Sefer HaMitzvot · Positive Commandments, Chapter 83
1
היא שצונו להביא כל הקרבנות המוטלין עליו ברגל ראשון שיפגע בנו משלשה רגלים עד שלא יעבור אחד משלשה רגלים אלא שכבר הקריב כל אחד ממנו כל קרבן שהוא חייב, והוא אמרו יתעלה ובאת שמה והבאתם שמה, וענין זה הצווי שיאמר כשתבא שמה והוא בכל רגל משלשה רגלים חייב אתה להביא כל קרבן שעליך. ולשון ספרי ובאת שמה והבאתם שמה למה נאמר לקבעם חובה שיביאם ברגל ראשון שפגע בו, ושם נאמר אינו עובר עליו משום בל תאחר עד שיעברו עליו שלשה רגלים [רגלי] כל השנה כלה כלומר עד שיעברו עליו שלשה רגלים ולא הביא אז עבר על לאו, ואולם כשעבר עליו רגל אחד הנה עבר על עשה אחת. ובגמרא ראש השנה (דף ד':)רבי מאיר אומר כיון שעבר עליו רגל אחד עובר בבל תאחר. ונאמר שם מאי טעמא דרבי מאיר דכתיב ובאת שמה והבאתם שמה אמר רחמנא כי אתית אייתי, ורבנן ההוא לעשה הוא דאתא. הנה כבר התבאר שמה שאמר ובאת שמה והבאתם שמה מצות עשה והוא שיביא כל מה שחובה עליו מחוקי האל ויפטר מהם בכל רגל ורגל. ובין מיני הקרבנות כלם ובין דמים ובין ערכין והדמין והקדשות ולקט שכחה ופאה יציאת ידי חובתו מאלו החלקים כלם ברגל ראשון שפגע בו מצות עשה כמו שהתבאר בגמרא ראש השנה. (ראה אנכי, מעשה הקרבנות פי"ד):
That is that He commanded us to bring all of the sacrifices that are incumbent upon one during the first holiday of the three pilgrim holidays that we encounter, such that none of the three pilgrim holidays pass without each one of us sacrificing any sacrifice that he is obligated. And that is His, may He be exalted, saying, "and there shall you come. And there you shall bring" (Deuteronomy 12:5-6). And the content of this command is that it is saying that when you come there - and that is on each of the holidays of the three pilgrim holidays - you are obligated to bring every sacrifice incumbent upon you. And the language of the Sifrei (Sifrei Devarim 63:4-5) is, "'And there shall you come. And there you shall bring.' Why is it stated? To make them obligatory on the first holiday that he encounters." And there, it says, "He is not in transgression of 'you shall not delay' (Deuteronomy 23:22) until all three of the pilgrim holidays of the whole entire year have passed him by." This means to say that he has transgressed a negative commandment [only] after three pilgrim holidays have passed him by, and he has not brought [them]. However when one holiday passed him by, he has surely violated a positive commandment. And in the Gemara, Rosh Hashanah (Rosh Hashanah 4b), [it says,] "Rabbi Meir says, 'Once [even] one holiday has passed, one transgresses, "you shall not delay."'" And it is said there, "And Rabbi Meir, what is his reason? As it is written, 'and there shall you come. And there you shall bring.' But the Rabbis [reason, this verse only] comes to [indicate] a positive commandment." Behold it has already been explained there that His saying, "and there shall you come. And there you shall bring," is a positive commandment. And that is that he bring all that He is obligated from God's laws and dispose of them on each and every holiday. And whether it is any of the types of sacrifices, monies, appraisals, consecrations, gleanings (leket), forgotten sheaves or corner produce (peah) - the dispensation of one's obligation with any of these on the first holiday that he encounters is a positive commandment, as is explained in the Gemara, Rosh Hashanah. (See Parashat Re'eh; Mishneh Torah, Sacrificial Procedure 14.)
היא שצונו להביא כל הקרבנות המוטלין עליו ברגל ראשון שיפגע בנו משלשה רגלים עד שלא יעבור אחד משלשה רגלים אלא שכבר הקריב כל אחד ממנו כל קרבן שהוא חייב, והוא אמרו יתעלה ובאת שמה והבאתם שמה, וענין זה הצווי שיאמר כשתבא שמה והוא בכל רגל משלשה רגלים חייב אתה להביא כל קרבן שעליך. ולשון ספרי ובאת שמה והבאתם שמה למה נאמר לקבעם חובה שיביאם ברגל ראשון שפגע בו, ושם נאמר אינו עובר עליו משום בל תאחר עד שיעברו עליו שלשה רגלים [רגלי] כל השנה כלה כלומר עד שיעברו עליו שלשה רגלים ולא הביא אז עבר על לאו, ואולם כשעבר עליו רגל אחד הנה עבר על עשה אחת. ובגמרא ראש השנה (דף ד':)רבי מאיר אומר כיון שעבר עליו רגל אחד עובר בבל תאחר. ונאמר שם מאי טעמא דרבי מאיר דכתיב ובאת שמה והבאתם שמה אמר רחמנא כי אתית אייתי, ורבנן ההוא לעשה הוא דאתא. הנה כבר התבאר שמה שאמר ובאת שמה והבאתם שמה מצות עשה והוא שיביא כל מה שחובה עליו מחוקי האל ויפטר מהם בכל רגל ורגל. ובין מיני הקרבנות כלם ובין דמים ובין ערכין והדמין והקדשות ולקט שכחה ופאה יציאת ידי חובתו מאלו החלקים כלם ברגל ראשון שפגע בו מצות עשה כמו שהתבאר בגמרא ראש השנה. (ראה אנכי, מעשה הקרבנות פי"ד):
That is that He commanded us to bring all of the sacrifices that are incumbent upon one during the first holiday of the three pilgrim holidays that we encounter, such that none of the three pilgrim holidays pass without each one of us sacrificing any sacrifice that he is obligated. And that is His, may He be exalted, saying, "and there shall you come. And there you shall bring" (Deuteronomy 12:5-6). And the content of this command is that it is saying that when you come there - and that is on each of the holidays of the three pilgrim holidays - you are obligated to bring every sacrifice incumbent upon you. And the language of the Sifrei (Sifrei Devarim 63:4-5) is, "'And there shall you come. And there you shall bring.' Why is it stated? To make them obligatory on the first holiday that he encounters." And there, it says, "He is not in transgression of 'you shall not delay' (Deuteronomy 23:22) until all three of the pilgrim holidays of the whole entire year have passed him by." This means to say that he has transgressed a negative commandment [only] after three pilgrim holidays have passed him by, and he has not brought [them]. However when one holiday passed him by, he has surely violated a positive commandment. And in the Gemara, Rosh Hashanah (Rosh Hashanah 4b), [it says,] "Rabbi Meir says, 'Once [even] one holiday has passed, one transgresses, "you shall not delay."'" And it is said there, "And Rabbi Meir, what is his reason? As it is written, 'and there shall you come. And there you shall bring.' But the Rabbis [reason, this verse only] comes to [indicate] a positive commandment." Behold it has already been explained there that His saying, "and there shall you come. And there you shall bring," is a positive commandment. And that is that he bring all that He is obligated from God's laws and dispose of them on each and every holiday. And whether it is any of the types of sacrifices, monies, appraisals, consecrations, gleanings (leket), forgotten sheaves or corner produce (peah) - the dispensation of one's obligation with any of these on the first holiday that he encounters is a positive commandment, as is explained in the Gemara, Rosh Hashanah. (See Parashat Re'eh; Mishneh Torah, Sacrificial Procedure 14.)