וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה' . להבין ענין האמירה הזאת שאמר אליו אני ה' מה אמר לו. אך הנה באה ללמד לאדם דעת להבין בעצמו כי בכ"ע עמדו לפני ה' בתורה ותפלה כי הוא איננו כדאי וראוי לזכות ולעמוד לפתוח פיו לפני הש"י ממה"מ הקב"ה ואינו בכחו לדבר מאומה זולת מחסד הבורא עליו אשר ישים דבר בפיו לאמר כה תדבר כמש"א דוד המלך ע"ה כי אין מלה בלשוני הן ה' ידעת כלה. לכן צריך האדם להכנע ולשבר לבבו קודם הלימוד והתפלה להתפלל לה' ולשאול ממנו מענה לשון כמ"ש בברכת התורה אשר קדשנו במצותיו וצונו לעסוק בדברי תורה. ואעפ"כ מתפללים והערב נא כו' את דברי תורתך בפינו שיהיה בו עריבות ומתיקות לפניך להיות נחת רוח לפני כסא כבודך אע"פ שהאדם מחויב ללמוד במצות הבורא בחיוב דאורייתא מ"מ אינו כשאר מלאכות שמחויב לראות להשלים פעולתו אשר נשלח אליה כי אורייתא צריך הקדמת דחילו ורחימו וכן בתפלה ושאר כל המצות כי הוא רק חסד עליון אשר יזכה האדם השפל לעמוד לפניו ולהתפלל כמ"ש הללו את ה' מן השמים. ר"ל להודות ולהלל לפניו ית"ש הוא ג"כ סיוע מן השמים טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו יודוך ה' כו' כל זה מצד הרחמנות אשר יודוך כל מעשיך. לכן אל יפול לב האדם עליו בראותו כי הקדים ליגע קודם התפלה הרבה בלימוד שיעורין כסדרן ואעפ"כ מתהפך הוא בתחבולותיו בשעת התפלה ואיננה שגורה בפיו ואיננו יכול להתפלל כי הכל הוא מן השמים והוא יעשה את שלו. ועל כזה רמזו רז"ל אל תעש תפלתך קבע. ענין הקביעות הוא הבא בכל עת בטבע. כן אל תעש תפלתך מצד שלמדת הרבה קודם התפלה בקביעות ועי"כ נכון לך להתפלל. לא כן אלא רחמים ותחנונים לפני המקום מצד הרחמנות תבא לפני המקום. וכן נאמר ואתחנן כו' פרש"י מתנת חנם אע"פ שיש להם לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים אעפ"כ אינם מבקשים רק מתנת חנם. ר"ל שיש להם לתלות שיהיה תפלתם נכונה ע"י מעשיהם הטובים שלמדו הרבה ועשו מעש"ט קודם התפלה אעפ"כ אינם מבקשים ר"ל הבקש' שלהם אינה רק מתנת חנם כנ"ל. וז"ש שצריך לומר קודם שמ"ע אדני שפתי תפתח כי לולא זאת איך יכול לעמוד בתפל' כי איך יזכה ילוד אשה לעמוד לפני הקב"ה. הנה כזה היה הענין אצל משרע"ה ציר נאמן כי שלחו ה' לפדו' את בנ"י ולהוציאם ממצרים ומשרע"ה באהבתו לישראל הלך בהתלהבות לקיים דבר השליחות וכאשר ראה כי לא שמעו לו הרע בעיניו והתחיל לזעוק למה הרעות. אמר לו הקב"ה דע לפני מי אתה עומד כי אני ה' כמו שמבואר בזוה"ק מקמאי מלילת מילין אילין. ודו"ק:
וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה' . להבין ענין האמירה הזאת שאמר אליו אני ה' מה אמר לו. אך הנה באה ללמד לאדם דעת להבין בעצמו כי בכ"ע עמדו לפני ה' בתורה ותפלה כי הוא איננו כדאי וראוי לזכות ולעמוד לפתוח פיו לפני הש"י ממה"מ הקב"ה ואינו בכחו לדבר מאומה זולת מחסד הבורא עליו אשר ישים דבר בפיו לאמר כה תדבר כמש"א דוד המלך ע"ה כי אין מלה בלשוני הן ה' ידעת כלה. לכן צריך האדם להכנע ולשבר לבבו קודם הלימוד והתפלה להתפלל לה' ולשאול ממנו מענה לשון כמ"ש בברכת התורה אשר קדשנו במצותיו וצונו לעסוק בדברי תורה. ואעפ"כ מתפללים והערב נא כו' את דברי תורתך בפינו שיהיה בו עריבות ומתיקות לפניך להיות נחת רוח לפני כסא כבודך אע"פ שהאדם מחויב ללמוד במצות הבורא בחיוב דאורייתא מ"מ אינו כשאר מלאכות שמחויב לראות להשלים פעולתו אשר נשלח אליה כי אורייתא צריך הקדמת דחילו ורחימו וכן בתפלה ושאר כל המצות כי הוא רק חסד עליון אשר יזכה האדם השפל לעמוד לפניו ולהתפלל כמ"ש הללו את ה' מן השמים. ר"ל להודות ולהלל לפניו ית"ש הוא ג"כ סיוע מן השמים טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו יודוך ה' כו' כל זה מצד הרחמנות אשר יודוך כל מעשיך. לכן אל יפול לב האדם עליו בראותו כי הקדים ליגע קודם התפלה הרבה בלימוד שיעורין כסדרן ואעפ"כ מתהפך הוא בתחבולותיו בשעת התפלה ואיננה שגורה בפיו ואיננו יכול להתפלל כי הכל הוא מן השמים והוא יעשה את שלו. ועל כזה רמזו רז"ל אל תעש תפלתך קבע. ענין הקביעות הוא הבא בכל עת בטבע. כן אל תעש תפלתך מצד שלמדת הרבה קודם התפלה בקביעות ועי"כ נכון לך להתפלל. לא כן אלא רחמים ותחנונים לפני המקום מצד הרחמנות תבא לפני המקום. וכן נאמר ואתחנן כו' פרש"י מתנת חנם אע"פ שיש להם לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים אעפ"כ אינם מבקשים רק מתנת חנם. ר"ל שיש להם לתלות שיהיה תפלתם נכונה ע"י מעשיהם הטובים שלמדו הרבה ועשו מעש"ט קודם התפלה אעפ"כ אינם מבקשים ר"ל הבקש' שלהם אינה רק מתנת חנם כנ"ל. וז"ש שצריך לומר קודם שמ"ע אדני שפתי תפתח כי לולא זאת איך יכול לעמוד בתפל' כי איך יזכה ילוד אשה לעמוד לפני הקב"ה. הנה כזה היה הענין אצל משרע"ה ציר נאמן כי שלחו ה' לפדו' את בנ"י ולהוציאם ממצרים ומשרע"ה באהבתו לישראל הלך בהתלהבות לקיים דבר השליחות וכאשר ראה כי לא שמעו לו הרע בעיניו והתחיל לזעוק למה הרעות. אמר לו הקב"ה דע לפני מי אתה עומד כי אני ה' כמו שמבואר בזוה"ק מקמאי מלילת מילין אילין. ודו"ק:
......