(1) Specific Specified Teshuvah and General Encompassing Teshuvah
2
יש תשובה מכוונת נגד חטא מיוחד או חטאים רבים. והאדם שם חטאו נוכח פניו, ומתחרט עליו ומצטער על אשר נוקש בפח החטא. ונפשו מטפסת ועולה, עד שהוא משתחרר מהעבדות החטאית, ומרגיש בקרבו את החרות הקדושה, הנעימה מאד לנפשו הנהלאה, והוא הולך ומתרפא. וזהרי אורה של שמש החסד, חסד עליון, שולחים אליו את קויהם, והוא הולך ומתאשר, הולך ומתמלא עונג ודשן פנימי, יחד עם לב נשבר ונפש שחה מדוכאה, שהוא מרגיש בקרבו, שגם רגש זה עצמו, הנאה לו לפי מצבו, מוסיף לו עונג רוחני פנימי ושלמות אמתית. הולך הוא ומרגיש שהוא מתקרב למקור החיים, לאל חי אשר זה לא כבר היה כל כך רחוק ממנו. נפשו הכמהה זוכרת בששון לב את עניה ומרודה הפנימיים, והיא מתמלאת רגשי תודה, בהלל וזמר היא נושאת קול: "ברכי נפשי את ד', ואל תשכחי כל גמוליו, הסולח לכל עונכי הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי, המעטרכי חסד ורחמים, המשביע בטוב עדיך תתחדש כנשר נעוריכי, עושה צדקות ד' ומשפטים לכל עשוקים". (תהילים קג א-ו)
(2) There is Teshuvah which is directed to counteract a particular sin or many sins. A person puts their sin before their face, regrets it and suffers over having been ensnared in the trap of sin. One's soul climbs and ascends until one becomes free from the enslavement to sin and feels within oneself the holy freedom which is so pleasant to the soul and aura that one becomes increasingly healed. The rays of the light of the sun of Hesed, Supernal Compassion, send out their beams, and a person becomes increasingly happy, and increasingly filled with internal pleasure and delight. This is along with heartbrokenness and a soul swimming in sadness, since even this feeling is beneficial for the person in accord with their situation and can add more internal spiritual pleasure and true wholeness. A person feels themself drawing closer to the Source of Life, to the Living G-d in a way that has not been the case before when they were so far away from G-d. The person's longing soul remembers with heartfelt joy the internal suffering of before and is filled with feelings of gratitude, with thanksgiving and song the soul raises her voice saying " Bless GOD, O my soul, all my being, that holy name. Bless the ETERNAL One, O my soul, and do not forget all God’s bounties. All your sins are forgiven, all your diseases healed. Your life is redeemed from the Pit." You are surrounded with steadfast love and mercy. You are satisfied with good things in the prime of life, so that your youth is renewed like the eagle’s. GOD executes righteous acts and judgments for all who are wronged" (Psalm 103:1-6).
3
הוי! כמה עשוקה היתה הנפש, בעוד משא החטא, קדרותו, גסותו וסבלו האיום מונח עליה! כמה היתה ירודה וסחופה, גם אם עושר וכבוד חיצוני נפל לה לחבל! מה יועיל כל הון, אם התוך הפנימי, תוך החיים, הוא מדולדל ויבש? ומה מאושרה היא כעת בהרגישה בקרבה כי כבר נרצה עונה, כי קרבת אלהים חיה ומאירה בקרבה, כי הוקל משאה הפנימי, כי היא כבר שלמה נשיה, ואינה עוד מעושקה בעושק וטרוף פנימי, מלאה היא מנוחה ושלוה כשרה: "שובי נפשי למנוחיכי כי ד' גמל עליכי". (תהלים קטז ז)
(3) Oy! How weighed down was the soul while still carrying the burden of sin, its gloom, gluttony, and the awful burden upon her. How the soul was held down and despised? Even with external wealth and honor, the soul was on the ropes. What good is all the property if the internal experience, the interiority of life, is saggy and dry? How happy is the soul in the moment of feeling within that she is desired, that the closeness of the Living God shines within her, that her inner burden has been made light; that she is whole and no longer oppressed with internal exploitation and insanity, but rather filled with kosher ease and tranquility: Be at rest, once again, O my soul, for GOD has been good to you. (Psalms 116:7)
4
וישנה עוד הרגשת תשובה, סתמית כללית. אין חטא או חטאים של עבר עולים על לבו, אבל ככלל הוא מרגיש בקרבו שהוא מדוכא מאד, שהוא מלא עון, שאין אור ד' מאיר עליו. אין רוח נדיבה בקרבו, לבו אטום, מדותיו ותכונות נפשו אינן הולכות בדרך הישרה והרצויה, הראויה למלאת חיים הגונים לנפש טהורה. השכלתו היא גסה, רגשותיו מעורבבים בקדרות וצמאון שמעורר לו געול רוחני. מתביש הוא מעצמו, יודע הוא כי אין אלוה בקרבו. וזאת היא לו הצרה היותר גדולה, החטא היותר איום, מתמרמר הוא על עצמו, אינו מוצא מנוס מפח מוקשים שלו, שאין לו תוכן מיוחד, רק הוא כולו כמו נתון בסד.
(4) There is another experience of Teshuvah which is general and all-encompassing when there is not a single sin or set of sins from the past on the heart of a person, but in general a person feels within themself very sad, that they are full of wrongdoing, and that G-d's light does not shine upon them. A spirit of generosity does not flow within, their heart is closed-off, their personal character traits do not go on an upright and desirable path that would be appropriate for a fulfilling good life and a pure soul. This person feels their mind is grotesque, their emotional awareness is mixed with gloom and thirst that stirs up spiritual nausea. They feel ashamed of themself and knows that G-d is not within them. This is the worst pain for a person, the most awful sin, they resent themself and cannot find refuge from this ensnaring trap that does not have particular substance but rather they just feel trapped in chalk.
5
מתוך מרירות נפשית זו באה התשובה כרטיה של רופא אמן. הרגשת התשובה ועומק ידיעתה, סמיכותה הגדולה בעומק הנפש, בסתר הטבע, ובכל חדרי התורה, האמונה והמסורת, בכל כחה היא באה וזורמת בתוך נפשו. בטחון עוז ברפואה. בתחיה הכוללת, שהתשובה מושיטה לכל הדבקים בה, מעביר עליו רוח חן ותחנונים, "כאיש אשר אמו תנחמנו כן אנכי אנחמכם" (ישעיהו סו יג). מרגיש הוא ובכל יום ויום שעובר עליו, בהסכמת תשובה עילאה וכללית זו. הרגשתו נעשית יותר בטוחה, יותר מחוורת, יותר מוארה באור השכל, ויותר מתבארת על פי יסודי תורה. והנה הוא הולך ונוהר, פני הזעם חלפו, אור רצון בא וזורח, הוא מתמלא עוז, עיניו מתמלאות אש קדש. לבבו כולו נטבל בנחלי עדנים, קדושה וטהרה חופפות עליו. אהבה אין קץ מלא כל רוחו, נפשו צמאה לד', וכמו חלב ודשן תשבע מצמאונה זה גופא, רוח הקדש מקשקשת לפניו כזוג והוא מבושר שנמחו כל פשעיו, הידועים ושאינם ידועים, שהוא נברא מחדש בריה חדשה, שכל העולם כולו וכל העולמים התחדשו עמו, והכל אומר שירה, חדות ד' מלא כל. "גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם, ואפילו יחיד שעשה תשובה מוחלין לו ולעולם כולו" (יומא פו א).
(5) From the midst of this bitterness of the soul Teshuvah comes like the prescription of a master doctor. The feeling of Teshuvah flowers into the soul of person along with all of Teshuvah's power, the depth of intimate knowledge, the great basis of teshuvah in the roots of the soul, in the mysteries of nature, and in the chambers of the Torah, faith, and tradition. Through the total revival that Teshuvah extends to all those who embrace it, Teshuvah brings upon a person a spirit of grace and supplication "As a man whose mother comforted us, so will I comfort you" (Isaiah 66:13). A person can feel this each and every day that this supernal and encompassing teshuvah overcomes them. One's sensation becomes increasingly secure, more connected, more enlightened by the light of the mind, and more enlightened according to the basics of Torah. Behold, you walk and shine with light, anger dissipates, light of the will comes and illuminates, and you are filled with strength as your eyes fill with holy fire. Your heart is entirely immersed in rivers of delight, holiness and purity surround. Endless love fills the spirit as milk and oil satisfy thirst of the body, the holy spirit is adorned before you as a partner and you are told that all your wrongdoings have been wiped away, the known and unknown. You become a new creature along with all of the worlds which are renewed and everything erupts in song filled with joy of G-d. “Great is Teshuva which brings healing to the world, even if an individual does Teshuvah he is forgiven and the whole world is forgiven.
תשובה פרטית מפורשת ותשובה סתמית כללית
(1) Specific Specified Teshuvah and General Encompassing Teshuvah
יש תשובה מכוונת נגד חטא מיוחד או חטאים רבים. והאדם שם חטאו נוכח פניו, ומתחרט עליו ומצטער על אשר נוקש בפח החטא. ונפשו מטפסת ועולה, עד שהוא משתחרר מהעבדות החטאית, ומרגיש בקרבו את החרות הקדושה, הנעימה מאד לנפשו הנהלאה, והוא הולך ומתרפא. וזהרי אורה של שמש החסד, חסד עליון, שולחים אליו את קויהם, והוא הולך ומתאשר, הולך ומתמלא עונג ודשן פנימי, יחד עם לב נשבר ונפש שחה מדוכאה, שהוא מרגיש בקרבו, שגם רגש זה עצמו, הנאה לו לפי מצבו, מוסיף לו עונג רוחני פנימי ושלמות אמתית. הולך הוא ומרגיש שהוא מתקרב למקור החיים, לאל חי אשר זה לא כבר היה כל כך רחוק ממנו. נפשו הכמהה זוכרת בששון לב את עניה ומרודה הפנימיים, והיא מתמלאת רגשי תודה, בהלל וזמר היא נושאת קול: "ברכי נפשי את ד', ואל תשכחי כל גמוליו, הסולח לכל עונכי הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי, המעטרכי חסד ורחמים, המשביע בטוב עדיך תתחדש כנשר נעוריכי, עושה צדקות ד' ומשפטים לכל עשוקים". (תהילים קג א-ו)
(2) There is Teshuvah which is directed to counteract a particular sin or many sins. A person puts their sin before their face, regrets it and suffers over having been ensnared in the trap of sin. One's soul climbs and ascends until one becomes free from the enslavement to sin and feels within oneself the holy freedom which is so pleasant to the soul and aura that one becomes increasingly healed. The rays of the light of the sun of Hesed, Supernal Compassion, send out their beams, and a person becomes increasingly happy, and increasingly filled with internal pleasure and delight. This is along with heartbrokenness and a soul swimming in sadness, since even this feeling is beneficial for the person in accord with their situation and can add more internal spiritual pleasure and true wholeness. A person feels themself drawing closer to the Source of Life, to the Living G-d in a way that has not been the case before when they were so far away from G-d. The person's longing soul remembers with heartfelt joy the internal suffering of before and is filled with feelings of gratitude, with thanksgiving and song the soul raises her voice saying " Bless GOD, O my soul, all my being, that holy name. Bless the ETERNAL One, O my soul, and do not forget all God’s bounties. All your sins are forgiven, all your diseases healed. Your life is redeemed from the Pit." You are surrounded with steadfast love and mercy. You are satisfied with good things in the prime of life, so that your youth is renewed like the eagle’s. GOD executes righteous acts and judgments for all who are wronged" (Psalm 103:1-6).
הוי! כמה עשוקה היתה הנפש, בעוד משא החטא, קדרותו, גסותו וסבלו האיום מונח עליה! כמה היתה ירודה וסחופה, גם אם עושר וכבוד חיצוני נפל לה לחבל! מה יועיל כל הון, אם התוך הפנימי, תוך החיים, הוא מדולדל ויבש? ומה מאושרה היא כעת בהרגישה בקרבה כי כבר נרצה עונה, כי קרבת אלהים חיה ומאירה בקרבה, כי הוקל משאה הפנימי, כי היא כבר שלמה נשיה, ואינה עוד מעושקה בעושק וטרוף פנימי, מלאה היא מנוחה ושלוה כשרה: "שובי נפשי למנוחיכי כי ד' גמל עליכי". (תהלים קטז ז)
(3) Oy! How weighed down was the soul while still carrying the burden of sin, its gloom, gluttony, and the awful burden upon her. How the soul was held down and despised? Even with external wealth and honor, the soul was on the ropes. What good is all the property if the internal experience, the interiority of life, is saggy and dry? How happy is the soul in the moment of feeling within that she is desired, that the closeness of the Living God shines within her, that her inner burden has been made light; that she is whole and no longer oppressed with internal exploitation and insanity, but rather filled with kosher ease and tranquility: Be at rest, once again, O my soul, for GOD has been good to you. (Psalms 116:7)
וישנה עוד הרגשת תשובה, סתמית כללית. אין חטא או חטאים של עבר עולים על לבו, אבל ככלל הוא מרגיש בקרבו שהוא מדוכא מאד, שהוא מלא עון, שאין אור ד' מאיר עליו. אין רוח נדיבה בקרבו, לבו אטום, מדותיו ותכונות נפשו אינן הולכות בדרך הישרה והרצויה, הראויה למלאת חיים הגונים לנפש טהורה. השכלתו היא גסה, רגשותיו מעורבבים בקדרות וצמאון שמעורר לו געול רוחני. מתביש הוא מעצמו, יודע הוא כי אין אלוה בקרבו. וזאת היא לו הצרה היותר גדולה, החטא היותר איום, מתמרמר הוא על עצמו, אינו מוצא מנוס מפח מוקשים שלו, שאין לו תוכן מיוחד, רק הוא כולו כמו נתון בסד.
(4) There is another experience of Teshuvah which is general and all-encompassing when there is not a single sin or set of sins from the past on the heart of a person, but in general a person feels within themself very sad, that they are full of wrongdoing, and that G-d's light does not shine upon them. A spirit of generosity does not flow within, their heart is closed-off, their personal character traits do not go on an upright and desirable path that would be appropriate for a fulfilling good life and a pure soul. This person feels their mind is grotesque, their emotional awareness is mixed with gloom and thirst that stirs up spiritual nausea. They feel ashamed of themself and knows that G-d is not within them. This is the worst pain for a person, the most awful sin, they resent themself and cannot find refuge from this ensnaring trap that does not have particular substance but rather they just feel trapped in chalk.
מתוך מרירות נפשית זו באה התשובה כרטיה של רופא אמן. הרגשת התשובה ועומק ידיעתה, סמיכותה הגדולה בעומק הנפש, בסתר הטבע, ובכל חדרי התורה, האמונה והמסורת, בכל כחה היא באה וזורמת בתוך נפשו. בטחון עוז ברפואה. בתחיה הכוללת, שהתשובה מושיטה לכל הדבקים בה, מעביר עליו רוח חן ותחנונים, "כאיש אשר אמו תנחמנו כן אנכי אנחמכם" (ישעיהו סו יג). מרגיש הוא ובכל יום ויום שעובר עליו, בהסכמת תשובה עילאה וכללית זו. הרגשתו נעשית יותר בטוחה, יותר מחוורת, יותר מוארה באור השכל, ויותר מתבארת על פי יסודי תורה. והנה הוא הולך ונוהר, פני הזעם חלפו, אור רצון בא וזורח, הוא מתמלא עוז, עיניו מתמלאות אש קדש. לבבו כולו נטבל בנחלי עדנים, קדושה וטהרה חופפות עליו. אהבה אין קץ מלא כל רוחו, נפשו צמאה לד', וכמו חלב ודשן תשבע מצמאונה זה גופא, רוח הקדש מקשקשת לפניו כזוג והוא מבושר שנמחו כל פשעיו, הידועים ושאינם ידועים, שהוא נברא מחדש בריה חדשה, שכל העולם כולו וכל העולמים התחדשו עמו, והכל אומר שירה, חדות ד' מלא כל. "גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם, ואפילו יחיד שעשה תשובה מוחלין לו ולעולם כולו" (יומא פו א).
(5) From the midst of this bitterness of the soul Teshuvah comes like the prescription of a master doctor. The feeling of Teshuvah flowers into the soul of person along with all of Teshuvah's power, the depth of intimate knowledge, the great basis of teshuvah in the roots of the soul, in the mysteries of nature, and in the chambers of the Torah, faith, and tradition. Through the total revival that Teshuvah extends to all those who embrace it, Teshuvah brings upon a person a spirit of grace and supplication "As a man whose mother comforted us, so will I comfort you" (Isaiah 66:13). A person can feel this each and every day that this supernal and encompassing teshuvah overcomes them. One's sensation becomes increasingly secure, more connected, more enlightened by the light of the mind, and more enlightened according to the basics of Torah. Behold, you walk and shine with light, anger dissipates, light of the will comes and illuminates, and you are filled with strength as your eyes fill with holy fire. Your heart is entirely immersed in rivers of delight, holiness and purity surround. Endless love fills the spirit as milk and oil satisfy thirst of the body, the holy spirit is adorned before you as a partner and you are told that all your wrongdoings have been wiped away, the known and unknown. You become a new creature along with all of the worlds which are renewed and everything erupts in song filled with joy of G-d. “Great is Teshuva which brings healing to the world, even if an individual does Teshuvah he is forgiven and the whole world is forgiven.