ויאמר ה' אל משה נטה את ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים. יל"ד הלא משה היה עומד תחת השמים ואיך יטה ידו על השמים כאלו הוא עומד למעלה הימנו והול"ל הרם ידך אל השמים. אך הנה כתיב הללו את ה' מן השמים וכו' והמים אשר מעל השמים יהללו את שם ה' כי הוא צוה ונבראו ויעמידם לעד לעולם. ויש להבין מה זה ענין ההלל הגדול אשר להמים שלמעלה ולמה פרטם הכתוב בזה. אך הנה המים הם רמז להחסדים כנודע. והחסדים מעלתם על השמים כמ"ש כי גדול על השמים חסדך והחסדים הנה זה תועלתם שיורדים לעוה"ז ע"י הצי"ע. וכן מי"ם גימ' צ' שהצדיק הוא הצנור להוריד על ידו החסדים העליונים אשר מעל השמים בכח נשמתו שהוא בעוה"ז ושרשה בעליונים גבוה מעל גבוה. לכך יכולים האורו' העליונים לירד על ידו. וכמו שהיה זה ע"י משה רבינו שהוריד בכחו הגדול חסדים טובים ואורות קדושות לעוה"ז וז"ש וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך הרמז בזה כי הש"י ראה והתקין האור העליון שהוא חסד העליון כיל"ח הנה תיקן האלהים להוריד את האור על ידי הצדיק משרע"ה שנקרא כי טוב כמ"ש ותרא אותו כי טוב הוא וכן כל צדיק נקרא כי טוב שנאמר אמרו לצדיק כי טוב. וז"ש הכ' ויבדל אלהים בין האור ובין החשך. יל"ד למה נאמר שנית אלהי"ם. אך זה רמז על משרע"ה שנקרא אלהים כמ"ש ראה נתתיך אלהים לפרעה וכן נקרא איש האלהים ור"ל כאשר משרע"ה הוא צנור החסדים לכך הנה הוא המבדיל בין האור ובין החשך בין מעשיהם של צדיקים ובין מעשיהם של הרשעים לבל ישתמשו בערבוביא שלא ילכו ישראל פעם באור ופעם בחשך חלילה. רק הוא בכח נשמתו העליונה המשיך והוריד לישראל והבדילם מן המצרים. וזהו עיקר ההבדלה בין האור דבין החשך שהוא בין ישראל לעובדי כוכבים להיות בני ישראל מופרשים ומובדלים מבין עובדי כוכבים כנ"ל. והנה אמנם האור הגנוז העליון הוא נגנז בשבת שזהו מתנה טובה לישראל וז"ש מתנה טובה יש לי בבית גנזי. ובשבת יורד האור הגנוז לישראל לכך סמוך בההבדלה בין ישראל וכו' בין יום השביעי לששת ימי המעשה כנ"ל. וז"ש כאן ולכל בנ"י היה אור במושבותם אותיו' שב"ת ר"ל שמשרע"ה הנה המשיך האור הגנוז העליון לבנ"י ביום השבת והוא עשה כל ההבדלה הזאת בין האור ובין החשך ובין ישראל וכו' בין יום השביעי לשש' ימי המעשה. לכך כאשר המשיך האור לישראל ביום השבת והפרישם מן המצרים הנה בע"כ תהיה הענין והחשך למצרים כי אין כדאי להשתמש בו רשעים. וזהו המבואר במד"ר כי מחשך שלמעלה הביא עליהם שהוא ההיפך מבחי' האור העליון כנ"ל והנה כן משרע"ה אתפשטותא בכל דרא וכל צדיק הוא צנור השפע האור העליון כנ"ל כמ"ש אור זרוע לצדיק והוא הממשיכם לישראל ולכך סמוך ליה ולישרי לב שמחה כי הוא הממשיך לישרי לב הם כלל ישראל הישרים שמחה ונהנים מאורו כמש"א מנוחה ושמחה אור ליהודים. ולכך כל הצדיקים נקראים מאורות שמשפיעיה מאור חסדים לישראל ועי"כ החשך והאפילה למצרים. וזהו יוצר אור ובורא חשך. וכן בימי מרדכי ליהודים היתה אורה ושמחה ועל העכו"ם חשך ואפילה כנודע. והנה זה הוא השבח הגדול אשר להמים מעל השמים הם החסדי' היורדים על ידי הצדיק כי הוא צוה ונבראו ויעמיד' לעד להורידם לעוה"ז. והנה זהו הרמז נטה ידך ר"ל כחך כי משרע"ה ימשיך בכחו הגדול העליון והחסדים לישראל אז ממילא ויהי החשך על ארץ מצרי' כמ"ש הנה החשך מכסה ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה בב"א:
Hashem said to Moshe, "stretch your hand upon the heavens and there will be darkness in the land of Egypt". The question could be asked: Moshe was under the heaven, but he lifts his hand above the heaven--it should've said "lift your hand to the heaven." It sounds like he's on top of the heaven. The explanation is: it says in the posuk "praise Gd from the heavens...and the water that is above the heavens. Let us praise the name of Gd because He commanded and it was created and He caused it to endure forever." We need to understand what is this great praise of the water above--how come the Torah specifies that specifically? The answer is a hint to kindness, as is known. Kindness is greater than the heavens. It says in the posuk "your kindness is greater than the heavens," and kindness is beneficial when it descends into this world through a perfect tzaddik. Also, water is gematria "90," which equals, numerically, to "tzaddik." A tzaddik is a conduit from whom the Supernal Kindness [above the Heaven] descends. He does this with the power of his soul, which is in this world, but his source is in the highest of heavens. Therefore, the highest lights are able to descend through him. Just as this was for Moshe Rabbeinu, who brought good kindness and holy lights to the world. This is the inner meaning of the posuk "G-d saw the light was good, and G-d separated between the light and darkness." What this alludes to: how G-d saw and prepared the Supernal Light (which is Supernal Kindness), "His Kindness is everlasting." G-d prepared it to bring it down through the tzaddik, Moshe Rabbeinu, who's called "good" as it says in the Torah "...and she saw that he was good." Every tzaddik is also called "good," as it says in the posuk "say to the tzaddik that he is good." That's the meaning of the posuk that "G-d separated between the light and the darkness." Why does the Torah repeat G-d's name in the same posuk? This actually refers to Moshe Rabbeinu, who's referred as "Elohim" in the posuk "Look, I have given you as Elohim to Pharaoh." Moshe's also called a "man of Gd." What this means is that when Moshe serves as a vessel for G-d's kindness, he separates between the light and darkness, between the actions of the tzaddikim and wicked, so they will not be mixed up, so the Jews shouldn't go sometime in light and sometime in darkness, G-d forbid. Instead, with a power of his soul, he brings this [kindness] to the Jewish people, separating them from the Egyptians. This is the main separation of light and darkness: the separation between the Jews and gentiles. However, this Supernal Hidden Light is hidden in Shabbat, which is called a "good gift" as it says in the Talmud "I have a good gift in my storage house." So, on Shabbat this hidden Light goes down to the Jewish people, which is why we say, in Havdalah, Hashem separates between the Jews and the gentiles, immediately followed by Hashem separating the Seventh day and the rest of the week. That's why it says in the posuk "they had light where they lived (b'moshvotam) [which has the same letters as Shabbat]." What that means is that Moshe brough the Supernal Light on Shabbat, and he made all the separation between light and darkness, the Jews and gentiles, the Seventh day and six days of the week. So, when he brought the light of Shabbat to Jewish people it automatically caused the Egyptians to have darkness because they don't deserve to use that light. This is the meaning of the Midrash that the darkness he brought upon them the Supernal Darkness. There's a Moshe Rabbeinu in every generation and that tzaddik is a conduit to bring down the Supernal Light, as it says in the Torah "the light is planted for the tzaddik" and he brings it down to the Jewish people, as it verse concludes "the upright have joy." Because he brings to the upright of heart (the Jewish people), the simcha, the joy, and the tranquality, which is why tzaddikim are called "luminaries"
ויאמר ה' אל משה נטה את ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים. יל"ד הלא משה היה עומד תחת השמים ואיך יטה ידו על השמים כאלו הוא עומד למעלה הימנו והול"ל הרם ידך אל השמים. אך הנה כתיב הללו את ה' מן השמים וכו' והמים אשר מעל השמים יהללו את שם ה' כי הוא צוה ונבראו ויעמידם לעד לעולם. ויש להבין מה זה ענין ההלל הגדול אשר להמים שלמעלה ולמה פרטם הכתוב בזה. אך הנה המים הם רמז להחסדים כנודע. והחסדים מעלתם על השמים כמ"ש כי גדול על השמים חסדך והחסדים הנה זה תועלתם שיורדים לעוה"ז ע"י הצי"ע. וכן מי"ם גימ' צ' שהצדיק הוא הצנור להוריד על ידו החסדים העליונים אשר מעל השמים בכח נשמתו שהוא בעוה"ז ושרשה בעליונים גבוה מעל גבוה. לכך יכולים האורו' העליונים לירד על ידו. וכמו שהיה זה ע"י משה רבינו שהוריד בכחו הגדול חסדים טובים ואורות קדושות לעוה"ז וז"ש וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך הרמז בזה כי הש"י ראה והתקין האור העליון שהוא חסד העליון כיל"ח הנה תיקן האלהים להוריד את האור על ידי הצדיק משרע"ה שנקרא כי טוב כמ"ש ותרא אותו כי טוב הוא וכן כל צדיק נקרא כי טוב שנאמר אמרו לצדיק כי טוב. וז"ש הכ' ויבדל אלהים בין האור ובין החשך. יל"ד למה נאמר שנית אלהי"ם. אך זה רמז על משרע"ה שנקרא אלהים כמ"ש ראה נתתיך אלהים לפרעה וכן נקרא איש האלהים ור"ל כאשר משרע"ה הוא צנור החסדים לכך הנה הוא המבדיל בין האור ובין החשך בין מעשיהם של צדיקים ובין מעשיהם של הרשעים לבל ישתמשו בערבוביא שלא ילכו ישראל פעם באור ופעם בחשך חלילה. רק הוא בכח נשמתו העליונה המשיך והוריד לישראל והבדילם מן המצרים. וזהו עיקר ההבדלה בין האור דבין החשך שהוא בין ישראל לעובדי כוכבים להיות בני ישראל מופרשים ומובדלים מבין עובדי כוכבים כנ"ל. והנה אמנם האור הגנוז העליון הוא נגנז בשבת שזהו מתנה טובה לישראל וז"ש מתנה טובה יש לי בבית גנזי. ובשבת יורד האור הגנוז לישראל לכך סמוך בההבדלה בין ישראל וכו' בין יום השביעי לששת ימי המעשה כנ"ל. וז"ש כאן ולכל בנ"י היה אור במושבותם אותיו' שב"ת ר"ל שמשרע"ה הנה המשיך האור הגנוז העליון לבנ"י ביום השבת והוא עשה כל ההבדלה הזאת בין האור ובין החשך ובין ישראל וכו' בין יום השביעי לשש' ימי המעשה. לכך כאשר המשיך האור לישראל ביום השבת והפרישם מן המצרים הנה בע"כ תהיה הענין והחשך למצרים כי אין כדאי להשתמש בו רשעים. וזהו המבואר במד"ר כי מחשך שלמעלה הביא עליהם שהוא ההיפך מבחי' האור העליון כנ"ל והנה כן משרע"ה אתפשטותא בכל דרא וכל צדיק הוא צנור השפע האור העליון כנ"ל כמ"ש אור זרוע לצדיק והוא הממשיכם לישראל ולכך סמוך ליה ולישרי לב שמחה כי הוא הממשיך לישרי לב הם כלל ישראל הישרים שמחה ונהנים מאורו כמש"א מנוחה ושמחה אור ליהודים. ולכך כל הצדיקים נקראים מאורות שמשפיעיה מאור חסדים לישראל ועי"כ החשך והאפילה למצרים. וזהו יוצר אור ובורא חשך. וכן בימי מרדכי ליהודים היתה אורה ושמחה ועל העכו"ם חשך ואפילה כנודע. והנה זה הוא השבח הגדול אשר להמים מעל השמים הם החסדי' היורדים על ידי הצדיק כי הוא צוה ונבראו ויעמיד' לעד להורידם לעוה"ז. והנה זהו הרמז נטה ידך ר"ל כחך כי משרע"ה ימשיך בכחו הגדול העליון והחסדים לישראל אז ממילא ויהי החשך על ארץ מצרי' כמ"ש הנה החשך מכסה ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה בב"א:
Hashem said to Moshe, "stretch your hand upon the heavens and there will be darkness in the land of Egypt". The question could be asked: Moshe was under the heaven, but he lifts his hand above the heaven--it should've said "lift your hand to the heaven." It sounds like he's on top of the heaven. The explanation is: it says in the posuk "praise Gd from the heavens...and the water that is above the heavens. Let us praise the name of Gd because He commanded and it was created and He caused it to endure forever." We need to understand what is this great praise of the water above--how come the Torah specifies that specifically? The answer is a hint to kindness, as is known. Kindness is greater than the heavens. It says in the posuk "your kindness is greater than the heavens," and kindness is beneficial when it descends into this world through a perfect tzaddik. Also, water is gematria "90," which equals, numerically, to "tzaddik." A tzaddik is a conduit from whom the Supernal Kindness [above the Heaven] descends. He does this with the power of his soul, which is in this world, but his source is in the highest of heavens. Therefore, the highest lights are able to descend through him. Just as this was for Moshe Rabbeinu, who brought good kindness and holy lights to the world. This is the inner meaning of the posuk "G-d saw the light was good, and G-d separated between the light and darkness." What this alludes to: how G-d saw and prepared the Supernal Light (which is Supernal Kindness), "His Kindness is everlasting." G-d prepared it to bring it down through the tzaddik, Moshe Rabbeinu, who's called "good" as it says in the Torah "...and she saw that he was good." Every tzaddik is also called "good," as it says in the posuk "say to the tzaddik that he is good." That's the meaning of the posuk that "G-d separated between the light and the darkness." Why does the Torah repeat G-d's name in the same posuk? This actually refers to Moshe Rabbeinu, who's referred as "Elohim" in the posuk "Look, I have given you as Elohim to Pharaoh." Moshe's also called a "man of Gd." What this means is that when Moshe serves as a vessel for G-d's kindness, he separates between the light and darkness, between the actions of the tzaddikim and wicked, so they will not be mixed up, so the Jews shouldn't go sometime in light and sometime in darkness, G-d forbid. Instead, with a power of his soul, he brings this [kindness] to the Jewish people, separating them from the Egyptians. This is the main separation of light and darkness: the separation between the Jews and gentiles. However, this Supernal Hidden Light is hidden in Shabbat, which is called a "good gift" as it says in the Talmud "I have a good gift in my storage house." So, on Shabbat this hidden Light goes down to the Jewish people, which is why we say, in Havdalah, Hashem separates between the Jews and the gentiles, immediately followed by Hashem separating the Seventh day and the rest of the week. That's why it says in the posuk "they had light where they lived (b'moshvotam) [which has the same letters as Shabbat]." What that means is that Moshe brough the Supernal Light on Shabbat, and he made all the separation between light and darkness, the Jews and gentiles, the Seventh day and six days of the week. So, when he brought the light of Shabbat to Jewish people it automatically caused the Egyptians to have darkness because they don't deserve to use that light. This is the meaning of the Midrash that the darkness he brought upon them the Supernal Darkness. There's a Moshe Rabbeinu in every generation and that tzaddik is a conduit to bring down the Supernal Light, as it says in the Torah "the light is planted for the tzaddik" and he brings it down to the Jewish people, as it verse concludes "the upright have joy." Because he brings to the upright of heart (the Jewish people), the simcha, the joy, and the tranquality, which is why tzaddikim are called "luminaries"