HaEmunot veHaDeot · [Treatise II] The Unity of the Creator, Chapter 3
1
ואם יאמר אומר: אם כן מה ענין אלה השני שמות המשתמשים תמיד במקרא י"י אלהים? נאמר לו כבר אמת שהוא לענין אחד, באמרו (שם מ"ה י"ח) כי כה אמר י"י בורא השמים הוא האלהים. ואמרו (תהלים ק' ג') דעו כי י"י הוא האלהים. ואם זה הביאור אל תשגיח אם יספר אחד מהם בפעל אחד, והשני בפעל אחר ודומה לזה, כלשון (שופטים ח כט-ל) וילך ירבעל בן יואש וישב בביתו ולגדעון היו שבעים בנים יוצאי ירכו. ספר השם הזה בפעל אחד, וספר האחר בפעל אחר, ולא השגיח, כי כבר אמת, כי ירבעל הוא גדעון. ואם יאמר אם כן מה ענין אמרו (תהלי' מ"ה כ"ג) אלהי וי"י לריבי. וכן (ש"ב כ"ב י"ד) ירעם משמים י"י ועליון יתן קולו? נאמר זאת עלה שנית, ירעם מפני שהוא י"י ושהוא עליון. העירה כי אתה אלהי ואתה י"י. ודמיונו כלון (תהלים מ"ט ב') שמעו זאת כל העמים האזינו כל יושבי חלד גם בני אדם גם בני איש יחד עשיר ואביון. ענינו שאתם עמים ואתם יושבי חלד, ושאתם בני אדם ושאתם בני איש, ודומה לאמרו (ישעיהו מ״ד:ב׳) אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל. אל תירא עבדי יעקב וישורון בחרתי בו, שאתה יעקב ואתה ישורון. וכלל אומר כל מה שימצא בספרים ובדברינו אנחנו המיחדים, מלשון בספור בוראינו ומעשיו, וחולק על מה שמחייבו העיון האמתי, בלי ספק שהוא דרך העברה מהלשון, ימצאוהו המחפשים כאשר יבקשוהו. ואין השער הזה צריך להרחיב בפרושו בספר הזה, ושנבאר דרכי ההעברות והשמושים ורחב הלשון. כי כבר בארתי מזה שעור רחב בפתיחת פירוש התורה, לא אשוב לשנותו. אך אכוון לבאר מה שיש (בלבד) בלשון בכל ספק שבא לידי בלבד - ואם יאמר: מה ענין אמרו (שם מ"ח ט"ז) י"י אלהים שלחני ורוחו. נאמר כי יכשר להיות ענינו ברוחו, כאמרו (תהלים ק"ה ד') דרשו י"י ועזו ופרושו בעזו. וכאמרו (ישעיה ס' ב') ועליך יזרח י"י וכבודו עליך יראה, ופירשו (תהלים ק"ב י"ז) כי בנה י"י ציון נראה בכבודו. וכאמרו (ישעיה י"ג ה') י"י וכלי זעמו ופירשו (חבק' ג' י"א) בזעם תצעד ארץ, כן פירשו הנה (נחמיה ט' ל') ותעד בם ברוחך ביד נביאיך. אלה ואי זה דבר מזה שיבא לידינו ונמצא לו העברה ושמוש שאפשר אין אנו צריכים יותר מזה:
Eğer biri, “Öyleyse Kutsal Yazı’da sürekli kullanılan bu iki adın, HaŞem ve Elohim’in anlamı nedir?” derse, ona şöyle denir: Bunların tek bir anlamı gösterdiği zaten doğrulanmıştır. Nitekim “Çünkü gökleri yaratan HaŞem böyle dedi; O Elohim’dir” (Yeşayahu 45:18) denmiştir. Yine “Bilin ki HaŞem, O Elohim’dir” (Tehilim 100:3) denmiştir. Bu açıklamadan sonra, adlardan birinin bir fiille, diğerinin başka bir fiille anlatılmasına ve buna benzer kullanımlara aldırma. Bunun örneği şu sözdür: “Yoaş oğlu Yerubaal gitti ve evinde oturdu; Gidon’un belinden çıkan yetmiş oğlu vardı” (Şofetim 8:29–30). Bir ad bir fiille, diğer ad başka bir fiille anlatılmıştır; buna önem verilmez, çünkü Yerubaal’ın Gidon olduğu zaten sabittir. Eğer “Öyleyse ‘Tanrım ve HaŞem, davam için uyan’ (Tehilim 35:23) ve ‘HaŞem göklerden gürledi; Elyon sesini verdi’ (Şemuel II 22:14) sözlerinin anlamı nedir?” derse, şöyle cevap verilir: Bu, ikinci kez söyleme yoludur; O, HaŞem olduğu ve Elyon olduğu için gürledi. “Uyan, çünkü Sen benim Tanrımsın ve Sen HaŞem’sin” anlamına gelir. Bunun benzeri şudur: “Bunu işitin, bütün halklar; kulak verin, dünyanın bütün sakinleri; hem adam oğulları hem insan oğulları, zengin ve yoksul birlikte” (Tehilim 49:2–3). Anlamı şudur: Siz halklarsınız ve siz dünyanın sakinlerisiniz; siz adam oğullarısınız ve siz insan oğullarısınız. Bu, şu sözlere de benzer: “Korkma, kulum Yaakov; yılma, İsrael” ve “Korkma, kulum Yaakov ve seçtiğim Yeşurun” (Yeşayahu 44:2). Bunun anlamı şudur: Sen Yaakov’sun ve sen Yeşurun’sun. Genel olarak derim ki: Kitaplarda ve biz birliği kabul edenlerin sözlerinde, Yaratıcımız ve O’nun fiilleri hakkında, gerçek incelemenin gerektirdiği şeye aykırı görünen her anlatım kuşkusuz dilin aktarma ve mecaz yollarındandır; araştıranlar onu aradıklarında bulurlar. Bu kapının açıklamasını bu kitapta genişletmeye, aktarma yollarını, kullanımları ve dilin genişliğini burada ayrıntılı biçimde açıklamaya gerek yoktur. Çünkü Tora açıklamasının girişinde bu konuda genişçe açıklama yaptım; onu tekrar etmeyeceğim. Burada yalnızca, önümde ortaya çıkan her şüphede dilde ne bulunduğunu açıklamayı hedefliyorum. Eğer biri, “‘HaŞem Elohim beni ve ruhunu gönderdi’ (Yeşayahu 48:16) sözünün anlamı nedir?” derse, bunun “ruhu aracılığıyla” anlamına gelmesi uygundur. Nitekim “HaŞem’i ve gücünü arayın” (Tehilim 105:4) ifadesinin açıklaması “gücüyle”dir. Yine “Üzerine HaŞem doğacak ve Görkemi üzerinde görünecek” (Yeşayahu 60:2) denmiş, bunun açıklaması da “Çünkü HaŞem Tsiyon’u kurdu; Görkemiyle göründü” (Tehilim 102:17) sözünde verilmiştir. Yine “HaŞem ve gazabının araçları” (Yeşayahu 13:5) denmiş, bunun açıklaması “Gazapla yeryüzünde yürürsün” (Habakuk 3:12) sözünde verilmiştir. Burada da söz, “Peygamberlerinin eliyle, ruhunla onlara tanıklık ettin” (Nehemya 9:30) şeklinde açıklanır. Bunlar ve bu türden önümüze gelecek herhangi bir söz hakkında, mümkün bir aktarma ve kullanım yolu bulduğumuzda bundan fazlasına ihtiyacımız yoktur.
ואם יאמר אומר: אם כן מה ענין אלה השני שמות המשתמשים תמיד במקרא י"י אלהים? נאמר לו כבר אמת שהוא לענין אחד, באמרו (שם מ"ה י"ח) כי כה אמר י"י בורא השמים הוא האלהים. ואמרו (תהלים ק' ג') דעו כי י"י הוא האלהים. ואם זה הביאור אל תשגיח אם יספר אחד מהם בפעל אחד, והשני בפעל אחר ודומה לזה, כלשון (שופטים ח כט-ל) וילך ירבעל בן יואש וישב בביתו ולגדעון היו שבעים בנים יוצאי ירכו. ספר השם הזה בפעל אחד, וספר האחר בפעל אחר, ולא השגיח, כי כבר אמת, כי ירבעל הוא גדעון. ואם יאמר אם כן מה ענין אמרו (תהלי' מ"ה כ"ג) אלהי וי"י לריבי. וכן (ש"ב כ"ב י"ד) ירעם משמים י"י ועליון יתן קולו? נאמר זאת עלה שנית, ירעם מפני שהוא י"י ושהוא עליון. העירה כי אתה אלהי ואתה י"י. ודמיונו כלון (תהלים מ"ט ב') שמעו זאת כל העמים האזינו כל יושבי חלד גם בני אדם גם בני איש יחד עשיר ואביון. ענינו שאתם עמים ואתם יושבי חלד, ושאתם בני אדם ושאתם בני איש, ודומה לאמרו (ישעיהו מ״ד:ב׳) אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל. אל תירא עבדי יעקב וישורון בחרתי בו, שאתה יעקב ואתה ישורון. וכלל אומר כל מה שימצא בספרים ובדברינו אנחנו המיחדים, מלשון בספור בוראינו ומעשיו, וחולק על מה שמחייבו העיון האמתי, בלי ספק שהוא דרך העברה מהלשון, ימצאוהו המחפשים כאשר יבקשוהו. ואין השער הזה צריך להרחיב בפרושו בספר הזה, ושנבאר דרכי ההעברות והשמושים ורחב הלשון. כי כבר בארתי מזה שעור רחב בפתיחת פירוש התורה, לא אשוב לשנותו. אך אכוון לבאר מה שיש (בלבד) בלשון בכל ספק שבא לידי בלבד - ואם יאמר: מה ענין אמרו (שם מ"ח ט"ז) י"י אלהים שלחני ורוחו. נאמר כי יכשר להיות ענינו ברוחו, כאמרו (תהלים ק"ה ד') דרשו י"י ועזו ופרושו בעזו. וכאמרו (ישעיה ס' ב') ועליך יזרח י"י וכבודו עליך יראה, ופירשו (תהלים ק"ב י"ז) כי בנה י"י ציון נראה בכבודו. וכאמרו (ישעיה י"ג ה') י"י וכלי זעמו ופירשו (חבק' ג' י"א) בזעם תצעד ארץ, כן פירשו הנה (נחמיה ט' ל') ותעד בם ברוחך ביד נביאיך. אלה ואי זה דבר מזה שיבא לידינו ונמצא לו העברה ושמוש שאפשר אין אנו צריכים יותר מזה:
Eğer biri, “Öyleyse Kutsal Yazı’da sürekli kullanılan bu iki adın, HaŞem ve Elohim’in anlamı nedir?” derse, ona şöyle denir: Bunların tek bir anlamı gösterdiği zaten doğrulanmıştır. Nitekim “Çünkü gökleri yaratan HaŞem böyle dedi; O Elohim’dir” (Yeşayahu 45:18) denmiştir. Yine “Bilin ki HaŞem, O Elohim’dir” (Tehilim 100:3) denmiştir. Bu açıklamadan sonra, adlardan birinin bir fiille, diğerinin başka bir fiille anlatılmasına ve buna benzer kullanımlara aldırma. Bunun örneği şu sözdür: “Yoaş oğlu Yerubaal gitti ve evinde oturdu; Gidon’un belinden çıkan yetmiş oğlu vardı” (Şofetim 8:29–30). Bir ad bir fiille, diğer ad başka bir fiille anlatılmıştır; buna önem verilmez, çünkü Yerubaal’ın Gidon olduğu zaten sabittir. Eğer “Öyleyse ‘Tanrım ve HaŞem, davam için uyan’ (Tehilim 35:23) ve ‘HaŞem göklerden gürledi; Elyon sesini verdi’ (Şemuel II 22:14) sözlerinin anlamı nedir?” derse, şöyle cevap verilir: Bu, ikinci kez söyleme yoludur; O, HaŞem olduğu ve Elyon olduğu için gürledi. “Uyan, çünkü Sen benim Tanrımsın ve Sen HaŞem’sin” anlamına gelir. Bunun benzeri şudur: “Bunu işitin, bütün halklar; kulak verin, dünyanın bütün sakinleri; hem adam oğulları hem insan oğulları, zengin ve yoksul birlikte” (Tehilim 49:2–3). Anlamı şudur: Siz halklarsınız ve siz dünyanın sakinlerisiniz; siz adam oğullarısınız ve siz insan oğullarısınız. Bu, şu sözlere de benzer: “Korkma, kulum Yaakov; yılma, İsrael” ve “Korkma, kulum Yaakov ve seçtiğim Yeşurun” (Yeşayahu 44:2). Bunun anlamı şudur: Sen Yaakov’sun ve sen Yeşurun’sun. Genel olarak derim ki: Kitaplarda ve biz birliği kabul edenlerin sözlerinde, Yaratıcımız ve O’nun fiilleri hakkında, gerçek incelemenin gerektirdiği şeye aykırı görünen her anlatım kuşkusuz dilin aktarma ve mecaz yollarındandır; araştıranlar onu aradıklarında bulurlar. Bu kapının açıklamasını bu kitapta genişletmeye, aktarma yollarını, kullanımları ve dilin genişliğini burada ayrıntılı biçimde açıklamaya gerek yoktur. Çünkü Tora açıklamasının girişinde bu konuda genişçe açıklama yaptım; onu tekrar etmeyeceğim. Burada yalnızca, önümde ortaya çıkan her şüphede dilde ne bulunduğunu açıklamayı hedefliyorum. Eğer biri, “‘HaŞem Elohim beni ve ruhunu gönderdi’ (Yeşayahu 48:16) sözünün anlamı nedir?” derse, bunun “ruhu aracılığıyla” anlamına gelmesi uygundur. Nitekim “HaŞem’i ve gücünü arayın” (Tehilim 105:4) ifadesinin açıklaması “gücüyle”dir. Yine “Üzerine HaŞem doğacak ve Görkemi üzerinde görünecek” (Yeşayahu 60:2) denmiş, bunun açıklaması da “Çünkü HaŞem Tsiyon’u kurdu; Görkemiyle göründü” (Tehilim 102:17) sözünde verilmiştir. Yine “HaŞem ve gazabının araçları” (Yeşayahu 13:5) denmiş, bunun açıklaması “Gazapla yeryüzünde yürürsün” (Habakuk 3:12) sözünde verilmiştir. Burada da söz, “Peygamberlerinin eliyle, ruhunla onlara tanıklık ettin” (Nehemya 9:30) şeklinde açıklanır. Bunlar ve bu türden önümüze gelecek herhangi bir söz hakkında, mümkün bir aktarma ve kullanım yolu bulduğumuzda bundan fazlasına ihtiyacımız yoktur.