אורח חיים 36

אלו האותיות שצריך לדקדק בכתיבתן שבקל אדם טועה בהם האל"ף צריך ליזהר בנקודה שעליה שהיא כעין יו"ד שתגע בה וכן כל האותיות צריכות להיות גולם אחד לכך צריכות כולן ליגע כגון הנקודה בשי"ן ובעי"ן ומה שאחורי הצד"י ובאחת שאינה נוגעת פסולין חוץ מרגל הה"א והקו"ף שאותן לבד אין להם ליגע ואם נוגעות פסולין: בי"ת צריך ליזהר בתג של אחוריה לרבעה שלא תהא נראית ככ"ף וצריך שיהא לה בראשה מצד שמאל תג קטן: דל"ת צריך ליזהר בתג של אחוריה לרבעה שלא תהא נראית כרי"ש: ה"א יש לה תג קטן למעלה מצד שמאל כדאיתא בפרק הקומץ מ"ט אית לה"א תגא ופירש"י יש לה תג קטן בסוף גגה למעלה ור"ת פי' דמיירי בעוקץ של אחוריה לרבעה שלא תהא עגולה מאחוריה וטוב לעשות כדברי שניהם: חי"ת איתא בפרק הקומץ חזינא לספרי דוקני דחטרי לגגה דחי"ת ופי' רש"י כמין חוטרא של צד שמאל יש לה למעלה כמין מקל כזה ור"ת פירש יש לה להיות גובה באמצע גגה כזה מלשון חטוטרות ויזהר שלא יאריך רגל היו"ד שלא תהא נראית כוי"ו ולא יקצר רגל הוי"ו שלא תהא נראית כיו"ד וכן רגל הזיי"ן לא יאריך שלא תהא נראית כנו"ן פשוטה ולא יקצר רגל הנו"ן שלא תהא נראית כזיי"ן ור"ת פירש שהיו"ד צריך שיהיה ראש שמאלי כפוף למטה כזה כדאיתא בפרק הקומץ מפני מה ראשה של יו"ד כפוף ואיתא בפסיקתא העוה"ב נברא ביו"ד מה יו"ד יש לה נקודה אחת למטה רמז למתים שיורדין לגיהנם ואחת למעלה רמז שעתידין לעלות ולפ"ז יש ליו"ד תג למעלה וגם כפוף למטה: הטי"ת היה אומר ר"ת שצריך שיהא ראש ימין שלה כפוף למטה כזה ט והכ"ף יזהר לעגלה מאחוריה שלא תהא נראית כבי"ת והסמ"ך צריך לעגלה מג' רוחותיה שלא תהא נראית כמ"ם סתומה ובכל אות שיש בה ספק מייתינן ינוקא דלא חכים ולא טיפש אם יכול לקרותה כשר: ואלו הן האותיות שצריך לתייגם אמר רבא כל אלפא ביתא דאתואתא דתגי אתה מוצא בתפילין ואלו הן ח"ץ ו"ס ש"י למעת בפ' קדש בפ"ר הז"ם אך דקח כה טט בפרשת והיה כי יביאך שעטנז ג"ץ בפ' שמע והיה אם שמוע וזהו פירושו ח"ץ חי"ת של חמץ חד תאגא צד"י ה' תגי ו"ס דהיבוסי ג' ג' תאגי שי"ן דאשר ב' תגי י' דלי ג' תאגי למ"ע דלמען ד' ד' תאגי תי"ו דתורת ג' תאגי ב' דיביאך פר דפטר ג' ג' תאגי הז"ם דהזכרים ג' ג' תאגי אך דישאלך ד' ד' תגי ד' דיד ק' דהקשה ח' דלשלחנו כה דידכה ג' ג' תאגי טט דלטוטפות ה' ה' תאגי שעטנז גץ שע דשמע טט דלטוטפות נ' דנפשך ז"ז דמזוזות ג' דדגנך צ' דהארץ ג' ג' תאגי ולא היה לו להזכיר שעטנז גץ בכלל תגין האחרים דכל הנך הם תגין גדולים אבל שעטנ"ז ג"ץ הם תגין קטנים ובכ"מ שהן אלו צריכין תגין קטנים. ובשמושא רבא פסל אם חיסר אחת מאלו התגין וא"א ז"ל כתב בגמרא דידן לא הוזכרו אלו התגין ולא מסתבר כלל לפסול בחיסרון אלו התגין והרמב"ם לא כתבם בחיבורו אך כתב אחרים וזה לשונו צריך ליזהר בתגין של אותיות והן כמו זיינין על האותיות כמו שהן כתובות בס"ת ואלו הן אותיות המתוייגו' שבד' פרשיות הללו פרשה ראשונה יש בה אות אחת שהיא מ"ם סתומה של מימים ועליה ג' זיינין פרשה שנייה יש בה ה' אותיות וכולן ההי"ן ועל כל א' ד' זיינין ה' של ונתנה וה' ראשונה ואחרונה של הקשה וה"י של ויהרוג וה"י של ידכה פרשה שלישית יש בה חמש אותיות ואלו הן ק' של ובקומך יש עליה ג' זיינין וק' של וקשרתם יש עליה ג' זיינין וטט"פ של טטפת כל אות ואות משלשתן ד' זיינין פרשה רביעית יש בה ה' אותיות ואלו הן פ"א של ואספת יש עליה ג' זיינין ת' של ואספת יש עליה זיין א' טט"פ של טטפת על כל א' משלשתן ד' זיינין כל אותיות המתוייגות י"ו ואם לא עשה התגין או הוסיף וגרע בהן לא פסל עכ"ל הילכך טוב שיעשה כולם כי אין פסול בשנוי ולא בתוספת ובגרעון. ואלו הן חסרות ויתרות שכתב הרמב"ם פרשה ראשונה קדש לי כל בכור מלא זכור מלא בחזק חסר הוציא מלא יצאים חסר וי"ו יביאך מלא והאמרי חסר והיבוסי מלא לאבתיך חסר וי"ו העבדה חסר מצת חסר השביעי מלא מצות מלא שאר חסר גבלך חסר בעבור מלא לאות מלא לזכרון מלא עיניך מלא הוצאך חסר יו"ד תורת מלא חקה חסר למועדה מלא פרשה שנייה והיה כי יבאך חסר ולאבתיך חסר וי"ו חמר חסר בכור מלא בחזק חסר הוציאנו מלא וי"ו יו"ד ויהרג חסר בכור מלא מבכר חסר ועד בכור מלא זבח חסר וכל בכור מלא לאות מלא ידכה כתיב בה' ולטוטפת חסר וי"ו אחרונה עיניך מלא בחזק חסר הוציאנו מלא וי"ו יו"ד: פרשה שלישית שמע עי"ן של שמע גדולה דלי"ת של אחד גדולה מאדך חסר לבניך מלא בביתך חסר יו"ד שנייה ובקומך מלא וי"ו לאות מלא ידך חסר לטטפת חסר שני ווי"ן עיניך מלא מזזות חסר וי"ו ראשונה ביתך חסר יו"ד שנייה ובשעריך מלא: פרשה ד' והיה אם שמע חסר מצותי בוי"ו א' יורה מלא ומלקוש מלא ותירשך חסר וי"ו והשתחויתם מלא יבולה מלא הטבה חסר נתן חסר אתם חסר לאות מלא לטוטפת חסר וי"ו אחרונה עיניכם מלא אתם חסר בביתך חסר יו"ד שנייה ובקומך מלא וי"ו מזוזות מלא ביתך חסר יו"ד שנייה ובשעריך מלא לאבתיכם חסר וי"ו ובלטטפת הג' נחלק עליו ר"ת ואומר שגם הוא חסר שני ווי"ן:

36. These are the letters with who’s writing one must be exacting, for a person may easily err with them: The aleph requires one to be careful with the point above it, which is in the form of a yud which crowns it. So too all the letters need to be a single form. Subsequently, all of them need to touch, such as the point of a shin and of an ayin and that which follows the tzadi; one which is not so touching is rendered unacceptable, except for the leg of the hay and the kuf, which alone are not touching; if they are touching, they are rendered unacceptable. Bet: One needs to be careful with the crown of its back quarter, so that it does not appear like a kaf. It is required that it have a small crown on its top left side. Dalet: One must be careful of the crown on its rear quarter, so that it does not appear like a resh. Hay: It has a small crown above, at the end of its ‘roof’ on the left side, such as is (stated) in the chapter Hakometz: “What is the reason hay has a crown?” Rashi explained: “It has a small crown above, at the end of its ‘roof.’” But Rabbenu Tam explained that it is dealing with the extrusion of its rear quarter, so that it is not rounded behind it; it is well to act according to both of their words. Chet: In the chapter Hakometz: “a hump-like stroke on the roof of the chet.” Rashi explained it is like the form of a staff, where the left side is in the form of a staff, like this.” But Rabbenu Tam explained that there needs to be a raised part in the middle of its ‘roof,’ like this, from the term ‘camel’s hump.” One should take care not to lengthen the leg of the yud, so that it does not appear like a vav, and he should not shorten the leg of the vav, so that it does not appear like a yud. So too the leg of the zayin; he should not lengthen it, so that it does not appear like a simple nun; and he should not shorten the leg of the nun, so that it does not appear like a zayin. Rabbenu Tam explained that the yud requires that the left head be bent below like this, as it is in the chapter Hakometz: ‘For what reason is the head of the yud bent?’ In the Pesikta : The world to come was created through yud: just as a yud has one point below, an allusion to the dead who descend to gehinnom, and one above, an allusion to their future rising. Accordingly, the yud has a crown above and is also bent below. The tet: Rabbenu Tam used to say that its upper right side is bent down like this. And the kaf, one should take care to round off its back side, so that it does not appear like a bet. The samekh needs to round off in three directions, so that it does not appear like a closed mem. And with any letter with which there is a doubt, we bring a young child, neither wise nor foolish; if he is able to read it, it is kosher. Which are the letters that one needs to crown? Rava stated: You find the entire alphabet of crowned letters in the tefillin. And these are they: “Khatz vu shai l’ma’at” in the ‘Consecrate’ section; “b’far hazam dikakh koh tat” in the ‘And when He brought you out’ section; “shatnez gatz” in the Shema and ‘If then, you keep’ section. And these are their explanations: Khatz: The khet and tzadee of ‘khametz’, khet, four crowns, tzadee five crowns. Us: of ‘v’hayevusi,’ three three crowns. The shin of ‘asher,’ five crowns; the yud of ‘li,’ three crowns. L’mah of ‘l’ma’an,’ four four crowns. Tav of Torat, three crowns. The bet of ‘yivee’akh’ah,’ per of peter, three three crowns. Hazam of ‘hazekherim,’ three three crowns. The akh of ‘yishalkhah,’ four four crowns. The dalet of ‘yad,’ the kuf of ‘hikshah,’ the khet of ‘l’shalkhaynu,’ khah of ‘yadkhah,’ three three crowns. The tat of ‘l’totafot,’ five five crowns. Shatnez gatz: The shah of ‘Shema,’ the tat of ‘l’totafot,’ the nun of ‘nafshekha,’ the zaz of ‘mezuzot,’ the gimel of ‘d’gankha,’ the tzadee of ‘ha’aretz,’ three three crowns. But he did not have to mention shatnez gatz among the other crowns, for all of them are major crowns, but shatnez gatz are minor crowns, and in every instance, they are the ones which require minor crowns. In the Shimusha Rabba, he disqualified (the parchment) if one of these crowns was lacking. But my master, my father the Rosh, may his memory be a blessing, wrote ‘In our gemara, these crowns were not mentioned, and one should not at all consider disqualifying due to a lack of these crowns. And the Rambam did not write them in his composition but wrote others. This is his language: ‘One needs to take care with the crowns of the letters, which are like zions on the letters, like they are written in a Torah scroll. And which are those letters which are crowned in these four sections? The first section contains one, which is the closed mem of miyamim, upon which are three crowns. The second section contains five letters, all of them hays, and on every one of them are four zions: The hay of v’natnah, the first hay and the last hay of hikshah, the hay of vayaharog, and the hay of yadkhah. The third section contains five letters. Which are they? The kuf of uv’komekhah has three zions upon it, the kuf of ukshartam has three zions upon it. And totaffof totefet, every one of those three letters has four zions. The fourth section has five letters. And which are they? The pay of v’asafta has three zions upon it. The taf of v’asafta has one zion upon it. Totaf of totafot: each of the three of them has four zions. All the crowned letters are sixteen, but if he did not make the crowns, or added and scraped them off, he does not consider it unusable.’ His language ends here. Therefore, it is well that he makes all of them, for it is not rendered unusable through a change, nor through addition nor through diminishment. And what are those lacking or superfluous (yuds) of which the Rambam wrote? The first section: kadesh li khol bekhor is full. Bekhozek is lacking. Hotzee is full. Yotzim is lacking a vav. Yeviakhah is full. V’ha’emori is lacking. V’hayevusi is full. La’avotekha is lacking a vav. Ha’avodah is lacking. Matzot is lacking. Hashevi’i is full. Matzot is full. Se’or is lacking. Gevulekha is lacking. Ba’avur is full. L’ot is full. U’lezikaron is full. Eineikha is full. Hotzee’akha is lacking a yud. Torat is full. Hakhukah is lacking. L’moadah is full. The second section: V’haya ki y’vi’akha is lacking. v’la’avotekha is lacking a vav. Khamor is lacking. Bekhor is full. B’khozek is lacking. Hotzee’anu is full, vav and yud. Vayaharog is lacking. Bekhor is full. Mibekhor is lacking. V’ad bakhor is full. Zove’akh is lacking. V’khol bekhor is full. L’ot is full. Yad’kha is written with a hay. U’letotafot is lacking the final vav. Eineikha is full. B’khozek is lacking. Hotzee’ani is full, vav and yud. Third section: Shema: the ayin of Shema is large. The dalet of ehad is large. Me’odekha is lacking. L’vanekha is full. B’veitekha is lacking the second yud. Uv’kumekha is a full yud. L’ot is full. Yadekha is lacking. L’totafot is lacking two yuds. Eineikha is full. Mezuzot is lacking the first vav. Beitekha is lacking the second yud. U’veeshareikha is full. The fourth section: V’haya im shamoa is lacking. Mitzvotai is with one vav. Yoreh is full. Umalkosh is full. V’tiroshkha is lacking a vav. V’hishtakhavitem is full. Hatovah is lacking. Notein is lacking. Otam is lacking. L’ot is lacking. L’totafot is lacking a second vav. Eineikhem is full. B’veiteikhah is is lacking the second yud. Uvkumeikhah is a full vav. Mezuzot is full. Beiteikha is lacking the second yud. Uveeshareikha is full. L’avoteikhem is lacking a vav. Rabbeinu Tam disagrees concerning the third letotafot, saying that it also lacks two vavs.