אגרות צפון 6

הדור החדש, אשר עליו היה להכיר ולדעת ולהתבונן בחרדת קדש, כי ה' הוא אדון שופט ומושיע, שכח עוד מעט את הלמוד הזה. — על האדמה אשר נתנה לו למנה מחדש, חפץ האדם להתנשא בגאותו עוד הפעם לאדון ומושל עליה. בכחו אשר הכניע בו את הטבע, האמין כי גם מבלעדי ה' יוכל לכונן את קיומו; — מני אז תחל תולדות בני אדם (געשיכטע). ה' לא רצה עוד להכות את כל חי ולמחות את האדם מעל פני האדמה, רק לגדלו ולחנכו ללמד את כל משפחות האדם דעת אלקים ודעת עצמו, ע"י הנסיון (ערפאהרונג). - אל מדרגת משחתי הדור הרע, אשר בגללו הביא ה' מבול על הארץ, לא יגיעו עוד לעולם כל משפחות האדם יחד, יען ה' גזר אומר כי בני האדם יהיו מפוזרים ומפורדים בתבל, ורק לאט יתפשט האדם על פני הארץ ולא יהיה משפחה אחת, רק משפחות האדמה, כי אז בהשחת האחת בקצה הארץ האחד, לא תגע במהרה לרעה ברעותה הטובה ממנה בקצהו השני, ולא תשחית את כללות האדם. — מפוזר ומפורד יהיה, למען יחדש האדם כנשר נעוריו ע"י עצמו, ושבט האנשים אשר נחלש ממרוצתו אחרי דמיוני ותעתועי האדם והנהו בכל רע, יפנה מקום לשבט החזק ממנו ואשר כחו חדש עמדו.

The new generation, which should have learned to recognize God in holy awe as Judge, Master, and Savior, forgot soon this lesson. In its pride it desires to establish itself as master upon the earth, just presented to it as a Divine gift. Because of the power with which it rules over nature, it believes that it can dispense with God in establishing and maintaining its new life. Thus begins history. God no longer wills the destruction of humanity, but its education. By experience He desires to train mankind to the knowledge of themselves and of Him. Humanity must not sink again to the deep degradation of the perished generation. Men must be dispersed, lest the human species slowly spreading over the earth form but a single family, and the corruption of one part be quickly communicated to the whole. They must be dispersed in order that mankind may rejuvenate itself from its own midst, and when one race has gone through all the stages of the sinful illusions which weaken and corrupt mankind, and is enervated, exhausted, and unfit for the Divine purpose, it shall yield its place to a stronger and hardier race, which shall begin a fresher, purer life.

— מפוזר ומפורד יהיה, ובכל מקום יפנה לבו לכונן שמה הלך נפשו, למען יבחנו כשרונות רוח האדם בכל האופנים לכונן מצבו מול פני הטבע. לזאת התחדשו פני האדמה אחרי הכליון החרוץ ונערכו אל תכנית חנוך כזה (ערצי־הונגספלאן); שונה היא תכונת הארץ לפי האקלימים וחלקי האדמה בריחי ארץ, ימים ונהרות, הרים ובקעות, מדבר וערבה, עד כי בכל מקום, אשר ידמה האדם, כי שמה הנהו האדון, הנה חלקת האדמה הזאת היא תאלפהו דעת ותעריך לו דרכי חייו למלאות ידו בעבודה ולעשות כל דבר לפי האקלים ותכונת המקום, והוא יפעל וישנה גם את תכונת האדם הפנימית, את גויתו, את השקפותיו, הלך נפשו ונטיותיו, ורק על ידו לכונן את שפתו עפ"י ידיעותיו ונסיונותיו הרבים, עד כי תכונת המקום תמשול בו. — ע"י הנסיון יתחנך להבין את ערך עצמו וערך דעת את ה'. ילמוד, כי ה', הוא אל יחיד, מושל בכל, על הטבע ועל חיי האדם. ילמוד, כי תעודת האדם גבוה ונשאה מלרכוש ולהנות.

Mankind must be scattered, must distribute itself among all the different regions of earth in order that the most divergent and contrary faculties of the human mind may find in nature the needed opportunities of development, in order that experience become full and complete. In order to render this plan of education possible, the earth was reconstituted after it had been laid waste and desolated; diversified as regards its soil and climate, and divided into various continents and lands, by seas and rivers, mountains and deserts. This diversity of the earth was, by the Divine plan, intended to profoundly influence man, vainly fancying himself master of the earth, and to affect, even to their innermost characteristics, his body, his opinions, his habits, his passions, and his language. Thus should a broad and variegated experience become possible. This experience should make him worthy of God and of himself; should teach him to recognize the supreme dominion of God over nature and human life; should cause him to realize that the task of man is higher than merely to possess and to enjoy.

— מני אז עם ועם יתיצבו ויופיעו על פני במת התולדה, כל אחד ואחד מהם יביא עמו כח ותכונה חדשה מרוח האדם, ואת שניהם יאמן וינסה לכבוש לו "רכוש והנאה" במלחמתו עם הטבע, ועם כחו ורוחו יחד יתאמץ, כי כל אשר כבש והתנחל לו, יקום בידו לנחלת עולמים. — אך יד גבוהה ונשאה, יד ה', אשר היא בכל משלה ותנהל מערכת פעולת האדם, תפיל למשואות ותפר את מחשבתם אשר יזמו לבנות לעולם מגדלים בשמים ורוח עברה בהם ואינם, — ולעיניהם יראה נפלאות, כי יוציא ויפתח מהדבר הקטן שבקטנים, לעיני האדם המשתאה, גדולות ונצורות, ואם דור אחד יעפיל לעלות אל מרום הפסגה של הקנין וההנאה וכמו רמים יבנה גדולתו, הנה מפני הגדולה הזאת בעצמה ועל ידה, ירד פלאים ויכחד מהעולם, ויפנה הדרך לדור חדש להביא גם אותו לידי נסיון. — על פי הנהגת ה' תוצאות כל אלה הנסיונות תביאנה את הדור יבוא לידי הכרה נאמנה;— ואחרי אשר בחנו את כל אלה, וכל עם ועם על ידי עליתו וירידתו כתב בספר תולדות בני אדם, כי "הבל" הוא גודל האדם, וכי גוי ואדם יחד יתמו לריק כחם לכונן אשרם לנצח על ידי הרכוש והגדולה — כאשר יפלו תחתיהם מגדלי החמס, הקנין והנאה, אשר יזמו לעשות;— וכי רק זה יעמוד לעד, את אשר בנו האנשים בכחם לאלוה, בנין עולם בצדק ואהבה — וממעל לחרבות חמס-אדם ודמיון כוזב, לחשוב כי כל הברואים ובאחרונה גם האדם יוכל לשבת על כסא מלכות הנוסד על חיי האדם להיות כאלקים, דור אחרון על עפר יקום, אשר ילמוד לדעת כי מהבל המה גם יחד, והאלילים כליל יחלפו — וישא עיניו למרום אל. האל היחיד ומיוחד — הרגש והתשוקה הנעלה לגודל האדם האמתי יתעורר עוד הפעם, להשיג גם את הקנין גם את ההנאה רק בתור אמצעי — מין האדם המפוזר ומפרד יתאחד עוד הפעם להיות תמים יחד, והנסיון והרגש הנעלה הזה יחדרו בכל אפסי ארץ, ועל משואות הזמן העבר, מין האנושי יתבשל כל צרכו להיות ראוי ומוכשר אל השאלה כהוגן, מבלי ישאל עוד: מה לנו לעשות למען נהיה מאושרים? רק לשאול: בעוד אנחנו מאושרים, בעוד יש לנו כל, בעוד שפע הברכה בידינו הוא, מה לנו לעשות עם הברכה הזאת? ואז —

From this time on nation after nation enters into the arena of history; each presents some new power, some new capacity of the human intellect, and uses these faculties, in battle with nature and with each other, for the purpose of obtaining wealth and enjoyment. Gladly would the nations retain for all eternity what they have thus gained, but a higher hand, upon which the conditions of their success are dependent, dashes what they thought indestructible, by a slight breath of Divine potency, into ruins, and before the eyes of wondering humanity, it brings to pass from unnoticed trifles the most tremendous results. When a people has succeeded in climbing to the summit of material greatness, in its very greatness, nay, even because of it, it crashes down into destruction, and forsakes the sphere of its activity for similar attempts on the part of the succeeding generations. The time must and will come when the inevitable results of all these efforts will be clearly manifest to the minds of the latest of men. Then, when these attempts are finally completed, when every nation in its rise and fall will have inscribed in the book of history, as its judgment of human greatness, "הבל" "vanity and folly;" when ruined are all efforts to attain lasting felicity by human possessions and greatness, and crushed all the edifices of violence and the schemes of materialistic cunning; when only that permanently endures which men have based upon God-revering righteousness and love; after mankind, which had, in strange delusion, placed all creatures, and even man himself, upon the throne of the Most High, has learned, in the destruction of human ambitions, the nothingness of these puny rivals of Deity, and lifts its eye, unobscured by superstitious veil, to the All-One, and comprehends again true human greatness, to which wealth and lust are but means; when this knowledge, this sentiment, pervades reunited humanity; when men are ripe for the question, not "what should we do in order to be happy and blessed, but, when we are happy and blessed, when we bear the fulness of good in our hands, what shall we do with this blessing?" then

והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים,

"At the end of days the mount of the Lord will be firmly established upon the peaks of the mountains,

ונשא מגבעות, ונהרו אליו כל הגוים,

And born by the hills — and to it all peoples shall stream.

והלכו עמים רבים ואמרו:

And there shall go great nations and speak:

לכו ונעלה אל הר ה', אל בית אלהי יעקב,

"Come, let us go to the mount of the Lord, to the house of the God of Jacob,

ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו;

And He will teach us His ways and we shall walk in His paths;

כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים.

For from Zion shall come forth the law and the word of the Lord from Jerusalem."

ושפט בין הגוים, והוכיח לעמים רבים,

He will judge between the nations, and teach mighty peoples,

וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות,

That they shall beat their swords to scythes and their spears to pruning-hooks,

לא ישא גוי אל גוי חרב,

That no people shall lift up the sword against another,

ולא ילמדו עוד מלחמה,

And they shall no more learn war.

בית יעקב! לכו ונלכה באור ה'!—

O house of Jacob! Go before us, that we may also walk in the light of the Lord!

כי נטשתה עמך, בית יעקב —

For thou hast forsaken thy people, O house of Jacob!

כי מלאו מקדם, ועוננים בפלשתים,

So that they filled themselves from the East, Became time-servers, like the Philistines,

ובילדי נכרים ישפיקו.

And satisfied themselves with things born of strangers.

ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאוצרותיו;

And when His earth became full of silver and gold, and there was no end of treasures.

ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבותיו;

And when His earth became full of horses, and there was no end of chariots;

ותמלא ארצו אלילים,

Then also did His earth fill with gods.

למעשה ידיו ישתחוו, לאשר עשו אצבעותיו.

They bowed themselves to the work of His hands, to that which His fingers had formed.

וישח אדם — וישפל איש; ואל תשא להם!

Mankind sank then, humanity fell, and Thou didst not lift them up!

בוא בצור, והטמן בעפר, —

"Enter into the rock, hide yourselves in the dust,

מפני פחד ה' ומהדר גאנו.

Before the terror of the Lord, before the greatness of His majesty."

עיני גבהות אדם שפל,

Thus will be lowered the eye of the haughtiness of man,

ושח רום אנשים,

Thus will be humiliated the pride of men.

ונשגב ה' לבדו ביום ההוא.

And God alone will be great on that day.

כי יום לה' צבאות,

For there is a day unto the Lord of Hosts

על כל גאה ורם, ועל כל נשא

Concerning every proud and high thing, yea, concerning all the haughty

— ושפל!

That they sink!

ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים

Concerning all the cedars of Lebanon, though high and exalted.

ועל כל אלוני הבשן;

And concerning all the oaks of Bashan;

ועל כל ההרים הרמים, ועל כל הגבעות הנשאות,

Concerning all the high mountains and all the elevated hills,

ועל כל מגדל גבה, ועל כל חומה בצורה,

Concerning every high tower and every strong wall,

ועל כל אניות תרשיש, ועל כל שכיות החמדה; —

Concerning all the ships of Tarshish and all the edifices of lust;

ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים,

That the pride of man may be bowed down and broken human haughtiness.

ונשגב ה' לבדו ביום ההוא; —

And that God alone may be great on that day;

והאלילים כליל יחלוף.

The gods He will cause to disappear in smoke,

ובאו במערות צורים ובמחלות עפר '

And people shall hasten into the clefts of rocks and the cavities of earth

מפני פחד ה' ומהדר גאונו, —

From before the terror of the Lord and the glory of His majesty,

בקומו לערץ הארץ.

When He arises to rule the earth.

ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו

On that day man shall cast away the idols of his silver

ואת אלילי זהבו,

And the idols of his gold,

אשר עשו לו, להשתחות לחפר פרות ולעטלפים;

Which have caused him to bow to the mole and the bat;

לבוא בנקרות הצורים ובסעפי הסלעים,

And will hasten into the fissures of the rocks and hollows of stone

מפני פחד ה' ומהדר גאונו,

From before the terror of the Lord and the greatness of His majesty

בקומו לערץ הארץ.

When he arises to rule the earth,"

- וכאשר השלמת לקרוא בעלי הספר מתולדות בני אדם והתבוננת בהם די בינה לעתים, אז קרא בקול עם דברי הקהלת:

When you will have read through the pages of history, with the "voice which gathers all" you will exclaim —

הבל הבלים! הכל הבל! מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש?!

"Vanity of vanities! All is vain! What is the end of man with all his toil under the sun?

דור הולך, ודור בא, והארץ לעולם עומדת; —

Generations go, generations come, and the earth-development marches ever to a hidden future;

וזרח השמש, — ובא השמש, — ואל מקומו שואף זורח הוא שם;

Here rises fortune's sun, there it sinks, e'en while rising, and to its place of setting its course is turned;

הולך אל דרום — וסובב אל צפון, —

Rises to midday strength — turns to midnight gloom —

סובב סובב הולך הרוח, — ועל סביבותיו שב הרוח,

Thus circles the day, and in its circling turns again to its beginning.

כל הנחלים הולכים אל הים, והים איננו מלא ;אל מקום, שהנחלים הולכים,

All nation-streams rush to the sea of death, but the sea is not filled; to the spot where the streams are born.

שם הם שבים ללכת.

They return again to follow anew.

All words are powerless, man can not speak,

לא תשבע עין לראות, ולא תמלא אזן משמע;

The eyes can not see enough, the ear not fully hear;

מה שהיה — הוא שיהיה; ומה שנעשה — הוא: שיעשה; —

What was is what shall be, what was produced is what shall be produced;

ואין כל חדש תחת השמש.

All new is nought under the sun.

יש דבר שיאמר: "ראה זה חדש הוא!" כבר היה לעולמים אשר היה מלפנינו.

If thou speakest, "behold, this is new!" verily, in the ages of the past, it came into being.

אין זכרון לראשונים,

There is no remembrance of the former ones,

וגם לאחרונים שיהיו לא יהיה להם זכרון

Forsooth, of the latest there will be no remembrance.

עם שיהיו לאחרונה. —

Would I devote my heart to search

ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים,

Yea, in wisdom to study all that is done under the sun,

הוא ענין רע — נתן אלקים לבני האדם

Useless were the toil; God gave it to the children of man

לענות בו.

For matter of thought, that they might busy themselves with it.

ראיתי את כל המעשים, שנעשו תחת השמש,

I see all that is done under the sun,

והנה הכל הבל ורעות רוח!

And behold, all is vanity and useless wearying of the spirit!

מעות! — לא יוכל לתקן. —

That which is perverse can not be straightened;

וחסרון! — לא יוכל להמנות. —

The imperfections can not be counted.

סוף דבר, הכל נשמע,

This is the conclusion of the matter,

את האלקים ירא,

After all has been heard.

ואת מצותיו שמור

God thou shalt revere, His mandate obey,

כי "זה כל האדם". —

For in this is the whole task of mankind."

ה'! מעון אתה! היית לנו

" O Lord, a dwelling art Thou. Thou abidest with us

בדור ודור;—

Though generation follow after generation;

בטרם הרים ילדו, ותחולל ארץ ותבל!

Before the mountains were born, Thou broughtest forth the earth:

ומעולם עד עולם — !

Even the inhabited world of men!

אתה אל

Yea, from hidden past to veiled future — omnipotent art Thou!

תשב אנוש עד דכא —

Degraded mankind thou lettest sink to destruction's verge,

ותאמר: — "שובו בני אדם"!

Then speakest, "Return to human worth, O children of man,"

כי אלף שנים, בעיניך,

For a thousand years are in Thy sight

כיום אתמול, כי יעבור,

As yesterday when it hath passed away,

ואשמורה בלילה. —

E'en as a watch in the night.

זרמתם,

Thou causest them to flow away with the stream of life,

— שנה יהיו;

Sleep they become;

— בבקר כחציר יחלוף,

In the morning man is as the fresh grass.

בבקר יציץ וחלף, —

In the morning he flourishes and blooms,

לערב — ימולל — ויבש. —

But at eventide he is withered and dry."

אלהים! יחננו ויברכנו,

"O God! be gracious unto us, and bless us,

יאר פניו אתנו סלה!

Let Thy guiding light shine e'er upon us!

דעת בארץ דרכך,

That there be known on earth Thy way,

בכל גוים ישועתך,

Amongst all nations Thy salvation.

יודוך עמים, אלהים,

That the nations acknowledge Thee, O God,

יודוך עמים כלם,

Even the nations altogether.

ישמחו וירננו לאמים,

That the nations rejoice and be glad

כי תשפוט עמים מישור ולאמים,

When Thou judgest the people in righteousness

בארץ תנחם סלה, —

And the nations Thou guidest on earth. Selah!

יודוך עמים, אלקים,

May the nations acknowledge Thee, O God,

יודוך עמים כלם.

Even the nations all together,

ארץ נתנה יבולה,

When the earth shall have yielded its fruit,

יברכנו אלהים, אלהינו;

God, even our God will bless us.

יברכנו אלהים, וייראו אותו

May God bless us and let fear Him

כל אפסי ארץ.

All the ends of the earth."

נאם דוד בן ישי

"Thus speaketh David, son of Jesse,

ונאם הגבר, הקם על,

Thus speaketh the man, high exalted,

משיח, אלהי יעקב;

Anointed of the God of Jacob,

נעים זמרות ישראל

Sweet singer of Israel.

רוח ה' דבר בי,

The spirit of God spoke in me.

ומלתו, על לשוני,

His word was on my tongue,

אמר אלהי ישראל,

There spoke to me the God of Israel,

לי דבר צור ישראל:

To me spoke Israel's rock.

מושל באדם צדיק,

Among mankind righteousness shall prevail.

מושל יראת אלהים.

The fear of God shall conquer.

וכאור בקר

When salvation's morn shall shine,

יזרח שמש,

Bright as the sun it shall flash.

בקר לא עבות,

That morn shall know no cloud,

מנגה ממטר,

Radiant with light, fertile with rain,

דשא מארץ". —

Grass shall spring from the earth.

כי לא כן ביתי עם אל;

Is not thus my house with God,

כי ברית עולם שם לי,

For a concealed covenant of eternity He established unto me.

ערוכה בכל ושמורה,

In all ordered and preserved.

כי כל ישעי

All embracing is my salvation.

וכל חפץ,

All embracing the goal,

כי לא יצמיח

Though it shine not yet forth.

"ובליעל"

But the deeds of violence,

כקוץ מונד כלהם,

Like scattered thorns are they all.

כי לא ביד יקחו.

Removed by an unseen hand.

ואיש יגע בהם,

Would one assault them,

ימלא בחל ועץ חנית;

"Twould need sword and spear.

ובאש,— שרף ישרפו,

In fire unseen they shall be consumed,

— בשבת

Through invisible direction."