כל אדם מוצא את עצמו בשלב מסוים בחייו שואל שלוש שאלות בסיסיות: מי אני? מדוע אני כאן? כיצד עליי לחיות?
2
בין אם אנו מאמינים ובין אם לא, שאלות אלו הן שאלות דתיות. המדע יכול ללמד אותנו כיצד התחילו החיים, אך הוא לעולם לא יוכל לומר לנו לשם מה נועדו. אנתרופולוגיה יכולה לספר לנו על הדרכים השונות שבהן אנשים חיו, אבל היא לא תוכל להשיב על השאלה כיצד עלינו לחיות את חיינו. לימודי כלכלה ומנהל עסקים יכולים ללמד כיצד להגיע לעושר, אך הם לא יוכלו ללמד אותנו מה לעשות בעושר שנצליח להשיג.
3
מדעי הטבע ומדעי החברה יכולים לענות על השאלה איך, אך לא על השאלה למה. שאלת ה'למה' מבקשת מאיתנו להרים את עינינו מעבר למבט המיידי, בחיפוש אחרי הנצחי. השם שאנו נותנים לנצח הנצחים הוא – אלוהים. החיפוש אחרי המשמעות הוא החיפוש הדתי.
4
אלוהים תמיד קרוב אלינו, אך אנחנו לא תמיד קרובים לאלוהים. איך, אם כן, נוכל להתקרב אליו? על ידי חיים יהודיים. "נעשה ונשמע" אמרו אבותינו בהר סיני: קודם נעשה, ואחר כך נבין למה. כך הדבר בכל ענייני הרוח. אנחנו לומדים לאהוב מוזיקה על ידי האזנה למוזיקה. אנחנו לומדים להיות בעלי מידות טובות על ידי עשיית מעשים טובים. "אחרי המעשים נמשכים הלבבות". אל לנו לצפות להפוך להיות בעלי אמונה או למצוא את האל בכך שנחכה שהוא ימצא אותנו. עלינו להתחיל את המסע, ואז, האל ימצא אותנו בחצי הדרך.
5
ישנן דרכים רבות למצוא את אלוהים, נתיבים רבים לנוכחות השכינה. בקובץ זה בחרתי את עשרת הנתיבים החשובים ביותר. הנתיב הראשון הוא הזהות: נולדנו למשפחה שיש לה היסטוריה. מי אנחנו? לאיזה סיפור אנחנו שייכים?
6
הנתיב השני הוא תפילה, הדרך הישירה ביותר שבה אנו מנסים להגיע אל ה'. הנתיב השלישי הוא לימוד, הפעולה הגבוהה ביותר ביהדות, שעליה אמרו חז"ל שהיא חשובה אפילו מן התפילה. הנתיב הרביעי הוא מצוות, הדרך של ציוויים והוראות. בתפילה אנו מוצאים את ה' על ידי דיבור; בלימוד אנו מוצאים את ה' על ידי הקשבה, ובמצוות אנו מוצאים את ה' על ידי מעשים.
7
לאחר מכן מגיעות שלוש התכונות החשובות ביותר של האופי היהודי: צדקה – אהבה כצדק; חסד – אהבה כחמלה, ואמונה – אהבה כנאמנות. היהדות היא דת של אהבה, לא אהבה מיסטית, מחוץ לחיי העולם הזה, המרחפת מעל העולם והמותירה את פגמיו כפי שהם, אלא אהבה המחוברת לעולם, המנסה – פעולה אחת בזמנה, יום אחד בזמנו, חיים בזמנם – להפוך את העולם לאכזרי מעט פחות ולמעט יותר אנושי.
8
לסיום, מגיעים שלושת הביטויים הגדולים ביותר של היהדות: ארץ ישראל – המקום היחיד על פני הארץ שבו ליהודים יש הזדמנות לעשות את מה שכל שאר האומות מקבלות כמובן מאליו, כלומר הזכות לשלטון עצמי וליצירת חברה החיה על פי אמונותיה; קידוש השם – קידוש שמו של האל בעולם על ידי פעילות כנציגיו של ה'; ולבסוף – אחריות יהודית, הרעיון שאנו שותפים עם ה' במעשה הבריאה, ויש תפקיד לכל אחד מאיתנו בתקופה המתוחה והמורכבת שבה אנו חיים.
9
אין זה ספר המיועד לקריאה ברצף דווקא. זהו קובץ של פרקים, שכל אחד מהם יכול להיות נקודת פתיחה להתבוננות אישית המתעצבת על ידי שאלות, כגון: כיצד דברים אלו נוגעים אליי? כיצד ניתן לפעול בנושא בשנה הקרובה? חלק מהנושאים לא ידברו אל חלק מן הקוראים, חלקם כן. שהרי מספר הדרכים להגיע לנוכחות השכינה הוא כמספר היהודים, כפי שציין רבי נחמן מברסלב. או כפי שאנסח זאת אני: כש'מה אנו רוצים לעשות' נפגש עם 'מה צריך להיעשות', זהו המקום שבו ה' רוצה שנהיה בו.
10
ישנם הרבה נתיבים לאלוהים. אין זה משנה איפה נתחיל, כל עוד נתחיל. חיים יהודיים הם היקפו של עיגול, שבמרכזו נמצא האל. זהו המקום שבו אנו נפגשים, תהא נקודת הפתיחה שלנו אשר תהא.
11
גם אם נזכה להאריך ימים, החיים הם קצרים, קצרים מדי. כל יום משמעותי. כל יום שבו לא עשינו מעשה טוב, שלא צעדנו צעד כלשהו לכיוון האל, שלא פעלנו לשינוי כלשהו בעולם – הוא יום מבוזבז, וימינו על פני האדמה מעטים מכדי לבזבז אפילו אחד.
כל אדם מוצא את עצמו בשלב מסוים בחייו שואל שלוש שאלות בסיסיות: מי אני? מדוע אני כאן? כיצד עליי לחיות?
בין אם אנו מאמינים ובין אם לא, שאלות אלו הן שאלות דתיות. המדע יכול ללמד אותנו כיצד התחילו החיים, אך הוא לעולם לא יוכל לומר לנו לשם מה נועדו. אנתרופולוגיה יכולה לספר לנו על הדרכים השונות שבהן אנשים חיו, אבל היא לא תוכל להשיב על השאלה כיצד עלינו לחיות את חיינו. לימודי כלכלה ומנהל עסקים יכולים ללמד כיצד להגיע לעושר, אך הם לא יוכלו ללמד אותנו מה לעשות בעושר שנצליח להשיג.
מדעי הטבע ומדעי החברה יכולים לענות על השאלה איך, אך לא על השאלה למה. שאלת ה'למה' מבקשת מאיתנו להרים את עינינו מעבר למבט המיידי, בחיפוש אחרי הנצחי. השם שאנו נותנים לנצח הנצחים הוא – אלוהים. החיפוש אחרי המשמעות הוא החיפוש הדתי.
אלוהים תמיד קרוב אלינו, אך אנחנו לא תמיד קרובים לאלוהים. איך, אם כן, נוכל להתקרב אליו? על ידי חיים יהודיים. "נעשה ונשמע" אמרו אבותינו בהר סיני: קודם נעשה, ואחר כך נבין למה. כך הדבר בכל ענייני הרוח. אנחנו לומדים לאהוב מוזיקה על ידי האזנה למוזיקה. אנחנו לומדים להיות בעלי מידות טובות על ידי עשיית מעשים טובים. "אחרי המעשים נמשכים הלבבות". אל לנו לצפות להפוך להיות בעלי אמונה או למצוא את האל בכך שנחכה שהוא ימצא אותנו. עלינו להתחיל את המסע, ואז, האל ימצא אותנו בחצי הדרך.
ישנן דרכים רבות למצוא את אלוהים, נתיבים רבים לנוכחות השכינה. בקובץ זה בחרתי את עשרת הנתיבים החשובים ביותר. הנתיב הראשון הוא הזהות: נולדנו למשפחה שיש לה היסטוריה. מי אנחנו? לאיזה סיפור אנחנו שייכים?
הנתיב השני הוא תפילה, הדרך הישירה ביותר שבה אנו מנסים להגיע אל ה'. הנתיב השלישי הוא לימוד, הפעולה הגבוהה ביותר ביהדות, שעליה אמרו חז"ל שהיא חשובה אפילו מן התפילה. הנתיב הרביעי הוא מצוות, הדרך של ציוויים והוראות. בתפילה אנו מוצאים את ה' על ידי דיבור; בלימוד אנו מוצאים את ה' על ידי הקשבה, ובמצוות אנו מוצאים את ה' על ידי מעשים.
לאחר מכן מגיעות שלוש התכונות החשובות ביותר של האופי היהודי: צדקה – אהבה כצדק; חסד – אהבה כחמלה, ואמונה – אהבה כנאמנות. היהדות היא דת של אהבה, לא אהבה מיסטית, מחוץ לחיי העולם הזה, המרחפת מעל העולם והמותירה את פגמיו כפי שהם, אלא אהבה המחוברת לעולם, המנסה – פעולה אחת בזמנה, יום אחד בזמנו, חיים בזמנם – להפוך את העולם לאכזרי מעט פחות ולמעט יותר אנושי.
לסיום, מגיעים שלושת הביטויים הגדולים ביותר של היהדות: ארץ ישראל – המקום היחיד על פני הארץ שבו ליהודים יש הזדמנות לעשות את מה שכל שאר האומות מקבלות כמובן מאליו, כלומר הזכות לשלטון עצמי וליצירת חברה החיה על פי אמונותיה; קידוש השם – קידוש שמו של האל בעולם על ידי פעילות כנציגיו של ה'; ולבסוף – אחריות יהודית, הרעיון שאנו שותפים עם ה' במעשה הבריאה, ויש תפקיד לכל אחד מאיתנו בתקופה המתוחה והמורכבת שבה אנו חיים.
אין זה ספר המיועד לקריאה ברצף דווקא. זהו קובץ של פרקים, שכל אחד מהם יכול להיות נקודת פתיחה להתבוננות אישית המתעצבת על ידי שאלות, כגון: כיצד דברים אלו נוגעים אליי? כיצד ניתן לפעול בנושא בשנה הקרובה? חלק מהנושאים לא ידברו אל חלק מן הקוראים, חלקם כן. שהרי מספר הדרכים להגיע לנוכחות השכינה הוא כמספר היהודים, כפי שציין רבי נחמן מברסלב. או כפי שאנסח זאת אני: כש'מה אנו רוצים לעשות' נפגש עם 'מה צריך להיעשות', זהו המקום שבו ה' רוצה שנהיה בו.
ישנם הרבה נתיבים לאלוהים. אין זה משנה איפה נתחיל, כל עוד נתחיל. חיים יהודיים הם היקפו של עיגול, שבמרכזו נמצא האל. זהו המקום שבו אנו נפגשים, תהא נקודת הפתיחה שלנו אשר תהא.
גם אם נזכה להאריך ימים, החיים הם קצרים, קצרים מדי. כל יום משמעותי. כל יום שבו לא עשינו מעשה טוב, שלא צעדנו צעד כלשהו לכיוון האל, שלא פעלנו לשינוי כלשהו בעולם – הוא יום מבוזבז, וימינו על פני האדמה מעטים מכדי לבזבז אפילו אחד.
יונתן זקס