There is also no difference in the issur of rechiluth as to whether he speaks it to a Jew against a Jew or whether he speaks it against a Jew before gentiles. And when we look into it closely, we will find that his sin is much greater in this [the latter] than in rechiluth in general. For in telling him [the gentile] what Ploni [the Jew] did to him or said about him, he certainly can cause him [Ploni] harm and grief. (And there are other reasons, as we explained at length above in Part One, Principle VIII, section 12.) And there are men who go greatly astray in this, imputing before a gentile a defect in wares sold to him by a Jew, or in work done for him [the gentile, by a Jew], and the like. He thereby may cause the Jew harm and grief, and very often his very livelihood is endangered thereby.
2
*פרוש: דוקא בשקר בעלילה, אבל באמת שרי {מותר} כמו בישראל כי כן צותה לנו התורה: צדק צדק תרדף, וישראל קדושים חיבין לזהר בזה. (הגהה זו, כנראה, מחמת הצנזורה).
גַּם אֵין חִלּוּק בְּאִסוּר רְכִילוּת, בֵּין אִם הוּא מַרְגִּיל עַל יִשְׂרָאֵל בִּפְנִי יִשְׂרָאֵל, וּבֵין אִם הוּא מַרְגִּיל עַל יִשְׂרָאֵל בִּפְנֵי נָכְרִים, וְכַאֲשֶׁר נְדַיֵּק הֵיטֵב, נִמְצָא, דַּעֲוֹנוֹ גָּדוֹל בָּזֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִסְתַם רְכִילוּת, כִּי עַל יְדֵי מַה שֶּׁהוּא מְסַפֵּר, שֶׁפְּלוֹנִי עָשָׂה לוֹ, אוֹ דִּבֵּר עָלָיו, בְּוַדַּאי יוּכַל לְהִסָבֵב לוֹ עַל יְדֵי זֶה הֶזֵּקּ וְצַעַר, (ועוֹד טעָמִים, אַחֵרִים וּכמוֹ שִׁהֶאִרַכנוּ לעַיל בּחֵלִק א' כּלָל ח' סִימָן י"ב). וְיֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁנִּכְשָׁלִין בָּזֶה עַד מְאֹד, שֶׁמַּטִּילִין מוּם* בִּפְנִי נָכְרִי בִּסְחוֹרוֹת, שֶׁמָּכַר לוֹ יִשְׂרָאֵל, אוֹ בִּמְלָאכָה שֶׁעָשָׂה לוֹ וְכָל כְּהַאי גַּוְנָא {וכל כיוצא בזה}, וּבָזֶה מָצוּי שֶׁגּוֹרֵם לוֹ הֶזֵּק וְצַעַר, וְכַמָּה פְּעָמִים יוֹרֵד לְחַיָּיו מַמָּשׁ עַל יְדֵי זֶה.
There is also no difference in the issur of rechiluth as to whether he speaks it to a Jew against a Jew or whether he speaks it against a Jew before gentiles. And when we look into it closely, we will find that his sin is much greater in this [the latter] than in rechiluth in general. For in telling him [the gentile] what Ploni [the Jew] did to him or said about him, he certainly can cause him [Ploni] harm and grief. (And there are other reasons, as we explained at length above in Part One, Principle VIII, section 12.) And there are men who go greatly astray in this, imputing before a gentile a defect in wares sold to him by a Jew, or in work done for him [the gentile, by a Jew], and the like. He thereby may cause the Jew harm and grief, and very often his very livelihood is endangered thereby.
*פרוש: דוקא בשקר בעלילה, אבל באמת שרי {מותר} כמו בישראל כי כן צותה לנו התורה: צדק צדק תרדף, וישראל קדושים חיבין לזהר בזה. (הגהה זו, כנראה, מחמת הצנזורה).