וצריך שאזכור מדת הקץ ואומר, שאלהינו יתברך הראה לנביאו דניאל שלשה מלאכים, האחד מהם עומד ממעל למי חדקל (דניאל י' ד'), והשנים האחרים עומדים על שתי השפתות, ושואלים את העומד למעלה מהמים, מתי תהיה הגאולה? והוא אמרו (שם י"ב ה') ראיתי אני דניאל והנה שנים אחרים עומדים, אחד הנה לשפת היאור ואחד הנה לשפת היאור. והחל המלאך העומד ממעל למימי היאור, ונשבע על קץ שקבעו, אעפ"י שלא שאל ממנו להשבע, ואמ' דניאל (שם ז'), ואשמע את האיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאור, וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי. ושני המלאכים שמעו ממנו מועד מועדי', והספיק להם בזה וכאלו ידעו פירושו, אבל דניאל לא ידע מה פירוש מועד מועדים וחצי, ושאל הוא את המלאך העומד ממעל למימי היאור על זה, כמו שאמר (שם ח') ואני שמעתי ולא אבין ואומרה אדני מה אחרית אלה? והחל המלאך עוד והקדים לו העלה אשר בעבורה סתם הדבר קודם שיפרש לו המענה, ואמר לו סתמתי הדבר כדי שלא יעמדו עליו הפתאים והכסילים ויקוצו, כי אינם מתאוים ויראים מה שהחכמים מתאוים ויראים, והוא גמול העולם הבאה, חיים המתמידים, אבל הם מתאוים מהרה מלכות העולם וכבודו. אבל החכמים יעמדו עליו, כמו שאמר (דניאל ט' י') לך דניאל כי סתומים וחתומי' הדברים וגו'. יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים וגו'. ואחר כן פירש אותו לו שהם אלף ושלש מאות ושלשי' וחמש שנה. כאמרו (שם י"ב) אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות ושלשים וחמשה. ומלת ימים, תקופת שנה, כמו שאמרה התורה (ויקרא כ"ה כ"ט) ימים תהיה גאולתו, וסמך לו, ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה. ומצאנו כל קץ ששם אותו למלחמה מן הממלכות, הם שנים לא ימים. ויש יזכרם השנים, והיה מקץ שבעים שנה יפקוד יי' את צור (ישעיה כ"ג י"ז). ואמר עוד, מקץ ארבעים שנה אקבץ את מצרים (יחזקאל כ"ט י"ג). ויש שיזכרם בלשון ימים והם שנים כמו שאמר ליחזקאל ואני נתתי לך את עונם למספר ימים שלש מאות ותשעים יום (שם ד' ה'). וקבץ לשון שנים ולשון יום, הראה בזה כי ימים הם שנים, וכן במקום הזה. ודניאל הבין איך היה פירוש מועד מועדים וחצי אלף ושלש מאות ושלשים וחמש שנה, ולא הוסיף לשאול. ואנחנו (יישירך האל) צריכים להשתדל ולחקור על פירוש מועד מועדים וחצי, עד שיהיו כמו אלף ושלש מאות ושלשים וחמש שנה. כי אמרו למועד איננו כי אם לשמוש הדברים, כאמרך (שמות כ"ג ט"ו) למועד חדש האביב. והעקר מועדים וחצי. וחקרתי ומצאתי זה מסכים שנאמין, שהוא רוצה במאמר מועדים, שני מלכות ישראל, ויהיה הקץ כשני מלכותם וחצים בלי ספק. והוא שכל עתי המלכות שמנה מאות ותשעים שנה, ת"פ קודם בנין הבית, ות"י בבית, וחצים תמ"ה, יהיה הכל אלף ושלש מאות ושלשים וחמש בלי תוספת ובלי חסרון. ויהיה אמרו (דניאל י"ב י"א) ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שומם ימים אלף מאתים ותשעים, מעת מאורע שאירע בבית שני בתחלת בנינו, תהיה אחר העת אשר אמר בו המאמר הזה לדניאל, חמש וארבעים שנה. ויהיה אמרו (דניאל ח' י"ד) עד ערב בקר אלפים ושלש מאות ונצדק קדש, צריך שיקח ממנה החצי, שהציע הימים ושמם לילה ויום, ויהיה החצי אלף וק"ן. ויהיה זה מאחר העת אשר נאמר בו לדניאל המאמר הזה קפ"ה, יגיע סוף הג' זמנים אל שנה א' בעצמה:
Son belirlenmiş zamanın ölçüsünü anmam gerekir; derim ki: Tanrımız, kutsanmış olsun, peygamberi Daniel’e üç melek gösterdi. Onlardan biri Hidekel sularının üzerinde duruyordu (Daniel 10:4); diğer ikisi ise iki kıyıda duruyor ve suların üstünde duran meleğe, kurtuluşun ne zaman olacağını soruyorlardı. Bu, onun şu sözüdür: “Ben Daniel gördüm; işte iki kişi daha duruyordu: biri ırmağın bu kıyısında, biri ırmağın öteki kıyısında” (Daniel 12:5). Irmağın suları üzerinde duran melek başladı ve kendisinden yemin etmesi istenmediği halde, belirlenmiş son zaman üzerine yemin etti. Daniel şöyle dedi: “Keten giysili, ırmağın suları üzerinde duran adamı işittim; sağını ve solunu göklere kaldırdı ve ebediyen diri olan üzerine yemin etti: bir zaman, zamanlar ve yarım zaman için” (Daniel 12:7). İki melek ondan “bir zaman, zamanlar” sözünü işitti; bu onlara yetti ve sanki onun açıklamasını biliyor gibiydiler. Fakat Daniel “bir zaman, zamanlar ve yarım zaman” ifadesinin açıklamasını bilmedi; bunun üzerine suların üzerinde duran meleğe bunu sordu. Nitekim “Ben işittim fakat anlamadım; dedim ki: Efendim, bunların sonu nedir?” (Daniel 12:8) denmiştir.
Melek tekrar başladı ve cevabı ona açıklamadan önce, sözün neden kapalı tutulduğunu ona önceledi. Ona şöyle dedi: Sözü kapalı tuttum ki, basit ve akılsız kişiler ona vakıf olup usanmasınlar; çünkü onlar bilgelerin arzuladığı ve korkuyla gözettiği şeyi arzulamaz ve ondan korkmazlar. Bu şey Gelecek Dünya’nın ödülü ve süreklilik taşıyan hayattır. Onlar ise dünya krallığını ve onurunu çabucak isterler. Fakat bilgeler ona vakıf olacaklardır. Nitekim “Git Daniel, çünkü sözler son zamana kadar kapalı ve mühürlüdür... Birçokları arınacak, beyazlanacak ve sınanacak...” (Daniel 12:9–10) denmiştir. Sonra ona bunun bin üç yüz otuz beş yıl olduğunu açıkladı. Nitekim “Bekleyip bin üç yüz otuz beş güne ulaşana ne mutlu” (Daniel 12:12) denmiştir. “Günler” kelimesi burada yıl döngüsüdür. Tora’nın “Kurtuluş hakkı günlerce onun olacaktır” (Vayikra 25:29) deyip hemen ardından “tam bir yıl doluncaya kadar kurtarılmazsa” demesi böyledir. Krallıkların savaşına koyduğu her son belirlenmiş zamanın gün değil yıl olduğunu bulduk. Bazen yılları “yıllar” diye anar; “Yetmiş yılın sonunda HaŞem Tsor’u yoklayacak” (Yeşayahu 23:17) denmiştir. Yine “Kırk yılın sonunda Mısır’ı toplayacağım” (Yehezkel 29:13) denmiştir. Bazen de “günler” diliyle anar; fakat bunlar yıllardır. Nitekim Yehezkel’e “Ben onların suç yıllarını sana gün sayısı olarak verdim: üç yüz doksan gün” (Yehezkel 4:5) demiştir. Yıl diliyle gün dilini bir araya getirmiş ve bununla günlerin yıllar olduğunu göstermiştir. Burada da böyledir.
Daniel “bir zaman, zamanlar ve yarım zaman”ın açıklamasının bin üç yüz otuz beş yıl olduğunu anladı ve daha fazla sormadı. Fakat biz —Tanrı seni doğru yola iletsin— “bir zaman, zamanlar ve yarım zaman”ın açıklamasını araştırmaya ve incelemeye muhtacız; ta ki bunların nasıl bin üç yüz otuz beş yıl olduğunu anlayalım. Çünkü “bir zaman için” sözündeki “için” yalnızca sözün kullanımına hizmet eder; “Aviv ayının belirlenmiş zamanında” (Şemot 23:15) demen gibi. Asıl ifade “zamanlar ve yarım”dır. Araştırdım ve bunun, “zamanlar” sözünden İsrael krallığının yıllarını kastettiğine inanmamızla uyumlu olduğunu buldum. Buna göre son belirlenmiş zaman, onların krallık yılları ve onların yarısı kadar olur; bunda kuşku yoktur. Çünkü krallığın bütün zamanları sekiz yüz doksan yıldır: Bet HaMikdaş’ın inşasından önce dört yüz seksen yıl, Bet HaMikdaş döneminde dört yüz on yıl; bunun yarısı dört yüz kırk beştir. Toplamı, ne fazla ne eksik, bin üç yüz otuz beş eder. “Sürekli sununun kaldırıldığı ve yıkıcı iğrençliğin konulduğu zamandan itibaren bin iki yüz doksan gün” (Daniel 12:11) sözüne gelince: Bu, İkinci Bet HaMikdaş’ın inşasının başlangıcında meydana gelen bir olaydan itibaren sayılır; bu olay, Daniel’e bu sözün söylendiği zamandan kırk beş yıl sonra olacaktır. “Akşam sabah iki bin üç yüz; sonra kutsal haklı çıkarılacak” (Daniel 8:14) sözünde ise bunun yarısını almak gerekir; çünkü günleri öne sürüp onları gece ve gündüz olarak koymuştur. Yarısı bin yüz ellidir. Bu da Daniel’e bu sözün söylendiği zamandan yüz seksen beş yıl sonradır. Böylece üç zamanın sonu aynı yılın kendisine ulaşır.
וצריך שאזכור מדת הקץ ואומר, שאלהינו יתברך הראה לנביאו דניאל שלשה מלאכים, האחד מהם עומד ממעל למי חדקל (דניאל י' ד'), והשנים האחרים עומדים על שתי השפתות, ושואלים את העומד למעלה מהמים, מתי תהיה הגאולה? והוא אמרו (שם י"ב ה') ראיתי אני דניאל והנה שנים אחרים עומדים, אחד הנה לשפת היאור ואחד הנה לשפת היאור. והחל המלאך העומד ממעל למימי היאור, ונשבע על קץ שקבעו, אעפ"י שלא שאל ממנו להשבע, ואמ' דניאל (שם ז'), ואשמע את האיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאור, וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי. ושני המלאכים שמעו ממנו מועד מועדי', והספיק להם בזה וכאלו ידעו פירושו, אבל דניאל לא ידע מה פירוש מועד מועדים וחצי, ושאל הוא את המלאך העומד ממעל למימי היאור על זה, כמו שאמר (שם ח') ואני שמעתי ולא אבין ואומרה אדני מה אחרית אלה? והחל המלאך עוד והקדים לו העלה אשר בעבורה סתם הדבר קודם שיפרש לו המענה, ואמר לו סתמתי הדבר כדי שלא יעמדו עליו הפתאים והכסילים ויקוצו, כי אינם מתאוים ויראים מה שהחכמים מתאוים ויראים, והוא גמול העולם הבאה, חיים המתמידים, אבל הם מתאוים מהרה מלכות העולם וכבודו. אבל החכמים יעמדו עליו, כמו שאמר (דניאל ט' י') לך דניאל כי סתומים וחתומי' הדברים וגו'. יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים וגו'. ואחר כן פירש אותו לו שהם אלף ושלש מאות ושלשי' וחמש שנה. כאמרו (שם י"ב) אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות ושלשים וחמשה. ומלת ימים, תקופת שנה, כמו שאמרה התורה (ויקרא כ"ה כ"ט) ימים תהיה גאולתו, וסמך לו, ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה. ומצאנו כל קץ ששם אותו למלחמה מן הממלכות, הם שנים לא ימים. ויש יזכרם השנים, והיה מקץ שבעים שנה יפקוד יי' את צור (ישעיה כ"ג י"ז). ואמר עוד, מקץ ארבעים שנה אקבץ את מצרים (יחזקאל כ"ט י"ג). ויש שיזכרם בלשון ימים והם שנים כמו שאמר ליחזקאל ואני נתתי לך את עונם למספר ימים שלש מאות ותשעים יום (שם ד' ה'). וקבץ לשון שנים ולשון יום, הראה בזה כי ימים הם שנים, וכן במקום הזה. ודניאל הבין איך היה פירוש מועד מועדים וחצי אלף ושלש מאות ושלשים וחמש שנה, ולא הוסיף לשאול. ואנחנו (יישירך האל) צריכים להשתדל ולחקור על פירוש מועד מועדים וחצי, עד שיהיו כמו אלף ושלש מאות ושלשים וחמש שנה. כי אמרו למועד איננו כי אם לשמוש הדברים, כאמרך (שמות כ"ג ט"ו) למועד חדש האביב. והעקר מועדים וחצי. וחקרתי ומצאתי זה מסכים שנאמין, שהוא רוצה במאמר מועדים, שני מלכות ישראל, ויהיה הקץ כשני מלכותם וחצים בלי ספק. והוא שכל עתי המלכות שמנה מאות ותשעים שנה, ת"פ קודם בנין הבית, ות"י בבית, וחצים תמ"ה, יהיה הכל אלף ושלש מאות ושלשים וחמש בלי תוספת ובלי חסרון. ויהיה אמרו (דניאל י"ב י"א) ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שומם ימים אלף מאתים ותשעים, מעת מאורע שאירע בבית שני בתחלת בנינו, תהיה אחר העת אשר אמר בו המאמר הזה לדניאל, חמש וארבעים שנה. ויהיה אמרו (דניאל ח' י"ד) עד ערב בקר אלפים ושלש מאות ונצדק קדש, צריך שיקח ממנה החצי, שהציע הימים ושמם לילה ויום, ויהיה החצי אלף וק"ן. ויהיה זה מאחר העת אשר נאמר בו לדניאל המאמר הזה קפ"ה, יגיע סוף הג' זמנים אל שנה א' בעצמה:
Son belirlenmiş zamanın ölçüsünü anmam gerekir; derim ki: Tanrımız, kutsanmış olsun, peygamberi Daniel’e üç melek gösterdi. Onlardan biri Hidekel sularının üzerinde duruyordu (Daniel 10:4); diğer ikisi ise iki kıyıda duruyor ve suların üstünde duran meleğe, kurtuluşun ne zaman olacağını soruyorlardı. Bu, onun şu sözüdür: “Ben Daniel gördüm; işte iki kişi daha duruyordu: biri ırmağın bu kıyısında, biri ırmağın öteki kıyısında” (Daniel 12:5). Irmağın suları üzerinde duran melek başladı ve kendisinden yemin etmesi istenmediği halde, belirlenmiş son zaman üzerine yemin etti. Daniel şöyle dedi: “Keten giysili, ırmağın suları üzerinde duran adamı işittim; sağını ve solunu göklere kaldırdı ve ebediyen diri olan üzerine yemin etti: bir zaman, zamanlar ve yarım zaman için” (Daniel 12:7). İki melek ondan “bir zaman, zamanlar” sözünü işitti; bu onlara yetti ve sanki onun açıklamasını biliyor gibiydiler. Fakat Daniel “bir zaman, zamanlar ve yarım zaman” ifadesinin açıklamasını bilmedi; bunun üzerine suların üzerinde duran meleğe bunu sordu. Nitekim “Ben işittim fakat anlamadım; dedim ki: Efendim, bunların sonu nedir?” (Daniel 12:8) denmiştir. Melek tekrar başladı ve cevabı ona açıklamadan önce, sözün neden kapalı tutulduğunu ona önceledi. Ona şöyle dedi: Sözü kapalı tuttum ki, basit ve akılsız kişiler ona vakıf olup usanmasınlar; çünkü onlar bilgelerin arzuladığı ve korkuyla gözettiği şeyi arzulamaz ve ondan korkmazlar. Bu şey Gelecek Dünya’nın ödülü ve süreklilik taşıyan hayattır. Onlar ise dünya krallığını ve onurunu çabucak isterler. Fakat bilgeler ona vakıf olacaklardır. Nitekim “Git Daniel, çünkü sözler son zamana kadar kapalı ve mühürlüdür... Birçokları arınacak, beyazlanacak ve sınanacak...” (Daniel 12:9–10) denmiştir. Sonra ona bunun bin üç yüz otuz beş yıl olduğunu açıkladı. Nitekim “Bekleyip bin üç yüz otuz beş güne ulaşana ne mutlu” (Daniel 12:12) denmiştir. “Günler” kelimesi burada yıl döngüsüdür. Tora’nın “Kurtuluş hakkı günlerce onun olacaktır” (Vayikra 25:29) deyip hemen ardından “tam bir yıl doluncaya kadar kurtarılmazsa” demesi böyledir. Krallıkların savaşına koyduğu her son belirlenmiş zamanın gün değil yıl olduğunu bulduk. Bazen yılları “yıllar” diye anar; “Yetmiş yılın sonunda HaŞem Tsor’u yoklayacak” (Yeşayahu 23:17) denmiştir. Yine “Kırk yılın sonunda Mısır’ı toplayacağım” (Yehezkel 29:13) denmiştir. Bazen de “günler” diliyle anar; fakat bunlar yıllardır. Nitekim Yehezkel’e “Ben onların suç yıllarını sana gün sayısı olarak verdim: üç yüz doksan gün” (Yehezkel 4:5) demiştir. Yıl diliyle gün dilini bir araya getirmiş ve bununla günlerin yıllar olduğunu göstermiştir. Burada da böyledir. Daniel “bir zaman, zamanlar ve yarım zaman”ın açıklamasının bin üç yüz otuz beş yıl olduğunu anladı ve daha fazla sormadı. Fakat biz —Tanrı seni doğru yola iletsin— “bir zaman, zamanlar ve yarım zaman”ın açıklamasını araştırmaya ve incelemeye muhtacız; ta ki bunların nasıl bin üç yüz otuz beş yıl olduğunu anlayalım. Çünkü “bir zaman için” sözündeki “için” yalnızca sözün kullanımına hizmet eder; “Aviv ayının belirlenmiş zamanında” (Şemot 23:15) demen gibi. Asıl ifade “zamanlar ve yarım”dır. Araştırdım ve bunun, “zamanlar” sözünden İsrael krallığının yıllarını kastettiğine inanmamızla uyumlu olduğunu buldum. Buna göre son belirlenmiş zaman, onların krallık yılları ve onların yarısı kadar olur; bunda kuşku yoktur. Çünkü krallığın bütün zamanları sekiz yüz doksan yıldır: Bet HaMikdaş’ın inşasından önce dört yüz seksen yıl, Bet HaMikdaş döneminde dört yüz on yıl; bunun yarısı dört yüz kırk beştir. Toplamı, ne fazla ne eksik, bin üç yüz otuz beş eder. “Sürekli sununun kaldırıldığı ve yıkıcı iğrençliğin konulduğu zamandan itibaren bin iki yüz doksan gün” (Daniel 12:11) sözüne gelince: Bu, İkinci Bet HaMikdaş’ın inşasının başlangıcında meydana gelen bir olaydan itibaren sayılır; bu olay, Daniel’e bu sözün söylendiği zamandan kırk beş yıl sonra olacaktır. “Akşam sabah iki bin üç yüz; sonra kutsal haklı çıkarılacak” (Daniel 8:14) sözünde ise bunun yarısını almak gerekir; çünkü günleri öne sürüp onları gece ve gündüz olarak koymuştur. Yarısı bin yüz ellidir. Bu da Daniel’e bu sözün söylendiği zamandan yüz seksen beş yıl sonradır. Böylece üç zamanın sonu aynı yılın kendisine ulaşır.