הפרק הב' בתכלית המכוון בנס הנפלא הזה ותועלותיו: ולפי שהתכלית המשותף לכל הנסים והנפלאות הוא להקנות אמונה אמתית לכופרים ולקבוע אותה בלב המחזיקין בה הוא מבואר בנס הכולל הזה המשותף לאומתנו ולזולתינו משאר האומות שהוא ראוי שיחזק האמת בלב המחזיקין בתכלית החזוק ויקנה איתה בלב הפוסחים והכופרים כי בראותם והגידם אבות לבנים ובנים לאבותם איך עברו בהפרד נפשם מהגוף המחזיקים באמונה האמתית יקבעו אותם הם בלבבם ולב בניהם בתכלית החוזק והכופרים בו יאמינו מבלתי שישאר להם ספק ויאמרו אך שקר נחלו אבותינו כאשר ייעד הנביא וזהו אצלי אומרו והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם וזה שהתחייה תהיה אם בבנים אם באבות אם בבנים שימותו קודם האבות והנה הנביאי אשר על ידו יהיה הנס הגדול הזה כבר ישיב לב אבות בסבת בנים שספרו להם איך יעבדו באותם הימים ולב הבנים גם כן ישיב על אבותם. והנה לקח הכתוב היותר קרובים שראה שיאמינו קצתם לקצתם ולפי שהנס הזה יהיה גדול מכל מה שבא מהם בתורה אם להיותו כולל או להמשך ממנו התכלית המכוון בנס לכלל בשלמות יותר מכל הנסים שעברו כאשר בא בייעודי הנביאים כבר היה ראוי שתיחד הנס הזה להעשות באמצעות נביא ששב במדרגת המלאכים ואמר עוד שהנס הזה תכלית אחד מכוון גם כן בו שבעבורו היה ראו׳ שיעשה על יד אליהו הנביא ולא על ידי זולתו ולזה למה שהגמול והענש האמתי ראה שיגיע לעובר עצמי או לעובד ולא לזולתו לפי היושר המדיני וכל שכן בחק היושר האלהי הנה אין די בגמול ועונש שיגיע לנפש בהפרדה מהגוף שהוא ואם היה שהעבודה והעבירה ראה שיוחסו יותר לחלק הנכבד מהאדם למה שבהיותה בגוף לא יגיע לה גמול והענש כמו שקדם הנה אם לא היה הנס הזה כבר היה זה לאות חלילה בחק היושר האלהי ולזה גזרה החכמה האל יתברך בנס הגדול הזה שישלם בו היושר האלהי והצדק מכל הפנים ולפי שהיה המכוון בנס הזה הגמול והעונש בגוף. ונפש כבר היה ראוי שיעשה הנס הזה באמצעות הנביא הראשון שזכה למדרגה זאת בגוף ונפש והוא אליהו זכור לטוב כי הנה עם היות שבא במדרש שחנוך גם כן זכה לכך הנה היה קודם התורה מצורף השתדלותו הנמרץ כתכלית הזה בימי אחאב כאמרו עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים וגומר עם שהמדרש ההוא אינו מסכים כי אנקלוס הגר חולק עליו בתרגומו ואיננו כי לקח אותו אלהים ואם כבר ספרו לנו רבותינו ז״ל שזכו למדרגה זה זולתו מן החסידים חנה הנביא הראשון שזכה לכך והשתדל בתכלית הזה היה אליהו זכור לטוב. ולזה היה ראוי ומחוייב בהק היושר האלהי שיעשה הנס הזה באמצעותו. ואמר עוד שבפעל הזה ישלם תכלית צורת המין האנושי אשר הוא א׳ בעצמו עם התכלית המכוון בחודה כמו שקדם לנו בסוף המאמר הב' וזה אם בבחינת היוצר יתברך ואם בבחינת האדם שהיא ההתאחדות והדבקות השלם. והוא בבחינתו יתברך ההטבה בתכלית מה שאפשר כמו שהתבאר כל זח שם וכאשר היה זה כן היה ראוי שישלם זה באמצעות מי מי שזכה להתאחדות היה בתמידות והוא אליהו זכור לטוב:
İkinci Bölüm: Bu Olağanüstü Mucizede Gözetilen Amaç ve Onun Faydaları
Bütün mucizeler ve harikalar için ortak amaç, reddedenlere gerçek inancı kazandırmak ve onu inanca bağlı olanların kalbinde yerleştirmektir. Bu yüzden milletimizle diğer milletler arasında ortak olan bu kapsayıcı mucizede de gerçekliğin, ona bağlı olanların kalbinde en güçlü biçimde pekişmesi; tereddütte kalanların ve reddedenlerin kalbinde de kazanılması uygun olur.
Çünkü onlar gördüklerinde; babalar oğullara, oğullar da babalarına ruhlarının bedenden ayrılmasından sonra ne yaşadıklarını anlattıklarında, gerçek inanca bağlı olanlar bu inancı hem kendi kalplerinde hem de oğullarının kalplerinde en güçlü biçimde yerleştireceklerdir. Onu reddedenler ise hiçbir şüpheleri kalmadan inanacak ve peygamberin vaat ettiği gibi şöyle diyeceklerdir: “Atalarımız bize ancak yalan miras bıraktılar.”
Bana göre, “Babaların kalbini oğullar üzerine, oğulların kalbini babaları üzerine döndürecek” sözünün anlamı budur. Çünkü diriliş ya oğullarda ya da babalarda olacaktır. Eğer oğullar babalardan önce ölmüşse ve bu büyük mucize aracılığıyla gerçekleşecek peygamber onları diriltirse, oğulların o günlerde nasıl hizmet ettiklerini anlatmaları sebebiyle babaların kalbini oğullar üzerine döndürecektir. Aynı şekilde oğulların kalbini de babaları üzerine döndürecektir. Ayet, birbirlerine inanmaları daha olası olan en yakın kimseleri almıştır.
Bu mucize, Tora’da gelen bütün mucizelerden daha büyük olacaktır. Bunun sebebi ya onun kapsayıcı oluşudur ya da mucizelerde amaçlanan amacın, geçmiş bütün mucizelerden daha yetkin biçimde bu mucizeden çıkacak olmasıdır; peygamberlerin vaatlerinde geldiği gibi. Bu yüzden bu mucizenin, meleklerin derecesine dönmüş bir peygamber aracılığıyla yapılması uygundur.
Şunu da söylemek gerekir: Bu mucizede amaçlanan başka bir amaç daha vardır. Bu amaç nedeniyle onun Eliyahu Peygamber aracılığıyla yapılması uygun olmuştur, başkası aracılığıyla değil. Çünkü gerçek ödül ve cezanın, insana özgü adalete göre, işi doğrudan yapan hizmet edene ya da günah işleyene ulaşması gerekir; başkasına değil. Bu, Tanrısal adalet bakımından daha da böyledir. Bu nedenle ruhun bedenden ayrıldıktan sonra ödül veya ceza alması yeterli değildir. Gerçi hizmet ve günah, insanın daha değerli parçasına daha çok bağlanmalıdır; çünkü ruh bedendeyken ona ödül ve ceza ulaşmaz, daha önce geçtiği gibi. Yine de bu mucize olmasaydı, bu durum Tanrısal adalet hakkında —bundan uzak olsun— bir eksiklik işareti gibi olurdu. Bu yüzden yüce Tanrı’nın bilgeliği, bu büyük mucizede Tanrısal adaletin ve doğruluğun her yönden tamamlanmasını hükmetmiştir.
Bu mucizede amaçlanan şey beden ve ruhla ödül ve ceza olduğuna göre, bu mucizenin bu dereceye beden ve ruhla ilk ulaşan peygamber aracılığıyla yapılması uygundur. Bu da Eliyahu’dur, hatırası iyilikle anılsın. Gerçi Midraş’ta Hanokh’un da buna eriştiği söylenmiştir; fakat o Tora’dan önceydi. Buna ayrıca Eliyahu’nun Ahav günlerinde bu amaç için gösterdiği güçlü gayret eklenir: “Daha ne zamana kadar iki taraf arasında topallayacaksınız?” demiştir. Üstelik o Midraş da herkesçe kabul edilmiş değildir; çünkü ger olan Onkelos, “ve artık yoktu; çünkü Tanrı onu aldı” ifadesinin çevirisinde ona karşı çıkar. Bilgelerimiz, huzur içinde olsunlar, başka hasidlerin de bu dereceye ulaştığını anlatmış olsa bile, bu dereceye ulaşan ve bu amaç için çalışan ilk peygamber Eliyahu’dur, hatırası iyilikle anılsın. Bu yüzden Tanrısal adalet gereği, bu mucizenin onun aracılığıyla yapılması uygun ve zorunludur.
Bir de şunu söylemek gerekir: Bu olayla insan türünün varlık amacı tamamlanır. Bu da, ikinci incelemenin sonunda geçtiği gibi, Tora’nın yenilenmesinde gözetilen amaç ile öz bakımından birdir. Bu hem Yaratıcı, yüce olsun, açısından hem de insan açısından böyledir: İnsanda amaç tam birleşme ve bağlanmadır; Tanrı açısından amaç ise olanaklı olan en son düzeyde iyilik vermektir. Bütün bunlar orada açıklanmıştır. Böyle olduğuna göre bunun, sürekli birleşmeye erişmiş olan kişi aracılığıyla tamamlanması uygundur; o da Eliyahu’dur, hatırası iyilikle anılsın.
הפרק הב' בתכלית המכוון בנס הנפלא הזה ותועלותיו: ולפי שהתכלית המשותף לכל הנסים והנפלאות הוא להקנות אמונה אמתית לכופרים ולקבוע אותה בלב המחזיקין בה הוא מבואר בנס הכולל הזה המשותף לאומתנו ולזולתינו משאר האומות שהוא ראוי שיחזק האמת בלב המחזיקין בתכלית החזוק ויקנה איתה בלב הפוסחים והכופרים כי בראותם והגידם אבות לבנים ובנים לאבותם איך עברו בהפרד נפשם מהגוף המחזיקים באמונה האמתית יקבעו אותם הם בלבבם ולב בניהם בתכלית החוזק והכופרים בו יאמינו מבלתי שישאר להם ספק ויאמרו אך שקר נחלו אבותינו כאשר ייעד הנביא וזהו אצלי אומרו והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם וזה שהתחייה תהיה אם בבנים אם באבות אם בבנים שימותו קודם האבות והנה הנביאי אשר על ידו יהיה הנס הגדול הזה כבר ישיב לב אבות בסבת בנים שספרו להם איך יעבדו באותם הימים ולב הבנים גם כן ישיב על אבותם. והנה לקח הכתוב היותר קרובים שראה שיאמינו קצתם לקצתם ולפי שהנס הזה יהיה גדול מכל מה שבא מהם בתורה אם להיותו כולל או להמשך ממנו התכלית המכוון בנס לכלל בשלמות יותר מכל הנסים שעברו כאשר בא בייעודי הנביאים כבר היה ראוי שתיחד הנס הזה להעשות באמצעות נביא ששב במדרגת המלאכים ואמר עוד שהנס הזה תכלית אחד מכוון גם כן בו שבעבורו היה ראו׳ שיעשה על יד אליהו הנביא ולא על ידי זולתו ולזה למה שהגמול והענש האמתי ראה שיגיע לעובר עצמי או לעובד ולא לזולתו לפי היושר המדיני וכל שכן בחק היושר האלהי הנה אין די בגמול ועונש שיגיע לנפש בהפרדה מהגוף שהוא ואם היה שהעבודה והעבירה ראה שיוחסו יותר לחלק הנכבד מהאדם למה שבהיותה בגוף לא יגיע לה גמול והענש כמו שקדם הנה אם לא היה הנס הזה כבר היה זה לאות חלילה בחק היושר האלהי ולזה גזרה החכמה האל יתברך בנס הגדול הזה שישלם בו היושר האלהי והצדק מכל הפנים ולפי שהיה המכוון בנס הזה הגמול והעונש בגוף. ונפש כבר היה ראוי שיעשה הנס הזה באמצעות הנביא הראשון שזכה למדרגה זאת בגוף ונפש והוא אליהו זכור לטוב כי הנה עם היות שבא במדרש שחנוך גם כן זכה לכך הנה היה קודם התורה מצורף השתדלותו הנמרץ כתכלית הזה בימי אחאב כאמרו עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים וגומר עם שהמדרש ההוא אינו מסכים כי אנקלוס הגר חולק עליו בתרגומו ואיננו כי לקח אותו אלהים ואם כבר ספרו לנו רבותינו ז״ל שזכו למדרגה זה זולתו מן החסידים חנה הנביא הראשון שזכה לכך והשתדל בתכלית הזה היה אליהו זכור לטוב. ולזה היה ראוי ומחוייב בהק היושר האלהי שיעשה הנס הזה באמצעותו. ואמר עוד שבפעל הזה ישלם תכלית צורת המין האנושי אשר הוא א׳ בעצמו עם התכלית המכוון בחודה כמו שקדם לנו בסוף המאמר הב' וזה אם בבחינת היוצר יתברך ואם בבחינת האדם שהיא ההתאחדות והדבקות השלם. והוא בבחינתו יתברך ההטבה בתכלית מה שאפשר כמו שהתבאר כל זח שם וכאשר היה זה כן היה ראוי שישלם זה באמצעות מי מי שזכה להתאחדות היה בתמידות והוא אליהו זכור לטוב:
İkinci Bölüm: Bu Olağanüstü Mucizede Gözetilen Amaç ve Onun Faydaları Bütün mucizeler ve harikalar için ortak amaç, reddedenlere gerçek inancı kazandırmak ve onu inanca bağlı olanların kalbinde yerleştirmektir. Bu yüzden milletimizle diğer milletler arasında ortak olan bu kapsayıcı mucizede de gerçekliğin, ona bağlı olanların kalbinde en güçlü biçimde pekişmesi; tereddütte kalanların ve reddedenlerin kalbinde de kazanılması uygun olur. Çünkü onlar gördüklerinde; babalar oğullara, oğullar da babalarına ruhlarının bedenden ayrılmasından sonra ne yaşadıklarını anlattıklarında, gerçek inanca bağlı olanlar bu inancı hem kendi kalplerinde hem de oğullarının kalplerinde en güçlü biçimde yerleştireceklerdir. Onu reddedenler ise hiçbir şüpheleri kalmadan inanacak ve peygamberin vaat ettiği gibi şöyle diyeceklerdir: “Atalarımız bize ancak yalan miras bıraktılar.” Bana göre, “Babaların kalbini oğullar üzerine, oğulların kalbini babaları üzerine döndürecek” sözünün anlamı budur. Çünkü diriliş ya oğullarda ya da babalarda olacaktır. Eğer oğullar babalardan önce ölmüşse ve bu büyük mucize aracılığıyla gerçekleşecek peygamber onları diriltirse, oğulların o günlerde nasıl hizmet ettiklerini anlatmaları sebebiyle babaların kalbini oğullar üzerine döndürecektir. Aynı şekilde oğulların kalbini de babaları üzerine döndürecektir. Ayet, birbirlerine inanmaları daha olası olan en yakın kimseleri almıştır. Bu mucize, Tora’da gelen bütün mucizelerden daha büyük olacaktır. Bunun sebebi ya onun kapsayıcı oluşudur ya da mucizelerde amaçlanan amacın, geçmiş bütün mucizelerden daha yetkin biçimde bu mucizeden çıkacak olmasıdır; peygamberlerin vaatlerinde geldiği gibi. Bu yüzden bu mucizenin, meleklerin derecesine dönmüş bir peygamber aracılığıyla yapılması uygundur. Şunu da söylemek gerekir: Bu mucizede amaçlanan başka bir amaç daha vardır. Bu amaç nedeniyle onun Eliyahu Peygamber aracılığıyla yapılması uygun olmuştur, başkası aracılığıyla değil. Çünkü gerçek ödül ve cezanın, insana özgü adalete göre, işi doğrudan yapan hizmet edene ya da günah işleyene ulaşması gerekir; başkasına değil. Bu, Tanrısal adalet bakımından daha da böyledir. Bu nedenle ruhun bedenden ayrıldıktan sonra ödül veya ceza alması yeterli değildir. Gerçi hizmet ve günah, insanın daha değerli parçasına daha çok bağlanmalıdır; çünkü ruh bedendeyken ona ödül ve ceza ulaşmaz, daha önce geçtiği gibi. Yine de bu mucize olmasaydı, bu durum Tanrısal adalet hakkında —bundan uzak olsun— bir eksiklik işareti gibi olurdu. Bu yüzden yüce Tanrı’nın bilgeliği, bu büyük mucizede Tanrısal adaletin ve doğruluğun her yönden tamamlanmasını hükmetmiştir. Bu mucizede amaçlanan şey beden ve ruhla ödül ve ceza olduğuna göre, bu mucizenin bu dereceye beden ve ruhla ilk ulaşan peygamber aracılığıyla yapılması uygundur. Bu da Eliyahu’dur, hatırası iyilikle anılsın. Gerçi Midraş’ta Hanokh’un da buna eriştiği söylenmiştir; fakat o Tora’dan önceydi. Buna ayrıca Eliyahu’nun Ahav günlerinde bu amaç için gösterdiği güçlü gayret eklenir: “Daha ne zamana kadar iki taraf arasında topallayacaksınız?” demiştir. Üstelik o Midraş da herkesçe kabul edilmiş değildir; çünkü ger olan Onkelos, “ve artık yoktu; çünkü Tanrı onu aldı” ifadesinin çevirisinde ona karşı çıkar. Bilgelerimiz, huzur içinde olsunlar, başka hasidlerin de bu dereceye ulaştığını anlatmış olsa bile, bu dereceye ulaşan ve bu amaç için çalışan ilk peygamber Eliyahu’dur, hatırası iyilikle anılsın. Bu yüzden Tanrısal adalet gereği, bu mucizenin onun aracılığıyla yapılması uygun ve zorunludur. Bir de şunu söylemek gerekir: Bu olayla insan türünün varlık amacı tamamlanır. Bu da, ikinci incelemenin sonunda geçtiği gibi, Tora’nın yenilenmesinde gözetilen amaç ile öz bakımından birdir. Bu hem Yaratıcı, yüce olsun, açısından hem de insan açısından böyledir: İnsanda amaç tam birleşme ve bağlanmadır; Tanrı açısından amaç ise olanaklı olan en son düzeyde iyilik vermektir. Bütün bunlar orada açıklanmıştır. Böyle olduğuna göre bunun, sürekli birleşmeye erişmiş olan kişi aracılığıyla tamamlanması uygundur; o da Eliyahu’dur, hatırası iyilikle anılsın.