בפ' מרבים העם. כתבתי כבר במ"א כי הבינו החכמים שלא הי' הריבוי בשלימות כי בוודאי לעולם הרצון והדעת מרובה על המתקיים במעשה ובפועל. ולמשכן לא קיבלו רק הנדבה הנתקנת בכל השלימות. ואיתא אחד המרבה והממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים. ויתכן לפרש על המרבה כי הריבוי צריך שמירה שיהי' לשם שמים כראוי. וע' בטור או"ח סי' א' שנראה ג"כ שהבין כך. ואותן החכמים העושין הי' חכמה שלהם נמשך בתוך המעשה לא חכמה בלבד. כמ"ש מעין זה בס' קול שמחה על המדרש בהמה כתיב ע"ש. וז"ש לחשוב מחשבות לעשות כו' שלא יהי' נפרד המעשה מן המחשבה והדעת כנ"ל:
On the pasuk “the nation is bringing too much” (Shemos 36:5), we have written elsewhere that the sages realized the extra donations were not given perfectly. The desire and understanding often exceed what is accomplished in action. For the Mishkan, they only accepted gifts given with absolute perfection. It states, “One who gives a lot and one who gives a little (are equal) so long as their intention is for the sake of Heaven” (Shulchan Aruch Orach Chaim 1:3). One who gives a lot needs extra protection to ensure it is for the sake of Heaven. The Tur (ibid) seems to understand this as well. The wise builders of the Mishkan ensured their wisdom flowed into their actions, not just remained as thoughts. This is the idea of the pasuk “To think thoughts to do” (Shemos 35:35), meaning action should not be disconnected from thought and understanding.
תרמ"א
5641
בפ' מרבים העם. כתבתי כבר במ"א כי הבינו החכמים שלא הי' הריבוי בשלימות כי בוודאי לעולם הרצון והדעת מרובה על המתקיים במעשה ובפועל. ולמשכן לא קיבלו רק הנדבה הנתקנת בכל השלימות. ואיתא אחד המרבה והממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים. ויתכן לפרש על המרבה כי הריבוי צריך שמירה שיהי' לשם שמים כראוי. וע' בטור או"ח סי' א' שנראה ג"כ שהבין כך. ואותן החכמים העושין הי' חכמה שלהם נמשך בתוך המעשה לא חכמה בלבד. כמ"ש מעין זה בס' קול שמחה על המדרש בהמה כתיב ע"ש. וז"ש לחשוב מחשבות לעשות כו' שלא יהי' נפרד המעשה מן המחשבה והדעת כנ"ל:
On the pasuk “the nation is bringing too much” (Shemos 36:5), we have written elsewhere that the sages realized the extra donations were not given perfectly. The desire and understanding often exceed what is accomplished in action. For the Mishkan, they only accepted gifts given with absolute perfection.
It states, “One who gives a lot and one who gives a little (are equal) so long as their intention is for the sake of Heaven” (Shulchan Aruch Orach Chaim 1:3). One who gives a lot needs extra protection to ensure it is for the sake of Heaven. The Tur (ibid) seems to understand this as well.
The wise builders of the Mishkan ensured their wisdom flowed into their actions, not just remained as thoughts. This is the idea of the pasuk “To think thoughts to do” (Shemos 35:35), meaning action should not be disconnected from thought and understanding.