Ohr Hashem · First Treatise, First Principle, Chapter 22
1
בבאור ההקדמה הכ״ב האומרת שכל גשם הוא מורכב משני עניינים בהכרח וישיגהו מקרים בהכרה. אולם השני עניינים המעמידים אותי חמרו וצורתו. ואולם המקרים המשיגים אותו הכמה והתמונה והמצב הנה להכרח מציאות הנושא להויה והפסד חוייב מציאות החמר. ולחיות החמר בעצמו משולל מכל צורה למה שאם היה לו צורה היה ההויה השתנות ולא הוייה (ולכן) אשר יוחדהו וינבילהו ישימהו נמצא בפעל נרמז אליו הוא הצורה התבאר א״כ שהדברים המעמידים אותו הוא החמר והצורה. ולהיות המקרים יצטרכו אל נושא ומהם מתפרדים [אל] הנושא ומהם בלתי מתפרדים הנה אשר הם בלתי מתפרדים הם חכמה שלא יצוייר הגשם זולתו והתמונה אשר במאמר האיך שלא יפרד מן הגשם למה שחיה רושם התמונה שהיא אשר יגבילהו קו או קוים והמצב שהוא יחס חלקיו קצתם אל קצת ואל הגשמים אשר מחוץ והנה נתיחדו אלו למה שהם בלתי מתפרדים מהגשם והוא אשר רצוהו באמרו וישיגיהו מקרים בהכרח ופירש חכמה והתמונה והמצב.
Yirmi ikinci öncülün açıklaması: Bu öncül, her cismin zorunlu olarak iki şeyden bileşik olduğunu ve ona zorunlu olarak özsel olmayan niteliklerin iliştiğini söyler.
Onu ayakta tutan iki şey, maddesi ve biçimidir. Ona ilişen özsel olmayan nitelikler ise nicelik, şekil ve konumdur.
Oluş ve bozuluş için bir konunun zorunlu olması sebebiyle maddenin varlığı zorunlu olmuştur. Madde kendi başına her biçimden yoksundur. Çünkü eğer bir biçimi olsaydı, oluş gerçek oluş değil, yalnızca değişim olurdu. Maddeyi belirleyen, sınırlayan ve edimsel varlık kazandıran şeye ise biçim denir. Böylece onu ayakta tutan şeylerin madde ve biçim olduğu açıklanmış olur.
Özsel olmayan niteliklerin ise bir konuya ihtiyaç duyması gerekir. Onların bir kısmı konudan ayrılır, bir kısmı ise ayrılmaz. Ayrılmayan özsel olmayan nitelikler niceliktir; çünkü cisim onsuz düşünülemez. Şekil ise nitelik kategorisindedir ve cisimden ayrılmaz; çünkü şeklin izi, cismin bir çizgi veya çizgiler tarafından sınırlandırılmasıdır. Konum ise cismin parçalarının birbirine ve dışındaki cisimlere oranıdır.
Bunların özellikle anılmasının sebebi, cisimden ayrılmamalarıdır. Rambam’ın “ona zorunlu olarak özsel olmayan nitelikler ilişir” sözüyle kastettiği budur. Bunu da nicelik, şekil ve konum diye açıklamıştır.
בבאור ההקדמה הכ״ב האומרת שכל גשם הוא מורכב משני עניינים בהכרח וישיגהו מקרים בהכרה. אולם השני עניינים המעמידים אותי חמרו וצורתו. ואולם המקרים המשיגים אותו הכמה והתמונה והמצב הנה להכרח מציאות הנושא להויה והפסד חוייב מציאות החמר. ולחיות החמר בעצמו משולל מכל צורה למה שאם היה לו צורה היה ההויה השתנות ולא הוייה (ולכן) אשר יוחדהו וינבילהו ישימהו נמצא בפעל נרמז אליו הוא הצורה התבאר א״כ שהדברים המעמידים אותו הוא החמר והצורה. ולהיות המקרים יצטרכו אל נושא ומהם מתפרדים [אל] הנושא ומהם בלתי מתפרדים הנה אשר הם בלתי מתפרדים הם חכמה שלא יצוייר הגשם זולתו והתמונה אשר במאמר האיך שלא יפרד מן הגשם למה שחיה רושם התמונה שהיא אשר יגבילהו קו או קוים והמצב שהוא יחס חלקיו קצתם אל קצת ואל הגשמים אשר מחוץ והנה נתיחדו אלו למה שהם בלתי מתפרדים מהגשם והוא אשר רצוהו באמרו וישיגיהו מקרים בהכרח ופירש חכמה והתמונה והמצב.
Yirmi ikinci öncülün açıklaması: Bu öncül, her cismin zorunlu olarak iki şeyden bileşik olduğunu ve ona zorunlu olarak özsel olmayan niteliklerin iliştiğini söyler. Onu ayakta tutan iki şey, maddesi ve biçimidir. Ona ilişen özsel olmayan nitelikler ise nicelik, şekil ve konumdur. Oluş ve bozuluş için bir konunun zorunlu olması sebebiyle maddenin varlığı zorunlu olmuştur. Madde kendi başına her biçimden yoksundur. Çünkü eğer bir biçimi olsaydı, oluş gerçek oluş değil, yalnızca değişim olurdu. Maddeyi belirleyen, sınırlayan ve edimsel varlık kazandıran şeye ise biçim denir. Böylece onu ayakta tutan şeylerin madde ve biçim olduğu açıklanmış olur. Özsel olmayan niteliklerin ise bir konuya ihtiyaç duyması gerekir. Onların bir kısmı konudan ayrılır, bir kısmı ise ayrılmaz. Ayrılmayan özsel olmayan nitelikler niceliktir; çünkü cisim onsuz düşünülemez. Şekil ise nitelik kategorisindedir ve cisimden ayrılmaz; çünkü şeklin izi, cismin bir çizgi veya çizgiler tarafından sınırlandırılmasıdır. Konum ise cismin parçalarının birbirine ve dışındaki cisimlere oranıdır. Bunların özellikle anılmasının sebebi, cisimden ayrılmamalarıdır. Rambam’ın “ona zorunlu olarak özsel olmayan nitelikler ilişir” sözüyle kastettiği budur. Bunu da nicelik, şekil ve konum diye açıklamıştır.