מאמר התשיעי; גמול ועונש 4

אבל הקבלה הדברים בה יותר רחבים משיוכל אדם לכתבם כלם. אך אזכור ממה שבאו בה ראשי ‏דברים, ואומר, קבלו קדמוננו מן הנביאים, כי העולם הזה דומה לפני העולם הבא כפרוזדור לפני ‏ארמון המלכים, אשר צריך שיתקן אדם עצמו בו, במה שהוא ראוי להתקן קודם שיכנס אל הארמון ‏לפני המלך. וזה מבואר בדבריהם, העולם הזה דומה לפרזדור לפני העולם הבא, התקן עצמך ‏בפרזדור כדי שתכנס לטרקלין. ואמרו עוד ששעה בתשובה בעולם הזה יותר מועילה מכל חיי ‏העלם הבא, שאין בו תשובה, כאשר בארנו שמה שנכתב על הנפש בעולם הזה מקדרות ושחרות אי ‏אפשר להנקות; וששעה מנוחה בעולם הבא, טוב מכל חיי העולם הזה, כי הנפשות אליו לא סרו ‏נשקפות עדיו ומצפות אליו, כאשר בארנו. והוא אמרם, יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים ‏בעולם הזה, מכל חיי העולם הבא, ויפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא, מכל חיי העולם ‏הזה. וקבלו עוד שהעולם הבא החיים בו כאור, ואין שם מאכל ולא משתה ולא פריה ורביה ולא ‏ממכר ולא דבר מדברי העולם הזה, אבל גמול הצדיקים מכבוד הבורא. הוא אמרם, העולם הבא אין ‏בו לא אכילה ולא שתיה ולא פריה ורביה ולא משא ומתן, אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם ‏בראשיהם, והם נהנים מזיו השכינה. ואני עתיד לשוב לבאר איכות גמול הצדיקים בפרוש ובבאור. ‏ומרב החזיקם בענין הזה הנכבד, קבלו שכל מי שאינו מאמין בגמול העולם הבא, ובמתן תורה, ‏ואיננו מאמין בקבלה, אין לו חלק לעולם הבא, ואפילו אם מעשיו טובים. והוא אמרו, אלו שאין להם ‏חלק לעולם הבא, האומר אין תחית המתים, ואין תורה מן השמים, ואפיקורוס. ומנו שבעה שהתקים ‏אצלם שאין להם חלק לעולם הבא, מפני שהחטיאו בה בני אדם, והוציאום מעבודת הבורא, ולא יכלו ‏לתקן מה שהפסידו. והוא אמרם, שלשה מלכים וארבעה הדיוטות, אין להם חלק לעולם הבא. ‏שלשה מלכים, ירבעם אחאב ומנשה, וארבעה הדיוטות, בלעם דואג ואחיתופל וגיחזי. ועוד ‏כשתרגמו לנו התורה משם הנביאים זכר בתרגומה תחית משה רבינו עליו השלום, כשתרגמו וירא ‏ראשית לו (דברים ל"ג כ"א) ויתקבל בקדמיתא דיליה ארי תמן באחסנתיה וגו'. וזכרו עוד חיי העולם ‏בתרגום יחי ראובן ואל ימות (שם ו'), אמרו יחי ראובן חיי עלמא ומותא תנינא לא ימות ובתרגום ‏נביאים יש מה שלא יוכל אדם לספו' גמול מפרושי העולם הבא. ואחר שפרשתי מה שנזכר בשלשה ‏המשכים, המושכל והכתוב והמקובל, מהגמול והענש העום הבא, אומר, שעמנו מסכימים כלם עליו ‏מחכמה מקובלת, מהם בדברים מבוארים שלא יסבלו סברא ולא שנוי, מפורשים היטב כאשר ‏אמרתי בבטול התורה:‏

Fakat gelenekte bu konudaki sözler, insanın hepsini yazabileceğinden daha geniştir. Yine de ondan gelen başlık niteliğindeki şeylerin bir kısmını zikredeceğim ve derim ki: Kadimlerimiz peygamberlerden şöyle aktarmışlardır: Bu dünya, Olam HaBa karşısında kralların sarayının önündeki bir geçit gibidir; insanın saraya, kralın huzuruna girmeden önce kendisini orada uygun biçimde hazırlaması gerekir. Bu, onların sözlerinde açıkça belirtilmiştir: “Bu dünya, Olam HaBa’nın önündeki bir geçide benzer; saraya girebilmen için geçitte kendini hazırla.” Yine demişlerdir ki bu dünyada teşuva ile geçen bir saat, teşuva bulunmayan Olam HaBa’nın bütün yaşamından daha yararlıdır. Çünkü daha önce açıkladığımız gibi, bu dünyada nefeş üzerine yazılan bulanıklık ve karalık temizlenemez. Olam HaBa’da bir saatlik huzur ise bu dünyanın bütün yaşamından daha iyidir; çünkü nefeşler ona bakmaktan ve onu beklemekten hiç ayrılmamışlardır. Bunu da açıklamıştık. Onların sözü şudur: “Bu dünyada teşuva ve iyi işlerle geçen bir saat, Olam HaBa’nın bütün yaşamından güzeldir; Olam HaBa’da bir saatlik ruh ferahlığı ise bu dünyanın bütün yaşamından güzeldir.” Yine aktarmışlardır ki Olam HaBa’da yaşam ışık gibidir; orada ne yeme, ne içme, ne çoğalma, ne alışveriş ne de bu dünyaya ait şeylerden herhangi biri vardır. Doğruların ödülü ise Yaratıcı’nın Görkemindendir. Onların sözü şudur: “Olam HaBa’da ne yeme, ne içme, ne çoğalma, ne ticaret vardır; doğrular oturur, taçları başlarındadır ve Şehina’nın parıltısından haz alırlar.” Doğruların ödülünün niteliğini daha sonra açıklık ve ayrıntıyla yeniden açıklayacağım. Bu yüce konuya ne kadar güçlü biçimde bağlı olduklarından dolayı, Olam HaBa ödülüne, Tora’nın gökten verildiğine ve gelenekle aktarılan öğretiye inanmayan kimsenin, işleri iyi olsa bile, Olam HaBa’da payı olmadığını aktarmışlardır. Onların sözü şudur: “Bunların Olam HaBa’da payı yoktur: ölülerin dirilişi yoktur diyen, Tora gökten değildir diyen ve apikores.” Ayrıca haklarında Olam HaBa’da payları olmadığı sabit olan yedi kişiyi saymışlardır; çünkü bu kişiler insanları günaha sürüklemiş, onları Yaratıcı’ya kulluktan çıkarmış ve bozduklarını düzeltememişlerdir. Onların sözü şudur: “Üç kral ve dört sıradan kişi Olam HaBa’da pay sahibi değildir. Üç kral: Yaravam, Ahav ve Menaşe. Dört sıradan kişi: Bilam, Doeg, Ahitofel ve Gehazi.” Yine peygamberlerden gelen gelenek adına bize Tora’yı tercüme ettiklerinde, Moşe Rabbenu’nun —üzerine barış olsun— dirilişini de tercümede zikretmişlerdir. “Kendisi için ilk olanı gördü” (Devarim 33:21) sözünü, “İlkin kendi payını aldı; çünkü orada mirasında...” diye tercüme etmişlerdir. Reuven’in yaşamını da “Reuven yaşasın ve ölmesin” (Devarim 33:6) sözünün tercümesinde zikretmişlerdir; “Reuven ebedi yaşamla yaşasın ve ikinci ölümle ölmesin” demişlerdir. Peygamberlerin tercümesinde de Olam HaBa açıklamalarından insanın sayamayacağı kadar çok ödül zikri vardır. Akli, Yazılı ve gelenekle aktarılan üç yolda Olam HaBa ödülü ve cezası hakkında zikredileni açıkladıktan sonra derim ki: Halkımızın tamamı, aktarılmış bilgelik yoluyla bu konuda hemfikirdir. Bu bilgilerden bazıları, yorum ve değişikliğe elverişli olmayan açık sözlerle gelmiştir; Tora’nın iptali meselesinde söylediğim gibi, iyice açıklanmışlardır.