מאמר השביעי; תחיית המתיים 4

ואחר כן מצאתי הכתוב מפורש במה שיעדנו בוראנו, אמרו כי כאשר בני ישראל אומרים יבשו ‏עצמותינו ואבדה תקותנו (יחזקאל ל"ז י"א) אמר להם הנביא, כה אמר יי' אני פותח את קברותיכם ‏והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת ישראל, ונתתי רוחי בכם וגו'. וידעת' כי ‏אני יי' (שם יב-יד). ר"ל יעדתי אתכם, והקימותי מה שיעדתי אתכם והוא אמרו (שם י"א) ויאמר אלי ‏בן אדם העצמות האלה כל בית ישראל המה הנה אומרי' יבשו עצמותינו וגו' לכן הנבא ואמרת ‏אליהם הנה אני פותח את קברותיכם וגו'. ותהיה הקדמתו הנה אומרים יבשו עצמותינו, על מי שידע ‏שיעלה בלבנו ונחשוב בו ונאמר, איך יחיה העצמות אחר יבשם, וישיב הלחות אחר סורם ויחבר ‏ביניהם ובין הנפש אחר הפרדה. ויהיה אמרו והעליתי אתכם מקברותכם, מבאר שזה מועד לבני ‏ישראל לבדם. ויהיה אמרו והבאתי אתכם אל אדמת ישראל, לאמת אצלנו שזה המועד בעולם הזה, ‏שלא נחשוב שהוא בעולם הבא. ויהיה אמרו וידעתם כי אני יי' בְּפִתְחִי אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וּבְהַעֲלוֹתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי, אשר הוא כמו שנוי, שכל אחד מהם כשיחיה יתברר לו כי הוא אשר היה חי, ‏והוא אשר מת, והוא בעצמו אשר חיה. ויהיה אמרו ונתתי רוחי בכם וחייתם וגו'. וידעתם כי אני יי' ‏דברתי ועשיתי נאם יי', להתברר אצלנו שימי הישועה יהיה להם אריכות בעולם הזה. ומצאתי עוד ‏ישעיהו אומר, יהיו מתוך נבלתי יקומון וגו' (ישעיה כ"ו י"ט) מסכים לזה ונאות לו, והוא שפרושו יחיו ‏מתיך ויקומו גויותינו, כשתאמר הקיצו ורננו שוכני עפר, כי טל אורות טלך, ואל הארץ תפיל המתים. ‏ויחיו מתיך הוא דומה לאמרו, הנני פותח את קברותיכם, אך נבלתי יקומון הוא דומת למה שאמר ‏שם והעליתי אתכם מקברותיכם. ומה שאמר הקיצו ורננו שוכני עפר. דומה לאמרו וידעתם כי אני יי' ‏בפתחי את קברותכם. כי המקיץ מספר בהקיצו מה שראה בחלומו וידע כי הוא הוא אשר היה ישן ‏והוא אשר נעור. ואמרו כי טל אורות טלך, דומה לאמרו שם, יבשו עצמותינו אבדה תקותינו נגזרנו ‏לנו. וזה הרטבה להם וחדוש לחות, אבל אורות רומז בו אל הנפש, ושם אותה אורות רבות ולא אמר ‏אור אחד, בעבור הכחות הרבים אשר לה, והם ששה עשר כחות, כאשר בארתי במעשה בראשית. ‏והוא דומה למה שאמר אבדה תקותינו. ומצאתי עוד מאמר דניאל ורבים מישיני עפר יקיצו וגו' ‏‏(דניאל י"ב ב'). וזה המאמר מהמלאך לדניאל הוא לעולם הזה בלי ספק, והוא שכל העתידות אשר ‏הודיעו הם שבעה וארבעים פסוק. הפסוק הראשון מהם במלכות פרס, והוא אמרו (שם י"א ב') ‏ועתה אמת אגיד לך הנה עוד שלשה מלכים. והספיק לו פסוק אחד מפני שהיתה סוף מלכותם. ‏ואחר כן שלשה עשר פסוק במלכות יון, והוא מאמרו (שם ג-טז) ועמד מלך גבור עד ויעש הבא אליו ‏כרצונו. ואחר כן עשרים פסוק במלכית רומי. והם מאמרו (שם טז-לו) ויעש הבא אליו עד ועשה ‏כרצונו המלך. ואחר כן עשרה פסוקים במלכות הערב, והם מן ועשה כרצונו המלך (שם ל"ו) עד ‏ובעת ההיא יעמוד מיכאל (שם י"ב א'). ואחר כן שלשה פסוקים בישועה, ובעה ההיא יעמוד מיכאל ‏וגו', ורבים מישיני אדמת עפר יקיצו וגו'. והמשכילים יזהירו (שם א-ג). וקצר עניניהם דניאל, מפני ‏שכבר השלים באורם בספר ישעיה וירמיהו ויחזקאל. ואלה השבעה וארבעים פסוק נאמרו יחד ‏מאורע אחר מאורע על הסדר. וכמו שמלכי פרס ויון והרומיי' והערב בעולם הזה לא בבא, גם כן ‏ורבים מישיני אדמת עפר יקיצו, בעולם הזה לא בבא. ואמרו ורבים, רוצה בו רבים מרבים מהם. ‏והוא כן בעבור שאמר מישיני אדמת עפר, וזה כולל כל בני אדם, על כן יחד באמרו ורבים, ליחד בו ‏בני ישראל בלבד. ומסכים לאמרו מקברותיכם עמי, ואמרו יחיו מתיך. ואמרו עפר, עד שידמה ליבשו ‏עצמותינו, ויהיה כנגד כי טל אורות טל. ואמרו יקיצו לדמות להקיצו ורננו, ולהדמות אל וידעתם כי ‏אני יי' בפתחי את קברותיכם. אבל אמרו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות, אינו רוצה החלק המחויים ‏עד שיהיה מהם עם בגן עדן ועם בגיהנם, אבל רצה החלק העם אשר בקברות, והרבים ההם אשר ‏יקיצו, הם לחיי עולם, והאחרים אשר לא יקיצו, הם לדראון עולם:‏

Bundan sonra Kutsal Yazı’yı, Yaratıcımızın bize vaat ettiği şey konusunda açık buldum. İsrael oğulları “Kemiklerimiz kurudu, umudumuz yok oldu” (Yehezkel 37:11) dediklerinde, peygamber onlara şöyle demiştir: “HaŞem Tanrı şöyle dedi: İşte Ben kabirlerinizi açıyorum; sizi kabirlerinizden çıkaracağım, halkım, sizi İsrael toprağına getireceğim... Ruhumu içinize koyacağım ve yaşayacaksınız... O zaman Benim HaŞem olduğumu bileceksiniz” (Yehezkel 37:12–14). Bunun anlamı şudur: Size vaat ettim ve size vaat ettiğim şeyi yerine getirdim. Nitekim “Bana dedi: İnsan oğlu, bu kemikler İsrael’in bütün evidir; işte onlar ‘Kemiklerimiz kurudu...’ diyorlar. Bu yüzden peygamberlik et ve onlara de ki: İşte Ben kabirlerinizi açıyorum...” (Yehezkel 37:11–12) denmiştir. “İşte onlar ‘Kemiklerimiz kurudu’ diyorlar” sözünü başa alması, bizim zihnimizde yükseleceğini ve düşünüp şöyle diyeceğimizi bildiği şey hakkındadır: Kemikler kuruduktan sonra nasıl dirilir? Nemlilikler yok olduktan sonra onları nasıl geri getirir? Ayrıldıktan sonra kemiklerle nefeş arasında nasıl yeniden bağlantı kurar? “Sizi kabirlerinizden çıkaracağım” sözü, bunun yalnızca İsrael oğullarına vaat edilmiş olduğunu açıklar. “Sizi İsrael toprağına getireceğim” sözü, bu vaadin Olam HaBa’da değil, bu dünyada olduğunu bize doğrular. “Kabirlerinizi açtığımda ve sizi kabirlerinizden çıkardığımda, halkım, Benim HaŞem olduğumu bileceksiniz” sözü, tekrar bilme gibi bir anlam taşır: Diriltilecek olan herkes, kendisinin daha önce yaşamış olan kişi, ölmüş olan kişi ve bizzat yeniden dirilmiş olan kişi olduğunu kendisi için açıklığa kavuşturacaktır. “Ruhumu içinize koyacağım ve yaşayacaksınız... Ben HaŞem’in söylediğini ve yaptığını bileceksiniz, HaŞem’in sözü” sözü ise, kurtuluş günlerinin onlar için bu dünyada uzun bir süre olacağını bize açıklığa kavuşturur. Ayrıca Yeşayahu’nun da buna uygun ve bununla uyumlu biçimde “Ölülerin yaşayacak; cesetlerim kalkacak...” (Yeşayahu 26:19) dediğini buldum. Bunun açıklaması şudur: “Ölülerin yaşayacak ve cesetlerimiz kalkacak; ‘Uyanın ve sevinçle haykırın, toprakta yatanlar; çünkü senin çiyin ışıkların çiyidir, yeryüzü ölüleri düşürecektir’ dediğinde.” “Ölülerin yaşayacak” sözü, “İşte Ben kabirlerinizi açıyorum” sözüne benzer. “Cesetlerim kalkacak” sözü de orada söylenen “Sizi kabirlerinizden çıkaracağım” sözüne benzer. “Uyanın ve sevinçle haykırın, toprakta yatanlar” sözü, “Kabirlerinizi açtığımda Benim HaŞem olduğumu bileceksiniz” sözüne benzer; çünkü uyanan kimse uyandığında rüyasında gördüğünü anlatır ve kendisinin uyuyan kişi, sonra uyanan kişi olduğunu bilir. “Çünkü senin çiyin ışıkların çiyidir” sözü, orada “Kemiklerimiz kurudu, umudumuz yok oldu, bize hüküm kesildi” denmesine benzer. Bu, onlar için bir nemlendirme ve nemliliğin yenilenmesidir. “Işıklar” sözüyle nefeşe işaret eder. Onu tek bir ışık diye değil, birçok ışık diye adlandırmıştır; çünkü onun birçok gücü vardır. Bunlar on altı güçtür; bunu Maase Bereşit’te açıklamıştım. Bu da “umudumuz yok oldu” sözüne benzer. Ayrıca Daniel’in “Toprakta uyuyanların çoğu uyanacak...” (Daniel 12:2) sözünü buldum. Meleğin Daniel’e söylediği bu söz kuşkusuz bu dünya hakkındadır. Çünkü ona bildirdiği gelecek olayların tamamı kırk yedi ayettir. Bunların ilk ayeti Pers krallığı hakkındadır; bu da “Şimdi sana gerçeği bildireceğim: İşte, Pers’te daha üç kral...” (Daniel 11:2) sözüdür. Onların krallığının sonu geldiği için ona bir ayet yetmiştir. Bundan sonra Yunan krallığı hakkında on üç ayet vardır; “Güçlü bir kral kalkacak”tan “Ona gelen, dilediği gibi yapacak” sözüne kadar (Daniel 11:3–16). Bundan sonra Roma krallığı hakkında yirmi ayet vardır; “Ona gelen yapacak”tan “Kral dilediği gibi yapacak” sözüne kadar (Daniel 11:16–36). Bundan sonra Arap krallığı hakkında on ayet vardır; “Kral dilediği gibi yapacak”tan “O vakitte Mihail kalkacak”a kadar (Daniel 11:36–12:1). Bundan sonra kurtuluş hakkında üç ayet vardır: “O vakitte Mihail kalkacak...”, “Toprakta uyuyanların çoğu uyanacak...” ve “Bilgelik sahipleri parlayacak...” (Daniel 12:1–3). Daniel onların konularını kısa tutmuştur; çünkü Yeşayahu, Yirmeyahu ve Yehezkel kitaplarında onların açıklamasını zaten tamamlamıştır. Bu kırk yedi ayet, olay ardından olay gelecek biçimde, düzen üzere birlikte söylenmiştir. Pers, Yunan, Roma ve Arap krallıkları bu dünyada olduğu gibi, Olam HaBa’da olmadığı gibi, “toprakta uyuyanların çoğu uyanacak” sözü de bu dünyadadır, Olam HaBa’da değildir. “Çoğu” sözüyle onların çoğundan çoğunu kastetmiştir. Bu böyledir; çünkü “toprakta uyuyanlar” dediğinde bu bütün insanları kapsar. Bu yüzden “çoğu” diyerek onu yalnızca İsrael oğullarına özgü kılmıştır. Bu da “kabirlerinizden, halkım” sözüne ve “ölülerin yaşayacak” sözüne uygundur. “Toprak” demesi, “Kemiklerimiz kurudu” sözüne benzemesi içindir; “çiyin ışıklar çiyidir” sözüne karşılık gelir. “Uyanacaklar” sözü, “Uyanın ve sevinçle haykırın” sözüne ve “Kabirlerinizi açtığımda Benim HaŞem olduğumu bileceksiniz” sözüne benzer. Fakat “Bunlar ebedi yaşama, bunlar utançlara...” sözüyle diriltilecek kısmı kastetmez; yani onların bir kısmı Gan Eden’de, bir kısmı Gehinnom’da olacak demek istemez. Aksine kabirlerde bulunan halkın bölünmesini kasteder: Uyanacak olan o çoğunluk ebedi yaşama; uyanmayacak olan diğerleri ise ebedi rezilliğedir.