Sefer HaMitzvot · Negative Commandments, Chapter 293
1
שהזהירנו שלא לחוס על הרודף, ובאור זה כי מה שזכרנו במצוה שלפני זאת מהציל החוטא שלא יהרגוהו העדים עד שידינו אותו בית דין אמנם הוא כשעבר ועשה המעשה שיתחייב עליו מיתה והשלים אותו. אמנם בעת השתדלותו ובקשו לעשות אז יקרא רודף וחובה עלינו למנעו מעשותו מה שלבו מתאוה ונצר לו כדי למנעו מן העבירה, ואם לא רצה לשמוע אלינו נלחם בו, ואם יכולנו למנעו בחסור אחד מאיבריו כגון שנחתוך ידו או רגלו או נסמא עינו הנה זה הוא הקודם, ואם לא היה אפשר למנעו אלא באבידת נפש הנה יהרג כדי שלא יעשה מעשה הרע ההוא. ובאה האזהרה שלא לחוס עליו ומהמנע להרגו והוא אמרו וקצותה את כפה לא תחוס עינך. ולשון ספרי וקצותה מלמד שאתה חייב להצילו בכפה ומנין שאם לא היו יכולין להצילו בכפה שמצילין אותו בנפשה תלמוד לומר לא תחוס עינך, ושם אמרו מה מבושיו מיוחד שיש בו סכנת נפשות והרי הוא בוקצותה אף כל דבר שיש בו סכנת נפשות הרי הוא בוקצותה. וזה שאמרנו שיהרג הרודף אינו בכל מי שישתדל לעשות איזו עבירה ואמנם הוא באחד הרודף אחר חבירו להרגו ואפילו היה קטן או הרודף אחר אחת מן העריות לגלות ערותה ובתנאי שיהיה בן תשע ויום אחד, ומבואר הוא כי הזכר הוא בכלל העריות, ואמרו צעקה הנערה ואין מושיע לה הא יש לה מושיע צריך להושיעה בכל מה שתוכל, והשוה בין רודף אחריה ובין רודף אחר חבירו להרגו ואמר כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש וגו'. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בפ"ח מסנהדרין. (תצא, שם):
That He prohibited us - that we not have compassion upon a pursuer. And the explanation of this is that that which we mentioned in the commandment before this about saving the sinner, such that the witnesses not kill him before the court judges him - that is however when he sinned and did the act for which one is liable for the death penalty and completed it. However at the time that he is making efforts and seeking to do it, he is then called a pursuer - and it is an obligation upon us to prevent him from doing what his heart desires and to stop him, in order to prevent him from the sin. But if the does not want to listen to us, we fight against him: If we can prevent it by destroying one of his limbs - such as if we cut off his hand or his foot or blind his eye - behold that is preferable. But if it is impossible to prevent it without [killing him] - he must surely be killed, so that he does not do that evil act. So the prohibition comes [that we] not have compassion upon him and prevent ourselves from killing him. And that is His saying, "You shall sever her hand; you are not to have compassion" (Deuteronomy 25:12). And the language of the Sifrei (Sifrei Devarim 293:1) is, "It teaches that you are obligated to rescue him with her hand. And from where [do we know] that if they are not able to rescue him with her hand, they rescue him with her soul (i.e., by killing her)? [Hence] we learn to say, 'you are not to have compassion.'" And there, they said, "Just like his genitals are specific in that they involve a danger to life - and it is with, 'You shall sever her hand'; so [too] is everything that involves a danger to life with, 'You shall sever.'" And that which we said, that the pursuer is to be killed, is not regarding anyone making efforts to do a transgression. However it is the same whether it is one who is pursuing his fellow to kill him - even if he is a minor - or one who is pursuing one of the forbidden sexual prohibitions to have sexual relations. And [the latter] is on condition that he is nine [years] old and a day; and it is clear that a male is among the sexual prohibitions [for a man]. And His saying, "the betrothed maiden cried out, but there was none to save her" (Deuteronomy 22:27), [tells us] - behold, if there was someone to save her, he must save her with everything he can. And He equated one pursuing her with one pursuing his fellow to kill him, with His saying, "for, just as if a man rises up against his neighbor and murders him, so is this matter" (Deuteronomy 22:26). And the regulations of this commandment have already been explained in Chapter 8 of Sanhedrin. (See Ki Teitzeh; Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life 1.)
שהזהירנו שלא לחוס על הרודף, ובאור זה כי מה שזכרנו במצוה שלפני זאת מהציל החוטא שלא יהרגוהו העדים עד שידינו אותו בית דין אמנם הוא כשעבר ועשה המעשה שיתחייב עליו מיתה והשלים אותו. אמנם בעת השתדלותו ובקשו לעשות אז יקרא רודף וחובה עלינו למנעו מעשותו מה שלבו מתאוה ונצר לו כדי למנעו מן העבירה, ואם לא רצה לשמוע אלינו נלחם בו, ואם יכולנו למנעו בחסור אחד מאיבריו כגון שנחתוך ידו או רגלו או נסמא עינו הנה זה הוא הקודם, ואם לא היה אפשר למנעו אלא באבידת נפש הנה יהרג כדי שלא יעשה מעשה הרע ההוא. ובאה האזהרה שלא לחוס עליו ומהמנע להרגו והוא אמרו וקצותה את כפה לא תחוס עינך. ולשון ספרי וקצותה מלמד שאתה חייב להצילו בכפה ומנין שאם לא היו יכולין להצילו בכפה שמצילין אותו בנפשה תלמוד לומר לא תחוס עינך, ושם אמרו מה מבושיו מיוחד שיש בו סכנת נפשות והרי הוא בוקצותה אף כל דבר שיש בו סכנת נפשות הרי הוא בוקצותה. וזה שאמרנו שיהרג הרודף אינו בכל מי שישתדל לעשות איזו עבירה ואמנם הוא באחד הרודף אחר חבירו להרגו ואפילו היה קטן או הרודף אחר אחת מן העריות לגלות ערותה ובתנאי שיהיה בן תשע ויום אחד, ומבואר הוא כי הזכר הוא בכלל העריות, ואמרו צעקה הנערה ואין מושיע לה הא יש לה מושיע צריך להושיעה בכל מה שתוכל, והשוה בין רודף אחריה ובין רודף אחר חבירו להרגו ואמר כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש וגו'. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בפ"ח מסנהדרין. (תצא, שם):
That He prohibited us - that we not have compassion upon a pursuer. And the explanation of this is that that which we mentioned in the commandment before this about saving the sinner, such that the witnesses not kill him before the court judges him - that is however when he sinned and did the act for which one is liable for the death penalty and completed it. However at the time that he is making efforts and seeking to do it, he is then called a pursuer - and it is an obligation upon us to prevent him from doing what his heart desires and to stop him, in order to prevent him from the sin. But if the does not want to listen to us, we fight against him: If we can prevent it by destroying one of his limbs - such as if we cut off his hand or his foot or blind his eye - behold that is preferable. But if it is impossible to prevent it without [killing him] - he must surely be killed, so that he does not do that evil act. So the prohibition comes [that we] not have compassion upon him and prevent ourselves from killing him. And that is His saying, "You shall sever her hand; you are not to have compassion" (Deuteronomy 25:12). And the language of the Sifrei (Sifrei Devarim 293:1) is, "It teaches that you are obligated to rescue him with her hand. And from where [do we know] that if they are not able to rescue him with her hand, they rescue him with her soul (i.e., by killing her)? [Hence] we learn to say, 'you are not to have compassion.'" And there, they said, "Just like his genitals are specific in that they involve a danger to life - and it is with, 'You shall sever her hand'; so [too] is everything that involves a danger to life with, 'You shall sever.'" And that which we said, that the pursuer is to be killed, is not regarding anyone making efforts to do a transgression. However it is the same whether it is one who is pursuing his fellow to kill him - even if he is a minor - or one who is pursuing one of the forbidden sexual prohibitions to have sexual relations. And [the latter] is on condition that he is nine [years] old and a day; and it is clear that a male is among the sexual prohibitions [for a man]. And His saying, "the betrothed maiden cried out, but there was none to save her" (Deuteronomy 22:27), [tells us] - behold, if there was someone to save her, he must save her with everything he can. And He equated one pursuing her with one pursuing his fellow to kill him, with His saying, "for, just as if a man rises up against his neighbor and murders him, so is this matter" (Deuteronomy 22:26). And the regulations of this commandment have already been explained in Chapter 8 of Sanhedrin. (See Ki Teitzeh; Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life 1.)