הפרק הא' אין ראוי שיובן: הנה לפי מה שבא בקבלה התורה הזאת מהאל יתברך הכוללת תורה שבכתב ותורה שבעל פה היא נצחית כמו שאמרו ז״ל מלמד שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה לזה אי אפשר בשום צד שתבטל או השתנה מצוה ממצות התורה ואף על יד נביא אלא שהשרש אצלנו שהנביא להוראת שעה יכול לחדש או להתיר אסור ובלבד שלא יהיה בו צד עבודה זרה כאליה בהר הכרמל וכן בית דין מתנין לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה וזה אמנם לעשות סייג למצוה. ואמנם לא יקרא זה ביטול לפי זה מעצם התורה והקבלה ואולם נתאמת זה מפאת הקבלה כמו שבא כל זה בגמרא סנהדרין וכבר נעמוד על זה מצד הסברה ושקול הדעת גם כן כלומר נצחיות התורה וזה שלמה שהתבאר ממה שקדם היות התורה הזאת בתכלית השלמות להביא המחזקים בה שלמים היו או חסדים אל ההצלחה האנושית והתכלית הנכסף למה שתיישר תכלית ההישרה אל שלמות המדות ואל השכליות ותעורר גם כן תכלית ההתעוררות העבודה והדבקות אחר כך אי אפשר שתהיה בטולה בכל אי בחלק אלא כשתומר באחרת שהמאמר שתתבטל ולא חומר באחרת הוא דבר בטל למה שהתכלית הנרצה אצל השם יתברך ובבחינתו שהוא ההטבה אי אפשר שתתבטל ולזה אם היה שתתבטל זאת התורה היה בהכרח כשתומר כלה או מקצתה. ואין המלט מהיות התורה דאחרונה בשעור השלמות אשר בראשונה ואם כשעור פחות ממנה ואי אפשר שיהיה פחות ממנה למה שלא ימשך התכלית הנרצה אצל השם יתברך ושתהיה בשעור השלמות אשר בראשונה גם זה בטל למה שכבר תהיה החמרה פעל הריק אין תועלת בו ולזה הוא מבואר מצד הסברא ואזון הדעת שזאת התורה אי אפשר שתשתנה בשום צד. והנה מהמחברים האחרונים מי שהראה פנים מצד אחד וזה שלמה שהיה הפעל הזה מנתינת התורה מפועל בלתי בעל תכלית השלמות הנה יתחייב שיהיה הפעל בתכלית השלמות מה שאפשר ולזה יתחייב לפי הטענה הקודמת המנע בטול בכל או בחלק. ואמנם אם שהטענה הזאת אמתית בעצמה אם לא יאמר בה יותר מזה השעור לא תתן האמת בזה הדרוש על כל פנים וזה שיש לאומר שיאמר שפעל השם יתברך וישתבח שמו בנתינת זאת התורה הי׳ בתכלית השלמות מה שאפשר לפי המקבלים וזה שהחיוב שהניחו לא יתן יותר מזה אל זה אם היו המקבלים יותר שלמים או יותר חסרים כבר יהי' אפשר בהם בטול התורה הזאת בכל או בחלק כשתומר באחרת טובה ממנה לפי המקבלים כמו שקרה בתורת אדם הראשון שנאסר להם בשר והותרה לבני נח ובאו שקרה לתורה נח שנתיחד מכללם אחר כך ישראל בתורה הזאת שיש בה גם כן מה שיטיב קצת המצות הקודמות מלבד התוספות טח שלא יעלם אבל אחר שהתבאר ממנה כל זאת התורה היותה בתכלית השלמות אם לשלמים כמו המשכילים ויחידי סגולות למה שבא משלמות החכמה ואם לחסרים ואם למה שבא משלמות חמדות והערת הלבבות לעובדה ולדבקות והאהבה אשר היא ההצלחה הנצחית כמו שבא כל זה בסוף המאמר השני הנה אם כן יתחייב בהכרח שיהי׳ זאת התורה בכלל נצחית וזהו מה שרצינו לבארו:
Birinci Bölüm: Bunun Nasıl Anlaşılması Gerektiği
Gelenekte geldiği üzere, yüce Tanrı’dan gelen bu Tora —Yazılı Tora ve Sözlü Tora’yı birlikte kapsar— sonsuzdur. Bilgelerimizin söylediği gibi: “Bu, bundan böyle hiçbir peygamberin yeni bir şey ortaya koymaya yetkili olmadığını öğretir.” Bu nedenle Tora’nın mitsvalarından herhangi bir mitsvanın, hiçbir şekilde, hatta bir peygamber aracılığıyla bile, iptal edilmesi veya değiştirilmesi olanaklı değildir.
Yine de bizde temel ilke şudur: Peygamber, geçici bir hüküm olarak yeni bir uygulama getirebilir veya yasak olanı geçici olarak serbest bırakabilir; yeter ki bunda putperestlik yönü bulunmasın. Karmel Dağı’ndaki Eliyahu örneğinde olduğu gibi. Aynı şekilde mahkeme de Tora’dan bir şeyi “otur ve yapma” yoluyla kaldırmak için şart koyabilir; bu da ancak mitsva için bir çit yapmak amacıyla olur. Fakat bu, Tora’nın ve geleneğin özüne göre iptal diye adlandırılmaz.
Bu, gelenek yönünden doğrulanmıştır; bütün bunlar Sanhedrin Gemarası’nda gelmiştir. Tora’nın sonsuzluğu konusunda akıl yürütme ve akla uygun değerlendirme yönünden de durabiliriz. Çünkü daha önce açıklananlardan, bu Tora’nın ona bağlı olanları —ister yetkinler ister hasidim olsun— insana özgü başarıya ve arzulanan amaca ulaştırmak bakımından son derece yetkin olduğu anlaşılmıştır. Çünkü o, ahlaki yetkinliğe ve akla dayalı yetkinliklere en yüksek düzeyde yönlendirir; ayrıca hizmete ve sonra bağlanmaya da en güçlü biçimde uyandırır. Bu yüzden onun tamamen veya kısmen iptal edilmesi, ancak başka bir Tora ile değiştirilmesi durumunda olanaklı olurdu. Onun iptal edilip yerine başka bir şey konulmaması sözü ise geçersizdir. Çünkü yüce Tanrı açısından gözetilen amaç olan iyilik verme iptal edilemez.
Bu nedenle, eğer bu Tora iptal edilecek olsaydı, zorunlu olarak ya bütünüyle ya da bir kısmıyla başka bir Tora ile değiştirilirdi. Bu sonraki Tora ya ilk Tora’daki yetkinlik ölçüsünde olurdu ya da ondan daha düşük ölçüde olurdu. Ondan daha düşük olması olanaklı değildir; çünkü bu durumda yüce Tanrı açısından gözetilen amaç gerçekleşmez. İlk Tora’daki yetkinlik ölçüsünde olması da geçersizdir. Çünkü o zaman değişim, yararsız ve boş bir eylem olurdu. Bu yüzden akıl yürütme ve sağlam tartım yönünden bu Tora’nın hiçbir şekilde değişemeyeceği açıktır.
Sonraki yazarlardan biri bunu bir yönden açıklamıştır. Buna göre Tora’nın verilmesi eylemi, yetkinliği sonsuz olan bir etkenden geldiği için, bu eylemin olanaklı olan en yüksek yetkinlikte olması zorunludur. Bu yüzden önceki iddiaya göre onun tamamen veya kısmen iptali olanaksız olur.
Fakat bu iddia kendi başına doğru olsa bile, bu ölçüden fazlası söylenmezse ele aldığımız konuda gerçekliği zorunlu olarak vermez. Çünkü şöyle diyen biri çıkabilir: yüce ve adı övülmüş Tanrı’nın bu Tora’yı verme eylemi, alıcılar bakımından olanaklı olan en yüksek yetkinlikteydi. Onların kabul ettiği zorunluluk bundan fazlasını vermez. Eğer alıcılar daha yetkin veya daha eksik olsaydı, bu Tora’nın tamamen veya kısmen iptali, alıcılara göre ondan daha iyi başka bir Tora ile değiştirilmesiyle olanaklı olabilirdi. Adam HaRişon’un Tora’sında etin yasaklanıp Noah oğullarına izin verilmesi; Noah’ın Tora’sından sonra İsrael’in bu Tora ile onların arasından özel kılınması gibi. Bu Tora’da, önceki mitsvalardan bazılarının iyileştirilmesi ve ayrıca gizli olmayan eklemeler de vardır.
Fakat bütün bu Tora’nın yetkinliğin son noktasında olduğu açıklanınca —ister akıl sahipleri ve seçkin kişiler gibi yetkinler için, çünkü onda bilgeliğin yetkinliği vardır; ister eksikler için, çünkü onda iyi ahlakın yetkinliği, kalplerin hizmete, bağlanmaya ve sonsuz başarı olan sevgiye uyandırılması vardır; bütün bunlar ikinci incelemenin sonunda geldiği üzere— bu Tora’nın genel olarak sonsuz olması zorunlu olur. Açıklamak istediğimiz şey budur.
הפרק הא' אין ראוי שיובן: הנה לפי מה שבא בקבלה התורה הזאת מהאל יתברך הכוללת תורה שבכתב ותורה שבעל פה היא נצחית כמו שאמרו ז״ל מלמד שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה לזה אי אפשר בשום צד שתבטל או השתנה מצוה ממצות התורה ואף על יד נביא אלא שהשרש אצלנו שהנביא להוראת שעה יכול לחדש או להתיר אסור ובלבד שלא יהיה בו צד עבודה זרה כאליה בהר הכרמל וכן בית דין מתנין לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה וזה אמנם לעשות סייג למצוה. ואמנם לא יקרא זה ביטול לפי זה מעצם התורה והקבלה ואולם נתאמת זה מפאת הקבלה כמו שבא כל זה בגמרא סנהדרין וכבר נעמוד על זה מצד הסברה ושקול הדעת גם כן כלומר נצחיות התורה וזה שלמה שהתבאר ממה שקדם היות התורה הזאת בתכלית השלמות להביא המחזקים בה שלמים היו או חסדים אל ההצלחה האנושית והתכלית הנכסף למה שתיישר תכלית ההישרה אל שלמות המדות ואל השכליות ותעורר גם כן תכלית ההתעוררות העבודה והדבקות אחר כך אי אפשר שתהיה בטולה בכל אי בחלק אלא כשתומר באחרת שהמאמר שתתבטל ולא חומר באחרת הוא דבר בטל למה שהתכלית הנרצה אצל השם יתברך ובבחינתו שהוא ההטבה אי אפשר שתתבטל ולזה אם היה שתתבטל זאת התורה היה בהכרח כשתומר כלה או מקצתה. ואין המלט מהיות התורה דאחרונה בשעור השלמות אשר בראשונה ואם כשעור פחות ממנה ואי אפשר שיהיה פחות ממנה למה שלא ימשך התכלית הנרצה אצל השם יתברך ושתהיה בשעור השלמות אשר בראשונה גם זה בטל למה שכבר תהיה החמרה פעל הריק אין תועלת בו ולזה הוא מבואר מצד הסברא ואזון הדעת שזאת התורה אי אפשר שתשתנה בשום צד. והנה מהמחברים האחרונים מי שהראה פנים מצד אחד וזה שלמה שהיה הפעל הזה מנתינת התורה מפועל בלתי בעל תכלית השלמות הנה יתחייב שיהיה הפעל בתכלית השלמות מה שאפשר ולזה יתחייב לפי הטענה הקודמת המנע בטול בכל או בחלק. ואמנם אם שהטענה הזאת אמתית בעצמה אם לא יאמר בה יותר מזה השעור לא תתן האמת בזה הדרוש על כל פנים וזה שיש לאומר שיאמר שפעל השם יתברך וישתבח שמו בנתינת זאת התורה הי׳ בתכלית השלמות מה שאפשר לפי המקבלים וזה שהחיוב שהניחו לא יתן יותר מזה אל זה אם היו המקבלים יותר שלמים או יותר חסרים כבר יהי' אפשר בהם בטול התורה הזאת בכל או בחלק כשתומר באחרת טובה ממנה לפי המקבלים כמו שקרה בתורת אדם הראשון שנאסר להם בשר והותרה לבני נח ובאו שקרה לתורה נח שנתיחד מכללם אחר כך ישראל בתורה הזאת שיש בה גם כן מה שיטיב קצת המצות הקודמות מלבד התוספות טח שלא יעלם אבל אחר שהתבאר ממנה כל זאת התורה היותה בתכלית השלמות אם לשלמים כמו המשכילים ויחידי סגולות למה שבא משלמות החכמה ואם לחסרים ואם למה שבא משלמות חמדות והערת הלבבות לעובדה ולדבקות והאהבה אשר היא ההצלחה הנצחית כמו שבא כל זה בסוף המאמר השני הנה אם כן יתחייב בהכרח שיהי׳ זאת התורה בכלל נצחית וזהו מה שרצינו לבארו:
Birinci Bölüm: Bunun Nasıl Anlaşılması Gerektiği Gelenekte geldiği üzere, yüce Tanrı’dan gelen bu Tora —Yazılı Tora ve Sözlü Tora’yı birlikte kapsar— sonsuzdur. Bilgelerimizin söylediği gibi: “Bu, bundan böyle hiçbir peygamberin yeni bir şey ortaya koymaya yetkili olmadığını öğretir.” Bu nedenle Tora’nın mitsvalarından herhangi bir mitsvanın, hiçbir şekilde, hatta bir peygamber aracılığıyla bile, iptal edilmesi veya değiştirilmesi olanaklı değildir. Yine de bizde temel ilke şudur: Peygamber, geçici bir hüküm olarak yeni bir uygulama getirebilir veya yasak olanı geçici olarak serbest bırakabilir; yeter ki bunda putperestlik yönü bulunmasın. Karmel Dağı’ndaki Eliyahu örneğinde olduğu gibi. Aynı şekilde mahkeme de Tora’dan bir şeyi “otur ve yapma” yoluyla kaldırmak için şart koyabilir; bu da ancak mitsva için bir çit yapmak amacıyla olur. Fakat bu, Tora’nın ve geleneğin özüne göre iptal diye adlandırılmaz. Bu, gelenek yönünden doğrulanmıştır; bütün bunlar Sanhedrin Gemarası’nda gelmiştir. Tora’nın sonsuzluğu konusunda akıl yürütme ve akla uygun değerlendirme yönünden de durabiliriz. Çünkü daha önce açıklananlardan, bu Tora’nın ona bağlı olanları —ister yetkinler ister hasidim olsun— insana özgü başarıya ve arzulanan amaca ulaştırmak bakımından son derece yetkin olduğu anlaşılmıştır. Çünkü o, ahlaki yetkinliğe ve akla dayalı yetkinliklere en yüksek düzeyde yönlendirir; ayrıca hizmete ve sonra bağlanmaya da en güçlü biçimde uyandırır. Bu yüzden onun tamamen veya kısmen iptal edilmesi, ancak başka bir Tora ile değiştirilmesi durumunda olanaklı olurdu. Onun iptal edilip yerine başka bir şey konulmaması sözü ise geçersizdir. Çünkü yüce Tanrı açısından gözetilen amaç olan iyilik verme iptal edilemez. Bu nedenle, eğer bu Tora iptal edilecek olsaydı, zorunlu olarak ya bütünüyle ya da bir kısmıyla başka bir Tora ile değiştirilirdi. Bu sonraki Tora ya ilk Tora’daki yetkinlik ölçüsünde olurdu ya da ondan daha düşük ölçüde olurdu. Ondan daha düşük olması olanaklı değildir; çünkü bu durumda yüce Tanrı açısından gözetilen amaç gerçekleşmez. İlk Tora’daki yetkinlik ölçüsünde olması da geçersizdir. Çünkü o zaman değişim, yararsız ve boş bir eylem olurdu. Bu yüzden akıl yürütme ve sağlam tartım yönünden bu Tora’nın hiçbir şekilde değişemeyeceği açıktır. Sonraki yazarlardan biri bunu bir yönden açıklamıştır. Buna göre Tora’nın verilmesi eylemi, yetkinliği sonsuz olan bir etkenden geldiği için, bu eylemin olanaklı olan en yüksek yetkinlikte olması zorunludur. Bu yüzden önceki iddiaya göre onun tamamen veya kısmen iptali olanaksız olur. Fakat bu iddia kendi başına doğru olsa bile, bu ölçüden fazlası söylenmezse ele aldığımız konuda gerçekliği zorunlu olarak vermez. Çünkü şöyle diyen biri çıkabilir: yüce ve adı övülmüş Tanrı’nın bu Tora’yı verme eylemi, alıcılar bakımından olanaklı olan en yüksek yetkinlikteydi. Onların kabul ettiği zorunluluk bundan fazlasını vermez. Eğer alıcılar daha yetkin veya daha eksik olsaydı, bu Tora’nın tamamen veya kısmen iptali, alıcılara göre ondan daha iyi başka bir Tora ile değiştirilmesiyle olanaklı olabilirdi. Adam HaRişon’un Tora’sında etin yasaklanıp Noah oğullarına izin verilmesi; Noah’ın Tora’sından sonra İsrael’in bu Tora ile onların arasından özel kılınması gibi. Bu Tora’da, önceki mitsvalardan bazılarının iyileştirilmesi ve ayrıca gizli olmayan eklemeler de vardır. Fakat bütün bu Tora’nın yetkinliğin son noktasında olduğu açıklanınca —ister akıl sahipleri ve seçkin kişiler gibi yetkinler için, çünkü onda bilgeliğin yetkinliği vardır; ister eksikler için, çünkü onda iyi ahlakın yetkinliği, kalplerin hizmete, bağlanmaya ve sonsuz başarı olan sevgiye uyandırılması vardır; bütün bunlar ikinci incelemenin sonunda geldiği üzere— bu Tora’nın genel olarak sonsuz olması zorunlu olur. Açıklamak istediğimiz şey budur.