במדרש סמוך ללא תעלה במעלות כו' וכי ערותן של כהנים מגולה כו' כשם שלא יפסיעו פסיעה גסה כן בדיינים כו'. פי' שלא תעלה במעלות מצד כח גוף האדם שהוא העולה על מזבח השי"ת רק שמקיים מצות הקב"ה וז"ש שלא תגלה ערותך שכל שמשתתף כח עצמו מגרע כנ"ל. וכן במשפטים דכתיב אשר תשים לפניהם. פשוט י"ל שלפני הרגשות האדם ומעשה קטן או גדול. אף מחשבה ותנועה קלה. צריך להיות במשפט. אם הוא רצונו ית'. שיהי' המשפטים שהם תורת השי"ת לפניהם ממש כנ"ל [כעין זה בס' קול שמחה] וכשעושה כן נקרא אינו פוסע פסיעה גסה. וז"ש הוו מתונים בדין ממש להיות נמסר כל האדם בדין כנ"ל:
The Midrash (Shemos Rabbah 30b) explains the connection between the end of the previous parsha, which discusses using a ramp instead of stairs for the mizbeach, and the beginning of this parsha about judges. The reason for not using stairs is to prevent revealing the cohanim's nakedness, even though they wore pants. Rav Avina clarifies that this teaches cohanim to take careful steps, and similarly, judges should be meticulous in judgment. Spiritual growth or ascending the mizbeach should not be attributed to personal strength or understanding but should be done because Hashem commanded it. "Do not reveal your nakedness" signifies that performing mitzvos for personal desires diminishes their value. Similarly, "You shall place before them" means decisions, even daily interactions, should align with Hashem's will, not personal inclinations. Acting based on personal desires is like taking hasty steps. The Mishna in Avot 1:1, "Be patient in judgment," emphasizes that one's entire self should be dedicated to careful and deliberate judgment, ensuring every action aligns with Hashem's Torah and will. This approach ensures all actions and judgments are thoughtful and adhere to divine commandments.
3
ששת ימים כו' למען ינוח שורך וחמורך כו'. כי שבת הוא עצה לקרב כל מעשה בראשית להשי"ת ע"י שמירת שבת שהוא עדות שהשי"ת ברא מעשה בראשית. וזהו למען ינוח כו' כמ"ש במ"א באורך. [ועיין בס' עבודת ישראל]. ולמען ינוח הוא טעם על ששת ימים תעשה מעשיך כי מהראוי היה שבנ"י יהיו בחי' עולם שכולו שבת. רק שנשתלחו נשמות ישראל בעוה"ז כדי לתקן בחי' נפש הבהמיות וכדי שיתוספו עליהם גרים. לכן יש ימי המעשה. ופי' למען ינוח וינפש כו' הוא לעתיד יהי' שייכות שורך כו' והגר ג"כ להמנוחה:
"Six days you shall do your work, but on the seventh day you shall cease from labor, in order that your ox and your ass may rest, and that your bondman and the stranger may be refreshed." (Shemos 23:12). Shabbos is a way to connect all actions to Hashem by serving as a testimony that Hashem created the world. The phrase "in order that your ox and your ass may rest" suggests that Shabbos uplifts everything. This concept is elaborated elsewhere (see Sefer Avodas Yisrael on Parshas Mishpatim). The reason for "six days you shall work" is so that "your ox and ass may rest." Ideally, Bnei Yisrael would exist in a world of perpetual Shabbos. However, Bnei Yisrael's souls are sent to this world to repair the animalistic soul and to welcome converts. Therefore, there are six days of work. In the future, the rest of Shabbos will extend to everything, including one's ox and the stranger, connecting them to divine rest.
4
בשם הרה"ק ז"ל מקאצק ע"פ ואנשי קודש תהיון. להיות שמירת הקדושה במעשה אנוש ותחבולותיו. פי' שאין מחסור להשי"ת מלאכי עליון שרפים וחיות הקודש. רק שמתאוה לקדושת אנשים ולכן המשיך נצוצי קדושה גם בעוה"ז במדה וצמצום. לכן בשר בשדה כו' לא תאכלו דרשו חז"ל כלל על כל היוצא מחוץ למחיצתו נאסר. פי' כנ"ל שיש בכל דבר התפשטות קדושה במדה וצריכין לשמור הגשמיות שלא לצאת מגבול הקדושה כנ"ל. גם פי' תהיון לי הוא הבטחה שיהיו בנ"י בסוף קודש לה' לכן צריכין לשמור עצמינו עתה להיות מוכנים להינתן בראשו של מלך כדאיתא במדרש המשל מה שאתה יכול לקבוע אבנים ומרגליות קבע שהיא עתידה להיות בראשו של מלך כנ"ל. [ועפי"ז ואנשי קודש תהיון הוא סוד ידוע עפ"י קבלת הראשונים ז"ל]:
In the name of the Rebbe of Kotzk, on the pasuk (Shemos 22:30) "You shall be holy people to Me: you must not eat flesh torn by beasts in the field; you shall cast it to the dogs." This teaches us that guarding holiness must be constant in a person's actions and thoughts. Hashem does not lack angels and Heavenly seraphim; what He desires is holy people. Therefore, He placed holy sparks in the world in a limited, hidden way. Our sages taught that "you must not eat flesh torn by beasts in the field" refers to anything beyond one’s normal boundary, indicating that holiness needs to be nurtured and protected from physicality. The phrase "You shall be holy people to Me" is a promise that Bnei Yisrael will eventually become completely holy to Hashem. Thus, we must protect ourselves now to be worthy of being placed at the head of the King. The Midrash (Vayikra Rabba 2:5) compares this to creating a crown, where adding more stones makes it more beautiful, symbolizing the more we can enhance our holiness, the better. This concept is also a secret of the mystical teachings of our early sages.
תרל"ב
5632
במדרש סמוך ללא תעלה במעלות כו' וכי ערותן של כהנים מגולה כו' כשם שלא יפסיעו פסיעה גסה כן בדיינים כו'. פי' שלא תעלה במעלות מצד כח גוף האדם שהוא העולה על מזבח השי"ת רק שמקיים מצות הקב"ה וז"ש שלא תגלה ערותך שכל שמשתתף כח עצמו מגרע כנ"ל. וכן במשפטים דכתיב אשר תשים לפניהם. פשוט י"ל שלפני הרגשות האדם ומעשה קטן או גדול. אף מחשבה ותנועה קלה. צריך להיות במשפט. אם הוא רצונו ית'. שיהי' המשפטים שהם תורת השי"ת לפניהם ממש כנ"ל [כעין זה בס' קול שמחה] וכשעושה כן נקרא אינו פוסע פסיעה גסה. וז"ש הוו מתונים בדין ממש להיות נמסר כל האדם בדין כנ"ל:
The Midrash (Shemos Rabbah 30b) explains the connection between the end of the previous parsha, which discusses using a ramp instead of stairs for the mizbeach, and the beginning of this parsha about judges. The reason for not using stairs is to prevent revealing the cohanim's nakedness, even though they wore pants. Rav Avina clarifies that this teaches cohanim to take careful steps, and similarly, judges should be meticulous in judgment.
Spiritual growth or ascending the mizbeach should not be attributed to personal strength or understanding but should be done because Hashem commanded it. "Do not reveal your nakedness" signifies that performing mitzvos for personal desires diminishes their value. Similarly, "You shall place before them" means decisions, even daily interactions, should align with Hashem's will, not personal inclinations.
Acting based on personal desires is like taking hasty steps. The Mishna in Avot 1:1, "Be patient in judgment," emphasizes that one's entire self should be dedicated to careful and deliberate judgment, ensuring every action aligns with Hashem's Torah and will. This approach ensures all actions and judgments are thoughtful and adhere to divine commandments.
ששת ימים כו' למען ינוח שורך וחמורך כו'. כי שבת הוא עצה לקרב כל מעשה בראשית להשי"ת ע"י שמירת שבת שהוא עדות שהשי"ת ברא מעשה בראשית. וזהו למען ינוח כו' כמ"ש במ"א באורך. [ועיין בס' עבודת ישראל]. ולמען ינוח הוא טעם על ששת ימים תעשה מעשיך כי מהראוי היה שבנ"י יהיו בחי' עולם שכולו שבת. רק שנשתלחו נשמות ישראל בעוה"ז כדי לתקן בחי' נפש הבהמיות וכדי שיתוספו עליהם גרים. לכן יש ימי המעשה. ופי' למען ינוח וינפש כו' הוא לעתיד יהי' שייכות שורך כו' והגר ג"כ להמנוחה:
"Six days you shall do your work, but on the seventh day you shall cease from labor, in order that your ox and your ass may rest, and that your bondman and the stranger may be refreshed." (Shemos 23:12). Shabbos is a way to connect all actions to Hashem by serving as a testimony that Hashem created the world.
The phrase "in order that your ox and your ass may rest" suggests that Shabbos uplifts everything. This concept is elaborated elsewhere (see Sefer Avodas Yisrael on Parshas Mishpatim). The reason for "six days you shall work" is so that "your ox and ass may rest." Ideally, Bnei Yisrael would exist in a world of perpetual Shabbos.
However, Bnei Yisrael's souls are sent to this world to repair the animalistic soul and to welcome converts. Therefore, there are six days of work. In the future, the rest of Shabbos will extend to everything, including one's ox and the stranger, connecting them to divine rest.
בשם הרה"ק ז"ל מקאצק ע"פ ואנשי קודש תהיון. להיות שמירת הקדושה במעשה אנוש ותחבולותיו. פי' שאין מחסור להשי"ת מלאכי עליון שרפים וחיות הקודש. רק שמתאוה לקדושת אנשים ולכן המשיך נצוצי קדושה גם בעוה"ז במדה וצמצום. לכן בשר בשדה כו' לא תאכלו דרשו חז"ל כלל על כל היוצא מחוץ למחיצתו נאסר. פי' כנ"ל שיש בכל דבר התפשטות קדושה במדה וצריכין לשמור הגשמיות שלא לצאת מגבול הקדושה כנ"ל. גם פי' תהיון לי הוא הבטחה שיהיו בנ"י בסוף קודש לה' לכן צריכין לשמור עצמינו עתה להיות מוכנים להינתן בראשו של מלך כדאיתא במדרש המשל מה שאתה יכול לקבוע אבנים ומרגליות קבע שהיא עתידה להיות בראשו של מלך כנ"ל. [ועפי"ז ואנשי קודש תהיון הוא סוד ידוע עפ"י קבלת הראשונים ז"ל]:
In the name of the Rebbe of Kotzk, on the pasuk (Shemos 22:30) "You shall be holy people to Me: you must not eat flesh torn by beasts in the field; you shall cast it to the dogs." This teaches us that guarding holiness must be constant in a person's actions and thoughts.
Hashem does not lack angels and Heavenly seraphim; what He desires is holy people. Therefore, He placed holy sparks in the world in a limited, hidden way. Our sages taught that "you must not eat flesh torn by beasts in the field" refers to anything beyond one’s normal boundary, indicating that holiness needs to be nurtured and protected from physicality.
The phrase "You shall be holy people to Me" is a promise that Bnei Yisrael will eventually become completely holy to Hashem. Thus, we must protect ourselves now to be worthy of being placed at the head of the King. The Midrash (Vayikra Rabba 2:5) compares this to creating a crown, where adding more stones makes it more beautiful, symbolizing the more we can enhance our holiness, the better. This concept is also a secret of the mystical teachings of our early sages.