as explained in the Tikkunei Zohar (21st Correction) that it corrects the sign of the Brit, and so too one should fulfill the precept of taking delight in Shabbat, and this is what it says: 416. And also, the Shechinah, WHO IS MALCHUT, WHEN SHE IS PAIRED AND IS RECEIVING THE LIGHTS FROM ZEIR ANPIN, HER HUSBAND is called T’zdakah (Eng. ‘righteous’), and Has the Holy One, blessed be He, NAMELY ZEIR ANPIN WHO IS THE PROVIDER, is called Ba’al (lit. ‘the owner’) of the T’zdakah. And in exile, WHEN THERE IS NO PAIRING FOR ZEIR ANPIN AND NUKVA. She is poor, and Her children, WHO ARE YISRAEL, are poor, AND THE NATIONS ENSLAVE THEM. And the Holy One, blessed be He, NAMELY ZEIR ANPIN, so to speak is poor, when He is outside of His place. SINCE DUE TO THE LACK OF PAIRING DURING THE TIME OF EXILE, THERE IS A DEFICIENCY ALSO IN ZEIR ANPIN, BECAUSE THIS IS BLESSING ONLY WITH THE PAIRING OF ZEIR ANPIN AND NUKVA, AND MALCHUT IS THE PLACE OF ZEIR ANPIN. And because Her it is said, “Behold their valient ones cry without” (Yeshayah 33:7). 417. HE ASKS, And in which place DOES THE BLEMISH CAUSE THAT ZEIR ANPIN IS CALLED poor and MALCHUT is called poor. AND ANSWER, At the Righteous who is called Covenant, NAMELY YESOD, And because Yisrael sinned AND BLEMISHED IT, IN YESOD, below, IN THIS WORLD. He, NAMELY YESOD OF ZEIR ANPIN IS, “The river shall be drained dry” (Yeshayah 19:5), during the first and second Temples. And the Shechinah, WHICH IS MALCHUT, is dry and arid. Because they caused the upper waters, THE PROVISION, should depart from it, FROM YESOD that is called, “A RIVER EMERGING FROM ADEN” (Beresheet 2:10). And the Shechinah, WHICH IS MALCHUT, remained dry. This is what is written, “Let the waters that are under the heavens gather to one place, and let the dry land appear” (Beresheet 1:9). 418. And everyone who does charity with the poor causes that river, MEANING ZEIR ANPIN, to draw the sustenance from Eden, that is the supernal mother, MEANING BINAH FOR WHEN SHE IS RECEIVING CHOCHMAH CALLED ADEN, FOR ZEIR ANPIN WHO IS CALLED RIVER RECEIVES FROM HER “to water the garden” NAMELY MALCHUT, that is called Dalet BECAUSE SHE IS poor (Heb. dalah) and impoverished. And poor is the SECRET of Shabbat. For it has nothing except for what is prepared for it. And the one who fulfills in it Shabbat delight, MEANING THAT HE GIVES IT CHARITY HAPPILY, causes that poor one (Heb. Dalet) to be watered and IS CALLED garden, WHICH IS MALCHUT, and that pauper, YESOD OF ZEIR ANPIN becomes filled and is called river.

עוד בתיקון כד (דף סט ע"ב) בענין עונג שבת וצריך לקיימא ביה עונג דאיהו צדיק, דנפיק מעדן דאיהי בינה עלמא דאתי, להשקות, דא שכינתא תתאה, ונהרא איהו ו' דנפיק מן י"ה ואזיל חמש מאה שנין דאינון חמש ספירן, ומטי לצדיק לאשקאה מניה גנתא דאיהו ה', ועל כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו (בראשית ב, כד), עד כאן לשונו.

Also regarding the punishment for not fulfilling it, it says in the Tikkunei Zohar regarding the delight of Shabbat (24th Tikkun): 9. One needs to maintain ON SHABBAT a delight, FOR BY THE DELIGHT ONE HAS ON SHABBAT HE DRAWS THE ILLUMINATION OF YESOD UPON MALCHUT. FOR IT IS KNOWN THAT THE PLEASURE OF THE BODY IS BESTOWED FROM YESOD, the Righteous, who comes from Eden, Binah, THE SECRET OF the World to Come, to water the garden, the lower Shechinah, MALCHUT. The river is Vav, YESOD, that comes from Yud-Hei, CHOCHMAH AND BINAH. It flows five hundred years, which are the five Sfirot, EACH INCLUDING A HUNDRED, and reaches the Righteous, YESOD, to water from it the garden, which is Hei, MALCHUT, AS WRITTEN, “That is why a man,” ZEIR ANPIN, VAV, “leaves his father,” CHOCHMAH, YUD, “and his mother,” BINAH, FIRST HEI, “and cleaves to his wife,” MALCHUT, LAST HEI. (Beresheet 2:24).

עוד בענין הצדקה שיהיה זוכה למדרגת צדיק, פירש בזוהר (פ' בהר סיני דף קי ע"ב) זה לשונו וכי תאמרו מה נאכל (ויקרא כה, כ), רבי יהודה פתח (תהלים לז, ג) בטח בה' ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה, לעולם בר נש יהא זהיר במאריה וידבק לביה במהימנותא עילאה, בגין דיהא שלים במאריה, דכד יהוי שלים ביה לא יכלין לאבאשא ליה כל בני עלמא, תא חזי בטח בה' ועשה טוב, אלא הכי תנינן בעובדא דלתתא אתער עובדא דלעילא, והא אוקמוה ועשיתם אותם, כביכול אתון תעבדון להון, בגין דהוא אתערותא דילכון דאתון עבדין לתתא ואתער לעילא, ועל דא ועשה טוב כתיב, ואין טוב אלא צדיק, דכתיב (ישעיה ג, י) אמרו צדיק כי טוב, כיון דאתון עבדין הא ודאי האי טוב אתער, כדין שכון ארץ ורעה אמונה, וכלא חד, שכון ארץ ארץ עלאה, דהא לית לך דייכול למשרי בהדה עד דיתער האי טוב לגבה, כיון דאתער ליה כביכול הוא עביד ליה, וכדין שכון ארץ - שרי בגוה איכול איבה, אשתעשע בהדה, ורעה אמונה דא ארץ, וכלא חד, כמד"א (תהלים צב, ג) ואמונתך בלילות, ורעה אמונה - הוי דכר לה לכל רעותיך. ואי לא תתער לקבלה האי טוב, אתרחק מינה ולא תקרב בהדה, לא תקרב לגו אתון נורא יקידתא, ואי תקרב בהדה, בדחילו, כמאן דדחיל מן מותא, דהא כדין נורא דליק ואוקיד עלמא בשלהובוי, וכיון דאתער לקבלה האי טוב כדין (איוב כב, כח) ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור.

Furthermore, regarding Tzedakah that one can merit by it the level of Tzadik, it says in the Zohar in Behar: 52. “And if you shall say, ‘What shall we eat’” (Vayikra 25:20). Rabbi Yehuda opened the discussion with, “Trust in Hashem, and do good; dwell in the land, and enjoy security (lit. ‘Faith’)” (Tehilim 37:3). Man should always be careful with his Master, and cleave with his heart to the supernal Faith, so as to be perfect with his Master. For when he is perfect with his Master, the inhabitants of the world can do him no harm. 53. Come and behold: “Trust in Hashem, and do good.” What is “and do good”? We have learned that by stirring below, a supernal deed is stirred above. It has already been established that, “and do them,” means you shall so to speak do them, since by your deed of stirring below, there is stirring above. Therefore, it is written, “and do good,” since good is nothing but the Righteous, YESOD OF ZEIR ANPIN, as is written, “Say of the righteous that it shall be well (lit. ‘good’)” (Yeshayah 3:10). When you do this, assuredly this goodness will stir ABOVE. Then, “dwell in the land, and enjoy Faith.” And everything is one, AS LAND AND FAITH ARE BOTH MALCHUT. 54. HE EXPLAINS HIS WORDS: “dwell in the land,” refers to the supernal land, MALCHUT, since there is none in the world that can dwell with her until that good, YESOD OF ZEIR ANPIN, is stirred towards her, AS MALCHUT WITHOUT YESOD IS FILLED WITH SEVERE JUDGMENTS. Once MAN stirs it BY HIS GOOD DEEDS, it is as if he formed it. Then, “dwell in the land”; dwell inside MALCHUT, eat of her fruit and have pleasure with her. “…and enjoy Faith…” This is the land, NAMELY MALCHUT, AS FAITH AND LAND are all one, MALCHUT, as it is written, “and your faithfulness every night” (Tehilim 92:3), NIGHT BEING MALCHUT. “And enjoy (also: ‘guide’) Faith,” MEANS lead her wherever you wish. 55. If one does not stir YESOD towards her, this goodness, YESOD, stays away from her. Do not approach her THEN, do not come near the furnace of burning fire, SINCE WITHOUT YESOD, SHE IS FILLED WITH JUDGMENTS, LIKE A GLOWING FURNACE. If you do come near her, be fearful, as one fearful of death, since then she is a burning fire that consumes the world with its flames. When one stirs this goodness towards her, he then dwells inside her and is not afraid of her. Then, “You shall also decree a thing, and it shall be established unto you; and the light shall shine upon your ways” (Iyov 22:28).

תא חזי, בני מהימנותא מדברי להאי רעותהון בכל יומא, מאן אינון בני מהימנותא אינון דמתערי האי טוב לקבליה, ולא חס על דיליה, וידעי דהא קודשא בריך הוא יהיב ליה יתיר, כמד"א (משלי יא, כד) יש מפזר ונוסף עוד, מאי טעמא, בגין דהאי יתער ברכאן לקבליה, ולא יימא אי אתן האי השתא מאי אעביד למחר, אלא קודשא בריך הוא יהיב ליה ברכאן עד בלי די כמה דאוקמוה, עד כאן לשונו.

56. Come and behold: daily, the faithful guide MALCHUT according to their wishes; SHE DOES AS THEY DECREE. Who are the faithful? Those who stir good, YESOD, towards her, BY GIVING CHARITY without sparing their own, knowing that the Holy One, blessed be He, will give them more, as is written: “There is one who gives freely, and yet increases” (Mishlei 11:24). What is the reason for this? That YESOD arouses blessings before him. He must not say, ‘what shall I do tomorrow if I give now,’ since the Holy One, blessed be He, bestows upon him blessings without end, as explained.

וכאשר יסתכל המעיין במאמר הזה ימצא היות הצדקה תיקון לפגם אות הברית, והענין שכמו שבעון הפגם מסתלקים החסדים מצדיק שהוא כולל ה' חסדים, כדפי' באידרא (דף קמב ע"א), והוא נהר יחרב ויבש, ולכן נקרא טוב, כן בצדקה ממשיך החסדים להמתיק הדינים, והוא יחוד גמור כמבואר במאמר.

When the reader reads this article he will find that Tzedakah actually is a correction for the damage of the Brit, since when one damages the Brit the Chassadim leave the ‘Tzadik’, which consists of 5 Chassadim, as explained in the Idra Rabba (verse 31), and it becomes “the river is parched, and dries up” (Job 14:11) and therefore it is called good; so too by Tzedakah one draws Chassadim to sweeten the Judgments and causes a complete unification, as is explained in that article.

וכן מבואר יותר בזוהר (פ' בחוקותי דף קיג ע"ב) זה לשונו בכה רבי שמעון ואמר, ווי לון לבני נשא דלא ידעין ולא משגיחין ביקרא דמאריהון, מאן עביד שמא בכל יומא, הוי אימא מאן דיהיב צדקה למסכני. וסוף דבריו זכאה חולקיהון מאן דזכי למעבד שמא קדישא לעילא, בגין כך צדקה סליק על כלא, והני מילי צדקה לשמה, דהא אתער צדקה לצדק לחברא לן כחדא ולמהוי כלא שמא קדישא כדקא יאות, דהא צדק לא אתתקן ולא אשתלים אלא בצדקה, דכתיב (ישעיה נד, יד) בצדקה תכונני, ולכנסת ישראל אתמר, בגין כך ועשיתם אותם וגו', עד כאן לשונו.

It also is explained in length in the Zohar in Bechukotai: 21. Rabbi Shimon wept and said: Woe to the people who do not know or care for the glory of their Master, for he who daily constructs the Holy Name is he who gives charity to the poor. 23. Happy is the portion of he who is worthy of making a Holy Name above, NAMELY, TO UNITE IT WITH ZEIR ANPIN. For that reason charity surpasses everything. 24. These words refer to charity for its own sake, as THIS WAY charity arouses righteousness, NAMELY ZEIR ANPIN AROUSES MALCHUT, and causes them to be together, so that everything will turn into a Holy Name properly. For righteousness is not rectified or perfected save through charity, as is written: “In charity shall you be established” (Yeshayah 54:14). This was addressed to the Congregation of Yisrael, MALCHUT, WHICH IS PERFECTED THROUGH CHARITY ALONE. It is therefore WRITTEN, “and do them” (Vayikra 26:3), AS IT IS DONE THROUGH THE AROUSAL BELOW.

ובפרט אם יזכה להיות גבאי צדקה, שהוא עומד במדריגת צדיק ונוטל שכר כנגד הכל, וכן פירש בזוהר (פ' ויגש דף רח ע"א) בפסוק (תהלים קיב, ט) פזר נתן לאביונים, זה לשונו ובגין כך פזר נתן לאביונים דא צדיק, צדקתו עומדת לעד דא כנסת ישראל, דבגין כך איהי קיימא ברזא דשלם בקיומא שלים, רשע יראה וכעס דא מלכות עובדי ע"א. תא חזי מלכות שמים איהי בי מקדשא, לקיימא כל מסכינין בגו צלא דשכינתא, וצדיק דא איקרי גבאי צדקה למיחן ולמיזן לכלא, דכתיב פזר נתן לאביונים, בגין כך גבאי צדקה נטלי אגרא לקבל כלא, עד כאן לשונו. וכל דרוש הצדקה שהעתקנו לעיל מבואר שם, ולא העתקנו לשונו כדי שלא להאריך.

Especially if one merits to be a charity collector he is on the level of ‘Tzadik’ and he gets rewarded for his actions. This has been explained in the Zohar in Vayigash: “65. Thus, the verse, “He has distributed freely, he has given to the poor” (Psalms 112:9) alludes to the Righteous, YESOD, WHICH DISTRIBUTES AND GIVES ALL OF CHOCHMAH AND CHASSADIM, AND SUPPORTS ALL THE POOR OF THE WORLD. The verse, “and his charity endures for ever,” refers to the Congregation of Yisrael, THE NUKVA CALLED ‘CHARITY’, which, because SHE RECEIVES EVERYTHING FROM YESOD, stands united in the secret of peace. THUS, SHE STANDS FOREVER. “The wicked man shall see it, and be vexed,” (Tehilim 112:10) alludes to the kingdom of the idolatrous, MALCHUT OF THE OTHER SIDE, WHICH THEN ENVIES THE MALCHUT OF HOLINESS. 66. Come and behold: The kingdom of heaven, THE NUKVA OF ZEIR ANPIN, is the Temple. It shelters all the poor under the shadow of the Shechinah; the righteous. YESOD OF ZEIR ANPIN is called ‘charity collector’, because he bestows sustenance upon everybody, NAMELY, THE POOR UNDER THE SHADOW OF THE SHECHINAH. Therefore the charity collectors receive as much a reward as those who gave them donations, BEING A CHARIOT TO YESOD OF ZEIR ANPIN CALLED ‘CHARITY COLLECTOR’, WHICH INCLUDES ALL THE SFIROT ABOVE IT.” The discourse on Tzedakah has been explained in previous chapters, and I did not write it here as to not lengthen.

וגם יכוון בכל יום לעשות עצמו צדיק, ויתן צדקה רוחנית, כמו שכתוב בתיקונים (דף לג ע"א) זה לשונו ואלין דיהבין דורונא לך בימינא דאיהי צדק"ה, צ' תשעים אמנים, ד' ארבע קדושות, ק' מאה ברכאן, ה' חמשה חומשי תורה, עד כאן לשונו. ובמקום אחר פירש כי מצדי"ק הם י' קדישים שצריך לענות בכל יום.

One should also meditate every day to make himself a Tzadik and give spiritual Tzedakah, as it says in the Tikkunei Zohar (18th Correction): “53. They are those who give You a present with the right hand, WHICH IS CHESED, and it, MEANING THE PRESENT, IS ALLUDED TO BY THE INITIALS OF Tz’dakah (lit. ‘charity’). The Tzadi (= 90) of Tz’dakah MEANS ninety times Amen, BECAUSE AMEN IS THE UNION OF YUD HEI VAV HEI AND ADONAI. The Dalet (= 4) OF TZ’DAKAH ALLUDES TO THE four sanctifications (Heb. kedushah), WHICH ARE THE SANCTIFICATION OF YOTZER (WHO DID FORM THE LIGHT), THAT OF THE SHEMA READING, OF ‘AND A REDEEMER SHALL COME TO ZION,’ AND THE SANCTIFICATION OF MINCHAH (THE AFTERNOON PRAYER). The Kof (= 100) of tz’dakah ALLUDES TO the hundred blessings THAT ARE RECITED DAILY. The Hei (= 5) of TZEDAKAH ALLUDES TO the Five Books of the Torah. THIS REFERS TO TORAH READING DURING THE PRAYER SERVICE. Immediately, the Holy One, blessed be He, commands to open for them.” And in a different place it explained that from “Tzadik” (Tzadi-Kuf-Yud-Dalet) the Yud (10) alludes to the 10 Kaddish’s that one needs to answer amen for every day.

גם הזוכה למדת צדיק, הוא להיות אוהב שלום ורודף שלום, כנודע כי מדת צדיק נקרא שלום (זוהר פ' צו דף לג ע"א), וכמו שהוא הפריד השלום כן יבקש לתווך השלום בין איש לאשתו ובין אדם לחברו. וכן מבואר בפסוקי דוד המלך ע"ה (תהלים לד, יג) מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב, ואמר סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו, ובחינת אוהב ימים לראות טוב הוא תיקון למדת צדיק, וכנגדה אמר סור מרע בקש שלום ורדפהו, שהוא הנקרא המוציא זרע לבטלה, ועשה טוב, יתקין מדת טוב על ידי הצדקה כמבואר לעיל, וכן לסמוך גאולה לתפלה כמו שפי' (ברכות דף י ע"ב) והטוב בעיניך עשיתי (ישעיה לח, ג), שסמך גאולה לתפלה. וכוונת עשה טוב, הכוונה תיקון מדת טוב הנקראת צדיק לסוד הייחוד, ולכן צריך גם כן שיבקש שלום כדפי', ובחינה זו היא העשה. ובחינת סור מרע הנוגע לבחינת פגם הצדיק, הוא שמירת הלשון מכל דבר הפוגם בה כדפי' לעיל (בפרקין, ופי"א) בענין נצור לשונך מרע, שהפוגם לשונו מטמאין אותו, ואין צורך להאריך יותר בזה.

Also one who is a person that loves peace and chases peace merits the attribute of ‘Tzadik’, as is known that the attribute of ‘Tzadik’ is called ‘Shalom’ (peace), and just like he separated peace he should ask for peace between a man and his wife and between a man and his friend. This is also explained by the verses of King David, “Who is the man who desires life and loves length of days that he may see good? Depart from evil and do good; Seek peace and pursue it” (Psalms 34:13-15). The aspect of “loves length of days that he may see good” is the correction of the attribute of ‘Tzadik’, and corresponding to it it says “depart from evil and do good; Seek peace and pursue it”, which is one who emits semen in vain, and “do good” is to correct the attribute of goodness by virtue of the Tzedakah, as is explained above. Also to adjoin ‘redemption’ with ‘prayer’ (not to have any break between ‘Ga’al Yisrael’ and the Amidah Prayer), as it says “and I have done that which is good in Your eyes” (Isaiah 38:3), that he adjoined ‘redemption’ with ‘prayer’. The meaning of “do good” is to correct the attribute of goodness that is called ‘Tzadik’ in the secret of unification, and therefore one needs to also seek after peace, as we explained, and this is the aspect of ‘doing’. The aspect of departing from evil that relates to the damage of the ‘Tzadik’ is guarding the tongue from anything that damages it, as we explained above regarding “guard your tongue from evil” (Psalms 34:14) that they defile those who damage their tongue, and there is no need to expand on this.

ובכלל תיקון מדת השלום הוא שיהיה שומע חרפתו ולא ישיב, שכיון שמדת השלום קטיגורו יקבל דין שמים בסבר פנים יפות. ודוד מפני שחטא בענין בת שבע קבל עונשו כאשר חרפו שמעי בן גרא, ואמר (שמ"ב טז, י) ה' אמר לו קלל, ושתק.

And included in the correction of the attribute of peace is that one listens to embarrassing criticism and does not answer back, because since he denounced the attribute of peace he should accept the judgment of heaven with happiness. King David, because he sinned by Batsheva, accepted his punishment when Shimi ben Gera embarrassed him, and he said “let him curse, for God told him to” (Samuel II 16:11), and we was silent.

גם לתיקון אות הברית שיהיה שח עינים, כי על ידי ראיית העין נפגם הברית, כדכתיב (במדבר טו, לט) ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, ליבא ועינא תרי סרסורי דעבירה (ירושלמי ברכות פ"א ה"ה), וכשהעין הוא פגום נקרא רע עין, כאומרו (משלי כג, ו) אל תלחם את לחם רע עין, והטעם כי כמו שפגם הברית נקרא רע, כן הפגם בבית עין שהיא י' יקרא רע, שמוציא ראות הקדש לבטלה ולמקום ערוה וכיוצא. וכיון שמצינו שתיקון הברית הוא סור מרע, בכלל הוא שלא יהיה רע עין, והיינו סור מרע סתם, כל בחינת רע, בין שיהיה בעין, בין בלשון כאומרו נצור לשונך מרע, בין בברית, שבכולם צודק רע כמו שהארכנו.

Another correction for the sign of the Brit is to be of lowered eyes, because by the sight of the eye one comes to damage the Brit, as it says “and do not follow after your eyes and after your heart” (Numbers 15:39), since the eye and heart are the two main causes of sin. When the eye damages he is called “Ra Ayin” (evil eye), as it says “do not eat bread from one who has evil eye” (Proverbs 23:6), and the reason is that just like the damage of the Brit is called Ra (evil) so too the damage of the pupil of the eye, which is Yud, is called Ra (evil), since he uses his holy vision in vain and to a place of nakedness, etc. Since we find that the correction of the Brit is “depart from evil”, it includes that he should not have an evil eye, and that is “depart from evil”—any type of evil, whether the eye or the tongue, as it says “guard your tongue from evil”, and including the Brit since all these can become evil, as we explained.

והשומר הראות מתקשר בחסד, שכן אריה אל הימין כדפי' בתיקונים כמה פעמים (דף קכב ע"א), וסימנך (יחזקאל א, י) ופני אריה אל הימין, ואריה הוא ראיה. ואברהם אבינו עליו השלום מפני שהיתה כוונתו לעולם להתקשר בימין, אמר (בראשית יב, יא) הנה נא ידעתי וגו', ופי' רבותינו ז"ל (תנחומא לך לך ה) שראה פרצופה במים. וכל בחינות תיקוני העינים שפי' לעיל כלם תיקון לאות ברית, כי יוסף אוחז בעינים כדכתיב (בראשית מט, כב) בן פורת יוסף בן פורת עלי עין. וגם בבחינת ניתוח העין שם יוסף אחוז, כדפי' במקומו (ש' הקדושה פ"ח). ובפרט כי הזרע מאור עיניו של אדם (רמב"ם דעות פ"ד הי"ט), וכיון שפגם בזרע יורד מעיניו דמעה, והדמעה ממעטת הזרע כדפי' במס' גיטין (דף ע ע"א), כי הדמעה גם כן מאור העינים.

One who guards his vision connects with Chesed, since the lion (Aryeh) is on the right side, as it says in the Tikkunei Zohar, and it is hinted in “they four had the face of a lion on the right side” (Ezekiel 1:10), and Aryeh is the same letters as Re’iyah (vision). Since Abraham the Patriarch always had his intention to connect to the Right side, he said “thus, now I know you are a beautiful woman” (Genesis 12:11), and the Sages explain that he saw her face in water. All the aspects of correcting the eyes that we explained above correct the Brit as well, because Yosef is attached to the eye, as it says “Joseph is a fruitful bough, A fruitful bough by a spring [Ayin]” (Genesis 49:23), and he is also attached to the analysis of the eye, as is explained in its place. And specifically because the sperm is the light of man’s vision, and since he damages his sperm, a tear drop falls from his eye and the tear drop lessens the sperm, as is explained in tractate Gitin that the tear drop is also the light of the eyes.

גם הנוגע לתיקון מדת צדיק הוא להיות חסיד, וליזהר בכל המדות שפי' בשער האהבה (פי"א) שהם מגיעות שיקרא חסיד, והטעם כי מדת צדיק נקרא חסד, וכן פיר' באדרא (פ' נשא דף קמב ע"א) זה לשונו והאי אמה חסד הוא דאתקרי, וכן בשלהי אדרת האזינו (דף רצו ע"א-ע"ב), וכיון שפגם בחסד ראוי לתפוס בכל מדות החסד כדפי' שם.

Also related to correcting the attribute of Tzadik is to be a Chasid and to be cautious with all of the attributes we explained in the Gate of Love, by which one can attain the attribute of ‘Chasid.’ The reason for this is that the attribute of Tzadik is called Chesed, as is written in the Idra Rabba (verse 331) and Idra Zuta, “This cubit is called Chesed”. Since he damages the Chesed, he should hold on to all attributes of Chesed, as we explained there.

ואשרי מי שיוכל לקיים הסיגוף שעשה רבי ישמעאל כדפי' בפרקי היכלות כמו שהעתקנו בשער התשובה פרק ה. כי בעשותו אותם הדברים מסתלק מכוחות הדין והגבורה ומתדבק בחסד.

Happy is the person who can go through the cleansing pain that Rabbi Yishmael went through, as it says in Pirkei Heichalot that we mentioned in the Gate of Teshuva, because when he does those things he elevates from the forces of judgment and Gevura and he cleaves to Chesed.

והזוכה למדת צדיק הוא הזוכה שתשרה עליו שכינה, כי בהיות הברית פגום נוגע הפגם בה כדפי' כי הברית כולל מילה ופריעה שהם צדיק וצדיק כדפי' בפרשת אמור (דף צא ע"ב). ואחר תיקון הברית הוא הכנה לזכות אל ארץ החיים, כאו' (תהלים לז, כט) צדיקים ירשו ארץ.

One who merits the attribute of Tzadik merits that the Shechinah rests on him, since when the Brit is damaged the second Hei [of YKVK] is also damaged, as we have explained, because the Brit includes circumcision and Priyah, which are Tzadik and Tzedek, as is explained in Emor. After the correction of the Brit, is the preparation to merit the land of life, as it says “The righteous shall inherit the land” (Psalms 37:29).

וכן אמר עוד בזוהר (פ' שלח לך דף קס ע"א) בענין עצות היצר, אמר בענין סתירת עצותיו אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי, אם חפץ בנו ה' ונתנה לנו, כיון דישתדל בר נש ברעותא דלביה לגבי קודשא בריך הוא לא בעי מינן אלא ליבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא, שנאמר (ישעיה ס, כא) ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ, עד כאן לשונו.

And as the Zohar in Shlach Lecha says regarding the advice of the Evil Inclination: 66. What did these faithful say? “If Hashem delights in us...and give it us” (Bemidbar 14:8), MEANING THAT if a person strives with a willing heart for the Holy One, blessed be He, HE WILL MERIT HER, since He only wants his heart. And they will preserve that Holy Sign, THAT IS THE HOLY COVENANT, as is written: “Your people also shall be righteous: they shall inherit the land forever” (Yeshayah 60:21), MEANING THOSE WHO PRESERVE THE COVENANT, WHO ARE CALLED RIGHTEOUS.

גם שמעתי לענין תיקון אות הברית, שישתדל להחזיר בני האדם בתשובה, כנגד מה שפגם שהוציא זרע לחוץ, וכל טפת זרע היא נשמה העשוקה ביד החיצוני, ולכן כנגד זה בני אדם אשר מסורים ביד החיצוני ישתדל להוציאם משם ולהכניסם פנימה לקדש, וכמו שאמר דוד המלך עליו השלום (תהלים נא, טו) אלמדה פושעים דרכיך וחטאים אליך ישובו, ונודע כי צדיק נקרא לשון למודים כדפי' בפרשת פנחס (דף רנ ע"א).

I also heard regarding the correction of the sign of the Brit that one should make an effort to inspire others to do Teshuva, corresponding to that which he emitted semen outward, and every drop is a soul that is captive in the hands of the External Forces, and therefore corresponding to this he should make an effort to take people that are controlled by the External Forces out of there and bring them into the Holiness. As King David said, “Then will I teach transgressors Your ways; and sinners shall return unto You” (Psalms 51:15), and it is known that Tzadik is called ‘tongue of the learned’, as is explained in the portion of Pinchas.

כל אלו הם בחינות פרטיות הנוגעות למדת צדיק. אבל צריך גם כן לתקן כל בחינות המדות לכל שיעור קומה, מפני שפגם הברית נוגע בכל שיעור קומה, שהברית כולל ידו"ד שהוא כלל כל השיעור קומה כדפי' לעיל, ולכן אמר הרשב"י ע"ה (זוהר פ' ויקהל דף ריד ע"ב) והעתקנו לשונו לעיל, שאמר בענין פגם הברית והני מלי בדלא עבד תיובתא שלימתא, תיובתא דאיהי אתחזייא לחפאה על כל עובדוי. וסוף דבריו בגין דלית חובה דקשיא קמיה דקודשא בריך הוא כהאי מאן דמשקר ופגים להאי את קיימא קדישא, על חובא דא כתיב (בראשית לח, י) וירע בעיני ה' אשר עשה, עד כאן לשונו.

All of these are specific aspects that relate to the attribute of Tzadik, but one needs to correct all the aspects of the attributes in all its stature, since the damage of the Brit reaches the entire stature, since the Brit includes Yud-Kei-Vav-Kei which includes the entire stature, as we explained above. This is said by Rabbi Shimon in the Zohar in Vayakhel, and we wrote down its text above in regards to the damage of the Brit: 388. This is true only for those who did not repent completely, enough to wipe their misdeeds. 389. For there is not a graver offense before the Holy One, blessed be He, than that of lying and impairing the holy sign of the covenant. That person may not see the face of the Shechinah, if he thus sins, as is written: “And Er, Judah’s firstborn, was wicked in the sight of Hashem” (Beresheet 38:7) and also “nor shall evil dwell with You” (Tehilim 5:5), FOR THIS OFFENSE IS CALLED ‘EVIL’.

והטעם כבר פי' לעיל, כי בברית חתום שם ידו"ד כמ"ש בתיקונים (דף סה) *מי *יעלה *לנו *השמימה* ראשי תיבות מיל"ה סופי תיבות ידו"ד, וכשם ששם ידו"ד שורש לכל השמות כנודע, כן הברית עיקר המקיים כל הגוף, והפוגם בו כאלו פוגם בידו"ד ממש שהוא כולל כל המדות. ולכן צריך תשובה דאיהי אתחזייא לאחפיא על כל עובדוי, פי' כאלו פגם בכל אבריו וכל מעשיו יהיו פגומים, ועל ידי תשובה זו יתקן הכל.

And the reason is, as we already explained above, because the Yud-Kei-Vav-Kei is inscribed in the Brit, as is explained in the Tikkunei Zohar that “Mi Ya’ale Lanu Hashamayma” (who will ascend to heaven for us; Deuteronomy 30:12) is the acronym of ‘Milah’ (circumcision) and the backronym of Yud-Kei-Vav-Kei. Just like the name Yud-Kei-Vav-Kei is the root of all the other names, as is known, so too the Brit is the main sustainer of the body, and one who damages it seemingly damages the Yud-Kei-Vav-Kei, which includes all the attributes. Therefore, Teshuva is needed “enough to wipe their misdeeds”, which means it is as if he damaged all his body parts and all his actions, and with this Teshuva he can correct everything.

והא כיצד, צריך לעשות מצות בכל אבריו. וכן כתב רבינו יונה ע"ה בשערי תשובה (ש"א) זה לשונו העשירי, להטיב פעליו בדבר אשר זדה עליו, אם הסתכל בעריות יתנהג בשיחת עינים. אם חטא בלשון הרע יעסוק בתורה. ובכל האברים אשר חטא ישתדל לקיים בהם המצות, וכן אמרו רבותינו ז"ל (שמ"ר כג, ג) הצדיקים באותו הדבר שחוטאים הם מתרצים, עוד אמרו (ויק"ר כא, ד) אם עשית חבילות חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות חבילות של מצות, רגלים ממהרות לרוץ לרעה, יהיו רצין לדבר מצוה. לשון שקר, אמת יהגה חכו, ופיו יפתח בחכמה, ותורת חסד על לשונו. ידים שופכות דם, פתוח יפתח את ידו לענייו. עינים רמות, יהא דכא, ושח עינים. לב חורש מחשבות און, בלבו יצפון אמרי התורה ויהי הגות לבו תבונות. משלח מדנים בין אחים, יבקש שלום וירדפהו, עד כאן לשונו.

How does this work? He needs to fulfill Mitzvot with all his body parts, as Rabbenu Yonah wrote in the Gate of Teshuva: “The tenth principle is to do good with that which you did opposite with; if one looked at nakedness, he should walk with his eyes lowered; if one sinned with evil speech, he should deal with Torah; and so too, with the body parts that one used to sin with, one should make an effort to use them for Mitzvot. Thus, the sages said: the Tzadikim reconcile to the exact area they sinned. They also said: if you do bundles of sins, do bundles of Mitzvot against them; if he has legs that hasten to do evil he should run towards a Mitzva; if he has a tongue of lies he should only speak the truth and open his mouth with wisdom and the accent of kindness; if he has hands that spilled innocent blood he should open his hands to the poor; if he has arrogant eyes he should be humble and lower his eyes; if he has a heart that plows negative thoughts he should conceal in his heart words of Torah and his heart should be full of wisdom; if he causes dispute between brothers he should seek peace and chase after it.”

וכן פירשו רבותינו ז"ל בפסוק (קהלת ז, יט) והחכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים, ועוד מאמרים אחרים בענין זה העתקנו בשער זה בפ"ה, עיין שם.

Similarly, the Sages explained about the verse “Wisdom is a stronghold to the wise man more than ten rulers that are in a city” (Ecclesiastes 7:19), and we have mentioned other articles about this in this gate in chapter five, study there.

ועד"ה צריך שיהיה רחמן ועניו כנגד הראשונה, ויהיה חכם כנגד השניה, וכן יטהר מחשבותיו ושיהיה נבון ובעל תשובה כנגד המדה השלישית, גומל חסדים כנגד המדה הרביעית, גבור הכובש את יצרו כנגד המדה החמישית, בעל תורה לשמה כדפי' עניינו בענין קימת חצות לילה כנגד מדה ששית, יהיה ממחזיקי ידי לומדי תורה כנגד ב' מדות שביעית ושמינית, שומר הברית כתיקונו כדפי' כנגד המדה התשיעית, יכוין בכיסוי ציצית כנגד המדה העשירית, וכן מציאות המצוה הם לתיקוניה, ובפרט אם יקבל עליו יסורין ובכוונתו לטהרה מהקליפות ממה שפגם הוא בה, וכן שיקבע עתים לתורה כנגד עונתה שהיא בת מלך, ועוד יש כמה פרטים הנוגעים לתקון מדה העשירית וכבר ביארנו מקצתם בשער האהבה.

In this way, one needs to be merciful and humble, corresponding to the first one; be smart, corresponding to the second one; purify his thoughts and be full of understanding and repentance, corresponding to the third attribute; do acts of kindness, corresponding to the fourth attribute; be brave and overcome his inclination, corresponding to the fifth; study Torah for its own sake, as we explained regarding waking up at midnight, corresponding to the sixth attribute; be a supporter of those who study Torah, corresponding to the seventh and eighth attribute; guard the Brit as it should be, as we explained, corresponding to the ninth attribute; and meditate during the covering of the Talit, corresponding to the tenth attribute. Similarly, the finding of the Mitzva is for correction, and specifically if one accepts upon himself pain for the sake of purifying himself from Klippot that he cause by damaging it, and also to set aside time for Torah, corresponding to daughter of the King. There are also other details relating to the tenth attribute, and we have already explained some of them in the Gate of Love.

והזוכה לטהר מדת הברית בכל התנאים שפירוש יזכה שיהיו מחשבותיו טהורים ויזכה להיות דבק בידו"ד. והטעם, כי י' עליונה שהיא בסוד החכמה תלויה בי' התחתונה, שם סוד שני יודי"ן שבא' וכן ב' יודי"ן שבשני שמות ידו"ד ואדנ"י כדפי' בתיקונים, וכיון שהתחתונה היא פגומה גם העליונה היא פגומה, ובעוד שאין האדם עושה תשובה לטהר מדת הברית הפגומה אי אפשר שיהיו מחשבותיו טהורות להיות דבק בידו"ד בהיותו עומד בתפלה, והמטהר בריתו הרי מטהר כביכול ידו"ד שבו, ויזכה להיות דבק בו.

One who merits to purify the attribute of the Brit with all its conditions that we mentioned, merits to purify his thoughts and to cleave to Yud-Kei-Vav-Kei. The reason is that the upper Yud, which is Chochmah, depends on the lower Yud, which is the secret of the two Yuds of the Aleph and also the two Yuds of YKVK and ADNY, as it says in the Tikkunei Zohar. And since the lower one is damaged it damages the upper one, and as long as one does not do Teshuva to purify the attribute of the damaged Brit he cannot have pure thoughts and to cleave to the Yud-Kei-Vav-Kei while he stands to pray, and one who purifies his Brit also purifies his Yud-Kei-Vav-Kei and merits to cleave to it.

וכן פי' בזוהר (פ' לך לך דף צד ע"א) שעל מדת הברית נאמר (דברים ד, ד) ואתם הדבקים בידו"ד אלהיכם, וכלא תליא בהאי את, ועל דא כתיב (איוב יט, כו) ומבשרי אחזה אלוה, דא שלימותא דכלא, מבשרי ממש, מהאי את ממש. ועל דא זכאין אינון ישראל דאחידן ביה בקודשא בריך הוא, זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי, עלייהו כתיב ואתם הדבקים בידו"ד וגו', בגין כך, חיים כלכם היום.

As it says in the Zohar in Lech Lecha: 414. Hence the words, “from my flesh shall I see Eloha,” REFERRING TO THE NAME ELOHA, represent overall completion, because it is “from my flesh,” my own – WHICH IS YESOD THAT IS CALLED FLESH – the actual sign of the covenant. Therefore, happy are the holy Yisrael who are united with the Holy One, blessed be He; happy is their portion in this world and the World to Come. Of them, it is written: “You that cleave to Hashem your Elohim are alive every one of you this day” (Devarim 4:4).”...

וכן בזוהר (פ' ויקרא דף יד ע"ב) זה לשונו אבל ישראל קדישין בני קדישין דגזעין ושרשין אתבסמו במהימנותא שלימתא קדישא, בשעתא דאתגזר שריא בכלא, דכתיב (דברים ד, ד) ואתם הדבקים בידו"ד אלהיכם חיים כלכם היום, עד כאן לשונו. השם יזכנו להיות משומרי בריתו ומצותיו להיותנו דבקים בו.

And as it says in Vayikra: “229. But Yisrael, holy children to holy people by stock and root, who were perfumed on Mount Sinai and entered the complete, holy Faith, when they are circumcised, they abide everywhere, NAMELY IN ZEIR ANPIN AND MALCHUT CALLED DAY AND NIGHT, as written, “But you that did cleave to Hashem your Elohim are alive every one of you this day” (Devarim 4:4).” May the Creator give us merit to be those who guard His Brit and His Mitzvot and to cleave to Him.

ובזה נכלל הפרק ונכלל השער הזה: