פרק ג': העולמות והאדם לג. ועתה נשאר לנו לבאר חקירה הו', מה שאמרו חז"ל שכל העולמות העליונים ותחתונים לא נבראו אלא בשביל האדם. שלכאורה תמוה מאוד, שבשביל אדם הקטן שאינו אפילו בערך שערה דקה כלפי המציאות שלפנינו בעולם הזה, ומכל־שכן כלפי העולמות העליונים הרוחניים, יטרח הבורא ית' לברוא כל אלו בשבילו. ועוד יותר תמוה, למה לו לאדם כל אלו העולמות הרוחניים האדירים המרובים.
Part 3: The Worlds and Man We can now answer the sixth inquiry. The Sages state that all of the upper and lower worlds were created only for man. But this is surprising. Man is not even like a hairsbreadth when compared with all of the things we witness in this world. How much more so [is man insignificant] compared to all of the upper, spiritual worlds. Why would God bother creating all of these for man? Moreover, what does man need with all of these multiple and wondrous upper, spiritual worlds?
2
וצריך שתדע, שכל נחת רוח של יוצרנו ית' להנות לנבראיו, היא במידה שהנבראים ירגישו אותו ית' שהוא המשפיע והוא המהנה אותם, אשר אז יש לו שעשועים גדולים עמהם כאב המשתעשע עם בנו החביב לו, בה במידה שהבן מרגיש ומכיר גדולתו ורוממותו של אביו, ואביו מראה לו כל האוצרות שהכין בשבילו. כמו שאומר הכתוב (ירמיה לא, יט) "הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מִדֵּי דברי בו זכור אזכרנו עוד, על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאום ה'". והסתכל היטב בכתוב הזה ותוכל להשכיל ולדעת את השעשועים הגדולים של השי"ת, עם אותם השלמים שזכו להרגישו ולהכיר גדולתו בכל אותם הדרכים שהכין בעדם, עד שיבוא עמהם ביחס של אב ובנו היקר, כאב עם ילד שעשועים שלו וכו' ככל המבואר בכתוב לעיני המשכילים. ואין להאריך בכגון זה. כי די לנו לדעת אשר בשביל הנחת רוח והשעשועים האלו עם השלמים הללו, היה כדאי לו לברוא את כל העולמות, העליונים ותחתונים יחד, כמו שיתבאר לפנינו.
You must know that God’s satisfaction from benefiting His creatures is proportional to the extent that the creatures feel that God is the one giving to them and benefiting them. He is greatly delighted with them [the creatures], like a father who is delighted with his beloved son, to the extent that the son realizes how great and lofty his father is and [to the extent that] his father shows him all of the treasures he has prepared for his son. As the verse states: “Is Ephraim not a precious son to me, a delightful child? Whenever I speak of him, I remember him all the more. Therefore, I long for him inwardly. I will show him great compassion, declares the Lord” (Jer. 31:19). If you examine this verse carefully, you can understand and comprehend God’s great delight, as long as those perfected [creatures] are worthy of feeling and appreciating God’s greatness in all the ways that He prepared for them. [This is true to the extent that] they maintain a dear father-son relationship, much as a [human] father does with his own delightful son, as explained by this verse to all who understand it. We need not expand on this. We need only know that it was worth creating all of the worlds, upper and lower (as will be explained), for the sake of the delight and satisfaction [that God has] from these perfected [creatures].
פרק ג': העולמות והאדם
לג. ועתה נשאר לנו לבאר חקירה הו', מה שאמרו חז"ל שכל העולמות העליונים ותחתונים לא נבראו אלא בשביל האדם. שלכאורה תמוה מאוד, שבשביל אדם הקטן שאינו אפילו בערך שערה דקה כלפי המציאות שלפנינו בעולם הזה, ומכל־שכן כלפי העולמות העליונים הרוחניים, יטרח הבורא ית' לברוא כל אלו בשבילו. ועוד יותר תמוה, למה לו לאדם כל אלו העולמות הרוחניים האדירים המרובים.
Part 3: The Worlds and Man
We can now answer the sixth inquiry. The Sages state that all of the upper and lower worlds were created only for man. But this is surprising. Man is not even like a hairsbreadth when compared with all of the things we witness in this world. How much more so [is man insignificant] compared to all of the upper, spiritual worlds. Why would God bother creating all of these for man? Moreover, what does man need with all of these multiple and wondrous upper, spiritual worlds?
וצריך שתדע, שכל נחת רוח של יוצרנו ית' להנות לנבראיו, היא במידה שהנבראים ירגישו אותו ית' שהוא המשפיע והוא המהנה אותם, אשר אז יש לו שעשועים גדולים עמהם כאב המשתעשע עם בנו החביב לו, בה במידה שהבן מרגיש ומכיר גדולתו ורוממותו של אביו, ואביו מראה לו כל האוצרות שהכין בשבילו. כמו שאומר הכתוב (ירמיה לא, יט) "הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מִדֵּי דברי בו זכור אזכרנו עוד, על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאום ה'". והסתכל היטב בכתוב הזה ותוכל להשכיל ולדעת את השעשועים הגדולים של השי"ת, עם אותם השלמים שזכו להרגישו ולהכיר גדולתו בכל אותם הדרכים שהכין בעדם, עד שיבוא עמהם ביחס של אב ובנו היקר, כאב עם ילד שעשועים שלו וכו' ככל המבואר בכתוב לעיני המשכילים. ואין להאריך בכגון זה. כי די לנו לדעת אשר בשביל הנחת רוח והשעשועים האלו עם השלמים הללו, היה כדאי לו לברוא את כל העולמות, העליונים ותחתונים יחד, כמו שיתבאר לפנינו.
You must know that God’s satisfaction from benefiting His creatures is proportional to the extent that the creatures feel that God is the one giving to them and benefiting them. He is greatly delighted with them [the creatures], like a father who is delighted with his beloved son, to the extent that the son realizes how great and lofty his father is and [to the extent that] his father shows him all of the treasures he has prepared for his son. As the verse states: “Is Ephraim not a precious son to me, a delightful child? Whenever I speak of him, I remember him all the more. Therefore, I long for him inwardly. I will show him great compassion, declares the Lord” (Jer. 31:19). If you examine this verse carefully, you can understand and comprehend God’s great delight, as long as those perfected [creatures] are worthy of feeling and appreciating God’s greatness in all the ways that He prepared for them. [This is true to the extent that] they maintain a dear father-son relationship, much as a [human] father does with his own delightful son, as explained by this verse to all who understand it. We need not expand on this. We need only know that it was worth creating all of the worlds, upper and lower (as will be explained), for the sake of the delight and satisfaction [that God has] from these perfected [creatures].