Yesod Mora VeSod HaTorah · Yesod Mora VeSod HaTorah, Chapter 8
1
ההוגה תמיד בתורת ה' אם יש לו לב היא תורהו ותשכיל נפשו יותר מאשר למדוהו והשכילוהו מלמדיו וזהו (תהילים קי״ט:צ״ט) מכל מלמדי השכלתי. ומה נכבדו דברי הקדמונים שאמרו חייבים הכל לשמור כל המצות וכל התקונים שתקנום האבות ולא יבקש טעם למה צוו אלה המצוות ואמת דברו כי יש מצות רבות נפלאות ונעלמות והנה אם לא ישמרם האדם עד שידע טעמם הנה ישאר בלא תורה ויהיה נמשל לנער שלא ירצה לאכול לחם עד שידע איך בתחלה נחרש ונזרע ונקצר ונזרה והוברר ונטחן ונופה ונילש ונאפה והנה אם עושה כן ימות ברעב. רק הנכון שיאכל תמיד וכאשר יגדל ישאל מעט עד שידע כל השאלות וככה המשכיל יוכל לדעת טעמים רבים בתורה אשר הם מבוארים באר היטב ויש שהם מבוארים לאדם אחד מאלף. ומשה אדוננו ע"ה אמר על כל המצות (דברים ד׳:ו׳) רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה ואם אין להם טעמים שנוכל לדעת מה טיבם איך יאמרו העמים שהם חקים צדיקים ואנחנו השומרים אותם חכמים ואזכיר קצת הטעמים הנזכרים בתורה.
The one who constantly engages in the study of the Torah, if they have a discerning heart, the Torah becomes their own, and their soul gains understanding beyond what their teachers have taught them. This is expressed in the verse (Psalms 119:99), "From all my teachers, I have gained understanding." How honorable are the words of the ancients who said that everyone is obligated to observe all the commandments and the various statutes that our ancestors established, without seeking reasons for why these commandments were given. Indeed, there are many wondrous and hidden commandments, and if a person does not observe them until they understand their reasons, they will remain without Torah and be likened to a youth who refuses to eat bread until they know how it was plowed, sown, harvested, winnowed, ground, kneaded, baked, and cooked. If they act this way, they will perish from hunger. Rather, it is appropriate to always eat and gradually inquire as one grows, until they know all the questions. Similarly, a discerning person can comprehend many reasons in the Torah that are explained in great detail, while some are explained to only one in a thousand individuals. Our master Moses, peace be upon him, said regarding all the commandments (Deuteronomy 4:6), "Surely this great nation is a wise and discerning people." And if these commandments did not have reasons that we could understand their goodness, how could the nations say that these statutes are righteous and we who observe them are wise? Now, let me mention some of the reasons that are mentioned in the Torah.
2
כתוב (שמות יג) קדש לי כל בכור וכתוב (שמות יג) על כן אני זובח ודבר השבת (שמות כ) כי ששת ימים וככה שנת השמיטה ושביתת העבד (דברים טז) למען תזכור. וככה מצות ומרורים והמועדים שלשה באביב השעורים ובכורי חטים והאסיף להודות לפני השם יתברך. וכתיב (דברים טז) איש כמתנת ידו כברכת ה' א-להיך אשר נתן לך תן לו משלו כדרך (דברי הימים א כט) כי ממך הכל ומידך נתנו לך. וצוה (שמות כג) לא ישבו בארצך והטעם פן יחטיאו אותך לי. וכתיב במקום אחר (דברים כ) לא תחיה כל נשמה למען אשר לא ילמדו אתכם וככה להתחתן בגוים ולקח מבנותיו והטעם (שמות לד) והזנו את בניך וכן כי יסיר את בנך מאחרי ואמר בשבת (שמות כג) למען ינוח שורך וחמורך שתחרוש בהם. וטעם (בראשית ט) שופך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם א-להים ברא את האדם. (דברים כד) ולא יחבול רחיים ורכב כי נפש הוא חובל. והזכיר טעם (ויקרא כד) וזרע אין לה בעבור שתשוב אל בית אביה כנעוריה. ובחג הסוכות +(ויקרא כג) למען ידעו דורותיכם. וטעם (ויקרא כה) לא תמכר לצמיתות כי לי כל הארץ. וככה (ויקרא כה) כי לי בני ישראל עבדים טעם (שמות כה) לא ימכרו ממכרת עבד. וצוה להריע בחצוצרות על העולה להיות לזכרון כהריעם במלחמה כמו (תהלים ס) עלי פלשת אתרועע. והציצית (במדבר טו) למען תזכרו בראותו בכל רגע וככה וקשרתם וכתבתם. והזכיר על (במדבר כה) צרור את המדינים שני טעמים האחד דבר פעור והשני שמחשבתם לעשות לכם עוד רע בעבור הריגת בת נשיאם. וטעם (דברים כג) לא תתעב אדומי כי אחיך הוא ולא תתעב מצרי כי גר היית בארצו וטעם עמוני ומואבי שלא קדמו ולא זכרו האחוה הקדמונית ועוד ששכר בלעם להרע לך. והזכיר טעם (דברים יז) לא ירבה לו נשים וסוסים והזכיר (דברים יז) ולא יסור לבבו ולא ישיב את העם מצרימה. וטעם להבעל הנשים למטה אבותיהן (דברים לו) למען ירשו בני ישראל איש נחלת אבותיו וטעם (דברים ו) מה העדות והחקים עבדים היינו ויוציאנו ואנחנו חייבים לשמוע בקולו שעשה לנו הטובה הזאת ועוד (ברים ו) וצדקה תהיה לנו. וטעם השמיטה (שמות כג) ואכלו אביוני עמך. וטעם (שמות י) על כן לא היה ללוי חלק ונחלה כי הוא עובד ה' הנכבד וטעם (שמות יח) ראשית דגנך כי טוב הוא ממך ובו בחר ה' להתפלל בעדך וזהו ולברך בשמו כמו (ויקרא כב) וישא אהרן את ידיו. וטעם (דברים יט) שלש ערים פן ירדוף גואל הדם ולא ישפך דם נקי וטעם ההריגה והנשארים (דברים יז) ישמעו וייראו ולא יוסיפו לעשות עוד וטעם (דברים כ) לא תשחית את עצה כי האדם עץ השדה. וטעם מעקה (שמות כב) ולא תשים דמים בביתך (דברים כב) ופן תקדש המלאה הזרע טעם כלאים כי הכל ישוב קדש כאשר פירש ר' מנחם ספרדי וטעם להמית (דברים כב) את הנערה אשר לא צעקה בעיר והנה ברצונה היה וחוץ לעיר (דברים כב) כאשר יקום איש על רעהו במקום אין רואהו. וטעם עבוט (דברים טו) וקרא עליך אל ה'. (דברים י) ואהבתם את הגר כי גרים הייתם. וטעם משפט גר יתום ואלמנה ולחבול בגדה (דברים טו) וזכרת כי עבד היית על כן אנכי מצוך וככה (דברים כד) לא תשוב לקחתו כי תבצור וזכרת על כן אנכי מצוך ולמד השירה להם שתהיה בהם לעד. ואסר הדם והטעם (דברים יב) ולא תאכל הנפש עם הבשר וצוה להיותו קרב על המזבח להיות נפש תחת נפש כי הדם הוא בנפש יכפר וצוה להביא כל זבח אל אהל מועד והטעם שלא יזבחו על פני השדה כמנהגם במצרים לזבוח לשעירים ולתת מן הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות הטעם מפורש (שמות יב) ולא יתן המשחית וכבר הזכיר זה מרע"ה בתחלת ביאתו לדבר אל פרעה פירש טעם למה נזבח (שמות ה) פן יפגענו בדבר או בחרב. גם זה הסוד מבואר היטב בדברי יחזקיהו והמשכיל יבין:
It is written (Exodus 13) "Consecrate to Me every firstborn," and it is written (Exodus 13) "Therefore, I sacrifice," and the matter of Shabbat (Exodus 20) "For six days," and likewise the Sabbatical year and the release of slaves (Deuteronomy 15) "So that you may remember." And the commandments of Matzah and Maror, and the appointed festivals in the spring—the measurements, the firstfruits of wheat, and the offering brought before the Lord to express gratitude. And it is written (Deuteronomy 16) "Each person shall give as they are able, according to the blessing of the Lord your God that He has given you," give according to their means, as it says (1 Chronicles 29) "For everything comes from You, and from Your hand we have given to You." And He commanded (Exodus 23) "They shall not dwell in your land," and the reason is lest they lead you astray. And it is written elsewhere (Deuteronomy 20) "You shall not let any living thing live," so that they will not teach you to imitate them, and likewise for intermarriage with the nations and taking their daughters, and the reason (Exodus 34) "And they will lead your children astray." And it is said on Shabbat (Exodus 23) "So that your ox and your donkey may rest, and your servant's son and the stranger may be refreshed by your cessation of work." And the reason (Genesis 9) "Whoever sheds the blood of man, by man shall his blood be shed, for in His image God made man." And (Deuteronomy 24) "You shall not oppress a hired worker who is poor and needy, whether he is your brother or a stranger," for he is a soul to be cherished. And the reason is mentioned (Leviticus 25) "And she has no child, and returns to her father's house, as in her youth." And during the festival of Sukkot (Leviticus 23) "So that your generations may know," and the reason (Leviticus 25) "You shall not sell land permanently, for the land is Mine," and likewise (Leviticus 25) "For the children of Israel are servants to Me," and the reason (Exodus 21) "They shall not be sold as slaves are sold." And He commanded to sound the trumpets for the burnt offering, to serve as a remembrance, as they are sounded in war, as in (Psalms 47) "God has ascended amid shouting." And the tzitzit (fringes) (Numbers 15) "So that you may remember and perform all My commandments," as you see them at all times, and thus "You shall tie them and inscribe them." And it mentioned regarding (Numbers 25) the incident with the Midianites, which had two reasons: one was the matter of Peor, and the other was the scheme they devised to bring further harm to the Israelites through the seduction of the daughter of their leaders. And the reason is mentioned (Deuteronomy 23) "You shall not abhor an Edomite, for he is your brother; you shall not abhor an Egyptian, for you were a stranger in his land," and the reason for the Ammonites and Moabites is that they did not offer you bread and water when you came out of Egypt, and furthermore, Balak was rewarded for his intent to harm you. And the reason is mentioned (Deuteronomy 17) "He shall not multiply wives for himself, so that his heart does not turn away; nor shall he greatly multiply silver and gold for himself," and it is also mentioned (Deuteronomy 17) "Nor shall he return the people to Egypt." And the reason for the Levirate marriage (Deuteronomy 25) is to carry on the family name, so that the children of Israel inherit their fathers' portion, and the reason (Deuteronomy 6) "What are the testimonies and statutes that the Lord our God commanded you?" is because we were servants in Egypt, and He redeemed us, and we are obligated to listen to His voice, as He has done this goodness for us, and furthermore (Deuteronomy 6) "And righteousness will be for us." And the reason for the Sabbatical year (Exodus 23) is that the poor of your people may eat, and the reason (Exodus 23) "You shall not make a covenant with them" is because the Levite has no portion or inheritance with you, for he serves the honored Lord, and the reason (Exodus 18) "The first of your grain, which is the best of it, you shall bring to the Lord, and it shall be a blessing for you" is that the Lord chose to pray for you with it, as in (Leviticus 22) "And Aaron lifted up his hands." And the reason (Deuteronomy 19) for the three cities is lest the avenger of blood pursue the manslayer and shed innocent blood, and the reason for execution and the remaining (Deuteronomy 17) is so that they will hear and fear and not continue to do evil, and the reason (Deuteronomy 20) "You shall not destroy its trees" is that man is like a tree of the field. And the reason for the prohibition of a fence around the roof (Exodus 22) is "You shall not put blood in your house," and the reason is "Lest the fullness of the bloodshed come upon you." The reason for mixed fabrics (Deuteronomy 22) is because everything should return to its sanctity, as explained by Rabbi Menachem Sefardi. The reason for killing the young bird (Deuteronomy 22) is when the young girl does not cry out in the city, indicating that she consented to the act, and it occurred outside the city, as when a man rises against his neighbor where no one sees him. The reason for the obligation of leaving the corner of the field (Deuteronomy 15) is because the Lord has called upon you, and the reason for loving the stranger (Deuteronomy 10) is because you were strangers in the land of Egypt. The reason for the laws concerning the orphan, the widow, and the garment pledge (Deuteronomy 15) is "And you shall remember that you were a slave in Egypt; therefore I command you this." And likewise (Deuteronomy 24) "You shall not take the mill or the upper millstone as a pledge, for he takes a man's life to pledge." And the reason for teaching them the song (Deuteronomy 31) is that it shall be a witness for them. The prohibition of consuming blood (Deuteronomy 12) is "You shall not eat the soul with the flesh," and the command is to offer it on the altar, where one soul is exchanged for another, for the blood atones for the soul. And the command is to bring every sacrifice to the tent of meeting, and the reason is that they should not offer sacrifices in the open field, as was the custom in Egypt to sacrifice to the satyrs and to put blood on the lintel and the two doorposts. The reason is explicitly stated (Exodus 23) "And the destroyer shall not come in to your houses." This was already mentioned by Moses at the beginning of his approach to speak to Pharaoh, and the reason for asking "Why shall we sacrifice?" (Exodus 5) is "Lest he meet us with pestilence or with the sword." This secret is also well explained in the words of Isaiah, and the intelligent will understand.
ההוגה תמיד בתורת ה' אם יש לו לב היא תורהו ותשכיל נפשו יותר מאשר למדוהו והשכילוהו מלמדיו וזהו (תהילים קי״ט:צ״ט) מכל מלמדי השכלתי. ומה נכבדו דברי הקדמונים שאמרו חייבים הכל לשמור כל המצות וכל התקונים שתקנום האבות ולא יבקש טעם למה צוו אלה המצוות ואמת דברו כי יש מצות רבות נפלאות ונעלמות והנה אם לא ישמרם האדם עד שידע טעמם הנה ישאר בלא תורה ויהיה נמשל לנער שלא ירצה לאכול לחם עד שידע איך בתחלה נחרש ונזרע ונקצר ונזרה והוברר ונטחן ונופה ונילש ונאפה והנה אם עושה כן ימות ברעב. רק הנכון שיאכל תמיד וכאשר יגדל ישאל מעט עד שידע כל השאלות וככה המשכיל יוכל לדעת טעמים רבים בתורה אשר הם מבוארים באר היטב ויש שהם מבוארים לאדם אחד מאלף. ומשה אדוננו ע"ה אמר על כל המצות (דברים ד׳:ו׳) רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה ואם אין להם טעמים שנוכל לדעת מה טיבם איך יאמרו העמים שהם חקים צדיקים ואנחנו השומרים אותם חכמים ואזכיר קצת הטעמים הנזכרים בתורה.
The one who constantly engages in the study of the Torah, if they have a discerning heart, the Torah becomes their own, and their soul gains understanding beyond what their teachers have taught them. This is expressed in the verse (Psalms 119:99), "From all my teachers, I have gained understanding." How honorable are the words of the ancients who said that everyone is obligated to observe all the commandments and the various statutes that our ancestors established, without seeking reasons for why these commandments were given. Indeed, there are many wondrous and hidden commandments, and if a person does not observe them until they understand their reasons, they will remain without Torah and be likened to a youth who refuses to eat bread until they know how it was plowed, sown, harvested, winnowed, ground, kneaded, baked, and cooked. If they act this way, they will perish from hunger. Rather, it is appropriate to always eat and gradually inquire as one grows, until they know all the questions. Similarly, a discerning person can comprehend many reasons in the Torah that are explained in great detail, while some are explained to only one in a thousand individuals. Our master Moses, peace be upon him, said regarding all the commandments (Deuteronomy 4:6), "Surely this great nation is a wise and discerning people." And if these commandments did not have reasons that we could understand their goodness, how could the nations say that these statutes are righteous and we who observe them are wise? Now, let me mention some of the reasons that are mentioned in the Torah.
כתוב (שמות יג) קדש לי כל בכור וכתוב (שמות יג) על כן אני זובח ודבר השבת (שמות כ) כי ששת ימים וככה שנת השמיטה ושביתת העבד (דברים טז) למען תזכור. וככה מצות ומרורים והמועדים שלשה באביב השעורים ובכורי חטים והאסיף להודות לפני השם יתברך. וכתיב (דברים טז) איש כמתנת ידו כברכת ה' א-להיך אשר נתן לך תן לו משלו כדרך (דברי הימים א כט) כי ממך הכל ומידך נתנו לך. וצוה (שמות כג) לא ישבו בארצך והטעם פן יחטיאו אותך לי. וכתיב במקום אחר (דברים כ) לא תחיה כל נשמה למען אשר לא ילמדו אתכם וככה להתחתן בגוים ולקח מבנותיו והטעם (שמות לד) והזנו את בניך וכן כי יסיר את בנך מאחרי ואמר בשבת (שמות כג) למען ינוח שורך וחמורך שתחרוש בהם. וטעם (בראשית ט) שופך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם א-להים ברא את האדם. (דברים כד) ולא יחבול רחיים ורכב כי נפש הוא חובל. והזכיר טעם (ויקרא כד) וזרע אין לה בעבור שתשוב אל בית אביה כנעוריה. ובחג הסוכות +(ויקרא כג) למען ידעו דורותיכם. וטעם (ויקרא כה) לא תמכר לצמיתות כי לי כל הארץ. וככה (ויקרא כה) כי לי בני ישראל עבדים טעם (שמות כה) לא ימכרו ממכרת עבד. וצוה להריע בחצוצרות על העולה להיות לזכרון כהריעם במלחמה כמו (תהלים ס) עלי פלשת אתרועע. והציצית (במדבר טו) למען תזכרו בראותו בכל רגע וככה וקשרתם וכתבתם. והזכיר על (במדבר כה) צרור את המדינים שני טעמים האחד דבר פעור והשני שמחשבתם לעשות לכם עוד רע בעבור הריגת בת נשיאם. וטעם (דברים כג) לא תתעב אדומי כי אחיך הוא ולא תתעב מצרי כי גר היית בארצו וטעם עמוני ומואבי שלא קדמו ולא זכרו האחוה הקדמונית ועוד ששכר בלעם להרע לך. והזכיר טעם (דברים יז) לא ירבה לו נשים וסוסים והזכיר (דברים יז) ולא יסור לבבו ולא ישיב את העם מצרימה. וטעם להבעל הנשים למטה אבותיהן (דברים לו) למען ירשו בני ישראל איש נחלת אבותיו וטעם (דברים ו) מה העדות והחקים עבדים היינו ויוציאנו ואנחנו חייבים לשמוע בקולו שעשה לנו הטובה הזאת ועוד (ברים ו) וצדקה תהיה לנו. וטעם השמיטה (שמות כג) ואכלו אביוני עמך. וטעם (שמות י) על כן לא היה ללוי חלק ונחלה כי הוא עובד ה' הנכבד וטעם (שמות יח) ראשית דגנך כי טוב הוא ממך ובו בחר ה' להתפלל בעדך וזהו ולברך בשמו כמו (ויקרא כב) וישא אהרן את ידיו. וטעם (דברים יט) שלש ערים פן ירדוף גואל הדם ולא ישפך דם נקי וטעם ההריגה והנשארים (דברים יז) ישמעו וייראו ולא יוסיפו לעשות עוד וטעם (דברים כ) לא תשחית את עצה כי האדם עץ השדה. וטעם מעקה (שמות כב) ולא תשים דמים בביתך (דברים כב) ופן תקדש המלאה הזרע טעם כלאים כי הכל ישוב קדש כאשר פירש ר' מנחם ספרדי וטעם להמית (דברים כב) את הנערה אשר לא צעקה בעיר והנה ברצונה היה וחוץ לעיר (דברים כב) כאשר יקום איש על רעהו במקום אין רואהו. וטעם עבוט (דברים טו) וקרא עליך אל ה'. (דברים י) ואהבתם את הגר כי גרים הייתם. וטעם משפט גר יתום ואלמנה ולחבול בגדה (דברים טו) וזכרת כי עבד היית על כן אנכי מצוך וככה (דברים כד) לא תשוב לקחתו כי תבצור וזכרת על כן אנכי מצוך ולמד השירה להם שתהיה בהם לעד. ואסר הדם והטעם (דברים יב) ולא תאכל הנפש עם הבשר וצוה להיותו קרב על המזבח להיות נפש תחת נפש כי הדם הוא בנפש יכפר וצוה להביא כל זבח אל אהל מועד והטעם שלא יזבחו על פני השדה כמנהגם במצרים לזבוח לשעירים ולתת מן הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות הטעם מפורש (שמות יב) ולא יתן המשחית וכבר הזכיר זה מרע"ה בתחלת ביאתו לדבר אל פרעה פירש טעם למה נזבח (שמות ה) פן יפגענו בדבר או בחרב. גם זה הסוד מבואר היטב בדברי יחזקיהו והמשכיל יבין:
It is written (Exodus 13) "Consecrate to Me every firstborn," and it is written (Exodus 13) "Therefore, I sacrifice," and the matter of Shabbat (Exodus 20) "For six days," and likewise the Sabbatical year and the release of slaves (Deuteronomy 15) "So that you may remember." And the commandments of Matzah and Maror, and the appointed festivals in the spring—the measurements, the firstfruits of wheat, and the offering brought before the Lord to express gratitude. And it is written (Deuteronomy 16) "Each person shall give as they are able, according to the blessing of the Lord your God that He has given you," give according to their means, as it says (1 Chronicles 29) "For everything comes from You, and from Your hand we have given to You." And He commanded (Exodus 23) "They shall not dwell in your land," and the reason is lest they lead you astray. And it is written elsewhere (Deuteronomy 20) "You shall not let any living thing live," so that they will not teach you to imitate them, and likewise for intermarriage with the nations and taking their daughters, and the reason (Exodus 34) "And they will lead your children astray." And it is said on Shabbat (Exodus 23) "So that your ox and your donkey may rest, and your servant's son and the stranger may be refreshed by your cessation of work." And the reason (Genesis 9) "Whoever sheds the blood of man, by man shall his blood be shed, for in His image God made man." And (Deuteronomy 24) "You shall not oppress a hired worker who is poor and needy, whether he is your brother or a stranger," for he is a soul to be cherished. And the reason is mentioned (Leviticus 25) "And she has no child, and returns to her father's house, as in her youth." And during the festival of Sukkot (Leviticus 23) "So that your generations may know," and the reason (Leviticus 25) "You shall not sell land permanently, for the land is Mine," and likewise (Leviticus 25) "For the children of Israel are servants to Me," and the reason (Exodus 21) "They shall not be sold as slaves are sold." And He commanded to sound the trumpets for the burnt offering, to serve as a remembrance, as they are sounded in war, as in (Psalms 47) "God has ascended amid shouting." And the tzitzit (fringes) (Numbers 15) "So that you may remember and perform all My commandments," as you see them at all times, and thus "You shall tie them and inscribe them." And it mentioned regarding (Numbers 25) the incident with the Midianites, which had two reasons: one was the matter of Peor, and the other was the scheme they devised to bring further harm to the Israelites through the seduction of the daughter of their leaders. And the reason is mentioned (Deuteronomy 23) "You shall not abhor an Edomite, for he is your brother; you shall not abhor an Egyptian, for you were a stranger in his land," and the reason for the Ammonites and Moabites is that they did not offer you bread and water when you came out of Egypt, and furthermore, Balak was rewarded for his intent to harm you. And the reason is mentioned (Deuteronomy 17) "He shall not multiply wives for himself, so that his heart does not turn away; nor shall he greatly multiply silver and gold for himself," and it is also mentioned (Deuteronomy 17) "Nor shall he return the people to Egypt." And the reason for the Levirate marriage (Deuteronomy 25) is to carry on the family name, so that the children of Israel inherit their fathers' portion, and the reason (Deuteronomy 6) "What are the testimonies and statutes that the Lord our God commanded you?" is because we were servants in Egypt, and He redeemed us, and we are obligated to listen to His voice, as He has done this goodness for us, and furthermore (Deuteronomy 6) "And righteousness will be for us." And the reason for the Sabbatical year (Exodus 23) is that the poor of your people may eat, and the reason (Exodus 23) "You shall not make a covenant with them" is because the Levite has no portion or inheritance with you, for he serves the honored Lord, and the reason (Exodus 18) "The first of your grain, which is the best of it, you shall bring to the Lord, and it shall be a blessing for you" is that the Lord chose to pray for you with it, as in (Leviticus 22) "And Aaron lifted up his hands." And the reason (Deuteronomy 19) for the three cities is lest the avenger of blood pursue the manslayer and shed innocent blood, and the reason for execution and the remaining (Deuteronomy 17) is so that they will hear and fear and not continue to do evil, and the reason (Deuteronomy 20) "You shall not destroy its trees" is that man is like a tree of the field. And the reason for the prohibition of a fence around the roof (Exodus 22) is "You shall not put blood in your house," and the reason is "Lest the fullness of the bloodshed come upon you." The reason for mixed fabrics (Deuteronomy 22) is because everything should return to its sanctity, as explained by Rabbi Menachem Sefardi. The reason for killing the young bird (Deuteronomy 22) is when the young girl does not cry out in the city, indicating that she consented to the act, and it occurred outside the city, as when a man rises against his neighbor where no one sees him. The reason for the obligation of leaving the corner of the field (Deuteronomy 15) is because the Lord has called upon you, and the reason for loving the stranger (Deuteronomy 10) is because you were strangers in the land of Egypt. The reason for the laws concerning the orphan, the widow, and the garment pledge (Deuteronomy 15) is "And you shall remember that you were a slave in Egypt; therefore I command you this." And likewise (Deuteronomy 24) "You shall not take the mill or the upper millstone as a pledge, for he takes a man's life to pledge." And the reason for teaching them the song (Deuteronomy 31) is that it shall be a witness for them. The prohibition of consuming blood (Deuteronomy 12) is "You shall not eat the soul with the flesh," and the command is to offer it on the altar, where one soul is exchanged for another, for the blood atones for the soul. And the command is to bring every sacrifice to the tent of meeting, and the reason is that they should not offer sacrifices in the open field, as was the custom in Egypt to sacrifice to the satyrs and to put blood on the lintel and the two doorposts. The reason is explicitly stated (Exodus 23) "And the destroyer shall not come in to your houses." This was already mentioned by Moses at the beginning of his approach to speak to Pharaoh, and the reason for asking "Why shall we sacrifice?" (Exodus 5) is "Lest he meet us with pestilence or with the sword." This secret is also well explained in the words of Isaiah, and the intelligent will understand.