מב. ווי ליה מאן דישוה ליה לשום מדה, ואפילו מאלין מדות דיליה, כל שכן לבני האדם אשר בעפר יסודם, דכלים ונפסדים. ועם כל זה, ווי למי שישוה לו ית' לאיזה מדה, כלומר, שיאמר שהמדה נמצאת בו ית' כשהוא לעצמו, ואפילו באלו המדות הרוחניות שהוא מתראה להנשמות, ומכל שכן במדות גשמיות מטבע בני אדם שיסודם מעפר והם כלים ונפסדים. דהיינו כמו שאמרנו (לעיל באות לד), כי אף על פי שחפץ אלקי הוא, שהנשמות המקבלות תראינה, שהשינויים שבהן הן במשפיע ית', עכ"ז צריך להיות ברור לנשמות, שאין בו ח"ו שום שינוי ושום מדה, אלא הוא רק חפץ אלקי שיתדמה להם כן, בסוד הכתוב (הושע יב, יא) "וביד הנביאים אדמה". ואם ח"ו יטעו בזה, אז ווי להם, כי אבדו כרגע מהשפע האלקי. ואין צריך לומר כלפי הטפשים שידמו לו ית' איזה מקרה ממקרי בשר ודם הכלה ונפסד עכ"ל.
Despite all of the above, woe is he who ascribes to Him any attribute, i.e., who claims that the attribute is found in God Himself, even with regard to these spiritual attributes of His, through which He appears to the souls. All the more so regarding the corporeal attributes of the nature of people, whose origin is dust,61See Job 4:19. and who are fleeting and transitory.
2
וטוב למעיין שישכיל כל ההמשך של הזהר הזה, המבאר ענין עשר הספירות וג' העולמות בי"ע. ואין כאן המקום להאריך יותר.
This is as we stated (section #34#, above), that although it is the Divine desire that the receiving souls should see the changes in the attributes as in the Giver, it must nevertheless be clear to the souls that there is no change or attribute in Him, God forbid. Rather, it is simply the Divine desire that they should imagine it as such, in the mystical meaning of the verse: “And by the ministry of the prophets have I used symbols.”62Hosea 12:11.Should they err in this regard, God forbid, woe to them, for in an instant they will forfeit the Divineshefa. There is no need to say this with respect to those dim-witted ones who ascribe to Him some of the incidents that can befall a fleeting, transitory, flesh-and-blood creature. This concludes the citation from the Zohar. It would be advantageous for the reader to study the entire continuation of this section of the Zohar, as it clarifies the topic of the tensefirotand three worlds ofBeria,Yetzira, andAsiya, but this is not the place to elaborate any further.
מב. ווי ליה מאן דישוה ליה לשום מדה, ואפילו מאלין מדות דיליה, כל שכן לבני האדם אשר בעפר יסודם, דכלים ונפסדים. ועם כל זה, ווי למי שישוה לו ית' לאיזה מדה, כלומר, שיאמר שהמדה נמצאת בו ית' כשהוא לעצמו, ואפילו באלו המדות הרוחניות שהוא מתראה להנשמות, ומכל שכן במדות גשמיות מטבע בני אדם שיסודם מעפר והם כלים ונפסדים. דהיינו כמו שאמרנו (לעיל באות לד), כי אף על פי שחפץ אלקי הוא, שהנשמות המקבלות תראינה, שהשינויים שבהן הן במשפיע ית', עכ"ז צריך להיות ברור לנשמות, שאין בו ח"ו שום שינוי ושום מדה, אלא הוא רק חפץ אלקי שיתדמה להם כן, בסוד הכתוב (הושע יב, יא) "וביד הנביאים אדמה". ואם ח"ו יטעו בזה, אז ווי להם, כי אבדו כרגע מהשפע האלקי. ואין צריך לומר כלפי הטפשים שידמו לו ית' איזה מקרה ממקרי בשר ודם הכלה ונפסד עכ"ל.
Despite all of the above, woe is he who ascribes to Him any attribute, i.e., who claims that the attribute is found in God Himself, even with regard to these spiritual attributes of His, through which He appears to the souls. All the more so regarding the corporeal attributes of the nature of people, whose origin is dust,61See Job 4:19. and who are fleeting and transitory.
וטוב למעיין שישכיל כל ההמשך של הזהר הזה, המבאר ענין עשר הספירות וג' העולמות בי"ע. ואין כאן המקום להאריך יותר.
This is as we stated (section #34#, above), that although it is the Divine desire that the receiving souls should see the changes in the attributes as in the Giver, it must nevertheless be clear to the souls that there is no change or attribute in Him, God forbid. Rather, it is simply the Divine desire that they should imagine it as such, in the mystical meaning of the verse: “And by the ministry of the prophets have I used symbols.”62Hosea 12:11. Should they err in this regard, God forbid, woe to them, for in an instant they will forfeit the Divine shefa. There is no need to say this with respect to those dim-witted ones who ascribe to Him some of the incidents that can befall a fleeting, transitory, flesh-and-blood creature. This concludes the citation from the Zohar. It would be advantageous for the reader to study the entire continuation of this section of the Zohar, as it clarifies the topic of the ten sefirot and three worlds of Beria, Yetzira, and Asiya, but this is not the place to elaborate any further.