Sefer HaMitzvot · Negative Commandments, Chapter 292
1
שהזהירנו מהרוג מחוייבי מיתה כשנראה שכבר עשה חטא שנתחייב עליו הריגה קודם הגיעו לבית דין אבל נביאהו לבית דין בהכרח ונעיד עליו כעדים לפניהם ונהיה אנחנו עדים לבית דין והם ישפטו עליו במה שיהיה חייב, והאזהרה שבאה בזה הענין הוא אמרו לא יומת הרוצח עד עמדו לפני העדה למשפט. ולשון מכילתא יכול יהרגו אותו משהרג או משנאף תלמוד לומר עד עמדו לפני העדה. ואפילו היה בית דין הגדול הם שראוהו הורג והם כלם עדים תבא העדות אצל בית דין אחר ואחר ידינוהו. ובמכילתא הרי עדה שראו באחד שהרג את הנפש יכול יהרגוהו תלמוד לומר עד עמדו לפני העדה עד שיעמוד אצל בית דין. (שם, הלכות רוצח פ"א):
That He prohibited us from killing those liable for the death penalty - when we see that they have already done a sin for which one is liable for death - before their coming to the court. Rather we must perforce bring him to the court and testify about him in front of them like witnesses. So we will be the witnesses for the court; and they will judge him for what he is liable. And the prohibition that appears about this matter is His saying, "so that the murderer will not die until he stands before the congregation in judgment" (Numbers 35:12). And the language of the Mekhilta is, "Perhaps they kill him from when he has killed or from when he has been adulterous? [Hence] we learn to say, 'until he stands before the congregation.'" And even if it is the Great Court that saw him kill and they are all witnesses, they take their testimony to another court and the other [court] judges him. And in the Mekhilta: "Behold, a congregation that saw one kill a person - perhaps they kill him? [Hence] we learn to say, 'until he stands before the congregation'" - until he stands before the court. (See Parashat Masei; Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life 1.)
שהזהירנו מהרוג מחוייבי מיתה כשנראה שכבר עשה חטא שנתחייב עליו הריגה קודם הגיעו לבית דין אבל נביאהו לבית דין בהכרח ונעיד עליו כעדים לפניהם ונהיה אנחנו עדים לבית דין והם ישפטו עליו במה שיהיה חייב, והאזהרה שבאה בזה הענין הוא אמרו לא יומת הרוצח עד עמדו לפני העדה למשפט. ולשון מכילתא יכול יהרגו אותו משהרג או משנאף תלמוד לומר עד עמדו לפני העדה. ואפילו היה בית דין הגדול הם שראוהו הורג והם כלם עדים תבא העדות אצל בית דין אחר ואחר ידינוהו. ובמכילתא הרי עדה שראו באחד שהרג את הנפש יכול יהרגוהו תלמוד לומר עד עמדו לפני העדה עד שיעמוד אצל בית דין. (שם, הלכות רוצח פ"א):
That He prohibited us from killing those liable for the death penalty - when we see that they have already done a sin for which one is liable for death - before their coming to the court. Rather we must perforce bring him to the court and testify about him in front of them like witnesses. So we will be the witnesses for the court; and they will judge him for what he is liable. And the prohibition that appears about this matter is His saying, "so that the murderer will not die until he stands before the congregation in judgment" (Numbers 35:12). And the language of the Mekhilta is, "Perhaps they kill him from when he has killed or from when he has been adulterous? [Hence] we learn to say, 'until he stands before the congregation.'" And even if it is the Great Court that saw him kill and they are all witnesses, they take their testimony to another court and the other [court] judges him. And in the Mekhilta: "Behold, a congregation that saw one kill a person - perhaps they kill him? [Hence] we learn to say, 'until he stands before the congregation'" - until he stands before the court. (See Parashat Masei; Mishneh Torah, Murderer and the Preservation of Life 1.)