במדרש ולרשע אמר כו' שאין הקב"ה חפץ בקילוסן של רשעים כו'. דהנה עיקר בריאת האדם להעיד על הבורא ית'. וזה כח הדיבור דכתיב לנפש חי' מתרגמינן לרוח ממללא. ונבחרו בנ"י שהם עיקר האדם כדאיתא אתם קרוין אדם עם זו יצרתי כו' תהלתי יספרו. אך שצריכין מקודם לתקן עצמנו להיות כלים להוציא דבר אמת מפה. וזה עיקר הצרעת שנק' סגירו שא"י לפתוח הפה כראוי בתורה ותפילה. וכ"כ הוציאה ממסגר נפשי להודות כו' לכן כתי' זאת תהי' תורת המצורע שעיקר הטהרה כדי להיות כלי מוכן לתורה. אך גם זה אמת שע"י התורה יכולין לתקן עצמינו ג"כ. הגם שאין עוסקין כראוי. אם הכוונה לש"ש כדאיתא המאור שבה מחזירן למוטב. וזה ג"כ פי' תהי' תורת המצורע ביום טהרתו. וכתי' בורא ניב שפתים כו' שכשהקב"ה מרחם על האדם ופותח פיו בתורה נתרפא ומתקרב. וע"ד הרמז י"ל בפי' והובא אל הכהן דק' הא כתי' ויצא הכהן כו'. רק שקאי על תורת המצורע שזה הניצוץ מדברי תורה שבכוחו מתרפא המצורע הארה זו באה אל הכהן. ואז הכהן זוכר בהמצורע והולך אליו לחוץ לראות את נגעו. וכל צרעת וסגירו ע"י עשי' גשמיות כדכתיב ימי המעשה יהי' סגור. אבל בש"ק אין מגע צרעת ולכן שבת סהדותא איקרי ויכולין להעיד על הבורא ית' ונפתח ההסגר כנ"ל:
The Midrash (Vayikra Rabbah 16:4) states that Hashem does not want the wicked to praise Him, as it says in Tehillim 50:16, “to the wicked He says: ‘Why do you speak My praise?’” The primary reason for mankind's creation is to testify about Hashem, as explained by Onkelos: a living being is “a spirit that can speak.” Bnei Yisrael are chosen for this role, as it states, “You are called ‘Adam,’” and “I created this nation, so they may tell My praise.” However, we must first repair ourselves to be fitting vessels to speak words of truth. The affliction of tzara’as is a blockage, preventing proper speech of Torah and prayer, as it says, “Take me out of the confinement of my soul, so that I may praise You” (Tehillim 142:8). The pasuk “this is the Torah of the metzora” (Vayikra 14:2) indicates that the primary purpose of the purification process is to become a fitting vessel for Torah. Even if one cannot delve into Torah properly due to impurities, if the intention is for the sake of Heaven, the light within the Torah will return them to good. The purification process involves the metzora being brought to the cohen, signifying that the sparks of Torah with which the metzora becomes purified bring enlightenment to the cohen. The cohen then recalls the metzora’s plight and goes out to see his affliction. The concept of tzara’as and its blockages is due to physical actions, as indicated by “During the days of the week it is closed.” However, on Shabbos, tzara’as does not have power, and Shabbos is called a “testimony,” allowing us to testify about Hashem. The blockage is opened on Shabbos, reconnecting us to Hashem and allowing us to fulfill our purpose of testifying about His greatness.
3
בפסוק ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם. ודרשו חז"ל וכי בשורה היא אלא שהאמוריים הטמינו מטמוניות כו'. הענין הוא כי הבטחת ארץ כנען לבנ"י הוא מה שזכו להנחיל א"י שנעשה נחלת ה' ונתהפך מטומאת ארץ כנען להיות ארץ ישראל מקודש לה'. וכענין זה עצמו הוא ביותר מה שיכולין בנ"י לתקן גם מקומות שנמצא בהם הטומאה. וע"י התיקונים ומצות שנתנה תורה נתרפא הצרעת כמ"ש נרפא נגע הצרעת מן הצרוע ומדקדקין דהל"ל נרפא המצורע מהנגע. רק שגוף הנגע נתהפך ונתרפא. וזהו ענין המטמוניות כמ"ש מה רב טובך אשר צפנת ליראיך כמ"ש במ"א. ובמד' ראשו כתם פז ק' תלתלים שחורות כעורב. הלכות זיבה וצרעת שנראין כעורים לדורשן ערבים הם לפני כו'. והרמז כנ"ל. כי באמת במתן תורה היו בנ"י נקיים בלי זיבה וצרעת. וע"י החטא נעשו זבין ומצורעין. אעפ"כ הטומאה אין לה מציאות ודביקות בבנ"י. כאשר צותה התורה לשלח המצורע ממחנה ישראל. וכמו כן בגוף נפש איש ישראל לא יוכל הטומאה להתקיים. ולכן נעשה נגע בעור להוציא הטומאה מגוף האדם ורמ"ח אברים שנק' מחנה וכמ"ש במ"א פי' המד' בפ' תזריע נכונו ללצים שפטים ע"ש. כי בעכו"ם מצאה הטומאה מנוח. אבל כשבא לאיש ישראל נעשית נגע ובולטת לחוץ עד הזמן שמתרפאת לגמרי ונמצא אח"כ בא עוד ליתרון כענין יתרון כח של בע"ת לצדיק גמור. וכן פרשנו והזרתם כו' בנ"י מטומאתם. לשון נזירה והפרשה ולשון נזר. שע"י הטומאה כשמטהרין מתעלין. וזהו קוצותיו תלתלים שהגם שבאמת השערות הם מותרות. עכ"ז מוסיף עוד מעלה יתירה. ולכן פרשיות זיבה וצרעת. הגם שלולי החטא לא היו. עכ"ז ערבים הם ביותר. וע"ז נאמר שחורה אני ונאוה כשבנ"י שחורין בגלות וטומאות זוכין אח"כ עוד להתנאות לפניו ב"ה וב"ש ביותר:
(Vayikra 14:34) The pasuk states that when Bnei Yisrael come to the land of Canaan, there will be an affliction of tzara’as on the houses. The Midrash (Vayikra Rabbah 17:6) explains that this is actually good news because the Canaanites hid treasures in the walls, and through the tzara’as, the walls would be destroyed, revealing the treasures. This signifies that Bnei Yisrael will transform the land of Canaan into Eretz Yisrael, a land sanctified for Hashem. The affliction of tzara’as on houses shows that Bnei Yisrael can repair even places of impurity. Through the Torah's mitzvos, the tzara’as is healed, turning the affliction into something positive. This is hinted at in the pasuk “the affliction of tzara’as will be healed,” indicating that the actual affliction is transformed into a source of healing. The Midrash (Shir Hashirim Rabbah 5:11:5) explains the pasuk “His head is finest gold, His locks are curled, black as a raven” to refer to the laws of ziva and metzora, which seem unpleasant but are sweet to Hashem. At the time of the Torah's giving, Bnei Yisrael were pure from afflictions, but through sin, they became afflicted. However, impurity cannot remain within Bnei Yisrael and is expelled, leading to healing and elevation, similar to how a ba’al teshuva has an advantage over a tzadik. This is the meaning of the pasuk, “I am blackened, but beautiful,” indicating that even though Bnei Yisrael may become impure through exile, they ultimately become more beautiful before Hashem.
תרמ"ו
5646
במדרש ולרשע אמר כו' שאין הקב"ה חפץ בקילוסן של רשעים כו'. דהנה עיקר בריאת האדם להעיד על הבורא ית'. וזה כח הדיבור דכתיב לנפש חי' מתרגמינן לרוח ממללא. ונבחרו בנ"י שהם עיקר האדם כדאיתא אתם קרוין אדם עם זו יצרתי כו' תהלתי יספרו. אך שצריכין מקודם לתקן עצמנו להיות כלים להוציא דבר אמת מפה. וזה עיקר הצרעת שנק' סגירו שא"י לפתוח הפה כראוי בתורה ותפילה. וכ"כ הוציאה ממסגר נפשי להודות כו' לכן כתי' זאת תהי' תורת המצורע שעיקר הטהרה כדי להיות כלי מוכן לתורה. אך גם זה אמת שע"י התורה יכולין לתקן עצמינו ג"כ. הגם שאין עוסקין כראוי. אם הכוונה לש"ש כדאיתא המאור שבה מחזירן למוטב. וזה ג"כ פי' תהי' תורת המצורע ביום טהרתו. וכתי' בורא ניב שפתים כו' שכשהקב"ה מרחם על האדם ופותח פיו בתורה נתרפא ומתקרב. וע"ד הרמז י"ל בפי' והובא אל הכהן דק' הא כתי' ויצא הכהן כו'. רק שקאי על תורת המצורע שזה הניצוץ מדברי תורה שבכוחו מתרפא המצורע הארה זו באה אל הכהן. ואז הכהן זוכר בהמצורע והולך אליו לחוץ לראות את נגעו. וכל צרעת וסגירו ע"י עשי' גשמיות כדכתיב ימי המעשה יהי' סגור. אבל בש"ק אין מגע צרעת ולכן שבת סהדותא איקרי ויכולין להעיד על הבורא ית' ונפתח ההסגר כנ"ל:
The Midrash (Vayikra Rabbah 16:4) states that Hashem does not want the wicked to praise Him, as it says in Tehillim 50:16, “to the wicked He says: ‘Why do you speak My praise?’” The primary reason for mankind's creation is to testify about Hashem, as explained by Onkelos: a living being is “a spirit that can speak.” Bnei Yisrael are chosen for this role, as it states, “You are called ‘Adam,’” and “I created this nation, so they may tell My praise.” However, we must first repair ourselves to be fitting vessels to speak words of truth. The affliction of tzara’as is a blockage, preventing proper speech of Torah and prayer, as it says, “Take me out of the confinement of my soul, so that I may praise You” (Tehillim 142:8).
The pasuk “this is the Torah of the metzora” (Vayikra 14:2) indicates that the primary purpose of the purification process is to become a fitting vessel for Torah. Even if one cannot delve into Torah properly due to impurities, if the intention is for the sake of Heaven, the light within the Torah will return them to good. The purification process involves the metzora being brought to the cohen, signifying that the sparks of Torah with which the metzora becomes purified bring enlightenment to the cohen. The cohen then recalls the metzora’s plight and goes out to see his affliction.
The concept of tzara’as and its blockages is due to physical actions, as indicated by “During the days of the week it is closed.” However, on Shabbos, tzara’as does not have power, and Shabbos is called a “testimony,” allowing us to testify about Hashem. The blockage is opened on Shabbos, reconnecting us to Hashem and allowing us to fulfill our purpose of testifying about His greatness.
בפסוק ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם. ודרשו חז"ל וכי בשורה היא אלא שהאמוריים הטמינו מטמוניות כו'. הענין הוא כי הבטחת ארץ כנען לבנ"י הוא מה שזכו להנחיל א"י שנעשה נחלת ה' ונתהפך מטומאת ארץ כנען להיות ארץ ישראל מקודש לה'. וכענין זה עצמו הוא ביותר מה שיכולין בנ"י לתקן גם מקומות שנמצא בהם הטומאה. וע"י התיקונים ומצות שנתנה תורה נתרפא הצרעת כמ"ש נרפא נגע הצרעת מן הצרוע ומדקדקין דהל"ל נרפא המצורע מהנגע. רק שגוף הנגע נתהפך ונתרפא. וזהו ענין המטמוניות כמ"ש מה רב טובך אשר צפנת ליראיך כמ"ש במ"א. ובמד' ראשו כתם פז ק' תלתלים שחורות כעורב. הלכות זיבה וצרעת שנראין כעורים לדורשן ערבים הם לפני כו'. והרמז כנ"ל. כי באמת במתן תורה היו בנ"י נקיים בלי זיבה וצרעת. וע"י החטא נעשו זבין ומצורעין. אעפ"כ הטומאה אין לה מציאות ודביקות בבנ"י. כאשר צותה התורה לשלח המצורע ממחנה ישראל. וכמו כן בגוף נפש איש ישראל לא יוכל הטומאה להתקיים. ולכן נעשה נגע בעור להוציא הטומאה מגוף האדם ורמ"ח אברים שנק' מחנה וכמ"ש במ"א פי' המד' בפ' תזריע נכונו ללצים שפטים ע"ש. כי בעכו"ם מצאה הטומאה מנוח. אבל כשבא לאיש ישראל נעשית נגע ובולטת לחוץ עד הזמן שמתרפאת לגמרי ונמצא אח"כ בא עוד ליתרון כענין יתרון כח של בע"ת לצדיק גמור. וכן פרשנו והזרתם כו' בנ"י מטומאתם. לשון נזירה והפרשה ולשון נזר. שע"י הטומאה כשמטהרין מתעלין. וזהו קוצותיו תלתלים שהגם שבאמת השערות הם מותרות. עכ"ז מוסיף עוד מעלה יתירה. ולכן פרשיות זיבה וצרעת. הגם שלולי החטא לא היו. עכ"ז ערבים הם ביותר. וע"ז נאמר שחורה אני ונאוה כשבנ"י שחורין בגלות וטומאות זוכין אח"כ עוד להתנאות לפניו ב"ה וב"ש ביותר:
(Vayikra 14:34) The pasuk states that when Bnei Yisrael come to the land of Canaan, there will be an affliction of tzara’as on the houses. The Midrash (Vayikra Rabbah 17:6) explains that this is actually good news because the Canaanites hid treasures in the walls, and through the tzara’as, the walls would be destroyed, revealing the treasures.
This signifies that Bnei Yisrael will transform the land of Canaan into Eretz Yisrael, a land sanctified for Hashem. The affliction of tzara’as on houses shows that Bnei Yisrael can repair even places of impurity. Through the Torah's mitzvos, the tzara’as is healed, turning the affliction into something positive. This is hinted at in the pasuk “the affliction of tzara’as will be healed,” indicating that the actual affliction is transformed into a source of healing.
The Midrash (Shir Hashirim Rabbah 5:11:5) explains the pasuk “His head is finest gold, His locks are curled, black as a raven” to refer to the laws of ziva and metzora, which seem unpleasant but are sweet to Hashem. At the time of the Torah's giving, Bnei Yisrael were pure from afflictions, but through sin, they became afflicted. However, impurity cannot remain within Bnei Yisrael and is expelled, leading to healing and elevation, similar to how a ba’al teshuva has an advantage over a tzadik. This is the meaning of the pasuk, “I am blackened, but beautiful,” indicating that even though Bnei Yisrael may become impure through exile, they ultimately become more beautiful before Hashem.